פרויקט שיפוץ בבית הזיקוק באשדוד- למה שיפוץ בית זיקוק מורכב יותר מפרויקט מבניית נמל? מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי יודע שאני מסיירת בפרויקטים רבים, אותם אני מארגנת מתוקף תפקידי כסגנית נשיא ב- PMI ישראל. הפעם הגענו, קבוצה של מנהלי פרויקטים, לבית הזיקוק באשדוד, זאת ביוזמתו של גיורא לביא, ראש ועדת ביקורת ב PMI ישראל. היה אירוח למופת, והעשרה בלתי רגילה בתחום ניהול הפרויקטים, להבין את המורכבות והייחודיות של פרויקט שיפוץ בסדר גודל שכזה. המארחים שלנו היו מלאכי אלפר, מנכ"ל בית הזיקוק פז"א (פז אשדוד), ומשה בנטוב, מנהל תמיכה ושירות מחברת מובידאו. סדר הביקור כלל: פתיחה והסבר על מפעלי הזיקוק מאת מנכ"ל פז אשדוד, מלאכי אלפר תכנון ויישום פרוייקט שיפוץ מאת מנהל שיפוץ פז אשדוד, דורל מוסקוביץ סיור ברחבי האתר בנייה ועדכון לוח הזמנים לעבודה מול המערכת מאת אלי רודיטי, אחראי לוחות זמנים דיגיטיזצייה של תהליכי עבודה בפרוייקטים מורכבים מאת אמיר גרין, מנכ"ל מובידאו רקע כללי על בתי זיקוק מלאכי אלפר, מנכ"ל פז"א (פז אשדוד), הכניס אותנו לעולם בתי הזיקוק עם הסבר על התחום בעולם בכלל ובאתר של אשדוד בפרט. בית הזיקוק באשדוד הוקם על ידי המדינה בשנות ה-70 ונרכש על ידי פז ב- 2007. בבית זיקוק מעבדים נפט גולמי (יש 400 סוגי של נפט גולמי…) אותו הופכים באמצעות תהליכים […]
סגנון ניהול של מנהלי פרויקטים מיהו אדיג'ס? פרופ' יצחק אדיג'ס, מומחה עולמי לניהול והתנהגות ארגונית, ובעל מתודולוגיית ניהול הקרויה על שמו, הוא ישראלי שעלב ארצה ב 1948, שירת בצה"ל, למד לתואר ראשון וב־1963 היגר לארה"ב. את לימודי הדוקטורט במינהל עסקים עשה באוניברסיטת קולומביה, אחר כך לימד ב־UCLA וב־1982 הקים את מכון אדיג'ס לייעוץ ארגוני. כיום הוא מתגורר בקליפורניה, ומשם מפיץ את תורתו. )אני נתקלתי בו כאחד מיני ישראלים שהצליחו להטביע חותמם בעולם האמצעות המודלים שלהם (ישראלי נוסף שהטביע חותם הוא )ד"ר אליהו גולדרט ז"ל מודל אדיג'ס אדיג'ס ידוע בשל המודל שלו להבנת יחסים בין קולגות, זאת באמצעות איפיון אנשים על פי סגנון הניהול שלהם. הבנת הסגנון הניהולי תורמת לא רק למודעות לאיך מישהו מתנהג, אלא ובעיקר מאפשרת להבין איך נכון לתקשר איתו על בסיס הסגנון הניהולי שלו. כיוון ש"האני מאמין" של אדיג'ס מתיחס לעבודת צוות כמפתח להצלחת ארגון, ולניהול קונפליקטים, הרי שמיפוי הסובבים אותנו על פי הסגנון שלהם, יתן בידינו כלים לתקשר איתם באופן מיטבי. מה הסגנון שלי? תמיד זה מסקרן לדעת מי אני?, מה הסגנון שלי?, איך אני נתפס על ידי אחרים? ע"פ המודל, קיימים ארבעה סגנונות ניהול עיקריים, .P.A.E.I: Producer ביצועיסט, יצרן תוצאות. איש הת'כלס והשורה התחתונה. Administrative מינהלן של ארגון וסדר. איש תהליכים, שיטות, […]
לא חוסכים בחגיגות מה חוגגים? אצלנו בבית אומרים שבסיבות לחגוג לא מתקמצנים, כולם אוהבים לחגוג. סיבות טובות לחגיגה הם נצחון והשגת מטרות. בדרך כלל חוגגים חתונות, ימי הולדת, לידה, יציאה לגמלאות ועוד. לא תמיד מקובל לחגוג סיום מוצלח של פרויקט שמביא ערך לארגון. זה מפתיע למרות שבברור זה מגיע לאנשים שלקחו בו חלק. למה לא בעצם? כשאני קצת בודקת עם מנהלי פרויקטים את הנושא, לפעמים נראה להם מיותר לחגוג שמישהו "פשוט עשה את העבודה שלו"; היה מי שחשש לפספס מישהו בהזמנה ולהיכנס ל"תקרית דיפלומטית" שמישהו יעלב ששכחו אותו; לפעמים "שולפים" את כרטיס התקציב, כלומר- אין לי כסף כדי להשקיע בחגיגה; והרבה פעמים הפרויקט לא באמת נגמר עם איזה "קאט" ברור (ראו את הפוסט שלנו על "פרויקט במרוץ שליחים" או "פרויקט בתחפושת")…. אבל האמת, שבדרך כלל פשוט לא חושבים על זה והנושא לא מרגיש מספיק חשוב. העיקר שסיימנו, השגנו (או לא) את המטרות, ואנחנו עמוק בריצה לתוך הפרויקט הבא… צריך לחגוג סיום פרויקט! אני טוענת שכמו בבית, כך גם בעבודה- לחגוג! לא להתקמצן בסיבות לחגיגות, הצרות באות מעצמן… חגיגת הצלחה היא הדרך של הארגון להראות מה חשוב. היא הדרך לציין ביצועים יוצאי דופן, אישיים או פרויקטאליים. כשעושים זאת נכון, החגיגות מיצרות אנרגיה ומיקוד, "מיישרות" את הארגון על מה חשוב ומכוונות את […]
רגע, אז מי בכלל אחראי? איך מחלקים תפקידים ואחריות לבעלי הענין השונים בניהול פרויקטים? על מטריצת ה- RACI ואופן השימוש בה. כשמסתכלים סביבנו על תפקיד מנהל פרויקט, רואים ערב רב של תפקידים וצורות יישום. לחלק קוראים "מוביל פרויקט", לחלק "ראש פרויקט" ולרוב פשוט "מנהל פרויקטים", בכל מקום ובכל ארגןן ההגדרה משתנה: לפעמים פורמלי לפעמים לא פורמלי, לפעמים במשרה מלאה ולפעמים "בנוסף על תפקידו" (נע"ת), לפעמים תפקיד בכיר ולפעמים זוטר, לפעמים פרויקטי ענק ולפעמים משימות פשוטות. אבל בכולם יש אותו רעיון, סט של משימות שצריך לבצע כדי להשיג יעד מסוים. ההגדרה למנהל פרויקט כפי שהיא מופיעה ב"גוף הידע בניהול פרויקטים", או בשמו המוכר, ה- PMBOK, מדברת על כך שמנהל הפרויקט הוא "האדם שנבחר ע"י הארגון להוביל את הפרויקט להשגת יעדיו". ולכן מניסיוני כשמדברים על תפיסת תפקיד, יש מכנה משותף מאד ברור לכולם, וזוהי האחריות! מנהל פרויקט הוא האחראי להשגת יעדי הפרויקט. האחריות על הצלחת הפרויקט או כשלונו מוטלת על כתפיו של מנהל הפרויקט. איפה זה מתחיל להסתבך? כשעושים את האבחנה בין אחריות לסמכות. אז רואים שבמבנה ארגוני מטריציוני, שבו אנשים שונים בארגון נותנים שירותים למנהל הפרויקט (שרותי תוכנה, בדיקות, ייצור, תפעול ועוד), אחריות אינה מלווה בסמכות, ויוצרת למנהל הפרויקט בעיה קשה כאשר עליו מוטלת האחריות להשיג את תוצאות הפרויקט, אך […]
גיוון והכלה בניהול פרויקטים לאחרונה נכחתי בכנס מרתק בנושא גיוון והכלה של נירם גיתן בהובלת ניל"י גולדפיין האחת והיחידה , סוגיה שרלבנטית לארגונים רבים. מה הכוונה בגיוון (Diversity) והכלה (Inclusion)? הכוונה ליכולת של ארגון להכיל מגוון רחב ככל האפשר של בני אדם המגיעים מאוכלוסיות ומתרבויות שונות. דרך גמישות מחשבה, פתיחות ויצירת הזדמנויות לכמה שיותר אנשים לנוע "פנימה" אל תוך הארגון. הגיוון הוא השונות בין האנשים, בין אם מגדרית (גברים- נשים); תרבותית (מדינות, עדות); גילאית (צעירים- ותיקים, דור Y, דור בייבי בומרס); דתית (חילוני- דתי); לאום (יהודים- ערבים) וכד'. ההכלה היא היכולת להגיע לשיתוף מלא של כל אדם בעשייה, מתוך כבוד והערכה ותוך שמירה על זכותו למיצוי עצמי, להזדמנות שווה ולהתקדמות. גיוון והכלה מאפשרים לקבוצות וקהילות שונות להתקרב לזרם המרכזי של החברה, ליהנות מהמשאבים, לתרום את חלקם, לקחת חלק בתהליכי קבלת ההחלטות ולהיות שותפים לאחריות ולתוצאות. (מבוסס על הנאמר באתר של שטראוס) אז למה זה נהיה טרנדי וחשוב פתאום? בעיקר משום שהעולם משתנה, קצב ההתפתחויות והתקדמות הטכנולוגיה מחייבים את הארגונים להתקדם, ומהר. האימרה הידועה שאומרת ש"מי שלא הולך קדימה- הולך אחורה" נכונה מתמיד. בעולם כזה התחרות מחריפה והשוני והבידול מגיעים מהיצירתיות והמהירות שהארגון מציע ללקוחותיו. אלו קשורים לגורם האנושי בארגון. סיבה נוספת היא שהשינויים הדמוגרפיים והגלובליזציה משנים הלכה למעשה את היצע העובדים שעומד […]
