info@leadera.co.il 077-3008614
  • דף הבית
  • אודות
  • הפתרונות שלנו
    • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
    • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
    • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
    • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
    • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • הלקוחות שלנו
  • לקוחות ממליצים
  • בלוג
  • צור קשר
  • עברית
  • English

מה התחדש בגרסת PMBOK החדשה?

HomeTag "PMO"
מה התחדש בגרסת PMBOK החדשה?
ספטמבר 27 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMBOK6, PMI, PMO, PMP, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים

PMBOK6, גוף הידע בניהול פרויקטים בגרסתו החדשה

PMBOK6

PMBOK6 by PMI

השנה העברית החדשה, שמסמלת התחלות חדשות, הביאה לנו במקרה לגמרי גם גרסה חדשה של גוף הידע הבינלאומי בניהול פרויקטים (על אף שבוועדה הפעם היתה גם נציגות ישראלית וזה מרשים כשלעצמו).

למי שלא מכיר, ספר ה- (PMBOK) Project Management Body Of Knowledge , ובעברית- גוף הידע בניהול פרויקטים,  נודע גם בכינויו "התנ"ך בניהול פרויקטים" ומכיל את כל ההגדרות, מינוחים, תהליכים וטכניקות הנדרשים לניהול הפרויקט. הספר הוא מטעם Project Management Institute (PMI), העמותה העולמית לניהול פרויקטים, ששוקדת על עדכונו והפצתו מידי מספר שנים.

הספר התעדכן עכשיו כדי לשקף את ההתפתחויות והשינויים בעולם ובסביבת הפרויקטים מאז הגרסה הקודמת שיצאה ב – 2013. בנוסף, כיוון שגוף הידע מהווה גם סטנדרט העומד בדרישות ה ANZI האמריקאי (מכון התקנים האמריקאי), הריהו מחויב בעדכון אחת לחמש שנים לפחות.

אז מה התחדש בורסיה הנוכחית?

האמת שכמי שמכירה את הספר על בוריו, גם כסגנית נשיא ב PMI ישראל,  וגם כמי שמלמדת אותו לבחינות ההסמכה של ה- PMP, הופתעתי מהיקף השינויים ביחס לגרסאות קודמות. מדובר בכמה שינויים עקרוניים תפיסתיים-

אג'יליות

לראשונה ב-PMI יש התייחסות איך ליישם את התפיסה של ניהול פרויקטים בסביבה משתנה/ אג'ילית, ובאופן כללי איך להתאים את המתודולוגיה לאילוצי הארגון, הסביבה וסוגי הפרויקטים. פרק שלם מבין הפרקים הפותחים, מתייחס לסביבת העבודה וההשפעות הפנימיות והחיצוניות לפרויקט. כמו כן כל תחום ידע מיוצג גם בפרויקטים שמנוהלים באופן איטרטיבי או אג'ילי. יתרה מכך, ספר ה- PMBOK פורסם בשילוב וביחד עם ה- Agile Practice Guide.

דגש על אסטרטגיה וידע עסקי

בחלק הפותח ניתן דגש לחיבור בין פרויקטים לאסטרטגיית הארגון והצד העסקי . אני חייבת לציין שאני אישית מאד מתחברת לנושא הזה שקשור לניהול פורטפוליו פרויקטים. זהו מניסיוני אחד המקומות שבהם PMO יכול לחולל שנוי ולייצר ערך מוסף גבוה לארגון. למשל כאשר צריך לתעדף פרויקטים, או כאשר יש מצוקת משאבים ונדרשת הסטה שלהם מפרויקט חשוב פחות לפרויקט חשוב יותר וכד'. המלצות לפעולות מסוג זה צריכות להנתן בהתבסס על ההבנה מהי אסטרטגיית הארגון ובאיזה אופן כל פרויקט תורם לה.

מבחינת מנהל הפרויקט המסר הוא להכיר, להבין ולהתייחס לפאן העסקי של הפרויקט. גם אם מנהל הפרויקט לא יצר ואינו אחראי לתוכנית העסקית שמצדיקה את מימושו של הפרויקט, הרי שבתור האיש האמון על העשייה והיצירה של התוצר או התוצאה- הוא/היא חייבים להכיר ולתת את הדעת על התועלת העיסקית שתצמח לארגון מהפרויקט. הבנה זו משפיעה על קבלת החלטות בפרויקט ומאפשרת למשל הצפה של סיכונים רלבנטיים להנהלה, כאלו שמסכנים את מיקסום התועלת מהפרויקט. שני מסמכים ספציפיים שרלבנטיים להבנה הזו הם: Business case, Benefit Realization Plan.

תפקידו של מנהל הפרויקט כמנהיג צוות הפרויקט

התייחסות נוספת ומשמעותית, ואולי החידוש המרגש ביותר, הוא פרק שלם וחדש על תפקיד מנהל הפרויקט. כידוע PMI  פרסמה לא מכבר את משולש הכישורים למנהל הפרויקט, וכעת היא מקדישה לנושא פרק שלם בספר החדש המתאר איך מנהל פרויקט יכול להוביל פרויקט באפקטיביות. ההרחבה היא בתחום המנהיגות, Leadership .
הפרק כולל תיאור תפקיד של מנהל פרויקט והשוואתו למנצח על תזמורת, התיחסות למעגל ההשפעה של מנהל פרויקט על בעלי ענין, וכאמור ציון משולש הכישורים תוך הרחבה על ההבדל בין ניהול למנהיגות, התייחסות לכח ארגוני ופוליטיקה, והסבר מפורט על משמעות האינטגרציה שמנהל פרויקט עושה ברמות השונות.

תחומי הידע, Knowledge Area

גם בעשרת תחומי הידע יש עדכונים. אמנם לא נוסף תחום ידע חדש אך שמות שונו כדי לחדד נושאים מסוימים, ותהליכים התווספו בהתאם לפרקטיקה המשתנה.

ניהול אינטגרציה- התווסף תהליך חדש שנקרא Manage Project Knowledge, שנותן את המקום החשוב כל כך, שהיה חסר עד כה, להפקת הלקחים ויישומם מפרויקט לפרויקט.

ניהול תכולה- יש התייחסות לממשק ולקשר בין מנהל הפרויקט ל- Business Analyst. PMI הוציאה לאחרונה את ה- Business Analysis Practice Guide וכעת היא מחברת ומתארת את המימשק בין שני התפקידים.

ניהול זמן- שינה שם והפך ל- Project Schedule Management. אולי עכשיו יהיה פחות בלבול בין "ניהול זמן"= איך אני קם בבוקר ומארגן את זמני על מנת להספיק את כל משימות היום, לבין "ניהול לו"ז"= שהוא לוח הזמנים של הפרויקט על שלל המשימות, אבני הדרך וחבילות העבודה שיש לממש.

ניהול איכות- Quality Assurance הוא ברוב המקומות מחלקה נפרדת וייעודית בארגון ולא חלק מהפרויקט, ולכן התהליך נקרא עכשיו Manage Quality  , שהוא כן חלק מתפקידו של מנהל הפרויקט, שאחראי על איכות הפרויקט אותו הוא מנהל.

ניהול משאבי כח אדם- שינה שם והפך ל- Project Resource Management כדי לכלול את כלל המשאבים של הפרויקט ולא רק כח האדם.

ניהול תקשורת- נעשתה אבחנה בין Communication שמתייחס לפעולת התקשורת בפרויקט, לבין Communications שמתייחס לתוצרי התקשורת: דהיינו מסמכים, ניירות, דו"חות ועוד.

ניהול סיכונים- בתחום ידע זה חלו כמה וכמה שינויים: התווסף תהליך חדש של Implement Risk Responses שבה ללמדנו שלתכנן סיכונים זה טוב וחשוב אבל לא מספיק וצריך גם ליישם את כל תוכניות התגובה היפות שכתבנו.

בנוסף, התווספה אסטרטגיית תגובה לארבע שהיו, והיא escalate. כלומר, להסלים ולהציף סיכונים משמעותיים ושאינם בשליטה של מנהל הפרויקט, להיררכיה גבוהה יותר שאמורה לטפל בהם.

ניהול רכש- הפרק עבר מטמורפוזה ושינוי כללי, והוא כעת בראייה יותר גלובלית.

ניהול בעלי ענין- מתייחס כעת פחות לניהול בעלי העניין ויותר ל- engagement, שכן פעמים רבות אי אפשר לשלוט בבעלי העניין אבל בהחלט ניתן להחליט איך מערבים אותם בפרויקט.

 

בנוסף, נושא ה- ITTO, כלומר Inputs, Tools &Technique, Outputs , נעשה פשוט יותר כאשר מסמכים דומים קובצו תחת כותרות משותפת. למשל- Project Management Plan שמהווה אינפוט אחד ומכיל בתוכו תוכנית לניהול לוח זמנים, תוכנית לניהול תכולה, הערכת עלויות ועוד.

 

שינויים אלו מתוארים בחלקם גם בוידאו באתר PMI.

 

איך זה משפיע על ההסמכה?

מי שכבר מוסמך PMP- זה לא באמת משפיע. מה שכן, כדאי להכיר, להתענין וליישם על מנת להיות רלבנטיים. ניתן לקרוא וללמוד על השינויים ולדווח על לימודים אלו לטובת נקודות PDU.

מי שרוצה להיות מוסמך PMP- השינוי ישפיע החל מ- 2018 אז תשתנה בחינת ההסמכה באופן שישקף את השינויים בספר. (זוהי תזכורת לכל תלמידיי בקורסי הכנה ל-PMP, שלמדנו עד כה את הספר בגרסה 5, לרוץ ולהבחן לפני השינויים… )

ולסיום

כמי שמאמינה שכל אחד צריך להיות עם אצבע על הדופק ולדאוג לפיתוח האישי והמקצועי שלו, הרי שחידושים בתחום הם סימן טוב לדינמיות ורלבנטיות. ולכן בהחלט הזדמנות טובה עבורנו אנשי המקצוע בניהול פרויקטים, לסמן לעצמנו מטרה לשנה החדשה ללמוד ולהתעדכן בשינויים אלו, בין אם באמצעות קורסים ובין אם באמצעים אחרים.

 

בהצלחה! גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

 

More
5206 1
איך לעשות כסף מזבל?
יולי 27 2017 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים, הצצה לפרויקט 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, איכות סביבה, אנרגיה, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, רגולציה, תשתיות

הקמת מפעל מיחזור RDF בחיריה

מבט אחר על חיריה

לשמחתי אני מזדמנת לסיורים רבים, כחלק מהסיורים של PMI ישראל, אותם אני מארגנת מתוקף תפקידי כסגנית נשיא בעמותה. הפעם הגענו, קבוצה של מנהלי פרויקטים, למפעל למיחזור RDF בחיריה, זאת ביוזמתו של דני בן יונס, מנהל פרויקט הקמת המפעל ומשתתף פעיל ב PMI.

הפרויקט והסיור מעניינים ומעשירים, גם ברמת ניהול הפרויקט אבל גם מהזווית הפרטית, שהרי כולנו זורקים זבל…

ברמה האישית הופתעתי לראות כמה ניתן ללמוד עלינו מהאשפה אותה אנו זורקים, שלא לדבר על היכולת לאפיין "אשפה ישראלית" ובתוכה אבחנה לפי אזורי מגורים/ ערים/ שכונות- מדהים.

 

רקע והצורך בפרויקט

מפעל המיחזור בחיריה הוא כיום המפעל הגדול במזרח התיכון מבין המפעלים הקיימים, כולל בארץ.
בעבר הוא שימש כאתר הטמנה לפסולת (הר חיריה המפורסם שנראה למרחוק), אך רשות שדות התעופה/ נתבג התלוננו על ציפורים וסכנה לטיסות. על כן התקבלה החלטת ממשלה להעביר את ההטמנה לאתר "דודאים" ולהשאיר בחיריה רק תחנת מעבר.
חשיבה ארוכת טווח ושיקולי קיימות ואיכות סביבה שינתה את התמונה, ועל העיריות הוטל לשלם אגרת הטמנה על הזבל שתושבי העיר מייצרים.
בנוסף, כמות הזבל רק עולה לאורך השנים. האתר משמש כיום את כל גוש דן: תל אביב, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון, אור יהודה וכו'. בעבר היו כלולות ערים נוספות כגון ראשלצ ורמה"ש, אך עקב כמויות הזבל הגדלות, ערים אלו ואחרות מקבלות כיום שירותי מיחזור והטמנה מאתרים אחרים. משקל הזבל מגוש דן מגיע כיום לכמות של מיליון טון בשנה, 200 מיליון שקל העלות של הזבל…

כך נולד צורך לצמצם את כמות הזבל המוטמנת ואיתה את אגרת ההטמנה. צמצום כמות הזבל המוטמנת יכולה להתקבל בין השאר על ידי מיחזור חלק ממנו.

גלית יסקרביץ טיץ ומנהל הפרויקט דני בן יונס

מפעל ה RDF- Refuse Derived Fuel

כמות הזבל המגיעה מגוש דן למפעל, שמשתרע על פני 22 דונם,  עומדת כאמור על כמיליון טון בשנה. חצי טון ממוחזר והשאר הולך להטמנה.

הלקוחות מהם מתקבל הזבל הן העיריות. הרעיון הוא להפיק כמה שיותר מכל טון זבל ולמכור הלאה כדי לייצר רווחיות. הלקוח המרכזי והיחיד לטובת חומר ה RDF המיוצר הוא מפעל נשר לייצור מלט, שמשתמש בחומר כדלק. החוזה בין נשר למפעל מיחזור הוא לתקופה של 10 שנים, כאשר ה- RDF שמשונע לנשר מהווה רק 10% מהדלקים הפוסיליים שהם צריכים והם היו שמחים לעוד. מפעל המיחזור מייצר חומרים נוספים מלבד RDF, למשל קומפוסט.

מיחזור הזבל מאפשר WIN-WIN לכמה גורמים: חברת המיחזור Veridis, שהיא חברה אמריקאית שמרוויחה מהכנסות המפעל; חברת נשר, כלקוח, חוסכת בהוצאות הדלק; העיריות שאמנם משלמות על מיחזור כמו הטמנה, אבל חוסכות את הוצאות השינוע לדודאים.

 

היעדים שהעמיד לעצמו המפעל הם:

  • הפחתה של שיעור הפסולת המוטמנת
  • הגדלה של שיעורי המחזור
  • הוזלת עלויות בטיפול בפסולת לאורך זמן
  • התאמה להפרדת פסולת במקור
  • ייצור אנרגיה חלופית מפסולת
  • הקטנת פליטות גזי חממה

הפסולת שמגיעה למפעל מגוונת וכוללת:

  • 40% חומר אורגני
  • 8% קרטון
  • 17% נייר
  • 4% טקסטיל
  • 13% פלסטיק
  • 5% חיתולים
  • אחר – מתכות, מוצרי חשמל ביתיים ועוד

כאשר הזבל מגיע למפעל, השלב הראשון הוא למיין.

את החיתולים למשל אין טעם למחזר (משיקולים מובנים…) ועל כן משאיות מאזורים מרובי ילדים וחיתולים הולכים הישר להטמנה…
פסולת פלסטיק, נייר וטקסטיל, לעומת זאת, נחשבים לבעלי ערך קלורי גבוה והם עוברים גריסה, בקרה וניפוי לשם הפיכת ל FDR שנמכר כדלק ירוק וידידותי לסביבה. כיום בגדים נזרקים הרבה יותר מבעבר וניתן למצוא אותם בפסולת שמגיעה בכמויות גדולות. נכון הדבר עוד יותר בחילופי עונות כשאנחנו מסדרים ארונות וזורקים מכל הבא ליד…
פלסטיק כמעט ואינו מתכלה בהטמנה, אבל כחומר דלק הוא בוער נהדר ולכן השימוש בפלסטיק לייצור RDF הוא רב הישגים: גם נחסכת ההטמנה, גם התוצר נמכר לנשר ומרוויחים כסף, וגם נחסכות הוצאות ההובלה לנגב להטמנה.
אגב, בקבוקי השתיה שנאספים בכלובים נפרדים אינם מגיעים למפעל המיחזור ונשלחים למקום אחר, שם ייעודם הוא בעיקר לבגדי פליס. חשבתם פעם כמה הבגדים שאנו לובשים דליקים?…
על פי מנהל המפעל, חוק "עשר אגורות" לשקיות הסופר, לא עשה אימפקט גדול עד כה, ולא ניכר כי כמות השקיות קטנה.
מהזבל האורגני מייצרים קומפוסט. לכן משאיות זבל שמגיעות מאזורי מסעדות בתל אביב, דוגמת הנמל, מופנות למיחזור קומפוסט.
כאב הראש הגדול של המיחזור היא הזכוכית כיוון שהיא נשברת. כשזה קורה, אין יכולת להפריד בין השברים לשאר הפסולת ולא ניתן להשתמש לזבל אורגני שמא השברים יגיעו דרך הדישון לפירות וירקות אותם אנו אוכלים.

המפעל כולל 3 קווי ייצור: 2 קווי פסולת ביתית וקו אחד תעשייתי, ועובד 24 שעות למעט ימי שבת.

המיון נעשה בשיטות מגוונות כגון מיון לפי גודל חור בתוף, מיון אופטי באמצעות החזר אור, מסרק אוויר, וכו', ללא מגע יד אדם. ועל אף זאת, כיוון שמדובר במיון סטטיסטי הרי שהוא לא מדויק (פחית קולה יכולה להתפס עם שקית למשל). ועל אף זאת המפעל נחשב הצלחה ואם ניתן היה להגדיל עוד יותר את היקף המיחזור- היה לכך ביקוש.

פרויקט הקמת מפעל RDF

פרויקט ההקמה

בשנת 2009 נחתם הסכם בין דן איגוד ערים (עיריית ת"א), לבין חברת נשר. נשר הביאה קבלן משנה בשם וייאוליה (כיום Veridis), שהביא איתו את הטכנולוגיה.

כמו הרבה פרויקטי בינוי בארץ, הפרויקט "בילה" שנתיים בבתי משפט, ובשנת 2011 התחיל התכנון עם מתכננים ישראלים. ב 2014 החל שלב הביצוע, שנמשך שנתיים וחצי, עם תקציב הקמה של 400 מיליון שקל. הפעלת המפעל תוכננה ליולי 2016.

מנהל הפרויקט הוא דני בן יונס, ומהנדס המפעל הוא מוטי ויינשטוק. למרבה ההפתעה לשניהם ניסיון כעובדי אינטל ב Clean room והנה עכשיו הם בפרויקט בחיריה.

הם וכלל צוות הפרויקט עמדו בכל היעדים, והעמידו מפעל בן 22 דונם, מתוכם 11 דונם שטח בנוי, הגדול באירופה בהיקף הזבל שממחזר. בנוסף עמדו בלוחות הזמנים ואף הקדימו בחודש וחצי.

לדבריהם ההצלחה נזקפת להכנה טובה, גם בהיבט ההנדסי וגם בהיבט הניהולי.

אתגרים ותובנות בניהול הפרויקט

  • הנדסי- תכנון תלת מימד חוסך זמן ומקדם משמעותית את הפרויקט בהיבטיו ההנדסיים. בפרויקט הנ"ל היה תכנון תלת מימד אך רק לציוד, ואם היה תכנון מלא- מעריכים שהיה נחסך זמן נוסף.
  • ניהולי- הפרויקט הזכיר את מגדל בבל- קבלן ישראלי, טכנולוגיה גרמנית, משפצים מכל העולם. צריך לדעת לעבוד בצוות מגוון ובינתרבותי שכזה.
  • ניהולי- תוכנית ההיתרים, שמהווה צוואר בקבוק בכל פרויקט תשתית, היתה כאן משמעותית אף יותר כיוון שדרשה התמודדות עם דברים שנעשים פעם ראשונה. למשל, כיבוי אש. אין עוד מפעלי מיחזור בסדר גודל הזה ולכן לנציגות כיבוי אש היה קושי להציב את דרישותיהם מהמפעל. ההתמודדות נעשתה באמצעות הזמנת נציגות מכבי אש לסיור במקום גם לפני וגם תוך כדי הקמה כדי ל"ראות בעיניים" ולהבין יחד מה הצרכים למניעת/ כיבוי שריפות. בסיור שלאחר מכן ראינו את תותחי הקצף המותקנים במקום, בייחוד באולם התוצר הסופי, ה- RDF, שהלוא הוא דלק לכל דבר. נפיץ ביותר.
  • ניהולי- הנהלת הפרויקט היתה שותפות המורכבת מאיגוד דן וויאוליה. מבחינה ניהולית זה אומר דיווח כפול והתנהלות בין שני גורמים, מה שמייצר מורכבות ועומס על מנהל הפרויקט. צריך לדעת להתנהל בתבונה. היה מעקב צמוד על לוח הזמנים של הפרויקט והנתיב הקריטי שלו, בעזרת PMO לפרויקט, שאיפשר לשקף להנהלה את הסטטוס וההתקדמות בכל רגע נתון.
  • הנדסי- תוכנית הביסוס היתה מאד מורכבת שהרי לא מדובר בקרקע יציבה, אלא בהר זבל (חיריה). כדי להתמודד עם אתגר זה הובאו 600 עמודים מוכנים מראש, שנדחפו לקרקע כשהם מוכנים, באמצעות מכונה שהובאה מספרד. חלק מהעמודים באורך 40 מטר… לפרויקט היו שני קבלני ביצוע, אחד לביסוס, שהיה מורכב, והקבלן השני לשאר. דרישה הנדסית נוספת היא לעגורנים ייחודיים לטיפול בזבל. הצורך הוא ברמת דיוק גבוהה במיוחד שלא בנמצא בארץ.
  • הנדסי- נפח המיחזור הגדול היווה אתגר לטכנולוגיה שלא התנסתה בהיקפים כאלו. יתרה מכך הטכנולוגיה גרמנית אבל האשפה ישראלית… מסתבר שההבדלים בין התרבויות ניכרים גם באשפה: בישראל זורקים לזבל כלי חשמל, מה שהטכנולוגים הגרמנים לא מכירים מהבית…, בנוסף יש באשפה כמות גדולה משמעותית של פירות וירקות, העונתיות מורגשת כאשר באפריל למשל יש עומס עקב ניקיונות הבית לקראת הפסח…וכד'.
    כדי להתמודד עם המאפיינים הייחודיים האלו הושקעה עבודת תכנון, ובוצע פיילוט לטכנולוגיה. לשלב הביצוע כבר הגיעו מנוסים.

וכמובן שתמיד יש מה עוד לשפר ואיך לייעל.

לאחר ההרצאה יצאנו למפעל לראות במו עיננו את תיפקוד המפעל. מלבד הניחוח ממנו קשה להתעלם… המראה מרשים ובאמת מלהיב לראות איך ניתן לעשות כסף מזבל.

תודה לדני ומוטי על האירוח המענין והמכבד. בהצלחה בפרויקטים הבאים!

אלו סרטונים המתארים את פעילות המפעל:

https://www.youtube.com/watch?v=PJ_a_WQVi8g
https://www.youtube.com/watch?v=7HqV9UmoE7g

 

 

להתראות,

גלית

 

More
4020 1
מה זה מסמך ייזום? ואיך הוא קשור ליציאה לחופשה?
יולי 13 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, יעדי פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מסמך ייזום, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

 

http://www.freedigitalphotos.net/

Project charter

מה זה מסמך ייזום?

את המונח מסמך ייזום כבר שמעתם? ואולי כתב אמנה? יש כאלה המכירים אותו בתור Project charter. אז על מה אנחנו מדברים פה בעצם?

לפי הגדרת ה PMBOK ורסיה 5, מסמך ייזום פרויקט הוא "מסמך המופק על ידי יוזם הפרויקט או נותן החסות, המאשר את קיומו של הפרויקט באופן רישמי ומספק למנהל הפרויקט את הסמכות להשתמש במשאבים ארגוניים עבור פעילויות הפרויקט."

זהו למעשה אחד המסמכים הראשונים בפרויקט ואחד החשובים שבהם, שמתעד פורמלית את ההחלטה להתקדם ולבצע את הפרויקט, תוך מינוי מנהל פרויקט אחראי.

 

מה כולל המסמך?

המסמך מתעד את הצרכים העיסקיים, את ההנחות, האילוצים, את הבנת צרכי הלקוח ודרישות העל ואת המוצר/ תוצאה שהפרויקט נועד לספק.

נושאים במסמך הם:

  • מטרת הפרויקט או הצדקתו
  • יעדי פרויקט מדידים וכיצד למדוד את הצלחתם
  • דרישות עיקריות
  • הנחות ואילוצים
  • תיאור כללי של הפרויקט וגבולותיו
  • סיכונים מרכזיים
  • אבני דרך מרכזיות בלוח הזמנים
  • תמצית התקציב
  • רשימת בעלי ענין
  • כיצד הפרויקט יאושר לסיום
  • מינוי מנהל פרויקט, אחריותו ורמת הסמכות שלו
  • שמו וסמכותו של נותן החסות שמאשר את מסמך הייזום

מסמך הייזום אינו מהווה את תוכנית הפרויקט המקיפה, שתבוא רק בשלב הבא, הלוא הוא שלב התכנון. כרגע, בשלב הייזום, אין עדיין מידע מלא ולכן כאן לא מדובר בלוח זמנים מקיף ומפורט, או בניתוח סיכונים שלם, אלא תכנון-על של הפרויקט על מנת לוודא שהוא ישים במסגרת הנתונה ותחת האילוצים המזוהים.

הרציונל בכתיבת מסמך הייזום, טרום הכנת תוכנית מלאה, הוא שבניית תוכנית פרויקט מקיפה, המכונה Project Management Plan (PMP) , דורשת משאבים רבים של זמן, כסף, אנשים, ואין טעם או אפשרות לצאת להשקעה הזו בתכנון, לפני שלא מאשרים פורמלית את הפרויקט בארגון.

את המסמך אמור לכתוב, או לפחות לחתום, הספונסר של הפרויקט, כחלק משלב ייזום הפרויקט.

 

למה זה חשוב לי כמנהלת הפרויקט?

מכמה וכמה סיבות.

ראשית כי המסמך מהווה את האישור הפורמלי לפרויקט בארגון, כלומר שבאופן תאורטי אם אין מסמך ייזום, אין לי פרויקט לנהל…

שנית, כי מסמך הייזום כולל את המינוי שלי להוביל את הפרויקט. בעולם המטריציוני של ימינו, בו אין לי כמנהלת פרויקט סמכות ישירה על צוות הביצוע, כתב המינוי הזה מהווה את הדבר הקרוב ביותר לסמכות שאקבל.

שלישית, מפני שבמסמך מוגדרת מהי הצלחת הפרויקט וכיצד תימדד, אז אם לא יהיה לי מסמך ייזום, איך אדע מהן מטרותיי ומה בעצם מאפשר לי להצליח בתפקידי?

בנוסף המסמך עושה סדר ומבהיר מידע נחוץ לתחילת הדרך.

לכן, גם אם אצלכם בארגון לא מונהג מסמך ייזום- כדאי ומומלץ לשאול ולאסוף את המידע, על מנת לצאת לדרך בצורה המיטבית כך שהמטרות ברורות לכולם.

 

אז מה הקשר ליציאה לחופשה?

רובנו, בעיתוי זה של השנה, מתחילים לחשוב על החופשה המשפחתית שתקרה איפשהו בחודשי הקיץ, אנחנו מקוות.

בהנחה שחופשה משפחתית היא פרויקט, כפי שכבר דיסקסנו בפוסט קודם, הרי שצריך להתחיל עם מסמך ייזום, כזה שיאפשר לנו להבין שהחופשה ישימה במסגרת הנתונה ותחת האילוצים המזוהים.

כשם שכל פרויקט שונה ממישנהו, עם מטרות שונות, בעלי ענין שונים וסיכונים אחרים, הרי שגם לכל משפחה יהיה פרויקט שונה ומסמך ייזום בהתאם. נראה שתי דוגמאות:

מסמך ייזום עוצרים בעין יהב

 

 

מסמך ייזום בראש שקט

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מה דעתכם? המסמך מבהיר, מסדר ומאפשר להתקדם לשלב התכנון המפורט?

אם מצאתם אותו ככזה, אתם מוזמנים ליצור אחד לפרויקט שלכם (ו/או עבור החופשה הפרטית שלכם ).

והכי חשוב- תבלו ותעשו חיים בחופשה!

 

להשתמע בפוסט הבא,

נטע קופלמן-הורביץ וגלית יסקרביץ-טיץ

נ.ב.- אם אתה רוצה להיות הראשון שמקבל עדכונים, אתה מוזמן להרשם לניוזלטר באתר.

 

More
9750 1
איכות בינלאומית בניהול פרויקטים
אוקטובר 23 2015 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, בקרת פרוייקטים, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול איכות, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, ניהול תהליכים, פרויקט, רגולציה

כמי שחיה את עולם ניהול הפרויקטים מעל ל15 שנה והתוודעה לתחום ולמקצוע כמנהלת פרויקטים בחברת מוטורולה, כמו גם חברת עמותה, מוסמכת PMP  וסגנית נשיא ב -PMI , העמותה לניהול פרויקטים בישראל, הרי שהכותרת "איכות בינלאומית בניהול פרויקטים" מהווה מבחינתי מציאות שרירה וקיימת.

למה הכוונה ב"איכות בינלאומית בניהול פרויקטים"?

ניהול תהליכים פרויקטליים

מאז שנות השישים של המאה הקודמת, אז הוקמה Project Management Institute- PMI , החלו לאסוף את המידע והידע הקיימים והמצטברים בתחום ניהול הפרויקטים ולאגד אותם בגוף הידע בניהול פרויקטים, הלוא הוא ה- Project Management Body of Knowledge- PMBOK.

ספר זה, המתורגם גם לעברית, מספק הנחיות לניהול פרויקטים ומגדיר מושגים הקשורים לניהול פרויקטים. המדריך מתאר את מחזור חיי הפרויקט, את התהליכים המתייחסים אליו, שיטות ופרקטיקות המוגדרות כ- best practice.

בכך הפרקטיקות וה"תורות שבעל פה" המתהוות מזה שנים, הפכו להיות מתועדות ושיטתיות ועל ידי כך התאפשר תהליך של שיפור מתמיד שהוא לב ליבה של איכות באשר היא.

בנוסף, בהיותו של ספר זה נפוץ כל כך בעולם כולו, הוא איפשר ומאפשר דה פקטו שפה משותפת וגלובלית לכלל העוסקים בניהול פרויקטים (מעל 5 מיליון ספרים נמכרו עד כה בעולם).

 

לאחרונה, שפה זו מקבלת ביטוי גם בתקני ISO רלבנטיים:
בשנת 2012 פורסם תקן בינלאומי שמספרו 21500 וכל כולו עוסק בניהול פרויקטים. הדימיון בינו לבין ה-PMBOK  רב . תקן זה אומץ ב-2014 בישראל כתקן ישראלי (ת"י) 21500 של מכון התקנים הישראלי. ממש לאחרונה הצטרף תקן חדש למשפחת תקני ניהול הפרויקטים עם הפצתו של התקן הבינלאומי 21504 ISO והוא מיועד לניהול פורטפוליו*.

 

התובנה שעולה מהדברים היא שתחום ניהול הפרויקטים ממוסד, מובנה, ו"ממוקצע" ובכך מאפשר איכות המקדמת מצוינות ושיפור בניהול פרויקטים. בנוסף, הוא בינלאומי כיוון שתקנים ושיטות כגון ה  PMBOK וה-  ISO הם בינלאומיים, מקובלים ומהווים אורים ותומים בעולם כולו.

 איך זה בא לידיי ביטוי בארגונים?

 

לרוב מדובר בארגונים שמסיבות מגוונות מגיעים למסקנה שיש מקום וצורך לשפר את אופן ניהול הפרויקטים בחברה.

– יתכן שזה משום שהלקוח דורש.

לדוגמה משרד ממשלתי שדורש מספקים העובדים עימו לתת מענה למכרזיו עם התיחסות משמעותית להיבטים של ניהול הפרויקט על פי מתודת ה- PMBOK;

– סיבה נוספת היא שהארגון נתקל ב"פרויקטים מדממים" המחייבים אותו ל"חישוב מסלול מחדש" על האופן והשיטה בה מנוהלים הפרויקטים על מנת לשפר ביצועים ולמנוע דימום נוסף בהמשך.

למשל פרויקט גדול ומשמעותי לארגון שלא עומד בלוחות זמנים ומפסיד מסירה ללקוח חשוב, או חורג משמעותית מהתקציב שהוגדר לו ובכך פוגע בריווחיות שלו;

– סיבה נפוצה אחרת היא גידול במספר הפרויקטים המורכבים בארגון שדורשים באופן טבעי שילוב של מספר מחלקות בארגון ומהווים "פרויקטים רוחביים" שלא ברורה הדרך או הגוף הנכון שיוביל אותם.

דוגמת פרויקטים אסטרטגיים שמייצרים שינוי בארגון ודורשים מעורבות של רוב המחלקות, ואז לא ברורה השיטה לניהולם שכן לכל מחלקה השיטה שלה; ועוד.

 

 פיתוח מתודולוגיה פנים ארגונית

 

במקרים דנן הארגון מחליט לייצר את המתודולוגיה הפנים ארגונית שמתאימה לצרכיו ולסוגי הפרויקטים המתקיימים אצלו, זאת בהלימה לשיטות המוכרות והמקובלות בעולם, דוגמת ה PMBOK וה-ISO.

מתודולוגיה כזו קובעת את התהליך והשלבים שפרויקט בארגון עובר, את התשומות והתפוקות לכל שלב ואת צמתי ההחלטה והשערים הנדרשים על מנת לוודא התקדמות נאותה ועמידה ביעדים. מתודולוגיה טובה מהווה בראש ובראשונה שפה אחידה בארגון המאפשרת תקשורת, תיאום וסנכרון בין הגופים הפועלים בפרויקט. בנוסף, המתודולוגיה היא בסיס לבקרה איכותית של הפרויקטים בהיבטי לוחות-זמנים, תקציב ואיכות.

 

 הקמת PMO 

 

מזה יותר מעשור ניכרת תופעה בה ארגונים שמחליטים לייצר את המתודולוגיה והשיטתיות לניהול פרויקטים, בוחרים לעשות זאת באמצעות הקמת גוף האמון על משימה זו והוא המשרד לניהול פרויקטים, המוכר יותר בשמו Project Management Office- PMO.

 

PMO כפי שמוגדר ב- PMBOK  גרסה 5 הוא " גוף או ישות ארגונית שמייצר אחידות בכל מה שקשור לתהליכי מימשל פרויקטים, מתודולוגיות, כלים וטכניקות,  ומאפשר חלוקה של משאבי הארגון.
אחריות של PMO יכולה לנוע החל ממתן תמיכה ניהולית למנהל הפרויקט ועד לאחריות מלאה על ניהול ישיר של פרויקט אחד או יותר".

 

ל-PMO  כפי שהשתרש בתעשיה, בארץ כמו גם בחו"ל, יש פונקציות מגוונות ולמעשה הגדרת התפקיד ותכולת העבודה של ה-PMO  משתנה מארגון לארגון.

יחד עם זאת, ברוב המקרים גוף זה הוא זה שאחראי בארגון על בניית והטמעת המתודולוגיה, פיתוח הכלים ותהליכי העבודה.

החל מהבנת הצרכים וסוגי הפרויקטים בארגון, דרך מיסוד תהליכים חזקים ומוכחים שעובדים בארגון והוספת תהליכים חדשים שאינם קיימים בארגון עד לרגע התהוות המתודולוגיה, ממשיך בליווי וסיוע למנהלי הפרויקטים להכיר את השיטה החדשה וליישם אותה, וכלה בשמירה או אכיפה שהשיטות החדשות מיושמות ואפקטיביות.

 

בניה והטמעה של מתודולוגיה כרוכה בשינוי שיטות עבודה והרגלים, ובאופן טבעי לוקחת זמן וכרוכה באתגרים. בכל אופן, לאחר שההטמעה מושגת, התהליכים הופכים לברורים מעליהם ולעבודה יומיומית ומתבקשת, שאף אחד לא מבין איך עבדו קודם אחרת…

כמובן שצריך לוודא כל הזמן שהמתודולוגיה ממשיכה להיות רלבנטית לצרכי הארגון המשתנים, ולרענן אותה מעת לעת.

 

או- אז האיכות בפרויקטים עולה, והאחידות המתקבלת מאפשרת גם שיפור מתמיד אך לא פחות חשוב- היא מאפשרת ניהול פרויקטים מיטבי בחברות גדולות ו/או גלובליות המבקשות לייצר פרויקטים טובים בכל יחידותיהן ולא רק באופן נקודתי או חד פעמי.

 

 

 

ב- 16 בנובמבר 2015  התקיים הכינוס הלאומי ה13 של האיגוד הישראלי לאיכות, במסגרתו נתתי הרצאה על "איכות בינלאומית בניהול פרויקטים" ועל הנושאים המופיעים בסקירה שלעיל.

לחץ לצפיה בתוכנית הכנס

 

 

גלית

 

 

 

*פורטפוליו מוגדר בתקן כאוסף של מרכיבים המקובצים יחדיו על מנת לאפשר את ניהולם במטרה לממש באופן חלקי או מלא את מטרותיו האסטרטגיות של הארגון. אותם מרכיבים יכולים להיות פרויקטים, תוכניות, תיקי פרויקט או כל עבודה קשורה אחרת.

 

More
4140 0
ראיון ב"אנשים ומחשבים" לקראת הכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים בישראל
מאי 01 2015 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMI, PMO, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פורום בניהול פרויקטים, תשתיות

להלן ראיון איתי, שפורסם ב- 29 לאפריל 2015 ב"אנשים ומחשבים":

"אנו רוצים לחזק את הקשר בין PMI סניף ישראל לתעשייה ולגורמי ממשל בישראל, על מנת לקדם את הערך שניהול פרויקטים, תוכניות ופורטפוליו נותן להשגת תוצאות עסקיות ומאפשר לחברות להיות בעלות ביצועים גבוהים, שאחוז הפרויקטים המצליחים בהן גבוה", כך אמרה גלית יסקרביץ'-טיץ, סגנית נשיא לקשרי תעשייה וממשל ב-PMI.

יסקרביץ'-טיץ התראיינה לקראת הכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, יתקיים ביום ד', 3 ביוני, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

לקריאת הראיון המלא:

www.pc.co.il/general/183801

 

More
2887 1
איך לבקר את הפרויקט בדרך יעילה?
מרץ 25 2015 Galit מאמרים 2 comments Tags: PMBOK, PMO, יעדי פרויקט, מדדים, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

בפוסט קודם התיחסנו לבקרת פרויקט ומדדי ביצוע, יתרונות וחסרונות. תיארנו איך למעשה בקרת פרויקט היא מחויבת המציאות ויחד עם זאת כרוכה בלא מעט חסרונות וקשיים.

ולכן נשאלת השאלה איך ניתן לבקר פרויקט בצורה שתאפשר מימוש יתרונות הבקרה ומיזעור חסרונותיה?

ניהול פרוייקטים- בקרת פרויקט

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

 

להלן ההמלצות הבאות:

לקבוע תדירות בקרה מתאימה

להגדיר מדדים לבקרה

לייצר גם תחזיות ולא רק דיווח סטטוס נוכחי

לייצר דו"ח אמין, פשוט ורצוי שיהיה קל להפקה

לבנות דו"ח שמותאם לקהל היעד

 

 

 

לקבוע תדירות בקרה מתאימה

"מתאימה" פרושו לא יותר מידיי ולא פחות מידיי.

כאמור, יש למדוד ולנתח את ביצועי הפרויקט בפרקי זמן קבועים וקצרים לשם זיהוי פערים בין תכנון לביצוע מתוך מטרה לסגור את אותם פערים ולהשיב את הפרויקט למסלולו. מהם אותם "קבועי זמן"?
בפרויקט שנמשך שנים אין טעם לקיים בקרה יומית. לעומת זאת בפרויקט לחוץ, בקרה של פעם בחודשיים סביר שתהיה נמוכה מידיי ולא אפקטיבית. כלומר שיש קשר בין משך הפרויקט, השלב בו נמצא הפרויקט ורמת הקריטיות והחשיבות האסטרגית של הפרויקט בארגון , לבין תדירות הבקרה. פעם בשבוע/ פעם בחודש/ פעם ברבעון וכד'.

כאשר מצליחים למצוא את האיזון הנכון בתדירות הבקרה היא תורמת ומספקת תובנות חשובות ולא נתפסת כמעיקה וחסרת תועלת.

 

להגדיר מדדים לבקרה

לבחון מה חשוב לנו להשיג, מה הם ה- Key Performance Index (KPI) המשמעותיים עבורנו ובהם להתמקד. ציינו שמדידה כרוכה בעלות ולא כל מדד מצדיק את העלויות הכרוכות בהפקתו. מיקוד במדדים שחשובים לפרויקט ומסייעים לנו בקבלת החלטות הוא כזה שיצדיק את ההשקעה במדידה.
מומלץ להעזר בפרטו ולמדוד את הדברים המשמעותיים ביותר, אין טעם למדוד הכל בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". כלומר- הרבה מדדים הם לאו דוקא לטובה!
כאשר נאסוף מידע רק לגבי מדדים משמעותיים, הזמן הדרוש לאיסוף זה יהיה פרופורציונלי לתובנות שיופקו ממנו ויצדיק את זמן איסופו.
למשל בפרויקט מרובה מימשקים יש משמעות לבקרה אחר הקשר וטבעו בין המימשקים לאורך הפרויקט, דוגמת ניתוח בעלי ענין שיאפשר לזהות בעיות בפוטנציה;
או בפרויקט שנעשה בעיקר אל מול קבלני משנה נרצה באופן טבעי לבקר סטטוס הזמנה פתוחה אל מול עבודה שבוצעה על ידי הקבלן כדי לראות שהתקציב או כמות השעות שנשארו מאפשרות את סיום כל התכולה הנדרשת ובזמן, וכד'.

לייצר גם תחזיות ולא רק דיווח סטטוס נוכחי

הסטטוס הנוכחי מציג תמונת מצב קפואה בזמן ואינו מספק כשלעצמו משום שאינו כולל מידע לגבי ההמשך ומה צפוי הלאה בפרויקט.

האם הנתונים העכשוויים מעידים על המשך מגמה גם הלאה או שמדובר במצב נקודתי שישתנה בהמשך?

למשל, האם קצב התקדמות איטי בעבודה הוא כיוון שהפרויקט רק התחיל ונמצא בשלבים ראשונים בעקומת הלימוד של הצוות ולכן צפוי להשתפר?, או שאולי מדובר בהערכת זמנים שגויה מלכתחילה ולכן הקצב הזה ימשך?

על מנת לוודא שהדיווח שלנו נותן מענה לסוגיות הנ"ל מומלץ לדווח לא רק סטטוס מתכונן אל מול בפועל אלא גם סטטוס חזוי. לדוגמא:

עמידה בתאריך אבן דרך X: תאריך מתוכנן; תאריך בפועל/ חזוי.

עמידה בתקציב: מתוכנן; בפועל עד ליום הדיווח; תקציב חזוי בתום הפרויקט.

 

לייצר דו"ח אמין, פשוט ורצוי שיהיה קל להפקה

הדו"ח שמופץ בתדירות המתאימה, כולל את המדדים הנדרשים ומתיחס לתחזיות וצפי, צריך להיות אמין. זה נשמע ברור מאליו אך לא כל כך קל ליישום בייחוד כאשר מספר המעורבים רב ותהליך איסוף האינפורמציה ארוך ומורכב. רבים מכירים את תופעת ה Garbage In Garbage Out הידועה בקיצורה GIGO. הכוונה שכאשר הדיווחים המגיעים למנהל הפרויקט אינם מדויקים בוודאי שדו"ח הסטטוס שיפיץ, שמבוסס על נתונים אלו, יהיה גם כן לא מדויק. ואם על סמך דו"ח זה יש מי שמקבל החלטות, הרי שהמצב לא טוב וטיב ואיכות ההחלטות מוטל בספק.

צריך לנסות ליצור דו"ח קצר, פשוט, ברור, שיתן מענה לצרכים של מקבל הדו"ח ויעבור כמה שפחות איטרציות ו"ידיים" בדרך ליעד. כלומר שישלח ישירות לגורם הנדרש ולא יעבור דרך המנהל שישנה ומשם למנהל הבא בהיררכיה שיוסיף/ יגרע גם כן קצת וכן הלאה. המטרה היא לדיווח כמה שיותר ישיר, מה שמונע עיוותים שמקורם לרוב ברצון טוב אבל השפעתם עלולה להיות חמורה.

באם יש בארגון כלים אוטומטיים לאיסוף הנתונים והפקת הדו"ח הרי זה משובח. זה מקל ומפשט את עבודת הבקרה.

 

לבנות דו"ח שמותאם לקהל היעד

המידע לגבי ביצועי הפרויקט הוא אחיד. חשוב לדעת "לארוז" אותו בעטיפות שונות לקהלים שונים. דיווח להנהלה בכירה אינו דומה בהיקפו ובכמות המידע שלו לדו"ח סטטוס לצוות הפרויקט או ללקוח. כלומר- את איסוף המידע לגבי ביצועי הפרויקט אוספים פעם אחת, ואז מאותו מידע ורצף נתונים יש לבחור ולדווח לכל בעל ענין את מה שרלבנטי אליו וברזולוציה שמתאימה לו. מתבקש שדיווח להנהלה יהיה קצר ותמציתי ככל הניתן ויתמקד במדדים שההנהלה מעונינת לעקוב אחריהם, לעומת דיווח לצוות שצריך להיות מפורט ולהבהיר לכל אחד מה משימותיו הקרובות ומה הבעיות הפוטנציאליות.

שימוש במערכת מידע לניהול הפרויקט מקל את התהליך ומאפשר להגדיר במערכת דו"חות להפקה במספר תצורות כך שלכל בעל ענין יופק הדו"ח המותאם לצרכיו.

 

הניסיון מראה שבקרה הפועלת על פי עקרונות אלו היא אפקטיבית, יעילה ומאפשרת תובנות לגבי התקדמות נאותה של הפרויקט תוך זיהוי פערים שדורשים טיפול.

כמו כן, היא נתפסת ככזו שהיחס בין העלות להפקתה לתועלת שהיא מאפשרת בדבר קבלת החלטות לניהול הפרויקט הוא יחס נכון וחיובי. לכן היא זוכה לשיתוף פעולה של הדרגים השונים בפרויקט, החל מאנשי הצוות והשטח שנדרשים לספק נתונים ומידע וכלה בהנהלה שקוראת ומגיבה לדו"חות כי למדה שהם אכן מאפשרים לה ניהול יעיל.

במצב זה יתרונות הבקרה ונחיצותה גוברים על חסרונותיה וזוכים לשיתוף פעולה מכלל בעלי הענין.

צאו לדרך ובהצלחה!,

גלית

 

More
7962 0
מה זה PMO?
ינואר 22 2015 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMO, PPM, ניהול פרויקטים, פורום בניהול פרויקטים, פורטפוליו פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים

 

PMO, Project Management Office, או בעברית "המשרד לניהול פרויקטים".

מדובר בגוף ארגוני ותפקיד די חדש בנוף הישראלי ומאד צומח.

מה זה PMO?

קרדיט: http://www.morguefile.com

קרדיט: http://www.morguefile.com

"גוף או ישות ארגונית שמייצר אחידות בכל מה שקשור לתהליכי מימשל פרויקטים, מתודולוגיות, כלים וטכניקות,  ומאפשר חלוקה של משאבי הארגון.
אחריות של PMO יכולה לנוע החל ממתן תמיכה ניהולית למנהל הפרויקט ועד לאחריות מלאה על ניהול ישיר של פרויקט אחד או יותר."

זו הגדרת התפקיד כפי שמתוארת  ב- (Project Management Body of Knowledge (PMBOK ,  גוף הידע בניהול פרויקטים מטעם ה- Project management Institute (PMI).
ה- PMBOK מהווה סטנדרט גלובאלי לניהול פרויקטים ואוסף של Best practices .

 

מחקרים מראים שבעוד שבשנת 2000 גוף PMO  היה קיים ב 48% מהארגונים, הרי שבשנת 2010 גוף זה כבר היה קיים ב 84% מהארגונים!

למה צריך PMO?

PMO  נדרש במקומות בהם יש ניהול רב פרויקטלי, דהיינו לא פרויקט בודד אלא ראייה מערכתית של מספר פרויקטים בו זמנית, מה שמכונה בעגה המקצועית ניהול פורטפוליו פרויקטים.

במצבים כאלו חוסר סנכרון, הקצאת משאבים, תעדוף משימות וריבוי בעלי ענין הם מציאות יומיומית. בניית תהליכי עבודה, מנגנוני מימשל פרויקטים, מתודולוגיות, כלים, טכניקות ועוד, מאפשרים לייצר פלטפורמה להתמודדות עם הסביבה המורכבת שמזמן ניהול רב פרויקטלי.

הכוונה היא לייצר פונקציה שתומכת בניהול פרויקטים, מסייעת, מקדמת ומאפשרת הצלחה של הפרויקטים.

גם במקרים של פרויקט בודד אך מורכב, גדול ובעל בעלי ענין רבים, או ניהול תוכנית- יש מקום ל PMO  כחלק מהנהלת הפרויקט המסוים.

 

איך נראה ה- PMO?

קיימות מספר תצורות אפשריות ותכולות תפקיד של PMO. מכיוון שהצרכים של ארגון א' שונים מצרכים של ארגון ב' הרי שה- PMO לובש ופושט תצורות בהתאם לארגון בו נמצא ובהתאם לצורך הארגוני באותה נקודת זמן.

למשל, יש קשר ישיר בין גודל הארגון להמצאות פונקציית ה-PMO בו. מכיוון שמדובר בפונקציה התומכת בניהול רב פרויקטלי הרי שבאופן טבעי הצורך ב PMO  בארגון גדול גדולה משמעותית מאשר בארגון קטן עם פחות פרויקטים.

או- בארגון מסוים המיקוד של ה-PMO יהיה יותר בבקרה תקציבית ובארגונים אחרים המיקוד יהיה יותר במעקב חריגות בלוחות זמנים.

דוגמא אחרת היא ארגון שרק מתחיל להכיר בעובדה שהפעילות המתבצעת בו היא פרויקטלית ולמעשה מתקימת סביבה רב פרויקטלית, אז כדאי להגדיר שיטות עבודה אחידות בניהול פרויקטים ולבנות למעשה מתודלוגיה פנים ארגונית לניהול פרויקטים.

ואם הארגון כבר בנה שיטות עבודה לניהול פרויקטים, ויש תהליך עבודה מומלץ, אז כדאי למקד אנרגיות ולהשקיע בהטמעת המתודולוגיה, בלימוד, הכשרה, הפנמה, ליווי וכד' של מנהלי הפרויקטים כדי להפוך את התורה והנוהל הכתוב למציאות בשטח.

וכן הלאה.

שמות רבים יש ל-PMO:

לא רק שמבנה ותכולת התפקיד משתנים בין ארגונים, אפילו השם לא בהכרח זהה ולא תמיד נקרא PMO. שמות נפוצים אחרים הם:

  • Enterprise Project Management Office –EPMO
  • יחידת תכנון ובקרת פרויקטים
  • סמנכ"ל פרויקטים
  • מנהל מחלקת פרויקטים
  • מרכז מצוינות בניהול פרויקטים
  • בגופי מערכות מידע נקרא גם Office of the Chief Information Officer (OCIO)

ועוד.

אז איך תדע איזה PMO  להיות?

כזה שנותן ערך לארגון. משמעו שנדרש קודם כל להבין מי הלקוחות שלך, ומה הצרכים שלהם ובהתאם לזה להגדיר  את המטרות, לבחור את התצורה ולקבוע תכולות תפקיד.

 

כיום יודעים להגיד שהמשרד לניהול פרויקטים, PMO, משנה תצורה בממוצע אחת לשלוש שנים.

אז הנה הזדמנות לקריירה דינאמית ומגוונת.

בהצלחה!

גלית

ם את/ה רוצה להיות בטוח/ה שתקבל/י את הפוסט הבא,

את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר Leadera.

אם אהבת את המאמר וברצונך לקבל תכנים נוספים בנושא ניהול פרויקטים, אני מזמינה אותך לעשות לייק לדף הפייסבוק של לידרה – שם אני משתפת תכנים מעניינים על התחום

More
35617 7
ביקור בחברת "עת הדעת" – תל אביב, ינואר 2012
ינואר 10 2012 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, PMO, TOC, חינוך, יעדי פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרויקט, מערכות מידע, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים

יצאנו לבקר הפעם בחברת "עת הדעת" הממוקמת בתל אביב- יפו.

הביקור הוא בדגש על הטמעה מוצלחת של TOC בניהול פרויקטים בחברה.

חברת "עת הדעת" מציעה פתרון מערכתי, טכנולוגי וחינוכי חדשני לייעול תהליכי ההוראה והלמידה, המותאם לעידן הדיגיטלי. מערכת הלימוד מבוססת אינטרנט על גבי ענן ומשלבת פדגוגיה עם טכנולוגיות מידע ותקשורת חדשניות. המערכת כוללת מאות שיעורים ויחידות לימוד לכתות ג'-ו' במקצועות הליבה (אנגלית, עברית ומתמטיקה). בקרוב תכלול המערכת גם תכנים במדעים.

הפתרון משלב פלטפורמת הוראה דיגיטלית הכוללת כלים לניהול הוראה, למידה והערכה בכיתה ומחוצה לה, עם תכנים אינטראקטיביים המכסים את תכנית הלימודים של משרד החינוך. כמו כן מאפשרת המערכת יצירת תכנים נוספים ע"י המשתמשים.

מארחינו בביקור הם :

     שלום פסי-  COO

     אבינועם בלוך- סמנכ"ל תוכן

     ליעד אשכר- מהנדס תהליכים ארגוניים

     קרן אור-עזרא- PMO במחלקת התוכן

     שרון בנטמן- מנהלת גרסאות במחלקת הפיתוח

המפגש כלל הסבר על הארגון וייחודיותו, תמצית של עקרונות תורת האילוצים TOC, ושתי דוגמאות לישום תורת האילוצים בתחום התוכן ובתחום התוכנה.

סקירת הארגון- שלום פסי, COO:

"עת הדעת" מבוססת למעשה על חזונו של  אדם אחד, שמואל מיתר, שהחליט כפילנתרופ לתמוך בתחום החינוך בארץ ולבצע בו מהפיכה של ממש. חבר אליו למימוש החזון דובי וייס, פדגוג ומדען ראשי. החברה בישראל פועלת כארגון פילנטרופי.

מכיוון ששיטות הלימוד בבתי הספר היסודיים לא השתנו מזה מאות בשנים, המטרה היא לקדם את החינוך באמצעות כלים טכנולוגיים ומודרניים שיאפשרו העצמה של המורים, שידרוג הלימודים, ולימוד התלמידים. התפיסה הפדגוגית שבבסיס עת הדעת  גורסת שבעידן בו אנו חיים אין טעם לתת לתלמידים מידע אלא יש צורך ללמד אותם כיצד למצוא את המידע.

 

לשם כך מפתחת "עת הדעת" סל מוצרים מקיף הכולל, תוכנה, תוכן, הטמעה פדגוגית וטכנולוגית בבתי הספר וכלי הוראה ופיתוח מקצועי.

עם לקוחות החברה נימנים בתי ספר בישראל (כ-80 בתי ספר, 120 עד סוף שנת הלימודים הנוכחית); ארה"ב (כ- 30 בתי ספר ב ניו-יורק ובטקסס), צרפת וסינגפור.

מכיוון שמדובר במהפיכה של ממש, מעריכים בחברה שהשינוי יקח עוד לא מעט שנים ונדרשות נחישות והתמדה.

החברה מונה כ-300 איש: פדגוגים, מעצבים, תוכניתנים, אנשי שיווק ומכירות ועוד.

באתר החברה סרטוני המחשה

לפעילות החברה בישראל –  http://www.timetoknow.co.il/

לפעילות החברה בחו"ל  – http://www.timetoknow.com

תמצית עקרונות תורת האילוצים TOC – ליעד אשכר, מהנדס תהליכים ארגוניים

מטרת החברה היתה להשיג שיפור משמעותי בביצועים תוך שימוש בשיטה מוכחת ועובדת, הלוא היא תורת האילוצים, ה-TOC.

עקרונות השיטה מתיחסים למספר שלבים לניהול מפוקס :

  1. להגדיר את המטרה.
  2. לזהות את האילוץ.
  3. להחליט איך לנצל אותו.
  4. להכפיף את כל המערכת להחלטה איך לנצל את האילוץ.
  5. לאחר הפקת המירב מהמשאבים הנתונים, יש להרחיב את האילוץ.
  6. לחזור לשלב 1…

 

ביישום הכללים לניהול המפוקס בעולם ניהול הפרויקטים, אנחנו מקבלים 3 כללי ניהול  בסיסיים :

  1. Low Work In Process(WIP)
  2. באפר פרויקטלי
  3. ניהול הבאפר

 

שתי ההרצאות הבאות התיחסו ליישום התורה בשתי מחלקות, התוכן והתוכנה.

 

יישום TOC במחלקת התוכן– אבינועם בלוך, מנהל התוכן, וקרן אור-עזרא, PMO:

פרויקט תוכן עובר את השלבים הבאים:

  • Planning- תכנון התוכן ברמת הקוריקולום תוך התאמתו לדרישות משרד החינוך/ הלקוח בחו"ל
  • Design- יצירת איפיון מפורט לתכנון השיעורים שתוצאתו נקראת StoryBoard
  • Production- הפקת השיעור בפועל על סמך האפיון בעזרת כלי פיתוח התוכן של עת הדעת
  • QA- בדיקות

בעבר ההגדרה הייתה שכל שיעור מנוהל כפרויקט על שלביו השונים ע"י ה PMO, מה שהקשה על ניהול של מאות  שיעורים שעברו דרך המערכת. השיעורים היו מנוהלים באמצעות MS PROJECT SERVER 2010   והיה קשה להציג את ה high Level להנהלה.

הפתרון שהוצג הוא בניית סביבת עבודה של קווי ייצור בהסתמך על יישום ה TOC בעולם הייצור שנקרא Drum Buffer Rope. הרעיון הוא שבמקום לנהל כל פרויקט כשיעור מנהלים את ה Capacity של התחנות השונות והשיעורים עוברים דרך התחנות. הפרויקט כולו מנוהל לפי עקרונות השרשרת הקריטית כפרויקט במערכת ניהול הפרויקטים הייעודית לשיטת ה TOC  שנקראת קונצ'רטו.

ניהול הפרויקט  נעשה בעזרת כלי הקונצ'רטו כאשר הזנת הנתונים נעשית באמצעות שימוש בכלי ה SharePoint. השימוש בכלים אלו מאפשר לראות את מכלול המידע מכל תחנות העבודה ולהבין את מצב הפרויקט ומועד סיומו הצפוי.
מערכת ה sharePoint נבנתה לצורך ניהול של Workflow כאשר לכל עובד מוזנת המשימה שלו בכלי, ובעת סיום המשימה הוא חייב לעדכן את סטטוס הסיום והעברת המשימה לאחראי אחר (assign). באופן כזה העבודה השוטפת מתבצעת דרך הכלי כחלק מה-workflow ואין בעיה של חוסר עדכון בכל רגע נתון.

ישום ה-TOC  המתואר לעיל הוא ייחודי למחלקת התוכן ומשלב את עולם הייצור (DBR) עם עולם ניהול הפרויקטים (CCPM).

יישום TOC במחלקת התוכנה– שרון בנטמן, מנהלת גרסאות :

במחלקת הפיתוח ב"עת הדעת" יש שני קווי ייצור:

  • DTP- המערכת שנמצאת בבתי הספר אצל המורים
  • CGE- הכלי להפקת התוכן

לכל קו מוצרים יש 2-3 גרסאות בשנה, גרסה אחידה לכל הלקוחות (אין קסטומיזציה פר לקוח).

פיתוח גרסת תוכנה כולל את השלבים הבאים:

  1. מסמך דרישות שיווקיות MRD- ע"י איש Product
  2. מסמך אפיון מוצר PRD- ע"י אנשי UI/GUI
  3. פיתוח- מהנדסי תוכנה
  4. QA- ע"י בודקים
  5. שחרור גרסה

פיתוח גרסה על פי עקרונות ה-TOC משמעו:

הקטנת הWIP:

בתחילת הדרך הסתבר שהעובדים במחלקה עובדים על מספר גרסאות במקביל. השינוי כלל ריכוז מאמצים בגירסה אחת בלבד ברגע נתון. בנוסף הוגדרו 30% לתיקון באגים וטיפול בדחופים.
על המשימות שהוגדרו הוקצו כמה שיותר משאבים, שמתחילים לעבוד רק כשהכל מוכן (הגדרות, תשתית ועוד). ראשי צוות מוגדרים כ- gate keeper ואת התכנון עושים יחד כצוות.

באפר:

יצירת באפר פרויקטלי כחלק מתוכנית הפרויקט. התכנון המשותף מייצר לויאליות. כולם רואים את התלויות והקשרים ויש באופן טבעי הקצאה של מישכי זמן קצרים יותר. כלומר שהבאפר מתוכנן ומוסכם על כולם.

ניהול הבאפר:

ניהול הבאפר נעשה בפגישה יומית (FIR) קצרה וממוקדת בה השאלה מתמקדת בעתיד ולא בעבר. מהלך של פגישה זו כולל:

  • בחינת הקונצ'רטו לבדיקת השרשרת הקריטית
  • שאלה למבצעים "כמה זמן נשאר לך לסיים את המשימה/ מה אתה צריך כדי לסיים?"
  • מציאת פתרונות לבעיות שעלו
  • העברת משימות ממוקדות לצוות ליום העבודה הבא

תוצאות ההטמעה:

שפה אחידה- כולם ממוקדים על אותן משימות

שקיפות- יש תוכנית אינטגרטיבית אחת לכולם

סטנדרטיזציה של הניהול- מיקוד על "כמה נשאר לנו" וסנכרון טוב יותר בין המחלקות

 

גוף ה-PMO ופרויקט הטמעת ה-TOC, ליעד:

לפעמים תפקיד ה-PMO נתפס כמי שאמון על איסוף של נתונים. במקרה שלהלן תפיסת  ה-PMO  היא ככזה שמאפשר להנהלת  הארגון לקבל החלטות עיסקיות נכונות ולשפר את הביצועים העסקיים של הארגון

יש בארגון 4 PMO על כמות של 250-300 עובדים.

פרויקט הטמעת ה-TOC ארך כשנה וניסיונם מלמד שהתנאים להצלחה הם:

  • צורך אמיתי בשיפור- צורך שמגיע מרצון לשפר את הארגון והביצועים שלו באופן משמעותי (במעל ל- 25%).
  • הנהלה תומכת- מדובר בדרגים הבכירים ביותר. תמיכה זו מאפשרת לרתום את העובדים לפרויקט.
  • קבוצה פנימית חזקה בארגון -שמובילה את השינוי.
  • שותף אמיתי להטמעה. במקרה של עת הדעת מדובר ב"פתרונות עיסקיים ממוחשבים- CBS" שליוו אותם כחברת יעוץ חיצונית ומומלצת.
ביקור בעת הדעת, ינואר 2012

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

 

ההרצאות שלעיל נתנו מבט היקפי, החל מהיכרות עם הארגון הייחודי הזה שנוגע לכל אחד ואחת מאיתנו מעצם היותו בעולם חינוך ילדינו, דרך רענון עקרונות ה-TOC , ועד לדוגמאות ליישום השיטה בשתי דוגמאות: של עולם התוכן ושל עולם פיתוח התוכנה.

חברת עת הדעת מעידה על עמידה במטרה ושיפור משמעותי ביעדיה העיסקיים.

אני רוצה להודות למארגנים, על הכנסת האורחים וההשקעה המוקדמת- שלום, אבינועם, קרן , שרון ובמיוחד – לליעד.

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

 

More
3687 0
ביקור בחברת פלסן- קיבוץ סאסא, דצמבר 2011
דצמבר 20 2011 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, PMO, בטחון, יעדי פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, תחבורה

יצאנו שוב לסייר, והפעם סיור שאיפשר לנו לשמוע על פרויקט מוצלח, כזה שזכה בפרס פרויקט השנה של PMI לשנת 2010.

ביקרנו בחברת פלסן,  שמספקת אינטגרציה של פתרונות שרידות המותאמים עבור כלי רכב טקטיים, מיגון אישי, כלי רכב אזרחיים, כלי טייס, וכלי שייט. החברה עולמית מוכרת וותיקה בתעשייה, לה פתרונות שרידות המציעים אופטימיזציה ייחודית בין מיגון, משקל ומחיר ע"י שילוב של מו"פ, תכנון אבות טיפוס ויכולות ייצור.

מארחינו בביקור היו אריק אינהורן- סמנכ"ל תכניות, ורינת דבוש- מנהלת הPMO-.

המפגש כלל סקירה כללית על פלסן, הסבר על אגף התוכניות וגוף ה-PMO ,  והצגת הפרויקט הזוכה בפרס השנה מטעם PMI.
בסוף המצגות יצאנו לסיור בו זכינו לפגוש את הרכבים הממוגנים היטב.

סקירה כללית- קיבוץ סאסא וחברת פלסן :

פלסן ממוקמת בקיבוץ סאסא שבגליל ומונה כ-700 איש כיום. הקיבוץ הוקם ב-1949 על ידי עולים מארה"ב יוצאי צבא. המיקום בקיבוץ מעניק יתרונות כגון כח אדם פנוי והטבות מס.

פורטפוליו המוצרים של פלסן רחב למדיי ומתחלק ל-4 תחומים:

  • מיגון אווירי- מטוסי תובלה ומסוקים
  • רכב כבד- נגמשי"ם
  • רכב טקטי קל
  • מיגון אישי

הייעוד של פלסן הוא להיות מובילים בנושא מיגון עם מיקוד על טקטי- גלגלי.

פלסן לא מתקשרת עם הצבא כלקוח אלא עם second tier כדי לא להתחרות עם הלקוחות שלה.

ההתקשרות מתבצעת עם חברות כמו DAF, רנו, לוקהיד-מרטין ועוד.

לפלסן חברות לוקאליות באנגליה, ארה"ב, צרפת, ועוד. בארץ מפעלים גם בדלתון וכרמיאל.

החברה בצמיחה כבר מספר שנים בעקבות זכיה בפרויקטים גדולים לצבא האמריקאי שמטרתם להקטין את מספר הנפגעים בקרב חיילים אמריקאים בעיראק ולאחר מכן באפגניסטן.

הפרויקטים כוללים פיתוח וייצור כולל עיצוב הרכב בידי מעצבי רכב, בדיקות פיצוצים בסימולטורים ובאתר ניסויים בנגב, וייצור מוצרים בשיטת קיטים ומרכיבים בעלי ייצוריות גבוהה.

היצור עצמו מתבצע בקו ייצור של היצרן כאשר האסטרגיה היא ל"התלבש" על קו יצור קיים ללא צורך בקו יצור ייעודי.

ביקור בפלסן, דצמבר 2011

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

  

ניהול תוכניות בפלסן :

בפלסן מתפקד אגף תוכניות המנוהל ע"י סמנכ"ל תוכניות (דרג הנהלה) ותחתיו מנהלי תוכניות, מנהלי פרויקטים, מנהלי תמיכה במוצר לאחר מכירה, ו-PMO. החברה מבוססת פרויקטים במבנה מטריציוני.

מבנה זה בא לענות על הצורך לעמוד בפרויקטים מרובים ומורכבים שנדרשים לאינטגרציה בין חומרים ומערכות קיימים לחדשים, לקוחות שונים במקומות שונים בעולם, שוק תחרותי ביותר, זמני תגובה קצרים, ודינמיות מרובה שכן הפרויקטים מבוססים על מלחמות…

מבנה זה מאפשר למנהלי הפרויקטים להיות בעלי ראיה רחבה, one stop shop, כתובת אחת לאחריות עם התממשקות לכל אגפי החברה.

גוף ה-PMO מוביל פרויקטי תשתית ארגוניים, מקיים פורומים ומפגשי העשרה ואחראי להטמעת תרבות ניהול תוכניות לרוחב הארגון.

בין תפקידיו:

  • אחידות- מייצר אחידות בתבניות, נהלים ותהליכים חוצי ארגון.
  • ראיה כוללת- תהליכים חוצי ארגון, דוחו"ת BI, ליווי בניהול משאבים בשלב הפיתוח.
  • כלי עזר למנהל פרויקט- סיוע פעיל בהקמת פרויקט בהתאם לנהלי החברה, יצירת ותחזוקת מדריך מקוון למנהל הפרויקט, מעקב ובקרה והפקת דוחו"ת.
  • מקור מידע וידע- תיעוד ב- share point, הפקת לקחים ויישום מהיר בתוכניות הבאות, הפצת ידע באופן יזום.
  • חדר מצב- ליווי צמוד של PMO כחלק מצוות הפרויקט בפרויקטים גדולים ואסטרטגיים.
  • חדשנות בניהול פרויקטים- התמצאות במגמות השוק והבאת ידע חדש בתחום לארגון.

בגוף ה-PMO בחברה כיום 2 אנשים התומכים בכ-15 מנהלי פרויקטים.

אתגרי ה-PMO כיום:

עד לאחרונה פעל המפעל בעיקר סביב פרויקט הדגל לצבא האמריקאי, וכיום פרויקט זה הסתיים. עקב כך תמהיל הפרויקטים בארגון השתנה וכולל כעת מספר רב יותר של פרויקטים בינוניים בגודלם. גוף ה- PMO נדרש להתאים עצמו למצב החדש ומכאן אתגריו הם:

  • מעבר מתמיכה ב"מגה פרויקט" לתמיכה בהרבה פרויקטים בינוניים.
  • התאמת המתודולוגיה הקיימת לפרויקט קצר טווח.
  • ניהול הידע בין הפרויקטים המרובים ומנהלי הפרויקטים הרבים כדי לוודא שיתוף ידע והפרייה הדדית.

  

פרויקט השנה, M-ATV:

פרויקט זה התחיל בשנת 2009 בעקבות כניסת בעלות הברית לאפגניסטן, בה יש מעט כבישים ולכן נדרשת עבירות גבוהה לרכבים. הפרויקט הקודם סיפק רכב ממוגן היטב אך ללא עבירות גבוהה, שלא נדרשה בעיראק.

לכן דרישות הפרויקט כללו מיגון ברמה זהה וגם עבירות.

לוח הזמנים של הפרויקט מאתגר ביותר וכלל:

  • דצמ' 2009- פברואר 2009-
    פיתוח משלב שס"י ועד לרכב ממוגן: תכנון, ניסוי בנגב, 4 אבי טיפוס
  • מרץ- יוני 2009-
    ולידציה
  • יולי- נוב' 2009-
    יייצור בכמות של 1,000 יח' בחודש!

פרויקט זה עמד בהצלחה ביעדיו ועל כך זכה בפרס השנה מטעם עמותת PMI לשנת 2010.

 

בתום ההרצאות המעשירות יצאנו לראות את הרכבים המאד גדולים והמגנים היטב על היושבים בתוכם, בקור המקפיא של הגליל.

קיבלנו הסבר קצר מאריק על סוגי הרכב השונים, והסקרנים ביננו בדקו את הרכבים מקרוב ומבפנים.

 

הסיור היה מעשיר ומגוון. נאחל לפלסן בהצלחה בהמשך הדרך ולאגף התוכניות בהצלחה בעמידה ביעדים המאתגרים העומדים בפניו.

אני רוצה להודות למארגנים, על זמנם ואדיבותם- אריק ורינת וכל הצוות התומך. תודה רבה!

___________________________________________________________________

מארגנת הסיור- גלית יסקרביץ-טיץ, סגנית נשיא ב- PMI ישראל

הפניה לאתר העמותה: http://www.pmi.org.il/

 

 

More
4076 0
טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה
יוני 22 2012 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMO, מנהל פרויקט, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים, פורום בניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים

למנהלים בארגונים ברור היום שמנהלי פרויקטים משפיעים על השורה התחתונה של ריווחיות הארגון. ככל שסך הפרויקטים בהם הארגון מעורב ומשקיע יהיו מצליחים יותר- כך ריווחיות וצמיחת הארגון יהיו משמעותיים יותר.

הדבר נכון לפרויקטים של פיתוח, בהם סיום הפיתוח בזמן, בתקציב, בתכולה ובאיכות שנקבעו יאפשר עמידה ב Time To Market , יכולת תחרות מול המתחרים, הגדלת נתח שוק, שביעות רצון לקוחות ועוד.
הדבר נכון גם לפרויקטי Delivery  בהם הבנת הלקוח ותיאום ציפיות איתו, היכולת לנהל שינויים (שוש"ים) נכון והעמידה בזמנים שמונעת קנסות ומעלה שביעות רצון- קריטית. כאשר מדובר בפרויקטי Fix Price היכולות הנ"ל חשובות פי כמה.
כנ"ל לגבי פרויקטי מחקר, פרויקטי מערכות מידע פנים וחוץ ארגוני, ועוד.

אם כך, ברור שעל הארגון ומנהליו להשקיע במשאב החשוב הזה- מנהלי הפרויקטים,
להשקיע משאבים ואנרגיה בלחפש את מנהלי הפרויקטים המתאימים, להכשיר אותם ולהקים מנגנונים ותשתיות תומכות לסיוע לניהול פרויקטים מוצלח, לטייב את הגורם האנושי שמוביל את הפרויקט, להצמיח מנהלי פרויקטים שילוו את הארגון לאורך זמן, ולטפח את קהילת מנהלי הפרויקטים בארגון.

אבל איך לעשות את זה? איך לייצר מנהל פרויקט מקצועי שמשפיע לחיוב על ה"שורה התחתונה"?

היום כבר ידוע שניהול פרויקטים הוא מקצוע, ולא סתם מקצוע, אלא מקצוע מאתגר המצריך שילוב של:

  1. אישיות מתאימה
  2. יכולות ומיומנויות בינאישיות
  3. ניסיון
  4. ידע: בניהול פרויקטים, ידע ארגוני, ידע לתעשיה הספציפית

על מנת לאפשר ולעודד את הצלחת הפרויקטים ארגון יכול לפעול בכל אחד מהאספקטים שלהלן:

 

טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה

קרדיט: FreeDigitalPhotos.net

הגדרת תפקיד למנהל פרויקט

מומלץ למסד בארגון הגדרת תפקיד למנהל פרויקט, כזו שתכלול את המטרה והמשימות המוטלות על בעל התפקיד, האחריות והסמכות המוענקים לו והמדדים על פיהם תמדד הצלחתו. הימצאות הגדרה ארגונית שכזו תאפשר מחד לארגון לגייס או למנות לתפקיד את האנשים בעלי האישיות המתאימה, ומאידך למנהלי הפרויקטים היא תהווה תיאום ציפיות, שיבינו וידעו מה מצופה מהם בארגון.

מסקר שערכתי המצב הוא שכיום ברוב הארגונים הנושא נמצא בתחילת הדרך והשונות בין הגדרות התפקיד, באם קיימות- מאד גדולה. אין ספק שיש מקום למסד ולפתח את הנושא.

לדוגמא- האם אנו מצפים ממנהל פרויקט לעמוד מול הלקוח ולהיות איש מכירות טוב שמביא "לידים", או אולי הפרויקט הוא פנים-ארגוני ואנחנו מחפשים מנהל פרויקט בעל יכולות הנדסיות חזקות?

 

 

טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה

קרדיט: FreeDigitalPhotos.net

סולם קריירה לניהול פרויקטים

בנוסף- סוגיית הוותק והניסיון רלבנטית גם היא להצלחת הפרויקט ויש להתאים את מנהל הפרויקט שנבחר להוביל, ניסיונו ויכולתיו לצרכי הפרויקט וסביבותיו. לשם כך ארגון צריך להכיר את סוגי הפרויקטים השונים הכלולים בפורטפוליו הפרויקטים הארגוני, ולוודא מינון נכון בין מנהלי פרויקטים מנוסים ומנהלי פרויקטים צעירים, שיתנו מענה לפרויקטים על סוגיהם השונים.  כאשר לארגון יהיה סולם קריירה לניהול פרויקטים המבחין בין סוגי הניסיון השונים הנדרשים, החל ממנהל פרויקטים צעיר ועד למנהל פרויקטים בכיר, הארגון ירוויח לא רק מודעות ויכולת ניהול של המשאב האנושי שלו, אלא גם מנהלי פרויקטים הרואים לפניהם אופק תעסוקתי שיעודד אותם להשאר בארגון ולצמוח בתוכו ואיתו. סולם קריירה שכזה רצוי שיכלול את שלבי סולם הקריירה השונים, הדרישות מכל שלב בסולם, ומה יש לעשות כדי לעבור משלב לשלב.

לדוגמא- לבנות מסלול קריירה בעל 2-3 מדרגות ניהוליות, לציין עבור כל מדרגה את היכולות, ההכשרה, והמיומנויות הנדרשות עבורה, לאפיין כל שלב ניהולי בסוג הפרויקטים אותו רשאי לנהל בארגון, ולהגדיר מה נדרש כדי לעבור למדרגה הבאה, למשל הכשרה, הסמכה, מספר שנות ניסיון וכד'.

 

קורסים בניהול פרויקטים

טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה

קורסים בניהול פרויקטים

כמו כן כדאי לקיים הכשרות, הדרכות וקורסים שישפרו את יכולות מנהלי הפרויקטים בארגון, בין אם בהבטים של הכרת מתודולוגיות, שיטות עבודה וכלים לניהול פרויקטים ובין אם שיפור המיומנויות הרכות/ הבינאישיות של יכולת הנעה והשפעה, תקשורת והעברת מסרים וכד'.

ההכשרה יכולה להיות ספציפית ומותאמת לצרכי הארגון. קורסים מותאמים הם כאלו, שבניגוד ל"קורסי מדף", תכני הקורס מותאמים לסוגי הפרויקטים וההתמודדויות איתן מתמודד הארגון. ניתן לבחור בקורסים המלמדים ומתרגלים מתודולוגיות בינלאומיות, בכאלו המשלבים בין מתודולוגיה למיומנויות רכות, או לפתח קורס המבוסס על לימוד המתודולוגיה הפנים-ארגונית (במידה וקיימת כזו) יחד עם שיטות גלובליות, ועוד.

 

 

פורום פנים ארגוני למנהלי פרויקטים

טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה

קרדיט: FreeDigitalPhotos.net

הקמת פורום פנים ארגוני של מנהלי פרויקטים ייצר קבוצת מנהלי פרויקטים אקטיבית, שלומדת מטעויות ומנצלת את הניסיון הקבוצתי הנצבר באופן מיטבי. פורום כזה מאפשר העברה של מידע חיוני מאחד לשני ומהווה קבוצת תמיכה ולמידה. הפורום לרוב מקיים פגישות בתדירות של אחת לחודש או אחת לרבעון ובמהלך הפגישות מועבר ידע, מוצגים פרויקטים, נסקרות הפקות לקחים מפרויקטים שונים וניתנות הרצאות העשרה.

 

תוכנית חניכה אישית למנהלי פרויקטים

אפשרות נוספת היא בניית תוכנית חניכה אישית/ מנטורים שמצוותת מנהלי פרויקטים מנוסים עם מנהלי פרויקטים צעירים. ניתן לקחת שרותיהם של  מנטורים מנוסים מחוץ לארגון או להעזר במנהלי פרויקטים ותיקים מתוך הארגון. תוכנית שכזו מאפשרת חניכה, למידה והעשרה הדדית, מהמנטורינג ל"בוגר" ולהיפך. היא מייצרת העברת ידע באופן בלתי אמצעי ומקצרת למעשה את עקומת הלמידה של מנהל הפרויקט, מה שחוסך לארגון טעויות, זמן וכסף.

 

לסיכום ניתן לראות שהדרכים לטיפוח ושיפור מנהלי הפרויקטים בארגון ואיתם שיפור הריווחיות- רבים ומגוונים.

באם אתה ,שקורא כתבה זו, נמצא בפוזיציה של אחראי על ניהול פרויקטים בארגונך, נשאר לך רק להחליט באיזה מהפעולות ברצונך לנקוט ולהתחיל לפעול.

ובאם אתה ,שקורא כתבה זו, נמצא בפוזיציה של מנהל פרויקט, תשאל את עצמך היכן אתה במיפוי הזה של מסלול קריירה מקצועי בניהול פרויקטים ומה כדאי לך לעשות היום כדי להיות עוד כמה שנים במקום אחר.

במידה ואין בארגון בו אתה עובד "גוף על" שמרכז ומנחה את ניהול הפרויקטים (מנהל פיתוח, PMO), הרי שזו הזדמנות עבורך לקדם כל אחת מהאופציות שלהלן. למשל- פורום.  אתה יכול ליצור פורום בו כל מנהל פרויקט יציג את הפרויקט אותו מנהל וישתף בבעיות איתן מתמודד, או יזמין קולגות לתחקיר של פרויקט, או יספר על חומרים מעניינים בתחום שהוא קורא וימליץ לחבריו.
באופן כזה גם תיתן ערך מוסף לקולגות שלך וגם תייצר לעצמך עניין וגיוון תוך התבלטות לחיוב בפני הארגון, מה שאף פעם לא מזיק… WIN-WIN.

 

היום    7_arrow "הג'וב האידיאלי"

 

סקירה זו התיחסה לשיפור ריווחיות הארגון על ידי טיפוח ושימור הגורם האנושי המטפל בפרויקטים בארגון- הלוא הם מנהלי הפרויקטים. כמובן שיש עוד פעילויות רבות שיכולות להשביח את הפרויקטים בארגון.
בברכת פרויקטים מוצלחים וריווחיים!!

גלית יסקרביץ- טיץ, PMP

More
12926 0
  • 1
  • 2
  • 3

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English

מאמרים מומלצים

  • מה זה PMO?
  • ניהול פורטפוליו פרויקטים – למה?
  • טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה
  • מנהל פרויקט- יש לך ספונסר?
  • English

קטגוריות נפוצות

  • ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים
  • הצצה לפרויקט
  • ללא קטגוריה
  • מאמרים
  • קצרצרון

פוסטים אחרונים

  • מה למדתי מאבא על ניהול עסק עצמאי
  • פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה
  • PMO בחברת מדיקל- איך זה נראה?
  • האם פרויקט בראשית הצליח?
  • רשמים מהכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2019

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English
Copyright © 2014 Leadera. All Rights Reserved.

ייעוץ ואסטרטגיה דיגיטלית – מיכאל פינגרוט | מיתוג ועיצוב – Nylon | פיתוח - Shmi Go La mobile