<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>Leadera &#124; Galit Yaskerevitz-Tietz &#124; לידרה &#124; גלית יסקרביץ-טיץ &#187; הצצה לפרויקט</title>
	<atom:link href="https://leadera.co.il/category/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://leadera.co.il/</link>
	<description>מצוינות בניהול פרויקטים</description>
	<lastBuildDate>Sat, 24 May 2025 21:24:55 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
		<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
		<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=4.0.38</generator>
	<item>
		<title>האם פרויקט בראשית הצליח?</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97/#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 20 Jul 2019 09:02:47 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[הצלחת פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מדדים]]></category>
		<category><![CDATA[מהו פרויקט מצליח]]></category>
		<category><![CDATA[מערכות מידע]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=3157</guid>
		<description><![CDATA[החללית בראשית לא הצליחה לנחות על הירח ועוררה את הדיון האם פרויקט בראשית הצליח, ואיך מודדים הצלחת פרויקט?  האם פרויקט בראשית הצליח? כפי שסקרתי בפוסט הקודם את כנס PMI שהתקיים לאחרונה ביוני 2019, פרויקט &#34;בראשית&#34; של עמותת SpaceIL  זכה בפרס פרויקט השנה. הזכייה עוררה דיון שכן החללית בראשית לא הצליחה לנחות על הירח, ועם ישראל, שעקב אחריה בהתרגשות שיא במהלך השידור החי ב- 11 באפריל 2019, התאכזב קשות כאשר אבד הקשר עם החללית והסתבר שהיא התרסקה. אז האם פרויקט בראשית הצליח על אף שהחללית לא הגיעה לירח?! קודם כל, ולמען הסר ספק, לדעתי האישית- פרויקט בראשית הצליח ובגדול, אבל זה לא כזה ברור ולא כולם חושבים כמוני. נתחיל רגע במהו פרויקט &#34;בראשית&#34;, לטובת מי שלא היה כאן בכמה חודשים האחרונים: הכל התחיל מפוסט בפייסבוק&#8230; בסוף שנת 2010 שלושה יזמים צעירים- כפיר דמרי, יהונתן וינטראוב ויריב בש, החליטו להרשם לתחרות בינלאומית בשם Google Lunar X Prize, שהכריזה על מרוץ בינלאומי מודרני להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח. שלושת היזמים הקימו את עמותת SpaceIL  במטרה להיות אלו שינחיתו את החללית הישראלית הראשונה על הירח. SpaceIL היא הקבוצה ה-33 והאחרונה שהצטרפה לתחרות- כשנה וחצי אחרי פתיחת ההרשמה ורגע לפני סגירתה. אז מה התחרות כללה? לשגר חללית לירח כאשר על החללית לנחות נחיתה על [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>חוות הרוח- פרויקט אנרגיה מתחדשת</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%97-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%aa/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%97-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%aa/#comments</comments>
		<pubDate>Sun, 08 Apr 2018 21:02:43 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[איכות סביבה]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[בניה ירוקה]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2752</guid>
		<description><![CDATA[&#34;הצצה לפרויקט&#34; בטיול משפחות בפסח בחול המועד פסח יש לנו מסורת רבת שנים לטייל בצפון הארץ עם חברים ותיקים, טיול משפחות בחבורה גדולה ומלוכדת. כל שנה מגוונים במסלולי הליכה, כאלו שגם מתאימים לדרגת הקושי הנדרשת, גם לא עמוסים מידיי במטיילים, וגם תואמים את מזג האוויר. ת'כלס אלו לא מעט דרישות לעמוד בהם, ומזל שיש לנו את גלית (גלית אחרת, אנחנו 3 גלית בחבורה הזו ) שמצליחה לעמוד במשימה בכבוד כל שנה מחדש אז השנה חוץ מכמה מסלולים מוצלחים, החלטנו לגוון גם בסיור קצת אחר, סיור ב&#34;חוות הרוח לאנרגיות מתחדשות&#34; על שם שלמה שמלצר ז&#34;ל, בקיבוץ מעלה גלבוע. והקרדיט על הרעיון לעינת. את הסיור הזמנו מראש, וקיבלנו את ציפי המדריכה הנהדרת, בת הקיבוץ, שמתמחה בסיורי משפחות. הסיור כולל הסברים וסרטים על האזור, על מקורות של אנרגיה מתחדשת ועל פרויקט הקמת החווה ותפעולה. חוות הרוח חוות הרוח היא למעשה שתי חוות של טורבינות רוח בצפון הארץ, האחת ממוקמת ברמת סירין וכוללת 11 טורבינות והשניה במעלה גלבוע וכוללת 14 טורבינות, יחד 25 טורבינות בגובה 44 מטר כל אחת שמייצרות סה&#34;כ 22 MW חשמל ירוק. את החוות הקימה חברת אפקון והיא נקראת על שמו של שלמה שמלצר ז&#34;ל, מבעלי החברה. החווה חוברה לרשת החשמל הארצית באפריל 2016 (חוגגת שנתיים בימים אלו), כחלק מרגולציה שקבעה [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%97-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%aa/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>פורים בונציה</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94/#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 03 Mar 2018 16:55:19 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[איכות סביבה]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מדדים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2703</guid>
		<description><![CDATA[חג פורים ממש לאחרונה חגגנו את פורים. כמו הרבה מנהגים ומסורות, אנחנו לא היחידים שחוגגים בלהתחפש, בין אם זה &#34;ליל כל הקדושים&#34; בארה&#34;ב, הקרנבל בברזיל, וגם- קרנבל המסיכות בונציה. לשמחתי השנה נסעתי לונציה לבלות בפסטיבל, שמתקיים ממש בסמוך לפורים שלנו. מלבד הקור העז, בין 2-7 מעלות, מצאתי ארוע משמח והמוני. בניגוד לארצינו, בה מתחפשים בעיקר הילדים, שם להיפך- ככל שאתה יותר מבוגר כך סביר יותר שתתחפש באופן מושקע.  סיבוב אקראי ברחובות הצרים והכיכרות רחבות הידיים מגלה תחפושות צבעוניות, אותנטיות ויפות. &#160; &#160; &#160; &#160; &#160; &#160; &#160; &#160; &#160; &#160; פסטיבל המסיכות בונציה קרנבל המסכות בוונציה הוא מסורת ארוכת שנים. כבר בימי הביניים לבשו אנשי ונציה תחפושות, יצאו לרחובות ופרקו עול בחסות האנונימיות. בזמנו היו מוכרות מספר סוגי מסיכות כמו ה – Bauta, וה- Medico Della Peste, כל אחת ומטרתה: &#160; הבאוטה בנויה באופן שמאפשר ללובש אותה לדבר ולאכול מבלי להסירה, ובאופן כזה לשמור על אנונימיות מוחלטת. לפיכך זו מסיכה ששימשה באופן פורמלי במהלך ארועים פוליטיים מסוימים, או להבדיל -בקזינו&#8230; מסיכת הרופא בעלת אף ארוך, שכן שימשה רופאים בעיקר בתקופת מחלת הדבר במאה ה -17, אז היו שמים בה חומרים ריחניים שהיו אמורים לרכך את הריח הנורא שעלה מהחולים והגופות, וקיוו שהיא תעזור במניעת הדבקה. כיום כבר יש אינסוף לצורות ולצבעים, ואומני [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>כמה זמן לקח למלכת אנגליה להעביר מסר לנשיא ארה&quot;ב?</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%90%d7%98%d7%9c%d7%a0%d7%98%d7%99-%d7%94%d7%a8/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%90%d7%98%d7%9c%d7%a0%d7%98%d7%99-%d7%94%d7%a8/#comments</comments>
		<pubDate>Mon, 28 Aug 2017 20:50:20 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2557</guid>
		<description><![CDATA[הצצה לפרויקט- הנחת הכבל הטרנסאטלנטי הראשון זה קרה בטיול באירלנד&#8230; אם בפוסט הקודם כתבתי על עתיד מנהלי הפרויקטים, הרי שבפוסט הזה אני רוצה לכתוב על משהו מהעבר. לאחרונה ביליתי עם משפחתי באירלנד (מקווה שגם אתם הייתם, או בדרך ל-חופשה כלשהי). מעבר לעובדה שמצאנו אי ירוק, עם טבע פראי ויפה, ומזג אוויר שכישראלים אפשר רק להתקנא, אני, כמו בכל טיול, מצאתי הקשר לניהול פרויקטים, איך לא בטיול לנורבגיה למשל, זה היה הפרויקט של קון טיקי&#8230; אז קודם כל, טיול באירלנד הוא מומלץ, בייחוד עכשיו כשיש טיסות ישירות. יש הרבה מה לראות, למי שאוהב טבע. במגבלת הזמן של שבוע אחד שהיתה לנו לטייל, נאלצנו לתעדף ולבחור מה לראות. אחד ממקומות החובה הוא אזור שנקרא &#34;טבעת קרי&#34;, Ring of Kerry. זה מסלול מעגלי של הרים, כפרי דייגים, עיירות וחופים. ניתן לטייל בו ברכב, אופניים, טיולי הליכה ואפילו כרכרות בחלק מהמקומות. יש במהלכו נקודות ענין לעצירה, כמו חוף ים לרחצה (קפוא למדיי), צוק קרי המדהים, עיירה בשם Watreville בה אהב צ'ארלי צ'אפלין להתאכסן ועוד. האי ולנשייה אבל היתה נקודת ענין נוספת, כזו שלא ראינו בספר או באינטרנט, אלא, כמו הרבה דברים טובים, שמענו מישראלים מטיילים אותם פגשנו בדרך. המקום נקרא Valentia Island. זה אי קטן באורך 11 קילומטר, אליו מגיעים בנסיעה על גשר, שמהווה [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%90%d7%98%d7%9c%d7%a0%d7%98%d7%99-%d7%94%d7%a8/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>איך לעשות כסף מזבל?</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a1%d7%a3-%d7%9e%d7%96%d7%91%d7%9c/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a1%d7%a3-%d7%9e%d7%96%d7%91%d7%9c/#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 27 Jul 2017 20:28:43 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים]]></category>
		<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[PMO]]></category>
		<category><![CDATA[איכות סביבה]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מדדים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>
		<category><![CDATA[רגולציה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2510</guid>
		<description><![CDATA[הקמת מפעל מיחזור RDF בחיריה לשמחתי אני מזדמנת לסיורים רבים, כחלק מהסיורים של PMI ישראל, אותם אני מארגנת מתוקף תפקידי כסגנית נשיא בעמותה. הפעם הגענו, קבוצה של מנהלי פרויקטים, למפעל למיחזור RDF בחיריה, זאת ביוזמתו של דני בן יונס, מנהל פרויקט הקמת המפעל ומשתתף פעיל ב PMI. הפרויקט והסיור מעניינים ומעשירים, גם ברמת ניהול הפרויקט אבל גם מהזווית הפרטית, שהרי כולנו זורקים זבל&#8230; ברמה האישית הופתעתי לראות כמה ניתן ללמוד עלינו מהאשפה אותה אנו זורקים, שלא לדבר על היכולת לאפיין &#34;אשפה ישראלית&#34; ובתוכה אבחנה לפי אזורי מגורים/ ערים/ שכונות- מדהים. &#160; רקע והצורך בפרויקט מפעל המיחזור בחיריה הוא כיום המפעל הגדול במזרח התיכון מבין המפעלים הקיימים, כולל בארץ. בעבר הוא שימש כאתר הטמנה לפסולת (הר חיריה המפורסם שנראה למרחוק), אך רשות שדות התעופה/ נתבג התלוננו על ציפורים וסכנה לטיסות. על כן התקבלה החלטת ממשלה להעביר את ההטמנה לאתר &#34;דודאים&#34; ולהשאיר בחיריה רק תחנת מעבר. חשיבה ארוכת טווח ושיקולי קיימות ואיכות סביבה שינתה את התמונה, ועל העיריות הוטל לשלם אגרת הטמנה על הזבל שתושבי העיר מייצרים. בנוסף, כמות הזבל רק עולה לאורך השנים. האתר משמש כיום את כל גוש דן: תל אביב, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון, אור יהודה וכו'. בעבר היו כלולות ערים נוספות כגון ראשלצ ורמה&#34;ש, אך עקב [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a1%d7%a3-%d7%9e%d7%96%d7%91%d7%9c/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>סיור בקיסריה ההרודיאנית</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%93%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%aa/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%93%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%aa/#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 09 Jun 2017 10:53:02 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים]]></category>
		<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[TOC]]></category>
		<category><![CDATA[איכות סביבה]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[תורת האילוצים]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2452</guid>
		<description><![CDATA[רקע לואיס טריגר, מנהל פרויקטים מנוסה ומורה דרך,  פיתח סיור מיוחד במינו, המשלב טיול עם תובנות בניהול פרויקטים. מתכונת משולבת זו משמשת אותו בקיסריה בפעם השנייה, אחרי שסיורים דומים על ידי PMI ישראל התקיימו בהצלחה מרובה בירושלים. הסיור הנוכחי מתקיים בקיסריה העתיקה, ומתמקד בהורדוס ופועלו הרב באזור. מסתבר שהורדוס ניהל פרויקטים רבים ותוכניות, על מנת לתת מענה לצרכים אסטרטגיים פוליטיים וכלכליים. הסיור בוחן את פורטפוליו הפרויקטים האלו מנקודת מבט של ניהול מודרני. &#160; &#160; מהלך הסיור   System of systems הסיור התחיל בתוך התאטרון הרומי הגדול ביותר בארץ.  משורות הישיבה העליונות, צפינו על השרידים של קיסריה ההרודיאנית שמהווה תוכנית בנייה מושלמת של System of Systems . הרבה מומנטים ומרכיבים שמתחברים לעיר אחת ולמערך אחד: ארמון, אמפיתאטרון, היפודרום, נמל, מיבנים מינהלתיים- ממשלתיים, ועוד. כמו כל פרויקט גם הפרויקט של הורדוס התחיל עם  צורך.  אחד הצרכים המרכזיים היה צורך פוליטי.  העיר נקראה על שם הקיסר אוגוסטוס, פטרונו של הורדוס, ראשון הקיסרים של האימפריה הרומית. Re-use ורידוד תכולה צמוד לתאטרון יש גן של עמודי שיש וגרניט שמשדרים את היופי והעושר שהקיף כל פינה של העיר היפיפייה הזאת.   כל הבסיס של  התכנון של הורדוס שירת את קיסריה  קרוב ל1300 שנה. הורדוס הצליח  לצמצם עלויות ולעמוד בתקציב ולו&#34;ז ע&#34;י מניעת אפיון יתר שבא בביטוי בעיצוב [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%93%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%aa/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>מת האדם האחרון שהלך על הירח</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%94%d7%9c%d7%9a-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%97/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%94%d7%9c%d7%9a-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%97/#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 20 Jan 2017 12:53:05 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[אפולו]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מדדים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[נאס"א]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ספונסר]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2345</guid>
		<description><![CDATA[בימים אלו התבשרנו בחדשות שמת האדם האחרון שהלך על הירח. החדשה ב Ynet  הכריזה ש&#34; האסטרונאוט יוג'ין סרנן מת בארה&#34;ב בן 82. ב-1972 היה מפקד &#34;אפולו 17&#34;. ב-2012 סיפר: שכחתי מצלמה על הירח, היא עדיין שם.&#34; הידיעה הזו גרמה לי לחשוב שוב על הפרויקט המרתק, שרובנו שמענו עליו, פרויקט אפולו, שמשימתו היתה להנחית אדם על הירח ולהחזיר אותו ארצה בשלום. בסוף המאה ה-20 נשאלו מנהיגים בארצות הברית ומובילי דעה, מהם 100 הארועים המשפיעים ביותר במאה. ארוע הנחיתה על הירח דורג רק שני לביקוע האטום וחשיבותו במלחמת העולם השניה. אחד ההיסטוריונים ציין שגם בעוד 500 שנה, המאה ה-20 תזכר כזו שבה החל חקר החלל, כאשר פרויקט אפולו, שהביא את האדם אל הירח, נתן תחושה שהכל אפשרי. פרויקט &#34;אפולו&#34; הכל החל כשהנשיא ג'ון פ' קנדי הכריז ב 25 למאי 1961, שאדם אמריקאי ינחת על הירח עד סוף העשור. המשימה הוטלה על נאס&#34;א, סוכנות החלל של ארה&#34;ב. בזה ניתן הסימן להתחיל את &#34;תוכנית הירח&#34; (Moon Program) ופרויקט אפולו. כמובן שאז נחיתה על הירח נשמעה כמו בדיחה מבזוקה&#8230; אינטרנט לא היה אז, הטכנולוגיות בזמנן ההוא היו: IBM 7090, Xerox copier, UNIX, ומיקרוסופט רק נוסדה&#8230; James Webb, מנהל נאס&#34;א בשנים 1961-1968, ציין שמכל האתגרים בפרויקט הזה, האתגר הגדול ביותר היה ניהולי- איך לוודא שכל הכישורים [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%94%d7%9c%d7%9a-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%97/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>2</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&quot;הצצה לפרויקט&quot; קון טיקי</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%99/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%99/#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 09 Oct 2015 10:28:02 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[כישורים נדרשים בניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מדדים]]></category>
		<category><![CDATA[מחזור חיי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מטרות הפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מים]]></category>
		<category><![CDATA[מימשקים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מסמך ייזום]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[סולם קריירה בניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ספונסר]]></category>
		<category><![CDATA[תחבורה]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2255</guid>
		<description><![CDATA[החופש הגדול רק נגמר ומיד הגיעה תקופת החגים העמוסה בחופשות מבורכות. אחרי שבפוסט הקודם שיתפתי בדעתי על פיה ארגון חופשה משפחתית זה פרויקט, שמחתי לגלות שרבים מכם חולקים איתי את אותה הדיעה. עכשיו, כשה״פרויקט״ האישי שלי, חופשה משפחתית בנורבגיה בקראוואן (!), מאחוריי- אני יכולה להמליץ בחום על המדינה היפיפייה והקרירה הזו, יחד עם תובנה שטיול בקראוואן הוא בהחלט פרויקט J בילינו שבועיים בצפייה בנופים מסעירים, הרים מושלגים ופיורדים תכולים. בין לבין למדנו גם על כמה פרויקטים מדהימים, שדרשו חזון, מעוף, אומץ ואמונה. על חלקם שמענו במרכז נובל לשלום, בו נמצאים גם כמה מ״שלנו״- מנחם בגין, שמעון פרס ויצחק רבין. על אחרים, במוזיאון פראם שמתאר את מסעות ספינת העץ החזקה בעולם שנבנתה על מנת לחצות לראשונה את הקוטב הצפוני וגם הדרומי, כך שתעמוד בעומס לחצי הקרח. ופרויקט נוסף הוא של ״קון טיקי״ – קון-טיקי הוא שמה של רפסודה שחצתה בשנת 1947 את האוקיינוס השקט מפרו לפולינזיה, בניסיון להוכיח כי המסע ניתן היה לביצוע בתקופה הפרה-היסטורית, ובכך לחזק את ההשערה כי איי פולינזיה יושבו במקור על ידי מהגרים מאמריקה הדרומית. בחרתי לשתף אתכם בסיפור פרויקט זה, עליו למדתי במוזיאון קון טיקי הממוקם באוסלו, וההשראה שהוא מעורר. &#160; מסמך יזום לפרויקט קון טיקי &#160; רקע הכל התחיל בשנת 1938 כאשר תור היירדאל הנורבגי בן [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%99/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>הצצה לפרויקט מנהרת תל גיבורים בחח&quot;י, מאי 2008</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%97%d7%97%d7%99-%d7%9e%d7%90%d7%99-2008/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%97%d7%97%d7%99-%d7%9e%d7%90%d7%99-2008/#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 10 May 2008 21:28:05 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[איכות סביבה]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מדדים]]></category>
		<category><![CDATA[מחזור חיי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>
		<category><![CDATA[רגולציה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=1924</guid>
		<description><![CDATA[ראיון עם שרון מהלל, מדור ניהול פרויקטים, מחלקת פיתוח מערכות לאחר שהתרשמנו מאופן ניהול הפרויקטים בחח&#34;י אורות רבין בחדרה, הפעם נציץ לפרויקט מנהרת תל גיבורים של חח&#34;י בתל-אביב. בחברת חשמל, מחוז דן, מתמודדים בשנים האחרונות עם הצורך להפוך את מערכת החשמל העילית לתת- קרקעית. כאשר מקימים ערים חדשות, דוגמת מודיעין, רשת החשמל מתוכננת מראש כתת קרקעית. אך בערים ותיקות, חיות ותוססות כגון תל- אביב, הצורך להפוך רשת עילית קיימת לתת קרקעית- הוא אתגר. כאשר יש צורך בתיקון או שיפור של חלק מהרשת הקיימת- מנצלים את ההזדמנות שנקרתה כדי להכניס את הכבלים מתחת אדמה. העדיפות היא לכבלים שמוטמנים באדמה, שכן באופן זה לא נדרשת תחזוקה רבה. הגישה לכבלים קשה ועל כן גם אין תקלות ואין צורך בתחזוקה. אך יש מקרים בהם אין אפשרות להטמנה ישירה באדמה ואז הפתרון הוא בדמות חפירת מנהרה תת קרקעית שמכילה את הרשת החשמלית בתוכה. במקרים אלו העלויות גבוהות פי כמה, גם עבור בניית המנהרה וגם עבור תחזוקתה. מסתבר שיש כיום בתל אביב 3 מנהרות כאלו מ&#34;תחת לאפינו&#34;. כתבה זו תסקור את אופן ניהול בניית המנהרה השלישית מבינהן, מנהרת &#34;תל גיבורים&#34;. הצורך בפרויקט: הצורך בפרויקט עלה כאשר בחברת נתיבי איילון רצו להאריך את מסילת רכבת ישראל גם בקטע כביש בו לא היה תוואי לרכבת. נתיבי איילון בנויים [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%97%d7%97%d7%99-%d7%9e%d7%90%d7%99-2008/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>הצצה לפרויקט הקמת גוף ניהול פרויקטים בחברת קומברס, מרץ 2008</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%a8%d7%a1-%d7%9e%d7%a8%d7%a5-2008/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%a8%d7%a1-%d7%9e%d7%a8%d7%a5-2008/#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 20 Mar 2008 21:17:50 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[PMO]]></category>
		<category><![CDATA[PPM]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מדדים]]></category>
		<category><![CDATA[מחזור חיי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מימשקים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מערכות מידע]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=1915</guid>
		<description><![CDATA[ראיון עם צדוק עובדיה, CPO קומברס היא הספקית המובילה של תוכנות ומערכות המאפשרות הפעלת יישומי מולטימדיה בעלי ערך מוסף על גבי רשתות קוויות ואלחוטיות. לקומברס קרוב ל- 20 שנות ניסיון בהן היא סייעה לספקיות שירותים להגשים את מטרותיהן העיסקיות דרך פריסתן של מערכות טלקומוניקציה נרחבות. מעל ל-400 מפעילות של רשתות קוויות ואלחוטיות בלמעלה מ-100 ארצות מסביב לעולם מסתמכות על פתרונות השירותים המובנים של קומברס על מנת לחזק זהות מותגים, להגביר נאמנות לקוח ולהגדיל את ההכנסה הממוצעת מכל משתמש. קומברס היא יחידה של קומברס טכנולוגיות בע&#34;מ- חברה ציבורית הנסחרת בבורסת הנאסד&#34;ק. Company overview: http://www.comverse.com/about_comverse/overview/ &#160; קומברס מחולקת לחטיבות, כאשר צדוק עובדיה הואChief Project Office (CPO)  בחטיבת Fun Dial. החטיבה מתפקדת כיחידה עיסקית וכוללת גופי פיתוח, ביזנס, שיווק, ניהול מוצר ועוד. Fun Dial הוא אחד המוצרים בתחום התוכן של קומברס, שמאפשר למנויים ברשת טלפוניה להגדיר מה ישמעו אנשים שמתקשרים אליהם בטלפון בעת ההתקשרות, במקום הצליל הרגיל. מפעיל סלולרי או טלפוני, שרוכש את השירות מקומברס, מאפשר למשתמשים שלו להוריד שירים כרצונם ולתכנן פרופיל שימוש ייעודי להם. Orange FunTone, for example: http://www.orange.co.il/funtone &#160; הקמת גוף ניהול פרויקטים בחטיבת Fun Dial  של קומברס ראיון זה התמקד בהקמת משרד ה- PMO בחטיבת Fun Dial ע&#34;י צדוק עובדיה. מהלך הקמת ה-PMO החל לפני 3 שנים, עם הצטרפותו [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%a8%d7%a1-%d7%9e%d7%a8%d7%a5-2008/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>
