<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>Leadera &#124; Galit Yaskerevitz-Tietz &#124; לידרה &#124; גלית יסקרביץ-טיץ &#187; תשתיות</title>
	<atom:link href="https://leadera.co.il/tag/%d7%aa%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://leadera.co.il/</link>
	<description>מצוינות בניהול פרויקטים</description>
	<lastBuildDate>Sat, 24 May 2025 21:24:55 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
		<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
		<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=4.0.38</generator>
	<item>
		<title>פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94/#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 02 Apr 2020 19:56:04 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[PMO]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מערכות מידע]]></category>
		<category><![CDATA[נדל"ן]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פורטפוליו פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[תחבורה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=3216</guid>
		<description><![CDATA[פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה משבר הקורונה שתוקף את העולם בעוצמה בימים אלו, מכה בעסקים ללא רחם וגם בפרויקטים המתנהלים בהם. &#160; אז ראשית והכי חשוב- שכולם יהיו בריאים! מעבר לכך, מסתבר שההשפעה על הפרויקטים מגוונת. כמו במשברים אחרים בהיסטוריה, כל אחד מושפע אחרת. אותי מסקרנת ההשפעה השונה של סיטואציה כזו על פרויקטים שונים. באופן טבעי אנחנו רואים את הדברים מנקודת מבטנו ואז מסתבר שאצל מישהו אחר זה נראה לגמרי אחרת. גם הפעם אני נתקלת בתופעה דומה, כשבזמן שאצלי פרויקטים נעצרים, יש כאלו שממשיכים כרגיל ומתקדמים, וכאלו שפתאום מקבלים boost או טוויסט, מאיצים ו&#34;עפים קדימה&#34;. אז זו לא מתיימרת להיות סקירה כללית ובטח לא סטטיסטית, אלא קצת פוקוס על כמה פרויקטים ומה קורה איתם, בעיקר מתוך ראייה אופטימית שלא הכל נעצר ולא הכל נתקע ויש לא מעט דברים שמסתבר שקורים. פרויקטים שנעצרים טוב, על פרויקטים שנעצרים כולם מכירים ושומעים, ולצערנו לא מעטים מאיתנו חווים באופן אישי. בין אם בענפי התיירות, מלונאות ותעופה, או תחום התרבות והפנאי (דחיית האירוויזיון, אולמיפיאדת טוקיו וכו)- פרויקטים נעצרו או הוקפאו. אבל כיוון שעל זה כולנו שומעים או חווים לצערנו, אז אין צורך להרחיב. השאיפה היא שפרויקטים שהוקפאו- בבוא הזמן יופשרו וימשיכו. אותי משמח יותר לדבר על מה שממשיך ובעיקר- מה שמועצם.   פרויקטים ממשיכים במקומות רבים [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>מהי נקודת סיום פרויקט?</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98/#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 30 Jan 2019 18:52:59 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מדדים]]></category>
		<category><![CDATA[מחזור חיי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מערכות מידע]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=3017</guid>
		<description><![CDATA[מתי פרויקט מסתיים ואיך יודעים שהגענו לקו הסיום?  בפוסט האחרון התייחסתי למתי עוצרים ומבטלים פרויקט: מפסיקים את הפעילות שלו, את הקצאת המשאבים אליו, ומוציאים אותו מתוכנית העבודה. סוגיה דומה אך שונה היא- מתי מסיימים פרויקט? כלומר- לא מפסיקים אותו בעודו באיבו, אלא מחליטים שהוא הסתיים והגיע הזמן לסגור אותו בצורה מסודרת? זה אמור להיות קל, שהרי פרויקט מוגדר כ&#34;מאמץ זמני&#34; עם התחלה וסוף, ולכל פרויקט אמורה להיות נקודת סיום. אבל בפרקטיקה ההחלטה לא תמיד פשוטה כמו שזה נראה, והקו לסיום לא תמיד ברור. למשל בעולם מערכות המידע, מתי פרויקט התקנת המערכת מסתים אם בכלל? הרי נקודת ה&#34;עליה לאוויר&#34; היא בהחלט משמחת ומהווה ציון דרך, אך האם היא מסמלת את סיום הפרויקט?- לא בהכרח. ובעולם פיתוח המוצרים שבתום הפיתוח עוברים לייצור, שם בכלל הנושא כואב והתחום של העברה מפיתוח לייצור (NPI- New Product Indtroduction) לא תמיד מפותח, שלא לאמר שבחלק מהמקרים כלל אינו קיים. ובעולם ההקמות, הלקוח לרוב לא מעוניין לקבל בעלות על המבנה כי מאד נוח לו שהאחריות עדיין בצד המבצע, שעומד לרשותו לכל תקלה או בעיה, שלא לדבר על הצורך לשלם למבצע ברגע שהפרויקט אכן מסתיים ונמסר לו&#8230; התייחסנו לסוגיה זו בעבר בפוסט של &#34;מרוץ שליחים&#34;, בו כתבנו על העברת מקל מסודרת מגורם אחראי על הפרויקט לגורם האחראי על [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>אסטרטגיית רכש בפרויקט- חלק א&#039;</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%9b%d7%a9-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%9b%d7%a9-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 14 Nov 2018 14:36:16 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מימשקים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2933</guid>
		<description><![CDATA[למה הכוונה אסטרטגיית רכש בפרויקט?, ולמה זה קשור אליי כמנהלת פרויקט? רכש בפרויקטים כמי שצמחה בניהול פרויקטי פיתוח בהי- טק, נושא רכש והצטיידות היה קצת מרוחק ממני. רוב תקציב הפרויקט היה מורכב מכח אדם, יותר נכון אומדן ומעקב אחר מספר &#34;חודשי/ שנות פיתוח&#34; (מה שבעבר נקרא men month והיום מטעמי פוליטקלי קורקט נקרא staff month). מעבר לזה היו קצת תשלומים ליועצים, רכש רכיבים לטובת ייצור מעגלים חשמליים לפיילוטים ולבדיקות ועוד, אבל בקטנה. מאוחר יותר נחשפתי לעולם העשיר ולמקום המשמעותי של הרכש בפרויקטים כמו פרויקטי בינוי, פרויקטים הנדסיים של בניית מתקנים או הכנסות ציוד לקווי ייצור, או פרויקטי פיתוח של מוצרים מורכבים יותר בהם הרכש משמעותי לא רק בהצטיידות של חומרי גלם, אלא בעיקר בהתקשרויות עם קבלני ייצור או חברות תכנון ופיתוח. עד כדי כך המקום של הרכש משמעותי, שמוגדר על ידי הרבה מנהלי פרויקטים כמימשק החשוב ביותר מבחינתם בפרויקט, ויש מי שאומרים, שלא לציטוט, &#34;גורם עוין&#34;&#8230; מה זה &#34;אסטרטגיית רכש&#34;? על פי ה-PMBOK, גוף הידע בניהול פרויקטים, מבית PMI, ניהול רכש בפרויקט, שנדון בפרק 12 שבספר, מוגדר כ: &#34;כל התהליכים הנדרשים בשביל לרכוש או להשיג מוצרים, שירותים או תוצאות מהסביבה החיצונית עבור צוות הפרויקט. כולל את תהליכי ניהול החוזים ובקרת השינויים הנדרשים עבור הכנת חוזים וניהולם, או הזמנות רכש שהנפיקו אנשי [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%9b%d7%a9-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>פרויקט חישמול הרכבת ותחנת יצחק נבון ירושלים</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%99%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%9b%d7%91%d7%aa-%d7%95%d7%aa%d7%97%d7%a0%d7%aa-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%a8/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%99%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%9b%d7%91%d7%aa-%d7%95%d7%aa%d7%97%d7%a0%d7%aa-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%a8/#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 01 Aug 2018 03:32:38 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[איכות סביבה]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[בטחון]]></category>
		<category><![CDATA[בקרת פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהלי פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>
		<category><![CDATA[תחבורה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2877</guid>
		<description><![CDATA[מה קורה כשישראלי, ספרדי, גרמני ואנגלי נכנסים לרכבת? סיור ברכבת ישראל,  יולי 2018 מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי יודע שאני מסיירת בפרויקטים רבים, אותם אני מארגנת מתוקף תפקידי כסגנית נשיא ב- PMI  ישראל. והפעם הצצה לפרויקט החישמול ותחנת יצחק נבון בירושלים. בחודש יולי 2018 התארחנו חברי PMI  ישראל בסיור בתחנת &#34;ירושלים- יצחק נבון&#34; באדיבות רכבת ישראל. &#160; מארחינו היו: בת שבע שגב, מרכז המבקרים של הרכבת נעמה ברקוביץ, מנהלת התארגנות רכבתית עמית צלקה, סמנכל, ראש מינהלת החישמול &#160; הביקור כלל התיחסות לשני פרויקטים של הרכבת: האחד פרויקט החישמול, והשני פרויקט הקמת תחנת האומה- יצחק נבון, וסדר היום היה: הרצאה על הרכבת והקו המהיר לירושלים מבט על פרויקט החישמול הרצאה בנושא ניהול צוות בינלאומי- עבודה בסביבה בינתרבותית הרצאה של שיטת ההתקשרות בשלב הביצוע סיור בתחנת האומה ת.ז. לקו המהיר, בפרויקט שנקרא &#34;מהירה לבירה&#34; &#160; 30 דקות,  זהו זמן הנסיעה הצפוי מתל אביב לירושליים 57  ק&#34;מ של מנהרות וגשרים 65  מיליון נוסעים בשנה 93%  אחוזי דיוק בהגעת הרכבת 500  רכבות נוסעים ביממה 1700  ק&#34;מ המסילה, 1200 מתוכם יחושמלו 67  תחנות נוסעים ברחבי הארץ 38  ק&#34;מ מנהרות שנבנו בשתי שיטות כריה: פיצוץ ו-. TBM 3000  נוסעים קיבולת בשעת שיא צפויה ב- 2020 רכבת ישראל- רקע לרכבת תוכניות לטווח הארוך שמתיחסות לכלל צרכי המדינה [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%97%d7%99%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%9b%d7%91%d7%aa-%d7%95%d7%aa%d7%97%d7%a0%d7%aa-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%a8/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>חוות הרוח- פרויקט אנרגיה מתחדשת</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%97-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%aa/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%97-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%aa/#comments</comments>
		<pubDate>Sun, 08 Apr 2018 21:02:43 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[איכות סביבה]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[בניה ירוקה]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2752</guid>
		<description><![CDATA[&#34;הצצה לפרויקט&#34; בטיול משפחות בפסח בחול המועד פסח יש לנו מסורת רבת שנים לטייל בצפון הארץ עם חברים ותיקים, טיול משפחות בחבורה גדולה ומלוכדת. כל שנה מגוונים במסלולי הליכה, כאלו שגם מתאימים לדרגת הקושי הנדרשת, גם לא עמוסים מידיי במטיילים, וגם תואמים את מזג האוויר. ת'כלס אלו לא מעט דרישות לעמוד בהם, ומזל שיש לנו את גלית (גלית אחרת, אנחנו 3 גלית בחבורה הזו ) שמצליחה לעמוד במשימה בכבוד כל שנה מחדש אז השנה חוץ מכמה מסלולים מוצלחים, החלטנו לגוון גם בסיור קצת אחר, סיור ב&#34;חוות הרוח לאנרגיות מתחדשות&#34; על שם שלמה שמלצר ז&#34;ל, בקיבוץ מעלה גלבוע. והקרדיט על הרעיון לעינת. את הסיור הזמנו מראש, וקיבלנו את ציפי המדריכה הנהדרת, בת הקיבוץ, שמתמחה בסיורי משפחות. הסיור כולל הסברים וסרטים על האזור, על מקורות של אנרגיה מתחדשת ועל פרויקט הקמת החווה ותפעולה. חוות הרוח חוות הרוח היא למעשה שתי חוות של טורבינות רוח בצפון הארץ, האחת ממוקמת ברמת סירין וכוללת 11 טורבינות והשניה במעלה גלבוע וכוללת 14 טורבינות, יחד 25 טורבינות בגובה 44 מטר כל אחת שמייצרות סה&#34;כ 22 MW חשמל ירוק. את החוות הקימה חברת אפקון והיא נקראת על שמו של שלמה שמלצר ז&#34;ל, מבעלי החברה. החווה חוברה לרשת החשמל הארצית באפריל 2016 (חוגגת שנתיים בימים אלו), כחלק מרגולציה שקבעה [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%97-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%aa/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>תחת אבטחה</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%98%d7%97%d7%94/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%98%d7%97%d7%94/#comments</comments>
		<pubDate>Sun, 25 Mar 2018 11:23:22 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[מאמרים]]></category>
		<category><![CDATA[PMO]]></category>
		<category><![CDATA[אבטחת מידע]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מחזור חיי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מערכות מידע]]></category>
		<category><![CDATA[מתודולוגיה לניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>
		<category><![CDATA[קורסים בניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[רגולציה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2743</guid>
		<description><![CDATA[אבטחת מידע בניהול פרויקטים אבטחת מידע כצוואר בקבוק בפרויקט &#160; במהלך קורס ניהול פרויקטים שקיימנו לאחרונה אצל אחד מלקוחותינו, קיימנו מפגש בנושא ניהול סיכונים פרויקטליים. התירגול והדיונים בהם ניתחנו את הפרויקטים של משתתפי הקורס והסיכונים בהם, העלה בצורה מאד ברורה שגורם אבטחת מידע הוא בעל ענין משמעותי וקריטי לפרויקטים. למה זה?- כי מחד דרישות אבטחת מידע הן מחייבות ומחמירות, ומאידך- חוסר זמינות של צוות אבטחת המידע בארגון לתמוך בפרויקט (עקב עומס ועבודה מרובה בכל הפרויקטים), לא מאפשר למנהל הפרויקט להתקדם כראוי ובקצב הנדרש. אמנם מדובר בקורס ניהול פרויקטים בתחום מערכות מידע, יחד עם זאת, התופעה של הדומיננטיות של אבטחת מידע אינה מאפיינת רק פרויקטי מערכות מידע, אלא רלבנטית לכל פרויקט שמערב טכנולוגיה ומבוסס על מערכת נשלטת מחשב. אתגרי הסייבר גדלים, מלחמת העתיד היא קיברנטית/ מקוונת, &#34;לוחמת מידע&#34;, ומנהל פרויקט חייב להיות מודע למשמעות ולהשלכות של אבטחת מידע על הפרויקט שלו. יותר מכך, כיוון שעולם הסייבר הוא דינאמי ומשתנה כל כך, ההיכרות של מנהל פרויקט עם דרישות אבטחת המידע צריכה להיות קבועה ותמידית. כלומר- גם אם מנהל פרויקט כבר מכיר את הנושא מפרויקט קודם שביצע, זה לא פותר אותו מלבדוק מחדש כשמתחיל פרויקט חדש. מה זה אבטחת מידע ואיך היא קשורה לפרויקט? אבטחת מידע (information security ) על פי וויקפדיה היא [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%98%d7%97%d7%94/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>פרויקט שיפוץ בבית הזיקוק באשדוד</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a5-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%90%d7%a9%d7%93%d7%95%d7%93/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a5-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%90%d7%a9%d7%93%d7%95%d7%93/#comments</comments>
		<pubDate>Sat, 17 Feb 2018 12:28:22 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול סיכונים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2691</guid>
		<description><![CDATA[פרויקט שיפוץ בבית הזיקוק באשדוד- למה שיפוץ בית זיקוק מורכב יותר מפרויקט מבניית נמל? מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי יודע שאני מסיירת בפרויקטים רבים, אותם אני מארגנת מתוקף תפקידי כסגנית נשיא ב- PMI  ישראל. הפעם הגענו, קבוצה של מנהלי פרויקטים, לבית הזיקוק באשדוד, זאת ביוזמתו של גיורא לביא, ראש ועדת ביקורת ב PMI ישראל. היה אירוח למופת, והעשרה בלתי רגילה בתחום ניהול הפרויקטים, להבין את המורכבות והייחודיות של פרויקט שיפוץ בסדר גודל שכזה. המארחים שלנו היו מלאכי אלפר, מנכ&#34;ל בית הזיקוק פז&#34;א (פז אשדוד), ומשה בנטוב, מנהל תמיכה ושירות מחברת מובידאו. סדר הביקור כלל: פתיחה והסבר על מפעלי הזיקוק מאת מנכ&#34;ל פז אשדוד, מלאכי אלפר  תכנון ויישום פרוייקט שיפוץ מאת מנהל שיפוץ פז אשדוד, דורל מוסקוביץ  סיור ברחבי האתר  בנייה ועדכון לוח הזמנים לעבודה מול המערכת מאת אלי רודיטי, אחראי לוחות זמנים  דיגיטיזצייה של תהליכי עבודה בפרוייקטים מורכבים מאת אמיר גרין, מנכ&#34;ל מובידאו &#160;  רקע כללי על בתי זיקוק מלאכי אלפר, מנכ&#34;ל פז&#34;א (פז אשדוד),  הכניס אותנו לעולם בתי הזיקוק עם הסבר על התחום בעולם בכלל ובאתר של אשדוד בפרט. בית הזיקוק באשדוד הוקם על ידי המדינה בשנות ה-70 ונרכש על ידי פז ב- 2007. בבית זיקוק מעבדים נפט גולמי (יש 400 סוגי של נפט גולמי&#8230;) אותו הופכים באמצעות תהליכים [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a5-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%90%d7%a9%d7%93%d7%95%d7%93/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>כמה זמן לקח למלכת אנגליה להעביר מסר לנשיא ארה&quot;ב?</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%90%d7%98%d7%9c%d7%a0%d7%98%d7%99-%d7%94%d7%a8/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%90%d7%98%d7%9c%d7%a0%d7%98%d7%99-%d7%94%d7%a8/#comments</comments>
		<pubDate>Mon, 28 Aug 2017 20:50:20 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2557</guid>
		<description><![CDATA[הצצה לפרויקט- הנחת הכבל הטרנסאטלנטי הראשון זה קרה בטיול באירלנד&#8230; אם בפוסט הקודם כתבתי על עתיד מנהלי הפרויקטים, הרי שבפוסט הזה אני רוצה לכתוב על משהו מהעבר. לאחרונה ביליתי עם משפחתי באירלנד (מקווה שגם אתם הייתם, או בדרך ל-חופשה כלשהי). מעבר לעובדה שמצאנו אי ירוק, עם טבע פראי ויפה, ומזג אוויר שכישראלים אפשר רק להתקנא, אני, כמו בכל טיול, מצאתי הקשר לניהול פרויקטים, איך לא בטיול לנורבגיה למשל, זה היה הפרויקט של קון טיקי&#8230; אז קודם כל, טיול באירלנד הוא מומלץ, בייחוד עכשיו כשיש טיסות ישירות. יש הרבה מה לראות, למי שאוהב טבע. במגבלת הזמן של שבוע אחד שהיתה לנו לטייל, נאלצנו לתעדף ולבחור מה לראות. אחד ממקומות החובה הוא אזור שנקרא &#34;טבעת קרי&#34;, Ring of Kerry. זה מסלול מעגלי של הרים, כפרי דייגים, עיירות וחופים. ניתן לטייל בו ברכב, אופניים, טיולי הליכה ואפילו כרכרות בחלק מהמקומות. יש במהלכו נקודות ענין לעצירה, כמו חוף ים לרחצה (קפוא למדיי), צוק קרי המדהים, עיירה בשם Watreville בה אהב צ'ארלי צ'אפלין להתאכסן ועוד. האי ולנשייה אבל היתה נקודת ענין נוספת, כזו שלא ראינו בספר או באינטרנט, אלא, כמו הרבה דברים טובים, שמענו מישראלים מטיילים אותם פגשנו בדרך. המקום נקרא Valentia Island. זה אי קטן באורך 11 קילומטר, אליו מגיעים בנסיעה על גשר, שמהווה [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%94%d7%a6%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%90%d7%98%d7%9c%d7%a0%d7%98%d7%99-%d7%94%d7%a8/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>איך לעשות כסף מזבל?</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a1%d7%a3-%d7%9e%d7%96%d7%91%d7%9c/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a1%d7%a3-%d7%9e%d7%96%d7%91%d7%9c/#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 27 Jul 2017 20:28:43 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים]]></category>
		<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[PMBOK]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[PMO]]></category>
		<category><![CDATA[איכות סביבה]]></category>
		<category><![CDATA[אנרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[יעדי פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[מדדים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרוייקטים]]></category>
		<category><![CDATA[ניהול פרויקטים]]></category>
		<category><![CDATA[קבלני משנה]]></category>
		<category><![CDATA[רגולציה]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2510</guid>
		<description><![CDATA[הקמת מפעל מיחזור RDF בחיריה לשמחתי אני מזדמנת לסיורים רבים, כחלק מהסיורים של PMI ישראל, אותם אני מארגנת מתוקף תפקידי כסגנית נשיא בעמותה. הפעם הגענו, קבוצה של מנהלי פרויקטים, למפעל למיחזור RDF בחיריה, זאת ביוזמתו של דני בן יונס, מנהל פרויקט הקמת המפעל ומשתתף פעיל ב PMI. הפרויקט והסיור מעניינים ומעשירים, גם ברמת ניהול הפרויקט אבל גם מהזווית הפרטית, שהרי כולנו זורקים זבל&#8230; ברמה האישית הופתעתי לראות כמה ניתן ללמוד עלינו מהאשפה אותה אנו זורקים, שלא לדבר על היכולת לאפיין &#34;אשפה ישראלית&#34; ובתוכה אבחנה לפי אזורי מגורים/ ערים/ שכונות- מדהים. &#160; רקע והצורך בפרויקט מפעל המיחזור בחיריה הוא כיום המפעל הגדול במזרח התיכון מבין המפעלים הקיימים, כולל בארץ. בעבר הוא שימש כאתר הטמנה לפסולת (הר חיריה המפורסם שנראה למרחוק), אך רשות שדות התעופה/ נתבג התלוננו על ציפורים וסכנה לטיסות. על כן התקבלה החלטת ממשלה להעביר את ההטמנה לאתר &#34;דודאים&#34; ולהשאיר בחיריה רק תחנת מעבר. חשיבה ארוכת טווח ושיקולי קיימות ואיכות סביבה שינתה את התמונה, ועל העיריות הוטל לשלם אגרת הטמנה על הזבל שתושבי העיר מייצרים. בנוסף, כמות הזבל רק עולה לאורך השנים. האתר משמש כיום את כל גוש דן: תל אביב, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון, אור יהודה וכו'. בעבר היו כלולות ערים נוספות כגון ראשלצ ורמה&#34;ש, אך עקב [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a1%d7%a3-%d7%9e%d7%96%d7%91%d7%9c/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>סיור בקיסריה ההרודיאנית</title>
		<link>https://leadera.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%93%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%aa/</link>
		<comments>https://leadera.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%93%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%aa/#comments</comments>
		<pubDate>Fri, 09 Jun 2017 10:53:02 +0000</pubDate>
		<dc:creator><![CDATA[Galit]]></dc:creator>
				<category><![CDATA[ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים]]></category>
		<category><![CDATA[הצצה לפרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[PMI]]></category>
		<category><![CDATA[TOC]]></category>
		<category><![CDATA[איכות סביבה]]></category>
		<category><![CDATA[מנהל פרויקט]]></category>
		<category><![CDATA[תורת האילוצים]]></category>
		<category><![CDATA[תשתיות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://leadera.co.il/?p=2452</guid>
		<description><![CDATA[רקע לואיס טריגר, מנהל פרויקטים מנוסה ומורה דרך,  פיתח סיור מיוחד במינו, המשלב טיול עם תובנות בניהול פרויקטים. מתכונת משולבת זו משמשת אותו בקיסריה בפעם השנייה, אחרי שסיורים דומים על ידי PMI ישראל התקיימו בהצלחה מרובה בירושלים. הסיור הנוכחי מתקיים בקיסריה העתיקה, ומתמקד בהורדוס ופועלו הרב באזור. מסתבר שהורדוס ניהל פרויקטים רבים ותוכניות, על מנת לתת מענה לצרכים אסטרטגיים פוליטיים וכלכליים. הסיור בוחן את פורטפוליו הפרויקטים האלו מנקודת מבט של ניהול מודרני. &#160; &#160; מהלך הסיור   System of systems הסיור התחיל בתוך התאטרון הרומי הגדול ביותר בארץ.  משורות הישיבה העליונות, צפינו על השרידים של קיסריה ההרודיאנית שמהווה תוכנית בנייה מושלמת של System of Systems . הרבה מומנטים ומרכיבים שמתחברים לעיר אחת ולמערך אחד: ארמון, אמפיתאטרון, היפודרום, נמל, מיבנים מינהלתיים- ממשלתיים, ועוד. כמו כל פרויקט גם הפרויקט של הורדוס התחיל עם  צורך.  אחד הצרכים המרכזיים היה צורך פוליטי.  העיר נקראה על שם הקיסר אוגוסטוס, פטרונו של הורדוס, ראשון הקיסרים של האימפריה הרומית. Re-use ורידוד תכולה צמוד לתאטרון יש גן של עמודי שיש וגרניט שמשדרים את היופי והעושר שהקיף כל פינה של העיר היפיפייה הזאת.   כל הבסיס של  התכנון של הורדוס שירת את קיסריה  קרוב ל1300 שנה. הורדוס הצליח  לצמצם עלויות ולעמוד בתקציב ולו&#34;ז ע&#34;י מניעת אפיון יתר שבא בביטוי בעיצוב [&#8230;]]]></description>
		<wfw:commentRss>https://leadera.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%a1%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%93%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%aa/feed/</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>
