מישהו עוד זוכר את התכונה ענווה? עוד מעולמו של מנהל פרויקט

בלידרה אנחנו מעבירים המון קורסים והכשרות ללקוחות, במגוון ארגונים, תחומים ואוכלוסיות.

ולכל קורס יש גם סיום קורס . קורסים שמסתיימים, מבחינתי כמנחה או מנחה מלווה, זה תענוג: תובנות שמחלחלות, סיכומים מעוררי מחשבה, החלטות לגבי ההמשך. למעשה זה התוצר והתוצאה של מה שסיפקנו ללקוח שלנו.

בכל סיכום קורס כזה אני שמחה לגלות, שמעבר ללומדים שמועשרים ומתפתחים מקצועית, גם אני מקבלת משהו לעצמי, רעיון או הבנה שמתחדדת ומפקסת. בפוסט "ברבור, סרטן וזאב מים" שיתפתי במשל של קרילוב שלמדתי מאחד ממשתתפי הקורס, והתרגשתי לראות איך בעניינים שבין בני אדם- גם נמשלים מהמאה ה-18 עדיין רלבנטיים…

בקורס שהסתיים לאחרונה, בקרב קבוצה של מערכות מידע, קיימנו דיון עם המנמ"ר (מנהל מערכות מידע של הארגון ומנהל הקבוצה הלומדת) מה נדרש מבחינתם על מנת ליישם את הטכניקות לניהול פרויקטים שנלמדו בקורס.

התפתח דיון ער לגבי היכולת של מנהל הפרויקט ליישם את הטכניקות שלמד כתלות בסמכות שלו בארגון. כיוון שגם בארגון זה, כמו בארגונים רבים כיום במשק, למנהל פרויקט ניתנת האחריות לתוצאות הפרויקט, אך לאו דווקא הסמכות הניהולית- הדיון, כצפוי, לא היה פשוט:

האם הסמכות היא תולדה של התרבות הארגונית? ואולי האתגר נעוץ בכך שמנהל פרויקט במערכות מידע עומד מול הלקוח העסקי שלו בתוך הארגון ולאו דווקא מול המשתמש הסופי? ואולי אם היה עומד מול מנהל הפרויקט מטעם מערכות מידע, מנהל פרויקט מטעם הלקוח הפנים-ארגוני זה היה פשוט יותר? ומי בכלל כלול ב"צוות הפרויקט" בארגון? ומה לגבי קבלן המשנה שמבצע את העבודה והופך את מנהל הפרויקט במערכות מידע לסוג של "מתווך" בין הקבלן ללקוח?

שאלות רבות וטובות (שהאמת היא שהן רלבנטיות כמעט לכל ארגון)  ולכן הוחלט להקדיש להן מחשבה ולנסות לייצר הסדרה על מנת לאפשר למנהל הפרויקט, אם לא תשובות פשוטות (שלא קיימות…), אז לפחות סנכרון לגבי מה מצופה ממנו.

בשלב הזה העיר המנמ"ר שמבחינתו הדרך הטובה ביותר לנהל את הפרויקט ולהתמודד עם האתגר של ניהול ללא סמכות קשורה לענווה!

https://www.goodiz.tv/ramon-crater-roundtrip/

הוא סיפר שבקריירה העניפה שלו, כל הפרויקטים המוצלחים בהם נתקל נוהלו, על ידי מנהלי פרויקטים ענווים.
שהרי על מנת לתכלל, להוביל, להצליח להביא את כולם לשולחן הדיונים, לנהל את הדיון  אבל לאפשר לכל אחד לקבל את ההחלטות בתחום התמחותו- את זה אי אפשר לעשות ללא ענווה, צניעות.

השתרר שקט בחדר…

כולם פתאום היו עסוקים בלבדוק מה דעתם ביחס לאמירה הזו, שלא לאמר לבחון את עצמם ואת העמידה שלהם במאפיין המדובר.

גם אני מצאתי את עצמי סוקרת את עצמי, פרויקטים שונים, ובעיקר מנהלי פרויקטים בהם נתקלתי ועבדתי במהלך 20 פלוס שנותיי בתחום, וואללה- אני מסכימה עם המנמ"ר.

נכון שבדרך כלל מתיחסים ל"אגו", או יותר נכון לאמר "נטול אגו", מאשר לתכונה "ענווה", אבל זה זה.

אז הלכתי ובדקתי את הפירוש בוויקפדיה:

"עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא תכונת נפש או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כשווה בין שווים, ואינו מרגיש כחשוב ונישא מאחרים מכל סיבה שתהיה. מי שיודע את ערכו ומכיר בכישוריו היתרים, אך לא שם את עצמו במרכז, ולא מבקש לעצמו תהילה וכבוד מהעולם, אלא מבקש לעשות את המעשים הראויים והרצויים.

בדתות ובחברות רבות נחשבת תכונה זו לתכונה חיובית ונעלה, שרק רמי המעלה הצליחו להקנות לעצמם, והיא קרובה לתכונת הצניעות, שבה האדם מצניע את כישוריו ומעשיו הטובים ואינו מבליט את עצמו. תכונת הענווה היא מידה ממוצעת שבין השפלות לגאווה ויהירות."

לדעתי זה רלבנטי עוד יותר במקרים בהם מנהל הפרויקט עוסק בתחום שהוא לא מעולם התוכן שלו, בין אם בפרויקטים מולטי דיספלינריים שבהכרח מתכללים תחומים רבים ומנהל פרויקט אחד מן הסתם צמח בתחום תוכן מסוים אחד, ובין אם מישהו שקיבל משימת הובלת פרויקט חדשה שלא בתחום שלו. כך או כך, מוצא את עצמו מנהל הפרויקט מתעסק בנושאים שהוא לא מומחה בהם. במקרים כאלו, אדם ללא ענווה יקטין משמעותית את סיכוייו להצליח בהובלת הפרויקט. ענווה מאפשרת לשאול שאלות ולהיות קשוב לתשובות, וזה מקדם את ההצלחה.

אז אני השתכנעתי, ומה אתם אומרים?

הנה עוד קורס שהסתיים והשאיר גם אותי עם תובנות, ובשאיפה גם את משתתפי הקורס

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.