info@leadera.co.il 077-3008614
  • דף הבית
  • אודות
  • הפתרונות שלנו
    • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
    • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
    • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
    • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
    • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • הלקוחות שלנו
  • לקוחות ממליצים
  • בלוג
  • צור קשר
  • עברית
  • English

ביקור בספריה למדעי החברה ולניהול- אוניברסיטת תל אביב, פברואר 2014

HomeTag "קבלני משנה"
ביקור בספריה למדעי החברה ולניהול- אוניברסיטת תל אביב, פברואר 2014
פברואר 20 2014 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, חינוך, יעדי פרויקט, מדדים, מימשקים, מנהל פרויקט, מערכות מידע, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, תשתיות

בשונה מהסיור הקודם, הביקור הפעם התקיים בספריה למדעי החברה ולניהול באוניברסיטת תל אביב, אחת מחמש ספריות ברחבי האוניברסיטה.

מארחת הביקור היא שלומית פרי, מנהלת הספריה למדעי החברה ולניהול באוניברסיטת תל אביב המשמשת כמנהלת הספריה מזה ארבע שנים, הובילה שינוי משמעותי בספריה ורואה עצמה כ"מוכרת חוויית ספרייה".

הביקור כלל התכנסות וכיבוד קל, הרצאה של שלומית על פרויקט המהפך בספריה, וסיור ברחבי הספריה להתרשמות מחוויית הספריה החדשה.

, פברואר 2014ביקור בספרית אוניברסיטת תל אביב,

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

 

הביקור החל עם סקירת מצב של האוניברסיטאות בכלל והספריות בפרט,
תוך ציון התחרות המאתגרת עם המכללות,
העולם הדיגיטלי שמייתר במובנים רבים את הצורך בספריה,
ואיום לא פחות משמעותי- מצוקת הנדל"ן בשטחים באוניברסיטה, שנדרשים לטובת מעבדות ומקומות מחקר.

 

במצב זה קיבלה לידיה שלומית את ניהול הספריה והחליטה שנדרשת מהפכה, גם חיצונית אבל בעיקר תפיסתית.

כך נולד פרויקט שיפוץ הספריה והפיכתה מספריה ל"מרכז למידה וחווייה".

הסטודנטים הוגדרו כלקוחות הספריה, והרעיון היה להפוך את הספריה לכזו שנותנת מענה לצרכיהם. שלב ראשון היה לקיים עימם קבוצות מיקוד להבנת הצרכים. התגבשה רשימה הכוללת בין השאר:

  • מקומות קבוצתיים לדיון ולשיח
  • תקעי חשמל ללפטופים
  • אפשרות אכילה ושתייה בספרייה
  • מקום לחיבור לסטודנטים
  • זמינות של 24/7, גם בלילות ובייחוד בתקופות מבחנים
  • מקום ללמוד, לעבוד ולתרגל

ועוד.

בהתאם לכך נבנתה פרוגרמה שפינתה את מרבית שטחי מדפי הספרים (2 ק"מ של כתבי עת שנאספו במשך 35 שנה נשלחו למיחזור). במקום הספרים וכתבי העת שפונו נרכשו  מאגרי מידע דיגטליים, בשטח שהתפנה אורגנו פינות לימוד, שולחנות עגולים מרובי תקעי חשמל, פינת זולה עם פופים למנוחה בין שיעורים ובשעות מתות, חדרי דיונים עם מקרן/צג טלויזיה ולוח מחיק ועוד.

לספריה החדשה ניתן להכנס עם תיקים, לאכול ולדבר!

מהפך זה דרש במקביל גם שינוי בתפקיד הספרניות. לא עוד השאלת ספרים ושמירה על השקט, אלא עזרה לסטודנט במציאת מאגרי מידע, במימשק שהפך גוגלי.

הפרויקט דרש אנרגיה רבה בניהול בעלי ענין 361 מעלות- עובדי הספריה והספרניות, קולגות בספריות נוספות באוניברסיטה והנהלת האוניברסיטה. מכיוון שמדובר בארגון ציבורי עם ועד עובדים ומבנה ארגוני מפותל (רקטור, מנכ"ל, דיקנים, סגל אקדמי וסגל מינהלי ועוד ועוד)- הרי שמדובר בעבודה רגישה ומורכבת של ניהול מימשקים. קיבלנו משלומית טיפים רבים בנושא זה.

בנוסף נעשה שימוש בכלי תכנון פרויקט, בניית פרוגרמה, בניית תקציב, הפעלת ספקים תוך תפעול שוטף של הספריה שהמשיכה לתת שירות גם במהלך השיפוץ, ניהול לוחות זמנים, נטילת סיכונים וסיום הפרויקט תוך מדידת הצלחתו.

אומדן ראשוני וגס לפרויקט העריך עלות של 1.9 מ' ש"ח, אומדן מדויק התיחס ל3.2 מ' ש"ח, התקציב שאושר עמד על 2.7 מ' ש"ח והעלות בפועל היתה 3 מ' ש"ח.

ההכנות לפרויקט ארכו שנה, השיפוץ עצמו/ הביצוע 7 חודשים , וכיום שנה וחצי לאחר סיומו המדדים רק הולכים ומשתפרים, מדדים כמו:

נתוני כניסה לספריה שעלו מממוצע של כ – 20,000 איש בחודש ל  –  57,000  איש (ואנחנו יכולים להעיד שבמהלך הסיור הספריה היתה מלאה ושוקקת), נתוני כניסה גבוהים  למאגרי מידע, סקרים תקופתיים, cost per download, ועוד.

הספריה החדשה נחשבת סיפור הצלחה וממשיכה לעמול  ללא הפסקה כדי להשאר שירותית ורלבנטית.

 

בתום ההרצאה סיירנו ברחבי הספריה וזכינו לראות את האבחנה בין מקומות השקט למקומות הציבוריים (יחס של 2/3 לטובת מקומות בהם ניתן לדבר), פינת הזולה עם הפופים, המטבחון המאובזר שעומד לרשות הסטודנטים (מותר להכניס לספריה תיקים וגם אוכל), וחדרי הדיונים אותם הסטודנטים יכולים לשריין מראש במערכת ממוחשבת להזמנת חדרים (בכל חדר לוח מחיק, צג טלויזיה עם חיבור ללפטופ ושולחן דיונים עגול).

יכולנו להיזכר בימינו כסטודנטים ולהתקנא בתנאים שספריה זו מציעה לבאים בשעריה.

 

אני רוצה להודות לשלומית על הזמן והאירוח ולאחל שהספריה תמשיך לפרוח ולשרת נאמנה את לקוחותיה הסטודנטים.

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

 

More
3480 0
ביקור במפעלי ים המלח- סדום, פברואר 2013
פברואר 22 2013 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, איכות סביבה, העברה מפיתוח לייצור, יעדי פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, רגולציה, תשתיות

יצאנו לבקר במפעלי ים המלח (מי"ה) מבית כי"ל, הממוקמים בסדום,
נכון יותר לאמר שיצאנו לטייל, כיוון שהמפעל ממוקם לשפת ימת ים המלח והביקור כלל, מעבר להרצאות, גם סיור עם מורה דרך מקצועי באוטובוס שהגיע ממש עד לגבול עם ירדן.

מי"ה העמידה לרשותינו אוטובוס מבאר שבע לפתח המפעל בסדום ואת מהלך הנסיעה ניצלנו לנטוורקינג והיכרות מעמיקה יותר עם היושבים לצידנו באוטובוס. בהגיענו למפעל קיבלנו מסיכות מילוט כחלק מתקנות הבטיחות לכל הנכנס בשערי המפעל.

מארחינו בביקור :

לירז הררי- בקרת פרויקטים

אמיר זקין- סמנכ"ל פרויקטים

סדר יום:

  • כיבוד קל ושתייה
  • הרצאה על סמנכ"לות פרויקטים ומורכבות הפרויקטים במפעל- סמנכ"ל פרויקטים אמיר זקין
  • הרצאה על הפקת המים העצמית הנהוגה במפעל – מנהל פרויקטים ניר אלישע
  • הרצאת רקע על הארגון ומוצריו- יובל שחף
  • סיור באוטובוס ברחבי המפעל ובסוללות

ים המלח, הארגון ומוצריו:

ים המלח שוכן בקצה הדרומי של בקעת הירדן, בנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ.
צורתו של ים המלח כוללת אגן צפוני עמוק- בעומק ממוצע של 200 מ', ואגן דרומי נמוך- בעומק ממוצע של כ-6 מ'. בשל נסיגת הים וירידת מפלסו, האגן הדרומי מופרד כיום מהצפוני. האגן הדרומי מכיל את בריכות האידוי המלאכותיות של יצרני האשלג בישראל ובירדן, ואילו האגן הצפוני הינו עדיין ימה טבעית. בתי המלון של אזור ים המלח שוכנים כולם לחופו של האגן הדרומי, דהיינו בריכות אידוי תעשייתיות…

ים המלח מכיל מים עם ריכוז מלחים הגדול פי 10 מריכוזם במי ים וכוללים ארבעה יסודות החיוניים לאדם: מלח, אשלג, ברום ומגנזיום. המינרלים המופקים מים המלח ונגזרותיהם משמשים את האדם בחקלאות, במזון, ברפואה, בתעשיה ועוד.
את הרעיון לנצל את משאבי הים לתועלת האדם הגו בעבר מספר אנשים בינהם בנימין זאב הרצל, ואכן הוקמה חברה בשם "חברת האשלג הארץ ישראלית" ע"י משה נובומייסקי עוד טרום ימי המדינה. מלחמת העצמאות קטעה את פעילות החברה וב1952 הממשלה הישראלית הקימה חברה חדשה- ממשלתית- להפקת אוצרותיו של הים.  ב1961 נחקק חוק הזיכיון שבו קיבלה "מפעלי ים המלח" (מי"ה) באופן חוקי זיכיון להפקת מינרלים מים המלח, זיכיון שכנגדו החברה משלמת מידי שנה תמלוגים, ויפוג ב2030. החברה נמצאת מאז 1968 ועד היום בבעלות חברת כימיקלים לישראל, חברה בת של החברה לישראל.

"מפעלי ים המלח" עוסקת בהפקת מחצבים באזור ים המלח, בעיקר אשלג, ברום ותרכובות ברום. החברה היא אחת מיצרני האשלג והברום הגדולים בעולם.

אשלג מהווה דשן טבעי לגידולים חקלאיים וכן בייצור מגוון מוצרי מלח. לכן ככל שאוכלוסיית העולם גדלה עולה הביקוש לאשלג. תרכובות הברום משמשות רכיב מרכזי בתעשיות ההי  טק, האלקטרוניקה, הטקסטיל והתרופות, בקידוחי נפט, בחקלאות ועוד.

 

היקף ומורכבות הפרויקטים במפעל- סמנכ"ל פרויקטים אמיר זקין:

אמיר תיאר בפנינו את המבנה הארגוני המטריציוני של הארגון, שבבסיסו תפיסת שירות לפיה הפרויקטים הם שירות לתפעול השוטף.

תיק הפרויקטים של החברה כולל פרויקטים רבים לשימור הקיים לצד פרויקטים של שיפור והגדלת תפוקות המפעל לייצור ומכירת דשנים.

דוגמאות לפרויקטים:

אחד הפרויקטים הגדולים שקורים כיום במפעל הוא הקמת תחנת כח לצרכים פנימיים של המפעל ולצריכת חשמל עצמית, שתחליף את תחנת הכח הוותיקה הקיימת.

פרויקט אחר הוא שיקום הסכר שהוקם בשנות ה-60, יש פרויקט איסוף חלקיקיי האשלג הנפלט מהארובות לטובת חוק אוויר נקי, פרויקטים של הובלת חומרי גלם ועוד.

בנוסף תיאר אמיר את שיתוף הפעולה עם מפעלי ים המלח הירדניים, שאינם מוכרים לאותו קהל יעד כמו ישראל  שמוכרת בעיקר להודו ולסין. המפעלים הירדניים נקנו לאחרונה ע"י החברה הקנדית פוטאש, שמתענינת כיום גם ברכישת מפעלי ים המלח הישראלית.

אמיר סיים באנקדוטה: ייצור אשלג בעולם נעשה משכבות מלח, להבדיל מההפקה מימה, ולכן כולל ברזל שצובע אותו בצבע אדמדם. האשלג המופק מים המלח איכותי יותר ולבן. הלקוחות הרגילים לאשלג אדמדם חשבו שהישראלים מוכרים להם מלח במקום אשלג, ולכן צובעים עבורם את האשלג באדום…

 

פרויקטי קידוח מים- מנהל פרויקטים ניר אלישע:

מפעלי ים המלח צורכת כמויות גדולות של מים לצורך הפקת האשלג במפעלים. לשם המחשה, ייצור של 1 טון אשלג דורש כ- 12 טון מים. הצריכה הכוללת של מים מליחים, כ – 24 מיליון מ"ק בשנה, , ובנוסף גם מים מתוקים כ –  4.5   מיליון קוב בשנה, וזאת לצורף יצירת קיטור (תחנת הכוח) ושרותי חצר שונים.על כן אנשי המו"פ של החברה ערכו מחקרים גיאולוגיים רבים ומקיפים על כל האזור החולש מעין גדי ועד חצבה, וזאת על מנת לאתר שכבות ניצול של מאגרי מים תת קרקעיים לשם הפקתם

בנוסף היה צורך בהבנת זרימות הנחלים (נגר עילי) וזרימות בתת הקרקע היכולות לפגום בתהליכי היצור כתוצאה מדילול בריכות האידוי.

על בסיס מחקרים אלו מגישה מי"ה לרשות המים בקשות לביצוע קידוחי  הפקה עבור היצור בהתאם לחוק הזיכיון.

 

יש לציין, מערכת המים הארצית לא מחוברת לאזור ים המלח והערבה ומפעלי ים המלח מספקים בין היתר את רוב המים לצריכה המקומית בתי מלון ,מועצה האזורית תמר, על כן תוכנית הקידוחים השנתית של מי"ה כוללת בתוכה את הכמות השנתית של כל האזור, ולא רק של המפעל עצמו.

אורך החיים של קידוחי ההפקה של מפעלי ים המלח מגיע ברובו לכ- ארבעים שנה.

(אורך חיים של קידוחי מקורות נמדדים בתוחלת של 25 שנה)

ניר תיאר את הקושי והמורכבות הייחודיות של פרויקטי הים ובכלל.

  • אנו נבחנים "בשבע עיניים" על כל תכנון פרויקטים. כל פעולה דורשת תזכירים, סקרים, היתרים ואישורים, ללא גמישות מינימאלית.
  • ולכן מנקודת מבט של מנהל פרויקט, קשה מאד, עד בלתי אפשרי, לתת הערכה ריאלית של לו"ז או תקציב.

לדוגמא- חיבור חשמל לתחנת שאיבה מחברת חשמל, שזו פעולה פשוטה יחסית, הלו"ז יכול לקחת בין חודש לבין שנה, במצבים כאלה קשה להעריך לוחות זמנים ולתקצב פרויקטים

כידוע מדינת ישראל עוברת להתפלת מים מסיבית דבר שיקטין את כמויות המים הנשאבות מהכינרת מקורות קיבלה הנחיה מהמדינה לצמצם את השאיבה מהכנרת ב35% וקרוב היום שתופסק כליל השאיבה מהכינרת

בירדן, לעומת זאת, מצוקת המים קשה ביותר ובין היתר מדינת ישראל מספקת להם כמות מים לא מבוטלת.

ביקור במפעלי ים המלח, פברואר 2013

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

 

תהליך ייצור האשלג- מורה דרך, יובל שחף:

בנוסף להסברים על ים המלח וההיסטוריה של המקום, הסביר לנו יובל על אופן הפקת האשלג:

תהליך הייצור מבוסס על הפקת מלחים מבריכות אידוי גדולות שנבנו באגן הים הדרומי הרדוד.

בשלב הראשון נשאבים מים מהאגן הצפוני ומובלים אל בריכות באגן הדרומי.

בשלב שני שוקע מלח בישול בבריכות הראשונות. משם מועברת התמלחת (מים) לבריכות אחרות הנקראות בריכות קרנליט, בהן שוקע המלח הבא- הקרנליט. הקרנליט מכיל אשלג, מגנזיום כלורי ומלח, והוא חומר הגלם העיקרי לייצור האשלג והמגנזיום המתכתי. תהליך זה עושה שימוש באנרגיה סולרית ידידותית, הלוא היא השמש, ולמעשה מבוסס כולו על תהליך אידוי המים ע"י השמש.

בשלב השלישי דוברות צפות בבריכות האידוי ואוספות (קוצרות) את הקרנליט ששקע בהן. הקרנליט מועבר באמצעות צינורות למפעל, שם משמש להפקת מוצרי האשלג והמוצרים הנוספים. עודפי המים מושבים לאגן הצפוני של ים המלח.

במפעל משתמשים בתהליכי גיבוש קר וגיבוש חם ליצירת התפוקות. חלק מהחומר עובר תהליך גלעון שנועד ליצור גרגרים גדולים יותר.

 

בתום ההרצאות יצאנו באוטובוס לסייר בסוללות ולצפות בתהליך הייצור בבריכות. ראינו את הדוברות בפעולת הקצירה, וקיבלנו הסבר על אופן פעולתן.

שמענו סקירה מרתקת מפי יובל, כולל על ההיסטוריה של המפעל מימי טרום מדינת ישראל, על ירדן והמפעל הירדני ושיתוף הפעולה.

 

הסיור היה מענין ואיפשר לנו לשמוע, מעבר להסברים על המפעל, מוצריו והפרויקטים המתרחשים בו, גם על ההיסטוריה והטבע של אחד המקומות המיוחדים בעולם.

בתום הסיור שמחנו להחזיר את מסיכות המילוט מבלי לעשות בהן שימוש J, והחלנו את דרכינו חזרה צפונה.

אני רוצה להודות למארגנים- לירז הררי ואמיר זקין, ולחברת מי"ה על האירוח החם ומכניס האורחים.

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

 

More
4976 0
ביקור בחברת פלסן- קיבוץ סאסא, דצמבר 2011
דצמבר 20 2011 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, PMO, בטחון, יעדי פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, תחבורה

יצאנו שוב לסייר, והפעם סיור שאיפשר לנו לשמוע על פרויקט מוצלח, כזה שזכה בפרס פרויקט השנה של PMI לשנת 2010.

ביקרנו בחברת פלסן,  שמספקת אינטגרציה של פתרונות שרידות המותאמים עבור כלי רכב טקטיים, מיגון אישי, כלי רכב אזרחיים, כלי טייס, וכלי שייט. החברה עולמית מוכרת וותיקה בתעשייה, לה פתרונות שרידות המציעים אופטימיזציה ייחודית בין מיגון, משקל ומחיר ע"י שילוב של מו"פ, תכנון אבות טיפוס ויכולות ייצור.

מארחינו בביקור היו אריק אינהורן- סמנכ"ל תכניות, ורינת דבוש- מנהלת הPMO-.

המפגש כלל סקירה כללית על פלסן, הסבר על אגף התוכניות וגוף ה-PMO ,  והצגת הפרויקט הזוכה בפרס השנה מטעם PMI.
בסוף המצגות יצאנו לסיור בו זכינו לפגוש את הרכבים הממוגנים היטב.

סקירה כללית- קיבוץ סאסא וחברת פלסן :

פלסן ממוקמת בקיבוץ סאסא שבגליל ומונה כ-700 איש כיום. הקיבוץ הוקם ב-1949 על ידי עולים מארה"ב יוצאי צבא. המיקום בקיבוץ מעניק יתרונות כגון כח אדם פנוי והטבות מס.

פורטפוליו המוצרים של פלסן רחב למדיי ומתחלק ל-4 תחומים:

  • מיגון אווירי- מטוסי תובלה ומסוקים
  • רכב כבד- נגמשי"ם
  • רכב טקטי קל
  • מיגון אישי

הייעוד של פלסן הוא להיות מובילים בנושא מיגון עם מיקוד על טקטי- גלגלי.

פלסן לא מתקשרת עם הצבא כלקוח אלא עם second tier כדי לא להתחרות עם הלקוחות שלה.

ההתקשרות מתבצעת עם חברות כמו DAF, רנו, לוקהיד-מרטין ועוד.

לפלסן חברות לוקאליות באנגליה, ארה"ב, צרפת, ועוד. בארץ מפעלים גם בדלתון וכרמיאל.

החברה בצמיחה כבר מספר שנים בעקבות זכיה בפרויקטים גדולים לצבא האמריקאי שמטרתם להקטין את מספר הנפגעים בקרב חיילים אמריקאים בעיראק ולאחר מכן באפגניסטן.

הפרויקטים כוללים פיתוח וייצור כולל עיצוב הרכב בידי מעצבי רכב, בדיקות פיצוצים בסימולטורים ובאתר ניסויים בנגב, וייצור מוצרים בשיטת קיטים ומרכיבים בעלי ייצוריות גבוהה.

היצור עצמו מתבצע בקו ייצור של היצרן כאשר האסטרגיה היא ל"התלבש" על קו יצור קיים ללא צורך בקו יצור ייעודי.

ביקור בפלסן, דצמבר 2011

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

  

ניהול תוכניות בפלסן :

בפלסן מתפקד אגף תוכניות המנוהל ע"י סמנכ"ל תוכניות (דרג הנהלה) ותחתיו מנהלי תוכניות, מנהלי פרויקטים, מנהלי תמיכה במוצר לאחר מכירה, ו-PMO. החברה מבוססת פרויקטים במבנה מטריציוני.

מבנה זה בא לענות על הצורך לעמוד בפרויקטים מרובים ומורכבים שנדרשים לאינטגרציה בין חומרים ומערכות קיימים לחדשים, לקוחות שונים במקומות שונים בעולם, שוק תחרותי ביותר, זמני תגובה קצרים, ודינמיות מרובה שכן הפרויקטים מבוססים על מלחמות…

מבנה זה מאפשר למנהלי הפרויקטים להיות בעלי ראיה רחבה, one stop shop, כתובת אחת לאחריות עם התממשקות לכל אגפי החברה.

גוף ה-PMO מוביל פרויקטי תשתית ארגוניים, מקיים פורומים ומפגשי העשרה ואחראי להטמעת תרבות ניהול תוכניות לרוחב הארגון.

בין תפקידיו:

  • אחידות- מייצר אחידות בתבניות, נהלים ותהליכים חוצי ארגון.
  • ראיה כוללת- תהליכים חוצי ארגון, דוחו"ת BI, ליווי בניהול משאבים בשלב הפיתוח.
  • כלי עזר למנהל פרויקט- סיוע פעיל בהקמת פרויקט בהתאם לנהלי החברה, יצירת ותחזוקת מדריך מקוון למנהל הפרויקט, מעקב ובקרה והפקת דוחו"ת.
  • מקור מידע וידע- תיעוד ב- share point, הפקת לקחים ויישום מהיר בתוכניות הבאות, הפצת ידע באופן יזום.
  • חדר מצב- ליווי צמוד של PMO כחלק מצוות הפרויקט בפרויקטים גדולים ואסטרטגיים.
  • חדשנות בניהול פרויקטים- התמצאות במגמות השוק והבאת ידע חדש בתחום לארגון.

בגוף ה-PMO בחברה כיום 2 אנשים התומכים בכ-15 מנהלי פרויקטים.

אתגרי ה-PMO כיום:

עד לאחרונה פעל המפעל בעיקר סביב פרויקט הדגל לצבא האמריקאי, וכיום פרויקט זה הסתיים. עקב כך תמהיל הפרויקטים בארגון השתנה וכולל כעת מספר רב יותר של פרויקטים בינוניים בגודלם. גוף ה- PMO נדרש להתאים עצמו למצב החדש ומכאן אתגריו הם:

  • מעבר מתמיכה ב"מגה פרויקט" לתמיכה בהרבה פרויקטים בינוניים.
  • התאמת המתודולוגיה הקיימת לפרויקט קצר טווח.
  • ניהול הידע בין הפרויקטים המרובים ומנהלי הפרויקטים הרבים כדי לוודא שיתוף ידע והפרייה הדדית.

  

פרויקט השנה, M-ATV:

פרויקט זה התחיל בשנת 2009 בעקבות כניסת בעלות הברית לאפגניסטן, בה יש מעט כבישים ולכן נדרשת עבירות גבוהה לרכבים. הפרויקט הקודם סיפק רכב ממוגן היטב אך ללא עבירות גבוהה, שלא נדרשה בעיראק.

לכן דרישות הפרויקט כללו מיגון ברמה זהה וגם עבירות.

לוח הזמנים של הפרויקט מאתגר ביותר וכלל:

  • דצמ' 2009- פברואר 2009-
    פיתוח משלב שס"י ועד לרכב ממוגן: תכנון, ניסוי בנגב, 4 אבי טיפוס
  • מרץ- יוני 2009-
    ולידציה
  • יולי- נוב' 2009-
    יייצור בכמות של 1,000 יח' בחודש!

פרויקט זה עמד בהצלחה ביעדיו ועל כך זכה בפרס השנה מטעם עמותת PMI לשנת 2010.

 

בתום ההרצאות המעשירות יצאנו לראות את הרכבים המאד גדולים והמגנים היטב על היושבים בתוכם, בקור המקפיא של הגליל.

קיבלנו הסבר קצר מאריק על סוגי הרכב השונים, והסקרנים ביננו בדקו את הרכבים מקרוב ומבפנים.

 

הסיור היה מעשיר ומגוון. נאחל לפלסן בהצלחה בהמשך הדרך ולאגף התוכניות בהצלחה בעמידה ביעדים המאתגרים העומדים בפניו.

אני רוצה להודות למארגנים, על זמנם ואדיבותם- אריק ורינת וכל הצוות התומך. תודה רבה!

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

 

 

More
4076 0
ביקור בחברת בטר פלייס- גלילות, ינואר 2011
ינואר 25 2011 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, יעדי פרויקט, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, רגולציה, תחבורה

יצאנו שוב לסייר, והפעם סיור קצת אחר.

ביקרנו במרכז המבקרים של חברת Better Place, חברה שמתמקדת בחזון של תחבורה חשמלית.

מארחינו בביקור היו :

שגיא קוזניץ-                  מנהל חטיבת ה- SME

בועז עוגן-                      Global Outbound Solution Program Manager

אילנית לוגאסי- אייל-       מכירות

המפגש כלל סרט על החזון של Better Place, מהי המכונית החשמלית ומה באה לפתור, הדגמה של החלפת סוללה ברכב ע"י רובוט, נהיגת התנסות אישית ברכב החשמלי, והרצאה על מתודולוגיות לניהול פרויקטים של Better Place.

 

חברת Better Place ומרכז המבקרים :

מרכז המבקרים של חברת Better Place נמצא במתחם פי גלילות.  במרכז ביקרו עד כה כ-40,000 איש מכל העולם.

חברת Better Place חרטה על דיגלה לפתור את הבעיות הנובעות מהתלות בנפט, בדרך שניתן ליישם כבר היום, באמצעות טכנולוגיה קיימת, מבלי לשנות את חווית הנהיגה. מעבר למכוניות חשמליות, יגמול את העולם מההתמכרות לנפט, על ההשפעות הכלכליות, הגיאו-פוליטיות והסביבתיות הנגרמות ממנה.

הפתרון של Better Place הוא לייצר את כל התשתית הנדרשת למעבר למכוניות חשמליות, הפתרון כולל:

  • יבוא מכונית חשמלית בעלת סוללה מתחלפת, אשר מיוצרת ביצור המוני בימים אלו ברנו. דגם הרכב הראשון שיגיע לישראל הוא fluence ZE, המבוסס על דגם ה-Fluence בנזין.
  • עמדות טעינה בפריסה ארצית לטעינה יומיומית, בבתים, במקומות העבודה, באזורי מסחר ועוד.
  • תחנות החלפת סוללה בכבישים בינעירוניים להחלפת סוללה מהירה, תוך פחות מ-5 דק', בנסיעה למרחקים ארוכים.
  • מערכת תמיכה לנהג – מערכת הפעלה אינטגרטיבית הנמצאת בתוך הרכב המסייעת לנהג בתכנון הנסיעה והנרגיה במכונית וכוללת גם מערכת ניווט, שרות לקוחות ועוד.

כל מרכיבי הפתרון, למעט הרכב, הם פיתוח של better Place, כחול לבן.

ניהול פרויקטים:

בועז עוגן, מנהל פרויקט במחלקת ה-Delivery סיפר בהרצאתו על ניהול פרויקטים בחברה, תוך שימת דגש על המאפיינים הייחודיים של פרויקט ב-Better Place.

התהליך בחברה מדבר על:

Define- Develop- Deliver

המבנה הארגוני תומך בתהליך זה וכולל:

  • Define – גוף ניהול המוצר- שמחובר לשוק ומגדיר את הדרישות
  • Develop – גוף הפיתוח- שמפתח את מרכיבי המערכת השונים על פי הדרישות שהוגדרו
  • - Deliverגוף המסירה- שלוקח את הפתרון שפותח ומתאים אותו לשוק/ ללקוח הספציפי.

הייחוד של הפרויקטים בחברה הוא:

  • חדשני, First of  kind, ללא תקדימים ולא בר השוואה לפרוייקטים אחרים בהקשר של תחום העיסוק.
  • הפתרון מערכתי ולכן כולל מספר גדול של מרכיבים שונים שנדרשים לאינטגרציה כוללת. על כן המורכבות גבוהה.
  • כמות הדיסיפלינות המעורבות הוא גדול מה שמגדיל את מורכבות הניהול, התיאום והתקשורת.
  • הרגולציה היא משמעותית ביותר ובאה לידי ביטוי באספקטים שונים וברמות שונות, מול ממשלות, עיריות ורשויות. למשל – נדרשת רגולציה לרשת החשמלית עבור עמודי הטעינה; יש לעמוד בתקני Safety  מחמירים לעמודי הטעינה שעובדים על חשמל ונמצאים החוץ; יש לוודא עמידה בתנאי מזג אוויר קיצוניים של חום וקור  ועוד.
  • חלק ניכר ממרכיבי המערכת מפותח בעזרת ספקים וקבלני משנה. תוכנית העבודה לשנת 2011 הבאה עלינו לטובה, כוללת את האתגרים הבאים:
  • לעבור מהמעבדה לשדה
  • לעבור מדגם עובד ל-global scale
  • לעבור מקומפוננטות לאינטגרציה של כל המערכת
  • ומסטארט- אפ לחברה עם הכנסות ממכירות ומתן שירות.

 

המודל העיסקי מבוסס על מכירת מנוי לפי קילומטראז' (בדומה לזמן אוויר בסלולרי).

כיום עסוקים ביצירת הסכמי שיתוף פעולה עם עיריות לשם פריסת עמודי טעינה במקומות ציבוריים בכל הארץ, ובשיתופי פעולה עם חברות וארגונים לשם החלפת צי הרכב של העובדים.

 

הסיור היה חווייתי ומהנה. נאחל ל-Better Place בהצלחה במימוש חזונה, הצלחה שתשפיע עלינו ברמה הלאומית כמדינה שעוברת לשימוש ברכב חשמלי.

אני רוצה להודות למארגנים על זמנם ומירצם- שגיא, אילנית ובועז. תודה רבה!

ביקור בבטר פלייס בגלילות, ינואר 2011

מרכז המבקרים בטר פלייס

 

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

 

More
3203 0
הצצה לפרויקט מנהרת תל גיבורים בחח"י, מאי 2008
מאי 10 2008 Galit הצצה לפרויקט 0 comments Tags: איכות סביבה, אנרגיה, יעדי פרויקט, מדדים, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, פרויקט, קבלני משנה, רגולציה, תשתיות

ראיון עם שרון מהלל, מדור ניהול פרויקטים, מחלקת פיתוח מערכות

לאחר שהתרשמנו מאופן ניהול הפרויקטים בחח"י אורות רבין בחדרה, הפעם נציץ לפרויקט מנהרת תל גיבורים של חח"י בתל-אביב.

בחברת חשמל, מחוז דן, מתמודדים בשנים האחרונות עם הצורך להפוך את מערכת החשמל העילית לתת- קרקעית.

כאשר מקימים ערים חדשות, דוגמת מודיעין, רשת החשמל מתוכננת מראש כתת קרקעית.
אך בערים ותיקות, חיות ותוססות כגון תל- אביב, הצורך להפוך רשת עילית קיימת לתת קרקעית- הוא אתגר.

כאשר יש צורך בתיקון או שיפור של חלק מהרשת הקיימת- מנצלים את ההזדמנות שנקרתה כדי להכניס את הכבלים מתחת אדמה. העדיפות היא לכבלים שמוטמנים באדמה, שכן באופן זה לא נדרשת תחזוקה רבה. הגישה לכבלים קשה ועל כן גם אין תקלות ואין צורך בתחזוקה.

אך יש מקרים בהם אין אפשרות להטמנה ישירה באדמה ואז הפתרון הוא בדמות חפירת מנהרה תת קרקעית שמכילה את הרשת החשמלית בתוכה. במקרים אלו העלויות גבוהות פי כמה, גם עבור בניית המנהרה וגם עבור תחזוקתה.
מסתבר שיש כיום בתל אביב 3 מנהרות כאלו מ"תחת לאפינו".

כתבה זו תסקור את אופן ניהול בניית המנהרה השלישית מבינהן, מנהרת "תל גיבורים".

הצורך בפרויקט:

הצורך בפרויקט עלה כאשר בחברת נתיבי איילון רצו להאריך את מסילת רכבת ישראל גם בקטע כביש בו לא היה תוואי לרכבת. נתיבי איילון בנויים מנתיבים לכיוון דרום, נתיבים לכיוון צפון ובינהם מסילת רכבת ותוואי נחל איילון. בקטע כביש מסוים, בו לא עברה מסילת הרכבת,  היה צורך לפנות תוואי עבור הרכבת.

על מנת לעשות זאת, היה צורך לפנות קו מתח עליון של חשמל שהיה קיים שם. במקרה הנדון, מכיוון שלא ניתן להשבית את נתיבי איילון ולסגור אותם לתנועה במשך ביצוע העבודות, לא נותרה ברירה אלא לחפור מנהרה מתחת לנתיבי איילון שתכיל את קו החשמל.

הפרויקט:

בניית מנהרה באורך 160 מטר, בעומק 14 מ' מתחת לפני הקרקע (כ4 קומות), שתכיל קו חשמל עליון וקווי חשמל מתח גבוה  ותהיה מותאמת גם לצרכים עתידיים לטווח של ה 50 שנים הבאות.

משך הפרויקט- שנה וחצי: שנה וחודשיים לבניית המנהרה ו-4 חודשים לעבודות חשמל.

משתתפים- לקוח חיצוני ומממן- נתיבי איילון; לקוח פנימי- מחלקת תפעול בחח"י, המחלקה שמתפעלת את הפרויקט עם סיומו; צוות הפרויקט בחח"י; קבלן חוץ לביצוע עבודות בניית המנהרה.

תקציב- 20 מיליון שקל

הפרויקט הוא שיתוף פעולה בין נתיבי איילון וחח"י- מחוז דן.

תכנון מנהרה הוא מאד מורכב וכולל גם תכנון קונסטרוקציה וגם תכנון חשמלי.
תכנון הקונסטרוקציה דורש סקר גאולוגי מקדים, בדיקת השטח, בדיקת מיקום מי תהום ועוד.

התכנון החשמלי כולל את אופן העברת כבלי החשמל והיערכות לצרכי חשמל עתידיים.

כמו כן נדרש תכנון לתחזוקת המנהרה ע"י מערכות תומכות כאלו ואחרות.

מדור פרויקטים של חח"י, עימו נמנה שרון מהלל, היה אחראי על שלב הביצוע מרגע קבלת התכנון ועד המסירה ללקוח הפנימי, הלוא הוא מחלקת תפעול של חח"י.

העבודה כללה- תכנון ובקרת פרויקט, בקרת לוחות זמנים, פתרון בעיות שמתעוררות, ניהול קבלן המשנה שבנה את המנהרה, אינטרקציה עם ספקי המערכות השונות למנהרה ועוד.

יעדי הפרויקט:

שרון מספר שהיעד החשוב ביותר בפרויקט הוגדר כעמידה בלוח זמנים וזאת משתי סיבות:

לעבודות חשמל יש חלון זמן לביצוע שנדרש כתוצאה ממזג אוויר  והצורך בהשבתת קווי חשמל (השבתת הקווים יכולה להתבצע בעונות המעבר בלבד) בעת ביצוע העבודה. שני התנאים האלו מחייבים דיוק מירבי, שאם לא כן, חלון ההזדמנות נסגר/ העונה נגמרת, ויש לחכות כחצי שנה (!) על מנת להמשיך.

חיבור כבלים דורש מעורבות של מומחים מחו"ל שמוזמנים חודשים מראש לבוא ארצה ולהיות נוכחים בעת חיבור הכבלים.  במידה ואין עמידה בלוחות זמנים- לא ניתן לקבל את המומחים כפי שתוכנן, ויש לתאם איתם מועד חדש. מכיוון שהזמינות שלהם נמוכה- זימון חדש עלול לעכב את הפרויקט במספר חודשים, מה שכמובן לא מתאפשר מהסיבות שצוינו בסעיף 1.

ומכיוון שלוחות הזמנים הם קריטיים, מושקעת עבודה רבה בסנכרונם ובבקרה עליהם.

במידה ומתגלה חריגה שמשמעותה דחייה בלוחות הזמנים, היא נדונה מול הקבלן המבצע לנקיטת פעולות מתקנות ובמקביל נעשית אסקלציה להנהלת חח"י. האסקלציה היא מיידית כי השלכות של חריגה הן כבדות (חצי שנה).

על המנהרה:

בניית המנהרה מתבצעת ע"י חפירת שני פירים ואז חיבור בינהם באמצעות מנהרה.
את הפירים יוצקים כיתדות בטון משולבות זו בזו לשם חיזוק.
את המנהרה מבצעים בשיטת דחיקה של גלילי בטון עצומים במצב אופקי בתחתית הפיר לתוך האדמה. בתוך הגליל יושב מחפרון שחופר מתוך הגליל ומוציא את החול לכיוון הפיר ומשם למעלה האדמה. את הגלילים דוחפים זה אחר זה והם מתיישבים בצורת זכר- נקבה. כך מתקדמים עד ש"פוגשים" בפיר שבצד השני.

פגיעה כלשהי בתפקוד המנהרה משמעו פגיעה באספקת החשמל לחלקים ניכרים מתל- אביב ולכן יש במנהרה, מלבד כמובן צנרת החשמל, מערכות תומכות רבות, כגון:

איוורור- כבל חשמל פולט חום ויכול להגיע עד 90 מעלות סלציוס ועל כן נדרשים מאווררים; וכן לצורך הרחקת עשן במקרה של אש.

מערכת אולטרא סוניק להברחת מכרסמים- מרכסמים עלולים למקם את ביתם בתוך המנהרה ולהסב נזקים עצומים לכבלים. על כן מותקנת מערכת שמפיקה צלילים שאינם נשמעים לאוזן אדם אך נשמעים גם נשמעים לאוזן מכרסמים (דוגמת חולדות) שנמנעים מלהכנס למנהרה;

מערכת לגילוי גזים נפיצים; מערכת גילוי אש ועשן; טלויזיה במעגל סגור; מערכת התרעה למקרה של הצפת מים; גנרטור חירום ועוד.

בתום הפרויקט, וכחלק מתהליך ניהול פרויקטים תקין, התבצע תהליך הפקת לקחים. מכיון שזו המנהרה השלישית הנבנית בתל- אביב, ניכרת למידה ממנהרה למנהרה. למשל-

הסתבר שהמערכת לגילוי גזים נפיצים דורשת החלפת גלאים אחת לשנה. הפקת הלקחים היתה שבפעם הבאה כדאי לדרוש מהספקים גלאים עמידים יותר שדורשים תחזוקה רק אחת ל -5 שנים.

או- התגלה קושי של עובדים לרדת למנהרה לצורך תיקונים, עומק של 4 קומות מתחת לאדמה, עם כלי עבודה בידיהם. ולכן- הופק שיש להתקין במנהרה כננות, מעין סלים שמהווים מעלית להורדת והעלאת כלי עבודה.מנהרת איילון שרון מהלל 3

 

שרון, שהוסמך לאחרונה כ- PMP, מדווח שהפרויקט הסתיים בהצלחה, עמד בלוחות זמנים ותקציב, והועבר לאחריות מחלקת התפעול של חח"י.

שרון התפנה לפרויקט הבא…

 

תודה לשרון על שיתוף הפעולה ובהצלחה בהמשך הדרך.

 

 

 

 

More
4166 0
  • 1
  • 2

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English

מאמרים מומלצים

  • מה זה PMO?
  • ניהול פורטפוליו פרויקטים – למה?
  • טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה
  • מנהל פרויקט- יש לך ספונסר?
  • English

קטגוריות נפוצות

  • ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים
  • הצצה לפרויקט
  • ללא קטגוריה
  • מאמרים
  • קצרצרון

פוסטים אחרונים

  • מה למדתי מאבא על ניהול עסק עצמאי
  • פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה
  • PMO בחברת מדיקל- איך זה נראה?
  • האם פרויקט בראשית הצליח?
  • רשמים מהכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2019

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English
Copyright © 2014 Leadera. All Rights Reserved.

ייעוץ ואסטרטגיה דיגיטלית – מיכאל פינגרוט | מיתוג ועיצוב – Nylon | פיתוח - Shmi Go La mobile