"הצצה לפרויקט" בטיול משפחות בפסח

חוות הרוח בגלבוע

בחול המועד פסח יש לנו מסורת רבת שנים לטייל בצפון הארץ עם חברים ותיקים, טיול משפחות בחבורה גדולה ומלוכדת.

כל שנה מגוונים במסלולי הליכה, כאלו שגם מתאימים לדרגת הקושי הנדרשת, גם לא עמוסים מידיי במטיילים, וגם תואמים את מזג האוויר. ת'כלס אלו לא מעט דרישות לעמוד בהם, ומזל שיש לנו את גלית (גלית אחרת, אנחנו 3 גלית בחבורה הזו ) שמצליחה לעמוד במשימה בכבוד כל שנה מחדש

אז השנה חוץ מכמה מסלולים מוצלחים, החלטנו לגוון גם בסיור קצת אחר, סיור ב"חוות הרוח לאנרגיות מתחדשות" על שם שלמה שמלצר ז"ל, בקיבוץ מעלה גלבוע. והקרדיט על הרעיון לעינת.

את הסיור הזמנו מראש, וקיבלנו את ציפי המדריכה הנהדרת, בת הקיבוץ, שמתמחה בסיורי משפחות. הסיור כולל הסברים וסרטים על האזור, על מקורות של אנרגיה מתחדשת ועל פרויקט הקמת החווה ותפעולה.

חוות הרוח

חוות הרוח היא למעשה שתי חוות של טורבינות רוח בצפון הארץ, האחת ממוקמת ברמת סירין וכוללת 11 טורבינות והשניה במעלה גלבוע וכוללת 14 טורבינות, יחד 25 טורבינות בגובה 44 מטר כל אחת שמייצרות סה"כ 22 MW חשמל ירוק.

את החוות הקימה חברת אפקון והיא נקראת על שמו של שלמה שמלצר ז"ל, מבעלי החברה.

החווה חוברה לרשת החשמל הארצית באפריל 2016 (חוגגת שנתיים בימים אלו), כחלק מרגולציה שקבעה רשות החשמל ולאחר אישור של תוכנית מתאר ארצית ייעודית למתקני ייצור חשמל מרוח.

אנרגיה ירוקה

אנרגיה ירוקה הוא כינוי כללי למגוון סוגי אנרגיות אשר אינן מזהמות את הסביבה הטבעית וכוללות הפקת חשמל ממקורות אנרגיה ירוקים של שמש, מים ורוח.

אנרגיה ירוקה היא מגמה גוברת בעולם על מנת להקטין את פליטת הפחמן הדו-חמצני שמאיצים את התחממות כדור הארץ. היא משלימה ותחליפית לאנרגיה "מסורתית" של תחנות כח שמפיקות חשמל באמצעות פחם, נפט וגז טבעי. על כן יש אינטרס עולמי לעודד ייצור אנרגיה ירוקה.

מה בין אנרגיה ירוקה לפרויקטים?

כאשר ממשלה מחליטה לעודד שימוש באנרגיה ירוקה במדינה בה היא פועלת, היא יוזמת ומעודדת יזמים להוביל פרויקטים של תכנון, הקמה ותפעול של מתקנים וחוות לייצור אנרגיה ירוקה.

בבריטניה הוקמה חווה מהגדולות בעולם עם כ-200 טורבינות; בנורבגיה מתכננים להקים עד 2020 חוות רוח יבשתית הגדולה באירופה בגודל כולל של 1 ג'יגה-וואט; בפולין מוקמות חוות רוח במימון הבנק האירופי; 2015 היתה שנת שיא לחוות רוח ימיות ברחבי העולם; ובמפתיע או שלא- סין "מתחמשת" ולוקחת הובלה עולמית בתחום של אנרגית רוח.

ומה בארץ?

ישראל הציבה לעצמה יעדים בתחום האנרגיה הירוקה, כשהיעד הלאומי הוצב על 10% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות וירוקות עד 2020.

כתוצאה מהחלטה זו התקיימו ומתקיימים בימים אלו בארץ כמה וכמה פרויקטים של הקמת מתקנים לייצור אנרגיה ירוקה.

באשלים שבדרום לדוגמא מוקמות 3 תחנות כח בטכנולוגיות שונות מתוקף 3 מכרזים שהמדינה הוציאה ב 2004; שדה סולארי פועל בנאות חובב; מיזם נוסף פועל להקמת חוות רוח נוספת בצפון באזור רמת הגולן אבל עוד אין וודאות ביצוע.

בנוסף הרגולציה משתנה חדשות לבקרים- ב 2014 משרד האנרגיה הסיט מכסות מהקצאת אנרגיית רוח לתחום הפוטו-וולטאי, ורשות החשמל הורידה את תעריפי חוות הרוח, ב 2016  אישרה רשות החשמל ייצור חשמל מאנרגיות ירוקות, וניתנו הקלות בדרישות הבסיס התשתיתיות הנדרשות מהיזמים ועוד.

כל אלו לא מקלים על השגת היעד הלאומי, שעוסקים בתחום סקפטיים לגבי אפשרות השגתו בזמן שנקבע.

אולי לכן מוצאות את עצמן חברות ישראליות מקימות חוות בחו"ל, כמו חברת סאנפלאואר הישראלית שמפעילה חוות רוח בפולין…

על רקע כל האמור לעיל, פרויקט הקמת והפעלת חוות הרוח במעלה גלבוע הוא בהחלט הישג מרשים, ויש מי שטוען שזו תהיה מבין חוות הרוח הראשונות וגם האחרונות בישראל…

פרויקט חוות הרוח במעלה גלבוע

ההקמה החלה בסוף 2014 לאחר עשר שנות הכנה, והמתקן החל לפעול ב 2016, כאשר כמו בפרויקטי תשתיות רבים בארץ, הוא כלל סקרים מרובים, אתגרים בהשגת ההיתרים הדרושים, שילוב גורמים בינלאומיים בהקמה ואיך אפשר בלי ההתנגדויות …

סקרים

• * בוצעו סקרי קרקע לאור העובדה שהאזור נמצא על השבר הסורי אפריקאי. ואכן כל טורבינה הוקמה על 8 יסודות בעומק 19 מטר ומעליהן עוד יציקת בטן בעומק 2.5 מטר.
• * בוצע סקר ספקים על מנת לוודא שהטורבינות מגיעות ממדינה עם תנאים דומים לישראל. חוות רוח שייבאו טורבינות מהולנד גילו שהן לא מתאימות לאקלים בארץ, ואילו טורבינות מספרד מתאימות יותר. כך הגיעו בהובלה ימית מיוחדת מספרד 25 טורבינות בגובה 44 מטר כל אחת עם 3 כנפיים בכל טורבינה באורך 29 מטר מפיברגלאס. נאמר לנו שזה שווה ערך לבנין בן 10 קומות אבל האמת שקשה היה לאמוד את הגובה במבט מלמטה.
• * בנוסף בוצע סקר עופות, לבדוק את אוכלוסיית בעלי הכנף באזור ולוודא שאזור הקמת הטורבינות אינו בקו הנדידה של הציפורים. גם כיום, כאשר החווה פועלת, פקח של רשות הטבע מקיים ביקורות על בסיס קבוע ובודק את תמותת הציפורים בקירבת הטורבינות. מסתבר שהתמותה גבוהה יותר בתל אביב למרגלות המגדלים עם חלונות המראה…
  ועוד

היתרים והתנגדויות (או כמו שאנחנו קוראים להם בניהול פרויקטים- בעלי ענין)

נדרשו עשר שנים של הכנות, הקצאת קרקעות, הליכי רישוי וסגירה פיננסית על מנת להתחיל את הפרויקט.

כמות בעלי העניין בפרויקט זה גדולה וההתנגדויות רבות:

• * פעילי איכות הסביבה חוששים מפגיעת הטורבינות בציפורים, שכידוע ישראל היא מקום אסטרטגי עבור הציפורים שנודדות באביב ובסתיו מאירופה לאפריקה ובחזרה. מלבד הסקר שבוצע והביקורות שתוארו לעיל, גם הוצב מכ"ם מיוחד שפועל בשעות הלילה, שעלותו כמיליון דולר, ומטרתו לצמצם את הפגיעה בעטלפים.
• * גופים ביטחוניים טוענים לבעיה משמעותית עליה לא יכולים להרחיב, שמהווה מכשול גדול גם אווירית וגם קרקעית,
• * והאזרחים חוששים ממפגעי רעש, פגיעה בנוף, ואפילו חשש לחוסר יכולת לכיבוי אווירי של שריפות במקום בו יש טורבינות.

גם כיום, לאחר הקמת החווה, הדיונים בנושא אנרגית הרוח עדיין ערים, וועדת המשנה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת שבוועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יעל כהן פארן, קיימה דיון סוער בפתרון החסמים בתחום אנרגיית הרוח – ציפורים, רעש ומערכת הביטחון.

יש גם קבוצה בפייסבוק של ההתנגדויות, בקבוצה שנקראת " עוצרים את אסון טורבינות הרוח".

בעלות ושילוב גורמים בינלאומיים

טורבינות רוח, רויטרס גלובס

חברת אפקון של שלמה שמלצר בשותפות עם ד"ר אלי בן-דוב, חברו למיזם משותף להקמת הפרויקט בהשקעה של כ-200 מיליון שקל, ש-80% ממנו מומנו על ידי בנק הפועלים.

הלקוח הבלעדי לחשמל המיוצר, הוא חברת החשמל, כאשר מחיר החשמל נקבע על ידי רשות החשמל ל 20 שנה מראש. החשמל מספק תצרוכת של כ-6000 בתי אב בישראל.

הקמת החוות בוצעה על ידי חברת אפקון התקנות ושירותים, חברת בת של אפקון חזקות, ותחת פיקוח חברת GAMESA הספרדית ממנה נרכשו הטורבינות. ההקמה והאחזקה מתבצעת על ידי צוותים של אנשי הקיבוצים באזור, שעברו הכשרה והסמכה בחצרות המפעל בספרד.

הצוות הטכני התיפעולי מונה 2 ישראלים ו-2 ספרדים שמבצעים אחזקה מונעת אחת לחצי שנה. אורך חיי הטורבינה הוא 25 שנה כאשר חלפים ניקנו מראש, וביצוע ההחלפה דורש שימוש במעלית מיוחדת המותקנת בתוך כל טורבינה.

להלן סרטון הקמת הפרויקט מטעם חברת אפקון.

על התחלת הפעלת החווה ניתן לקרוא באתר "תשתיות".

אנרגיה שאובה

בנוסף מוקם באזור פרויקט אנרגיה ירוקה נוסף מסוג "אנרגיה שאובה". מדובר בתחנת כח שמסתמכת על יכולת ייצור חשמל עודפת בשעות השפל על מנת לספקה בשעות שיא. זאת באמצעות שאיבת מים ממקום נמוך למקום גבוה בשעות שפל, והמרתה לאנרגיה חשמלית לשימוש בשעות השיא.

אבל על כך בהזדמנות אחרת…

בקיצור, ביקור מומלץ עם הילדים, שמשלב סרטונים, חידונים ומרכז מבקרים אינטראקטיבי.

פרטים על מרכז המבקרים של חוות הרוח. 

פרויקטים נוספים עליהם "הצצנו" במהלך טיולים של משפחת טיץ הם:

פרויקט "קון טיקי" במהלך טיול בנורבגיה

פרויקט "הכבל הטרנס אטלנטי הראשון" במהלך טיול באירלנד

בברכת פרויקטים מוצלחים, כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

הצצה לפרויקט- הנחת הכבל הטרנסאטלנטי הראשון

זה קרה בטיול באירלנד…

האי ולנשייה, אירלנד

אם בפוסט הקודם כתבתי על עתיד מנהלי הפרויקטים, הרי שבפוסט הזה אני רוצה לכתוב על משהו מהעבר.

לאחרונה ביליתי עם משפחתי באירלנד (מקווה שגם אתם הייתם, או בדרך ל-חופשה כלשהי). מעבר לעובדה שמצאנו אי ירוק, עם טבע פראי ויפה, ומזג אוויר שכישראלים אפשר רק להתקנא, אני, כמו בכל טיול, מצאתי הקשר לניהול פרויקטים, איך לא
בטיול לנורבגיה למשל, זה היה הפרויקט של קון טיקי…

אז קודם כל, טיול באירלנד הוא מומלץ, בייחוד עכשיו כשיש טיסות ישירות. יש הרבה מה לראות, למי שאוהב טבע. במגבלת הזמן של שבוע אחד שהיתה לנו לטייל, נאלצנו לתעדף ולבחור מה לראות. אחד ממקומות החובה הוא אזור שנקרא "טבעת קרי", Ring of Kerry. זה מסלול מעגלי של הרים, כפרי דייגים, עיירות וחופים. ניתן לטייל בו ברכב, אופניים, טיולי הליכה ואפילו כרכרות בחלק מהמקומות. יש במהלכו נקודות ענין לעצירה, כמו חוף ים לרחצה (קפוא למדיי), צוק קרי המדהים, עיירה בשם Watreville בה אהב צ'ארלי צ'אפלין להתאכסן ועוד.

האי ולנשייה

אבל היתה נקודת ענין נוספת, כזו שלא ראינו בספר או באינטרנט, אלא, כמו הרבה דברים טובים, שמענו מישראלים מטיילים אותם פגשנו בדרך. המקום נקרא Valentia Island. זה אי קטן באורך 11 קילומטר, אליו מגיעים בנסיעה על גשר, שמהווה את הנקודה הדרום- מערבית ביותר באירלנד. יש בו מרכז אורקולי והליכה קצרה לתצפית של הים האטלנטי והצוקים שלחופיו. הנוף כל כך נרחב ומרשים, שעצרנו לפיקניק קטן של כריכים לצהריים. האי זרוע בנקודות עצירה ותצפיות, וכל מקום משולט עם נושא אחר:

– סיפורים מהמיתולוגיה האירית (ידעתם שיש דבר כזה?…),

פרח הפוקסיה, אירלנד

הסברים על פרחים וציפורים נפוצות באזור (ככה התוודעתי שהפרח היפהפה בצבעי סגול ואדום עז הוא הוא הפוקסיה המדוברת),

-ו- הסברים על החיים סביב האיים.

שם, בין השלטים, מצאתי שלט שנושא את הכותרת The First Cable. עיון מעמיק יותר גילה לי, שזה המקום בו בוצע פרויקט טכנולוגי גלובלי עם הישג הנדסי אדיר של הנחת הכבל הטראנסאטלנטי הראשון בשנת 1858!

ישר הסתקרנתי וחקרתי, ולהלן מה שמצאתי:

פרויקט הכבל הראשון

פרויקט הכבל הראשון

מדובר בכבל שעובר במעמקי האוקינוס האטלנטי ושימש לתקשורת טלגרף. הכבל הראשון הונח בין Valentia Island, Ireland ל-   Newfoundland, Canada כאשר התקשרות הראשונה התבצעה ב 16 באוגוסט 1858 וקיצרה את זמן העברת המסר מצפון אמריקה לאירופה מעשרה ימים בספינה ל 17 שעות בלבד באמצעות הכבל. ברבות הימים כבלים אלו הוחלפו בקווי תקשורת מתקדמים.

רקע על הפרויקט והצורך בו

כבל תת ימי הוא כבל תקשורת המונח על קרקעית הים כדי לחבר בין שתי נקודות שאין בינהן חיבור אפשרי או נוח ביבשה. הנחת כבלי תקשורת תת ימים החלה עוד לפני החיבור בין אירופה לארה"ב, בחיבור איזורים קרובים יותר דוגמת חיבור אנגליה וצרפת. הדרך היחידה להעברת מסרים ללא הכבל הייתה בספינה. לספינה לקח 10 ימים ויותר, כתלות במצב הים. לכן נוצר צורך לחבר את היבשות על מנת לקצר זמן זה.
לאור ההצלחות בחיבורים הקצרים יותר החלו הכנות לפרויקט העצום הזה. בעוד הכבל בין אנגליה לצרפת, שהונח ב- 1850, כלל גיד אחד ומעטפת ונקרע על ידי סירת דייגים 3 ימים לאחר שהונח, הכבל התת ימי בפרויקט הנ"ל היה מורכב ממספר רב של שכבות והגיע למשקל של 550 ק"ג לק"מ. אגב, כיום השימוש הוא בסיבים אופטיים שמאפשרים מעבר כמות גדולה בהרבה של מידע ובאיכות טובה בהרבה מבחינת רעשי רקע ועוצמות שמע בלתי יציבות.

איתחול הפרויקט והשגת מימון

הפרויקט ממון ואושר על ידי ממשלות בריטניה וארה"ב, שם עברה ההחלטה על חודו של קול…
בצד המאמצים המדיניים- ניהוליים בוצעו גם פעולות הנדסיות- סקר ימי לאיתור מסלול הכבל וההיתכנות של הפרויקט, בוצע בהצלחה.
שתי חברות נבחרו לבצע את הפרויקט ועקב חוסר תאום הן הצליבו את הכבלים בצורה שונה… הפתרון של הבעיה היה פשוט להתאים את החיבורים בצורה נכונה אבל הנזק התדמיתי היה גדול.

ביצוע הפרויקט והאתגרים

הנחת הכבל לאורך 2,000 מייל, בוצעה על ידי שתי ספינות מלחמה שהוסבו לצורך המשימה. כל אחת הפליגה מצד אחר, ובוצע קישור בין הכבלים באמצע הדרך. קחו בחשבון שכל התיאומים וההחלטות הללו בוצעו ללא אמצעי תקשורת זמין בין הצדדים!
כשאנחנו מנהלים פרויקטים כיום, התקשורת כל כך זמינה וכוללת המון אמצעי תקשורת, כולל הווטסאפ המיידי. מייל שלא מקבל מענה תוך יום לכל היותר כבר נתפס כחשוד… אני לא מצליחה לדמיין איך זה לנהל פרויקט כשכל שאלה ותשובה היא במכתבים שלוקח להם מינימום 10 ימים להגיע….
הכבל נקרע מספר פעמים במהלך ניסיונות ההנחה שלו ורק בפעם השלישית שיצאו הספינות- הן הצליחו במשימה. גם לאחר ההצלחה נותר עדיין ויכוח גדול בין המהנדסים בשני הצדדים על שיטות השימוש בכבל (מתח גבוה או מתח נמוך), לפחות הפעם היתה להם דרך לתקשר…..

סיום הפרויקט כולל המסרים שהוחלפו בין מלכת אנגליה לנשיא ארה"ב

הפרויקט הסתיים בתחילת אוגוסט,  וב- 16 באוגוסט 1858 בוצעה התקשורת הראשונה. המסר הראשון שנשלח על ידי הטכנאים היה:

"Europe and America are united by telegraphy. Glory to God in the highest; on earth, peace and good will toward men,"

ולאחריו שלחה ויקטוריה, מלכת אגליה מסר לג'יימס ביוקנן, נשיא ארה"ב, ונענתה במסר חוזר. הפעם המסר עבר בכמה שעות ולא ב-10 ימים.

ההישג היה גדול והניב תוצאות בשטח, אך האיכות הטכנית קצת פחות- איכות הקו הלכה וירדה. הכבל החזיק רק שלושה שבועות, ואחריהם הפסיק לעבוד. לקח מספר שנים וכבל איכותי יותר החליף את הכבל הישן. למרות הכשלון, הפרויקט סלל את הדרך לתקשורת זמינה ומהירה בשנים שיבואו.

בנוסף הוא איפשר לאי הקטן באירלנד להפוך למרכז תקשורת עם הקמת Cable Station שהביאה שגשוג ויוקרה למקום בעיתות של עוני, ולמאה השנים הבאות.

ניתן לראות שכמו בכל פרויקט, גם בפרויקט זה אתגרים ניהוליים והנדסיים כאחד שדרשו מענה. מיומנויות של ניהול בעלי ענין, תקשורת בין חברי הצוות, ויכולת שכנוע והתמדה- היו אלו שסייעו בידי הצוות המוביל להשיג את מטרות הפרויקט.

לסיכום, עבר מפואר של פרויקטים ישנו שם בחוץ, חלק מהפרויקטים כולנו מכירים: פרמידות מצריים, החומה הסינית, פרויקט מנהטן, פרויקט אפולו ועוד, אבל חלקם מתגלים לנו בטעימות קטנות בביקורים בעולם ובהגעה לפינות חמד מסקרנות. כך שהעבר המפואר לרשותנו לחקור, העתיד המבטיח והמסעיר לפנינו, וזה זמן מצוין לאחל לכולנו שנה טובה ומסקרנת, עם פרויקטים מוצלחים והרבה בריאות. איחולי פתיחת שנת לימודים מוצלחת!

גלית יסקרביץ-טיץ

נ.ב.- אם אתה רוצה להיות הראשון שמקבל עדכונים, אתה מוזמן להרשם לניוזלטר באתר.