חברים יקרים,
הפוסט האחרון על "ניהול פרויקטים בעברית" בהחלט עורר דיון והוביל לשיחות מענינות וגם מצחיקות.
שמחתי לראות ולפגוש עוד אנשים שהשפה העברית יקרה להם והם נהנים להשתעשע איתה.
אז קיבלתי כמה וכמה תגובות, חלקן אגב היו שהמילה פרויקט היא מעולה, ולמה לשנות. בהחלט אפשרות.
אחרים הציעו הצעות שונות ומגוונות, להלן:
- מיזמון- בדומה למיזם, הצעה של אלכס דומשלק
- פעימון- משום שמדובר במאמץ חד פעמי, הצעה של אורן אופנהיים
- ביצועון- עבור ביצוע תחום בזמן, הצעה של אביטל מאור
- מישם- על משקל מיזם לצורך יישום, הצעה של אורן מוסקוביץ
מה דעתכם?
פניתי לאקדמיה העברית ללשון והצגתי להם את הסוגייה. יאמר לזכותם שהם ענו במהירות. תשובתם המלאה נמצאת כאן למטה. בשורה התחתונה- הם לא רואים טעם לחדש עוד מילים, ונשארים עם המילה "פרויקט".
בנתיים, קיבלנו אתגר חדש לפצח- מילה עברית תקינה ל"דשבורד פרויקט", אותו שיקוף מצב שמנהל פרויקט נוהג לתת לגורם שלישי, לרוב ההנהלה שלו, שמתורגם באופן כללי ל"לוח מחוונים" (לקוח מעולם הרכב).
אז גם לאתגר הזה כבר יש הצעות, להלן:
- מחוון פרויקט
- חיתוך מצב
- מחווניאדה
- מצבון
- מחריגון
- מצווית (מלשון מצב, צוות, ציווי)
- מה-צווית
- מצבית
- דישדושית
בהחלט מגוון הצעות מכובד!
פרויקט, מישם, ביצועון או מיזם- שיהיה לנו הרבה מוצלחים כאלו!
גלית וצוות Leadera
התשובה של האקדמיה ללשון כפי שהתקבלה, באפריל 2019:
"שלום רב,
תודה על פנייתך.
אתחיל דווקא מהשאלה הרווחת למדי "מדוע באנגלית יש הבחנה בין [act/play; accountable/responsible; tree/wood ועוד] ובעברית לא?"
כל שפה מחלקת בצורה אחרת את המציאות, והמשמעויות השונות של מילים מתפתחות ומתקבעות בלשון באופן טבעי. לדוגמה המילה play באנגלית מחזיקה לא פחות מארבע משמעויות שונות, אם מקבילים אותה לעברית: לשחק, לנגן, להפעיל, להציג. במילוני אנגלית כגון אוקספורד או מרים-ובסטר אפשר למצוא משמעויות נוספות. act באנגלית היא גם נקיטת פעולה, גם ייצוג רשמי וגם משחק בתיאטרון או בקולנוע.
באנגלית wood (או למעשה woods) הוא גם יער שלם. ומצד שני העברית מבחינה בין קיר (של בית) לחומה (של עיר), ואילו האנגלית לא הרגישה צורך בהבחנה זו.
אשר לפרויקט – באנגלית המילה משמשת הן למיזמים גדולים כמו שיקום שכונות וסלילת כבישים הן לעבודות שורשים ולמטלות למידה, ואילו דווקא בעברית מונחים שונים משמשים בהקשרים שונים: תָּכְנִית, מֵיזָם, מִפְעָל, מַטָּלָה, עֲבוֹדָה ועוד. אם כן, מדוע צריך לחדש עוד מילים?
בברכה,
ויקי טפליצקי בן-סעדון
האקדמיה ללשון"
