info@leadera.co.il 077-3008614
  • דף הבית
  • אודות
  • הפתרונות שלנו
    • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
    • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
    • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
    • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
    • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • הלקוחות שלנו
  • לקוחות ממליצים
  • בלוג
  • צור קשר
  • עברית
    • אנגלית
  • English

Category Archives: ללא קטגוריה

דף הביתArchive "ללא קטגוריה"
ניהול פרויקטים בעולם טכנולוגי, ראיון לקראת הכנס השנתי 2019
יוני 22 2019 Galit ללא קטגוריה 0 תגובות תגיות: PMBOK, PMI, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מנהל פרויקטים, מנהלי פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים

ראיון איתי ב"אנשים ומחשבים" לקראת הכנס השנתי ה-23 של PMI, העמותה לניהול פרויקטים בישראל, יום ג' 18 ביוני האולם ארועים LAGO ראשון לציון

 

"מנהל פרויקטים נדרש לסקרנות, מנהיגות – ומקצוענות"

אמרה גלית יסקרביץ'-טיץ, סגנית נשיא לקשרי תעשייה וממשל ב-PMI ישראל, העמותה לניהול פרויקטים; לדבריה, "השיח של ניהול פרויקטים כיום הוא סביב ניהול פרויקטים בעולם טכנולוגי"

פורסם במגזין אנשים ומחשבים

כנס PMI 2019

כתב: הילל יוסף

"על מנת להצליח בתפקידו, מנהל פרויקטים נדרש לשלושה מרכיבים באופי שלו: סקרנות, מנהיגות – ומקצוענות", כך אמרה גלית יסקרביץ'-טיץ, סגנית נשיא לקשרי תעשייה וממשל ב-PMI ישראל, העמותה לניהול פרויקטים.

יסקרביץ'-טיץ התראיינה לקראת הכנס השנתי של העמותה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, יתקיים ביום ג', 18 ביוני, באולם אירועים LAGO, ראשון לציון. לצד פעילותה, בהתנדבות, ב-PMI ישראל, יסקרביץ'-טיץ מנהלת את Leadera – חברה שעוסקת בייעוץ מתודולוגי ובהדרכות לניהול פרויקטים.

המאפיין הראשון שנדרש שיהיה למנהל הפרויקט, אמרה יסקרביץ'-טיץ, "הוא סקרנות תמידית, לצד היכולת להבין מה כן ומה לא רלוונטי לפרויקט. המאפיין השני הנדרש ממנהל פרויקטים הוא מנהיגות והובלה, כולל הובלת צוות שיודע לנהל טכנולוגיה, כדי להתמודד נכון ויעיל יותר בסביבה הטכנולוגית שמקיפה אותנו. המאפיין השלישי הוא מקצוענות, לצד הנכונות להתחדש תמידית במגמות החמות בתחומים השונים הקשורים לפרויקט".

לדברי יסקרביץ'-טיץ, "בעקבות ההצלחה של "מומחה לרגע" בשנה שעברה, הרחבנו השנה מסלול זה, והוא יכלול שני חלונות זמן של יעוץ עם מומחים מגוונים. באופן הזה נגדיל את היכולת של יותר אנשים מבאי הכנס לקבל את אותה הכוונה ויעוץ קצרים, מקבוצה של אנשי מקצוע בתחומים שונים". היא הסבירה כי "מסלול 'מומחה לרגע', נותן למשתתפי הכנס הזדמנות למפגש אישי, בן חצי שעה, עם מומחים בתחומי ניהול פרויקטים במגוון נושאים, אפשרות למשתתפי הכנס להתעדכן ולהתחדש בתחומים הרלוונטיים לעולמות התוכן שלהם".

12 מומחים בשני חלונות זמנים

במסלול, פירטה יסקרביץ'-טיץ, "ישתתפו 12 מומחים בשני חלונות זמנים. קבוצת המומחים שלנו כוללת מקצוענים בתחומים של: אג'ייל, SAFe שהיא טכניקת אג'ייל, לוחות זמנים של ניהול פרויקטים, סייבר, ניהול סיכונים, הגשת מכרזים, תפקיד ה-PMO, רכיבים רפואיים, פרויקטי IT ועוד. ההתייעצות אינה דורשת רישום מראש ואורכת עד חצי שעה לכל נועץ. בין השעות 11:30-13:00 תהיה לנו קבוצת מומחים אחת, ובין 14:00-16:30 – קבוצת מומחים שניה".

"השיח של ניהול פרויקטים כיום", אמרה יסקרביץ'-טיץ, " הוא סביב ניהול פרויקטים בעולם טכנולוגי. הכוונה לאו דווקא לפרויקטים טכנולוגיים, אלא לכך שהטכנולוגיה מקיפה אותנו בכל אשר נלך. לכן, יש לה השפעה על ההתנהלות שלנו בניהול הפרויקט: ניידים, טאבלטים, אפליקציות, תוכנות, ענן, אינטרנט של הדברים, בינה מלאכותית, ביג דאטה ועוד".

"בסביבה שכזו", ציינה יסקרביץ'-טיץ, "מעבר לצורך להיות גמישים לשינויים ואג'יליים – נושא הכנס בעבר, ההתנהלות בפרויקט נדרשת להיות אחרת: להגיב מהר, לקבל החלטות שמבוססות על נתונים, להבין במספר רב של תחומים, לתקשר בדרכי תקשורת מגוונות בין בעלי ענין, ולבנות ממשקים בפרויקט".

היא סיכמה באומרה כי "להיות מנהל פרויקט, או PMO, בעל מאפיינים שכאלה – זו עבודה תמידית. הכנס הוא אחת הדרכים שמאפשרת למנהל הפרויקט להתעדכן, להתחדש ולתת מענה לדרישה הזו. אתם מוזמנים לבוא אלינו ל'מומחה לרגע' במהלך הכנס, להתייעץ, להתרשם, לקבל רעיונות איך לפעול/לשנות/לחדש אצלכם בפרויקט".

 

 

קרא עוד
2478 0
ניהול פרויקטים בעברית- המשך
אפריל 19 2019 Galit ללא קטגוריה 0 תגובות תגיות: PMBOK, PMI, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מנהל פרויקטים, מנהלי פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פרויקט

חברים יקרים,

הפוסט האחרון על "ניהול פרויקטים בעברית" בהחלט עורר דיון והוביל לשיחות מענינות וגם מצחיקות.

שמחתי לראות ולפגוש עוד אנשים שהשפה העברית יקרה להם והם נהנים להשתעשע איתה.

אז קיבלתי כמה וכמה תגובות, חלקן אגב היו שהמילה פרויקט היא מעולה, ולמה לשנות. בהחלט אפשרות.

אחרים הציעו הצעות שונות ומגוונות, להלן:

  1. מיזמון- בדומה למיזם, הצעה של אלכס דומשלק
  2. פעימון- משום שמדובר במאמץ חד פעמי, הצעה של אורן אופנהיים
  3. ביצועון- עבור ביצוע תחום בזמן, הצעה של אביטל מאור
  4. מישם- על משקל מיזם לצורך יישום, הצעה של אורי מוסקוביץ

מה דעתכם?

פניתי לאקדמיה העברית ללשון והצגתי להם את הסוגייה. יאמר לזכותם שהם ענו במהירות. תשובתם המלאה נמצאת כאן למטה. בשורה התחתונה- הם לא רואים טעם לחדש עוד מילים, ונשארים עם המילה "פרויקט".

 

בנתיים, קיבלנו אתגר חדש לפצח- מילה עברית תקינה ל"דשבורד פרויקט", אותו שיקוף מצב שמנהל פרויקט נוהג לתת לגורם שלישי, לרוב ההנהלה שלו, שמתורגם באופן כללי ל"לוח מחוונים" (לקוח מעולם הרכב).

אז גם לאתגר הזה כבר יש הצעות, להלן:

  • מחוון פרויקט
  • חיתוך מצב
  • מחווניאדה
  • מצבון
  • מחריגון
  • מצווית (מלשון מצב, צוות, ציווי)
  • מה-צווית
  • מצבית
  • דישדושית

 

בהחלט מגוון הצעות מכובד!

פרויקט, מישם, ביצועון או מיזם- שיהיה לנו הרבה מוצלחים כאלו!

גלית וצוות Leadera

 

התשובה של האקדמיה ללשון כפי שהתקבלה, באפריל 2019:

"שלום רב,

תודה על פנייתך.

אתחיל דווקא מהשאלה הרווחת למדי "מדוע באנגלית יש הבחנה בין [act/play; accountable/responsible; tree/wood ועוד] ובעברית לא?"

כל שפה מחלקת בצורה אחרת את המציאות, והמשמעויות השונות של מילים מתפתחות ומתקבעות בלשון באופן טבעי. לדוגמה המילה play באנגלית מחזיקה לא פחות מארבע משמעויות שונות, אם מקבילים אותה לעברית: לשחק, לנגן, להפעיל, להציג. במילוני אנגלית כגון אוקספורד או מרים-ובסטר אפשר למצוא משמעויות נוספות. act באנגלית היא גם נקיטת פעולה, גם ייצוג רשמי וגם משחק בתיאטרון או בקולנוע.

באנגלית wood (או למעשה woods) הוא גם יער שלם. ומצד שני העברית מבחינה בין קיר (של בית) לחומה (של עיר), ואילו האנגלית לא הרגישה צורך בהבחנה זו.

אשר לפרויקט – באנגלית המילה משמשת הן למיזמים גדולים כמו שיקום שכונות וסלילת כבישים הן לעבודות שורשים ולמטלות למידה, ואילו דווקא בעברית מונחים שונים משמשים בהקשרים שונים: תָּכְנִית, מֵיזָם, מִפְעָל, מַטָּלָה, עֲבוֹדָה ועוד. אם כן, מדוע צריך לחדש עוד מילים?

בברכה,

ויקי טפליצקי בן-סעדון

האקדמיה ללשון"

קרא עוד
2155 0
סקירת הכנס השנתי לניהול פרויקטים, יוני 2018
יוני 14 2018 Galit ללא קטגוריה 0 תגובות תגיות: PMI, PMO, project management, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מנהל פרויקטים, מנהלי פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

ב 5 ליוני התקיים כנס PMI ישראל השנתי לניהול פרויקטים במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב, בנושא "ניהול פרויקטים- הדור הבא", בניצוחו של אורן שטיינברג, מנהל הכנס, ויעקב נתניהו, מנחה הכנס.

הכנס השנתי- PMI

צילום: אנשים ומחשבים

צילום: אנשים ומחשבים

כמו בכל שנה, גם השנה גדשו את הכנס מעל אלף מנהלי פרויקטים ועוסקים בניהול פרויקטים מכלל התעשיות והמיגזרים, באים ללמוד כמו גם "להתמנגל". התוכנית המקיפה כללה הרצאות מליאה כמו גם מספר מושבים בנושאים שונים, כאשר הנושא המדובר ביותר במהלך הכנס היא האג'ייל.

לאתר תוכניית הכנס השנתי

התוכנית השנה כללה מגוון נושאים, הרצאות ומושבים, וגם קונצפט חדש של "מומחה לרגע", בהובלתי, אותו הגה חיים דויטש, מנכ"ל Agile Spirit, שגם הרצה בכנס. הרעיון הוא הזדמנות לבאי הכנס להתייעץ אחד על אחד עם  מומחים בתחומי ניהול פרויקטים מגוונים, כגון ניהול סיכונים, תקשורת ובעלי ענין, בניית ובקת לו"ז, PMO, ואג'ייל.

(סיכום "מומחה לרגע" בפוסט נפרד….)

מליאת הבוקר נפתחה על ידי ד"ר טל אספיר, נשיא  PMI ישראל, וכללה מספר הרצאות.

להלן כמה רשמים שאני לקחתי לעצמי:

מנהל פרויקטים דור 3

עדי דיאמנט, מנהל מעבדת חדשנות במרכז הפיתוח מיקרוסופט ישראל, הרצה על השינוי בניהול פרויקטים בעקבות המהפכה התעשייתית הרביעית.

לדבריו, המהפיכה הרביעית, שבעיצומה אנו נמצאים, כרוכה בשינויים טכנולוגיים משמעותיים, שמשפיעים על עולם ניהול הפרויקטים. מהפיכה זו מחייבת מנהלי פרויקטים להבנה טובה יותר בנושאים טכנולוגיים. נושאים כגון: מערכות בינה מלאכותית, ענן, ביג דאטה, האינטרנט של הדברים, חדשנות, פרטיות ועוד.
וזה נוגע בכולם,  לא רק בפרויקטי הי טק. למשל בפרויקטי בינוי- ניתן כיום לזהות תקלות במעליות שבוע לפני פרוץ התקלה, באמצעות סנסורים ייחודיים שמותקנים במערכת.

 

על פי עדי כדי להתקדם לדור הבא של מנהלי הפרויקטים , "מנהל פרויקטים דור 3", על מנהל הפרויקט להתמודד עם סיבוכיות גדולה יותר, להסתמך על המגוון הרב של נתונים שעומדים לרשותו, לשלב בינה מלאכותית, להיות הרבה יותר קרוב ללקוח והיות facilitator של חדשנות בארגון. היום אתה רוצה שהלקוח לא רק יצטרך את המוצר שלנו, אתה רוצה שהוא יאהב אותו.

אין ספק שהשינויים הללו מורגשים בשטח. כבר מזה זמן הטענה היא שניהול פרויקטים הוא מקצוע, ולא רק מתרחש "על הדרך". השינויים הללו שעדי דיאמנט תיאר בהרצאתו, רק ממחישים כמה המקצוע הזה משנה את פניו.

 פרויקטים של רפואה דיגטלית

ישראל מובילה חדשנות עולמית גם בעולם הרפואה הדיגטלית

הרצאה מענינת נוספת היתה של ד"ר דוד מוסינזון, סמנכל רפואה בקופ"ח מאוחדת, שהרצה על ניהול פרויקטים בעולם הרפואה הדיגיטלית.

ד"ר מוסינזון פתח ותיאר את האתגרים בעולם הרפואה המודרני, אתגרים שדורשים מענה אחר, מתקדם יותר. בין האתגרים הוא מנה אוכלוסיה מזדקנת, מחלות כרוניות, עומס על הרופאים, מחלת TMI ( too much information)  שמופיעה על רופאים ומטופלים כאחד. עומס המידע גורם לטעויות, סיבוכים ומורכבות בהחלפת המידע, באופן שגורם התמותה השלישי בארהב הוא טעויות רפואיות!

אל מול אתגרים אלו צריך כאמור היערכות אחרת, היערכות שכבר בעיצומה- כי הטכנולוגיה כבר כאן, כך שעכשיו נותר "רק" ליישם ולהשתמש בה. בארה"ב רפורמת אובמה היא זו שהאיצה את הרפואה הדיגיטלית. בישראל לעומת זאת, אנחנו כבר עושים שימוש מאסיבי ברפואה דיגיטלית ולמעשה ישראל היא מהמתקדמות בעולם!. למשל, לכולנו כבר יש  תיק רפואי דיגיטלי (שמגיעים לרופא והכל ממוחשב).
כדי לסבר את האוזן ולהמחיש מהי רפואה דיגיטלית ושלמעשה היא כבר כאן, ההרצאה כללה סקירה קצרה של מגוון דוגמאות לפרויקטים של רפואה דיגיטלית, כגון: יעוץ מקוון לרופא; רפואת נשים; כלים לניטור מרחוק; ועוד.

מרתק ונוגע לכל אחד ואחד מאיתנו.

פער עצום בניהול פרויקטים בין משרדי הממשלה למערכות האזרחיות- עיסקיות

פרס פרויקט השנההמליאה המשיכה עם חלוקת פרסי פרויקט השנה Project Of the year (POY), כאשר במקום הראשון בקטגוריית תשתיות זכה פרויקט הקמת מרכז שליטה ובקרה במשרד הבינוי והשיכון. שר הבינוי והשיכון אלוף במיל יואב גלנט הוזמן לקבל את הפרס ולשאת דברים.

השר תיאר את פרויקט הקמת המ"שלט (מרכז שליטה ובקרה), שאיפשר למחשב אלפי פרויקטים שמתבצעים ברחבי הארץ.  בכניסה לתפקידו כשר, עשה גלנט הערכת מצב על מה הוא אחראי. והסתבר לו שאין שום מידע מרוכז… אז הוא הודיע על הקמת הפרויקט הזה.

כשהקשבתי לו לא הופתעתי. המצב של חוסר המידע לגבי כמה ואיזה פרויקטים מתנהלים ביחידה ארגונית מוכר לנו ב- Leadera . אצל רבים מלקוחותינו שמזמינים אותנו לעזור להם לעשות סדר בניהול פרויקטים, השאלה הכמעט ראשונה שלנו היא כמה ואיזה פרויקטים יש לכם, והרבה פעמים אין  תשובה, או להפך- יש הרבה תשובות, כל אחד סופר אחרת, כל אחד והאקסל שלו…

מה שעוד המשיך וסיפר גלנט הוא שפרויקט מסוג זה הוא די חדש ויחודי במגזר הממשלתי. הוא שיתף את ניסיונו בצבא שם נחשף לפרויקטים של תקשוב וטען שעם יציאתו לאזרחות מצא פער עצום במערכות הממשלתיות לעומת המגזר האזרחי עסקי בכל מה שקשור לקידמה, חדשנות, מיחשוב, נתונים ואוטומציה.

עצוב לשמוע על אף שלא מפתיע…

 

לאחר המליאה משתתפי הכנס התפזרו למושבים השונים, כל אחד על פי מה שמענין אותו, ולאחר מכן התכנסנו שנית למליאת הצהריים. סיימנו במופע משעשע של קבוצת פרוביזורי, מופע קומי מאולתר של האומנים ערן איוניר, דביר בנדק, יעל לבנטל ומולי שולמן.

אני אישית ממש צחקתי. מעכשיו בכל פעם שאשתמש במילה mitigation בניהול סיכונים, אזכר בפרשנות שדביר בנדק נתן למילה במהלך הדיון שלו עם יעל, אשתו על הבמה, כשהם מתווכחים מי יקח את הילד לגן…

 

אז זה היה הכנס של השנה, ועד לכנס של שנה הבאה, נאחל פרויקטים מוצלחים וקריירה מקצועית ומתפתחת!,

בברכה, גלית וצוות Leadera

 

לסיכום של הכנס על ידי אנשים ומחשבים

קרא עוד
1637 0
ניהול פרויקטים – התאמה למציאות משתנה
מאי 21 2018 Galit ללא קטגוריה 0 תגובות תגיות: PMI, PMO, מנהל פרויקטים, מנהלי פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

לקראת הכנס השנתי ה-21 של PMI, העמותה לניהול פרויקטים בישראל, יום ג', 5 ביוני, מלון דיוויד אינטרקונטיננטל, תל אביב

פורסם במגזין אנשים ומחשבים

מאת: הילל יוסף

"אופן ניהול הפרויקטים צריך להתאים את עצמו לעידן הנוכחי, בו קצב השינויים מטורף והוא נחשב ל-'עולם בהפרעה', כלומר – משובש תמידית. הדבר נדרש בשיטות הניהול, בחשיבה אג'ילית ובתפיסת התפקיד", כך אמרה גלית יסקרביץ'-טיץ, סגנית נשיא לקשרי תעשייה וממשל ב-PMI ישראל, העמותה לניהול פרויקטים.

יסקרביץ'-טיץ התראיינה לקראת הכנס השנתי של העמותה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, יתקיים ביום ג', 5 ביוני, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. לצד פעילותה בהתנדבות ב-PMI ישראל, יסקרביץ'-טיץ מנהלת את Leadera – חברה שעוסקת בייעוץ מתודולוגי ובהדרכות לניהול פרויקטים.

לדבריה, "השפעת השינויים על ניהול הפרויקטים ניכרת בתחומים רבים. הדבר ניכר בתפיסה האגי'לית והגמישה, שמיושמת כמעט בכל מקום, בעיקר כצורת חשיבה אבל גם בפיתוח תוכנה ובניהול פרויקטים נוספים. ניתן לראות זאת, למשל, בתפיסת תפקיד מנהל הפרויקט. כשאני מדברת עם מנהלים בכירים מקרב הלקוחות שלי, מבחינתם, מנהלי הפרויקטים שלהם חייבים להיות גם בעלי ראייה עסקית והבנה אסטרטגית, מעבר ליכולותיהם המקצועיות והטכנולוגיות. זאת, כדי להיות מסוגלים לקבל החלטות נכונות בזמן אמת – החלטות שלוקחות בחשבון את טובת העסק מבחינה פיננסית ושיווקית".

"כשהעולם דינמי ומשתנה", אמרה יסקרביץ'-טיץ, "גם הנתונים שהיו בתחילת הפרויקט משתנים וצריך לקבל החלטות תוך כדי פעולה, לאן ואיך לנווט את 'ספינת הפרויקט' – בהתאם לשינויים. החלטות אלה צריכות לקחת בחשבון היבטי רווחיות, תזרים הכנסות לחברה, השפעה על הלקוח, כניסת מתחרים ועוד. כל זאת מעבר לטכנולוגיה גרידא. כלומר, הצלחת הביזנס יותר חשובה מהצלחת הפרויקט".

היא ציינה כדוגמה את גופי ה-PMO. "אלה נמצאים במלחמת קיום מתמידה להשתנות ולהתאים את עצמם ואת הגוף שבאמצעותו הם פועלים למציאות ולצרכים המשתנים", אמרה. לדבריה, "לקוחות שאנחנו עובדים עימם מבינים שבכל כמה שנים, המציאות העסקית שבה הם פועלים משתנה, והם חייבים להשתנות בהתאם – מבחינת תהליכי עבודה, כלים שבשימוש, מבנה צוותי הפרויקטים ועוד. אין אפשרות לשקוט על השמרים ולהגיד שמה שהיה – הוא שיהיה".

יסקרביץ'-טיץ הוסיפה ש-"מהצד השני, סטארט-אפים מבינים שכדי לגדול ולצמוח, הם חייבים להכניס הבנייה ושיטות פעולה, ומחפשים את המינון הנכון, זה שיאפשר סדר ותעדוף לצד גמישות לשינויים מהירים".

"בכנס השנה", אמרה, "ניתן דגש לתמורות הללו, בעזרת הרצאות בנושאים של תפקיד מנהל הפרויקט בעולם משתנה, אג'ייל ואתגרים ניהוליים צפויים".

הכנס השנתי לניהול פרויקטים PMI

לדבריה, "בכנס השנה נקיים, בפעם הראשונה, מסלול בשם מומחה לרגע, שבו תינתן למשתתפים =הזדמנות למפגש אישי, בן חצי שעה, עם מומחים בתחומי ניהול הפרויקטים במגוון נושאים, כגון אג'ייל, ניהול סיכונים, בניית ובקרת לוח זמנים, PMO ותקשורת בין בעלי ענין. ההרשמה למומחה לרגע נפתחת בימים אלה, ומייל הזמנה יישלח למי שנרשם לכנס".

קרא עוד
1040 0
ראיון עם ג'ים שניידר, מייסד PMI
דצמבר 05 2014 Galit ללא קטגוריה 0 תגובות תגיות: PMBOK, PMI, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פורום בניהול פרויקטים

איך ארגון ה-PMI התחיל?

שאלתם את עצמכם פעם איך התחיל ארגון ה PMI ?

של מי היה הרעיון לקבץ את כל השיטות המוכחות במקום אחד לטובת הכלל?

אז מסתבר שזו היתה חבורה של חמישה אמריקאים, בואו תשמעו את הסיפור…

 

בכנס  PMI העולמי האחרון , בפניקס אריזונה, זכיתי לפגוש את ג'ים שניידר, מייסד PMI.

ג'ים היה תוכניתן בחברת IBM בימים שעוד היו למחשבים 2K זכרון (כיום לשעון סטנדרטי יש יותר מזה… )

אי שם בשנות השישים של המאה הקודמת עבר ג'ים לעבוד בתחום המחשבים operation research  וקיבל לידיו ביצוע פרויקט תשתית. הבוס שלו אמר לו שיש משהו חדש שנקרא CPM (Critical Path Method)  וביקש ממנו ללמוד את הנושא. ג'ים חקר את הנושא ונחשף לטכניקת ה Critical Path Method  וה PERT. השיטה מצאה חן בעיניו והוא העמיק לחקור בה, הפך אותה לקורס על תכנון פרויקטים והחל לעבוד וללמד אותה בחברות שונות.

ג'ים שניידר ממייסדי PMI

בחברות הללו אהבו גם כן את הטכניקה החדשה. מדובר בחברות:

AT& T

Booz, Allen & Hamilton

Brown & Root

McDonnell

Georgia Tech University

 

חברו אליו בעלי מקצוע נוספים מחברות אלו, שדיברו בינהם על הצורך לחלוק אינפורמציה על טכניקות חדשות ולדסקס בעיות משותפות עם קולגות. בתחילת 1969, במסעדה קטנה בפילדלפיה הם החליטו להקים את ארגון ה PMI  כדי לתת מענה לצרכים אלו.

חמשת המייסדים הרשמיים של PMI העולמית הם:

James R. Snyder, שמכונה ה" אבא של הארגון" ואותו ראיינתי

Dr. J Gordon Davis, שהפך את ניהול הפרויקטים למקצוע profession ויצר את החיבור לאקדמיה

Ned Engman, שהיה זה שהוציא את הזימון לפגישה של חמשת המייסדים שהתחילה את הפעילות

Eric Jenett, מוסמך ה PMP  הראשון בעולם

Sue Gallagher , שעבדה עם ג'ים והיתה שותפה לרעיון שיתוף האינפורמציה.

 

לינק לסרטון על המייסדים

 

כמו כל סטארט אפ טוב הם החלו את הפעילות ממחסן בביתו של ג'ים. ב15 שנים הראשונות הארגון היה קטן וכלל בעיקר כנסים, סימפוזיונים וארועי החלפת מידע.

אבל אז החלה בשוק דרישה וצורך להסמכה מקצועית בתחום ניהול פרויקטים. ב-board של PMI  התקבלה החלטה ליצור את הסמכת ה Project Management  profession (PMP). ההסמכה מבוססת על ספר ה PMBOK שכולל את המידע, התהליכים והכלים שנדרשים לניהול פרויקט, good practices. בימים אלו ממש הסמכה זו חוגגת ומציינת 30 שנה להיווסדה.

כיום ארגון ה PMI  הוא ארגון גלובאלי בינלאומי שכולל מאות סניפים בכל העולם ומיליוני חברים ומוסמכים.

 

שאלתי את ג'ים מה ה" אני מאמין" שלו

והוא אמר שהוא מאמין בכל ליבו שניהול פרויקטים הא life skill דהיינו מיומנות נדרשת לא רק בחיים העסקיים אלא בחיים בכלל. זו דרך חיים לדבריו: היכולת לתכנן, לנהל סיכונים, לדעת לבנות את הדרך שתוביל אותך להשגת היעדים שהצבת לעצמך. באופן כללי מדובר ביכולת לארגן את המחשבות.

לכן כיום, כשארגון ה- PMI ממוסד, פועל במלוא המרץ ומורכב ממיליוני מתנדבים שמתפעלים אותו, ג'ים חש סיפוק ומרגיש שהוא יכול להקדיש את זמנו לאתגר הבא. אתגר זה כרוך בקניית הידע הנצבר לתלמידים במסגרת היות ניהול פרויקטים מיומנות לחיים. ג'ים היום שותף בעמותת בת של PMI  שנקראת  PMIEF (Project Management Education Foundation). מטרתה… הרעיון הוא להנחיל את מיומנויות החיים הללו לתלמידי תיכון ויסודי, על מנת שיסייעו להם בקולג' ובעולם העסקי ובחיים בכלל.

גם בסניף ישראל חברנו למטרה נעלה זו ויזמנו מול משרד החינוך מהלך ללימוד תורת ניהול הפרויקטים וה PMBOK למורי כיתות י"ג י"ד שמלמדים את מערכי השיעור לתלמידים. לתלמידים המצטיינים מוצעת מילגה לבחינת ההסמכה CAPM. את הפעילות בסניף PMI ישראל מובילה ד"ר סיגל קורדובה.

מסר למנהלי פרויקטים בישראל

לסיום שאלתי את ג'ים מה המסר שלו למנהלי פרויקטים בישראל

והוא ענה:

"it's not about using tools but use philosophy to make work done!"

 

וברוח אקטיבית ואופטימית זו סיימנו את הראיון תוך שג'ים מאחל לנו פרויקטים מוצלחים !

נהנתה לראיין, גלית יסקרביץ טיץ

 

קרא עוד
1530 0
אדיג'ס וניהול פרויקטים
פברואר 03 2018 Galit ללא קטגוריה 0 תגובות תגיות: ד"ר אלי גולדרט, יעדי פרויקט, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סגנון ניהולי

סגנון ניהול של מנהלי פרויקטים

מיהו אדיג'ס?

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3657441,00.html

על אדיג'ס בכלכליסט

פרופ' יצחק אדיג'ס, מומחה עולמי לניהול והתנהגות ארגונית, ובעל מתודולוגיית ניהול הקרויה על שמו, הוא ישראלי שעלב ארצה ב 1948, שירת בצה"ל, למד לתואר ראשון וב־1963 היגר לארה"ב.

את לימודי הדוקטורט במינהל עסקים עשה באוניברסיטת קולומביה, אחר כך לימד ב־UCLA וב־1982 הקים את מכון אדיג'ס לייעוץ ארגוני. כיום הוא מתגורר בקליפורניה, ומשם מפיץ את תורתו.

)אני נתקלתי בו כאחד מיני ישראלים שהצליחו להטביע חותמם בעולם האמצעות המודלים שלהם (ישראלי נוסף שהטביע חותם הוא )ד"ר אליהו גולדרט ז"ל

 

מודל אדיג'ס

אדיג'ס ידוע בשל המודל שלו להבנת יחסים בין קולגות, זאת באמצעות איפיון אנשים על פי סגנון הניהול שלהם. הבנת הסגנון הניהולי תורמת לא רק למודעות לאיך מישהו מתנהג, אלא ובעיקר מאפשרת להבין איך נכון לתקשר איתו על בסיס הסגנון הניהולי שלו.

כיוון ש"האני מאמין" של אדיג'ס מתיחס לעבודת צוות כמפתח להצלחת ארגון, ולניהול קונפליקטים, הרי שמיפוי הסובבים אותנו על פי הסגנון שלהם, יתן בידינו כלים לתקשר איתם באופן מיטבי.

 

מה הסגנון שלי?

תמיד זה מסקרן לדעת מי אני?, מה הסגנון שלי?, איך אני נתפס על ידי אחרים?

ע"פ המודל, קיימים ארבעה סגנונות ניהול עיקריים, .P.A.E.I:

  • Producer
    ביצועיסט, יצרן תוצאות. איש הת'כלס והשורה התחתונה.

 

  • Administrative
    מינהלן של ארגון וסדר. איש תהליכים, שיטות, פרטים ועובדות.

 

  • Entrepreneur
    יזם. איש הרעיונות והיוזמות. יצירתי וגם לוקח סיכונים.

 

  • Integrator
    מתכלל, אינטגרטור. איש של אנשים, מחפש הסכמות ופשרות.

אז מי שטרם מילא את שאלון אדיג'ס- מוזמן לעשות זאת. השאלון ותיק, מוכר, להלן דוגמא.

הרעיון הוא שבכל אדם יש מינונים שונים של הטיפוסים הנ"ל, כאשר סגנון אחד מהם הוא הסגנון המוביל, העיקרי. כמובן שלכל סגנון יתרונות וחסרונות.

האמירה של אדיג'ס היא שאין מנהל מושלם ואין סגנון אחד ויחיד שהוא ה"נכון". לדבריו  "אין אדם בודד בכל החברות המצליחות שהציל את החברה. גם סטיב ג'ובס הקים צוות", קצת מתחבר לנושא "גיוון והכלה" עליו כתבתי בפוסט לא מזמן. כלומר, שעל מנת להגיע לתוצאות טובות, צריך צוות מגוון שכולל שילוב של מספר סגנונות.

אדיג'ס וניהול פרויקטים

מה ניתן לעשות עם המודל הזה בעולם של ניהול פרויקטים?

קודם כל, כמו בכל עבודה אחרת, אפשר להבין ולהיות מודע לסגנון שלי ולסגנון של הסובבים אותי, ולדעת לתקשר עם כל אחד בהתאם לסגנון המתאים לו.

אבל מעבר לכך, מענין לראות מה רלבנטי לעבודת ניהול הפרויקט ומתי?

אז במסגרת אחת הסדנאות עם קבוצה של מנהלי פרויקטים בעולם טכנולוגי, קיימנו דיון בנושא הזה. ככלל הקבוצה הסכימה שטיפוסים P ו- E משלימים אחד את השני- היזם מעלה רעיון והביצועיסט מבצע. על אותו משקל טיפוסים A ו- I משלימים כאשר המינהלן אחראי על הצד התהליכי – אדמינסרטיבי והאינטגרטור על האנשים ומערכות היחסים.

ובאופן יותר קונקרטי, בשלל הפעילויות של ניהול הפרויקט, היתה הסכמה בקרב הקבוצה על המיפוי שלהלן:

בפעילויות של בניית Roadmap, העלאת הצעות, בחינת חלופות, Scenario planning, , בחירת קונצפט וכד'- כדאי להיות בעל אופי יזמי (E) עם רעיונות, חשיבה מחוץ לקבוצה, יצירתיות וחדשנות. כך גם כאשר נתקלים בבעיות לאורך הפרויקט.

בפעילויות לוגיסטיות, מעקב לו"ז, הקצאת משאבים, הוצאת דו"חות סטטוס, סיכומי ישיבות, מעקב ביצוע משימות ועוד פעילויות מתחום בקרת הפרויקט- כדאי להיות עם מינון של טיפוס מינהלן (A). חשיבה סדורה ומאורגנת שמאפשרת לצלוח את הפרויקט כתהליך עם התחלה, אמצע וסיום.

בפעילויות של ישיבות, צוות, סיעור מוחות, תכנון ובניית תוכנית כוללת לפרויקט (PMP, PEP), פתרון קונפליקטים בין בעלי ענין והבנת הפוליטיקה הארגונית-אנושית- סגנון אינטגרטור (I) יכול לעזור. גם ראייה מערכתית אבל בעיקר הגישה לאנשים, סבלנות, והיכולת לגבש קונצנזוס בין אנשים מגוונים.

ובאופן כללי על מנת לבצע את הפרויקט, להביא תוצאות ו"לדלבר" (מלשון Delivery)- צריך להיות ביצועיסט (P) עם התמסרות לעשיה, עבודה אינטנסיבית וחתירה לתוצאות.

הדיון הזה עורר בנו חשיבה מי כדאי שיהיה לצידנו בכל סיטואציה, ואת מי כדאי לשבץ כאחראי על אילו משימות בפרויקט.

ומה לגבי מנהל הפרויקט עצמו?

הקביעה היא שבכל אחד מאיתנו יש מינונים שונים של הטיפוסים הנ"ל.
אז אותי סיקרן לדעת האם יש מאפיינים דומים בקרב מנהלי פרויקטים המשתייכים לאותו תחום מקצועי?

אחת ההשערות היתה שמנהלי פרויקטים באופן טבעי נוטים לסגנון P, ביצועיסט, שהרי הם אחראים על השגת מטרות הפרויקט ויעדיו.

מסתבר שלא בהכרח-

בלא מעט מקרים A הוא סגנון קלאסי למנהל פרויקט מצליח- תכליתי ומסודר בדגש עם יעילות ותהליכים.

למשל, באחד הקורסים שהדרכנו, עם קבוצה של מנהלי פרויקטים הנדסיים, מילאנו את שאלון אדיג'ס. מדובר במנהלים של פרויקטים כגון הקמת מתקני ייצור, שיפור מערכות בקרה, שיפוץ מערכות ואתרים וכד'.

סקירת התוצאות של חברי הקבוצה העלתה נטיה בולטת של רבים מחברי הקבוצה לסגנון A- על פי מפתח התוצאות, סגנון זה מצטיין בטיפול בפרטים ושיטתיות; בעל תכונות אישיות בולטות של זהיר, מחושב, אנליטי; מקבל החלטות על בסיס תקדימים מהעבר וכללי הלוגיקה.
ברגע הראשון הופתעתי, זה לא תאם את ההשערה שהרוב יהיו בעל סגנון P,
במחשבה שניה זה נראה סביר ונובע בין השאר ממקצועם כמהנדסים, שמגיעים מרקע של הנדסת מכונות, הנדסה אזרחית וכד', שהגיעו עם השנים וצבירת הניסיון לתפקידי ניהול פרויקטים בתחומם. אז כיום הם מנהלי פרויקטים, אבל במקור הם מהנדסים ואנשי תהליכים.

בכל מקרה, וכפי שראינו מעלה, הטיפוס המשלים של A הוא I: אין ספק שבעולם של ניהול פרויקטים ארוכים ומורכבים, מרובי בעלי ענין, ולפעמים גם ארצות שונות, כדאי להיות בנוסף גם קצת אינטגרטור I, שמאפשר יכולות גישור, חיבור לפסיפס של הפוליטיקה הארגונית, כישורים של תקשורת אפקטיבית ואיש של אנשים.

האם זה מייצג או מיקרי? האם קבוצה אחרת בעולם  מקצועי שונה, כמו למשל מנהלי פרויקטים בתחום משאבי אנוש, שצמחו לרוב מתחומים של יעוץ ארגוני, לימודי עבודה, סוציולוגיה וכד', תעלה סגנון ניהולי מוביל אחר על פי אדיג'ס?

אם מי מכם מכיר ונתקל בעוד מקרים, אתם מוזמנים לשתף.

 

בהצלחה!

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

קרא עוד
4237 1
סקירת הכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2017
יוני 26 2017 Galit ללא קטגוריה 0 תגובות תגיות: PMI, איכות סביבה, אנרגיה, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרויקט, מערכות מידע, משולש הכישורים, סולם קריירה בניהול פרויקטים
The New PM

The New PM

 

 

 

ב 14 ליוני התקיים כנס PMI השנתי לניהול פרויקטים במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב, בנושא "אסטרטגיה- חשיבה יוצרת ערך".

 

הכנס השנתי

כמו בכל שנה, גם הפעם גדשו את הכנס מעל אלף מנהלי פרויקטים ועוסקים בניהול פרויקטים מכלל התעשיות והמיגזרים, באים ללמוד כמו גם "להתמנגל". התוכנית המקיפה כללה הרצאות מליאה כמו גם מספר מושבים בנושאים שונים.

את הכנס פתח ד"ר טל אספיר, נשיא PMI ישראל החדש, שברך את המשתתפים וביאר את הקשר בין אסטרטגיה ארגונית לניהול פרויקטים. לדבריו כל ארגון וכל מנהל פרויקט בארגון נדרש לשאול את עצמו מהי האסטרטגיה הארגונית, ולאן הוא ולאן הארגון רוצים ונדרשים להגיע – על מנת ליצור ערך עסקי.

חשיבה עצמאית

לאחר מכן ניתנו מספר הרצאות מליאה. אחת מהן, הרצאה סוחפת, ניתנה ע"י ד"ר אייל דורון, הוא הדגיש והמחיש בהרצאתו את נושא החשיבה העצמאית, כמה היא נדרשת למנהלי פרויקטים ולכל אדם באשר הוא.
כדוגמא סיפר שהוא אינו מאפשר לילדיו להכין שיעורי בית לבית ספר שכן הנ"ל דוגלים רק בתשובה אחת נכונה לכל שאלה ואינם מאפשרים למעשה חשיבה עצמאית…
באותה נשימה הוא טען שכאשר עוסקים בנושאים מקצועיים אין משמעות לחוכמת ההמונים ויתרה מכך, היא שגויה ואינה מביאה לתובנות פורצות דרך. בעולם של ימינו אנחנו נדרשים, לדבריו, להמציא את עצמנו כל יום מחדש. בהחלט הרצאה מעוררת חשיבה…

 

ומי הזוכים בפרס פרויקט השנה?

תחרות פרס פרויקט השנה כללה גם השנה מספר פרסים בתחומים של אסטרטגיה ובטחון, טכנולוגיה- פרויקטים טכנולוגיים ומערכות מידע, וחינוך ו/או תרומה לקהילה.

אני גאה בלקוחותיי וחבריי בכך שזכו במספר פרסים בעבור ביצוע פרויקטים מרשימים, מעניינים, לפי מתודות ניהוליות, והשיגו את מטרותיהם.

פרס פרויקט השנה

הזוכים מכי"ל מערכות מידע

לדוגמא, פרס בתחום מערכות מידע ניתן לפרויקט מערכת למיכון תהליך דיווחי קיימות בכימיקלים לישראל.

מנהל הפרויקט מטעם מערכות מידע הוא דורון גל-עד, מנהל הפרויקט מטעם הביזנס הוא רועי וידברג בשיתוף עם סופיה מאר, PMO היא איזית בוסטין.

המערכת מיועדת לאסוף מידע מכלל אתרי כי"ל- 200 משתמשים, בכ- 50 חברות על פני 4 יבשות, בנוגע לדיווחי אקולוגיה, פליטות וכד', כל מה שנדרש לטובת הדיווח התאגידי של החברה.

טרום הפרויקט תהליך זה של איסוף נתוני קיימות היה לא יעיל והתנהל במספר מערכות ומקומות שונים. בניית המערכת ארכה 10 חודשים תוך התאמת מוצר מדף לצרכי כי"ל. לאחר מכן התבצעה הטמעה גלובלית.

הפרויקט הסתיים בהצלחה, תוך עמידה במשולש הזהב: תכולה, זמן, עלות והשגת היעדים העיסקיים עבור הלקוח הפנימי, הלוא הוא רפרנט דיווחי קיימות של החברה.

מובילי הפרויקט מעידים שגורם מרכזי בהצלחתו הוא שיתוף פעולה הדוק ומעולה עם הביזנס, בדגש על הגדרה מדויקת של הצרכים מהמערכת.

פרס פרויקט השנה 2017- הזוכים מחיל אוויר

הזוכים מחיל אוויר

בתחום האסטרטגיה והבטחון זכו מספר פרויקטים של חיל אוויר, כגון פיתוח מאמן למשימות טיסה במבנה, הקמת מעבדת אינטגרציה למסוקים, ופרויקט מודיעיני.

נברך אותם על זכייתם בפרס פרויקט השנה!

The new PM

בהמשך היום התפזרנו למסלולי המושבים שכללו השנה מסלול סייבר, חדשנות בניהול פרויקט, מיומנויות בינאישיות, כלים לניהול הפרויקט ומסלול פרויקטי השנה שזכו בפרסים.

אני הרציתי במסלול החדשנות, יחד עם עוד הרצאות מענינות ומעשירות. נושא ההרצאה היה "The new PM".  ההרצאה התייחסה למשולש הכישורים הנדרש ממנהל פרויקט, אותן 3 צלעות שמייצגות 3 סטים של כישורים שמנהל פרויקט נדרש להן: טכני, מנהיגותי, ועיסקי . מימוש 3 הצלעות האלו יקדם את הצלחת הפרויקט ובכך יגדיל את הערך שלך כמנהל הפרויקט עבור הארגון.
המסר הוא שתפקיד מנהל הפרויקט נמצא בטרנספורמציה, ויחד עם כל שוק העבודה שמשתנה- אנחנו מצופים לנהל את הקריירה של עצמנו. פה יש לנו מסגרת מכוונת של מה נדרש, אילו כישורים ומיומנויות רלבנטיים לתפקיד. זו הזדמנות מצוינת עבורנו לברר איפה הפערים האישיים שלנו, ואיפה אנחנו יכולים להשקיע כדי להתמקצע.

הזמנתי מנהלי פרויקטים לענות על שאלון "בחן את עצמך" שפיתחנו בלידרה, שמסייע במציאת אותם פערים ומקומות לחיזוק. אתה מעונין?/ את מעונינת?-  הצטרפו לניוזלטר שלנו כאן באתר ולאחר המענה על השאלות תקבלו במייל חוזר את תוצאות הפענוח.

מצגת ההרצאה כאן 

את הכנס סגרו שתי הרצאות מליאה נוספות, מפי המאמן פיני גרשון ולאחריו מנהל נתב"ג שמואל זכאי.

האחד דיבר על הצטיינות, מיקוד בדברים בהם אתה טוב, אימון והשקעה לטובת הצלחה. השני הסביר איך נתב"ג, שדה תעופה במדינה קטנה, הצליח להתרומם ו"לעלות ליגה" לליגה הבינלאומית בעזרת אסטרטגיה, חזון וביצוע פרויקטים מוצלחים.

 

אז זה היה הכנס של השנה, ועד לכנס של שנה הבאה, נאחל פרויקטים מוצלחים וקריירה מקצועית ומתפתחת!,

 

לאתר תוכניית הכנס השנתי: https://pmi-2017.events.co.il/home

לסיכום של היום על ידי אנשים ומחשבים : http://www.pc.co.il/news/243437/

 

בברכה,

גלית וצוות לידרה

קרא עוד
1945 0
ראיון לקראת כנס PMI ביוני 2017
מאי 24 2017 Galit ללא קטגוריה 0 תגובות תגיות: PMI, אסטרטגיה, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים
27_ראיון לקראת הכנס השנתי

Strategy

לקראת אירוע – PMI – אסטרטגיה חשיבה יוצרת ערך, יום ד' 14 ביוני, מלון דייויד אינטרקונטיננטל, תל-אביב

"ניהול פרויקטים ותוכניות – מרכיב הכרחי במימוש אסטרטגיית הארגון"

פורסם ב-14 במאי 2017  באתר "אנשים ומחשבים"

כתב: הילל יוסף

"לתפיסתי, כל הנושא של ניהול פרויקטים וניהול תוכניות הוא הכרחי למימוש האסטרטגיה הארגונית, על מנת לאפשר את ההשגה של היעדים העסקיים שלו", כך אמרה גלית יסקרביץ'-טיץ, סגנית נשיא לקשרי תעשייה וממשל, PMI ישראל, העמותה לניהול פרויקטים.

יסקרביץ'-טיץ התראיינה לקראת הכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, יתקיים ביום ד', 14 ביוני השנה, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. לצד פעילותה בעמותה, בהתנדבות, יסקרביץ'-טיץ מנהלת את Leadera, העוסקת בייעוץ מתודולוגי והדרכות לניהול פרויקטים.

ניהול פרויקטים ככלי למימוש אסטרטגיה

לדברי יסקרביץ'-טיץ, "ניהול פרויקטים כמימוש אסטרטיית הארגון הוא תחום אשר מגובה במחקרים אותם עורכת PMI העולמית. מנכ"לים וסמנכ"לים בארגונים עוסקים, במסגרת תפקידם, בחיבור בין התוויית האסטרטגייה הארגונית – ובהוצאתה לפועל. הפרויקטים הם התשובה, הם הכלי אשר מאפשר את מימוש האסטרטגיה".

"אם הפרויקט מוצא לפועל בהצלחה – אז מושגות התוצאות האסטרטגיות המיוחלות", אמרה יסקרביץ'-טיץ. "פרויקט אשר לא מביא ערך והוא לא מתואם עם האסטרטגיה הארגונית – אל לו לצאת לפועל. על מנת לממש את התפיסה הזו, מנהלי פרויקטים נדרשים להשיא ערך, וכדי לעשות זאת, עליהם להבין ולהכיר את האסטרטגיה של הארגון בו הם עובדים".

היחידה לקשרי תעשיה ומימשל בPMI ישראל

"היחידה שאני עומדת בראשה ב-PMI ישראל, קשרי מימשל ותעשיה", אמרה, "הוקמה לפני שלוש שנים ומטרתה היא חיזוק המקצועיות של מנהלי פרויקטים. התחום שאני אמונה עליו אחראי לממשק עם אנשי פרויקטים בארגונים".

"אנחנו מציעים לחברי העמותה כמה יוזמות. האחת, פורומים מקצועיים, מפגשים המתקיימים סביב תחום מסוים, ואשר מאפשרים שיתוף של ניסיון בארגונים שונים, בד בבד להרחבת מעגל ההיכרויות והרישות החברתי (נטוורקינג)".

"פורום אחד נקרא 'ניהול פרויקטי בינוי תשתיות, אותו מובילים אוריאל פליס, מנכ"ל שער ניהול פרויקטים ומכרזים, לצד אבי גרוסמן, חבר הוועד המנהל ב-PMI ישראל, ומנהל יחידת הפרויקטים במקורות. ככה אנו מייצרים עבור החברים קידום ערכים החשובים להם. הם נפגשים לאחר מכן גם מעבר למפגשים הפורמליים".

קהל היעד של הפורומים הוא העוסקים בניהול פרויקטים וגורמי ניהול פרויקטים, העובדים לצד או בהתממשקות למנהלי הפרויקטים. "בכוונתנו להשיק פורומים נוספים. אני מזמינה את חברי העמותה להוביל פורומים בתחומים המעניינים אותם".

"יוזמה נוספת היא סיורים לימודיים שאנו עושים בארגונים ממגוון מגזרי המשק, ולומדים על פרויקטים ושיטות עבודה שנעשו באותו ארגון על המאפיינים אותו ומהם האתגרים הייחודיים לו". כך, אמרה יסקרביץ'-טיץ, "את הסיור האחרון ערכנו באיקאה (IKEAA), למדנו על מערכות המידע של החברה ועל האופן בו הם פרסו את תשתיות ה-ITT בסניף החדש של ענקית הריהוט השבדית בקרית-אתא".

_E8A9855

גלית יסקרביץ- טיץ

להשתלב בעולם ניהול הפרויקטים החדש

יסקרביץ'-טיץ תרצה בכנס על "מנהל הפרויקט החדש – ועל מה שמצופה ממנו, היכן פוגש התפקיד כל אחד מהעובדים סביבו וכיצד מנהל הפרויקט החדש יכול לחשוב על התפקיד ועל הערך במקום בו הוא עובד".

לדבריה, "בדרך כלל, מנהלי פרויקטים צומחים מעולם תוכן ספציפי, וקיימת מוסכמה לפיה זו התמחותם הבלעדית. אם אתה תוכניתן – לך תהא מנהל פרויקט פיתוח תוכנה. אם אתה מנתח מערכות – לך תהא מנהל פרויקט IT. אלא שזה כמה שנים, מתחולל שינוי".

"באחרונה הנפיקה PMI העולמית את מודל משולש הכישורים, ואני אציג בהרצאתי את המודל החדש. מה שהיה נכון בעבר כבר אינו מספק כיום. מנהלי הפרויקטים נדרשים לשאול את עצמם איזה פיתוח אישי ומקצועי עליהם לעשות על מנת להשתלב בעולם ניהול הפרויקטים החדש".

לאתר הכנס השנתי:

https://pmi-2017.events.co.il/home

 

קרא עוד
1730 0
פרויקט במרוץ שליחים
אפריל 19 2017 Galit ללא קטגוריה 0 תגובות תגיות: העברה מפיתוח לייצור, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים
http://www.freedigitalphotos.net/

קורס בניהול פרויקטים

העברת מקל בפרויקט

שוב אנו מתכוננים לקורס נוסף בניהול פרויקטים, וכהכנה לקורס נפגשנו עם מספר בעלי תפקיד בארגון כדי ללמוד ולאתר דגשים לקורס. כבר במפגשי הכנה הבנו את מה שהתבהר לנו מאוחר יותר במסגרת הקורס, והוא שהתהליך הארגוני מתנהל כמרוץ שליחים, בו המקל נופל בין שליח לשליח, ולא תמיד יש זמן ואנרגיה להרים את המקל ולהשלים את ההעברה המסודרת.

"מה עושים" שאלו אותנו. והתשובה? "מעבירים מקל מסודר בדיוק כמו במרוץ שליחים"! כל ארגון והתהליך הארגוני שלו, כל ארגון והעברות המקל שלו. אחד הנפוצים הוא העברת המקל מארגון המחקר והפיתוח לארגון התפעול והייצור. בארגונים יצרניים שונים, הפרויקט מתחיל את דרכו בשלב הייזום במחלקת מחקר ופיתוח ועובר למחלקת התפעול והייצור בהמשך דרכו. בארגונים אחרים המקל עובר מהקמה לתחזוקה, יש כאלו בהם המקל עובר מיישום לשירות וכד'. בכל מקרה מדובר בתום הפרויקט ומעבר לשלב הבא כחלק מה- Life Cycle Cost (LCC).

פעמים רבות המבנה הארגוני מחלק את האחריות בין מחלקות שונות בארגון, כך שממונה "אחראי" פרויקט במחלקת המחקר והפיתוח/הקמה/יישום ו"אחראי" אחר במחלקת הייצור והתפעול/תחזוקה/שירות.

שתי מחלקות, שני אחראים שונים (לפעמים יותר) ופרויקט אחד – איך מביאים אותו לסיום המוצלח?

אז המקל נפל – מה הבעיה?

אחת הבעיות הנפוצות בהפלת המקל הוא חוסר זרימת הידע והמידע הרלוונטי לפרויקט. צד א' חוגג את סיומו המוצלח של שלב המחקר והפיתוח וצד ב' יוצא לדרך חתחתים רצופת קשיים, סיכונים שמתממשים, בדיקות שלא מצליחות, עלויות בלתי צפויות. איבוד המידע הכל כך קריטי בשלב הזה, יפגע בתוצאות בטווח הקצר בוודאות אך גם בטווח הארוך. בניתוח לאחר מעשה נגלה שכל אחראי, מכל צד של הארגון, עשה את המיטב ובמקצועיות רבה ובכל זאת, משהו לא צלח.
הבעיה הזו, שנגרמת עקב אינטרסים שונים של שני הצדדים, היא כה נפוצה, שזכתה לכינוי- לזרוק את הפרויקט "מעבר לחומה".

שאלה חשובה בהקשר זה היא סביב "גבולות הגזרה" של מנהל הפרויקט. איפה זה מתחיל, איפה זה מסתיים ומה חלקו בהצלחת הפרויקט. לפעמים השאלה הזו מסתכמת בשאלה סמנטית לכאורה, והיא- האם נקרא להעברת המקל בשם "מסירה" או "קבלה"?… שאלה סמנטית לכאורה אך למעשה עקרונית ביותר- האם אני כמנהל פרויקט מוסר ולא ברור או אכפת במיוחד מה קורה בצד השני, כלומר- מקל נופל; או שאולי אני מוודא קבלה של הצד השני, שמבין, הסכים וקיבל, ולמעשה מאשר לי שקיבל את המקל בהצלחה?

הדיון בקורס היה סוער והפעם עם מחלקת התפעול. בשלב כלשהו בתהליך, "נזרק אליהם" המקל ממחלקת המחקר והפיתוח וכשהפרויקט מגיע אליהם, הוא כבר בשלבים מתקדמים, ההנהלה ממתינה בקוצר רוח להכנסות המובטחות והלקוח כבר ממתין בקוצר רוח למוצר המופלא שייתן מענה לכל צרותיו. בתווך, מחלקת התפעול שאמורה לקחת את הדגם שפותח ולהפוך אותו למוצר נמכר. הדיונים בקורס הבהירו למשתתפים ממחלקת הייצור את החשיבות בהשתלבות בצוות המוביל של הפרויקט עוד משחר ילדותו במחלקת המחקר והפיתוח, ועד להבשלתו למוצר הנמכר ללקוח.

והפתרון?

בדיונים שנערכו בקורס, בהשתתפות מנהל מחלקת התפעול, עלה הצורך למנות מנהל פרויקט שילווה אותו מא' ועד ת' – ובמילה אחת – יקח אחריות על ניהול התהליך כולו, במקום להעביר את המקל בין תחנות שונות בתקווה שלא ייפול בדרך.
פתרון נוסף שעלה לדיון היה להמשיך את מרוץ השליחים הארגוני תוך מתן דגש להעברת העברת המקל (דגש על תיעוד, הקצאת זמן להעברת מידע, בדיקות מוקדמות ועוד). לא עוזבים את המקל עד שהמקבל לא תופס אותו! במילים אחרות, מגדירים בתהליך המתודולוגיה הארגונית לניהול פרויקטים את שם השלב הזה כ-"קבלת הפרויקט", ומגדירים במדויק מה הוא כולל בהתאם לצרכי המחלקה המקבלת.

לסיכום

מנהל פרויקט פרואקטיבי, יכול לייעל את תהליכי העברות המקל. הארגון המדובר בחר בפתרון האולטימטיבי. הפחתת הסיכון שבנפילות המקל ומינוי מנהל פרויקט שיבקר ויבטיח העברת מקל מסודרת ויפחית את הסיכון שבנפילת המקל. על הדרך הרווחנו גם הבנה טובה יותר של תפקיד מנהל הפרויקט וגם ניהול סיכונים אפקטיבי! לכולם כבר היה ברור שנדרש שינוי לקראת תרבות ניהולית אחרת במחלקה, והקורס היווה את יריית הפתיחה.

אנחנו מזמינים גם אתכם להגדיר ולוודא שהמקל בפרויקטים שלכם לא נופל, להיות מקצוענים ולהצליח במרוץ השליחים.

 

גילית סגל, מנהלת פרויקטים ויועצת בכירה Leadera

מומחית למצוינות וניהול פרויקטים בפריסה גלובלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

קרא עוד
3189 0
פרויקט בתחפושת
מרץ 04 2017 Galit ללא קטגוריה 0 תגובות תגיות: PMBOK, PMI, העברה מפיתוח לייצור, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, קורסים בניהול פרויקטים

פרויקט בתחפושת- תובנות מקורס…

קורס ניהול פרויקטים
התחלנו קורס בניהול פרויקטים, קבוצה גדולה ומגוונת של משתתפים ישבה מסביב לשולחן. רובם ככולם ותיקים בארגון, רובם מנהלים ו/או בתפקידי ניהול בכירים במחלקת התפעול, שמחים ומתרגשים על ההזדמנות שניתנה להם להעשיר את הידע בניהול פרויקטים. סבב ההכרות היה מרתק לכשעצמו, הקבוצה מלאת שונות וכמהה ללמידה. מה תפקידך במחלקה? והתשובה מגיעה ברצף של משפטים המתארים את העיסוק המורכב, כפיפות ואחריות. מה הציפיות שלך מהקורס? ורובם מחזירים: "אין לי ציפיות, באתי ללמוד" והשאלה הבאה הייתה הקשה מכל. איזה פרויקט אתה מוביל? התשובות נעו בין "אני לא מוביל" לבין "זו העבודה היומיומית שלי, זה לא ממש פרויקט"….

 

פרויקט שמתחפש לשוטף!

לעיתים קרובות ומסיבות מאוד מוצדקות, אנו נתקלים בקושי להבחין בין המשימות השוטפות לבין פעילות פרויקטלית. העומס והדינמיקה היומיומית שואב אותנו לתוך אוסף המשימות הדחופות והחשובות והאתגר העיקרי הוא לשמור את הראש מחוץ למים ולא לטבוע.

פרויקט לפי הגדרת ה- PMBOK  -" הינו מאמץ זמני שנעשה במטרה ליצור מוצר, שרות או תוצאה ייחודיים."
אז נכון שהרבה פעמים ההחלטה האם פעילות מסוימת היא פרויקט או לא היא החלטה אישית, שמושפעת לפעמים מהשאלה האם אני מבצע את הפעילות בפעם הראשונה או שאני כבר מנוסה. אך בנוסף יש עוד פרמטרים שיעזרו לנו לקבוע האם מדובר בפרויקט, פרמטרים כמו מספר בעלי הענין המעורבים, עד כמה דרישות הפרויקט ברורות או עמומות, מה מעורבות המנהל, כמה אי וודאות וסיכונים יש וכד'. כל אלו מגלים לנו שזהו למעשה פרויקט בתחפושת.

הפעילות הפרויקטלית, לעומת השוטף, היא פעילות מורכבת יותר המצריכה תכנון, ניהול סיכונים, מערבת גורמים שונים בארגון, יש לעקוב ולבצע בקרה אחר התכנון, לקבוע מדדי הצלחה לפרויקט וכמובן, לדווח להנהלה לאורך כל הדרך. ככזאת, היא דורשת מאמץ בניהול יזום ופרואקטיבי ומוציאה רבים מאתנו מאזור הנוחות לאזור לא מוכר.

 

ובחזרה לקורס- המשתתפים התייחסו להחלפת קבלני משנה כמשימה שוטפת. כשפרקנו את המשימה הזו לתכולת העבודה, התברר להם עד כמה המשימה מורכבת, מכילה מספר רב של חבילות עבודה עם תלויות וניהול סיכונים מסוגים שונים. פונקציות ארגוניות שונות ובעלי ענין מעורבים באיתור, בחירה ופיתוח קבלן משנה – חדש או אלטרנטיבי לקיים – תוך הקפדה על מדדי איכות ועלויות נדרשות. כל זאת, צריך להתבצע בשקיפות מלאה ללקוח.

בתום הקורס, היה כבר ברור לכולם שזהו פרויקט. זוהי משימה מורכבת, הדורשת הגדרת מטרה ומדדי הצלחה, תכנון ובקרה לאורך כל הדרך.

אנחנו נתקלים בתופעה הזו כמעט בכל ארגון: לא קוראים להם מנהלי פרויקטים, התחלת הפרויקט היא לא פורמלית או מוכרזת, אין ישיבת התנעה… ובכל זאת מסתבר שמדובר בפרויקטים.

 

גם במסגרת העבודה השוטפת, מסתתרים להם פרויקטים, המחופשים למשימות שוטפות. סוד ההצלחה של אותם פרויקטים "בתחפושת" טמון ביכולת לזהות אותם מוקדם בשלבים מוקדמים ולנהל אותם ולא להתנהל על ידם.

 

ולסיום

סבב סיכום הקורס היה שונה לחלוטין מסבב הפתיחה. כולם כבר דיברו על הצורך בתכנון מראש ובבקרה על הביצוע; השתמשו בשפה וכלים משותפים. לכולם כבר היה ברור שהקורס הוא רק תחילת המסע לתרבות ניהולית אחרת במחלקה.
קורסים בניהול פרויקטים הם דבר שבשגרה אצלנו. מפתיע כל פעם מחדש לראות שהמשתתפים הם אלו שנותנים לקורס את הפרשנות הייחודית של ואין קורס אחד דומה למשנהו.

אנחנו מזמינים אותך לגלות את הפרויקטים המחופשים שלך ולנהל אותם כהלכה.

 

פורים שמח!

גילית סגל, מנהלת פרויקטים ויועצת בכירה Leadera

מומחית למצוינות וניהול פרויקטים בפריסה גלובלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

 

קרא עוד
2297 3
  • 1
  • 2

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English

מאמרים מומלצים

  • מה זה PMO?
  • ניהול פורטפוליו פרויקטים – למה?
  • טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה
  • מנהל פרויקט- יש לך ספונסר?
  • English

קטגוריות נפוצות

  • ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים
  • הצצה לפרויקט
  • ללא קטגוריה
  • מאמרים
  • קצרצרון

פוסטים אחרונים

  • פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה
  • PMO בחברת מדיקל- איך זה נראה?
  • האם פרויקט בראשית הצליח?
  • רשמים מהכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2019
  • ניהול פרויקטים בעולם טכנולוגי, ראיון לקראת הכנס השנתי 2019

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English
Copyright © 2014 Leadera. All Rights Reserved.

ייעוץ ואסטרטגיה דיגיטלית – מיכאל פינגרוט | מיתוג ועיצוב – Nylon | פיתוח - Shmi Go La mobile

תנאי שימוש | מדיניות פרטיות