info@leadera.co.il 077-3008614
  • דף הבית
  • אודות
  • הפתרונות שלנו
    • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
    • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
    • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
    • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
    • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • הלקוחות שלנו
  • לקוחות ממליצים
  • בלוג
  • צור קשר
  • עברית
  • English

תחת אבטחה

HomeTag "רגולציה"
תחת אבטחה
מרץ 25 2018 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMO, אבטחת מידע, יעדי פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרויקט, מערכות מידע, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, קורסים בניהול פרויקטים, רגולציה, תשתיות

אבטחת מידע בניהול פרויקטים

אבטחת מידע כצוואר בקבוק בפרויקט

 

במהלך קורס ניהול פרויקטים שקיימנו לאחרונה אצל אחד מלקוחותינו, קיימנו מפגש בנושא ניהול סיכונים פרויקטליים. התירגול והדיונים בהם ניתחנו את הפרויקטים של משתתפי הקורס והסיכונים בהם, העלה בצורה מאד ברורה שגורם אבטחת מידע הוא בעל ענין משמעותי וקריטי לפרויקטים.

למה זה?- כי מחד דרישות אבטחת מידע הן מחייבות ומחמירות, ומאידך- חוסר זמינות של צוות אבטחת המידע בארגון לתמוך בפרויקט (עקב עומס ועבודה מרובה בכל הפרויקטים), לא מאפשר למנהל הפרויקט להתקדם כראוי ובקצב הנדרש.http://www.freedigitalphotos.net/

אמנם מדובר בקורס ניהול פרויקטים בתחום מערכות מידע, יחד עם זאת, התופעה של הדומיננטיות של אבטחת מידע אינה מאפיינת רק פרויקטי מערכות מידע, אלא רלבנטית לכל פרויקט שמערב טכנולוגיה ומבוסס על מערכת נשלטת מחשב. אתגרי הסייבר גדלים, מלחמת העתיד היא קיברנטית/ מקוונת, "לוחמת מידע", ומנהל פרויקט חייב להיות מודע למשמעות ולהשלכות של אבטחת מידע על הפרויקט שלו.

יותר מכך, כיוון שעולם הסייבר הוא דינאמי ומשתנה כל כך, ההיכרות של מנהל פרויקט עם דרישות אבטחת המידע צריכה להיות קבועה ותמידית. כלומר- גם אם מנהל פרויקט כבר מכיר את הנושא מפרויקט קודם שביצע, זה לא פותר אותו מלבדוק מחדש כשמתחיל פרויקט חדש.

מה זה אבטחת מידע ואיך היא קשורה לפרויקט?

אבטחת מידע (information security ) על פי וויקפדיה היא הענף העוסק בהגנה מפני גישה, שימוש, חשיפה , ציתות,  שיבוש, העתקה או השמדה של מידע ומערכות מידע מצד גורמים שאינם מורשים או זדוניים, ולספק סודיות, שלמות וזמינות של המידע ללא תלות בסוג המידע או בצורת האחסון, פיזית או אלקטרונית.

התכונות של פעילות מערכות מידע מייצרות פגיעות שלהן. תכונות אלו כוללות:

אחסון מרוכז של מידע ונתונים; מהירות גישה; שידור מידע באופן שכיח; ויכולת מוגברת של מערכות אלו לכוון פעולות באופן עצמאי.

על כן שלושת היעדים העיקריים של אבטחת מידע הם שלמות (הגנה מפני שינוי זדוני של המידע או השמדתו); סודיות ( הגנה על פרטיות וזכויות קניניות); זמינות (שמירה על זמינות ויעילות הגישה אל המידע בכל זמן נתון).

כולנו שומעים חדשות לבקרים על גניבת זהויות מאתר כזה או אחר, זליגת נתונים, החששות מפני מאגר ביומטרי בישראל, "התקפות כופר" שהפכו להיות פופולריות יותר ויותר, כמובן- הפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית בעיצומו של קמפיין הבחירות לנשיאות הילרי- טראמפ,  וכד'. אחת לכמה זמן מתפרסמת ידיעה שמתקפת סייבר עולמית נגד ישראל מתחילה. וניתן למצוא כתבות עם כותרות של "מסכמים את 2017: מתקפות הסייבר הבולטות של השנה" או " הפריצות, ההדלפות ומתקפות הסייבר הגדולות של 2016".

(כנגדם אגב מתפתח תחום חדש יחסית של ביטוחי סייבר…)

ולכן כל פרויקט עם גישה למחשבים המאפשרים כניסת נתונים מחוץ לארגון, או עבודה עם "ענן" -   נדרש לאבטחת מידע. כזו שתבטיח הגנה מקסימלית מפני חדירות סייבר, שיבוש פעולת המערכת, וגניבה או נזק למידע :

  • - פרויקטים בתחום מערכות מידע (IT), הכוללים התקנה או שידרוג של מערכות המיחשוב שמאפשרות לעסק לפעול- קרי התקנה של מערכות Enterprise resource planning (ERP)  או Customer relationship management (CRM) בארגון, משאבי אנוש, מערכות פיננסיות וחיובי לקוחות, מערכות ייצור והפצה ועוד; תשתיות מיחשוב של מחשבים, שרתים, ניידים, מערכת דוא"ל, תקשורת לחדרי ועידות וכו.
    לדוגמא מערכת לשינוע חומרי גלם וסחורות ללקוחות בעולם, שמחוברת למערכות של ספקי משלוחים באוניות ואלו מזינים למערכת נתוני מיקום GPS, זמני הגעה ועוד
  • - פרויקטי פיתוח מוצר, הכוללים מוצרים טכנולוגים פיסיים (חומרה) או אפליקטיביים (תוכנה), דוגמת טלפונים ניידים, אוזניות, אפליקציות, שירותי אונליין ועוד.
    לדוגמא, פיתוח תוכנה לניטור ביצועי תחנות קצה של משתמשים, שכיוון שמחזיקה מידע של ועל משתמשים, מחייבת לבצע ולהציג סקר סיכוני אבטחת מידע של המשתמשים.
    סקר זה אגב, בוצע ע"י חברה חיצונית כדי לקבל אישור להתקין את המוצר אצל הלקוח, מה שהוסיף עוד גורם שצריך לתאם איתו ועוד תוספת זמן משמעותית לפרויקט (הסקר יכול להתבצע רק בסוף וצריך להשאיר זמן לתיקונים).
  • - פרויקטים הנדסיים של הקמת מיבנים, אתרים ומפעלים, הכוללים מערכות שליטה ובקרה (במידה והללו מאפשרים כניסת נתונים מבחוץ ואין הפרדה בין רשת פנים לרשת חוץ): דוגמת מערכות שליטה במשאיות תובלה, בניית מבנים עם מנגנוני בקרה מרחוק, הקמת קווי ייצור נשלטי מחשב ועוד.
    למשל, הקמת תחנת כח, שכיוון שעוסקת בייצור אנרגיה היא נמצאת תחת רגולציה של אבטחת מידע תחת רא"מ (רשות אבטחת מידע).

בקיצור- כמעט כל הפרויקטים…

ולכן כל פרויקט צריך לקחת בחשבון כיצד מונעים חדירות והתקפות שכאלו.
הענין הוא שהתחום נהיה מורכב, יותר ויותר איומים חיצוניים, יחד עם רגולציה שהולכת ומתגבשת, מחייבת את מנהל הפרויקט להכיר ולהבין את דרישות אבטחת המידע מהמערכת שלו.

למשל, רגולציית ה-(GPDR) General Data Protection Regulation (EU), שתכנס לתוקף במאי 2018, היא אירופאית ומגיעה כחוק עם אכיפה ושיניים חזקים ביותר. החוק מטיל אחריות אישית על הארגון ומנהליו ולא מאפשר להעביר אחריות לגורם מיקור חוץ שביצע את הפרויקט. במקרה של הפרה, קנסות יכולים להגיע גם ל4% מהמחזור השנתי של החברה המפרה…

כדוגמא אם אני ארגון של מאות עובדים, שעובד עם מערכת משאבי אנוש כלשהי (למשל Success factor), שמחזיקה מידע על עובדי החברה (פרטים אישיים, נתוני עובד, שכר, קורסים והכשרות שביצע וכד) ויש לי שני עובדים אירופאיים- אני צריך עכשיו שכלל המערכת עם כל עובדי החברה תעמוד בחוק החדש.

אז מה עושים? מימשק מנהל פרויקט- מומחה אבטחת מידע

ההנחה היא שמנהל הפרויקט אינו מומחה אבטחת מידע שבקיא בכל הפרטים ומעודכן לגבי החוקים האחרונים, וגם אינו צריך להיות כזה. מה שכן, הוא  מחויב לעבוד עם מומחה אבטחת מידע.

מה כולל המימשק הזה של מנהל פרויקט- מומחה אבטחת מידע?:

  1. להתיחס לאיש אבטחת מידע כבעל ענין מרכזי בפרויקט ולשלב אותו מוקדם בפרויקט כדי להיערך נכון למגמות, טכנולוגיות ורגולציות רלבנטיות
  2. לכלול במסמך האיפיון דרישות מתאימות לאבטחת מידע, כולל ובייחוד כאשר העבודה מבוצעת על ידי קבלני מישנה וספקים חיצוניים
  3. להתיחס לסיכוני אבטחת מידע כאשר מנהלים את סיכוני הפרויקט. סיכונים שקשורים לחדירות, גניבת מידע, הפרעה לתפעול התקין של המערכת ועוד. ולתת להם מענה בדמות זיהוי חשיפות, מבדקי חדירה וכד'
  4. לודא תאימות של המערכת החדשה או המשודרגת עם כלל מערכות החברה הקיימות.

 

וחזרה ללקוח שלנו ולחשיבות שיש לגורם אבטחת מידע בפרויקטים-

שם כאמור מצד אחד חייבים לשתף אותו ומאידך הוא עמוס והופך להיות צוואר בקבוק בפרויקט.

  • כדי לפתור את הבעיה הוגדר בצורה פורמלית המימשק בין מנהל הפרויקט לגורם אבטחת מידע באופן שברור מתי ואיך בתהליך הפרויקטלי מנהל הפרויקט פונה לאבטחת מידע. למשל- מסמך האפיון יאושר וייחתם בין השאר גם על ידי אבטחת מידע. באופן הזה מובטח שפרויקט לא יתקדם ללא התייחסות לדרישות ולחוקים של אבטחת מידע.
  • בנוסף, גוף אבטחת מידע נמצא בקשר קבוע עם גוף ה-PMO ומקבל ממנו את תוכנית הפרויקטים הצפויים לתקופה הקרובה. כך הוא יודע איזה פרויקטים מתוכננים וכמה עבודה של תמיכה בפרויקטים צפויה לו.
  • ואחרון חביב, הוגדר "מחירון" של תמיכת אבטחת מידע בפרויקטים: למשל בפרויקט קטן נדרשות 50 שעות ליווי ויעוץ של איש אבטחת מידע, בפרויקט בינוני 100 שעות וכך הלאה. מחירון זה, ביחד עם תוכנית העבודה השנתית לפרויקטים, מאפשרים למנהל יחידת אבטחת מידע לצפות עומסים ולתכנן את כמות כח -האדם הנדרשת לו כדי להיות מסוגל לספק שירות נאות למנהלי הפרויקטים בהם הוא תומך.

 

 

אז קדימה- בואו נאבטח את הפרויקטים שלנו. בהצלחה!

תודה לאייל, דורון ואיזית על ההכוונה.

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
3414 2
איך לעשות כסף מזבל?
יולי 27 2017 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים, הצצה לפרויקט 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, איכות סביבה, אנרגיה, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, רגולציה, תשתיות

הקמת מפעל מיחזור RDF בחיריה

מבט אחר על חיריה

לשמחתי אני מזדמנת לסיורים רבים, כחלק מהסיורים של PMI ישראל, אותם אני מארגנת מתוקף תפקידי כסגנית נשיא בעמותה. הפעם הגענו, קבוצה של מנהלי פרויקטים, למפעל למיחזור RDF בחיריה, זאת ביוזמתו של דני בן יונס, מנהל פרויקט הקמת המפעל ומשתתף פעיל ב PMI.

הפרויקט והסיור מעניינים ומעשירים, גם ברמת ניהול הפרויקט אבל גם מהזווית הפרטית, שהרי כולנו זורקים זבל…

ברמה האישית הופתעתי לראות כמה ניתן ללמוד עלינו מהאשפה אותה אנו זורקים, שלא לדבר על היכולת לאפיין "אשפה ישראלית" ובתוכה אבחנה לפי אזורי מגורים/ ערים/ שכונות- מדהים.

 

רקע והצורך בפרויקט

מפעל המיחזור בחיריה הוא כיום המפעל הגדול במזרח התיכון מבין המפעלים הקיימים, כולל בארץ.
בעבר הוא שימש כאתר הטמנה לפסולת (הר חיריה המפורסם שנראה למרחוק), אך רשות שדות התעופה/ נתבג התלוננו על ציפורים וסכנה לטיסות. על כן התקבלה החלטת ממשלה להעביר את ההטמנה לאתר "דודאים" ולהשאיר בחיריה רק תחנת מעבר.
חשיבה ארוכת טווח ושיקולי קיימות ואיכות סביבה שינתה את התמונה, ועל העיריות הוטל לשלם אגרת הטמנה על הזבל שתושבי העיר מייצרים.
בנוסף, כמות הזבל רק עולה לאורך השנים. האתר משמש כיום את כל גוש דן: תל אביב, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון, אור יהודה וכו'. בעבר היו כלולות ערים נוספות כגון ראשלצ ורמה"ש, אך עקב כמויות הזבל הגדלות, ערים אלו ואחרות מקבלות כיום שירותי מיחזור והטמנה מאתרים אחרים. משקל הזבל מגוש דן מגיע כיום לכמות של מיליון טון בשנה, 200 מיליון שקל העלות של הזבל…

כך נולד צורך לצמצם את כמות הזבל המוטמנת ואיתה את אגרת ההטמנה. צמצום כמות הזבל המוטמנת יכולה להתקבל בין השאר על ידי מיחזור חלק ממנו.

גלית יסקרביץ טיץ ומנהל הפרויקט דני בן יונס

מפעל ה RDF- Refuse Derived Fuel

כמות הזבל המגיעה מגוש דן למפעל, שמשתרע על פני 22 דונם,  עומדת כאמור על כמיליון טון בשנה. חצי טון ממוחזר והשאר הולך להטמנה.

הלקוחות מהם מתקבל הזבל הן העיריות. הרעיון הוא להפיק כמה שיותר מכל טון זבל ולמכור הלאה כדי לייצר רווחיות. הלקוח המרכזי והיחיד לטובת חומר ה RDF המיוצר הוא מפעל נשר לייצור מלט, שמשתמש בחומר כדלק. החוזה בין נשר למפעל מיחזור הוא לתקופה של 10 שנים, כאשר ה- RDF שמשונע לנשר מהווה רק 10% מהדלקים הפוסיליים שהם צריכים והם היו שמחים לעוד. מפעל המיחזור מייצר חומרים נוספים מלבד RDF, למשל קומפוסט.

מיחזור הזבל מאפשר WIN-WIN לכמה גורמים: חברת המיחזור Veridis, שהיא חברה אמריקאית שמרוויחה מהכנסות המפעל; חברת נשר, כלקוח, חוסכת בהוצאות הדלק; העיריות שאמנם משלמות על מיחזור כמו הטמנה, אבל חוסכות את הוצאות השינוע לדודאים.

 

היעדים שהעמיד לעצמו המפעל הם:

  • הפחתה של שיעור הפסולת המוטמנת
  • הגדלה של שיעורי המחזור
  • הוזלת עלויות בטיפול בפסולת לאורך זמן
  • התאמה להפרדת פסולת במקור
  • ייצור אנרגיה חלופית מפסולת
  • הקטנת פליטות גזי חממה

הפסולת שמגיעה למפעל מגוונת וכוללת:

  • 40% חומר אורגני
  • 8% קרטון
  • 17% נייר
  • 4% טקסטיל
  • 13% פלסטיק
  • 5% חיתולים
  • אחר – מתכות, מוצרי חשמל ביתיים ועוד

כאשר הזבל מגיע למפעל, השלב הראשון הוא למיין.

את החיתולים למשל אין טעם למחזר (משיקולים מובנים…) ועל כן משאיות מאזורים מרובי ילדים וחיתולים הולכים הישר להטמנה…
פסולת פלסטיק, נייר וטקסטיל, לעומת זאת, נחשבים לבעלי ערך קלורי גבוה והם עוברים גריסה, בקרה וניפוי לשם הפיכת ל FDR שנמכר כדלק ירוק וידידותי לסביבה. כיום בגדים נזרקים הרבה יותר מבעבר וניתן למצוא אותם בפסולת שמגיעה בכמויות גדולות. נכון הדבר עוד יותר בחילופי עונות כשאנחנו מסדרים ארונות וזורקים מכל הבא ליד…
פלסטיק כמעט ואינו מתכלה בהטמנה, אבל כחומר דלק הוא בוער נהדר ולכן השימוש בפלסטיק לייצור RDF הוא רב הישגים: גם נחסכת ההטמנה, גם התוצר נמכר לנשר ומרוויחים כסף, וגם נחסכות הוצאות ההובלה לנגב להטמנה.
אגב, בקבוקי השתיה שנאספים בכלובים נפרדים אינם מגיעים למפעל המיחזור ונשלחים למקום אחר, שם ייעודם הוא בעיקר לבגדי פליס. חשבתם פעם כמה הבגדים שאנו לובשים דליקים?…
על פי מנהל המפעל, חוק "עשר אגורות" לשקיות הסופר, לא עשה אימפקט גדול עד כה, ולא ניכר כי כמות השקיות קטנה.
מהזבל האורגני מייצרים קומפוסט. לכן משאיות זבל שמגיעות מאזורי מסעדות בתל אביב, דוגמת הנמל, מופנות למיחזור קומפוסט.
כאב הראש הגדול של המיחזור היא הזכוכית כיוון שהיא נשברת. כשזה קורה, אין יכולת להפריד בין השברים לשאר הפסולת ולא ניתן להשתמש לזבל אורגני שמא השברים יגיעו דרך הדישון לפירות וירקות אותם אנו אוכלים.

המפעל כולל 3 קווי ייצור: 2 קווי פסולת ביתית וקו אחד תעשייתי, ועובד 24 שעות למעט ימי שבת.

המיון נעשה בשיטות מגוונות כגון מיון לפי גודל חור בתוף, מיון אופטי באמצעות החזר אור, מסרק אוויר, וכו', ללא מגע יד אדם. ועל אף זאת, כיוון שמדובר במיון סטטיסטי הרי שהוא לא מדויק (פחית קולה יכולה להתפס עם שקית למשל). ועל אף זאת המפעל נחשב הצלחה ואם ניתן היה להגדיל עוד יותר את היקף המיחזור- היה לכך ביקוש.

פרויקט הקמת מפעל RDF

פרויקט ההקמה

בשנת 2009 נחתם הסכם בין דן איגוד ערים (עיריית ת"א), לבין חברת נשר. נשר הביאה קבלן משנה בשם וייאוליה (כיום Veridis), שהביא איתו את הטכנולוגיה.

כמו הרבה פרויקטי בינוי בארץ, הפרויקט "בילה" שנתיים בבתי משפט, ובשנת 2011 התחיל התכנון עם מתכננים ישראלים. ב 2014 החל שלב הביצוע, שנמשך שנתיים וחצי, עם תקציב הקמה של 400 מיליון שקל. הפעלת המפעל תוכננה ליולי 2016.

מנהל הפרויקט הוא דני בן יונס, ומהנדס המפעל הוא מוטי ויינשטוק. למרבה ההפתעה לשניהם ניסיון כעובדי אינטל ב Clean room והנה עכשיו הם בפרויקט בחיריה.

הם וכלל צוות הפרויקט עמדו בכל היעדים, והעמידו מפעל בן 22 דונם, מתוכם 11 דונם שטח בנוי, הגדול באירופה בהיקף הזבל שממחזר. בנוסף עמדו בלוחות הזמנים ואף הקדימו בחודש וחצי.

לדבריהם ההצלחה נזקפת להכנה טובה, גם בהיבט ההנדסי וגם בהיבט הניהולי.

אתגרים ותובנות בניהול הפרויקט

  • הנדסי- תכנון תלת מימד חוסך זמן ומקדם משמעותית את הפרויקט בהיבטיו ההנדסיים. בפרויקט הנ"ל היה תכנון תלת מימד אך רק לציוד, ואם היה תכנון מלא- מעריכים שהיה נחסך זמן נוסף.
  • ניהולי- הפרויקט הזכיר את מגדל בבל- קבלן ישראלי, טכנולוגיה גרמנית, משפצים מכל העולם. צריך לדעת לעבוד בצוות מגוון ובינתרבותי שכזה.
  • ניהולי- תוכנית ההיתרים, שמהווה צוואר בקבוק בכל פרויקט תשתית, היתה כאן משמעותית אף יותר כיוון שדרשה התמודדות עם דברים שנעשים פעם ראשונה. למשל, כיבוי אש. אין עוד מפעלי מיחזור בסדר גודל הזה ולכן לנציגות כיבוי אש היה קושי להציב את דרישותיהם מהמפעל. ההתמודדות נעשתה באמצעות הזמנת נציגות מכבי אש לסיור במקום גם לפני וגם תוך כדי הקמה כדי ל"ראות בעיניים" ולהבין יחד מה הצרכים למניעת/ כיבוי שריפות. בסיור שלאחר מכן ראינו את תותחי הקצף המותקנים במקום, בייחוד באולם התוצר הסופי, ה- RDF, שהלוא הוא דלק לכל דבר. נפיץ ביותר.
  • ניהולי- הנהלת הפרויקט היתה שותפות המורכבת מאיגוד דן וויאוליה. מבחינה ניהולית זה אומר דיווח כפול והתנהלות בין שני גורמים, מה שמייצר מורכבות ועומס על מנהל הפרויקט. צריך לדעת להתנהל בתבונה. היה מעקב צמוד על לוח הזמנים של הפרויקט והנתיב הקריטי שלו, בעזרת PMO לפרויקט, שאיפשר לשקף להנהלה את הסטטוס וההתקדמות בכל רגע נתון.
  • הנדסי- תוכנית הביסוס היתה מאד מורכבת שהרי לא מדובר בקרקע יציבה, אלא בהר זבל (חיריה). כדי להתמודד עם אתגר זה הובאו 600 עמודים מוכנים מראש, שנדחפו לקרקע כשהם מוכנים, באמצעות מכונה שהובאה מספרד. חלק מהעמודים באורך 40 מטר… לפרויקט היו שני קבלני ביצוע, אחד לביסוס, שהיה מורכב, והקבלן השני לשאר. דרישה הנדסית נוספת היא לעגורנים ייחודיים לטיפול בזבל. הצורך הוא ברמת דיוק גבוהה במיוחד שלא בנמצא בארץ.
  • הנדסי- נפח המיחזור הגדול היווה אתגר לטכנולוגיה שלא התנסתה בהיקפים כאלו. יתרה מכך הטכנולוגיה גרמנית אבל האשפה ישראלית… מסתבר שההבדלים בין התרבויות ניכרים גם באשפה: בישראל זורקים לזבל כלי חשמל, מה שהטכנולוגים הגרמנים לא מכירים מהבית…, בנוסף יש באשפה כמות גדולה משמעותית של פירות וירקות, העונתיות מורגשת כאשר באפריל למשל יש עומס עקב ניקיונות הבית לקראת הפסח…וכד'.
    כדי להתמודד עם המאפיינים הייחודיים האלו הושקעה עבודת תכנון, ובוצע פיילוט לטכנולוגיה. לשלב הביצוע כבר הגיעו מנוסים.

וכמובן שתמיד יש מה עוד לשפר ואיך לייעל.

לאחר ההרצאה יצאנו למפעל לראות במו עיננו את תיפקוד המפעל. מלבד הניחוח ממנו קשה להתעלם… המראה מרשים ובאמת מלהיב לראות איך ניתן לעשות כסף מזבל.

תודה לדני ומוטי על האירוח המענין והמכבד. בהצלחה בפרויקטים הבאים!

אלו סרטונים המתארים את פעילות המפעל:

https://www.youtube.com/watch?v=PJ_a_WQVi8g
https://www.youtube.com/watch?v=7HqV9UmoE7g

 

 

להתראות,

גלית

 

More
3960 1
קו הרכבת המהיר תל אביב- ירושלים
נובמבר 04 2015 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, איכות סביבה, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, יעדי פרויקט, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פרויקט, קבלני משנה, רגולציה, תחבורה, תשתיות

סיור במרכז המבקרים של קו הרכבת המהיר ת"א- ירושלים לחברי PMI ישראל  

אוקטובר  2015

 

הסיור התקיים במרכז המבקרים של מינהלת קו הרכבת המהיר ת"א- ירושלים וכלל הרצאות מפי מנהלת מרכז המבקרים, בת שבע שגב, ואמיר אמסלם – ממונה בקרת איכות מנהלת הקו המהיר לירושלים. לאחר מכן סיור באוטובוס לאורך חלק מתוואי הרכבת המיועד, כולל צפיה בגשרים ונסיעה בתוך המנהרה.

 

ייזום הפרויקט:

הכל התחיל ב 2003 כאשר אריק שרון כראש ממשלה קידם החלטת ממשלה לבנות קו מהיר מתל אביב לירושלים, שיקח 30 דקות נסיעה לכל היותר!

התפיסה המנחה היא ש: "היכן שיש רכבת- יש אנשים".

לפיכך הפרויקט נקבע כהחלטת ממשלה, פרויקט לאומי עם תקציב ממשלתי של 7 מיליארד ש"ח.

תכולת הפרויקט-  הקמת מסילה כפולה באורך של 57 קילומטר, מת"א ההגנה ועד הכניסה לירושלים, סמוך לבנייני האומה.

הפרויקט כולל חמש מנהרות באורך כולל העומד על כ-20 קילומטרים וכן 8 גשרים באורך כולל של כשלושה וחצי קילומטרים, כאשר כל התוואי הוא נתיב כפול, שתי מנהרות/ שני גשרים בכל מקום.

לו"ז- הרכבת תהיה מוכנה לנסיעה ב-2018.

 

מספר החלטות משמעותיות התקבלו בפרויקט:

  • עקב התוואי הגאוגרפי של הרים וגאיות תבנה הרכבת ב"מינהור- גישור", דהיינו גשרים בעמקים ומנהרות בהרים.
  • בנוסף, הרכבת תיבנה בטכנולוגיית חישמול (רכבת הנוסעת על חשמל), וכיוון שחלק מהמסילה עובר על תשתית קיימת הרי שהחלטה זו השפיעה למעשה על כלל תנועת הרכבות בארץ שעוברות בימים אלו גם כן לטכנולוגיית חישמול בפרויקט "חישמול הרכבת".
  • החלטה נוספת התיחסה לשיטת ביצוע הפרויקט כאשר הוחלט שהפרויקט יבוצע על ידי גורמים ישראלים בשיתוף (joint venture) עם חברות בינלאומיות מנוסות בשוק. המשמעות של החלטה זו היא בניית ידע ויכולת בישראל שלא היתה קודם כאשר הפרויקטים עד כה בוצעו בידי גורמי חוץ. כך התקבל פרויקט בו מעורבות כ-20 מדינות…

אתגרים בניהול הפרויקט:

האתגר הטכנולוגי:

המרחק בין ת"א לירושלים עומד על 57 ק"מ, אך תל אביב שוכנת לחוף הים ועל מנת להגיע לירושלים ההררית נדרש לטפס כ-800 מ"ר. יתרה מכך, השיפוע המשמעותי מתחיל רק מאזור ענבה, מה שמותיר מרחק קצר עוד יותר לטיפוס הרכבת.

שיפוע של רכבת לא יעלה על 3% על מנת לאפשר נסיעה ובטוחה ועצירות. חישוב מתמטי פשוט יראה שלא ניתן לטפס בזווית הזו את המרחק הזה ולהגיע לגובה המתאים. אז מה הפתרון?

  • תחנת רכבת תת קרקעית, הנמצאת כ-80 מטר מתחת לבנייני האומה בירושלים, אחת התחנות העמוקות בעולם!

 

מבחינת שיטות החפירה, הפרויקט נעזר במספר שיטות: NATM: פיצוץ, פינוי ודיפון המנהרה;

גם Cut & cover, כריה וכירוי: חפירת תעלה אליה יוצקים קרום ומכסים באדמה;

וגולת הכותרת היא חפירה באמצעות מכונת ה TBM:

https://www.youtube.com/watch?v=EVwen-YGvus

 

האתגר ה"ירוק":

תוואי הרכבת עובר באזורי טבע יפים ומטוילים ולכן נדרש לתכנן את הרכבת כך שהפגיעה בטבע תהיה מינימלית.

למשל באזור נחל יתלה ועל מנת לא לפגוע בערכי הטבע ולא להפריע את תנועת המטיילים, נבנה גשר שאורכו 155 מטרים והוא עומד על ניצב אחד בלבד. הגשר נבנה בשיטת היציקה המאוזנת/ שיטת הזיז המאוזן.

דוגמא אחרת היא שבכל מנהרה, לאחר סיום החפירה, מבצעים שיקום נופי מלא. פרושו שטרם תחילת העבודות צילמו את כל האתרים הרלבנטיים, אז שמרו כל אבן וסלע, ולאחר סיום העבודה מחזירים את האבנים והסלעים שנשמרו בחזרה למקום. בתום שנת השמיטה גם העצים נשתלים מחדש.

בהתחשב בכך שרכבת חשמלית היא שקטה משמעותית ביחס לרכבת הקיימת, הרי שמדובר ביתרון ירוק נוסף.

 

האתגר האנושי:

כמובן שבפרויקט לאומי רבים הם בעלי הענין. כלל אזרחי המדינה מושפעים, ובוודאי ששרי הממשלה וחברי הכנסת רואים עצמם כבעלי ענין.

להוסיף על כך את 20 המדינות המשתתפות בפרויקט והרי אתגר ניהולי הדורש מיומנות רבה ומבנה ארגוני ייחודי.

ואכן בפרויקט נבנתה מינהלת עם כל הפונקציות הניהוליות הרלבנטיות:

חברות ניהול לכל מקטע בפרויקט; קבלנים לביצוע; חברות אבטחת איכות וחברות בקרת איכות; מעבדות שמופעלות עבור הקבלנים; תכנון על ידי מתכננים מהארץ ומחו"ל; בקרת תכנון על ידי יועצים מהארץ ומחו"ל; יועצי לו"ז בכל אחת מחברות הקבלנים ועוד.

מערכות המידע התומכות בניהול הן SAP  לכספים ו MS project לניהול לוחות זמנים.

כראוי לפרויקט בעל השפעה כה רבה, מושקעת גם מחשבה ומשאבים בתקשור הפרויקט לאוכלוסיה ולהלן סרט המחשה:

https://www.youtube.com/watch?v=LG1fvagSlyg

סטטוס הפרויקט:

עד סוף 2015 מרבית קבלני התשתיות אמורים לסיים את עבודתם, במקביל להמשך הקמת מערכות החשמול, המערכות האלקטרו-מכאניות ומיסעות הבטון.

אזרחי ישראל צפויים ליסוע ברכבת בשנת 2018.

בסיום הפרויקט, זמן הנסיעה מתל אביב יעמוד על 28 דקות בלבד, כאשר מהירות התכן תעמוד על 160 קמ"ש. בשנה הראשונה לפעילותה, תפעיל הרכבת בין תל אביב לירושלים ארבע רכבות בשעה לכל כיוון, בשעות השיא, ותבצע כארבע מיליון נסיעות בשנה.

 

גלית

More
4653 0
איכות בינלאומית בניהול פרויקטים
אוקטובר 23 2015 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, בקרת פרוייקטים, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול איכות, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, ניהול תהליכים, פרויקט, רגולציה

כמי שחיה את עולם ניהול הפרויקטים מעל ל15 שנה והתוודעה לתחום ולמקצוע כמנהלת פרויקטים בחברת מוטורולה, כמו גם חברת עמותה, מוסמכת PMP  וסגנית נשיא ב -PMI , העמותה לניהול פרויקטים בישראל, הרי שהכותרת "איכות בינלאומית בניהול פרויקטים" מהווה מבחינתי מציאות שרירה וקיימת.

למה הכוונה ב"איכות בינלאומית בניהול פרויקטים"?

ניהול תהליכים פרויקטליים

מאז שנות השישים של המאה הקודמת, אז הוקמה Project Management Institute- PMI , החלו לאסוף את המידע והידע הקיימים והמצטברים בתחום ניהול הפרויקטים ולאגד אותם בגוף הידע בניהול פרויקטים, הלוא הוא ה- Project Management Body of Knowledge- PMBOK.

ספר זה, המתורגם גם לעברית, מספק הנחיות לניהול פרויקטים ומגדיר מושגים הקשורים לניהול פרויקטים. המדריך מתאר את מחזור חיי הפרויקט, את התהליכים המתייחסים אליו, שיטות ופרקטיקות המוגדרות כ- best practice.

בכך הפרקטיקות וה"תורות שבעל פה" המתהוות מזה שנים, הפכו להיות מתועדות ושיטתיות ועל ידי כך התאפשר תהליך של שיפור מתמיד שהוא לב ליבה של איכות באשר היא.

בנוסף, בהיותו של ספר זה נפוץ כל כך בעולם כולו, הוא איפשר ומאפשר דה פקטו שפה משותפת וגלובלית לכלל העוסקים בניהול פרויקטים (מעל 5 מיליון ספרים נמכרו עד כה בעולם).

 

לאחרונה, שפה זו מקבלת ביטוי גם בתקני ISO רלבנטיים:
בשנת 2012 פורסם תקן בינלאומי שמספרו 21500 וכל כולו עוסק בניהול פרויקטים. הדימיון בינו לבין ה-PMBOK  רב . תקן זה אומץ ב-2014 בישראל כתקן ישראלי (ת"י) 21500 של מכון התקנים הישראלי. ממש לאחרונה הצטרף תקן חדש למשפחת תקני ניהול הפרויקטים עם הפצתו של התקן הבינלאומי 21504 ISO והוא מיועד לניהול פורטפוליו*.

 

התובנה שעולה מהדברים היא שתחום ניהול הפרויקטים ממוסד, מובנה, ו"ממוקצע" ובכך מאפשר איכות המקדמת מצוינות ושיפור בניהול פרויקטים. בנוסף, הוא בינלאומי כיוון שתקנים ושיטות כגון ה  PMBOK וה-  ISO הם בינלאומיים, מקובלים ומהווים אורים ותומים בעולם כולו.

 איך זה בא לידיי ביטוי בארגונים?

 

לרוב מדובר בארגונים שמסיבות מגוונות מגיעים למסקנה שיש מקום וצורך לשפר את אופן ניהול הפרויקטים בחברה.

– יתכן שזה משום שהלקוח דורש.

לדוגמה משרד ממשלתי שדורש מספקים העובדים עימו לתת מענה למכרזיו עם התיחסות משמעותית להיבטים של ניהול הפרויקט על פי מתודת ה- PMBOK;

– סיבה נוספת היא שהארגון נתקל ב"פרויקטים מדממים" המחייבים אותו ל"חישוב מסלול מחדש" על האופן והשיטה בה מנוהלים הפרויקטים על מנת לשפר ביצועים ולמנוע דימום נוסף בהמשך.

למשל פרויקט גדול ומשמעותי לארגון שלא עומד בלוחות זמנים ומפסיד מסירה ללקוח חשוב, או חורג משמעותית מהתקציב שהוגדר לו ובכך פוגע בריווחיות שלו;

– סיבה נפוצה אחרת היא גידול במספר הפרויקטים המורכבים בארגון שדורשים באופן טבעי שילוב של מספר מחלקות בארגון ומהווים "פרויקטים רוחביים" שלא ברורה הדרך או הגוף הנכון שיוביל אותם.

דוגמת פרויקטים אסטרטגיים שמייצרים שינוי בארגון ודורשים מעורבות של רוב המחלקות, ואז לא ברורה השיטה לניהולם שכן לכל מחלקה השיטה שלה; ועוד.

 

 פיתוח מתודולוגיה פנים ארגונית

 

במקרים דנן הארגון מחליט לייצר את המתודולוגיה הפנים ארגונית שמתאימה לצרכיו ולסוגי הפרויקטים המתקיימים אצלו, זאת בהלימה לשיטות המוכרות והמקובלות בעולם, דוגמת ה PMBOK וה-ISO.

מתודולוגיה כזו קובעת את התהליך והשלבים שפרויקט בארגון עובר, את התשומות והתפוקות לכל שלב ואת צמתי ההחלטה והשערים הנדרשים על מנת לוודא התקדמות נאותה ועמידה ביעדים. מתודולוגיה טובה מהווה בראש ובראשונה שפה אחידה בארגון המאפשרת תקשורת, תיאום וסנכרון בין הגופים הפועלים בפרויקט. בנוסף, המתודולוגיה היא בסיס לבקרה איכותית של הפרויקטים בהיבטי לוחות-זמנים, תקציב ואיכות.

 

 הקמת PMO 

 

מזה יותר מעשור ניכרת תופעה בה ארגונים שמחליטים לייצר את המתודולוגיה והשיטתיות לניהול פרויקטים, בוחרים לעשות זאת באמצעות הקמת גוף האמון על משימה זו והוא המשרד לניהול פרויקטים, המוכר יותר בשמו Project Management Office- PMO.

 

PMO כפי שמוגדר ב- PMBOK  גרסה 5 הוא " גוף או ישות ארגונית שמייצר אחידות בכל מה שקשור לתהליכי מימשל פרויקטים, מתודולוגיות, כלים וטכניקות,  ומאפשר חלוקה של משאבי הארגון.
אחריות של PMO יכולה לנוע החל ממתן תמיכה ניהולית למנהל הפרויקט ועד לאחריות מלאה על ניהול ישיר של פרויקט אחד או יותר".

 

ל-PMO  כפי שהשתרש בתעשיה, בארץ כמו גם בחו"ל, יש פונקציות מגוונות ולמעשה הגדרת התפקיד ותכולת העבודה של ה-PMO  משתנה מארגון לארגון.

יחד עם זאת, ברוב המקרים גוף זה הוא זה שאחראי בארגון על בניית והטמעת המתודולוגיה, פיתוח הכלים ותהליכי העבודה.

החל מהבנת הצרכים וסוגי הפרויקטים בארגון, דרך מיסוד תהליכים חזקים ומוכחים שעובדים בארגון והוספת תהליכים חדשים שאינם קיימים בארגון עד לרגע התהוות המתודולוגיה, ממשיך בליווי וסיוע למנהלי הפרויקטים להכיר את השיטה החדשה וליישם אותה, וכלה בשמירה או אכיפה שהשיטות החדשות מיושמות ואפקטיביות.

 

בניה והטמעה של מתודולוגיה כרוכה בשינוי שיטות עבודה והרגלים, ובאופן טבעי לוקחת זמן וכרוכה באתגרים. בכל אופן, לאחר שההטמעה מושגת, התהליכים הופכים לברורים מעליהם ולעבודה יומיומית ומתבקשת, שאף אחד לא מבין איך עבדו קודם אחרת…

כמובן שצריך לוודא כל הזמן שהמתודולוגיה ממשיכה להיות רלבנטית לצרכי הארגון המשתנים, ולרענן אותה מעת לעת.

 

או- אז האיכות בפרויקטים עולה, והאחידות המתקבלת מאפשרת גם שיפור מתמיד אך לא פחות חשוב- היא מאפשרת ניהול פרויקטים מיטבי בחברות גדולות ו/או גלובליות המבקשות לייצר פרויקטים טובים בכל יחידותיהן ולא רק באופן נקודתי או חד פעמי.

 

 

 

ב- 16 בנובמבר 2015  התקיים הכינוס הלאומי ה13 של האיגוד הישראלי לאיכות, במסגרתו נתתי הרצאה על "איכות בינלאומית בניהול פרויקטים" ועל הנושאים המופיעים בסקירה שלעיל.

לחץ לצפיה בתוכנית הכנס

 

 

גלית

 

 

 

*פורטפוליו מוגדר בתקן כאוסף של מרכיבים המקובצים יחדיו על מנת לאפשר את ניהולם במטרה לממש באופן חלקי או מלא את מטרותיו האסטרטגיות של הארגון. אותם מרכיבים יכולים להיות פרויקטים, תוכניות, תיקי פרויקט או כל עבודה קשורה אחרת.

 

More
4083 0
ביקור במפעלי ים המלח- סדום, פברואר 2013
פברואר 22 2013 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, איכות סביבה, העברה מפיתוח לייצור, יעדי פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, רגולציה, תשתיות

יצאנו לבקר במפעלי ים המלח (מי"ה) מבית כי"ל, הממוקמים בסדום,
נכון יותר לאמר שיצאנו לטייל, כיוון שהמפעל ממוקם לשפת ימת ים המלח והביקור כלל, מעבר להרצאות, גם סיור עם מורה דרך מקצועי באוטובוס שהגיע ממש עד לגבול עם ירדן.

מי"ה העמידה לרשותינו אוטובוס מבאר שבע לפתח המפעל בסדום ואת מהלך הנסיעה ניצלנו לנטוורקינג והיכרות מעמיקה יותר עם היושבים לצידנו באוטובוס. בהגיענו למפעל קיבלנו מסיכות מילוט כחלק מתקנות הבטיחות לכל הנכנס בשערי המפעל.

מארחינו בביקור :

לירז הררי- בקרת פרויקטים

אמיר זקין- סמנכ"ל פרויקטים

סדר יום:

  • כיבוד קל ושתייה
  • הרצאה על סמנכ"לות פרויקטים ומורכבות הפרויקטים במפעל- סמנכ"ל פרויקטים אמיר זקין
  • הרצאה על הפקת המים העצמית הנהוגה במפעל – מנהל פרויקטים ניר אלישע
  • הרצאת רקע על הארגון ומוצריו- יובל שחף
  • סיור באוטובוס ברחבי המפעל ובסוללות

ים המלח, הארגון ומוצריו:

ים המלח שוכן בקצה הדרומי של בקעת הירדן, בנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ.
צורתו של ים המלח כוללת אגן צפוני עמוק- בעומק ממוצע של 200 מ', ואגן דרומי נמוך- בעומק ממוצע של כ-6 מ'. בשל נסיגת הים וירידת מפלסו, האגן הדרומי מופרד כיום מהצפוני. האגן הדרומי מכיל את בריכות האידוי המלאכותיות של יצרני האשלג בישראל ובירדן, ואילו האגן הצפוני הינו עדיין ימה טבעית. בתי המלון של אזור ים המלח שוכנים כולם לחופו של האגן הדרומי, דהיינו בריכות אידוי תעשייתיות…

ים המלח מכיל מים עם ריכוז מלחים הגדול פי 10 מריכוזם במי ים וכוללים ארבעה יסודות החיוניים לאדם: מלח, אשלג, ברום ומגנזיום. המינרלים המופקים מים המלח ונגזרותיהם משמשים את האדם בחקלאות, במזון, ברפואה, בתעשיה ועוד.
את הרעיון לנצל את משאבי הים לתועלת האדם הגו בעבר מספר אנשים בינהם בנימין זאב הרצל, ואכן הוקמה חברה בשם "חברת האשלג הארץ ישראלית" ע"י משה נובומייסקי עוד טרום ימי המדינה. מלחמת העצמאות קטעה את פעילות החברה וב1952 הממשלה הישראלית הקימה חברה חדשה- ממשלתית- להפקת אוצרותיו של הים.  ב1961 נחקק חוק הזיכיון שבו קיבלה "מפעלי ים המלח" (מי"ה) באופן חוקי זיכיון להפקת מינרלים מים המלח, זיכיון שכנגדו החברה משלמת מידי שנה תמלוגים, ויפוג ב2030. החברה נמצאת מאז 1968 ועד היום בבעלות חברת כימיקלים לישראל, חברה בת של החברה לישראל.

"מפעלי ים המלח" עוסקת בהפקת מחצבים באזור ים המלח, בעיקר אשלג, ברום ותרכובות ברום. החברה היא אחת מיצרני האשלג והברום הגדולים בעולם.

אשלג מהווה דשן טבעי לגידולים חקלאיים וכן בייצור מגוון מוצרי מלח. לכן ככל שאוכלוסיית העולם גדלה עולה הביקוש לאשלג. תרכובות הברום משמשות רכיב מרכזי בתעשיות ההי  טק, האלקטרוניקה, הטקסטיל והתרופות, בקידוחי נפט, בחקלאות ועוד.

 

היקף ומורכבות הפרויקטים במפעל- סמנכ"ל פרויקטים אמיר זקין:

אמיר תיאר בפנינו את המבנה הארגוני המטריציוני של הארגון, שבבסיסו תפיסת שירות לפיה הפרויקטים הם שירות לתפעול השוטף.

תיק הפרויקטים של החברה כולל פרויקטים רבים לשימור הקיים לצד פרויקטים של שיפור והגדלת תפוקות המפעל לייצור ומכירת דשנים.

דוגמאות לפרויקטים:

אחד הפרויקטים הגדולים שקורים כיום במפעל הוא הקמת תחנת כח לצרכים פנימיים של המפעל ולצריכת חשמל עצמית, שתחליף את תחנת הכח הוותיקה הקיימת.

פרויקט אחר הוא שיקום הסכר שהוקם בשנות ה-60, יש פרויקט איסוף חלקיקיי האשלג הנפלט מהארובות לטובת חוק אוויר נקי, פרויקטים של הובלת חומרי גלם ועוד.

בנוסף תיאר אמיר את שיתוף הפעולה עם מפעלי ים המלח הירדניים, שאינם מוכרים לאותו קהל יעד כמו ישראל  שמוכרת בעיקר להודו ולסין. המפעלים הירדניים נקנו לאחרונה ע"י החברה הקנדית פוטאש, שמתענינת כיום גם ברכישת מפעלי ים המלח הישראלית.

אמיר סיים באנקדוטה: ייצור אשלג בעולם נעשה משכבות מלח, להבדיל מההפקה מימה, ולכן כולל ברזל שצובע אותו בצבע אדמדם. האשלג המופק מים המלח איכותי יותר ולבן. הלקוחות הרגילים לאשלג אדמדם חשבו שהישראלים מוכרים להם מלח במקום אשלג, ולכן צובעים עבורם את האשלג באדום…

 

פרויקטי קידוח מים- מנהל פרויקטים ניר אלישע:

מפעלי ים המלח צורכת כמויות גדולות של מים לצורך הפקת האשלג במפעלים. לשם המחשה, ייצור של 1 טון אשלג דורש כ- 12 טון מים. הצריכה הכוללת של מים מליחים, כ – 24 מיליון מ"ק בשנה, , ובנוסף גם מים מתוקים כ –  4.5   מיליון קוב בשנה, וזאת לצורף יצירת קיטור (תחנת הכוח) ושרותי חצר שונים.על כן אנשי המו"פ של החברה ערכו מחקרים גיאולוגיים רבים ומקיפים על כל האזור החולש מעין גדי ועד חצבה, וזאת על מנת לאתר שכבות ניצול של מאגרי מים תת קרקעיים לשם הפקתם

בנוסף היה צורך בהבנת זרימות הנחלים (נגר עילי) וזרימות בתת הקרקע היכולות לפגום בתהליכי היצור כתוצאה מדילול בריכות האידוי.

על בסיס מחקרים אלו מגישה מי"ה לרשות המים בקשות לביצוע קידוחי  הפקה עבור היצור בהתאם לחוק הזיכיון.

 

יש לציין, מערכת המים הארצית לא מחוברת לאזור ים המלח והערבה ומפעלי ים המלח מספקים בין היתר את רוב המים לצריכה המקומית בתי מלון ,מועצה האזורית תמר, על כן תוכנית הקידוחים השנתית של מי"ה כוללת בתוכה את הכמות השנתית של כל האזור, ולא רק של המפעל עצמו.

אורך החיים של קידוחי ההפקה של מפעלי ים המלח מגיע ברובו לכ- ארבעים שנה.

(אורך חיים של קידוחי מקורות נמדדים בתוחלת של 25 שנה)

ניר תיאר את הקושי והמורכבות הייחודיות של פרויקטי הים ובכלל.

  • אנו נבחנים "בשבע עיניים" על כל תכנון פרויקטים. כל פעולה דורשת תזכירים, סקרים, היתרים ואישורים, ללא גמישות מינימאלית.
  • ולכן מנקודת מבט של מנהל פרויקט, קשה מאד, עד בלתי אפשרי, לתת הערכה ריאלית של לו"ז או תקציב.

לדוגמא- חיבור חשמל לתחנת שאיבה מחברת חשמל, שזו פעולה פשוטה יחסית, הלו"ז יכול לקחת בין חודש לבין שנה, במצבים כאלה קשה להעריך לוחות זמנים ולתקצב פרויקטים

כידוע מדינת ישראל עוברת להתפלת מים מסיבית דבר שיקטין את כמויות המים הנשאבות מהכינרת מקורות קיבלה הנחיה מהמדינה לצמצם את השאיבה מהכנרת ב35% וקרוב היום שתופסק כליל השאיבה מהכינרת

בירדן, לעומת זאת, מצוקת המים קשה ביותר ובין היתר מדינת ישראל מספקת להם כמות מים לא מבוטלת.

ביקור במפעלי ים המלח, פברואר 2013

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

 

תהליך ייצור האשלג- מורה דרך, יובל שחף:

בנוסף להסברים על ים המלח וההיסטוריה של המקום, הסביר לנו יובל על אופן הפקת האשלג:

תהליך הייצור מבוסס על הפקת מלחים מבריכות אידוי גדולות שנבנו באגן הים הדרומי הרדוד.

בשלב הראשון נשאבים מים מהאגן הצפוני ומובלים אל בריכות באגן הדרומי.

בשלב שני שוקע מלח בישול בבריכות הראשונות. משם מועברת התמלחת (מים) לבריכות אחרות הנקראות בריכות קרנליט, בהן שוקע המלח הבא- הקרנליט. הקרנליט מכיל אשלג, מגנזיום כלורי ומלח, והוא חומר הגלם העיקרי לייצור האשלג והמגנזיום המתכתי. תהליך זה עושה שימוש באנרגיה סולרית ידידותית, הלוא היא השמש, ולמעשה מבוסס כולו על תהליך אידוי המים ע"י השמש.

בשלב השלישי דוברות צפות בבריכות האידוי ואוספות (קוצרות) את הקרנליט ששקע בהן. הקרנליט מועבר באמצעות צינורות למפעל, שם משמש להפקת מוצרי האשלג והמוצרים הנוספים. עודפי המים מושבים לאגן הצפוני של ים המלח.

במפעל משתמשים בתהליכי גיבוש קר וגיבוש חם ליצירת התפוקות. חלק מהחומר עובר תהליך גלעון שנועד ליצור גרגרים גדולים יותר.

 

בתום ההרצאות יצאנו באוטובוס לסייר בסוללות ולצפות בתהליך הייצור בבריכות. ראינו את הדוברות בפעולת הקצירה, וקיבלנו הסבר על אופן פעולתן.

שמענו סקירה מרתקת מפי יובל, כולל על ההיסטוריה של המפעל מימי טרום מדינת ישראל, על ירדן והמפעל הירדני ושיתוף הפעולה.

 

הסיור היה מענין ואיפשר לנו לשמוע, מעבר להסברים על המפעל, מוצריו והפרויקטים המתרחשים בו, גם על ההיסטוריה והטבע של אחד המקומות המיוחדים בעולם.

בתום הסיור שמחנו להחזיר את מסיכות המילוט מבלי לעשות בהן שימוש J, והחלנו את דרכינו חזרה צפונה.

אני רוצה להודות למארגנים- לירז הררי ואמיר זקין, ולחברת מי"ה על האירוח החם ומכניס האורחים.

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

 

More
4871 0
ביקור בחברת חשמל "אורות רבין"- חדרה, מרץ 2012
מרץ 20 2012 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, איכות סביבה, אנרגיה, יעדי פרויקט, מדדים, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, רגולציה, תשתיות

יצאנו לבקר פעם נוספת במתקן אורות רבין של חברת חשמל בחדרה (הביקור הקודם התרחש ב2008), כדי ללמוד מקרוב על פרויקט סביבתי אסטרטגי לשיפור איכות האוויר והסביבה.

מטרת הפרויקט: חברת החשמל מקדמת באתרים "אורות רבין" בחדרה ו"רוטנברג" באשקלון פרויקט סביבתי אסטרטגי ובעל חשיבות לאומית אשר יתרום לשיפור איכות האוויר והסביבה של תושבי מדינת ישראל, באמצעות הפחתת פליטות מיחידות הייצור הפחמיות.

מארחינו בביקור :

     גיורא דקל- מנהל תחנת הכח ומנהל הפרויקט

    משה שיטרית- מחלקת פרויקטים באגף הייצור

 

הרצאת פתיחה- גיורא דקל, מנהל תחנת הכח ומנהל הפרויקט:

באתר פועלות כיום 6 יחידות גדולות לייצור חשמל ו-3 ארובות, כאשר כל ארובה משמשת עבור 2 יחידות ייצור.

שתי ארובות בגובה 250 מ' וארובה שלישית בגובה 300 מטר (כגובהו של מגדל אייפל…)

יחידות הייצור באתר מופעלות באמצעות פחם כדלק ראשי, צריכה של כ-20,000 טון פחם נשרפת ביום ומייצרת כ-2,000 טון פסולת אפר אותו צריך לפנות.

הצורך בהפחתת פליטות נובע מתקינה חדשה:

  • פליטת חלקיקים
  • פליטת תחמוצות גופרית
  • פליטת תחמוצות חנקן

הכוונה בהפחתת פליטת חלקיקים היא מניעה של פיזור האפר שנוצר- לאוויר. יש לכך פתרון טכנולוגי שמיושם כבר בארובות הקיימות כיום.

הפחתת תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית תעשה במסגרת הפרויקט הנוכחי, בשלושה שלבים שמהווים מעין 3 תתי פרויקטים:

  • אמצעים ראשוניים (טיפול באיכות הבעירה בדוד)
  • FDG (טיפול בגזי הפליטה)
  • SCR (טיפול בגזי הפליטה)

תכולת הפרויקט כוללת, בנוסף, גם טיפול במערכות משלימות כגון: מערכות בקרה , חשמל וכו', אספקת חומרי גלם ופינוי תוצרי לוואי (דוגמת גבס), וכל זאת תחת תנאים של תחנה מתפקדת ופועלת והקפדה שלא לפגוע באספקת החשמל השוטפת.

תקציב הפרויקט 8.5 מיליארד ש"ח.

ניהול הפרויקט – משה שיטרית, מחלקת פרויקטים באגף הייצור:

האתגרים בניהול הפרויקט:

  • הפרויקט מתבצע באתר תפעולי המייצר חשמל 24 שעות ביממה, ולכן מהווה אתגר עצום לא לפגוע בייצור השוטף ובפעילות התפעולית שבאתר.
  • מורכבות טכנולוגית – החלפת ציוד קיים, אינטגרציה של ציוד  חדש עם ציוד קיים .
  • תאום זמני השבתה בהתאם לתוכנית השיפוצים וצרכי המערכת.
  • צפיפות, עבודה באזור תפעולי צפוף
  • מורכבות טכנולוגית- מדובר בארובה היחידה בעולם שתכלול מתקנים בתוך הארובה מפאת צפיפות מקום (במקומות אחרים המתקנים מסביב לארובה).
  • תחרות על משאבים עם פרויקטים אחרים- הפרויקט הנ"ל אינו בעדיפות עליונה. המדינה הכתיבה לחח"י להקים 3 תוספות של אמצעי ייצור לקראת העומס של הקיץ, ברמת חובב, אשכול וחגית. על כן הפרויקט הזה הוא רק בעדיפות לאומית שניה וככזה עליו להילחם על משאבים.
  • תרבות ארגונית –פוליטית מורכבת, ומבנה ארגוני מטריציוני חלש.
  • צו אישי של המשרד להגנת הסביבה בו מוגדרים יעדי הפרויקט וערכי הפליטות.

המבנה הארגוני של הפרויקט:

יש וועדת היגוי, תחתיה נמצאות מינהלת פרויקט רבין, ומינהלת פרויקט רוטנברג .

מנהל הפרויקט באתר אורות רבין הוא גיורא דקל, שמתפקד בתפקידו זה בנוסף על תפקידו כמנהל האתר כולו. גם בעלי תפקידים נוספים בפרויקט פועלים בנוסף לתפקידים אחרים אותם הם נושאים.

כמו כן ניתן לשים לב שמדובר במקרה חריג בו מנהל הפרויקט הוא גם הלקוח. לרוב מחלקת פרויקטים בונה ומוסרת את האתר לייצור לתפעול שוטף, אך כאן מנהל האתר המתפעל הוא גם מנהל הפרויקט זאת בשל הצורך בראיית הצרכים התפעוליים כדי לאפשר הקמה תוך כדי עבודה.

כלים לניהול הפרויקט:

  • לפרויקט יש אתר אינטרנט
  • כלי לניהול סיכונים
  • ל"וז אינטגרטיבי ב"מבט- על" ומפורט
  • דיווח התקדמות מוצג למינהלת ולועדת ההיגוי אחת לחודש .

תקציב הפרויקט:

התקציב נבנה בהתחלה כאומדן, ולאחר סגירת החוזים עם הספקים הוא עודכן והפך לתקציב.
מדובר בתקציב שאין לחרוג ממנו והוא כולל רזרבה.
הבקרה עליו נעשית ברמה חודשית.

לסיכום- מדובר בפרויקט מורכב, מאתגר, שעתיד להמשך מספר שנים ולהשפיע על איכות האוויר .

ביקור בחח"י בפרויקט לשיפור איכות הסביבה

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

 

בתום ההרצאות שיחקנו במשחק נטוורקינג שאיפשר לנו להכיר אחד את השני טוב יותר, לשמוע מאיזה ארגונים המשתתפים השונים מגיעים, וגם על הדרך לזכות בפרס J

לאחר מכן יצאנו לסיור בשטח. קיבלנו קסדות ואטמי אוזניים ועלינו לגובה של מעל 60 מטר כדי לצפות בארובה הרביעית ההולכת ונבנית בימים אלו. קיבלנו הסברים מלומדים מדורון שענה בסבלנות לכל שאלותינו.

היה מרתק, מעשיר ובעיקר- נוגע לכולנו. כמו שאמרה אחת המשתתפות- עכשיו היא תעריך הרבה יותר את צריכת החשמל בכל פעם שתשים קומקום לקפה…

אני רוצה להודות למשתתפים האיכותיים, שגם שיתפו פעולה ושיחקו במשחק הנטוורקינג וגם, במעבר חד, היו אמיצים לעלות לגובה כה רב של מעל 60 מטרים לתצפית והסברים. נראה לי שהמאמץ היה כדאי.

אני רוצה גם להודות למארגנים- גיורא, משה, אילנה ודורון, על הכנסת האורחים וזמנם שהוקדש לנו.

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

 

More
3239 0
ביקור בחברת בטר פלייס- גלילות, ינואר 2011
ינואר 25 2011 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, יעדי פרויקט, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, רגולציה, תחבורה

יצאנו שוב לסייר, והפעם סיור קצת אחר.

ביקרנו במרכז המבקרים של חברת Better Place, חברה שמתמקדת בחזון של תחבורה חשמלית.

מארחינו בביקור היו :

שגיא קוזניץ-                  מנהל חטיבת ה- SME

בועז עוגן-                      Global Outbound Solution Program Manager

אילנית לוגאסי- אייל-       מכירות

המפגש כלל סרט על החזון של Better Place, מהי המכונית החשמלית ומה באה לפתור, הדגמה של החלפת סוללה ברכב ע"י רובוט, נהיגת התנסות אישית ברכב החשמלי, והרצאה על מתודולוגיות לניהול פרויקטים של Better Place.

 

חברת Better Place ומרכז המבקרים :

מרכז המבקרים של חברת Better Place נמצא במתחם פי גלילות.  במרכז ביקרו עד כה כ-40,000 איש מכל העולם.

חברת Better Place חרטה על דיגלה לפתור את הבעיות הנובעות מהתלות בנפט, בדרך שניתן ליישם כבר היום, באמצעות טכנולוגיה קיימת, מבלי לשנות את חווית הנהיגה. מעבר למכוניות חשמליות, יגמול את העולם מההתמכרות לנפט, על ההשפעות הכלכליות, הגיאו-פוליטיות והסביבתיות הנגרמות ממנה.

הפתרון של Better Place הוא לייצר את כל התשתית הנדרשת למעבר למכוניות חשמליות, הפתרון כולל:

  • יבוא מכונית חשמלית בעלת סוללה מתחלפת, אשר מיוצרת ביצור המוני בימים אלו ברנו. דגם הרכב הראשון שיגיע לישראל הוא fluence ZE, המבוסס על דגם ה-Fluence בנזין.
  • עמדות טעינה בפריסה ארצית לטעינה יומיומית, בבתים, במקומות העבודה, באזורי מסחר ועוד.
  • תחנות החלפת סוללה בכבישים בינעירוניים להחלפת סוללה מהירה, תוך פחות מ-5 דק', בנסיעה למרחקים ארוכים.
  • מערכת תמיכה לנהג – מערכת הפעלה אינטגרטיבית הנמצאת בתוך הרכב המסייעת לנהג בתכנון הנסיעה והנרגיה במכונית וכוללת גם מערכת ניווט, שרות לקוחות ועוד.

כל מרכיבי הפתרון, למעט הרכב, הם פיתוח של better Place, כחול לבן.

ניהול פרויקטים:

בועז עוגן, מנהל פרויקט במחלקת ה-Delivery סיפר בהרצאתו על ניהול פרויקטים בחברה, תוך שימת דגש על המאפיינים הייחודיים של פרויקט ב-Better Place.

התהליך בחברה מדבר על:

Define- Develop- Deliver

המבנה הארגוני תומך בתהליך זה וכולל:

  • Define – גוף ניהול המוצר- שמחובר לשוק ומגדיר את הדרישות
  • Develop – גוף הפיתוח- שמפתח את מרכיבי המערכת השונים על פי הדרישות שהוגדרו
  • - Deliverגוף המסירה- שלוקח את הפתרון שפותח ומתאים אותו לשוק/ ללקוח הספציפי.

הייחוד של הפרויקטים בחברה הוא:

  • חדשני, First of  kind, ללא תקדימים ולא בר השוואה לפרוייקטים אחרים בהקשר של תחום העיסוק.
  • הפתרון מערכתי ולכן כולל מספר גדול של מרכיבים שונים שנדרשים לאינטגרציה כוללת. על כן המורכבות גבוהה.
  • כמות הדיסיפלינות המעורבות הוא גדול מה שמגדיל את מורכבות הניהול, התיאום והתקשורת.
  • הרגולציה היא משמעותית ביותר ובאה לידי ביטוי באספקטים שונים וברמות שונות, מול ממשלות, עיריות ורשויות. למשל – נדרשת רגולציה לרשת החשמלית עבור עמודי הטעינה; יש לעמוד בתקני Safety  מחמירים לעמודי הטעינה שעובדים על חשמל ונמצאים החוץ; יש לוודא עמידה בתנאי מזג אוויר קיצוניים של חום וקור  ועוד.
  • חלק ניכר ממרכיבי המערכת מפותח בעזרת ספקים וקבלני משנה. תוכנית העבודה לשנת 2011 הבאה עלינו לטובה, כוללת את האתגרים הבאים:
  • לעבור מהמעבדה לשדה
  • לעבור מדגם עובד ל-global scale
  • לעבור מקומפוננטות לאינטגרציה של כל המערכת
  • ומסטארט- אפ לחברה עם הכנסות ממכירות ומתן שירות.

 

המודל העיסקי מבוסס על מכירת מנוי לפי קילומטראז' (בדומה לזמן אוויר בסלולרי).

כיום עסוקים ביצירת הסכמי שיתוף פעולה עם עיריות לשם פריסת עמודי טעינה במקומות ציבוריים בכל הארץ, ובשיתופי פעולה עם חברות וארגונים לשם החלפת צי הרכב של העובדים.

 

הסיור היה חווייתי ומהנה. נאחל ל-Better Place בהצלחה במימוש חזונה, הצלחה שתשפיע עלינו ברמה הלאומית כמדינה שעוברת לשימוש ברכב חשמלי.

אני רוצה להודות למארגנים על זמנם ומירצם- שגיא, אילנית ובועז. תודה רבה!

ביקור בבטר פלייס בגלילות, ינואר 2011

מרכז המבקרים בטר פלייס

 

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

 

More
3150 0
ביקור בחברת קצא"א- אשקלון, יוני 2010
יוני 20 2010 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, אנרגיה, יעדי פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מימשקים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, רגולציה, תשתיות

יצאנו לסיור נוסף, במסגרת סיורי עמותת PMI, והפעם ביקרנו בקצא"א, קו צינור אילת- אשקלון.

מארחינו במפעל היו :

שלמה כהן- סמנכ"ל הנדסה

אפי מילוטין- מנהל מסחרי

שמחה קורן- מנהל פרוייקט

דורית בן-ישי- מזכירת סמנכ"ל הנדסה

המפגש כלל סיור בשטח לצפיה במיכלי הדלק העצומים ולאחר מכן 3 הרצאות.

הרצאה ראשונה על חברת קצא"א, מאת אפי מילוטין- מנהל מסחרי :

חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא"א) נוסדה בשנת 1968 ומשמשת כשער לכניסת מוצרי אנרגיה לישראל, הובלתם ואחסונם כמו גם כגשר יבשתי דו-כיווני להעברת דלק גולמי מים סוף לים התיכון ולהיפך. מערכת קצא"א היא דרך קצרה ויעילה להובלת דלק גולמי ממקורות ההפקה לצרכני הקצה, בזכות קיומו של גשר יבשתי צר בין שני הימים. קיומו של גשר זה הוביל להחלטה לפני קרוב ליובל שנים על הנחת צינור יבשתי באורך 254 ק"מ בין אילת לאשקלון ועל בניית מסופי האחסון שלצידו. החברה ממשיכה את דרכן של חברות צינור משנות ה- 50' וה- 60' של המאה הקודמת אשר עשו שימוש בגשר יבשתי זה. מלבד הובלת דלק גולמי ותזקיקים (בנזין, דס"ל, סולר), מספקת קצא"א ללקוחותיה שירותי תשתית בתחומים כמו מזוט, גפ"מ (גז פחמימני מעובה – גז בישול), תזקיקים  ופחם, וכמו כן הוקם טרמינל קבלה לגז הטבעי שמקורו ממצרים.

קצא"א ממשיכה לפתח תשתיות עתידיות. בין מתקניה ניתן למנות 4 קווי הולכה של דלק גולמי (קו אילת-אשקלון בקוטר "42 ושני קווים המזינים את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד) וכן קו תזקיקים, 2 נמלי דלק וחוות לאחסון המוצרים (מכללים) באילת ובאשקלון בנפח כולל של 3.5 מיליון ממ"ק (כ- 23 מיליון חביות).

החברה משנעת באמצעות מערכותיה למעלה מ-12 מיליון טון דלק גולמי ותזקיקים לשוק המקומי וללקוחות בינלאומיים, שביניהם נמנים חברות סחר ותאגידי אנרגיה מהמובילים בעולם, ולכן מהווה מרכז הפצה לוגיסטי לאספקת מוצרי אנרגיה באגן הים התיכון.

 

בשטח מכלל אשקלון פועל גם מתקן התפלה (125 מיליון ממ"ק/שנה) אך הוא אינו חלק מחברת קצא"א.

בעתיד מתוכננת לקום בשטח המפעל גם תחנת כח פרטית בשם "דוראד" שצפויה לספק 8% מתצרוכת החשמל בישראל בעזרת יצור מגז. (נשמע בהרחבה על פרויקט זה בהרצאה ה-3).

 

 

ביקור בקצא"א, יוני 2010

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

הרצאה שניה על ניהול פרויקט, מאת שמחה קורן- מנהל פרויקטים :

הפרויקט- הקמת 5 מיכלי דלק גולמי בנפח 96,000 מ"ק

מאפייני הפרויקט- פרויקט תשתית כולל עפר, בטונים, מתכת, איטום, גידור ועוד.

לו"ז של שנתיים לביצוע.

מינהלת הפרויקט כללה מנהל פרויקט, מזכירה ומפקחים. סה"כ 9 איש. הפרויקט בוצע בעזרת קבלני משנה.

אתגרים בפרויקט: עבודה בו זמנית של מספר קבלנים, צורך בבטיחות באתר גדול בשטח 250,000 מ"ר.

הדגש בהרצאה הוא על מערכות יחסים בתוך הפרויקט

  • מערכת יחסים 1- הקבלן מול מנהל הפרויקט:

קצא"א עובדת עם קבלנים רבים בחוזים על פי מחיר. ניהול הפרויקט נשאר בידי קצא"א משיקולים של שמירת הידע בחברה.

לדבריו של שמחה הקבלן ומנהל הפרויקט יכולים להחליט שהם מ"שני צידי המתרס" עקב אינטרסים שונים, הירככיה, משחקי אגו, ו"ניהול אגרסיבי".
ויכולים להחליט שהם "שניים בסירה אחת".
שמחה החליט שהם יעבדו במודל של "שניים בסירה אחת", מודל הכרחי וריווחי לשני הצדדים. הרווח העיקרי הוא בהיבטים של עמידה בלו"ז ואיכות. לקבלן זה גם מאד חסכוני.

הדרך לייצר מודל כזה היא על ידי "ניהול אסרטיבי" (להבדיל מ"ניהול אגרסיבי"), יצירת אמון, היזון הדדי ושיתוף פעולה.

הסכנות בשיטת עבודה שכזו הן:
– לא להתבלבל "מי עובד אצל מי"
– יצירת אמון הוא תהליך שלוקח זמן (כ-4 חודשים)
עולה השאלה מה תפקידו של המפקח…

  • מערכת יחסים 2- הקבלן מול המפקח:

חלוקת העבודה שנקבעה בפרויקט היא 100% סמכות של המפקח, 100% אחריות של הקבלן.

הדרך לבצע זאת היא בכך שהקבלן עושה "מה שרוצה ומתי שרוצה" כל עוד הוא עומד בתנאי החוזה.

המשמעות של שיטת עבודה זו היא שהקבלן לא מתאם מראש עם המפקח את עבודתו (בשונה ממה שבדרך כלל מקובל). ועל כן, על מנת לבצע את תפקידו כהלכה נדרש המפקח להסתובב רבות בשטח ולדעת מה נעשה.

במצב כזה מתעוררת שאלה בדבר מעמדו של המפקח והאם שיטה זו מערערת את מעמדו? התשובה לשאלה, על פי שמחה, תלויה באישיות המפקח.

  • מערכת יחסים 3- מפקח מול מנהל פרויקט:

המפקח הוא "העיניים" של מנהל הפרויקט בשטח. עליו להסתובב ולזהות כל בעיה ולדווח למנהל הפרויקט. משמעו שאם מנהל הפרויקט זיהה בעיה לפני שדווחה לו על ידי המפקח- הרי שהמפקח לא עשה עבודתו נאמנה.

  • מערכת יחסים 4- מנהל הפרויקט מול ההנהלה:

מנהל הפרויקט אחראי על הלו"ז והתקציב.

בין מנהל הפרויקט להנהלה רצוי שיהיו יחסים של אמון וגיבוי,

יחסים של מעורבות ולא התערבות.

זה מצב היחסים בפרויקט קצא"א, אולי תודות ל20 שנה של עבודה משותפת…

סיום הפרויקט- הפרויקט עומד להסתים בעוד כחודש.
הוא עמד ביעדי תקציב (לאחר אישור חריגה בתהליך ניהול שינויים );
כמו כן יעד לוחות זמנים היה אפריל 2010 וסיום הפרויקט יהיה יוני 2010.

מבחינת איכות, יעדי האיכות בפרויקט הוגדרו מלכתחילה להיות 'טוב מאד' ולא יותר. הניסיון מראה שהמעבר וה"קפיצה" מרמה של 'טוב מאד' לרמה של 'מעולה' דורשים משאבים ואמצעים רבים ולא בהכרח יש החזר עלות- תועלת. על כן האיכות בפרויקט נקבעה להיות 'טובה מאד'.

 

הרצאה שלישית על יזום פרויקט "דוראד אנרגיה", מאת שלמה כהן- סמנכ"ל הנדסה :

שלמה סיפר על פרויקט הקמת תחנת הכח הפרטית הגדולה במדינה, פרויקט בעל חשיבות לאומית, פרויקט אותו רוצים כל הצדדים, פרויקט שמוערך בהיקף של 1 מיליארד דולר (!) , פרויקט עליו עובדים כבר 7 שנים,

ו…

עוד אין כלום על הקרקע.

 

ההרצאה של שלמה התמקדה בקשיים ובבעיות בהם נתקל הארגון במהלך יזום הפרויקט.

ארבעה גורמים חברו יחדיו להקמת פרויקט דוראד: קצא"א, דורי, אדלקום וחברה תורכית.

פרויקט דוראד אמור לכלול: תחנת של 800 מגה-ואט, 12 טורבינות גז, 2 טורבינות קיטור, הולכת חשמל באמצעות מערכת ההולכה הארצית של חח"י, מכירה ללקוחות קצה (כגון משרד הבטחון, מקורות וכד').

מחיר החשמל צפוי להיות זול משל חברת חשמל ולכן הפרויקט מוגדר לא רק כלאומי אלא גם כבעל בסיס כלכלי.

הסגירה הפיננסית צפויה לקרות ברבעון 3 של 2010 ותחילת הפעלה 38 חודשים מסגירה פיננסית.

תנאי היזמות קלים: קצא"א ממוקמת קרוב למקור הגז (מהווה שער הכניסה של הגז לישראל), קרוב למערכת ההולכה הארצית (בסמוך לאתר קצא"א נמצאת תחנת החשמל רוטנברג אשקלון), המדינה מעודדת מקורות חשמל נוספים ואלטרנטיביים, הלקוחות מעונינים בחשמל זול יותר.

ובכל זאת- 7 שנים והפרויקט עוד לא יצא לדרך.

הסיבות הן ברובן על רקע של בירוקרטיה ופוליטיקה.

איחלנו לשלמה ולצוות הרבה בהצלחה ואורך רוח ומי יתן והפרויקט יצא לדרך בקרוב.

 

הסיור היה מענין ומקיף. קיבלנו הזדמנות נדירה להציץ לתוך ארגון ישראלי הפועל בסביבה בינלאומית סוערת שבדרך כלל אינו מוכר או חשוף לציבור.

אני רוצה להודות למארגנים על זמנם ומירצם- שלמה, אפי, שמחה ודורית. תודה גם על השי שחולק לנו עם הגיענו. מי יתן ונזכה לבקר בקרוב בתחנת הכח הפרטית הגדולה בישראל!

 

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

 

More
4040 0
הצצה לפרויקט מנהרת תל גיבורים בחח"י, מאי 2008
מאי 10 2008 Galit הצצה לפרויקט 0 comments Tags: איכות סביבה, אנרגיה, יעדי פרויקט, מדדים, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, פרויקט, קבלני משנה, רגולציה, תשתיות

ראיון עם שרון מהלל, מדור ניהול פרויקטים, מחלקת פיתוח מערכות

לאחר שהתרשמנו מאופן ניהול הפרויקטים בחח"י אורות רבין בחדרה, הפעם נציץ לפרויקט מנהרת תל גיבורים של חח"י בתל-אביב.

בחברת חשמל, מחוז דן, מתמודדים בשנים האחרונות עם הצורך להפוך את מערכת החשמל העילית לתת- קרקעית.

כאשר מקימים ערים חדשות, דוגמת מודיעין, רשת החשמל מתוכננת מראש כתת קרקעית.
אך בערים ותיקות, חיות ותוססות כגון תל- אביב, הצורך להפוך רשת עילית קיימת לתת קרקעית- הוא אתגר.

כאשר יש צורך בתיקון או שיפור של חלק מהרשת הקיימת- מנצלים את ההזדמנות שנקרתה כדי להכניס את הכבלים מתחת אדמה. העדיפות היא לכבלים שמוטמנים באדמה, שכן באופן זה לא נדרשת תחזוקה רבה. הגישה לכבלים קשה ועל כן גם אין תקלות ואין צורך בתחזוקה.

אך יש מקרים בהם אין אפשרות להטמנה ישירה באדמה ואז הפתרון הוא בדמות חפירת מנהרה תת קרקעית שמכילה את הרשת החשמלית בתוכה. במקרים אלו העלויות גבוהות פי כמה, גם עבור בניית המנהרה וגם עבור תחזוקתה.
מסתבר שיש כיום בתל אביב 3 מנהרות כאלו מ"תחת לאפינו".

כתבה זו תסקור את אופן ניהול בניית המנהרה השלישית מבינהן, מנהרת "תל גיבורים".

הצורך בפרויקט:

הצורך בפרויקט עלה כאשר בחברת נתיבי איילון רצו להאריך את מסילת רכבת ישראל גם בקטע כביש בו לא היה תוואי לרכבת. נתיבי איילון בנויים מנתיבים לכיוון דרום, נתיבים לכיוון צפון ובינהם מסילת רכבת ותוואי נחל איילון. בקטע כביש מסוים, בו לא עברה מסילת הרכבת,  היה צורך לפנות תוואי עבור הרכבת.

על מנת לעשות זאת, היה צורך לפנות קו מתח עליון של חשמל שהיה קיים שם. במקרה הנדון, מכיוון שלא ניתן להשבית את נתיבי איילון ולסגור אותם לתנועה במשך ביצוע העבודות, לא נותרה ברירה אלא לחפור מנהרה מתחת לנתיבי איילון שתכיל את קו החשמל.

הפרויקט:

בניית מנהרה באורך 160 מטר, בעומק 14 מ' מתחת לפני הקרקע (כ4 קומות), שתכיל קו חשמל עליון וקווי חשמל מתח גבוה  ותהיה מותאמת גם לצרכים עתידיים לטווח של ה 50 שנים הבאות.

משך הפרויקט- שנה וחצי: שנה וחודשיים לבניית המנהרה ו-4 חודשים לעבודות חשמל.

משתתפים- לקוח חיצוני ומממן- נתיבי איילון; לקוח פנימי- מחלקת תפעול בחח"י, המחלקה שמתפעלת את הפרויקט עם סיומו; צוות הפרויקט בחח"י; קבלן חוץ לביצוע עבודות בניית המנהרה.

תקציב- 20 מיליון שקל

הפרויקט הוא שיתוף פעולה בין נתיבי איילון וחח"י- מחוז דן.

תכנון מנהרה הוא מאד מורכב וכולל גם תכנון קונסטרוקציה וגם תכנון חשמלי.
תכנון הקונסטרוקציה דורש סקר גאולוגי מקדים, בדיקת השטח, בדיקת מיקום מי תהום ועוד.

התכנון החשמלי כולל את אופן העברת כבלי החשמל והיערכות לצרכי חשמל עתידיים.

כמו כן נדרש תכנון לתחזוקת המנהרה ע"י מערכות תומכות כאלו ואחרות.

מדור פרויקטים של חח"י, עימו נמנה שרון מהלל, היה אחראי על שלב הביצוע מרגע קבלת התכנון ועד המסירה ללקוח הפנימי, הלוא הוא מחלקת תפעול של חח"י.

העבודה כללה- תכנון ובקרת פרויקט, בקרת לוחות זמנים, פתרון בעיות שמתעוררות, ניהול קבלן המשנה שבנה את המנהרה, אינטרקציה עם ספקי המערכות השונות למנהרה ועוד.

יעדי הפרויקט:

שרון מספר שהיעד החשוב ביותר בפרויקט הוגדר כעמידה בלוח זמנים וזאת משתי סיבות:

לעבודות חשמל יש חלון זמן לביצוע שנדרש כתוצאה ממזג אוויר  והצורך בהשבתת קווי חשמל (השבתת הקווים יכולה להתבצע בעונות המעבר בלבד) בעת ביצוע העבודה. שני התנאים האלו מחייבים דיוק מירבי, שאם לא כן, חלון ההזדמנות נסגר/ העונה נגמרת, ויש לחכות כחצי שנה (!) על מנת להמשיך.

חיבור כבלים דורש מעורבות של מומחים מחו"ל שמוזמנים חודשים מראש לבוא ארצה ולהיות נוכחים בעת חיבור הכבלים.  במידה ואין עמידה בלוחות זמנים- לא ניתן לקבל את המומחים כפי שתוכנן, ויש לתאם איתם מועד חדש. מכיוון שהזמינות שלהם נמוכה- זימון חדש עלול לעכב את הפרויקט במספר חודשים, מה שכמובן לא מתאפשר מהסיבות שצוינו בסעיף 1.

ומכיוון שלוחות הזמנים הם קריטיים, מושקעת עבודה רבה בסנכרונם ובבקרה עליהם.

במידה ומתגלה חריגה שמשמעותה דחייה בלוחות הזמנים, היא נדונה מול הקבלן המבצע לנקיטת פעולות מתקנות ובמקביל נעשית אסקלציה להנהלת חח"י. האסקלציה היא מיידית כי השלכות של חריגה הן כבדות (חצי שנה).

על המנהרה:

בניית המנהרה מתבצעת ע"י חפירת שני פירים ואז חיבור בינהם באמצעות מנהרה.
את הפירים יוצקים כיתדות בטון משולבות זו בזו לשם חיזוק.
את המנהרה מבצעים בשיטת דחיקה של גלילי בטון עצומים במצב אופקי בתחתית הפיר לתוך האדמה. בתוך הגליל יושב מחפרון שחופר מתוך הגליל ומוציא את החול לכיוון הפיר ומשם למעלה האדמה. את הגלילים דוחפים זה אחר זה והם מתיישבים בצורת זכר- נקבה. כך מתקדמים עד ש"פוגשים" בפיר שבצד השני.

פגיעה כלשהי בתפקוד המנהרה משמעו פגיעה באספקת החשמל לחלקים ניכרים מתל- אביב ולכן יש במנהרה, מלבד כמובן צנרת החשמל, מערכות תומכות רבות, כגון:

איוורור- כבל חשמל פולט חום ויכול להגיע עד 90 מעלות סלציוס ועל כן נדרשים מאווררים; וכן לצורך הרחקת עשן במקרה של אש.

מערכת אולטרא סוניק להברחת מכרסמים- מרכסמים עלולים למקם את ביתם בתוך המנהרה ולהסב נזקים עצומים לכבלים. על כן מותקנת מערכת שמפיקה צלילים שאינם נשמעים לאוזן אדם אך נשמעים גם נשמעים לאוזן מכרסמים (דוגמת חולדות) שנמנעים מלהכנס למנהרה;

מערכת לגילוי גזים נפיצים; מערכת גילוי אש ועשן; טלויזיה במעגל סגור; מערכת התרעה למקרה של הצפת מים; גנרטור חירום ועוד.

בתום הפרויקט, וכחלק מתהליך ניהול פרויקטים תקין, התבצע תהליך הפקת לקחים. מכיון שזו המנהרה השלישית הנבנית בתל- אביב, ניכרת למידה ממנהרה למנהרה. למשל-

הסתבר שהמערכת לגילוי גזים נפיצים דורשת החלפת גלאים אחת לשנה. הפקת הלקחים היתה שבפעם הבאה כדאי לדרוש מהספקים גלאים עמידים יותר שדורשים תחזוקה רק אחת ל -5 שנים.

או- התגלה קושי של עובדים לרדת למנהרה לצורך תיקונים, עומק של 4 קומות מתחת לאדמה, עם כלי עבודה בידיהם. ולכן- הופק שיש להתקין במנהרה כננות, מעין סלים שמהווים מעלית להורדת והעלאת כלי עבודה.מנהרת איילון שרון מהלל 3

 

שרון, שהוסמך לאחרונה כ- PMP, מדווח שהפרויקט הסתיים בהצלחה, עמד בלוחות זמנים ותקציב, והועבר לאחריות מחלקת התפעול של חח"י.

שרון התפנה לפרויקט הבא…

 

תודה לשרון על שיתוף הפעולה ובהצלחה בהמשך הדרך.

 

 

 

 

More
4091 0

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English

מאמרים מומלצים

  • מה זה PMO?
  • ניהול פורטפוליו פרויקטים – למה?
  • טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה
  • מנהל פרויקט- יש לך ספונסר?
  • English

קטגוריות נפוצות

  • ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים
  • הצצה לפרויקט
  • ללא קטגוריה
  • מאמרים
  • קצרצרון

פוסטים אחרונים

  • מה למדתי מאבא על ניהול עסק עצמאי
  • פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה
  • PMO בחברת מדיקל- איך זה נראה?
  • האם פרויקט בראשית הצליח?
  • רשמים מהכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2019

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English
Copyright © 2014 Leadera. All Rights Reserved.

ייעוץ ואסטרטגיה דיגיטלית – מיכאל פינגרוט | מיתוג ועיצוב – Nylon | פיתוח - Shmi Go La mobile