מה אפשר ללמוד מהשתיל הקטן? מחקרים רבים עוסקים בפערי דורות ובוחנים לעומק במה שונה דור המילניום, ילידי 1984 ואילך, מקודמיו. רבות דובר על הטכנולוגיה ששינתה לנו את החיים, הפלאפונים, הפייסבוק והאינסטוש – יתרונותיהם וחסרונותיהם, רבות גם דובר על הקושי שביצירת מערכות יחסים עמוקות שכן הכל הפך מבוסס טכנולוגיה. שולחים הודעות, מקבלים הודעות, יחידים וקבוצות, עם אימוג'י או בלי… אבל אחד המאפיינים הבולטים, שמאפיינים מאוד את עולם העבודה, הוא ללא ספק חוסר הסבלנות. הכל הרי בא לנו די מהר ובקלות. כבר לא צריך לשלוח בדואר הודעה לחבר שגר בחו"ל ולהמתין שבועיים שיגיע – שולפים את הטלפון, משגרים אימייל או שולחים סמס והופ – ההודעה הגיעה ליעדה. מחפשים מידע על נושא כזה או אחר? גיגול מהיר יתן לנו את כל התשובות כולל אלא שלא רצינו לדעת. כך, עם השנים, התרגלנו שהכל קורה כאן ועכשיו. אבל מה לעשות שיש תהליכים במציאות שלוקחים יותר זמן? וצריך לתת להם את הזמן להתפתח, לנבוט ולהצמיח שורשים? לנטוע שתיל… בארגונים רבים עולה הצורך ארגוני להטמיע בשיח הארגוני חשיבה פרויקטלית ולגבות אותה במתודולוגיה מתאימה לניהול פרויקטים. אך רבים מהארגונים אינם לוקחים בחשבון את הזמן והסבלנות הנדרשים להצמחת שינוי שכזה בתרבות הארגונית. שכן מה הבעיה? אינטרנט יש והוא זמין, חיפוש מהיר בגוגל יעלה כמה רעיונות נחמדים למתודולוגיה ואולי קצת […]
בימים אלו התבשרנו בחדשות שמת האדם האחרון שהלך על הירח. החדשה ב Ynet הכריזה ש" האסטרונאוט יוג'ין סרנן מת בארה"ב בן 82. ב-1972 היה מפקד "אפולו 17". ב-2012 סיפר: שכחתי מצלמה על הירח, היא עדיין שם." הידיעה הזו גרמה לי לחשוב שוב על הפרויקט המרתק, שרובנו שמענו עליו, פרויקט אפולו, שמשימתו היתה להנחית אדם על הירח ולהחזיר אותו ארצה בשלום. בסוף המאה ה-20 נשאלו מנהיגים בארצות הברית ומובילי דעה, מהם 100 הארועים המשפיעים ביותר במאה. ארוע הנחיתה על הירח דורג רק שני לביקוע האטום וחשיבותו במלחמת העולם השניה. אחד ההיסטוריונים ציין שגם בעוד 500 שנה, המאה ה-20 תזכר כזו שבה החל חקר החלל, כאשר פרויקט אפולו, שהביא את האדם אל הירח, נתן תחושה שהכל אפשרי. פרויקט "אפולו" הכל החל כשהנשיא ג'ון פ' קנדי הכריז ב 25 למאי 1961, שאדם אמריקאי ינחת על הירח עד סוף העשור. המשימה הוטלה על נאס"א, סוכנות החלל של ארה"ב. בזה ניתן הסימן להתחיל את "תוכנית הירח" (Moon Program) ופרויקט אפולו. כמובן שאז נחיתה על הירח נשמעה כמו בדיחה מבזוקה… אינטרנט לא היה אז, הטכנולוגיות בזמנן ההוא היו: IBM 7090, Xerox copier, UNIX, ומיקרוסופט רק נוסדה… James Webb, מנהל נאס"א בשנים 1961-1968, ציין שמכל האתגרים בפרויקט הזה, האתגר הגדול ביותר היה ניהולי- איך לוודא שכל הכישורים […]
סיור במטה איקאה ישראל בנתניה דצמבר 2016 מנסיוני כמנהלת פרויקטים, וכיועצת לארגונים בהבניית שיטות עבודה בניהול פרויקטים, אני יודעת שביקורים וסיורים בחברות אחרות, והתרשמות בלתי אמצעית מהאופן בו הם מנהלים פרויקטים, הם מקור מידע והשראה בלתי יסולא בפז, מה שאוהבים לכנות Benchmark . לכן, אני מקפידה בתפקידי כסגנית נשיא בהתנדבות לקשרי תעשיה ומימשל ב- PMI ישראל, לייצר ביקורים כאלו אצל ארגונים ולקוחות שמוכנים לשתף ולספר איך מתנהלים הפרויקטים אצלם. הביקור הפעם היה במטה איקאה ישראל שבנתניה. הביקור כלל הסבר מפי יסף בורשן, מנהל תשתיות IT ואחראי אבטחת מידע באיקאה ישראל, על האופן בו מנהלים פרויקטי מערכות מידע במטה איקאה ישראל. לאחר מכן קיבלנו סיור מודרך בחנות איקאה נתניה על ידי ענבר אדדי מנהלת החנות. על איקאה איקאה היא חברה גלובלית למוצרי ריהוט לבית, הפועלת תחת קונצפט של "עיצוב דמוקרטי", דהיינו עיצוב שהוא שילוב בין צורה, פונקציה, איכות, קיימות ומחיר נמוך, מתוך אמונה כי ריהוט איכותי לבית צריך להיות נגיש לכולם . לאיקאה 390 חנויות ב- 48 מדינות (נכון ל-31 באוקטובר, 2016.) איקאה ישראל פועלת בזכיינות ולה 4 אתרים: קרית אתא, נתניה חנות +מטה, ראשל"צ. עתידים להפתח סניפים בבאר שבע ובירושלים. החברה פועלת בהתאם לערכים מסוימים ושאיפתה "חיי יומיום טובים יותר לאנשים רבים ככל האפשר". ניהול […]
עולם הפרויקטים הופך למורכב הרבה יותר במקרים בהם צוותי הפרויקט מבוזרים בין מדינות שונות והמבנה המטריציוני מורכב. או- אז נדרש ניהול פרויקטים גלובלי. חוקרים משווים באופן כללי התנהלות גלובלית כדומה לספורט אתגרי, כזה שמשלב רמה גבוהה של סיכון, מהירות, גובה, מאמץ פיזי ודורש לעיתים אף ציוד מיוחד. פעילויות מסוג זה דורשות רמה גבוהה ושונה של ניסיון מצטבר ותעוזה, כאלה שלא ניתן למצוא עבורם הנחיות בזק באינטרנט. גלובלי, מקומי – מה ההבדל? ניהול פרויקטים גלובלי מחייב בראש ובראשונה ידע נרחב חוצה פונקציות וגבולות לאומיים, יכולת להבין מגוון רחב יותר של בעלי עניין בעת קבלת החלטות, הבנה תרבותית במגוון רחב יותר, קבלת השונה באופן גורף, עמימות גוברת סביב החלטות והשלכותיהן והתמודדות עם דילמות אתיות הנובעות מעצם הגלובליזציה. ארגונים נוטים להזניח את הבנת ההשלכות הנובעות מהמעבר למשימות חוצות-גבולות ומצפים מהמיומנויות והמתודולוגיות המקומיות להצליח בכל מצב. האמת היא, שנדרשים צעדים טקטיים משמעותיים כדי להבטיח הצלחה בפרויקטים גלובליים. לדוגמא, פיתוח תרבות פרויקטלית של שקיפות במידע מאלצת למצוא פתרונות יצירתיים כמו שיחות טלפון, וידאו, ועידה ושימוש בטכנולוגיות מקשרות נוספות שיאפשרו תקשורת אפקטיבית. בנוסף, בהירות מקסימלית בתפקידים ותחומי אחריות תאפשר זרימת תכני בקרה ותקשורת אקטיביות וממוקדת לבעלי העניין הרלוונטיים. ארגונים נוטים להשקיע את מיטב כספם ומשאביהם בפריצה מהירה לשווקים חדשים אך נוטים להזניח את ההון האנושי […]
סיור במרכז המבקרים של קו הרכבת המהיר ת"א- ירושלים לחברי PMI ישראל אוקטובר 2015 הסיור התקיים במרכז המבקרים של מינהלת קו הרכבת המהיר ת"א- ירושלים וכלל הרצאות מפי מנהלת מרכז המבקרים, בת שבע שגב, ואמיר אמסלם – ממונה בקרת איכות מנהלת הקו המהיר לירושלים. לאחר מכן סיור באוטובוס לאורך חלק מתוואי הרכבת המיועד, כולל צפיה בגשרים ונסיעה בתוך המנהרה. ייזום הפרויקט: הכל התחיל ב 2003 כאשר אריק שרון כראש ממשלה קידם החלטת ממשלה לבנות קו מהיר מתל אביב לירושלים, שיקח 30 דקות נסיעה לכל היותר! התפיסה המנחה היא ש: "היכן שיש רכבת- יש אנשים". לפיכך הפרויקט נקבע כהחלטת ממשלה, פרויקט לאומי עם תקציב ממשלתי של 7 מיליארד ש"ח. תכולת הפרויקט- הקמת מסילה כפולה באורך של 57 קילומטר, מת"א ההגנה ועד הכניסה לירושלים, סמוך לבנייני האומה. הפרויקט כולל חמש מנהרות באורך כולל העומד על כ-20 קילומטרים וכן 8 גשרים באורך כולל של כשלושה וחצי קילומטרים, כאשר כל התוואי הוא נתיב כפול, שתי מנהרות/ שני גשרים בכל מקום. לו"ז- הרכבת תהיה מוכנה לנסיעה ב-2018. מספר החלטות משמעותיות התקבלו בפרויקט: עקב התוואי הגאוגרפי של הרים וגאיות תבנה הרכבת ב"מינהור- גישור", דהיינו גשרים בעמקים ומנהרות בהרים. בנוסף, הרכבת תיבנה בטכנולוגיית חישמול (רכבת הנוסעת על חשמל), וכיוון שחלק מהמסילה עובר על תשתית קיימת […]
