ביקור בחברת ברן בנושא גז טבעי, ספטמבר 2011

יצאנו לביקור קצת אחר, בחברת ברן באגף הגז הטבעי, ללמוד על פרויקטי תשתית לטובת גז טבעי.

הביקור כלל שתי הרצאות של אנשי ברן בנושא פרויקטי גז טבעי מסוגים שונים.

מארחינו בביקור היו :

אלי אברמוב-                  מנכ"ל קבוצת ברן וחבר הנהלת PMI  בעבר

דני קפלן-                       ראש אגף הגז הטבעי וסמנכ"ל ברן אביב

אורי קוצר-                     מנהל פרויקט גז טבעי בברן וזה שבזכותו התאפשר הביקור

בפתח ביקורנו ברך אותנו אלי אברמוב מנכ"ל החברה.

הגז הטבעי בישראל:

ההרצאה הראשונה היתה מפי דני קפלן, ראש אגף הגז הטבעי וסמנכ"ל ברן-אביב על שוק הגז הטבעי בישראל.

גז טבעי הוא אוסף גזים שהעיקרי בינהם הוא המתאן.

חברת נתיבי הגז הטבעי בישראל (נתג"ז) היא האחראית על הובלת הגז הטבעי בארץ.

שימוש בגז טבעי נקבע כיעד אסטרטגי במדינת ישראל בשנת 1998. בשנת 2002 נחקק "חוק משק הגז הטבעי" והוכנה תוכנית מיתאר ארצית תמ"א 37.

ספקי הגז הטבעי בארץ הם: גילוי (תמר, לוויתן, מרי B ועוד) כמו גם הפקה ממצריים והובלה בצינורות לתחנת קבלה באשקלון.

לקוחות הגז הטבעי הם: תחנות כח (אשכול אשדוד, רידינג ת"א); תעשיה כבדה ומפעלים (כגון מכתשים, מישור רותם, נשר רמלה, מפעלי נייר חדרה ועוד); מערכת חלוקה לצריכה ביתית (לצרכי אנרגיה וחשמל) ותעשיה.
בשנים הקרובות תפתח מערכת החלוקה, אשר תחולל מהפיכה בצריכת האנרגיה במפעלים קטנים, מוסדות ציבור וצרכנים קטנים אחרים כגון מאפיות, חממות ועוד. אז הגז ישמש כמקור אנרגיה של תחנות כח פרטיות.

שרשרת המזון להובלת גז טבעי בישראל: ספק> הפחתת לחץ וניקוי> מערכת הולכה> לקוחות.

ומכאן שהפרויקטים מגוונים וכוללים: הקמת תוואי יבשתי או ימי; תוואי אורכי (לחץ נמוך או גבוה), הקמת תחנות קבלה (ניקוי) תחנות הפחתת לחץ; תחנות הגפה (ניתוק ושחרור גז); הסבת מפעלים; תחנות גז פרטיות.

בפרויקטי גז לרוב התכנון ארוך והביצוע קצר. ה- ROI  מהיר:

• הגז חוסך הרבה כסף (בעלויות שוטפות, בעלויות תחזוקה וייצור, חסכון בשטח קרקע)
• גיוון מקורות אנרגיה
• איכות הסביבה

ייחודיות פרויקטי הגז בישראל: ראשוני בארץ, לימוד "תוך כדי תנועה", שילוב ידע מישראל ומחו"ל (גרמניה, הולנד ואנגליה), דרישות מחמירות בישראל, רישוי ושמאות מול עשרות מחזיקים בקרקע.

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

פרויקט הסבת מפעל להפעלה בגז:

ההרצאה השניה היתה מפי אורי קוצר, מנהל פרויקט, על פרויקט הסבת מפעל להפעלה בגז.

כאשר מפעל מעונין בהסבה להפעלה בגז יש מספר עלויות:

• שתי עלויות ראשוניות של הסבה לגז והתחברות למערכת הובלת הגז.
• ושלוש עלויות שוטפות: תשלום לספק הגז, לחברת ההובלה נתג"ז ולחברת החלוקה.

ההחזר הכספי כאמור מאד מהיר ומפתה.

תכנון: בסיס התכנון הוא אירופאי ויש שונות גדולה מאד מהארץ. למשל- תחנת גז בהולנד נראית מאד פסטורלית בעוד אתר עם פונקציונליות זהה בארץ הוא מאד ממוגן, עם חיישנים, גדר אלקטרונית ושומר…

אין בארץ מספיק ניסיון ולכן יש מספר רב של ורסיות תכנון כאשר השונות בין הוורסיות מאד גדולה, מגלים תוך כדי פעילות ומשנים בהתאם.

תקציב: הרישוי מאד משמעותי ולכן לוקח נתח נכבד מכלל התקציב של הפרויקט. החלק הגדול ביותר בתקציב הוא ההקמה. יש צורך גם בסקר סיכונים תפעוליים.

שני אלמנטים ייחודיים לפרויקטי גז טבעי הם בקשה להיתר ותוכנית הנדסית.

לוח זמנים:  פרויקט תכנון הסבת גז מפעל כולל בתוכו פעולות קדם פרויקט; תכנון מפורט; אישור התוכנית ההנדסית; הקמה; והרצה.

מסקנות ולקחים מפרויקט הסבת מפעל לגז:

• צריך לעבוד לפי הספר, לפי הכללים
• להסתכל על הסיום בהתחלה
• לתמוך ברשויות, להסביר ולחנוך, שכן זה תחום חדש
• ליישם מערכת בקרה מאד מסודרת של תקציב לו"ז ובייחוד בקרת מסמכים.

וזהו כאמור- פרויקט מאתגר.

ברצוני להודות למארחינו על ההרצאות המרתקות והרלבנטיות לכל אחד מאיתנו בהיותו אזרח המדינה, ולציין את האירוח המכובד והמפנק לו זכינו (הדובדבנים חוסלו מיידית…).

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

יצאנו שוב לסייר, והפעם סיור קצת אחר.

ביקרנו במרכז המבקרים של חברת Better Place, חברה שמתמקדת בחזון של תחבורה חשמלית.

מארחינו בביקור היו :

שגיא קוזניץ-                  מנהל חטיבת ה- SME

בועז עוגן-                      Global Outbound Solution Program Manager

אילנית לוגאסי- אייל-       מכירות

המפגש כלל סרט על החזון של Better Place, מהי המכונית החשמלית ומה באה לפתור, הדגמה של החלפת סוללה ברכב ע"י רובוט, נהיגת התנסות אישית ברכב החשמלי, והרצאה על מתודולוגיות לניהול פרויקטים של Better Place.

חברת Better Place ומרכז המבקרים :

מרכז המבקרים של חברת Better Place נמצא במתחם פי גלילות.  במרכז ביקרו עד כה כ-40,000 איש מכל העולם.

חברת Better Place חרטה על דיגלה לפתור את הבעיות הנובעות מהתלות בנפט, בדרך שניתן ליישם כבר היום, באמצעות טכנולוגיה קיימת, מבלי לשנות את חווית הנהיגה. מעבר למכוניות חשמליות, יגמול את העולם מההתמכרות לנפט, על ההשפעות הכלכליות, הגיאו-פוליטיות והסביבתיות הנגרמות ממנה.

הפתרון של Better Place הוא לייצר את כל התשתית הנדרשת למעבר למכוניות חשמליות, הפתרון כולל:

• יבוא מכונית חשמלית בעלת סוללה מתחלפת, אשר מיוצרת ביצור המוני בימים אלו ברנו. דגם הרכב הראשון שיגיע לישראל הוא fluence ZE, המבוסס על דגם ה-Fluence בנזין.
• עמדות טעינה בפריסה ארצית לטעינה יומיומית, בבתים, במקומות העבודה, באזורי מסחר ועוד.
• תחנות החלפת סוללה בכבישים בינעירוניים להחלפת סוללה מהירה, תוך פחות מ-5 דק', בנסיעה למרחקים ארוכים.
• מערכת תמיכה לנהג – מערכת הפעלה אינטגרטיבית הנמצאת בתוך הרכב המסייעת לנהג בתכנון הנסיעה והנרגיה במכונית וכוללת גם מערכת ניווט, שרות לקוחות ועוד.

כל מרכיבי הפתרון, למעט הרכב, הם פיתוח של better Place, כחול לבן.

ניהול פרויקטים:

בועז עוגן, מנהל פרויקט במחלקת ה-Delivery סיפר בהרצאתו על ניהול פרויקטים בחברה, תוך שימת דגש על המאפיינים הייחודיים של פרויקט ב-Better Place.

התהליך בחברה מדבר על:

Define- Develop- Deliver

המבנה הארגוני תומך בתהליך זה וכולל:

• Define – גוף ניהול המוצר- שמחובר לשוק ומגדיר את הדרישות
• Develop – גוף הפיתוח- שמפתח את מרכיבי המערכת השונים על פי הדרישות שהוגדרו
• - Deliverגוף המסירה- שלוקח את הפתרון שפותח ומתאים אותו לשוק/ ללקוח הספציפי.

הייחוד של הפרויקטים בחברה הוא:

• חדשני, First of  kind, ללא תקדימים ולא בר השוואה לפרוייקטים אחרים בהקשר של תחום העיסוק.

• הפתרון מערכתי ולכן כולל מספר גדול של מרכיבים שונים שנדרשים לאינטגרציה כוללת. על כן המורכבות גבוהה.
• כמות הדיסיפלינות המעורבות הוא גדול מה שמגדיל את מורכבות הניהול, התיאום והתקשורת.
• הרגולציה היא משמעותית ביותר ובאה לידי ביטוי באספקטים שונים וברמות שונות, מול ממשלות, עיריות ורשויות. למשל – נדרשת רגולציה לרשת החשמלית עבור עמודי הטעינה; יש לעמוד בתקני Safety  מחמירים לעמודי הטעינה שעובדים על חשמל ונמצאים החוץ; יש לוודא עמידה בתנאי מזג אוויר קיצוניים של חום וקור  ועוד.

• חלק ניכר ממרכיבי המערכת מפותח בעזרת ספקים וקבלני משנה. תוכנית העבודה לשנת 2011 הבאה עלינו לטובה, כוללת את האתגרים הבאים:
• לעבור מהמעבדה לשדה
• לעבור מדגם עובד ל-global scale
• לעבור מקומפוננטות לאינטגרציה של כל המערכת
• ומסטארט- אפ לחברה עם הכנסות ממכירות ומתן שירות.

המודל העיסקי מבוסס על מכירת מנוי לפי קילומטראז' (בדומה לזמן אוויר בסלולרי).

כיום עסוקים ביצירת הסכמי שיתוף פעולה עם עיריות לשם פריסת עמודי טעינה במקומות ציבוריים בכל הארץ, ובשיתופי פעולה עם חברות וארגונים לשם החלפת צי הרכב של העובדים.

הסיור היה חווייתי ומהנה. נאחל ל-Better Place בהצלחה במימוש חזונה, הצלחה שתשפיע עלינו ברמה הלאומית כמדינה שעוברת לשימוש ברכב חשמלי.

אני רוצה להודות למארגנים על זמנם ומירצם- שגיא, אילנית ובועז. תודה רבה!

מרכז המבקרים בטר פלייס

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

אוקטובר 2010

עם תום החגים יצאנו לסיור נוסף, במסגרת סיורי עמותת PMI, והפעם ביקרנו בבנין הירוק באינטל חיפה.

מארחינו בביקור היו :

צח נמר- מנהל פרויקטים במחלקת הבינוי והתשתיות של אינטל

טלי אבניון וטל-עזרא-שמר – מקבוצת קשרי חוץ

המפגש כלל סרטון על אינטל ופועלה בארץ, סרטון על הבנין הירוק ובנייתו,

וסיור והתרשמות מהבנין.

חברת אינטל :

חברת אינטל הוקמה על ידי גורדון מור ורוברט נויס בסנטה קלרה, קליפורניה, בשנת . 1968

ב 1971- הציגה אינטל את המעבד הזעיר הראשון, ובכך יצרה את מהפכת המיחשוב ששינתה את העולם.

אינטל, המעסיקה כיום 82,000 עובדים ברחבי העולם, היא יצרנית השבבים החצי מוליכים הגדולה בעולם לפי הכנסות.  מוצריה כוללים מיקרו מעבדים, ערכות שבבים, לוחות אם ומוצרי חצי מוליכים נוספים. אלה מהווים את אבני הבנייה למחשבים, לשרתים, למוצרי צריכה אלקטרוניים ולמוצרי רשת ותקשורת אחרים.

כידוע לנו מסיורים קודמים, מרכז הפיתוח של אינטל בארץ הוא מבין החשובים שבמרכזי אינטל בעולם והראשון שהוקם מחוץ לארה"ב.

הפריסה של אינטל בארץ כוללת ארבעה מרכזי פיתוח ושני מפעלים הפרוסים מהצפון ועד הדרום: חיפה, יקום, פתח- תקווה, ירושליים וקרית-גת.

הבנין הירוק:

מרכז הפיתוח בחיפה בו ביקרנו, ממוקם במת"מ במבואות חיפה. אינטל מאכלסת מספר מבנים במת"מ, כאשר הביקור התמקד בבנין הירוק שתוכנן בסוף שנת 2005 ולאחרונה אוכלס, באפריל 2010.

בבנין 12 קומות, 7 עליונות ו-5 תת-קרקעיות.

הבנין עומד בתקן הירוק הישראלי של מת"י ובתקן LEED  האמריקאי בדרגת GOLD- היחיד מסוגו בארץ!

במהלך הרצאתו, הסביר לנו צח מה הופך פרויקט תשתית בינוי סטנדרטי לבינוי של בנין ירוק ואילו דגשים יש לתת לפני ובמהלך הבניה.

למשל:

• בחירת השטח. בחירה של אזור ללא עצים שלא דורש עקירה לשם בניה, כמו גם קירבת השטח לתחבורה ציבורית שמאפשרת גישה נוחה ולא מזהמת. האזור הנבחר היה חסר שימוש והוא צמוד לתחנת אוטובוס ותחנת רכבת.
• חומרי בנין. יש לבחור חומרי בנין ממוחזרים. כמו כן יש להשתמש בחומרים עם פליטה מועטה (צבעים, דבקים ועוד).
• פסולת בניה. יש לדאוג להפרדה של פסולת הבנין, כגון מתכת, עץ וכד'. עובדים עם קבלנים שיודעים ומכירים את השיטה ונותנים אסמכתאות לביצוע הפעולה כנדרש.
• עצים- שימוש ונטיעה של "עצים מורשים". על גג הבנין נטעו עצים לשם יצירת צל ושכבת בידוד. אלו עצים מורשים בעלי תעודה המאשרת את היותם כאלו.
• איסוף מי המזגנים ושימוש בהם להשקייה.
• חימום- חימום הבניין נעשה ע"י ניצול החום השיורי שמגיע מהצ'ילרים ולא ע"י תהליכי חימום / הסקה נפרדים.
• תאורה- שימוש חכם באור טבעי. מיקום הבנין על פני השטח על פי זוויות השמש תוך התחשבות בעונות השנה.
• ועוד.

ועל אף תשומת הלב הרבה וההקפדה על הדגשים הירוקים, הערכת אינטל בדבר העלות הנוספת שהפכה את הבנין לירוק לעומת אם היה נבנה אחרת, היא הפרש של כ-2%.

אגב, צבעו של הבנין כלל אינו ירוק כי אם לבן, צבע שמאפשר חסכון באנרגיה יותר מן הצבע הירוק…

סיור :

בתום הסרטונים וההרצאה של צח יצאנו לסיור ברחבי הבנין.

סיור באינטל הוא מרתק באספקטים רבים ולא רק הירוקים שבינהם. בקומות המרווחות יושבים מאות עובדים ב"קוביות עבודה", השקט והסדר מופתיים, טיפוח ואחידות ניכרים במרחב ויחד עם זאת כל עובד נותן טאצ' אישי לפינת העבודה שלו.

בעודנו מסיירים צח הדגיש בפנינו והדגים אלמנטים שונים אותם ציין במהלך ההרצאה:
הפאטיו שבמרכז הבניין שמאפשר את התאורה הטבעית;

מעטפת הבניין שהינה חומר מבודד שמונע בצורה מכסימלית מקרינת השמש חדור למבנה דרכו ;

חזית צפונית עם הרבה מאוד חלונות בעוד שבדרומית הרבה פחות (בהתאמה לכיווני קרינת השמש בארץ)
חיישני עוצמת התאורה שמזהים את עוצמת האור ו"יודעים" אם להנמיך / להגביר את תאורת המשרדים הממוצעת ;
המיזוג בשיטת ה VAV שמאפשר טמפרטורה מתאימה לכל איזור בקומה,

הרפלקטורים בראש כל חלון שמכוונים את התאורה הטבעית פנימה;
וכמובן מערכת מיזוג האוויר המשוכללת שממוקמת בקומה משל עצמה.

הטענה אומרת שעבודה בבנין ירוק משפרת את תנאי העבודה ומיטיבה עם העובדים.

הסיור היה ממוקד ומעשיר. למדנו על תחום שתופס תאוצה יותר ויותר בארץ ובעולם, ומן הסתם ישפיע בשנים הקרובות על חיי כולנו.

אני רוצה להודות למארגנים על זמנם ומירצם- צח, טלי וטל. תודה רבה!

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

יצאנו לסיור נוסף, במסגרת סיורי עמותת PMI, והפעם ביקרנו בקצא"א, קו צינור אילת- אשקלון.

מארחינו במפעל היו :

שלמה כהן- סמנכ"ל הנדסה

אפי מילוטין- מנהל מסחרי

שמחה קורן- מנהל פרוייקט

דורית בן-ישי- מזכירת סמנכ"ל הנדסה

המפגש כלל סיור בשטח לצפיה במיכלי הדלק העצומים ולאחר מכן 3 הרצאות.

הרצאה ראשונה על חברת קצא"א, מאת אפי מילוטין- מנהל מסחרי :

חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא"א) נוסדה בשנת 1968 ומשמשת כשער לכניסת מוצרי אנרגיה לישראל, הובלתם ואחסונם כמו גם כגשר יבשתי דו-כיווני להעברת דלק גולמי מים סוף לים התיכון ולהיפך. מערכת קצא"א היא דרך קצרה ויעילה להובלת דלק גולמי ממקורות ההפקה לצרכני הקצה, בזכות קיומו של גשר יבשתי צר בין שני הימים. קיומו של גשר זה הוביל להחלטה לפני קרוב ליובל שנים על הנחת צינור יבשתי באורך 254 ק"מ בין אילת לאשקלון ועל בניית מסופי האחסון שלצידו. החברה ממשיכה את דרכן של חברות צינור משנות ה- 50' וה- 60' של המאה הקודמת אשר עשו שימוש בגשר יבשתי זה. מלבד הובלת דלק גולמי ותזקיקים (בנזין, דס"ל, סולר), מספקת קצא"א ללקוחותיה שירותי תשתית בתחומים כמו מזוט, גפ"מ (גז פחמימני מעובה – גז בישול), תזקיקים  ופחם, וכמו כן הוקם טרמינל קבלה לגז הטבעי שמקורו ממצרים.

קצא"א ממשיכה לפתח תשתיות עתידיות. בין מתקניה ניתן למנות 4 קווי הולכה של דלק גולמי (קו אילת-אשקלון בקוטר "42 ושני קווים המזינים את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד) וכן קו תזקיקים, 2 נמלי דלק וחוות לאחסון המוצרים (מכללים) באילת ובאשקלון בנפח כולל של 3.5 מיליון ממ"ק (כ- 23 מיליון חביות).

החברה משנעת באמצעות מערכותיה למעלה מ-12 מיליון טון דלק גולמי ותזקיקים לשוק המקומי וללקוחות בינלאומיים, שביניהם נמנים חברות סחר ותאגידי אנרגיה מהמובילים בעולם, ולכן מהווה מרכז הפצה לוגיסטי לאספקת מוצרי אנרגיה באגן הים התיכון.

בשטח מכלל אשקלון פועל גם מתקן התפלה (125 מיליון ממ"ק/שנה) אך הוא אינו חלק מחברת קצא"א.

בעתיד מתוכננת לקום בשטח המפעל גם תחנת כח פרטית בשם "דוראד" שצפויה לספק 8% מתצרוכת החשמל בישראל בעזרת יצור מגז. (נשמע בהרחבה על פרויקט זה בהרצאה ה-3).

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

הרצאה שניה על ניהול פרויקט, מאת שמחה קורן- מנהל פרויקטים :

הפרויקט- הקמת 5 מיכלי דלק גולמי בנפח 96,000 מ"ק

מאפייני הפרויקט- פרויקט תשתית כולל עפר, בטונים, מתכת, איטום, גידור ועוד.

לו"ז של שנתיים לביצוע.

מינהלת הפרויקט כללה מנהל פרויקט, מזכירה ומפקחים. סה"כ 9 איש. הפרויקט בוצע בעזרת קבלני משנה.

אתגרים בפרויקט: עבודה בו זמנית של מספר קבלנים, צורך בבטיחות באתר גדול בשטח 250,000 מ"ר.

הדגש בהרצאה הוא על מערכות יחסים בתוך הפרויקט

• מערכת יחסים 1- הקבלן מול מנהל הפרויקט:

קצא"א עובדת עם קבלנים רבים בחוזים על פי מחיר. ניהול הפרויקט נשאר בידי קצא"א משיקולים של שמירת הידע בחברה.

לדבריו של שמחה הקבלן ומנהל הפרויקט יכולים להחליט שהם מ"שני צידי המתרס" עקב אינטרסים שונים, הירככיה, משחקי אגו, ו"ניהול אגרסיבי".
ויכולים להחליט שהם "שניים בסירה אחת".
שמחה החליט שהם יעבדו במודל של "שניים בסירה אחת", מודל הכרחי וריווחי לשני הצדדים. הרווח העיקרי הוא בהיבטים של עמידה בלו"ז ואיכות. לקבלן זה גם מאד חסכוני.

הדרך לייצר מודל כזה היא על ידי "ניהול אסרטיבי" (להבדיל מ"ניהול אגרסיבי"), יצירת אמון, היזון הדדי ושיתוף פעולה.

הסכנות בשיטת עבודה שכזו הן:
– לא להתבלבל "מי עובד אצל מי"
– יצירת אמון הוא תהליך שלוקח זמן (כ-4 חודשים)
עולה השאלה מה תפקידו של המפקח…

• מערכת יחסים 2- הקבלן מול המפקח:

חלוקת העבודה שנקבעה בפרויקט היא 100% סמכות של המפקח, 100% אחריות של הקבלן.

הדרך לבצע זאת היא בכך שהקבלן עושה "מה שרוצה ומתי שרוצה" כל עוד הוא עומד בתנאי החוזה.

המשמעות של שיטת עבודה זו היא שהקבלן לא מתאם מראש עם המפקח את עבודתו (בשונה ממה שבדרך כלל מקובל). ועל כן, על מנת לבצע את תפקידו כהלכה נדרש המפקח להסתובב רבות בשטח ולדעת מה נעשה.

במצב כזה מתעוררת שאלה בדבר מעמדו של המפקח והאם שיטה זו מערערת את מעמדו? התשובה לשאלה, על פי שמחה, תלויה באישיות המפקח.

• מערכת יחסים 3- מפקח מול מנהל פרויקט:

המפקח הוא "העיניים" של מנהל הפרויקט בשטח. עליו להסתובב ולזהות כל בעיה ולדווח למנהל הפרויקט. משמעו שאם מנהל הפרויקט זיהה בעיה לפני שדווחה לו על ידי המפקח- הרי שהמפקח לא עשה עבודתו נאמנה.

• מערכת יחסים 4- מנהל הפרויקט מול ההנהלה:

מנהל הפרויקט אחראי על הלו"ז והתקציב.

בין מנהל הפרויקט להנהלה רצוי שיהיו יחסים של אמון וגיבוי,

יחסים של מעורבות ולא התערבות.

זה מצב היחסים בפרויקט קצא"א, אולי תודות ל20 שנה של עבודה משותפת…

סיום הפרויקט- הפרויקט עומד להסתים בעוד כחודש.
הוא עמד ביעדי תקציב (לאחר אישור חריגה בתהליך ניהול שינויים );
כמו כן יעד לוחות זמנים היה אפריל 2010 וסיום הפרויקט יהיה יוני 2010.

מבחינת איכות, יעדי האיכות בפרויקט הוגדרו מלכתחילה להיות 'טוב מאד' ולא יותר. הניסיון מראה שהמעבר וה"קפיצה" מרמה של 'טוב מאד' לרמה של 'מעולה' דורשים משאבים ואמצעים רבים ולא בהכרח יש החזר עלות- תועלת. על כן האיכות בפרויקט נקבעה להיות 'טובה מאד'.

הרצאה שלישית על יזום פרויקט "דוראד אנרגיה", מאת שלמה כהן- סמנכ"ל הנדסה :

שלמה סיפר על פרויקט הקמת תחנת הכח הפרטית הגדולה במדינה, פרויקט בעל חשיבות לאומית, פרויקט אותו רוצים כל הצדדים, פרויקט שמוערך בהיקף של 1 מיליארד דולר (!) , פרויקט עליו עובדים כבר 7 שנים,

ו…

עוד אין כלום על הקרקע.

ההרצאה של שלמה התמקדה בקשיים ובבעיות בהם נתקל הארגון במהלך יזום הפרויקט.

ארבעה גורמים חברו יחדיו להקמת פרויקט דוראד: קצא"א, דורי, אדלקום וחברה תורכית.

פרויקט דוראד אמור לכלול: תחנת של 800 מגה-ואט, 12 טורבינות גז, 2 טורבינות קיטור, הולכת חשמל באמצעות מערכת ההולכה הארצית של חח"י, מכירה ללקוחות קצה (כגון משרד הבטחון, מקורות וכד').

מחיר החשמל צפוי להיות זול משל חברת חשמל ולכן הפרויקט מוגדר לא רק כלאומי אלא גם כבעל בסיס כלכלי.

הסגירה הפיננסית צפויה לקרות ברבעון 3 של 2010 ותחילת הפעלה 38 חודשים מסגירה פיננסית.

תנאי היזמות קלים: קצא"א ממוקמת קרוב למקור הגז (מהווה שער הכניסה של הגז לישראל), קרוב למערכת ההולכה הארצית (בסמוך לאתר קצא"א נמצאת תחנת החשמל רוטנברג אשקלון), המדינה מעודדת מקורות חשמל נוספים ואלטרנטיביים, הלקוחות מעונינים בחשמל זול יותר.

ובכל זאת- 7 שנים והפרויקט עוד לא יצא לדרך.

הסיבות הן ברובן על רקע של בירוקרטיה ופוליטיקה.

איחלנו לשלמה ולצוות הרבה בהצלחה ואורך רוח ומי יתן והפרויקט יצא לדרך בקרוב.

הסיור היה מענין ומקיף. קיבלנו הזדמנות נדירה להציץ לתוך ארגון ישראלי הפועל בסביבה בינלאומית סוערת שבדרך כלל אינו מוכר או חשוף לציבור.

אני רוצה להודות למארגנים על זמנם ומירצם- שלמה, אפי, שמחה ודורית. תודה גם על השי שחולק לנו עם הגיענו. מי יתן ונזכה לבקר בקרוב בתחנת הכח הפרטית הגדולה בישראל!

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

יצאנו לסיור נוסף, והפעם ביקרנו בנמל חיפה כשבמוקד הסיור מסוף הכרמל החדש שהוקם ע"י חברת נמלי ישראל.

מארחינו במפעל היו :

אורנה גוברניק- דוברת חברת נמלי ישראל

זאב הוך- מנהל פרויקט הכרמל וראש מינהלת מסופים עתידיים, חברת נמלי ישראל

אמירעם היידקר- ראש אגף מערכות מידע ומנהל פרויקט  תס"ק-ים, חברת נמלי ישראל

מנדי מוסקוביץ – ראש יחידת היערכות נמלית, חברת נמל חיפה

האירוח היה בסטנדרטים בלתי רגילים, הועמד לרשותינו אוטובוס שלקח אותנו מתל אביב ועד לנמל, והכיבוד והאירוח היו כיד המלך. רוב תודות לחברת נמלי ישראל ומארחי הסיור.

המפגש כלל סיור ברחבי הנמל באוטובוס עם הסברים על מבנה הנמל הכללי והמסוף החדש בפרט.

לאחר מכן המשכנו ל-3 הרצאות פרונטליות בנושאים של: הקמת המסוף החדש, פרויקט IT והסברים כלליים על נמל חיפה.

חברת נמלי ישראל :

הסיור היה למעשה אירוח של שתי חברות: חברת נמלי ישראל (חנ"י) וחברת נמל חיפה.

חברת נמלי ישראל אחראית על תחום פיתוח הנמלים במסגרתו מקימה, מפתחת ומשכללת את נמלי הים בחיפה, באשדוד ובאילת.

נמל חיפה מספק שרותים ימיים מגוונים באזורי הנמל השונים: אזור הנמל הראשי, אזור מסוף המכולות המזרחי, אזור הקישון ורציף הכרמל.

השינוי המיבני חל בשנת 2005 במסגרת הרפורמה בנמלי הים, אז הוקמו החברות חנ"י וחברות הנמלים השונים. מאז הקמת חנ"י לפני כ-5 שנים היא השלימה שני מיזמי תשתית- מסוף "איתן" בנמל אשדוד ומסוף "כרמל" בנמל חיפה.

אנו ביקרנו בסיור במסוף כרמל בחיפה.

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

פרויקט הקמת המסוף- זאב הוך:

פרויקט תשתית להקמת רציף מכולות חדש ע"י חנ"י, שמשתרע על שטח של 290 דונם בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. הרציף מאפשר לחברת נמל חיפה להגדיל את הקיבולת במעל לחצי טון מכולות בשנה.

תכולת הפרויקט: עבודות תשתית ימיות של ייבוש שטח של כ 250 דונם, הקמת מסוף מכולות מודרני עם רציף ראשי של 700 מטר, בעל עומק של עד 15.5 מטר וכן רציפי משנה. כמו כן הקמת שטחי אחסון ותפעול, מבני חשמל, תקשורת, מאגר מים לחירום ועוד. הנחת מערכות תשתית לתקשורת, חשמל, מים, ביוב, ניקוז ועוד.

תקציב: כמיליארד שקל.

לו"ז: הפרויקט אושר לביצוע בשנת 2005, ובאוגוסט 2005 התחילו העבודות.

בלו"ז הפרויקט כ-1500משימות ואבני דרך ברורות.

הפרויקט הושלם במועד ובתקציב ונמסר להפעלת חברת נמל חיפה במאי 2009.

תהליך: הפרויקט בוצע על פי השלבים הבאים:

• הגדרת צרכים וקביעת "תנוחת נמל" (דומה לתכנון אדריכלי)
• תהליך סטטוטורי
• תכנון מפורט
• מכרז הכולל שני שלבים: מבחן כשירות מוקדם ("מעטפת איכות") והצעה כספית ("מעטפה כספית")
• בחירת קבלן והתחלת ביצוע
• סיום הפרויקט והעברתו לחברת נמל חיפה האחראית על רכש עגורנים ותפעול.

פרויקט תס"ק י"ם (תהליכי סחר ממוחשבים בקהילת הים)- אמירעם היידקר:

פרויקט מיחשוב למימוש תהליכי סחר ללא ניירת  באמצעות פלטפורמה של מסרים אלקטרוניים.

מטרות הפרויקט:

• שיפור כושר התחרות של המשק הישראל ע"י קידום תהליכי סחר ממוחשבים בקהילת הים: "נמל ללא ניירת"
• חסכון בתשומות תהליכי הסחר הימי והוזלת תהליכי היבוא והיצוא
• קיצור התהליכים בשרשרת הלוגיסטית וזמן תהליך השינוע מההזמנה ועד הביצוע

תוצאות הפרויקט:

• כל תהליך הייצוא בתהליך הימי (מכולות) במדינת ישראל ללא ניירת !
• הייבוא בתהליך הימי למדינת ישראל (מכולות) דרך מסופים חיצוניים (הרוב) ללא ניירת !
• הייבוא ללקוח סופי בשלבי הטמעה מתקדמים.

הסיור היה מענין ומעשיר והאירוח מחמם את הלב.

תודה לחנ"י ולחברת נמל חיפה, להתראות בסיור הבא!

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/