יצאנו לסיור נוסף, במסגרת סיורי עמותת PMI, והפעם ביקרנו בקצא"א, קו צינור אילת- אשקלון.

מארחינו במפעל היו :

שלמה כהן- סמנכ"ל הנדסה

אפי מילוטין- מנהל מסחרי

שמחה קורן- מנהל פרוייקט

דורית בן-ישי- מזכירת סמנכ"ל הנדסה

המפגש כלל סיור בשטח לצפיה במיכלי הדלק העצומים ולאחר מכן 3 הרצאות.

הרצאה ראשונה על חברת קצא"א, מאת אפי מילוטין- מנהל מסחרי :

חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא"א) נוסדה בשנת 1968 ומשמשת כשער לכניסת מוצרי אנרגיה לישראל, הובלתם ואחסונם כמו גם כגשר יבשתי דו-כיווני להעברת דלק גולמי מים סוף לים התיכון ולהיפך. מערכת קצא"א היא דרך קצרה ויעילה להובלת דלק גולמי ממקורות ההפקה לצרכני הקצה, בזכות קיומו של גשר יבשתי צר בין שני הימים. קיומו של גשר זה הוביל להחלטה לפני קרוב ליובל שנים על הנחת צינור יבשתי באורך 254 ק"מ בין אילת לאשקלון ועל בניית מסופי האחסון שלצידו. החברה ממשיכה את דרכן של חברות צינור משנות ה- 50' וה- 60' של המאה הקודמת אשר עשו שימוש בגשר יבשתי זה. מלבד הובלת דלק גולמי ותזקיקים (בנזין, דס"ל, סולר), מספקת קצא"א ללקוחותיה שירותי תשתית בתחומים כמו מזוט, גפ"מ (גז פחמימני מעובה – גז בישול), תזקיקים  ופחם, וכמו כן הוקם טרמינל קבלה לגז הטבעי שמקורו ממצרים.

קצא"א ממשיכה לפתח תשתיות עתידיות. בין מתקניה ניתן למנות 4 קווי הולכה של דלק גולמי (קו אילת-אשקלון בקוטר "42 ושני קווים המזינים את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד) וכן קו תזקיקים, 2 נמלי דלק וחוות לאחסון המוצרים (מכללים) באילת ובאשקלון בנפח כולל של 3.5 מיליון ממ"ק (כ- 23 מיליון חביות).

החברה משנעת באמצעות מערכותיה למעלה מ-12 מיליון טון דלק גולמי ותזקיקים לשוק המקומי וללקוחות בינלאומיים, שביניהם נמנים חברות סחר ותאגידי אנרגיה מהמובילים בעולם, ולכן מהווה מרכז הפצה לוגיסטי לאספקת מוצרי אנרגיה באגן הים התיכון.

בשטח מכלל אשקלון פועל גם מתקן התפלה (125 מיליון ממ"ק/שנה) אך הוא אינו חלק מחברת קצא"א.

בעתיד מתוכננת לקום בשטח המפעל גם תחנת כח פרטית בשם "דוראד" שצפויה לספק 8% מתצרוכת החשמל בישראל בעזרת יצור מגז. (נשמע בהרחבה על פרויקט זה בהרצאה ה-3).

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

הרצאה שניה על ניהול פרויקט, מאת שמחה קורן- מנהל פרויקטים :

הפרויקט- הקמת 5 מיכלי דלק גולמי בנפח 96,000 מ"ק

מאפייני הפרויקט- פרויקט תשתית כולל עפר, בטונים, מתכת, איטום, גידור ועוד.

לו"ז של שנתיים לביצוע.

מינהלת הפרויקט כללה מנהל פרויקט, מזכירה ומפקחים. סה"כ 9 איש. הפרויקט בוצע בעזרת קבלני משנה.

אתגרים בפרויקט: עבודה בו זמנית של מספר קבלנים, צורך בבטיחות באתר גדול בשטח 250,000 מ"ר.

הדגש בהרצאה הוא על מערכות יחסים בתוך הפרויקט

• מערכת יחסים 1- הקבלן מול מנהל הפרויקט:

קצא"א עובדת עם קבלנים רבים בחוזים על פי מחיר. ניהול הפרויקט נשאר בידי קצא"א משיקולים של שמירת הידע בחברה.

לדבריו של שמחה הקבלן ומנהל הפרויקט יכולים להחליט שהם מ"שני צידי המתרס" עקב אינטרסים שונים, הירככיה, משחקי אגו, ו"ניהול אגרסיבי".
ויכולים להחליט שהם "שניים בסירה אחת".
שמחה החליט שהם יעבדו במודל של "שניים בסירה אחת", מודל הכרחי וריווחי לשני הצדדים. הרווח העיקרי הוא בהיבטים של עמידה בלו"ז ואיכות. לקבלן זה גם מאד חסכוני.

הדרך לייצר מודל כזה היא על ידי "ניהול אסרטיבי" (להבדיל מ"ניהול אגרסיבי"), יצירת אמון, היזון הדדי ושיתוף פעולה.

הסכנות בשיטת עבודה שכזו הן:
– לא להתבלבל "מי עובד אצל מי"
– יצירת אמון הוא תהליך שלוקח זמן (כ-4 חודשים)
עולה השאלה מה תפקידו של המפקח…

• מערכת יחסים 2- הקבלן מול המפקח:

חלוקת העבודה שנקבעה בפרויקט היא 100% סמכות של המפקח, 100% אחריות של הקבלן.

הדרך לבצע זאת היא בכך שהקבלן עושה "מה שרוצה ומתי שרוצה" כל עוד הוא עומד בתנאי החוזה.

המשמעות של שיטת עבודה זו היא שהקבלן לא מתאם מראש עם המפקח את עבודתו (בשונה ממה שבדרך כלל מקובל). ועל כן, על מנת לבצע את תפקידו כהלכה נדרש המפקח להסתובב רבות בשטח ולדעת מה נעשה.

במצב כזה מתעוררת שאלה בדבר מעמדו של המפקח והאם שיטה זו מערערת את מעמדו? התשובה לשאלה, על פי שמחה, תלויה באישיות המפקח.

• מערכת יחסים 3- מפקח מול מנהל פרויקט:

המפקח הוא "העיניים" של מנהל הפרויקט בשטח. עליו להסתובב ולזהות כל בעיה ולדווח למנהל הפרויקט. משמעו שאם מנהל הפרויקט זיהה בעיה לפני שדווחה לו על ידי המפקח- הרי שהמפקח לא עשה עבודתו נאמנה.

• מערכת יחסים 4- מנהל הפרויקט מול ההנהלה:

מנהל הפרויקט אחראי על הלו"ז והתקציב.

בין מנהל הפרויקט להנהלה רצוי שיהיו יחסים של אמון וגיבוי,

יחסים של מעורבות ולא התערבות.

זה מצב היחסים בפרויקט קצא"א, אולי תודות ל20 שנה של עבודה משותפת…

סיום הפרויקט- הפרויקט עומד להסתים בעוד כחודש.
הוא עמד ביעדי תקציב (לאחר אישור חריגה בתהליך ניהול שינויים );
כמו כן יעד לוחות זמנים היה אפריל 2010 וסיום הפרויקט יהיה יוני 2010.

מבחינת איכות, יעדי האיכות בפרויקט הוגדרו מלכתחילה להיות 'טוב מאד' ולא יותר. הניסיון מראה שהמעבר וה"קפיצה" מרמה של 'טוב מאד' לרמה של 'מעולה' דורשים משאבים ואמצעים רבים ולא בהכרח יש החזר עלות- תועלת. על כן האיכות בפרויקט נקבעה להיות 'טובה מאד'.

הרצאה שלישית על יזום פרויקט "דוראד אנרגיה", מאת שלמה כהן- סמנכ"ל הנדסה :

שלמה סיפר על פרויקט הקמת תחנת הכח הפרטית הגדולה במדינה, פרויקט בעל חשיבות לאומית, פרויקט אותו רוצים כל הצדדים, פרויקט שמוערך בהיקף של 1 מיליארד דולר (!) , פרויקט עליו עובדים כבר 7 שנים,

ו…

עוד אין כלום על הקרקע.

ההרצאה של שלמה התמקדה בקשיים ובבעיות בהם נתקל הארגון במהלך יזום הפרויקט.

ארבעה גורמים חברו יחדיו להקמת פרויקט דוראד: קצא"א, דורי, אדלקום וחברה תורכית.

פרויקט דוראד אמור לכלול: תחנת של 800 מגה-ואט, 12 טורבינות גז, 2 טורבינות קיטור, הולכת חשמל באמצעות מערכת ההולכה הארצית של חח"י, מכירה ללקוחות קצה (כגון משרד הבטחון, מקורות וכד').

מחיר החשמל צפוי להיות זול משל חברת חשמל ולכן הפרויקט מוגדר לא רק כלאומי אלא גם כבעל בסיס כלכלי.

הסגירה הפיננסית צפויה לקרות ברבעון 3 של 2010 ותחילת הפעלה 38 חודשים מסגירה פיננסית.

תנאי היזמות קלים: קצא"א ממוקמת קרוב למקור הגז (מהווה שער הכניסה של הגז לישראל), קרוב למערכת ההולכה הארצית (בסמוך לאתר קצא"א נמצאת תחנת החשמל רוטנברג אשקלון), המדינה מעודדת מקורות חשמל נוספים ואלטרנטיביים, הלקוחות מעונינים בחשמל זול יותר.

ובכל זאת- 7 שנים והפרויקט עוד לא יצא לדרך.

הסיבות הן ברובן על רקע של בירוקרטיה ופוליטיקה.

איחלנו לשלמה ולצוות הרבה בהצלחה ואורך רוח ומי יתן והפרויקט יצא לדרך בקרוב.

הסיור היה מענין ומקיף. קיבלנו הזדמנות נדירה להציץ לתוך ארגון ישראלי הפועל בסביבה בינלאומית סוערת שבדרך כלל אינו מוכר או חשוף לציבור.

אני רוצה להודות למארגנים על זמנם ומירצם- שלמה, אפי, שמחה ודורית. תודה גם על השי שחולק לנו עם הגיענו. מי יתן ונזכה לבקר בקרוב בתחנת הכח הפרטית הגדולה בישראל!

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/