ניהול פרויקטים הוא תפקיד מאד מורכב, לתאם ולג'נגל בין כל כך הרבה משימות ובעיקר בין הרבה גורמים ובעלי ענין; להיות בעל הבנה טכנית אך גם מיומנויות בינאישיות; ובעיקר להיות בתווך בין הלקוח להנהלת הארגון ולצוות.
האתגר הזה נתפס באופן שונה אצל כל מנהל/ת פרויקט.
במסגרת המפגשים הרבים שהעבודה מזמנת לי אל מול מנהלי פרויקטים, יוצא לי לשמוע תיאורים מגוונים ומטאפורות שונות לתפקיד מנהל הפרויקט. בחרתי לשתף אתכם כמו מה מרגישים מנהלי פרויקטים, בכל פעם במטאפורה אחרת.
אני חושבת שהדימוי הנפוץ ביותר שיצא לי לשמוע הוא מנהל פרויקט כסופרמן או סופרוומן:
- אדם שקשור או נדרש ליכולות על-טבעיות כדי להצליח בפרויקט;
- נחישות ודבקות במשימות המאתגרות שעומדות בפניו, לעיתים על גבול הלא מציאותי;
- נמצא בכל מקום שצריך ומהר, מטפל בבלת"מים (בלתי מתוכננים) במהירות וביעילות;
- ולפעמים גם תחושת הרואיות…
מסכימים?
כמו מה אתם מרגישים? שתפו.
בהמשך נתוודע למטאפורות נוספות.
גלית
מנהל הפרוייקט לעיתים מרגיש כמו "בוב ספוג" – לשמש כבלם ומאזן לחצים בין הגורמים השונים כמו שנאמר "ברגישות ונחישות"