אסטרטגיית רכש בפרויקט אסטרטגיית רכש בפרויקט (Procurement strategy ) היא אוסף ההחלטות הנדרשות לגבי אופן ביצוע הרכש וההתקשרויות בפרויקט, כולל שיטת ההתקשרות ודרך התשלום. בפוסט הקודם הרחבנו והדגמנו את הנושא. נרצה עכשיו לקשר את זה לתפקיד מנהל הפרויקט. למה אסטרטגיית רכש חשובה? אסטרטגיית רכש חשובה בראש ובראשונה כדי לסייע בניהול סיכוני הפרויקט. אם למשל אני כלקוח רוצה להקטין סיכון, אבחר לבצע את ההתקשרות בחוזה מסוג Fixed price שמבטיח לי עלות קבועה את מול תוצר מוגדר ובכך חוסך לי חשיפה לסיכון ומעבירה את הסיכון לספק (שבדרך כלל מתמחר אותו בהתאם בהצעת המחיר שלו). לדוגמא, אם אני מנהל פרויקט פיתוח מוצר בחיל אוויר, שמבקש להזמין מוצר ייעודי מאלביט, כלומר שנדרש פיתוח של המוצר ולאחר מכן ייצורו. פרויקט כזה כרוך באי וודאות רבה ולכן שערוך עלויות הפיתוח שלו הן אומדן שסביר שישתנה לאורך הדרך. חתימת חוזה פיקס אל מול אלביט במקרה כזה מבטיחה לחיל האוויר את העלות שנחתמה בהסכם והקצאה תקציבית פנים ארגונית מתאימה. באופן הזה חיל האוויר גידר את הסיכון הכספי. דוגמא אחרת, אם אני מנהלת פרויקט פיתוח הדרכה באמדוקס, שמבקשת לפתח הדרכה באמצעות קבלן שזו מומחיותו (בעל הידע בפיתוח הדרכה), ואותו קבלן מציע להכין מערכי שיעור מתוקשבים באמצעות קבלן משנה שמומחה בהעברת שיעורים מקוונים (בעל הידע בתיקשוב), הרי שמתקבל מצב שא' […]
למה הכוונה אסטרטגיית רכש בפרויקט?, ולמה זה קשור אליי כמנהלת פרויקט? רכש בפרויקטים כמי שצמחה בניהול פרויקטי פיתוח בהי- טק, נושא רכש והצטיידות היה קצת מרוחק ממני. רוב תקציב הפרויקט היה מורכב מכח אדם, יותר נכון אומדן ומעקב אחר מספר "חודשי/ שנות פיתוח" (מה שבעבר נקרא men month והיום מטעמי פוליטקלי קורקט נקרא staff month). מעבר לזה היו קצת תשלומים ליועצים, רכש רכיבים לטובת ייצור מעגלים חשמליים לפיילוטים ולבדיקות ועוד, אבל בקטנה. מאוחר יותר נחשפתי לעולם העשיר ולמקום המשמעותי של הרכש בפרויקטים כמו פרויקטי בינוי, פרויקטים הנדסיים של בניית מתקנים או הכנסות ציוד לקווי ייצור, או פרויקטי פיתוח של מוצרים מורכבים יותר בהם הרכש משמעותי לא רק בהצטיידות של חומרי גלם, אלא בעיקר בהתקשרויות עם קבלני ייצור או חברות תכנון ופיתוח. עד כדי כך המקום של הרכש משמעותי, שמוגדר על ידי הרבה מנהלי פרויקטים כמימשק החשוב ביותר מבחינתם בפרויקט, ויש מי שאומרים, שלא לציטוט, "גורם עוין"… מה זה "אסטרטגיית רכש"? על פי ה-PMBOK, גוף הידע בניהול פרויקטים, מבית PMI, ניהול רכש בפרויקט, שנדון בפרק 12 שבספר, מוגדר כ: "כל התהליכים הנדרשים בשביל לרכוש או להשיג מוצרים, שירותים או תוצאות מהסביבה החיצונית עבור צוות הפרויקט. כולל את תהליכי ניהול החוזים ובקרת השינויים הנדרשים עבור הכנת חוזים וניהולם, או הזמנות רכש שהנפיקו אנשי […]
טוב, מי שקורא את הבלוג שלנו בקביעות, יודע שאנחנו ב- Leadera מאמינים מאד בניהול סיכונים ובחשיבות של תחום הידע הזה בניהול הפרויקט. למעשה, ללא ניהול סיכונים, הסיכוי של פרויקט להסתיים בהצלחה הוא קלוש ביותר. ולכן כבר כתבנו לא מעט פוסטים בנושא: מנהל פרויקט, האם אתה עוזר למנכ"ל שלך לישון טוב בלילה? חמישים גוונים של אדום האם רבין ניהל סיכונים בארוע הזה? יש כמה טכניקות לנהל סיכונים, למרות שכולן בסוף סובבות סביב אותו עקרון שמפורט ב- PMBOK, גוף הידע בניהול פרויקטים. העקרון בכמה שלבים הוא: – לזהות את הסיכונים הפוטנציאליים; – לתת להם ציון שמבוסס על הסבירות להתממשות הסיכון כפול חומרת הסיכון במידה ויתממש; – ציון זה שמתקבל מהמכפלה מאפשר לדרג את הסיכונים על פי חומרתם ולפי זה לתעדף במה להתמקד בניסיון למזער את הנזק ו/ או להמנע מהתממשות הסיכון; – ואז כמובן לעסוק בניהול שוטף של הסיכונים, שמוודא את יישום תוכניות המענה וזיהוי של סיכונים חדשים שצצים חדשות לבקרים. אחת הטכניקות הפופולריות בימים אלו נקראת Pre Mortem, או בעברית "פרה מורטם" למה הכוונה? ניתוח פוסט מורטם הוא ניתוח הגופה שלאחר המוות, או במילים אחרות התחקיר והפקת הלקחים שנעשים לפרויקט עם סיומו. פרה- מורטם, הכוונה לניתוח רעיוני של הפרויקט לפני התחלתו. כלומר- בעודנו בתחילת הפרויקט בואו נדמיין שאנחנו בסופו והוא לא […]
ברבור, סרטן וזאב מים רק עכשיו שיתפתי את המחקר החדש שפורסם ב World Economic Forum וסוקר את המיומנויות שידרשו ב- 2020 לעומת 2015. על פי המחקר ניהול אנשים (People management) ותיאום עם אחרים (Coordination with others) יורד בחשיבותו ממקומות 2-3 בשנת 2015 למקומות 4-5 בשנת 2020, שזה האמת הפתיע אותי. יורד? כי בעולם ניהול הפרויקטים, לתחושתי ומנסיוני- הצורך במיומנויות אלו רק הולך וגדל. מורכבות הפרויקטים, הגיוון בצוות, ריבוי בעלי הענין, שלא לדבר על הרב תרבותיות- כל אלו דורשים ממנהל הפרויקט ממש להיות להטוטן ביחסי אנוש… מצד שני נוספה האינטליגנציה הרגשית ובאופן כללי לא מעט מ-10 המיומנויות שמצוינות ברשימה, סובבות סביב הבנה של אנשים. וזה מזכיר לי משל של קרילוב, שהכיר לי דימה, מנהל פרויקטים שלשמחתי זכיתי להכיר באחד הקורסים שהעברתי. וכמו שהמשל היה רלבנטי במאה ה-18 כשנכתב ברוסיה, כך הוא רלבנטי גם היום. מדובר במשל בשם "ברבור, סרטן וזאב המים" (ידעתם שיש חיה כזו זאב מים?!…) המשל מספר על שלושתם, ברבור, סרטן וזאב המים, שהיו אמורים למשוך עגלת מטען, והם אכן התאמצו מאד ומשכו במלוא כוחם- ובכל זאת העגלה לא זזה. וזאת למה? כי הברבור מושך לשמים, זאב המים לכיוון המים והסרטן- הולך אחורה…. והנמשל, לפי קרילוב, […]
מה קורה כשישראלי, ספרדי, גרמני ואנגלי נכנסים לרכבת? סיור ברכבת ישראל, יולי 2018 מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי יודע שאני מסיירת בפרויקטים רבים, אותם אני מארגנת מתוקף תפקידי כסגנית נשיא ב- PMI ישראל. והפעם הצצה לפרויקט החישמול ותחנת יצחק נבון בירושלים. בחודש יולי 2018 התארחנו חברי PMI ישראל בסיור בתחנת "ירושלים- יצחק נבון" באדיבות רכבת ישראל. מארחינו היו: בת שבע שגב, מרכז המבקרים של הרכבת נעמה ברקוביץ, מנהלת התארגנות רכבתית עמית צלקה, סמנכל, ראש מינהלת החישמול הביקור כלל התיחסות לשני פרויקטים של הרכבת: האחד פרויקט החישמול, והשני פרויקט הקמת תחנת האומה- יצחק נבון, וסדר היום היה: הרצאה על הרכבת והקו המהיר לירושלים מבט על פרויקט החישמול הרצאה בנושא ניהול צוות בינלאומי- עבודה בסביבה בינתרבותית הרצאה של שיטת ההתקשרות בשלב הביצוע סיור בתחנת האומה ת.ז. לקו המהיר, בפרויקט שנקרא "מהירה לבירה" 30 דקות, זהו זמן הנסיעה הצפוי מתל אביב לירושליים 57 ק"מ של מנהרות וגשרים 65 מיליון נוסעים בשנה 93% אחוזי דיוק בהגעת הרכבת 500 רכבות נוסעים ביממה 1700 ק"מ המסילה, 1200 מתוכם יחושמלו 67 תחנות נוסעים ברחבי הארץ 38 ק"מ מנהרות שנבנו בשתי שיטות כריה: פיצוץ ו-. TBM 3000 נוסעים קיבולת בשעת שיא צפויה ב- 2020 רכבת ישראל- רקע לרכבת תוכניות לטווח הארוך שמתיחסות לכלל צרכי המדינה […]
