עולם הפרויקטים הופך למורכב הרבה יותר במקרים בהם צוותי הפרויקט מבוזרים בין מדינות שונות והמבנה המטריציוני מורכב.  או- אז נדרש ניהול פרויקטים גלובלי.
חוקרים משווים באופן כללי התנהלות גלובלית כדומה לספורט אתגרי, כזה שמשלב רמה גבוהה של סיכון, מהירות, גובה, מאמץ פיזי ודורש לעיתים אף ציוד מיוחד. פעילויות מסוג זה דורשות רמה גבוהה ושונה של ניסיון מצטבר ותעוזה, כאלה שלא ניתן למצוא עבורם הנחיות בזק באינטרנט.

http://www.freedigitalphotos.net/

 גלובלי, מקומי – מה ההבדל?

ניהול פרויקטים גלובלי מחייב בראש ובראשונה ידע נרחב חוצה פונקציות וגבולות לאומיים, יכולת להבין מגוון רחב יותר של בעלי עניין בעת קבלת החלטות, הבנה תרבותית במגוון רחב יותר, קבלת השונה באופן גורף, עמימות גוברת סביב החלטות והשלכותיהן והתמודדות עם דילמות אתיות הנובעות מעצם הגלובליזציה. ארגונים נוטים להזניח את הבנת ההשלכות הנובעות מהמעבר למשימות חוצות-גבולות ומצפים מהמיומנויות והמתודולוגיות המקומיות להצליח בכל מצב. האמת היא, שנדרשים צעדים טקטיים משמעותיים כדי להבטיח הצלחה בפרויקטים גלובליים. לדוגמא, פיתוח תרבות פרויקטלית של שקיפות במידע מאלצת למצוא פתרונות יצירתיים כמו שיחות טלפון, וידאו, ועידה ושימוש בטכנולוגיות מקשרות נוספות שיאפשרו תקשורת אפקטיבית. בנוסף, בהירות מקסימלית בתפקידים ותחומי אחריות תאפשר זרימת תכני בקרה ותקשורת אקטיביות וממוקדת לבעלי העניין הרלוונטיים. ארגונים נוטים להשקיע את מיטב כספם ומשאביהם בפריצה מהירה לשווקים חדשים אך נוטים להזניח את ההון האנושי ולהאמין שהמיומנויות הנדרשות תירכשנה מעצמן לאורך הזמן. אך למי מאיתנו יש את התקציב, אורך הרוח והזמן להמתין? למי מאתנו יש "תקציב טעויות" בלתי מוגבל?

אנגלית ברמה גבוהה זה מספיק?

הכשרת מנהלי פרויקטים לנהל פרויקטים גלובליים אינה נפוצה. ברוב המקרים, הנחת העבודה היא שמנהל הדובר אנגלית ברמה טובה יוכל לנהל פרויקטים חוצי גבולות. ידיעת השפה האנגלית הופכת להיות שאלה משמעותית בתהליך ההשמה לתפקיד מנהל פרויקטים גלובלי אך האם היא באמת תצליח לחזות הצלחה?  לא כל שכן, מנהלים צעירים שאך זה עתה הגיעו לתפקידם הראשון, והם נדרשים להתמודד לראשונה עם משימות ניהול בסיסיות, הנעת עובדים וביצוע משימות, מוצאים עצמם מנהלים פרויקטים בצוותים מבוזרים במצבים מורכבים ביותר .

המיומנויות האישיות הנדרשות מכל מנהל פרויקטים הן רבות ומגוונות אך התמקדות בארבעה אזורים מרכזיים תסייע לכל מנהל פרויקטים להצליח גם בעולם הגלובלי:

•  מודעות תרבותית

  – תרבות היא משתנה מפתח המשפיע על קשר מקצועי, שכן היא ממקדת אליה דעות, תחושות, התנסויות, וגם דעות קדומות כלפי קבוצות תרבותיות מסוימות. ראוי לפתח מודעות לסוגיה זו כדי לאפשר קשר מקצועי אמפתי, לא שיפוטי, שאינו מאוים על ידי תרבות כלשהי.

•  תקשורת

  – פיתוח ערוצי תקשורת אפקטיביים בין חברי צוות ובין הצוות לבעלי העניין הוא תנאי הכרחי להצלחה. העולם הגלובלי מחייב אותנו להקפיד על העברת מסרים פשוטה, ברורה וממוקדת כדי לוודא שמה שנאמר אכן נשמע והובן כפי שמעביר המסר התכוון.

•  בקרה וניהול סיכונים

  – תפקידו המרכזי של מנהל פרויקטים סובב סביב טכניקות בקרה לכל אורך הפרויקט. גישה מקסימלית לפרטי הפרויקט, תאום במקום שליטה, משוב במקום עצה, קבלת החלטות מוסכמת כל אלו הופכים למאתגרים אך הכרחיים להצלחה בסביבה גלובלית. אך המפתח המרכזי להצלחה טמון ביכולת לנתח הזדמנויות ואיומים לכל רוחב היריעה ולהעריך נכונה את סיכוני הפרויקט. זוהי המשימה המרכזית והמורכבת ביותר העומדת בפתחו של מנהל פרויקטים גלובלי.

•  הובלת צוותים וירטואליים

  – יצירת גאוות יחידה בצוות מבוזר, פתרון קונפליקטים, סנכרון בין חברי צוות בהינתן הבדלי זמן בין מדינות, פערי שפה, גורמים מניעים שונים ומגוונים הנובעים מצרכים שונים – כל אלו ועוד רבים נוספים מוסיפים אתגרים משמעותיים בניהול הפרויקט הגלובלי.

לסיכום מיומנויות בסיסיות נרכשות לרוב במגרש הביתי והנוח. מאוחר יותר, הן הופכות למורכבות יותר עם היציאה מהמגרש הביתי למשחקי חוץ בסביבה הגלובלית. מנהל פרויקטים גלובלי יצליח בתפקידו אם תהיה לו את היכולת לראות למרחק, לראות למרחב, להסתגל ולהוביל לשינויים תוך כדי תנועה. ביצועים טובים בזירה הגלובלית, כמו גם בזירה המקומית, הן תוצר של תהליך התפתחותי שעובר כל בעל תפקיד בארגונים המעודדים למידה מתמדת. חשוב לזכור, אף אחד לא נולד מנהל פרויקטים גלובלי מנוסה. ללא ספק זוהי מיומנות נרכשת ונלמדת.

גילית סגל, מנהלת פרויקטים ויועצת בכירה , Leadera