info@leadera.co.il 077-3008614
  • דף הבית
  • אודות
  • הפתרונות שלנו
    • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
    • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
    • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
    • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
    • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • הלקוחות שלנו
  • לקוחות ממליצים
  • בלוג
  • צור קשר
  • עברית
  • English

פרויקט חישמול הרכבת ותחנת יצחק נבון ירושלים

HomeTag "בטחון"
פרויקט חישמול הרכבת ותחנת יצחק נבון ירושלים
אוגוסט 01 2018 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, איכות סביבה, אנרגיה, בטחון, בקרת פרוייקטים, יעדי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מנהל פרויקטים, מנהלי פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, תחבורה, תשתיות

מה קורה כשישראלי, ספרדי, גרמני ואנגלי נכנסים לרכבת?

סיור ברכבת ישראל,  יולי 2018

מקור: רכבת ישראל

מקור: רכבת ישראל

מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי יודע שאני מסיירת בפרויקטים רבים, אותם אני מארגנת מתוקף תפקידי כסגנית נשיא ב- PMI  ישראל.
והפעם הצצה לפרויקט החישמול ותחנת יצחק נבון בירושלים.
בחודש יולי 2018 התארחנו חברי PMI  ישראל בסיור בתחנת "ירושלים- יצחק נבון" באדיבות רכבת ישראל.

 

מארחינו היו:

בת שבע שגב, מרכז המבקרים של הרכבת

נעמה ברקוביץ, מנהלת התארגנות רכבתית

עמית צלקה, סמנכל, ראש מינהלת החישמול

 

הביקור כלל התיחסות לשני פרויקטים של הרכבת:

האחד פרויקט החישמול, והשני פרויקט הקמת תחנת האומה- יצחק נבון,

וסדר היום היה:

  • הרצאה על הרכבת והקו המהיר לירושלים
  • מבט על פרויקט החישמול
  • הרצאה בנושא ניהול צוות בינלאומי- עבודה בסביבה בינתרבותית
  • הרצאה של שיטת ההתקשרות בשלב הביצוע
  • סיור בתחנת האומה

ת.ז. לקו המהיר, בפרויקט שנקרא "מהירה לבירה"

ת.ז. לפרויקט הקו המהיר ירושלים- תל אביב

ת.ז. לפרויקט הקו המהיר ירושלים- תל אביב

 

30 דקות,  זהו זמן הנסיעה הצפוי מתל אביב לירושליים
57  ק"מ של מנהרות וגשרים
65  מיליון נוסעים בשנה
93%  אחוזי דיוק בהגעת הרכבת
500  רכבות נוסעים ביממה
1700  ק"מ המסילה, 1200 מתוכם יחושמלו
67  תחנות נוסעים ברחבי הארץ
38  ק"מ מנהרות שנבנו בשתי שיטות כריה: פיצוץ ו-. TBM
3000  נוסעים קיבולת בשעת שיא צפויה ב- 2020

רכבת ישראל- רקע

55_רכבת-1

לרכבת תוכניות לטווח הארוך שמתיחסות לכלל צרכי המדינה ותנועת הנוסעים הצפויה, תוכנית שנקראת  " תוכנית 2040". על פי התוכנית צפויה הכפלה של מסילות החוף, הכפלה של רכבת העמק, דיונים בדבר הרכבת לאילת ועוד.

מדובר בתקציב של כ 100 מיליארד שח כאשר חלק מהתוכנית יבוצע על ידי רכבת ישראל (כל מה שמשיק לקווים קיימים), וחלק יבוצע על ידי נת"י (מע"צ לשעבר) בעיקר בכל הקשור לקווים חדשים ובתוליים

פרויקט חישמול הרשת הרכבתית

פרויקט החישמול_רכבת ישראל

פרויקט החישמול_רכבת ישראל

פרויקט חישמול הרשת הרכבתית נועד להחליף את שיטת ההנעה הקיימת כיום שהיא הדיזל, על מנת לעבור לשיטה מתקדמת יותר שנחשבת לאמינה וכלכלית יותר ביחס לדיזל, והיא גם השיטה הנהוגה באירופה.

 

הפעלת רכבות נוסעים חשמליות תתבצע בהתאם לתוכנית לתשתית לאומית 18 ("תת"ל 18"), בצורה מדורגת בכל הרשת הרכבתית. בשלב ראשון תוקם תשתית רשת מגע עילי (OCS)  מעל קווי הרכבת על מסילות בקווים ראשיים באורך של כ- 420 ק"מ. רכבות המטען אינן כלולות בתכנית החשמול וצפויות להמשיך ולפעול על בסיס הינע דיזל.

ביצוע הפרויקט החל בשנת 2016, והרשת המסילתית תחושמל בהדרגה עד 2022. הקו הראשון שיחושמל הוא הקו המהיר בין ת"א לירושלים.  מי שעומד בראש פרויקט החישמול הוא עמית צלקה, מארחנו בסיור.

עושה רושם ששני אתגרים משמעותיים בפרויקט קשורים לסביבת העבודה הרב- תרבותית, ושיטת ההתקשרות שמכתיבה התנהלות מסוימת. להלן:

 

 

1.    סביבת העבודה

בעלי ענין בפרויקט החישמול_רכבת ישראל

בעלי ענין בפרויקט החישמול_רכבת ישראל

סביבת העבודה מאופיינת בריבוי תרבויות:

כמו בבדיחות: פרויקט ישראלי נכנס לבר, הוא "סלב"- כל הזמן בתקשורת, מקבל כותרות על ימין ועל שמאל ועוסק בנושא מרכזי במדינה;

הוא פוגש בקבלן ספרדי, שחושב שהוא אירופאי אבל בעצם יש לו מנטליות של לבנט;

מצטרפת אליהם קבוצת יועצים גרמניים;

ואיתם חברת ניהול בריטית.

סוגר את החבורה רגולטור ישראלי.

 

יוצא שהאתגר שבלנהל את כל החבורה הזו הוא זה שדורש את מירב תשומת הלב הניהולית והזמן המוקדש לפרויקט. העיסוק המתמיד ביצירת סביבת עבודה:

  • לחבר בין הגרמני לספרדי בדיון מה זה עבודה טובה ואיכותית
  • לגשר בין הבריטי שעובד לפי צ'קליסטים לספרדי שמעדיף ניסוי וטעיה
  • להגדיר מתי זה "מחר" בכל הנוגע לאספקות

ועוד. כלומר שהאתגר המרכזי הוא לא ההנדסה אלא ניהול תרבויות. החלטות ואחריות על החלטות של תרבות בלבד. נטו.

2. התקשרויות

שיטת התקשרות בפרויקט החישמול_רכבת ישראל

שיטת התקשרות בפרויקט החישמול_רכבת ישראל

שיטת ההתקשרות שהוחלטה היא   Design Build Maintain והזוכה הוא אחד- קבלן ספרדי. כלומר שקבלן אחד אחראי גם על התכן, גם על הביצוע וגם על האחזקה.

סוג כזה של חוזה מתאים ונכון במקרים שבהם היזם מקבל מהקבלן את הפרויקט, ובודק תפוקות וביצועים, כאשר הדרך שהובילה לשם לא רלבנטית מבחינתו.

יתרה מכך, התערבות בדרך ובמה שקורה תוך כדי- לא רק שאינה נחוצה היא אפילו מזיקה משום שפרושה שהיזם לוקח אחריות על החלטות שלא מתפקידו להחליט.

בארגון שלא מורגל לעבוד בסוג כזה של חוזה, קשה מאד לשנות פתאום שיטות עבודה. המהנדסים מעירים, מגיבים, אומרים את דעתם ורוצים להשמיע את קולם- וזה לא נכון במקרה הזה.

ולכן, גם כאן, כמו בדוגמא הקודמת, קיים אתגר ניהולי של ללמד קבוצת אנשי מקצוע לעבוד בשיטה בה הם לא רגילים.

 

אז איזה תובנות היו לי מהפרויקטים המורכבים האלו?

שהפער הבינתרבותי מתחדד כשיש גרמני וספרדי שהם בשני תפקידים שונים והם באותו Level. יצא לי לנהל צוותים רב תרבותיים בפרויקטים (הודו, פולין, ארה"ב וכד), אבל חלוקת התפקידים בצוות ברורה, ולי כמנהלת פרויקט היכולת להכריע.

במקרה הנוכחי, כאשר הקבלן והמבקר צריכים לעבוד יחד, וסוג ההתקשרות החוזית הוא Design Build-  האתגר הניהולי מאד גדול, להכריע בינהם כשהפער נובע מהבדלי תרבות ותפיסות ולא על רקע מקצועי.
בנוסף, היה מאד בולט שכמות הדברים שצריך לחשוב עליהם בפרויקט תשתית לאומי – היא אינסופית: למשל בפרויקט בניית התחנה- פח"ע; פיזור נוסעים בתחנה ( 2 דרגנועים החוצה ואחד פנימה); כמות הסנכרון שנדרשת עם גופים בפרויקטים משיקים בסביבת העבוה הפיזית ( חיבור לחברת מוריה לחניון שנבנה בבנייני האומה לטובת רכבי הנוסעים ברכבת, חיבור לחברת "סיטיפס" לתיאום סנכרון שעות הרכבת הקלה שיגיעו כאשר הרכבת מתל אביב מגיעה; בארוע שריפה מי אחראי- משטרה? ואז אם כיבוי אש יגיעו קודם, האם יש להם סמכות להוריד את השאלטר לפני שהמשטרה מגיעה?) ועוד ועוד. אינסוף של נושאים ופרטים שדורשים התיחסות וקבלת החלטות. מורכב ומאתגר.

בתום ההרצאות המאלפות של עמית, זכינו לסיור מודרך ברחבי התחנה בידיה האמונות של בת שבע, שלקחה אותנו  80 מטר לעומק הקרקע. התחנה מרשימה, גדולה, כל פרט מחושב, וממש מסקרן יהיה לראות אותה כבר בפעולה.

 

תודה למארחינו ולכל העוסקים במלאכה, מי יתן ונזכה לסוע ברכבת הזו במהרה,

ולהתראות בסיורים הבאים, גלית

 

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

 

 

More
3781 0
ביקור באלתא- ניהול פרויקטים כמוסיף ערך במפעל כיפת ברזל, ספטמבר 2014
נובמבר 20 2014 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMBOK, בטחון, יעדי פרויקט, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים

על אלתא

אלתא, חטיבה שהיא גם חברה בת של התעשייה האווירית ("אלתא מערכות בע"מ") מתכננת, מפתחת, מייצרת ומוכרת ללקוחותיה מגוון מערכות ומוצרים מתחום האלקטרוניקה הצבאית. החטיבה פועלת כבית מערכות צבאיות המבוססות על חיישנים אלקטרומגנטיים (מכ"ם, לוחמה אלקטרונית, תקשורת) ועל טכנולוגיות מידע.  מוצרי החטיבה מיועדים ומתאימים לכל זרועות הצבא (אוויר, ים ויבשה) ובעיקר לצורכי מודיעין, סיור ותצפית, התרעה מוקדמת ובקרה, מיגון והגנה, הרכשת מטרות ובקרת אש.

מוצרי החטיבה כוללים רכיבים ותת מכלולים שהם פרי תכנון וייצור עצמי. עובדה זו מאפשרת לחטיבה להציע פתרונות כוללים ולמכור מערכות מוצרים מותאמים לדרישות המיוחדות של הלקוחות והמשתמשים, דבר המהווה יתרון תחרותי מול חברות מובילות בעולם. החטיבה מהווה את בית המכ"ם של מדינת ישראל ובתחומי התמחותה מוצריה הם מהמובילים בעולם.

לחטיבה מוקדים טכנולוגיים ייחודיים בנושאים שונים ומגוונים, כמו כן, תשתיות לאומיות ומתקנים ייחודיים ובלעדיים בארץ.

מערכות המכ"ם של כיפת ברזל ומעיל רוח, שזכו לפרסום רחב במבצע צוק איתן, הן מתוצרת אלתא.

ניהול פרויקטים באלתא

באלתא קיים מזה עשר שנים גוף תכנון, בקרה ושיפור תהליכים- PMO.

מטרתו לשפר את ניהול הפרויקטים וכנגזרת להגדיל ריווחיות, לצמצם זמני אספקת הזמנות, להעלות את איכות העבודה ולהשיג יעדי ביצועים.

השיטה לעשות זאת היא באמצעות מתודולוגיה אחידה; סביבה, מבנה ארגוני וכלים תומכים; ותהליכי הטמעה.

בראש תחום תהליכים וניהול פרויקטים עומד רונן פולק.

ביקור באלתא- ניהול פרויקטים כמוסיף ערך במפעל כיפת ברזל, ספטמבר 2014

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

ניהול פרויקטים מוסיף ערך

פרויקטים באלתא מנוהלים כיום בשיטה וכלים אחידים, עם תהליכים וגלופות, על פי מתודולוגיה שפותחה באלתא ומבוססת PMBOK. יתרונות השיטה הם באחידותה.

יישום והטמעת המתודולוגיה הם בדרך כפולה של:

  • מחד להראות לעוסקים בניהול פרויקטים את הערך שביישום המתודולוגיה
  • ומאידך לרתום את ההנהלה הבכירה לתהליך

לדוגמא, אם בתחילה גוף ה-PMO  התמקד בתמיכה בפרויקטים העיסקיים, עד מהרה התגלה שהאתגרים הם אל מול גופי הרוחב, דהיינו גופי ההנדסה הפנים- ארגוניים שנותנים שירות. על כן כיום התמיכה היא מטריציונית וכוללת תהליכים משמעותיים של תכנון ובניית אינטגרציה נכונה בין כל הגופים.

דוגמא נוספת היא ההבנה שהצורך בפרויקטים חדשים בתחילת דרכם שונה מזה של פרויקטים בעבודה, ולכן המענה שגוף ה-PMO  נותן שונה בין פרויקטים חדשים ל"רצים". גם הדיווח להנהלה אחר ומתמקד בנושאים מסוימים עבור פרויקטים שבתחילת הדרך לעומת פרויקטים שנמצאים בשלב המעקב.

אין ספק שניהול הפרויקטים באלתא נמצא בשלב בשל במודל הבגרות הארגונית בניהול פרויקטים. משמעו שניתן ורצוי ללמוד מהצלחות של אחרים, דוגמת אלתא.

בהצלחה!

More
4030 0
ביקור במוקד "עיר בטוחה" בעיריית ראשל"צ מטעם חברת Mer- ראשון לציון, נובמבר 2012
דצמבר 03 2012 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, בטחון, מחזור חיי פרויקט, מערכות מידע, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, תשתיות

יצאנו לבקר במוקד של עיריית ראשון לציון להיכרות עם פרויקט "עיר בטוחה".

מטרת הפרויקט: לאפשר לעיריית ראשון לאבטח את העיר ומוקדיה המרכזיים באמצעות תשתית ומערך מצלמות, ומוקד שליטה ובקרה.

מארחינו בביקור :

משה יונה- סמנכ"ל פרויקטים במר מערכות

פליקס גורפינקל- מנהל פרויקט "עיר בטוחה" ראשל"צ – מר מערכות

 

סדר היום כלל הרצאת פתיחה על חברת מר וסוגי פרויקטים בניהולה, על ידי משה;
הרצאה על פרויקט עיר בטוחה בראשל"צ על ידי פליקס;
וסיור בחדר הבקרה, החמ"ל, חדר השרתים וצפיה במצלמות אבטחה באחד מצמתי העיר

היום אירחה אותנו חטיבת security שעוסקת בתחומים של Safe City, HLS, מודיעין ואבטחה של מתקנים, ערים, מדינות  ואירועים.

מר נותנת ללקוח פתרון מקצה לקצה כאשר יוצרת אינטגרציה ומהווה מבחינת הלקוח One stop shop.

תכולת פרויקט מאופיין בין היתר ב:

  • ניתוח איומים, ניתוח אירועים קודמים שקרו
  • הקמת מוקדי שליטה ובקרה
  • פיתוחי תוכנה והטמעתם
  • ייצור אמצעים
  • אספקה, הקמה והפעלת ציוד, כולל תשתיות: סנסורים מסוגים שונים, מצלמות מסוגים שונים, בקרי כניסה, אמצעי בידוק, מכ"מים וכדומה

בפרויקטים מסוג זה לוח הזמנים מהווה לרוב אתגר מיוחד

ביקור במוקד "עיר בטוחה" בראשון לציון, נובמבר 2012

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

פרויקט "עיר בטוחה" ראשון לציון- פליקס גורפינקל, מנהל הפרויקט:

מדובר בפרויקט הגדול ביותר כיום בישראל מבחינת היקף פעילות וגודל חדר בקרה בתחום זה.

העיר ראשון לציון גדלה ומתפתחת. היא כוללת כיום כ-250,000 תושבים של אוכלוסיה צעירה ומבוססת יחסית שדורשת מהעירייה רמת שירותים גבוהה למדיי. העיר בעלת עתודות קרקע ולכן צפויה להמשיך ולגדול.

העירייה הפריטה את נושא בטחון הציבור שמופקד כיום בידיה של החברה לביטחון בניהול מוטי נחמני, איש משטרה לשעבר.

התפיסה הבטחונית של העיר היא לרשת את העיר ולהפעיל מערך שיאפשר מניעה של ארועים אלימים. טיפול בארועים אלו הוא כבר באחריות המשטרה, תוך שיתוף פעולה בין המוקד העירוני למשטרה.

עקב כך יצאה העירייה במכרז להפיכת ראשל"צ לעיר בטוחה וחברת מר זכתה במכרז.

תכולת הפרויקט:

הקמת התשתית, חדר הבקרה והתקנת מצלמות ברחבי העיר, בעיקר בבתי ספר אך גם בצמתים ואתרים נבחרים

יישום הפרויקט מבוצע בשלבים.

המוקד העירוני עבר למשכנו החדש ופועל באופן מלא

ניהול פרויקטים:

הפרויקט נוהל על פי מתודולוגיות PMI לניהול פרויקטים.

הפרויקט עבר מבדק ISO.

 

בתום ההרצאה המענינת מפי פליקס המנוסה, סיירנו במוקד, בחמ"ל, בחדר השרתים ובצומת בעיר בה מותקנות מצלמות.

הסיור היה מרתק ואיפשר לכל אחד מאיתנו, בין אם כמנהל פרויקט ובין אם כאזרח בעירו, ללמוד משהו על טכנולוגיות מתקדמות בשירות האזרח.

אני רוצה להודות למארגנים- משה יונה ופליקס גורפינקל, ולעירית ראשון לציון על האירוח.

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

 

More
2963 0
ביקור בחברת פלסן- קיבוץ סאסא, דצמבר 2011
דצמבר 20 2011 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, PMO, בטחון, יעדי פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, תחבורה

יצאנו שוב לסייר, והפעם סיור שאיפשר לנו לשמוע על פרויקט מוצלח, כזה שזכה בפרס פרויקט השנה של PMI לשנת 2010.

ביקרנו בחברת פלסן,  שמספקת אינטגרציה של פתרונות שרידות המותאמים עבור כלי רכב טקטיים, מיגון אישי, כלי רכב אזרחיים, כלי טייס, וכלי שייט. החברה עולמית מוכרת וותיקה בתעשייה, לה פתרונות שרידות המציעים אופטימיזציה ייחודית בין מיגון, משקל ומחיר ע"י שילוב של מו"פ, תכנון אבות טיפוס ויכולות ייצור.

מארחינו בביקור היו אריק אינהורן- סמנכ"ל תכניות, ורינת דבוש- מנהלת הPMO-.

המפגש כלל סקירה כללית על פלסן, הסבר על אגף התוכניות וגוף ה-PMO ,  והצגת הפרויקט הזוכה בפרס השנה מטעם PMI.
בסוף המצגות יצאנו לסיור בו זכינו לפגוש את הרכבים הממוגנים היטב.

סקירה כללית- קיבוץ סאסא וחברת פלסן :

פלסן ממוקמת בקיבוץ סאסא שבגליל ומונה כ-700 איש כיום. הקיבוץ הוקם ב-1949 על ידי עולים מארה"ב יוצאי צבא. המיקום בקיבוץ מעניק יתרונות כגון כח אדם פנוי והטבות מס.

פורטפוליו המוצרים של פלסן רחב למדיי ומתחלק ל-4 תחומים:

  • מיגון אווירי- מטוסי תובלה ומסוקים
  • רכב כבד- נגמשי"ם
  • רכב טקטי קל
  • מיגון אישי

הייעוד של פלסן הוא להיות מובילים בנושא מיגון עם מיקוד על טקטי- גלגלי.

פלסן לא מתקשרת עם הצבא כלקוח אלא עם second tier כדי לא להתחרות עם הלקוחות שלה.

ההתקשרות מתבצעת עם חברות כמו DAF, רנו, לוקהיד-מרטין ועוד.

לפלסן חברות לוקאליות באנגליה, ארה"ב, צרפת, ועוד. בארץ מפעלים גם בדלתון וכרמיאל.

החברה בצמיחה כבר מספר שנים בעקבות זכיה בפרויקטים גדולים לצבא האמריקאי שמטרתם להקטין את מספר הנפגעים בקרב חיילים אמריקאים בעיראק ולאחר מכן באפגניסטן.

הפרויקטים כוללים פיתוח וייצור כולל עיצוב הרכב בידי מעצבי רכב, בדיקות פיצוצים בסימולטורים ובאתר ניסויים בנגב, וייצור מוצרים בשיטת קיטים ומרכיבים בעלי ייצוריות גבוהה.

היצור עצמו מתבצע בקו ייצור של היצרן כאשר האסטרגיה היא ל"התלבש" על קו יצור קיים ללא צורך בקו יצור ייעודי.

ביקור בפלסן, דצמבר 2011

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

  

ניהול תוכניות בפלסן :

בפלסן מתפקד אגף תוכניות המנוהל ע"י סמנכ"ל תוכניות (דרג הנהלה) ותחתיו מנהלי תוכניות, מנהלי פרויקטים, מנהלי תמיכה במוצר לאחר מכירה, ו-PMO. החברה מבוססת פרויקטים במבנה מטריציוני.

מבנה זה בא לענות על הצורך לעמוד בפרויקטים מרובים ומורכבים שנדרשים לאינטגרציה בין חומרים ומערכות קיימים לחדשים, לקוחות שונים במקומות שונים בעולם, שוק תחרותי ביותר, זמני תגובה קצרים, ודינמיות מרובה שכן הפרויקטים מבוססים על מלחמות…

מבנה זה מאפשר למנהלי הפרויקטים להיות בעלי ראיה רחבה, one stop shop, כתובת אחת לאחריות עם התממשקות לכל אגפי החברה.

גוף ה-PMO מוביל פרויקטי תשתית ארגוניים, מקיים פורומים ומפגשי העשרה ואחראי להטמעת תרבות ניהול תוכניות לרוחב הארגון.

בין תפקידיו:

  • אחידות- מייצר אחידות בתבניות, נהלים ותהליכים חוצי ארגון.
  • ראיה כוללת- תהליכים חוצי ארגון, דוחו"ת BI, ליווי בניהול משאבים בשלב הפיתוח.
  • כלי עזר למנהל פרויקט- סיוע פעיל בהקמת פרויקט בהתאם לנהלי החברה, יצירת ותחזוקת מדריך מקוון למנהל הפרויקט, מעקב ובקרה והפקת דוחו"ת.
  • מקור מידע וידע- תיעוד ב- share point, הפקת לקחים ויישום מהיר בתוכניות הבאות, הפצת ידע באופן יזום.
  • חדר מצב- ליווי צמוד של PMO כחלק מצוות הפרויקט בפרויקטים גדולים ואסטרטגיים.
  • חדשנות בניהול פרויקטים- התמצאות במגמות השוק והבאת ידע חדש בתחום לארגון.

בגוף ה-PMO בחברה כיום 2 אנשים התומכים בכ-15 מנהלי פרויקטים.

אתגרי ה-PMO כיום:

עד לאחרונה פעל המפעל בעיקר סביב פרויקט הדגל לצבא האמריקאי, וכיום פרויקט זה הסתיים. עקב כך תמהיל הפרויקטים בארגון השתנה וכולל כעת מספר רב יותר של פרויקטים בינוניים בגודלם. גוף ה- PMO נדרש להתאים עצמו למצב החדש ומכאן אתגריו הם:

  • מעבר מתמיכה ב"מגה פרויקט" לתמיכה בהרבה פרויקטים בינוניים.
  • התאמת המתודולוגיה הקיימת לפרויקט קצר טווח.
  • ניהול הידע בין הפרויקטים המרובים ומנהלי הפרויקטים הרבים כדי לוודא שיתוף ידע והפרייה הדדית.

  

פרויקט השנה, M-ATV:

פרויקט זה התחיל בשנת 2009 בעקבות כניסת בעלות הברית לאפגניסטן, בה יש מעט כבישים ולכן נדרשת עבירות גבוהה לרכבים. הפרויקט הקודם סיפק רכב ממוגן היטב אך ללא עבירות גבוהה, שלא נדרשה בעיראק.

לכן דרישות הפרויקט כללו מיגון ברמה זהה וגם עבירות.

לוח הזמנים של הפרויקט מאתגר ביותר וכלל:

  • דצמ' 2009- פברואר 2009-
    פיתוח משלב שס"י ועד לרכב ממוגן: תכנון, ניסוי בנגב, 4 אבי טיפוס
  • מרץ- יוני 2009-
    ולידציה
  • יולי- נוב' 2009-
    יייצור בכמות של 1,000 יח' בחודש!

פרויקט זה עמד בהצלחה ביעדיו ועל כך זכה בפרס השנה מטעם עמותת PMI לשנת 2010.

 

בתום ההרצאות המעשירות יצאנו לראות את הרכבים המאד גדולים והמגנים היטב על היושבים בתוכם, בקור המקפיא של הגליל.

קיבלנו הסבר קצר מאריק על סוגי הרכב השונים, והסקרנים ביננו בדקו את הרכבים מקרוב ומבפנים.

 

הסיור היה מעשיר ומגוון. נאחל לפלסן בהצלחה בהמשך הדרך ולאגף התוכניות בהצלחה בעמידה ביעדים המאתגרים העומדים בפניו.

אני רוצה להודות למארגנים, על זמנם ואדיבותם- אריק ורינת וכל הצוות התומך. תודה רבה!

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

 

 

More
4075 0
ביקור בחברת אלביט- כרמיאל, אפריל 2010
אפריל 29 2010 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: NPI, PMI, TOC, בטחון, העברה מפיתוח לייצור, יעדי פרויקט, מדדים, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים

יצאנו לסיור נוסף, במסגרת סיורי עמותת PMI, והפעם ביקרנו במפעל ייצור של אלביט כרמיאל.

מארחינו במפעל היו :

אליאס כהן- סמנכ"ל יצור

יוסי אלמליח- מנהל NPI

גורן אלבחרי –  מנהל פרוייקט

אבי זליג – שיפור תהליכים ונהול תוכניות

דומיניק דב- מזכירת סמנכ"ל היצור

המפגש כלל הרצאה על חברת אלביט עם דגש על מפעל הייצור בכרמיאל, הרצאה נוספת על המעבר מפיתוח ליצור ( NPI ) וסיור מעמיק ברחבי המפעל.

חברת אלביט, מאת אליאס כהן, סמנכ"ל היצור :

אלביט היא חברה שבסיסה בישראל, עם יותר מ-15 אתרים ברחבי הארץ כ- 7,000 עובדים ישירים, אך יש לה מפעלים או נציגים במקומות רבים בעולם כגון ברזיל, אירופה, ארה"ב סה"כ כ- 12,000 עובדים. הנציגות הבינלאומית נותנת לאלביט יתרון שיווקי בקשרים עיסקיים מול אותן מדינות ולכן החברה נקראת Company Multi domestic.

החברה עוסקת במספר תחומים עיקריים: מוצרי אוויוניקה כמו קסדות, צגים, מחשבים, מוצרים ומע' יבשה , מל"טים, בטחון גבולות, איבזור טנקים, מערכות נשק ועוד.

המבנה הארגוני באלביט הוא מבנה מטרציוני מחולק לתוכניות כאשר לכל תוכנית צוות ניהול המורכב מארבעה גורמים עיקריים:

מנהל תוכנית- מייצג את המנכ"ל של התוכנית/פרוייקט

מנהל טכני- מייצג את הנדסה/פיתוח

מנהל אבטחת איכות- מייצג את הלקוח

מנהל פרויקט ביצור- מייצג את חטיבת התפעול והטכנולוגיות

המימשקים של היצור כוללים: יחידות עיסקיות; חברות בת; איכות; הנדסה; טכנולוגיות; מתודולוגיות; מערכות מידע; ILS.

המפעל מיישם את שיטת  TOC (ניהול לפי אילוצים)  לניהול הייצור. פעם בשבוע מתקיימת ישיבה בנוכחות המנכ"ל בה מנסים ללמוד את שורש הבעיות שהתגלו ואיך להמנע מהן. שיטת הTOC  מאפשרת למפעל לעמוד בתוכנית GOLD שמשמעותה עמידה של 99.99 ביעדי איכות, לו"ז וכסף.

המפעל פועל גם בשיטות קייזן, צוות משותף ייצור/הנדסה בודק כל מוצר מחדש, התאמה מלאה בין תעוד/מוצר עם אופציית ON LINE לעדכון מע' המידע ההנדסיות.

איכות: איכות מוגדרת כשביעות רצון לקוח.

כל עובד חדש עובר הסמכת איכות ואחר כך רענון ההסמכה אחת לשנה. עובד שהוסמך עושה תהליכי self inspection ומאשר לעצמו את פעולותיו. גוף הבטחת איכות שם את הדגש על בדיקה ומניעה תוך כדי תהליך היצור, להבדיל מבדיקה בסוף התהליך בעבר.

בקרה תקציבית: מפעל היצור נדרש לתת הערכת עלויות מהן בונים תקציב שנתי אשר מבוקר מפעלית אחת לחצי שנה.

כאשר פרויקט מתחיל ויש קונפיגורציה הנדסית, המפעל נדרש לתת הערכת מחיר-עלויות חומר, עבודה ואמצעי ייצור/בדיקה.

עיקר עלות המוצר נקבע בפיתוח. המימוש נעשה היכן שיעיל יותר ליצר.

ביקור באלביט כרמיאל, אפריל 2010

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

 

העברה מפיתוח ליצור, מאת יוסי אלמליח, מנהל NPI :

מבנה התפקידים וחלוקת העבודה בניהול פרויקטי פיתוח במפעל השתנה כדי לאפשר פיתוח מוצרים הניתנים ליצור בקלות יחסית.

חלוקת התפקידים כעת בכל פרויקט כוללת: מוביל טכני ממחלקת פיתוח ומנהל פרויקט באגף היצור, האחראי על תהליך העברה מפיתוח לייצור , NPI (New Product Introduction)

מנהל הפרויקט בהעברה מפיתוח לייצור מוגדר כאינטגרטור ומטרתו לתת ערך מוסף להנדסה. ביכולתו להעלות בפני הנדסה תובנות מהיצור, שישולבו בתהליך הפיתוח.

מצב זה מאפשר על פי אלביט win-win, כאשר המהנדס מתפנה לעסוק בפיתוח נטו ומנהל הפרויקט מהיצור זוכה להשפיע על תהליך הפיתוח מתחילתו.

היעדים להצלחת פרויקט מאד מאתגרים, כאשר החוזה מול הלקוח והתאריכים הקבועים בו הם ערך עליון. אסטרטגית GOLD מחייבת עמידה בתאריכי חוזה ואכן, כ-95% מהפרויקטים מסתיימים בזמן.

היעדים להצלחת הפרויקט:

  • Time to market
  • On contractual time
  • High quality
  • Cost effective
  • Shorten the time
  • Plan and manage overall project

מנהל הפרויקט הוא מאגף הייצור והוא מתואם עם מחלקת הנדסה כך שהמדדים התפעוליים על פיהם נמדד הפרויקט הם:

  • מוצר פשוט ליצור
  • מינימום Lead time
  • עלויות מלאי נמוכות
  • תקציב מוגבל ולו"ז מוגדר
  • פרמטרים שונים של מלאי

הדרך להצליח במבנה הפרוקטלי הנ"ל היא :

על ידי מעורבות בין קבוצות הפיתוח למנהל הפרויקט וקבוצות התמיכה בייצור, (הנדסות ייצור, טכנולוגים)

 

שמובילה להשפעה על הפיתוח,

 

שמאפשרת מניעת בעיות ביצור , עלויות ייוצר גבוהות, רמות איכות נמוכות.

שינוי נוסף שאיפשר את המהפך באופן ניהול הפרויקטים הוא שהדגמים במהלך הפיתוח נעשים במחלקות הייצור ובהובלה מקצועית של קבוצת ה- NPI.

 

הסיור היה מגוון ומענין, עברנו על פני כל תהליך היצור וראינו מגוון גדול של מוצרים.

תודה לאלביט ולמארחינו על הזמן וההשקעה בארגון וליווי הסיור.

 

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

More
4666 0
ביקור בתעש גבעון, מרץ 2010
אפריל 20 2010 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, PMO, בטחון, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרויקט, מערכות מידע, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים

יצאנו לסיור נוסף, במסגרת סיורי עמותת PMI, והפעם ביקרנו במפעל תעש גבעון שמומחיותו הנעה רקטית.

מארחינו במפעל היו :

נתן וקסלר- מנהל גבעון

צביקה הראל- מנהל מפעל היצור

אריה מידליק- מנהל פרויקט רמ"מ

חיים יפה- ר' מנהלת בתחום הנעה

מיכל טל- תכנון ובקרה מנהלת חץ

המפגש כלל הרצאה על תעש גבעון, סיור רכוב ברחבי המפעל והרצאה נוספת על ניהול פרויקט רמ"מ (רקטה מתוקנת מסלול).

תעש גבעון, מאת נתן וקסלר, מנהל גבעון :

גבעון קיימת עשרות שנים ועובדת בשיתוף פעולה עם משרד הבטחון עבור צה"ל ולקוחות רבים בעולם.

בגבעון 4 חטיבות: הנעה רקטית, אמצעי נגד ופירוטכניקה, חימוש רקטי, וטכנולוגיות (חימוש אישי).

האסטרטגיה העיסקית של גבעון היא מעבר למוצרים מערכתיים חכמים וזולים בעלי ערך לידע.

הנישה של גבעון ביחס למתחרים בעולם היא רקטה מתוקנת מסלול, להבדיל מרקטות חופשיות או טילים מונחים פגיעה נקודתית.

רקטות חופשיות הן זולות באופן יחסי אך גם מאד לא מדויקות. טילים מונחים הם מאד מדויקים (עד 1 מ') אך גם מאד יקרים. תעש גבעון היתה הראשונה בעולם להפוך רקטה חופשית לרקטה מתוקנת מסלול, שהיא מחד זולה למדיי ומאידך מדויקת פי 10 מרקטה חופשית.

עשרות שנות ניסיונה הובילו אותה להיות מוכרת על ידי מדינת ישראל כ"מוקד ידע לאומי".

כיום, על אף פגיעה משמעותית בהכנסות בשנת 2009 עקב המשבר הכלכלי וביטול הזמנות, תעש מיצאת למדינות רבות בעולם, בינהן תורכיה, צ'ילה, ארה"ב, יפן, הודו ועוד. צפי לשנת 2010 מדבר על גידול אדיר בהזמנות.

 

ביקור בתעש גבעון, מרץ 2010

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

פרויקט רמ"מ, אריה מידליק, מנהל פרויקט:

פרויקט הרקטה מתוקנת מסלול, כמו כל פרויקט צבאי, הוא ארוך טווח.

הפעילות התחילה בשנות ה-80 עם חקר, התכנות, הדגמה, ובשנות ה-90 – פיתוח והצטיידות.

בשנת 2005 הסתים הפיתוח ובשנת 2006 בוצע הניסוי האחרון. מיד בתום יצור הסדרה הראשונה פרצה מלחמת לבנון השניה ובמהלך זריז אושרה המערכת לשימוש בצה"ל ליחידות שכבר עברו הסבה ואימונים. ביום הרביעי למלחמה המערכת כבר היתה בשימוש בליוי מדריכים מתעש. הביצועים עלו על הציפיות.

הסבר טכני

הפתרון של תעש הוא בין רקטה לטיל. הרמ"מ משוגר כרקטה חופשית, אך באמצע הדרך משתלטים עליו מיחידה קרקעית חכמה והוא מתוקן מסלול והופך למעשה לטיל.

הפרויקט

220 מ'$, מורכבות גבוהה טכנית וניהולית.

כולל מט"ח סיוע (FMF) גבוה ולכן רוב היצור התרחש בארה"ב. מספר רב של קבלנים בארה"ב הקשה ניהולית על התקשורת והאינטגרציה.

סוג ההתקשרות- מחיר קבוע וסופי, מה שמקשה גם הוא בפרויקט פיתוח כה עתיר טכנולוגיה.

תכולת הפרויקט כוללת 4 מכלולים: משגר, מארז רקטות, תחנה קרקעית (מפי"ק) ומע' שו"ב שנמצאת במפי"ק.

צוות- מינהלת פרויקט שכוללת עשרות אנשים. וקבלני משנה, שרובם מארה"ב כאשר לכל אחד מארבעת המכלולים כ-3-4 קבלני משנה.

אתגר ניהולי- תיאום בין קבלנים רבים הפזורים בכל רחבי ארה"ב. בנוסף במהלך התקופה פרצה מלחמת עיראק שהסיטה את מאמצי הקבלנים לטובת הצטיידות למלחמה שם.

ניהול פרויקטים

ניהול הפרויקטים התבצע בצורה מאד מתודולוגית ועל פי כל הכללים. חברת אורנטק ליוותה את תעש בתהליך.

  • חוזים- מול משרד הבטחון נחתמו החוזים כולל חוזה כללי, SOW, T&C. החוזים האלו תורגמו ל-4 חוזים משניים מול ארבעת הקבלנים הראשיים (בינהם לוקהיד מרטין, אלביט ואלישרא). התרגום התבצע "גב אל גב" מבחינה כספית על מנת ליצור מינימום חשיפה.
  • WBS- חלוקת פעילויות לחבילות עבודה כשלכל חבילה ממונה אחראי. האחראי הוא בעל סמכות טכנית ותקציבית (שעות). לאחראי 90% מהשעות ו-10% רזרבה ניהולית אצל מנהל הפרויקט.
  • לו"ז- הלו"ז נוהל ב- MS PROJECT ותוכנה נוספת צרפתית שאינה מוכרת בארץ. הלו"ז כלל כ-1,000 אבני דרך (!) לתשלום מתוך כוונה לפיקוח הדוק. בפועל הצריך תעסוקה רבה.
  • תקציב- דגש על CTC= Cost To Complete.
  • מסמכים- הפרויקט כלל אלפי מסמכים ועל כן מונה מנהל ארכיון שהיה אחראי על ניהול תצורה. המערכת בשימוש היתה PDM.
  • מטלות- נוהלו במערכת AIMS.
  • בקרה- פרויקט בסדר גודל שכזה מצריך בקרה מקיפה והיא אכן היתה כזו:
    8 פורומים המתכנסים בתדירויות שונות בהתאם לנושא הנדון. פורומים כגון: הנדסת מערכת, צוות פרויקט, דיווח סטטוס, סטטוס אלביט, סטטוס תקציב, PMR בהשתתפות לקוח ועוד.
    דו"חות מגוונים כאשר רק דו"ח התקדמות כולל 6 דו"חות שונים מקבלני המשנה השונים. דו"חות נוספים הם דו"ח שינויים, דו"ח תקציבי (CTC) ועוד.
    הלו"ז כלל כאמור אלפי שורות ועבר בקרה פרטנית ברמה שבועית.
    ניהול סיכונים בתדירות קבועה.
    בקרה תקציבית על צריכת שעות עבודה פנימי כמו גם מעקב הוצאות קבלני משנה.
    בקרת מסמכים חוזיים- אדם שתפקידו לעבור על ההתחיבויות החוזיות ולהתריע על מה שלא סופק.

הישגי הבקרה

מעקב הלו"ז איפשר התראה בזמן אמת וזו איפשרה תכנון וישום תוכניות התאוששות.

שקיפות המידע ללקוח עזרה בהסרת התנגדויות.

המעורבות בעבודת קבלני המשנה איפשרה פיקוח הדוק.

הפקת לקחים

בימים אלו אמור להתחיל שלב ב' של הפרויקט. הלקחים העיקריים מפרויקט רמ"מ הם:

  • יש לבנות תשתית לבקרה כבר משלב המענה ל-RFP, דרך שלב המו"מ. למשל, להקים את מינהלת הפרויקט שתתן מענה ל-RFP, לבנות תוכנית עבודה ותקציב שמהוות חלק מה- SOW ולתחזק אותן באופן דינאמי בהתאם לשינויים במו"מ.
    חתימת החוזה מהווה הקפאת Baseline.
  • פרק ניהול ובקרה ב- SOW שעוסק בקבלני משנה חייב להיות מחמיר (נגמרו החברים…).
  • העברת אחריות למנהלי חבילות העבודה תוך השארת "רזרבה ניהולית".
    10% שהושארו- זה לא מספיק.
  • להאמין לדו"חות ולא ליפות. לכפות יישום מיידי של פעולה מתקנת.
  • לא להסכים שנית ללו"ז עם 1,000 אבני דרך על אף שמאפשר תזרים נוח יותר. ריבוי אבני הדרך מעמיס רבות על הפיקוח והבקרה.

 

לסיכום- הסיור היה מעשיר גם בהיבטים טכנולוגיים וגם בהיבטי ניהול פרויקטים.
ניתן ללמוד רבות מפרויקט שנוהל "לפי הספר" וביחוד מפרק הפקת הלקחים.

יתרה מכך, תחושת הגאווה מילאה את כולנו, להיווכח, שוב, שמדינת ישראל נמצאת בחזית הטכנולוגיה עם ידע וכישורים יוצאי דופן כל כך. חזק ואמץ!

אני רוצה להודות לתעש גבעון ולמארחינו על הזמן וההשקעה בארגון וליווי של סיור למופת.

 

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

More
6670 0

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English

מאמרים מומלצים

  • מה זה PMO?
  • ניהול פורטפוליו פרויקטים – למה?
  • טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה
  • מנהל פרויקט- יש לך ספונסר?
  • English

קטגוריות נפוצות

  • ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים
  • הצצה לפרויקט
  • ללא קטגוריה
  • מאמרים
  • קצרצרון

פוסטים אחרונים

  • מה למדתי מאבא על ניהול עסק עצמאי
  • פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה
  • PMO בחברת מדיקל- איך זה נראה?
  • האם פרויקט בראשית הצליח?
  • רשמים מהכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2019

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English
Copyright © 2014 Leadera. All Rights Reserved.

ייעוץ ואסטרטגיה דיגיטלית – מיכאל פינגרוט | מיתוג ועיצוב – Nylon | פיתוח - Shmi Go La mobile