<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>Leadera &#124; Galit Yaskerevitz-Tietz &#124; לידרה &#124; גלית יסקרביץ-טיץ &#187; מתודולוגיה לניהול פרויקטים</title>
	<atom:link href="https://leadera.co.il/tag/%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://leadera.co.il/</link>
	<description>מצוינות בניהול פרויקטים</description>
	<lastBuildDate>Sat, 24 May 2025 21:24:55 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
		<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
		<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=4.0.38</generator>
	<item>
		<title>ניהול פרויקטים ואג&#039;ייל- הצהרת מלחמה?</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%92%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%a6%d7%94%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%92%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%a6%d7%94%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94/#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 18 May 2019 21:10:04 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[אג'ייל]]></category>
		<category><![CDATA[מחזור חיי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=3123</guid>
		<description><![CDATA[ניהול פרויקטים ואג'ייל- הצהרת מלחמה? לא מזמן לקחתי חלק בכנס אג'ייל של חברת אג'ימה. הזמינו אותי להרצות כדי לתת מקום לנקודת מבט של ניהול פרויקטים והחיבור שלו לעולם האג'ילי. נעניתי לאתגר בשמחה. ככל שהכנס התקרב התחלתי לקבל תגובות מפתיעות ואפילו קצת מרחמות, של &#34;ניהול פרויקטים קלאסי זה ציר הרשע&#34;&#8230;, &#34;אג'ייל וניהול פרויקטים בהצהרת מלחמה&#34;&#8230; ועוד כהנא וכהנה. מעבר לזה שזה קצת מלחיץ, לא הבנתי עד הסוף את החשש. הרי אין ויכוח שגם אג'ייל היא דרך לניהול פרויקטים, דרך שמתאימה ורלבנטית לסיטואציות מסוימות ולסביבות עבודה מתאימות. וזה נהדר ופותח בפני מנהל הפרויקט עוד ערוץ פעולה לבחור מתוכו ולהתאים את אופן ניהול הפרויקט לצרכי השטח. אז בחרתי לדבר בכנס על שיתוף פעולה בין PMI העולמית ו- Agile Alliance, שני גופים שמייצגים באופן הטוב ביותר את עולם ניהול הפרויקטים והתפיסה האג'ילית. הם חברו יחד לגבש  קונצפט משותף שבא לידי ביטוי בספר מדריך חדש (שבתמונה).   Agile Practice Guide המדריך נוצר בעקבות התובנה שגישת האג'ייל מתפתחת ומתרחבת גם לפרויקטים שאינם בהכרח תוכנה, ועל כן יש צורך בבניית שפה משותפת והסדרה של האפשרויות. יש דרכים רבות לניהול פרויקטים ויצירת &#34;דליברי&#34; (אספקה) מוצלח לפרויקט, ומטרת המדריך היא לשקף את המגוון הזה של כלים, טכניקות, ומסגרות עבודה פוטנציאליות. הצוות יבחר ויתאים את השיטה המתאימה לפרויקט ולתרבות הארגונית [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%92%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%a6%d7%94%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>ניהול היבטי סייבר בפרויקט בשיטה ההוליסטית</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%98%d7%99-%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%99/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%98%d7%99-%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%99/#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 14 Feb 2019 22:49:46 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[אג'יל]]></category>
		<category><![CDATA[ארגון ושיטות]]></category>
		<category><![CDATA[בקרת פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[בקרת פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מחזור חיי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=3024</guid>
		<description><![CDATA[עמדנו לא מזמן על החשיבות ההולכת וגדלה של היבטי הסייבר בפרויקטים בפוסט על אבטחת מידע. לכן אני שמחה לארח בבלוג שלנו פוסט מאת אריק קליין, מומחה בהגדרת אסטרטגיית סייבר ויישום שלה, באמצעות תהליכי ניהול פרויקטים ופיתוח ממוקדי סייבר  שירחיב בנושא וישתף בתובנות מניסיונו על ניהול פרויקט תוכנה מאובטח. &#160; פרויקט פיתוח תוכנה מאובטח, נשמע לך כמו סינית? תארו לכם שאתם מתכננים פרויקט ומנהלים אותו בקפדנות אין קץ ורגע לפני מסירתו ללקוח, כשמבצעים את בדיקות חדירות הסייבר של המערכת מגלים שהיא פרוצה לחלוטין ושכל האקר בן 16, פורץ אותה בשעה (ודרך אגב, זה קרה לגופי ממשל בארה&#34;ב). בשנים האחרונות, אני מנהל ומלווה פרויקטים שהיקף פעילויות הסייבר והפיתוח המאובטח בהם הולך וגדל. בעוד בעלי העניין מבינים את הצורך וטרמינולוגית הטיפול באבטחת הרשתות (כולם מכירים כבר מה זה Firewall), סוגיית פיתוח התוכנה המאובטח נשמע כמו סינית. וכשזה נשמע כמו סינית, התהליך ותוצאותיו צפויים: הפרויקט מבצע השקעה סמלית בתהליכי הפיתוח המאובטח, התוצר אינו מאובטח ואז כל בעיות האבטחה מתגלות בבדיקות החדירות שמבוצעות לקראת מסירת הפרויקט. בשלב זה, תיקון הבעיות יקר מאוד, שלא לדבר על נזקים ישירים ועקיפים כגון עיכוב בעלייה לאוויר ופגיעה במוניטין. מה צריך לעשות כדי להצליח בניהול פרויקט עם פיתוח מאובטח? כדי להבין את הסיבות לכך שפרויקטים אינם מתמודדים באופן מוצלח עם פיתוח מאובטח, [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%98%d7%99-%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%9c%d7%99/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>מהי נקודת סיום פרויקט?</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98/#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 30 Jan 2019 18:52:59 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מדדים]]></category>
		<category><![CDATA[מחזור חיי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מערכות מידע]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=3017</guid>
		<description><![CDATA[מתי פרויקט מסתיים ואיך יודעים שהגענו לקו הסיום?  בפוסט האחרון התייחסתי למתי עוצרים ומבטלים פרויקט: מפסיקים את הפעילות שלו, את הקצאת המשאבים אליו, ומוציאים אותו מתוכנית העבודה. סוגיה דומה אך שונה היא- מתי מסיימים פרויקט? כלומר- לא מפסיקים אותו בעודו באיבו, אלא מחליטים שהוא הסתיים והגיע הזמן לסגור אותו בצורה מסודרת? זה אמור להיות קל, שהרי פרויקט מוגדר כ&#34;מאמץ זמני&#34; עם התחלה וסוף, ולכל פרויקט אמורה להיות נקודת סיום. אבל בפרקטיקה ההחלטה לא תמיד פשוטה כמו שזה נראה, והקו לסיום לא תמיד ברור. למשל בעולם מערכות המידע, מתי פרויקט התקנת המערכת מסתים אם בכלל? הרי נקודת ה&#34;עליה לאוויר&#34; היא בהחלט משמחת ומהווה ציון דרך, אך האם היא מסמלת את סיום הפרויקט?- לא בהכרח. ובעולם פיתוח המוצרים שבתום הפיתוח עוברים לייצור, שם בכלל הנושא כואב והתחום של העברה מפיתוח לייצור (NPI- New Product Indtroduction) לא תמיד מפותח, שלא לאמר שבחלק מהמקרים כלל אינו קיים. ובעולם ההקמות, הלקוח לרוב לא מעוניין לקבל בעלות על המבנה כי מאד נוח לו שהאחריות עדיין בצד המבצע, שעומד לרשותו לכל תקלה או בעיה, שלא לדבר על הצורך לשלם למבצע ברגע שהפרויקט אכן מסתיים ונמסר לו&#8230; התייחסנו לסוגיה זו בעבר בפוסט של &#34;מרוץ שליחים&#34;, בו כתבנו על העברת מקל מסודרת מגורם אחראי על הפרויקט לגורם האחראי על [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>על מלך, מהנדס מכונות, פיזיקאי, ובניין הכוח הצבאי</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%9c%d7%9a-%d7%9e%d7%94%d7%a0%d7%93%d7%a1-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%90%d7%99-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%9b/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%9c%d7%9a-%d7%9e%d7%94%d7%a0%d7%93%d7%a1-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%90%d7%99-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%9b/#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 19 Jan 2019 11:54:53 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[ארגון ושיטות]]></category>
		<category><![CDATA[בקרת פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[בקרת פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[ד"ר אלי גולדרט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[שרשרת קריטית]]></category>
		<category><![CDATA[תורת האילוצים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2989</guid>
		<description><![CDATA[על מלך, מהנדס מכונות, פיזיקאי, ובניין הכוח הצבאי אני שמחה לארח בבלוג שלנו פוסט מאת סא&#34;ל רן שניאור, לשעבר ראש מדור ניהול ובקרת פרויקטים PMO בלהק הציוד, חיל האוויר מה הקשר בין בניית כח צבאי לניהול פרויקטים ואיך ניתן לשלב ניהול פרויקטים בתהליכי בניין כח צבאי? בניין כוח צבאי הוא עולם תוכן אשר נחקר ומפותח בהגות הצבאית מזה אלפי שנים. ניהול פרויקטים קיים, אף הוא, מזה אלפי שנים. משחר ההיסטוריה אנשים נלחמים זה בזה ובונים כוח לקראת עימות מזוין וכבר מהעת העתיקה אנשים מנהלים פרויקטים1 (אם כי הם לא נקראו כך בעבר). בניית מבנים מרשימים (למשל: הפירמידות במצרים, בית המקדש בירושלים), הקמת תשתיות תחבורה (תעלות, מסילות רכבת, גשרים) וביצוע מסעות לגילוי יבשות חדשות הם מקצת הדוגמאות לאירועים שהיום היו נקראים פרויקטים. עולם ניהול הפרויקטים התפתח והתעצב באופן משמעותי במחצית השנייה של המאה העשרים. הוקמו ארגונים המאגדים ומפיצים את הנסיון שנצבר ופותחו שיטות וכלים לניהול פרויקטים2. עד לפני כשני עשורים ארגונים לא נהגו להגדיר את ניהול הפרויקטים כתהליך עיקרי בפעילותם. בשנים האחרונות חל שינוי וניהול פרויקטים מהווה תחום עיסוק מרכזי בקרב ארגונים רבים במגזר העסקי, הציבורי ובאקדמיה, לרבות ארגוני בטחון וצבא3. המילה &#34;פרויקט&#34; מגיעה מלטינית ומשמעותה המקורית היא התכנון שלפני ביצוע הפעולה. בדומה לניהול פרויקטים, גם עולם בניין הכוח הצבאי התפתח לאורך השנים. [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%9c%d7%9a-%d7%9e%d7%94%d7%a0%d7%93%d7%a1-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%90%d7%99-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%9b/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&quot;חוקי הפסקה&quot;  בתנאים של אי- וודאות</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%99-%d7%95%d7%95%d7%93%d7%90%d7%95%d7%aa/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%99-%d7%95%d7%95%d7%93%d7%90%d7%95%d7%aa/#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 29 Dec 2018 18:41:53 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[ארגון ושיטות]]></category>
		<category><![CDATA[בקרת פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[בקרת פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מחזור חיי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פורטפוליו פרויקטים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2961</guid>
		<description><![CDATA[&#34;חוקי הפסקה&#34;  בתנאים של אי- וודאות- מתי בפעם האחרונה נתקלתם בפרויקט שנעצר והופסק? (ולא כי הלקוח ביטל הזמנה&#8230;) חוקים בתנאים של אי-וודאות לאחרונה נתקלתי בכתבה מעניינת בגלובס מאת גלי וינרב תחת מדור &#34;חזית המדע&#34;. בכתבה מסופר על פרופ' קתלין אייזנהרט מאוניברסיטת סטנפורד, שחקרה את נושא החוקים בתנאים של אי וודאות. היא טוענת, שקבוצות או יחידים המקיימים כמה חוקים פשוטים בכל תחום בחייהם הם המותאמים ביותר לחיים של אי וודאות. חוקים בעולם ניהול הפרויקטים כמובן שאני ישר חושבת על ניהול פרויקטים, הרי מהו ניהול פרויקטים אם לא קבלת החלטות בתנאי אי וודאות. המתודות והטכניקות שמאוגדות בספר ה- PMBO, גוף הידע בניהול פרויקטים, הם best practice שנועדו לאפשר לנו ליישם אותם בשלבי הפרויקט השונים: ייזום, תכנון, ביצוע, בקרה וסגירה, כך שנוכל לרכז את המידע הפרויקטלי באופן שיסייע לנו לקבל את ההחלטות הנכונות. למשל מסמך הייזום שמלווה את ההחלטה על התקדמות הפרויקט לשלב הבא; או נתיב קריטי בלוח הזמנים שמאפשר להחליט איזו פעילות על הגאנט דחופה יותר לביצוע ודורשת תשומת לב ניהולית ואיזו פחות; ניהול סיכונים שמטרתו לעזור לנו להתמודד מבעוד מועד עם תופעות שונות ומאפשר לנו לקבוע איזה סיכון דורש יותר תשומת לב ופעולת תגובה מצידנו, וכן הלאה. לכן כשראיתי שפרופ' אייזנהרט מתייחסת לחוקים בעולם של אי וודאות, ומחלקת אותם לסוגים, התעניינתי. [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%99-%d7%95%d7%95%d7%93%d7%90%d7%95%d7%aa/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>אסטרטגיית רכש בפרויקט- חלק ב&#039;</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%9b%d7%a9-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%9b%d7%a9-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91/#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 28 Nov 2018 18:23:37 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[מימשקים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2945</guid>
		<description><![CDATA[אסטרטגיית רכש בפרויקט אסטרטגיית רכש בפרויקט (Procurement strategy ) היא אוסף ההחלטות הנדרשות לגבי אופן ביצוע הרכש וההתקשרויות בפרויקט, כולל שיטת ההתקשרות ודרך התשלום. בפוסט הקודם הרחבנו והדגמנו את הנושא. נרצה עכשיו לקשר את זה לתפקיד מנהל הפרויקט. למה אסטרטגיית רכש חשובה? אסטרטגיית רכש חשובה בראש ובראשונה כדי לסייע בניהול סיכוני הפרויקט. אם למשל אני כלקוח רוצה להקטין סיכון, אבחר לבצע את ההתקשרות בחוזה מסוג Fixed price שמבטיח לי עלות קבועה את מול תוצר מוגדר ובכך חוסך לי חשיפה לסיכון ומעבירה את הסיכון לספק (שבדרך כלל מתמחר אותו בהתאם בהצעת המחיר שלו). לדוגמא, אם אני מנהל פרויקט פיתוח מוצר בחיל אוויר, שמבקש להזמין מוצר ייעודי מאלביט, כלומר שנדרש פיתוח של המוצר ולאחר מכן ייצורו. פרויקט כזה כרוך באי וודאות רבה ולכן שערוך עלויות הפיתוח שלו הן אומדן שסביר שישתנה לאורך הדרך. חתימת חוזה פיקס אל מול אלביט במקרה כזה מבטיחה לחיל האוויר את העלות שנחתמה בהסכם והקצאה תקציבית פנים ארגונית מתאימה. באופן הזה חיל האוויר גידר את הסיכון הכספי. דוגמא אחרת, אם אני מנהלת פרויקט פיתוח הדרכה באמדוקס, שמבקשת לפתח הדרכה באמצעות קבלן שזו מומחיותו (בעל הידע בפיתוח הדרכה), ואותו קבלן מציע להכין מערכי שיעור מתוקשבים באמצעות קבלן משנה שמומחה בהעברת שיעורים מקוונים (בעל הידע בתיקשוב), הרי שמתקבל מצב שא' [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%9b%d7%a9-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>אסטרטגיית רכש בפרויקט- חלק א&#039;</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%9b%d7%a9-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%9b%d7%a9-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 14 Nov 2018 14:36:16 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מימשקים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2933</guid>
		<description><![CDATA[למה הכוונה אסטרטגיית רכש בפרויקט?, ולמה זה קשור אליי כמנהלת פרויקט? רכש בפרויקטים כמי שצמחה בניהול פרויקטי פיתוח בהי- טק, נושא רכש והצטיידות היה קצת מרוחק ממני. רוב תקציב הפרויקט היה מורכב מכח אדם, יותר נכון אומדן ומעקב אחר מספר &#34;חודשי/ שנות פיתוח&#34; (מה שבעבר נקרא men month והיום מטעמי פוליטקלי קורקט נקרא staff month). מעבר לזה היו קצת תשלומים ליועצים, רכש רכיבים לטובת ייצור מעגלים חשמליים לפיילוטים ולבדיקות ועוד, אבל בקטנה. מאוחר יותר נחשפתי לעולם העשיר ולמקום המשמעותי של הרכש בפרויקטים כמו פרויקטי בינוי, פרויקטים הנדסיים של בניית מתקנים או הכנסות ציוד לקווי ייצור, או פרויקטי פיתוח של מוצרים מורכבים יותר בהם הרכש משמעותי לא רק בהצטיידות של חומרי גלם, אלא בעיקר בהתקשרויות עם קבלני ייצור או חברות תכנון ופיתוח. עד כדי כך המקום של הרכש משמעותי, שמוגדר על ידי הרבה מנהלי פרויקטים כמימשק החשוב ביותר מבחינתם בפרויקט, ויש מי שאומרים, שלא לציטוט, &#34;גורם עוין&#34;&#8230; מה זה &#34;אסטרטגיית רכש&#34;? על פי ה-PMBOK, גוף הידע בניהול פרויקטים, מבית PMI, ניהול רכש בפרויקט, שנדון בפרק 12 שבספר, מוגדר כ: &#34;כל התהליכים הנדרשים בשביל לרכוש או להשיג מוצרים, שירותים או תוצאות מהסביבה החיצונית עבור צוות הפרויקט. כולל את תהליכי ניהול החוזים ובקרת השינויים הנדרשים עבור הכנת חוזים וניהולם, או הזמנות רכש שהנפיקו אנשי [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%9b%d7%a9-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>מה זה פרה- מורטם?</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%a4%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%98%d7%9d/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%a4%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%98%d7%9d/#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 01 Sep 2018 00:19:49 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[קצרצרון]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2923</guid>
		<description><![CDATA[טוב, מי שקורא את הבלוג שלנו בקביעות, יודע שאנחנו ב- Leadera מאמינים מאד בניהול סיכונים ובחשיבות של תחום הידע הזה בניהול הפרויקט. למעשה, ללא ניהול סיכונים, הסיכוי של פרויקט להסתיים בהצלחה הוא קלוש ביותר. ולכן כבר כתבנו לא מעט פוסטים בנושא: מנהל פרויקט, האם אתה עוזר למנכ&#34;ל שלך לישון טוב בלילה? חמישים גוונים של אדום האם רבין ניהל סיכונים בארוע הזה? יש כמה טכניקות לנהל סיכונים, למרות שכולן בסוף סובבות סביב אותו עקרון שמפורט ב- PMBOK, גוף הידע בניהול פרויקטים. העקרון בכמה שלבים הוא: &#8211; לזהות את הסיכונים הפוטנציאליים; &#8211; לתת להם ציון שמבוסס על הסבירות להתממשות הסיכון כפול חומרת הסיכון במידה ויתממש; &#8211; ציון זה שמתקבל מהמכפלה מאפשר לדרג את הסיכונים על פי חומרתם ולפי זה לתעדף במה להתמקד בניסיון למזער את הנזק ו/ או להמנע מהתממשות הסיכון; &#8211; ואז כמובן לעסוק בניהול שוטף של הסיכונים, שמוודא את יישום תוכניות המענה וזיהוי של סיכונים חדשים שצצים חדשות לבקרים. &#160; אחת הטכניקות הפופולריות בימים אלו נקראת Pre Mortem, או בעברית &#34;פרה מורטם&#34;  למה הכוונה? ניתוח פוסט מורטם הוא ניתוח הגופה שלאחר המוות, או במילים אחרות התחקיר והפקת הלקחים שנעשים לפרויקט עם סיומו. פרה- מורטם, הכוונה לניתוח רעיוני של הפרויקט לפני התחלתו. כלומר- בעודנו בתחילת הפרויקט בואו נדמיין שאנחנו בסופו והוא לא [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%a4%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%98%d7%9d/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>איך נאס&quot;א מנהלת את תוכנית הפרויקטים השנתית</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%a0%d7%90%d7%a1%d7%90-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%a0/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%a0%d7%90%d7%a1%d7%90-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%a0/#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 11 Jul 2018 13:25:34 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[PMO]]></category>
		<category><![CDATA[PPM]]></category>
		<category><![CDATA[ארגון ושיטות]]></category>
		<category><![CDATA[בקרת פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[בקרת פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מחזור חיי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פורטפוליו פרויקטים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2823</guid>
		<description><![CDATA[איך נאס&#34;א* מנהלת את תוכנית הפרויקטים השנתית תכנון שנתי כולנו צריכים לבצע תכנון שנתי, לא משנה אם אנחנו ארגון קטן או גדול, תוכנה חומרה או משולב, אג'ילי יותר או פחות כדאי שנדע את התוכניות (או יותר נכון התוצרים) שנקבל במהלך השנה. כל ארגון נערך לתכוניות השנתיות באופן קצת שונה ובעיתוי קצת אחר. אנחנו עכשיו ביולי, ויש ארגונים שזה הזמן בו הם מתחילים את איסוף הדרישות באופן שיאפשר להם &#34;לגזור&#34; את הפרויקטים הנחוצים ולתת מענה למגוון הדרישות הארגוניות. לתוכנית יש השלכות (ויש שיגידו שבעצם היא נובעת) על תקציב, מכירות, יצור ועוד. בארגונים קטנים שאנחנו פוגשים התהליך בדרך כלל יותר פשוט וכמובן גם מהיר יותר. כשיש לך מוצר אחד, התכנון בעיקר מבוסס על יכולת היצור שלך והשנה נבנית סביב גרסאות המוצר בהתחשבות בתקציב (האם אפשר להגדיל את כמות כ&#34;א). אבל מה קורה בארגונים גדולים? הפעם בחרנו להסתמך על דעת גדולים ולתאר את התהליך כמו שהוא מבוצע בנאס&#34;א. כבר שנים רבות נאס&#34;א משמשת כקטר מוביל בתחומים של ניהול פרויקטים. בין אם זה בשימוש ב-WBS, הפקות לקחים וטכניקות מוכרות נוספות בניהול פרויקטים. בעבר כבר התיחסנו לדברים שניתן ללמוד מנאס'&#34;א, בפוסט שנקרא &#34;מת האדם האחרון שהלך על הירח&#34;. על התהליך שמפורט להלן, של ניהול תוכנית פרויקטים שנתי, שמענו בפודקאסט של PM Podcast&#34;&#34;. אני מניחה שבשלב [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%a0%d7%90%d7%a1%d7%90-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%a0/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>ראיון עם ג&#039;ים שניידר, מייסד PMI</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9d-%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%93%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%93-pmi/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9d-%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%93%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%93-pmi/#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 05 Dec 2014 07:13:04 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ללא קטגוריה]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פורום בניהול פרויקטים]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2778</guid>
		<description><![CDATA[איך ארגון ה-PMI התחיל? שאלתם את עצמכם פעם איך התחיל ארגון ה PMI ? של מי היה הרעיון לקבץ את כל השיטות המוכחות במקום אחד לטובת הכלל? אז מסתבר שזו היתה חבורה של חמישה אמריקאים, בואו תשמעו את הסיפור&#8230; &#160; בכנס  PMI העולמי האחרון , בפניקס אריזונה, זכיתי לפגוש את ג'ים שניידר, מייסד PMI. ג'ים היה תוכניתן בחברת IBM בימים שעוד היו למחשבים 2K זכרון (כיום לשעון סטנדרטי יש יותר מזה&#8230; ) אי שם בשנות השישים של המאה הקודמת עבר ג'ים לעבוד בתחום המחשבים operation research  וקיבל לידיו ביצוע פרויקט תשתית. הבוס שלו אמר לו שיש משהו חדש שנקרא CPM (Critical Path Method)  וביקש ממנו ללמוד את הנושא. ג'ים חקר את הנושא ונחשף לטכניקת ה Critical Path Method  וה PERT. השיטה מצאה חן בעיניו והוא העמיק לחקור בה, הפך אותה לקורס על תכנון פרויקטים והחל לעבוד וללמד אותה בחברות שונות. בחברות הללו אהבו גם כן את הטכניקה החדשה. מדובר בחברות: AT&#38; T Booz, Allen &#38; Hamilton Brown &#38; Root McDonnell Georgia Tech University &#160; חברו אליו בעלי מקצוע נוספים מחברות אלו, שדיברו בינהם על הצורך לחלוק אינפורמציה על טכניקות חדשות ולדסקס בעיות משותפות עם קולגות. בתחילת 1969, במסעדה קטנה בפילדלפיה הם החליטו להקים את ארגון ה PMI  כדי לתת מענה [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9d-%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%93%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%93-pmi/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>
