<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>Leadera &#124; Galit Yaskerevitz-Tietz &#124; לידרה &#124; גלית יסקרביץ-טיץ &#187; יעדי פרויקט</title>
	<atom:link href="https://leadera.co.il/tag/%d7%99%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://leadera.co.il/</link>
	<description>מצוינות בניהול פרויקטים</description>
	<lastBuildDate>Sat, 24 May 2025 21:24:55 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
		<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
		<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=4.0.38</generator>
	<item>
		<title>האם פרויקט בראשית הצליח?</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97/#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 20 Jul 2019 09:02:47 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[הצלחת פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מדדים]]></category>
		<category><![CDATA[מהו פרויקט מצליח]]></category>
		<category><![CDATA[מערכות מידע]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=3157</guid>
		<description><![CDATA[החללית בראשית לא הצליחה לנחות על הירח ועוררה את הדיון האם פרויקט בראשית הצליח, ואיך מודדים הצלחת פרויקט?  האם פרויקט בראשית הצליח? כפי שסקרתי בפוסט הקודם את כנס PMI שהתקיים לאחרונה ביוני 2019, פרויקט &#34;בראשית&#34; של עמותת SpaceIL  זכה בפרס פרויקט השנה. הזכייה עוררה דיון שכן החללית בראשית לא הצליחה לנחות על הירח, ועם ישראל, שעקב אחריה בהתרגשות שיא במהלך השידור החי ב- 11 באפריל 2019, התאכזב קשות כאשר אבד הקשר עם החללית והסתבר שהיא התרסקה. אז האם פרויקט בראשית הצליח על אף שהחללית לא הגיעה לירח?! קודם כל, ולמען הסר ספק, לדעתי האישית- פרויקט בראשית הצליח ובגדול, אבל זה לא כזה ברור ולא כולם חושבים כמוני. נתחיל רגע במהו פרויקט &#34;בראשית&#34;, לטובת מי שלא היה כאן בכמה חודשים האחרונים: הכל התחיל מפוסט בפייסבוק&#8230; בסוף שנת 2010 שלושה יזמים צעירים- כפיר דמרי, יהונתן וינטראוב ויריב בש, החליטו להרשם לתחרות בינלאומית בשם Google Lunar X Prize, שהכריזה על מרוץ בינלאומי מודרני להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח. שלושת היזמים הקימו את עמותת SpaceIL  במטרה להיות אלו שינחיתו את החללית הישראלית הראשונה על הירח. SpaceIL היא הקבוצה ה-33 והאחרונה שהצטרפה לתחרות- כשנה וחצי אחרי פתיחת ההרשמה ורגע לפני סגירתה. אז מה התחרות כללה? לשגר חללית לירח כאשר על החללית לנחות נחיתה על [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>מהי נקודת סיום פרויקט?</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98/#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 30 Jan 2019 18:52:59 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מדדים]]></category>
		<category><![CDATA[מחזור חיי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מערכות מידע]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=3017</guid>
		<description><![CDATA[מתי פרויקט מסתיים ואיך יודעים שהגענו לקו הסיום?  בפוסט האחרון התייחסתי למתי עוצרים ומבטלים פרויקט: מפסיקים את הפעילות שלו, את הקצאת המשאבים אליו, ומוציאים אותו מתוכנית העבודה. סוגיה דומה אך שונה היא- מתי מסיימים פרויקט? כלומר- לא מפסיקים אותו בעודו באיבו, אלא מחליטים שהוא הסתיים והגיע הזמן לסגור אותו בצורה מסודרת? זה אמור להיות קל, שהרי פרויקט מוגדר כ&#34;מאמץ זמני&#34; עם התחלה וסוף, ולכל פרויקט אמורה להיות נקודת סיום. אבל בפרקטיקה ההחלטה לא תמיד פשוטה כמו שזה נראה, והקו לסיום לא תמיד ברור. למשל בעולם מערכות המידע, מתי פרויקט התקנת המערכת מסתים אם בכלל? הרי נקודת ה&#34;עליה לאוויר&#34; היא בהחלט משמחת ומהווה ציון דרך, אך האם היא מסמלת את סיום הפרויקט?- לא בהכרח. ובעולם פיתוח המוצרים שבתום הפיתוח עוברים לייצור, שם בכלל הנושא כואב והתחום של העברה מפיתוח לייצור (NPI- New Product Indtroduction) לא תמיד מפותח, שלא לאמר שבחלק מהמקרים כלל אינו קיים. ובעולם ההקמות, הלקוח לרוב לא מעוניין לקבל בעלות על המבנה כי מאד נוח לו שהאחריות עדיין בצד המבצע, שעומד לרשותו לכל תקלה או בעיה, שלא לדבר על הצורך לשלם למבצע ברגע שהפרויקט אכן מסתיים ונמסר לו&#8230; התייחסנו לסוגיה זו בעבר בפוסט של &#34;מרוץ שליחים&#34;, בו כתבנו על העברת מקל מסודרת מגורם אחראי על הפרויקט לגורם האחראי על [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>אסטרטגיית רכש בפרויקט- חלק א&#039;</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%9b%d7%a9-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%9b%d7%a9-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 14 Nov 2018 14:36:16 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מימשקים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2933</guid>
		<description><![CDATA[למה הכוונה אסטרטגיית רכש בפרויקט?, ולמה זה קשור אליי כמנהלת פרויקט? רכש בפרויקטים כמי שצמחה בניהול פרויקטי פיתוח בהי- טק, נושא רכש והצטיידות היה קצת מרוחק ממני. רוב תקציב הפרויקט היה מורכב מכח אדם, יותר נכון אומדן ומעקב אחר מספר &#34;חודשי/ שנות פיתוח&#34; (מה שבעבר נקרא men month והיום מטעמי פוליטקלי קורקט נקרא staff month). מעבר לזה היו קצת תשלומים ליועצים, רכש רכיבים לטובת ייצור מעגלים חשמליים לפיילוטים ולבדיקות ועוד, אבל בקטנה. מאוחר יותר נחשפתי לעולם העשיר ולמקום המשמעותי של הרכש בפרויקטים כמו פרויקטי בינוי, פרויקטים הנדסיים של בניית מתקנים או הכנסות ציוד לקווי ייצור, או פרויקטי פיתוח של מוצרים מורכבים יותר בהם הרכש משמעותי לא רק בהצטיידות של חומרי גלם, אלא בעיקר בהתקשרויות עם קבלני ייצור או חברות תכנון ופיתוח. עד כדי כך המקום של הרכש משמעותי, שמוגדר על ידי הרבה מנהלי פרויקטים כמימשק החשוב ביותר מבחינתם בפרויקט, ויש מי שאומרים, שלא לציטוט, &#34;גורם עוין&#34;&#8230; מה זה &#34;אסטרטגיית רכש&#34;? על פי ה-PMBOK, גוף הידע בניהול פרויקטים, מבית PMI, ניהול רכש בפרויקט, שנדון בפרק 12 שבספר, מוגדר כ: &#34;כל התהליכים הנדרשים בשביל לרכוש או להשיג מוצרים, שירותים או תוצאות מהסביבה החיצונית עבור צוות הפרויקט. כולל את תהליכי ניהול החוזים ובקרת השינויים הנדרשים עבור הכנת חוזים וניהולם, או הזמנות רכש שהנפיקו אנשי [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%9b%d7%a9-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>פרויקט חישמול הרכבת ותחנת יצחק נבון ירושלים</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%99%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%9b%d7%91%d7%aa-%d7%95%d7%aa%d7%97%d7%a0%d7%aa-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%a8/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%99%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%9b%d7%91%d7%aa-%d7%95%d7%aa%d7%97%d7%a0%d7%aa-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%a8/#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 01 Aug 2018 03:32:38 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[איכות סביבה]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[בטחון]]></category>
		<category><![CDATA[בקרת פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>
		<category><![CDATA[תחבורה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2877</guid>
		<description><![CDATA[מה קורה כשישראלי, ספרדי, גרמני ואנגלי נכנסים לרכבת? סיור ברכבת ישראל,  יולי 2018 מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי יודע שאני מסיירת בפרויקטים רבים, אותם אני מארגנת מתוקף תפקידי כסגנית נשיא ב- PMI  ישראל. והפעם הצצה לפרויקט החישמול ותחנת יצחק נבון בירושלים. בחודש יולי 2018 התארחנו חברי PMI  ישראל בסיור בתחנת &#34;ירושלים- יצחק נבון&#34; באדיבות רכבת ישראל. &#160; מארחינו היו: בת שבע שגב, מרכז המבקרים של הרכבת נעמה ברקוביץ, מנהלת התארגנות רכבתית עמית צלקה, סמנכל, ראש מינהלת החישמול &#160; הביקור כלל התיחסות לשני פרויקטים של הרכבת: האחד פרויקט החישמול, והשני פרויקט הקמת תחנת האומה- יצחק נבון, וסדר היום היה: הרצאה על הרכבת והקו המהיר לירושלים מבט על פרויקט החישמול הרצאה בנושא ניהול צוות בינלאומי- עבודה בסביבה בינתרבותית הרצאה של שיטת ההתקשרות בשלב הביצוע סיור בתחנת האומה ת.ז. לקו המהיר, בפרויקט שנקרא &#34;מהירה לבירה&#34; &#160; 30 דקות,  זהו זמן הנסיעה הצפוי מתל אביב לירושליים 57  ק&#34;מ של מנהרות וגשרים 65  מיליון נוסעים בשנה 93%  אחוזי דיוק בהגעת הרכבת 500  רכבות נוסעים ביממה 1700  ק&#34;מ המסילה, 1200 מתוכם יחושמלו 67  תחנות נוסעים ברחבי הארץ 38  ק&#34;מ מנהרות שנבנו בשתי שיטות כריה: פיצוץ ו-. TBM 3000  נוסעים קיבולת בשעת שיא צפויה ב- 2020 רכבת ישראל- רקע לרכבת תוכניות לטווח הארוך שמתיחסות לכלל צרכי המדינה [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%99%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%9b%d7%91%d7%aa-%d7%95%d7%aa%d7%97%d7%a0%d7%aa-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%a8/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>מה זה גריט?</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%98/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%98/#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 25 May 2018 11:25:21 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[סולם קריירה בניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ספונסר]]></category>
		<category><![CDATA[קורסים בניהול פרויקטים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2800</guid>
		<description><![CDATA[גריט וניהול פרויקטים לאחרונה נתקלתי במונח &#34;גריט&#34; שהיה חדש לי ולא מוכר. חיפוש מהיר בגוגל גילה שזה סוג של תכונה חדשה שתועיל מן הסתם לכל אחד, אבל לי נראית ממש חובה למי שמנהל פרויקטים. &#160; מה זה גריט? &#34;מאחורי הצלחה יש שילוב שקט וחמקמק בין להט להתמדה, תכונה ייחודית שמצמיחה אנשים שלעולם לא מרימים ידיים ומסתערים על המטרות שלהם בתשוקה סוערת ובלי לראות בעיניים. פרופ' אנג'לה דאקוורת חקרה את ה&#34;גריט&#34;, הבינה למה היא הכרחית למצוינות, בדקה את הקשר שלה לשביעות רצון מהחיים וסיכמה הכל בספר שמסביר איך לפתח את התבלין הסודי הזה בכל ילד ובכל מבוגר.&#34; ככה נפתחת כתבה מצוינת במוסף כלכליסט. &#160; הפרופסור חקרה צוערים בווסט פוינט (האקדמיה הצבאית האמריקאית).  הם היו מוכשרים בתחומם וגם היה להם מזל, אבל מה שמשך את תשומת לבה בעיקר היה שהאנשים האלה מעולם לא הרימו ידיים; מבחינתם לוותר זו לא אופציה. הם ידעו מה הם רוצים, היו מוכנים לעבוד קשה כדי להשיג את זה, להתמודד לעתים עם שעמום או תסכול, והיה להם החוסן הנפשי שנחוץ להליכה בדרך. לתכונה הזאת קוראים Grit , שילוב של להט והתמדה. לדבריה, שלושת המאפיינים העיקריים של מצליחני גריט הם: 1- תשוקה גדולה למה שהם עושים, 2- תקווה, התעקשות לא להרים ידיים אף פעם ולהמשיך למצוא דרכים להיות טובים [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%98/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>האם יש עתיד לPMO?, מהו ה-PMO העכשווי?</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%9cpmo-%d7%9e%d7%94%d7%95-%d7%94-pmo-%d7%94%d7%a2%d7%9b%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%9cpmo-%d7%9e%d7%94%d7%95-%d7%94-pmo-%d7%94%d7%a2%d7%9b%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99/#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 27 Apr 2018 23:59:43 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[PMO]]></category>
		<category><![CDATA[ארגון ושיטות]]></category>
		<category><![CDATA[בקרת פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[בקרת פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מה זה PMO]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול ידע]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פורטפוליו פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[שינוי ארגוני]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2770</guid>
		<description><![CDATA[PMO היא פונקציה ארגונית פופולרית למדי בארגונים בימים אלו, ויחד עם זאת נמצאת באופן קבוע תחת סימן שאלה לעצם קיומה. מי שלא הולך קדימה הולך אחורה מיכאל גורבצ'וב אמר ש&#34;מי שלא צועד קדימה במוקדם או במאוחר ימצא את עצמו צועד אחורה&#34;. כמו בכל מקצוע, גם ה- PMO (Project Management Office)  צריך להתקדם ולהתאים את עצמו לדרישות העדכניות של הארגון שלו והשוק בכללותו. בימים אלו, כשמדברים על &#34;עולם בהפרעה&#34; (Disruptive world)- הדבר נכון פי כמה וכמה. יש הרבה יישומים של PMO במחקר גלובלי של Project Management Solutions נאמר שב-2016 ל-85% מהחברות יש גוף PMO  פעיל!, ואחוז זה עולה ככל שהארגון גדול יותר. זה מספר עצום ביחס לתפקיד שעד לפני כמה עשרות שנים לא היה קיים בכלל. גיל ממוצע של גוף PMO  הוא 5 שנים, כאשר חלק ניכר מה-PMO  מתמודדים עם האתגר של להוכיח את ערכם על בסיס קבוע. אתגר נפוץ נוסף הוא להתמודד עם התפיסה של העובדים בארגון שתהליכי עבודה בניהול פרויקטים נתפסים כבירוקרטיה ותקורה מיותרת. יש הרבה מודלים ויישומים של PMO  (Project Management Office), שמתורגם בעברית ל&#34;משרד לניהול פרויקטים&#34;. בLeadera- אנחנו מסייעים ללקוחותינו להקים ו/או לשדרג גופי PMO, ואצל כל לקוח אנחנו רואים הגדרות ויישומים שונים של התפקיד. ב PMBOK מבחינים בין סוגים שונים של מבני PMO בהתאם לדרגת השליטה וההשפעה [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%9cpmo-%d7%9e%d7%94%d7%95-%d7%94-pmo-%d7%94%d7%a2%d7%9b%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>תחת אבטחה</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%98%d7%97%d7%94/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%98%d7%97%d7%94/#comments</comments>
		<pubDate>Sun, 25 Mar 2018 11:23:22 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[PMO]]></category>
		<category><![CDATA[אבטחת מידע]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מחזור חיי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מערכות מידע]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>
		<category><![CDATA[קורסים בניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[רגולציה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2743</guid>
		<description><![CDATA[אבטחת מידע בניהול פרויקטים אבטחת מידע כצוואר בקבוק בפרויקט &#160; במהלך קורס ניהול פרויקטים שקיימנו לאחרונה אצל אחד מלקוחותינו, קיימנו מפגש בנושא ניהול סיכונים פרויקטליים. התירגול והדיונים בהם ניתחנו את הפרויקטים של משתתפי הקורס והסיכונים בהם, העלה בצורה מאד ברורה שגורם אבטחת מידע הוא בעל ענין משמעותי וקריטי לפרויקטים. למה זה?- כי מחד דרישות אבטחת מידע הן מחייבות ומחמירות, ומאידך- חוסר זמינות של צוות אבטחת המידע בארגון לתמוך בפרויקט (עקב עומס ועבודה מרובה בכל הפרויקטים), לא מאפשר למנהל הפרויקט להתקדם כראוי ובקצב הנדרש. אמנם מדובר בקורס ניהול פרויקטים בתחום מערכות מידע, יחד עם זאת, התופעה של הדומיננטיות של אבטחת מידע אינה מאפיינת רק פרויקטי מערכות מידע, אלא רלבנטית לכל פרויקט שמערב טכנולוגיה ומבוסס על מערכת נשלטת מחשב. אתגרי הסייבר גדלים, מלחמת העתיד היא קיברנטית/ מקוונת, &#34;לוחמת מידע&#34;, ומנהל פרויקט חייב להיות מודע למשמעות ולהשלכות של אבטחת מידע על הפרויקט שלו. יותר מכך, כיוון שעולם הסייבר הוא דינאמי ומשתנה כל כך, ההיכרות של מנהל פרויקט עם דרישות אבטחת המידע צריכה להיות קבועה ותמידית. כלומר- גם אם מנהל פרויקט כבר מכיר את הנושא מפרויקט קודם שביצע, זה לא פותר אותו מלבדוק מחדש כשמתחיל פרויקט חדש. מה זה אבטחת מידע ואיך היא קשורה לפרויקט? אבטחת מידע (information security ) על פי וויקפדיה היא [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%98%d7%97%d7%94/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>פורים בונציה</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94/#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 03 Mar 2018 16:55:19 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[איכות סביבה]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מדדים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2703</guid>
		<description><![CDATA[חג פורים ממש לאחרונה חגגנו את פורים. כמו הרבה מנהגים ומסורות, אנחנו לא היחידים שחוגגים בלהתחפש, בין אם זה &#34;ליל כל הקדושים&#34; בארה&#34;ב, הקרנבל בברזיל, וגם- קרנבל המסיכות בונציה. לשמחתי השנה נסעתי לונציה לבלות בפסטיבל, שמתקיים ממש בסמוך לפורים שלנו. מלבד הקור העז, בין 2-7 מעלות, מצאתי ארוע משמח והמוני. בניגוד לארצינו, בה מתחפשים בעיקר הילדים, שם להיפך- ככל שאתה יותר מבוגר כך סביר יותר שתתחפש באופן מושקע.  סיבוב אקראי ברחובות הצרים והכיכרות רחבות הידיים מגלה תחפושות צבעוניות, אותנטיות ויפות. &#160; &#160; &#160; &#160; &#160; &#160; &#160; &#160; &#160; &#160; פסטיבל המסיכות בונציה קרנבל המסכות בוונציה הוא מסורת ארוכת שנים. כבר בימי הביניים לבשו אנשי ונציה תחפושות, יצאו לרחובות ופרקו עול בחסות האנונימיות. בזמנו היו מוכרות מספר סוגי מסיכות כמו ה – Bauta, וה- Medico Della Peste, כל אחת ומטרתה: &#160; הבאוטה בנויה באופן שמאפשר ללובש אותה לדבר ולאכול מבלי להסירה, ובאופן כזה לשמור על אנונימיות מוחלטת. לפיכך זו מסיכה ששימשה באופן פורמלי במהלך ארועים פוליטיים מסוימים, או להבדיל -בקזינו&#8230; מסיכת הרופא בעלת אף ארוך, שכן שימשה רופאים בעיקר בתקופת מחלת הדבר במאה ה -17, אז היו שמים בה חומרים ריחניים שהיו אמורים לרכך את הריח הנורא שעלה מהחולים והגופות, וקיוו שהיא תעזור במניעת הדבקה. כיום כבר יש אינסוף לצורות ולצבעים, ואומני [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>פרויקט שיפוץ בבית הזיקוק באשדוד</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a5-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%90%d7%a9%d7%93%d7%95%d7%93/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a5-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%90%d7%a9%d7%93%d7%95%d7%93/#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 17 Feb 2018 12:28:22 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2691</guid>
		<description><![CDATA[פרויקט שיפוץ בבית הזיקוק באשדוד- למה שיפוץ בית זיקוק מורכב יותר מפרויקט מבניית נמל? מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי יודע שאני מסיירת בפרויקטים רבים, אותם אני מארגנת מתוקף תפקידי כסגנית נשיא ב- PMI  ישראל. הפעם הגענו, קבוצה של מנהלי פרויקטים, לבית הזיקוק באשדוד, זאת ביוזמתו של גיורא לביא, ראש ועדת ביקורת ב PMI ישראל. היה אירוח למופת, והעשרה בלתי רגילה בתחום ניהול הפרויקטים, להבין את המורכבות והייחודיות של פרויקט שיפוץ בסדר גודל שכזה. המארחים שלנו היו מלאכי אלפר, מנכ&#34;ל בית הזיקוק פז&#34;א (פז אשדוד), ומשה בנטוב, מנהל תמיכה ושירות מחברת מובידאו. סדר הביקור כלל: פתיחה והסבר על מפעלי הזיקוק מאת מנכ&#34;ל פז אשדוד, מלאכי אלפר  תכנון ויישום פרוייקט שיפוץ מאת מנהל שיפוץ פז אשדוד, דורל מוסקוביץ  סיור ברחבי האתר  בנייה ועדכון לוח הזמנים לעבודה מול המערכת מאת אלי רודיטי, אחראי לוחות זמנים  דיגיטיזצייה של תהליכי עבודה בפרוייקטים מורכבים מאת אמיר גרין, מנכ&#34;ל מובידאו &#160;  רקע כללי על בתי זיקוק מלאכי אלפר, מנכ&#34;ל פז&#34;א (פז אשדוד),  הכניס אותנו לעולם בתי הזיקוק עם הסבר על התחום בעולם בכלל ובאתר של אשדוד בפרט. בית הזיקוק באשדוד הוקם על ידי המדינה בשנות ה-70 ונרכש על ידי פז ב- 2007. בבית זיקוק מעבדים נפט גולמי (יש 400 סוגי של נפט גולמי&#8230;) אותו הופכים באמצעות תהליכים [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a5-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%90%d7%a9%d7%93%d7%95%d7%93/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>אדיג&#039;ס וניהול פרויקטים</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%93%d7%99%d7%92%d7%a1-%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%93%d7%99%d7%92%d7%a1-%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d/#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 02 Feb 2018 23:13:14 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ללא קטגוריה]]></category>
		<category><![CDATA[ד"ר אלי גולדרט]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[סגנון ניהולי]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2683</guid>
		<description><![CDATA[סגנון ניהול של מנהלי פרויקטים מיהו אדיג'ס? פרופ' יצחק אדיג'ס, מומחה עולמי לניהול והתנהגות ארגונית, ובעל מתודולוגיית ניהול הקרויה על שמו, הוא ישראלי שעלב ארצה ב 1948, שירת בצה&#34;ל, למד לתואר ראשון וב־1963 היגר לארה&#34;ב. את לימודי הדוקטורט במינהל עסקים עשה באוניברסיטת קולומביה, אחר כך לימד ב־UCLA וב־1982 הקים את מכון אדיג'ס לייעוץ ארגוני. כיום הוא מתגורר בקליפורניה, ומשם מפיץ את תורתו. )אני נתקלתי בו כאחד מיני ישראלים שהצליחו להטביע חותמם בעולם האמצעות המודלים שלהם (ישראלי נוסף שהטביע חותם הוא )ד&#34;ר אליהו גולדרט ז&#34;ל &#160; מודל אדיג'ס אדיג'ס ידוע בשל המודל שלו להבנת יחסים בין קולגות, זאת באמצעות איפיון אנשים על פי סגנון הניהול שלהם. הבנת הסגנון הניהולי תורמת לא רק למודעות לאיך מישהו מתנהג, אלא ובעיקר מאפשרת להבין איך נכון לתקשר איתו על בסיס הסגנון הניהולי שלו. כיוון ש&#34;האני מאמין&#34; של אדיג'ס מתיחס לעבודת צוות כמפתח להצלחת ארגון, ולניהול קונפליקטים, הרי שמיפוי הסובבים אותנו על פי הסגנון שלהם, יתן בידינו כלים לתקשר איתם באופן מיטבי. &#160; מה הסגנון שלי? תמיד זה מסקרן לדעת מי אני?, מה הסגנון שלי?, איך אני נתפס על ידי אחרים? ע&#34;פ המודל, קיימים ארבעה סגנונות ניהול עיקריים, .P.A.E.I: Producer ביצועיסט, יצרן תוצאות. איש הת'כלס והשורה התחתונה. &#160; Administrative מינהלן של ארגון וסדר. איש תהליכים, שיטות, [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%93%d7%99%d7%92%d7%a1-%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>
