ב 5 ליוני התקיים כנס PMI ישראל השנתי לניהול פרויקטים במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב, בנושא "ניהול פרויקטים- הדור הבא", בניצוחו של אורן שטיינברג, מנהל הכנס, ויעקב נתניהו, מנחה הכנס.
הכנס השנתי- PMI
צילום: אנשים ומחשבים
כמו בכל שנה, גם השנה גדשו את הכנס מעל אלף מנהלי פרויקטים ועוסקים בניהול פרויקטים מכלל התעשיות והמיגזרים, באים ללמוד כמו גם "להתמנגל". התוכנית המקיפה כללה הרצאות מליאה כמו גם מספר מושבים בנושאים שונים, כאשר הנושא המדובר ביותר במהלך הכנס היא האג'ייל.
התוכנית השנה כללה מגוון נושאים, הרצאות ומושבים, וגם קונצפט חדש של "מומחה לרגע", בהובלתי, אותו הגה חיים דויטש, מנכ"ל Agile Spirit, שגם הרצה בכנס. הרעיון הוא הזדמנות לבאי הכנס להתייעץ אחד על אחד עם מומחים בתחומי ניהול פרויקטים מגוונים, כגון ניהול סיכונים, תקשורת ובעלי ענין, בניית ובקת לו"ז, PMO, ואג'ייל.
(סיכום "מומחה לרגע" בפוסט נפרד….)
מליאת הבוקר נפתחה על ידי ד"ר טל אספיר, נשיא PMI ישראל, וכללה מספר הרצאות.
להלן כמה רשמים שאני לקחתי לעצמי:
מנהל פרויקטים דור 3
עדי דיאמנט, מנהל מעבדת חדשנות במרכז הפיתוח מיקרוסופט ישראל, הרצה על השינוי בניהול פרויקטים בעקבות המהפכה התעשייתית הרביעית.
לדבריו, המהפיכה הרביעית, שבעיצומה אנו נמצאים, כרוכה בשינויים טכנולוגיים משמעותיים, שמשפיעים על עולם ניהול הפרויקטים. מהפיכה זו מחייבת מנהלי פרויקטים להבנה טובה יותר בנושאים טכנולוגיים. נושאים כגון: מערכות בינה מלאכותית, ענן, ביג דאטה, האינטרנט של הדברים, חדשנות, פרטיות ועוד.
וזה נוגע בכולם, לא רק בפרויקטי הי טק. למשל בפרויקטי בינוי- ניתן כיום לזהות תקלות במעליות שבוע לפני פרוץ התקלה, באמצעות סנסורים ייחודיים שמותקנים במערכת.
על פי עדי כדי להתקדם לדור הבא של מנהלי הפרויקטים , "מנהל פרויקטים דור 3", על מנהל הפרויקט להתמודד עם סיבוכיות גדולה יותר, להסתמך על המגוון הרב של נתונים שעומדים לרשותו, לשלב בינה מלאכותית, להיות הרבה יותר קרוב ללקוח והיות facilitator של חדשנות בארגון. היום אתה רוצה שהלקוח לא רק יצטרך את המוצר שלנו, אתה רוצה שהוא יאהב אותו.
אין ספק שהשינויים הללו מורגשים בשטח. כבר מזה זמן הטענה היא שניהול פרויקטים הוא מקצוע, ולא רק מתרחש "על הדרך". השינויים הללו שעדי דיאמנט תיאר בהרצאתו, רק ממחישים כמה המקצוע הזה משנה את פניו.
ישראל מובילה חדשנות עולמית גם בעולם הרפואה הדיגטלית
הרצאה מענינת נוספת היתה של ד"ר דוד מוסינזון, סמנכל רפואה בקופ"ח מאוחדת, שהרצה על ניהול פרויקטים בעולם הרפואה הדיגיטלית.
ד"ר מוסינזון פתח ותיאר את האתגרים בעולם הרפואה המודרני, אתגרים שדורשים מענה אחר, מתקדם יותר. בין האתגרים הוא מנה אוכלוסיה מזדקנת, מחלות כרוניות, עומס על הרופאים, מחלת TMI ( too much information) שמופיעה על רופאים ומטופלים כאחד. עומס המידע גורם לטעויות, סיבוכים ומורכבות בהחלפת המידע, באופן שגורם התמותה השלישי בארהב הוא טעויות רפואיות!
אל מול אתגרים אלו צריך כאמור היערכות אחרת, היערכות שכבר בעיצומה- כי הטכנולוגיה כבר כאן, כך שעכשיו נותר "רק" ליישם ולהשתמש בה. בארה"ב רפורמת אובמה היא זו שהאיצה את הרפואה הדיגיטלית. בישראל לעומת זאת, אנחנו כבר עושים שימוש מאסיבי ברפואה דיגיטלית ולמעשה ישראל היא מהמתקדמות בעולם!. למשל, לכולנו כבר יש תיק רפואי דיגיטלי (שמגיעים לרופא והכל ממוחשב).
כדי לסבר את האוזן ולהמחיש מהי רפואה דיגיטלית ושלמעשה היא כבר כאן, ההרצאה כללה סקירה קצרה של מגוון דוגמאות לפרויקטים של רפואה דיגיטלית, כגון: יעוץ מקוון לרופא; רפואת נשים; כלים לניטור מרחוק; ועוד.
מרתק ונוגע לכל אחד ואחד מאיתנו.
פער עצום בניהול פרויקטים בין משרדי הממשלה למערכות האזרחיות- עיסקיות
המליאה המשיכה עם חלוקת פרסי פרויקט השנה Project Of the year (POY), כאשר במקום הראשון בקטגוריית תשתיות זכה פרויקט הקמת מרכז שליטה ובקרה במשרד הבינוי והשיכון. שר הבינוי והשיכון אלוף במיל יואב גלנט הוזמן לקבל את הפרס ולשאת דברים.
השר תיאר את פרויקט הקמת המ"שלט (מרכז שליטה ובקרה), שאיפשר למחשב אלפי פרויקטים שמתבצעים ברחבי הארץ. בכניסה לתפקידו כשר, עשה גלנט הערכת מצב על מה הוא אחראי. והסתבר לו שאין שום מידע מרוכז… אז הוא הודיע על הקמת הפרויקט הזה.
כשהקשבתי לו לא הופתעתי. המצב של חוסר המידע לגבי כמה ואיזה פרויקטים מתנהלים ביחידה ארגונית מוכר לנו ב- Leadera . אצל רבים מלקוחותינו שמזמינים אותנו לעזור להם לעשות סדר בניהול פרויקטים, השאלה הכמעט ראשונה שלנו היא כמה ואיזה פרויקטים יש לכם, והרבה פעמים אין תשובה, או להפך- יש הרבה תשובות, כל אחד סופר אחרת, כל אחד והאקסל שלו…
מה שעוד המשיך וסיפר גלנט הוא שפרויקט מסוג זה הוא די חדש ויחודי במגזר הממשלתי. הוא שיתף את ניסיונו בצבא שם נחשף לפרויקטים של תקשוב וטען שעם יציאתו לאזרחות מצא פער עצום במערכות הממשלתיות לעומת המגזר האזרחי עסקי בכל מה שקשור לקידמה, חדשנות, מיחשוב, נתונים ואוטומציה.
עצוב לשמוע על אף שלא מפתיע…
לאחר המליאה משתתפי הכנס התפזרו למושבים השונים, כל אחד על פי מה שמענין אותו, ולאחר מכן התכנסנו שנית למליאת הצהריים. סיימנו במופע משעשע של קבוצת פרוביזורי, מופע קומי מאולתר של האומנים ערן איוניר, דביר בנדק, יעל לבנטל ומולי שולמן.
אני אישית ממש צחקתי. מעכשיו בכל פעם שאשתמש במילה mitigation בניהול סיכונים, אזכר בפרשנות שדביר בנדק נתן למילה במהלך הדיון שלו עם יעל, אשתו על הבמה, כשהם מתווכחים מי יקח את הילד לגן…
אז זה היה הכנס של השנה, ועד לכנס של שנה הבאה, נאחל פרויקטים מוצלחים וקריירה מקצועית ומתפתחת!,
בברכה, גלית וצוות Leadera
