info@leadera.co.il 077-3008614
  • דף הבית
  • אודות
  • הפתרונות שלנו
    • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
    • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
    • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
    • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
    • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • הלקוחות שלנו
  • לקוחות ממליצים
  • בלוג
  • צור קשר
  • עברית
  • English

Category Archives: מאמרים

HomeArchive "מאמרים"
מנהל פרויקט, האם אתה עוזר למנכ"ל שלך לישון טוב בלילה?
אפריל 27 2017 Galit מאמרים 1 comments Tags: PMBOK, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, ספונסר
ניהול סיכונים בניהול פרויקטים

http://www.freedigitalphotos.net

 

שאלתם את עצמכם פעם, מה יאפשר למנהל שלכם לישון בלילה? להיות רגוע? לתת בכם אמון?…

 

בזמנו עבדתי עם מנהל בכיר מאד במערכת שהגדיר את קבוצת הפרויקטים האסטרטגיים מבחינתו לאותה תקופה, וביקש לעקוב אחריהם באופן אישי. הוא מיסד פגישות אחת לשבועיים עם מנהלי .אותם פרויקטים, ואני ביניהם, ואנו הגענו אליו לסקירה אחידה של הפרויקט לפי פרמטרים שהגדיר מראש כמעניינים מבחינתו, כחלק מתהליך של בקרת פרויקטים.

חלק מהמדדים היו הבסיסיים של "משולש הזהב" והתייחסו לתכולה, זמן ותקציב. אחרים התייחסו לתוצאות בדיקות המוצר, לעלות חומרי הגלם ועוד.

אחד אחד היינו מציגים, לפי הסדר, את הפרויקטים שלנו, והיה מתקיים דיון בנאמר. הפגישות איתו לא תמיד היו נעימות, במיוחד לא כשהיינו צריכים לדווח על חוסר עמידה בתכנון המקורי…

לאחר זמן מה, במהלך פגישת סטטוס שכזו של פרויקט מרכזי, הסתבר שיש בעיה, בעיה חמורה שיצרה מהומה רבתי והצריכה משאבים רבים כדי להתגבר עליה. בעיה, שזוהתה לפני כן כסיכון לפרויקט. תהה המנהל כיצד הגענו למצב שהבעיה "מתפוצצת בפנינו" כשידענו עליה לפני חודשים, ויכולנו והיינו אמורים לטפל בה. גמגמנו.

כמו מנהלי פרויקטים רבים הצגנו את תוכנית הסיכונים בישיבת התנעה של הפרויקט, "עשינו וי" על המשימה וקברנו את תוכנית הסיכונים במגירה ושכחנו ממנה.

המנהל הבהיר לנו אז באותו מעמד, מה מבחינתו נוטע בו אמון שאנו מנהלים את הפרויקט והוא יכול להירגע. הוא אמר אז "אם אתם לא מתכוונים לנהל באמת את הפרויקט ואת הסיכונים, אני מעדיף שלא תתחילו בכלל ואז אני אדע שאני צריך לדאוג בעצמי"….

המשפט הזה נחרת בזיכרוני, אבל מאז שמעתי אותו מהרבה מנהלים שאמרו לי בתמציתיות: אנחנו מצפים ממנהלי הפרויקטים שלנו לקחת אחריות, לנהל, להוביל. נשמח שייצרו לנו שקט תעשייתי ולא יטרידו אותנו בזוטות. ויחד עם זאת, כאשר דברים מסתבכים, עלולים להשתבש, נהיים בעייתיים- אנו מצפים לשמוע על כך, לקבל התרעה והרמה של דגלים אדומים.

כפי הנראה זו התחושה שאתם תקרינו שאומרת "אני על זה". אבל לא ממקום של בטחון עצמי מופרז אלא ממקום של לקיחת אחריות, של מקצועיות, של מסר שאומר- אני מכיר את הפרויקט שלי על בוריו, חרשתי אותו מכל הכיוונים ואני יודע מה עליי לעשות בכל תרחיש.

יותר מזה- אני שקוף איתך המנהל ואם יהיה משהו- אתה תדע, אני לא עומד להפתיע אותך בהפתעות לא נעימות.

 

כלומר, שבסופו של דבר הכלי שמאפשר לנו "להרגיע" את המנהל ו/או את הלקוח של הפרויקט שלנו, הוא הכלי של ניהול סיכונים.

מטרת ניהול סיכונים בפרויקט, על פי ה PMBOK , היא להגדיל את ההסתברות להתרחשות אירועים חיוביים ואת השפעתם, ולהקטין את הסתברותם של אירועים שליליים בפרויקט ואת השפעתם. כלומר- לבוא ולבחון את כל הארועים שעשויים או עלולים לקרות ולשבש לנו את היכולת לעמוד ביעדי הפרויקט.

בעזרת ניהול הסיכונים נוכל, מצד אחד אכן לשים את הבעיות הפוטנציאליות "על השולחן" ולא להתנהג כאילו הן לא קיימות, ומצד שני, לשים כנגדן תכניות מניעה ותגובה שיפחיתו את הסבירות לפגיעה בפרויקט במידה ויתממשו.

מניסיוני כדאי גם להקפיד על האופן בו אנחנו שמים את הבעיות "על השולחן". למה הכוונה? אף מנהל לא אוהב שבאים אליו עם צרות ובעיות, זה נתפס כטרוניות. לכן צריך להציף את הסיכון אבל יחד איתו גם את האלטרנטיבות לפתרון, שנקראת בשפת ניהול הסיכונים- תוכניות גידור/ הפחתה/ מניעה/ מגירה.

באותו פרויקט שמסופר מעלה, היו צריכות להגיע יחידות מוצרים שיועדו לסביבת הבדיקות. מסתבר שהיה עיכוב רציני בהגעת מוצרים אלו, שעיכבו את הקמת סביבת הבדיקות, שעיכבו את התחלת הבדיקות ואיתן את סיום הפרויקט.
הסיכון של אי הגעת היחידות הללו בזמן, דווקא זוהה ואף ניתנה לו תוכנית הפחתה. כך שהבעיה לא היתה באי זיהוי הסיכון ואף לא באי ניתוח שלו, אלא בכך שלא נוהל לאחר שכבר זוהה ונותח. בכך שלא היה מעקב אחר מימוש תוכנית ההפחתה ווידוא שרמת הסיכון יורדת לאורך הזמן. בת'כלס הציוד לא הגיע בזמן ולא שמנו לב, הרי יכולנו להפעיל בזמן את תוכנית ההפחתה ולהשיג את הציוד מפרויקט מקביל, מה שהיה נותן מענה חלקי.

נכון שניהול סיכונים במהותו מושפע מאופי המעריך, הטיות (Bias), סובייקטיביות, תפיסת סיכון, ועוד כהנה וכהנה גורמים, ועדיין, הוא מאפשר איזושהי בחינה ריאלית של המצב תוך התייחסות לבעיות צפויות ולא התעלמות מהן בבחינת הטמנת הראש בחול שאם לא נראה אותן- הן לא יקרו. אנו מצופים לנהל סיכונים בפרויקט, ואם יש סיכונים חמורים, בעלי סיכון גבוה וסימון "אדום" במניפת צבעי הרמזור אדום- צהוב- ירוק, אותם יש להציף כלפי ההנהלה מעלה כ"דגלים אדומים".

כדי לאפשר למנהל שלנו לישון טוב בלילה, אנחנו צריכים לנהל את הסיכונים בשוטף, ביומיום, ולא רק מסקר סיכונים אחד למישנהו, ולודא שכל פעם שיש סיכון חמור/ אדום- אנחנו מיידעים את המנהל שלנו ומביאים לו יחד את האלטרנטיבות להפחתת הסיכון. בדרך זו נמנע מהמנהל להיות מופתע לרעה, ונאפשר לו לישון טוב יותר בלילה.

 

אם אתם רוצים סיוע בהבניית תהליכי ניהול סיכונים פרויקטליים, או ליווי בניהול סיכוני הפרויקט שלכם- פנו אלינו.

מוזמנים לשתף,  גלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא,

אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר

More
4000 0
משולש הכישורים בניהול פרויקטים
מרץ 18 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, Talent, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים

מקצוען בניהול פרויקטים?

פיתוח ארגוני בניהול פרויקטים

PMI Project Manager Talent triangle

את את/ה מנהל פרויקטים, איך אתה יודע מה אתה צריך לדעת, או לחילופין מה פערי הידע שכדאי להשלים?

ואם את/ה מנהל של מנהלי פרויקטים (סמנכ"ל פיתוח, סמנכ"ל תפעול), איך תדע מה צריכים האנשים שלך לדעת, או איזה מנהלי פרויקטים אתה מחפש לגייס?

ואם את/ה בתפקיד שמכשיר מנהלי פרויקטים אצלכם בארגון (כגון מנהל הדרכה), בטח מצאת את עצמך שואל מה צריך לדעת מנהל פרויקט, איזה סט של כישורים צריך להיות לו?
אני זוכרת בבירור רב את היום שבו חבר טוב הציע לי לקחת תפקיד חדש של מנהלת פרויקטים. ואני, שלא הייתי מנהלת פרויקטים עד אז, לא הצלחתי להבין במה מדובר ומה התפקיד דורש ממני. "אבל מה אני צריכה לדעת?" הקשיתי ושאלתי, ובתמורה קיבלתי הררי מידע והגדרות תפקיד. אני חייבת לציין שזה לא ממש עזר לי להבין. אם יש משהו אחד שלגביו אין ויכוח, זה שמנהל פרויקטים צריך לדעת לבנות ולנהל גאנטים (לוחות זמנים של הפרויקט). האם בזה זה מסתכם?

ברור שלא. מספיק להסתכל על המגוון העצום של מטאפורות שהתפקיד הזה מעורר במנהלי פרויקטים בהתיחס לעצמם, כפי שהתיחסתי בפוסטים קודמים, כדי להבין כמה התפקיד מגוון, מאתגר, ושונה מפרויקט לפרויקט, ועל כן מן הסתם נדרשים לא מעט כישורים על מנת להצליח, שלא לאמר להיות סופרמן…

כיום, מעל 15 שנה מאז שאותו חבר עם כישורי שכנוע בלתי רגילים, שכנע אותי לקחת את התפקיד, למרות שלא ידעתי מה נדרש- ואני כבר עם מושג קצת יותר טוב על מה הכישורים שמנהל פרויקט צריך.

ועדיין,
כש PMI (Project Management Institute), העמותה לניהול פרויקטים, פרסמה לא מזמן את "משולש הכישורים למנהל הפרויקט"/ PM skills Talent Triangle, הרגשתי שזה חשוב ו"עושה סדר".

אז מה צריך לדעת מנהל פרויקט?

מסתבר שמנהל פרויקט צריך לדעת הרבה דברים…

המודל כולל 3 אשכולות של תחומים נדרשים:

  1. מיומנויות טכניות של ניהול פרויקטים-
    מיומנויות, כשירויות ויכולות הקשורות לביצוע העבודה הספציפית לניהול הפרויקט באמצעות ידע וטכניקות בתחומים כגון: איסוף דרישות, פעולות תכנון ובקרה, ניהול סיכונים, טכניקות חדשניות כגון אג'ייל ועוד
  2. יכולת מנהיגות ומיומנויות בינאישיות-
    היכולת להמחיש באופן רהוט חזון ולהשפיע על אחרים להתגייס להשגת החזון והיעדים.
    מיומנויות רלבנטיות בהקשר זה הן תקשורת, משא ומתן, הנעה, בניית צוות, ניהול קונפליקטים ועוד
  3. הבנה עיסקית ואסטרטגית-
    הכוונה להבנה וידע כלליים בעולם העיסקי, ליכולת לחבר את הנקודות ולראות את הקשר בין העבודה שהיחיד מבצע לתמונה הרחבה יותר בה הפרויקט פועל. ידע כללי זה נוגע לנושאים כגון מונחים פיננסיים, היכרות עם עולם השיווק, חוזים והתקשרויות ועוד.

כישורים אלו הם בנוסף להבנה או היכרות עם עולם התוכן הספציפי לפרויקט מסוים כגון הנדסה, טכנולוגיה, מערכות מידע וכד'.

 

מחקר שבוצע על ידי PMI  בקרב ארגונים והתפרסם תחת השם  "Building High-Performance Project Talent " ,

העלה שהכישורים הטכניים הם אלו שקשה למצוא בקרב מנהלי הפרויקטים אך מאידך אפשר ללמד; לעומת כישורי המנהיגות עליהם אמרו 66% מהארגונים שקשה ללמד אך הם יותר חיוניים להצלחת הפרויקט.

במחקר אחר , שפורסם ב PMI Pulse of the Profession, 2016, נראה כי ארגונים שמתמקדים ב-3 קבוצות הכישורים הנ"ל גם יחד, משפרים ב 40% את העמידה ביעדי הפרויקטים וכוונתם העיסקית!

ולכן, אם את/ה מנהל פרויקט ו/או מנהל של מנהלי פרויקטים ו/או מנהל הדרכה העוסק בפיתוח ניהולי של מנהלי פרויקטים, מודל זה יכול לשמש אותך.

מה אני עושה עם זה?

אני מוצאת את המודל פשוט ושימושי כשאנחנו מלווים מנהלי פרויקטים ונותנים מענה אישי וייעודי, וגם כשאנחנו מכינים הכשרה ארגונית למנהלי פרויקטים.  אנחנו נעזרים במודל כדי למפות ולאתר פערים.

למשל יש מנהלת פרויקט אותה אנו מלווים, שחזקה ביחסים בינאישיים אבל פחות מחוברת למתודה.  יש לה חושים חריפים ונכונים אבל חוסר קשב וסדר הנדרשים לניהול מסודר ושיטתי. איתה אנחנו עובדים על טכניקות לניהול הפרויקט, תכנון ובקרה, על פי השלבים במחזור חיי הפרויקט.

מנהל פרויקט אחר אותו אנו מלווים, הוא טוב וחזק אבל צעיר בעולם העבודה ולא בקיא בהיבטים עיסקיים ובהשלכות משפטיות שיש לפעולות שהוא מבצע מול קבלן המשנה. איתו אנחנו עובדים על  היכרות עם הנושא, והעלאת המודעות והסדרת העבודה מול הקבלן.

מנהל פרויקטים שלישי הוא מהנדס מחונן אך מתקשה להתמודד עם טיפוסים שונים ומשונים בפרויקט שלו. המימשקים רבים ולא עם כולם העבודה נוחה וחלקה.  איתו אנחנו מנתחים וממפים בעלי ענין, מתכוננים ועושים סימולציות לשיחות עם מימשקים מורכבים.

וכן הלאה.

במילים אחרות, המודל מסייע לנו למפות את הכישורים הנדרשים, בין אם ברמה הפרטנית ובין אם לקראת הכנת הדרכה מותאמת לצרכי הארגון, על מנת לאפשר מקצוענות בניהול פרויקטים. כל אחד מקבל את המענה המותאם לצרכיו.

 

אני מזמינה גם אתכם להשתמש במודל ולהתמקצע בניהול הפרויקטים שלכם!

מוזמנים לשתף,  גלית

אם את/ה רוצה להיות בטוח/ה שתקבל/י את הפוסט הבא,

את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר Leadera.

אם אהבת את המאמר וברצונך לקבל תכנים נוספים בנושא ניהול פרויקטים, אני מזמינה אותך לעשות לייק לדף הפייסבוק של לידרה – שם אני משתפת תכנים מעניינים על התחום

More
5647 1
אוי לו לאידיאל שהצטמצם בפרשת ההגשמה
פברואר 18 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, ניהול קונפליקטים

 

 

בן גוריון, גולדה וניהול פרויקטים…

בטח גם במשפחה שלכם יש סיפורים כאלו, שרצים כבר שנים רבות, מסופרים שוב ושוב, וכל בני המשפחה מכירים בעל- פה, נכון?

אז גם אצלי במשפחה יש כאלו, והרבה. באחד כזה, סיפור משעשע ואמיתי, נזכרתי שוב לאחרונה, וככה הוא הולך:

אמא שלי, כיום פנסיונרית נמרצת, שירתה בצה"ל בימים בהם גדולי האומה פעלו. באחד הימים היה צורך לכנס לדיון את גולדה מאיר, דוד בן גורין, יצחק רבין ועוד כמה "סלבס". הוחלט שהדיון יתקיים בחדרה של אימי, שכן הוא היה יפה, מסודר ומקושט.
בין שאר הקישוטים התנוסס על הקיר המשפט "אוי לו לאידיאל שהצטמצם בפרשת ההגשמה". הדיון החל (אמא שלי לא נכחה בחדר), וויכוח החל בין גולדה ובן גוריון לגבי משמעותו של המשפט. זה אומר ככה וזה ככה, זו אומרת א' והשני ב'. ואין הסכמה. יצחק רבין אמר" בואו נקרא לילדה, שתסביר". קראו לאמא שלי, שהסבירה את פרשנותה. ואז נשמעה גולדה אומרת:" אתה רואה דוד, אני צדקתי!"…. :)

אז למה נזכרתי בסיפור הזה?ניהול קונפליקטים

כי נתקלתי בקונפליקט בפרויקט.
מדובר בפרויקט שנדרש להקים מתקן בשטח ציבורי בעל מאפיינים מוגנים. המתקן נדרש לטובת המשך פעילות האתר, ומיקומו מחייב הצבה באזור הספציפי הזה. לכן עמדתו של מנהל הפרויקט בדבר הקמת המתקן במיקום הזה- מובנת.
מצד שני, רשויות החוק באות להגן על האינטרס הציבורי והשטחים הטבעיים, וגם זה ברור ומובן.
והרי לפנינו קונפליקט, דוגמתו אנו נתקלים בפרויקטים רבים ועל בסיס קבוע כמנהלי פרויקטים. לזה חשוב המיקום, התקנה מהירה במינימום מאמץ, בעלויות לא גבוהות, ניצול מקסימלי של היכולות במקום, ופעילות הנדסית אופטימלית. לשני חשוב מינימום פגיעה בשטח, אי הפרעה לבעלי החיים והצמחיה הטבעית באזור, זמן בניה קצר ככל האפשר, וניטור מתמשך לאחר הבניה כדי לודא המשך מהלך טבעי של החיים באזור.  מנהל הפרויקט צריך היתר ואישור לפעול במקום, והרשות- לא נעתרת בקלות> קונפליקט.

אני מחייכת לעצמי כשאני חושבת איזה כיף זה היה אם בכל פעם שצץ קונפליקט אפשר היה "לקרוא לילדה" ולקבל הכרעה. כמה חבל שזה לא כזה פשוט.

נכון שלפעמים אפשר לנקוט בצעדי הסלמה/ אסקלציה ולעלות לדרג בכיר יותר כדי להכריע. ניתן לעיתים גם להעזר בספונסר הפרויקט, במידה ויש כזה. אבל שיטות אלו יעילות בדרך כלל כאשר המחלוקת היא בין שני צדדים מאותו ארגון ולהם מנהל משותף.

כאשר מדובר בשני גורמים בלתי תלויים, שלא מאותו ארגון, ה"לוקסוס" הזה לא קיים. כמו בפרויקט המדובר- מנהל פרויקט מארגון עיסקי  אל מול גורמי חוק מרשות ממשלתית.

מה עושים אז?

אמורים לפעול על פי האסטרטגיות השונות לניהול קונפליקטים, המוזכרות גם ב- PMBOK, גוף הידע בניהול פרויקטים, בפרק 9 שעוסק בניהול משאבי האנוש בפרויקט. האסטרטגיות נקראות "5 שיטות כלליות לפתרון מחלוקות", ועליהן נימנות:

  • הימנעות – נסוגים ממצב של מחלוקת פוטנציאלית, דוחים את הסוגיה. דחיה יכולה להיות כדי להתכונן ולהגיע מאוחר יותר ערוך טוב יותר, או כדי "לפנות את הבמה" לאחרים שיעשו את העבודה. טקטיקה זו יכולה לעיתים להתאים, כמו במיקרים שהנושא לא מספיק חשוב וכדאי לשמור כוחות ו"תחמושת" למחלוקת הבאה. אבל כעקרון זה לא באמת פתרון.
  • התאמה/ ויתור- מדגישים את תחומי ההסכמה במקום את נקודות השוני. מוותרים על העמדה שלי לטובת צרכים של האחר ומתוך רצון לשמור על יחסים תקינים. גישה שמבקשת לשמור על מערכת הרמונית גם אם במחיר התעלמות מהבדלים. יכולה להתאים אם באמת תחרות מזיקה ושיתוף פעולה נחוץ, אבל שוב- אלו מיקרים מסוימים בלבד.
  • פשרה- מחפשים פתרון שמשביע באופן חלקי את רצון כל הצדדים. מתוך רצון להגיע להסכמה כלשהי, מחפשים פתרון ביניים, מסוג "חצי- חצי". יחד עם זאת חשוב לשים לב שפתרון מסוג פשרה, גם אם לעיתים הוא הטוב ביותר אותו אפשר להשיג, הוא עדיין loose-loose בו בעצם שום צד לא קיבל את מה שרצה…
  • כפייה/ השגיות- דוחפים לעבר נקודת מבט אחת על פני השניה. עמדה זו כרוכה בעמדת כח שמופעלת מצד אחד על הצד השני. גם לטכניקה זו יש מיקרים בהם היא מתאימה, כגון מצב חרום בו חייבים לקחת החלטה גם אם אינה "פופולרית", אך ברור שהצד השני לא ירגיש שהוא חלק מההחלטה ולמעשה אין פה פתרון בהסכמה.
  • שיתוף פעולה/ ליבון- מדסקסים את נקודות המחלוקת ומחפשים פתרון שישלב מגוון השקפות ותובנות מנקודות מבט שונות. דורש פתיחות ושיתוף ופעולה של שני הצדדים. באופן טבעי לוקח זמן ארוך יותר להגיע לפתרון, יחד עם זאת הפתרון לרוב מאריך ימים יותר מאחרים.

השיטות השונות נבחנות על פני הרצף של WIN-WIN, WIN-LOOSE, LOOSE-LOOSE. מן הסתם השיטות שמקדמות פתרון Win-win הן אלו שייצרו מחויבות, הסכמה, רצון של שני הצדדים, ובהתאם גם ישרדו זמן רב יותר.

יחד עם זאת, כל השיטות לגיטימיות ולכל אחת הזמן והמקום המתאים.

מן הסתם גם גיבור הפוסט שלהלן, מנהל הפרויקט, ידרש לנקוט באחת מן השיטות:

הימנעות לא תעזור לו, הוא צריך הסכמה של הרשות והיתר ממנה.

ויתור גם לא בדיוק מתאים פה, כי אם יוותר על דרישותיו, איך יוכל להתקדם? יתכן ואם לא תהיה ברירה, יסכים לוותר על חלק מהדרישות לטובת אחרות, וזוהי למעשה פשרה. כאמור לעיתים היא דרך נכונה וטובה לסיים מחלוקת אך כעקרון נחשבת ל loose- loose, בו אף אחד מהצדדים לא מקבל את מה שביקש.

כפיה בוודאי שלא מתאימה פה, ראשית כי אין לו סמכויות לעשות זאת, הוא זה שצריך את הסכמת הרשות. שנית כי סביר שבעתיד יצטרך שוב את שיתוף הפעולה של הרשות וכדאי לשמור על היחסים…

וכך הגענו ל"שיתוף פעולה/ ליבון", הדרך המומלצת. מנהל הפרויקט שלנו נדרש לצאת לדיונים ממושכים, בהם כל צד יפרט את הדרישות שחשובות לו, אמון יצטרך להתבסס בין הצדדים, וליבון ממושך תוך שיחות רתימה- יהיה זה שיאפשר הגעה לפתרון.

נאחל לו בהצלחה בפתרון הקונפליקט!

ולמי שרוצה להציע פרשנות למשפט שבראש הפוסט- יותר ממוזמן לכתוב לנו תגובה. מצפים לכם.

גלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא,

אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר באתר Leadera.

More
3336 7
להצמיח מתודולוגיה לניהול פרויקטים
פברואר 07 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

מה אפשר ללמוד מהשתיל הקטן?

solution-3

מחקרים רבים עוסקים בפערי דורות ובוחנים לעומק במה שונה דור המילניום, ילידי 1984 ואילך, מקודמיו. רבות דובר על הטכנולוגיה ששינתה לנו את החיים, הפלאפונים, הפייסבוק והאינסטוש – יתרונותיהם וחסרונותיהם, רבות גם דובר על הקושי שביצירת מערכות יחסים עמוקות שכן הכל הפך מבוסס טכנולוגיה. שולחים הודעות, מקבלים הודעות, יחידים וקבוצות, עם אימוג'י או בלי… אבל אחד המאפיינים הבולטים, שמאפיינים מאוד את עולם העבודה, הוא ללא ספק חוסר הסבלנות. הכל הרי בא לנו די מהר ובקלות. כבר לא צריך לשלוח בדואר הודעה לחבר שגר בחו"ל ולהמתין שבועיים שיגיע – שולפים את הטלפון, משגרים אימייל או שולחים סמס והופ – ההודעה הגיעה ליעדה. מחפשים מידע על נושא כזה או אחר? גיגול מהיר יתן לנו את כל התשובות כולל אלא שלא רצינו לדעת. כך, עם השנים, התרגלנו שהכל קורה כאן ועכשיו. אבל מה לעשות שיש תהליכים במציאות שלוקחים יותר זמן? וצריך לתת להם את הזמן להתפתח, לנבוט ולהצמיח שורשים?

לנטוע שתיל…

בארגונים רבים עולה הצורך ארגוני להטמיע בשיח הארגוני חשיבה פרויקטלית ולגבות אותה במתודולוגיה מתאימה לניהול פרויקטים. אך רבים מהארגונים אינם לוקחים בחשבון את הזמן והסבלנות הנדרשים להצמחת שינוי שכזה בתרבות הארגונית. שכן מה הבעיה? אינטרנט יש והוא זמין, חיפוש מהיר בגוגל יעלה כמה רעיונות נחמדים למתודולוגיה ואולי קצת כלים ודוגמאות. בלי שנרגיש – הופ! הנה לנו הטמעה זריזה של מתודולוגית ניהול פרויקטים. ארגונים אחרים בוחרים לבצע פעולות נקודתיות כמו יעוץ קצר מועד או קורס בן כמה ימים והופ! הנה לנו ניהול פרויקטים. לא מפתיע הוא שאם נחזור לאחר זמן מה לארגונים אלו נגלה שהעבודה לא הושלמה. קריאה, חיפוש מידע ואפילו קורס – הם תמיד טובים ומבורכים אבל הם מהווים רק את השלב הראשון והראשוני בתהליך. למעשה, הם מהווים את השתיל הקטן שיגדל ויצמח לעץ אם ורק אם, יקבל את התנאים הסביבתיים הדרושים לו.

ואז יצמח העץ…

ניהול פרויקטים הוא מקצוע. ככזה לוקח זמן ללמוד, להבין, להפנים וליישם. אין קיצורי דרך כמו שאין קיצורי דרך בתהליכים אחרים בחיים. יצירת מערכות יחסים הם תהליכים איטיים הדורשים טיפוח והעמקה רבת שנים, חינוך ילדים גם הוא אינו קורה בן רגע. מדובר בהשקעה יומיומית רבת שנים. אפשר אולי להשתתף בקורס להורות מודרנית או לקרוא ספרים אבל… בואו נודה: זה לא שנקריא לילדים והנה לחצנו על כפתור והם מחונכים. כאמור יש תהליכים שלא ניתן לזרז. הטמעה של מתודולוגיית ניהול פרויקטים המכילה תהליכים, נהלים וכלים המותאמים לצרכי הארגון דורשת זמן, הפנמה, חינוך, רכישת "שפה", שינוי הרגלים, בניית מיומנויות מתאימות ותמיכת הנהלה. ו.. ממש כמו בניית מערכות יחסים וממש כמו חינוך ילדים. ארגונים רבים נוטים לאבד סבלנות כי הציפיה היא שמיד אחרי קורס בן יומיים-שלושה ימים הכל יסתדר… שתלנו שתיל קטן שיצמח לעץ.

 

טו בשבט הגיע!

ניהול פרויקטים לאורך זמן יבטיח הצלחה העסקית מתמשכת ושיטתית ולא איים של הצלחות מזדמנות וחד פעמיות. יישום של מתודולוגית ניהול פרויקטים כולל בראש ובראשונה הטמעת כישורים ומיומנויות שיאפשרו לכל העוסקים בדבר שימוש נאות באותה מתודולוגיה. חשוב לנטוע את השתילים כי בלעדיהם לא יצמח העץ. אבל חשוב לא פחות לתת לשתילים את הזמן ואת התנאים הסביבתיים הנדרשים כדי לצמוח בנחת ובסבלנות, שלב אחרי שלב. ורק כך, יוכל השתיל להצמיח שורשים ולהיאחז בהם גם בימים של גשם וסופה. חג האילנות הוא הזדמנות מצוינת לצאת אל הטבע, לנשום אוויר, להריח את הפריחה ולהתבונן בשתיל הקטן ולזכור שיש לנו מה ללמוד ממנו….

חג שמח מצוות Leadera!,

גילית סגל, מנהלת פרויקטים ויועצת בכירה Leadera

מומחית למצוינות וניהול פרויקטים בפריסה גלובלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

More
2791 1
איכות בינלאומית בניהול פרויקטים
אוקטובר 23 2015 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, בקרת פרוייקטים, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול איכות, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, ניהול תהליכים, פרויקט, רגולציה

כמי שחיה את עולם ניהול הפרויקטים מעל ל15 שנה והתוודעה לתחום ולמקצוע כמנהלת פרויקטים בחברת מוטורולה, כמו גם חברת עמותה, מוסמכת PMP  וסגנית נשיא ב -PMI , העמותה לניהול פרויקטים בישראל, הרי שהכותרת "איכות בינלאומית בניהול פרויקטים" מהווה מבחינתי מציאות שרירה וקיימת.

למה הכוונה ב"איכות בינלאומית בניהול פרויקטים"?

ניהול תהליכים פרויקטליים

מאז שנות השישים של המאה הקודמת, אז הוקמה Project Management Institute- PMI , החלו לאסוף את המידע והידע הקיימים והמצטברים בתחום ניהול הפרויקטים ולאגד אותם בגוף הידע בניהול פרויקטים, הלוא הוא ה- Project Management Body of Knowledge- PMBOK.

ספר זה, המתורגם גם לעברית, מספק הנחיות לניהול פרויקטים ומגדיר מושגים הקשורים לניהול פרויקטים. המדריך מתאר את מחזור חיי הפרויקט, את התהליכים המתייחסים אליו, שיטות ופרקטיקות המוגדרות כ- best practice.

בכך הפרקטיקות וה"תורות שבעל פה" המתהוות מזה שנים, הפכו להיות מתועדות ושיטתיות ועל ידי כך התאפשר תהליך של שיפור מתמיד שהוא לב ליבה של איכות באשר היא.

בנוסף, בהיותו של ספר זה נפוץ כל כך בעולם כולו, הוא איפשר ומאפשר דה פקטו שפה משותפת וגלובלית לכלל העוסקים בניהול פרויקטים (מעל 5 מיליון ספרים נמכרו עד כה בעולם).

 

לאחרונה, שפה זו מקבלת ביטוי גם בתקני ISO רלבנטיים:
בשנת 2012 פורסם תקן בינלאומי שמספרו 21500 וכל כולו עוסק בניהול פרויקטים. הדימיון בינו לבין ה-PMBOK  רב . תקן זה אומץ ב-2014 בישראל כתקן ישראלי (ת"י) 21500 של מכון התקנים הישראלי. ממש לאחרונה הצטרף תקן חדש למשפחת תקני ניהול הפרויקטים עם הפצתו של התקן הבינלאומי 21504 ISO והוא מיועד לניהול פורטפוליו*.

 

התובנה שעולה מהדברים היא שתחום ניהול הפרויקטים ממוסד, מובנה, ו"ממוקצע" ובכך מאפשר איכות המקדמת מצוינות ושיפור בניהול פרויקטים. בנוסף, הוא בינלאומי כיוון שתקנים ושיטות כגון ה  PMBOK וה-  ISO הם בינלאומיים, מקובלים ומהווים אורים ותומים בעולם כולו.

 איך זה בא לידיי ביטוי בארגונים?

 

לרוב מדובר בארגונים שמסיבות מגוונות מגיעים למסקנה שיש מקום וצורך לשפר את אופן ניהול הפרויקטים בחברה.

– יתכן שזה משום שהלקוח דורש.

לדוגמה משרד ממשלתי שדורש מספקים העובדים עימו לתת מענה למכרזיו עם התיחסות משמעותית להיבטים של ניהול הפרויקט על פי מתודת ה- PMBOK;

– סיבה נוספת היא שהארגון נתקל ב"פרויקטים מדממים" המחייבים אותו ל"חישוב מסלול מחדש" על האופן והשיטה בה מנוהלים הפרויקטים על מנת לשפר ביצועים ולמנוע דימום נוסף בהמשך.

למשל פרויקט גדול ומשמעותי לארגון שלא עומד בלוחות זמנים ומפסיד מסירה ללקוח חשוב, או חורג משמעותית מהתקציב שהוגדר לו ובכך פוגע בריווחיות שלו;

– סיבה נפוצה אחרת היא גידול במספר הפרויקטים המורכבים בארגון שדורשים באופן טבעי שילוב של מספר מחלקות בארגון ומהווים "פרויקטים רוחביים" שלא ברורה הדרך או הגוף הנכון שיוביל אותם.

דוגמת פרויקטים אסטרטגיים שמייצרים שינוי בארגון ודורשים מעורבות של רוב המחלקות, ואז לא ברורה השיטה לניהולם שכן לכל מחלקה השיטה שלה; ועוד.

 

 פיתוח מתודולוגיה פנים ארגונית

 

במקרים דנן הארגון מחליט לייצר את המתודולוגיה הפנים ארגונית שמתאימה לצרכיו ולסוגי הפרויקטים המתקיימים אצלו, זאת בהלימה לשיטות המוכרות והמקובלות בעולם, דוגמת ה PMBOK וה-ISO.

מתודולוגיה כזו קובעת את התהליך והשלבים שפרויקט בארגון עובר, את התשומות והתפוקות לכל שלב ואת צמתי ההחלטה והשערים הנדרשים על מנת לוודא התקדמות נאותה ועמידה ביעדים. מתודולוגיה טובה מהווה בראש ובראשונה שפה אחידה בארגון המאפשרת תקשורת, תיאום וסנכרון בין הגופים הפועלים בפרויקט. בנוסף, המתודולוגיה היא בסיס לבקרה איכותית של הפרויקטים בהיבטי לוחות-זמנים, תקציב ואיכות.

 

 הקמת PMO 

 

מזה יותר מעשור ניכרת תופעה בה ארגונים שמחליטים לייצר את המתודולוגיה והשיטתיות לניהול פרויקטים, בוחרים לעשות זאת באמצעות הקמת גוף האמון על משימה זו והוא המשרד לניהול פרויקטים, המוכר יותר בשמו Project Management Office- PMO.

 

PMO כפי שמוגדר ב- PMBOK  גרסה 5 הוא " גוף או ישות ארגונית שמייצר אחידות בכל מה שקשור לתהליכי מימשל פרויקטים, מתודולוגיות, כלים וטכניקות,  ומאפשר חלוקה של משאבי הארגון.
אחריות של PMO יכולה לנוע החל ממתן תמיכה ניהולית למנהל הפרויקט ועד לאחריות מלאה על ניהול ישיר של פרויקט אחד או יותר".

 

ל-PMO  כפי שהשתרש בתעשיה, בארץ כמו גם בחו"ל, יש פונקציות מגוונות ולמעשה הגדרת התפקיד ותכולת העבודה של ה-PMO  משתנה מארגון לארגון.

יחד עם זאת, ברוב המקרים גוף זה הוא זה שאחראי בארגון על בניית והטמעת המתודולוגיה, פיתוח הכלים ותהליכי העבודה.

החל מהבנת הצרכים וסוגי הפרויקטים בארגון, דרך מיסוד תהליכים חזקים ומוכחים שעובדים בארגון והוספת תהליכים חדשים שאינם קיימים בארגון עד לרגע התהוות המתודולוגיה, ממשיך בליווי וסיוע למנהלי הפרויקטים להכיר את השיטה החדשה וליישם אותה, וכלה בשמירה או אכיפה שהשיטות החדשות מיושמות ואפקטיביות.

 

בניה והטמעה של מתודולוגיה כרוכה בשינוי שיטות עבודה והרגלים, ובאופן טבעי לוקחת זמן וכרוכה באתגרים. בכל אופן, לאחר שההטמעה מושגת, התהליכים הופכים לברורים מעליהם ולעבודה יומיומית ומתבקשת, שאף אחד לא מבין איך עבדו קודם אחרת…

כמובן שצריך לוודא כל הזמן שהמתודולוגיה ממשיכה להיות רלבנטית לצרכי הארגון המשתנים, ולרענן אותה מעת לעת.

 

או- אז האיכות בפרויקטים עולה, והאחידות המתקבלת מאפשרת גם שיפור מתמיד אך לא פחות חשוב- היא מאפשרת ניהול פרויקטים מיטבי בחברות גדולות ו/או גלובליות המבקשות לייצר פרויקטים טובים בכל יחידותיהן ולא רק באופן נקודתי או חד פעמי.

 

 

 

ב- 16 בנובמבר 2015  התקיים הכינוס הלאומי ה13 של האיגוד הישראלי לאיכות, במסגרתו נתתי הרצאה על "איכות בינלאומית בניהול פרויקטים" ועל הנושאים המופיעים בסקירה שלעיל.

לחץ לצפיה בתוכנית הכנס

 

 

גלית

 

 

 

*פורטפוליו מוגדר בתקן כאוסף של מרכיבים המקובצים יחדיו על מנת לאפשר את ניהולם במטרה לממש באופן חלקי או מלא את מטרותיו האסטרטגיות של הארגון. אותם מרכיבים יכולים להיות פרויקטים, תוכניות, תיקי פרויקט או כל עבודה קשורה אחרת.

 

More
4138 0
האם חופשה משפחתית היא פרויקט?
יולי 21 2015 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

האם חופשה משפחתית היא פרויקט?- התארגנות לחופשה משפחתית

חופשה משפחתית וניהול פרויקטיים

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

בעת זו, תקופת החופש הגדול, כל הורה כמעט מחפש את העיסוק האולטימטיבי לילדים שלו.

הילדים אוהבים לישון מאוחר, לצפות בטלויזיה, ממנה לעבור למחשב וממנו לסמארטפון וחוזר חלילה, ומסוגלים להעביר כך ימים שלמים (האמת, גם אני הייתי עושה כך אם הייתי יכולה…).

וכך האחריות על הפעילות עברה איכשהו אלינו ההורים.

פעילות פופולרית ונפוצה, שנותנת מענה לזמן הפנוי הרב, היא חופשה משפחתית, בארץ או בחו"ל.

האם זה פרויקט?

האם חופשה משפחתית היא פרויקט?

 

לפי הגדרת ה- PMBOK  -" פרויקט הינו מאמץ זמני שנעשה במטרה ליצור מוצר, שרות או תוצאה ייחודיים."

מאפייני פרויקט על פי הגדרה זו הם מאמץ זמני- יציאה לחופשה בהחלט מהווה מאמץ, עד כדי כך שלפעמים בשלב האריזות כבר יוצא החשק לצאת לטיול.

מאפיין נוסף הוא יצירת מוצר, שרות או תוצאה- אז מוצר אין פה אבל תוצאה בוודאי ובוודאי ורצוי שהדבר יהיה קשור איכשהו לאושר גדול…

ובסוף- ייחודי, כלומר- משהו שונה, אחר, שלא היה קודם. גם כאן ההגדרה קולעת. אין ספק שחופשה שונה ביותר מהיומיום והשגרה וטוב שכך. זוהי בדיוק המטרה- לצאת מהשגרה, למלא מצברים ולחזור רעננים.

 

כלומר- התארגנות לחופשה משפחתית היא פרויקט.

 

לעומת זאת, אם תשאלו כמה מחבריי הטובים ביותר, הם יגידו שההחלטה אם פעילות מסוג זה היא פרויקט או לא תלויה במנהל הפרויקט, האופי שלו והרמה בה יורד לפרטים, מתכנן ומסדר מראש.

אתם יכולים להניח שבהיותי מנהלת פרויקטים אני משתייכת לזן שרואה בחופשה פרויקט ומנהל אותו ככזה.

אז אם אתם כמוני- אתם מוזמנים להמשיך לקרוא:

מחזור חיי פרויקט של חופשה משפחתית על פי ה PMBOK

במחזור חיי פרויקט מוגדרים 4 שלבים על פי ה PMBOK-

שלב הייזום

התכנון

הביצוע

והסגירה

 

במה זה מקדם אותנו לארגון החופשה שלנו?

שלב הייזום

שלב הייזום מתאפיין בהגדרת המטרות, הגדרת המסגרת של תכולה/זמן/תקציב, חידוד הנחות העבודה והבנת האילוצים, הבנת הסיכונים הראשונים. בשלב זה גם מומלץ לנתח את בעלי הענין בפרויקט ולהבין כיצד להתנהל מולם באפקטיביות.

כאשר אנחנו בוחרים לצאת לחופש חשוב שנגדיר את המטרות- האם המטרה להנות, האם להעביר את הזמן, האם החופשה מיועדת לכולם או חלק נהנים והאחרים עסוקים בהפקה?
בהמשך קריטי לקבוע את "משולש הזהב" בניהול הפרויקט- מה התקציב שנקצה לטובת ההרפתקה? ניסע בארץ או בחו"ל, לשבוע או חודש? כל המשפחה או רק חלק?
לכמה זמן נרצה לנסוע ובאיזה עיתוי? בתחילת החופש או בסופו?
וכמובן תכולה- מה אופי הטיול- קמפינג או מלון מפואר? טיולים וטרקים או בטן גב? וכו'
לא לשכוח את הנחות העבודה. אני למשל חשבתי לתומי שנסיעה משפחתית לחו"ל היא החוויה האולטימטיבית. חברים עם ילדים בוגרים יותר הפתיעו אותי וסיפרו שהילדים לא רוצים לבוא איתם, הם מעדיפים להשאר עם חברים, לא כל שכן שהבית עומד ריק לרשותם… בקיצור- הנחת עבודה שכדאי לתקף.
ואם בפרויקט עסקנן, כמובן שיש סיכונים- נחליט לסוע לצפון ופתאום לא עלינו תתחיל מלחמה…; נשקול ליסוע ליוון והנה המדינה הגיעה לחדלות פרעון…
וכמובן- ניתוח בעלי ענין- האם בן הזוג רתום או שהכל נופל על כתפי אחד מהשניים? את הילדים כבר  הזכרנו, ואולי האח שבדיוק מתכנן את הברית ורוצה שתהיו שותפים בה במקום ליסוע, ואולי מסתבר שבדיוק השכנה נוסעת ובנתה עליכם להוציא את הכלב ולהשקות את הפרחים?

 

שלב התכנון

אחרי שצלחנו את שלב הייזום, יש החלטה ליסוע ומסגרת עקרונית לאיך תראה החופשה, אפשר להתחיל בתכנון מפורט: יעד ספציפי, דרכי הגעה (רכב, טיסה, מעבורת), מסלול טיול, אזורים בהם נבקר, האם יהיה זה "טיול כוכב" או מסלול טורי (טיול כוכב נפוץ ומומלץ לטיולים משפחתיים ובו מתמקמים במקום אחד ויוצאים ממנו בכל יום לאטרקציה מקומית אחרת באופן שמאפשר לא לארוז ולהטלטל עם הציוד בכל יום מחדש) ועוד.
כמובן שזה הזמן לקבוע תאריכים מדויקים. לא לשכוח לקחת בחשבון את כל מסיבות הסיום, מחנה הקיץ של הצופים והקיטנות, ולקבוע מועד שמאפשר קיום של כל אלו ללא פגע.
התוכנית צריכה להיות ריאלית וברת מימוש. היא צריכה לתת מענה למטרות שהוגדרו, תוך עמידה בתכולה, זמן ובמקרה זה- בעיקר תקציב.

שלב הביצוע

לאחר שהתכנון הושלם ניתן להתחיל ביישום: לקנות כרטיסי טיסה (ולגלות שבטיסות המוזלות כאשר כתוב שעבור מזוודה יש לשלם 30$. הרי  שהתשלום הוא רק לכיוון אחד ואם אתה רוצה גם להחזיר את המזוודה ארצה- כדאי שתשלם כפול…), להזמין מקום במלון (ולגלות שאין אפשרות למיטה 3 בחדר),  לעשות ביטוח נסיעה, להזמין רכב שכור ועוד ועוד. כל זאת תוך בחינת אלטרנטיבות, השוואת מחירים, ובאופן כללי ביצוע הפעולות על פי מה שתכננו.

בשעה טובה מגיע היום המיועד, יום "העליה לאוויר", וכולם מתיצבים לחופשה.

עושים כיף חיים, מטיילים, מבלים, אוכלים, צוברים חוויות ולא שוכחים שופינג.

כמו בכל פרויקט, יש חריגות בביצוע ולשם כך נדרשת בקרה- האם אנחנו בקצב הרצוי? מספיקים לבקר בכל האטרקציות שתכננו? רמת המלון לשביעות רצוננו? והאוכל טעים ומחדש?

כמובן שאיפה שמתגלות חריגות- נדרש לטפל בהן. אם במלון יש בעיות לפנות למנהל המלון לטיפול, ואם יש התפרעות עם התקציב בגזרת הקניות- לרסן ולהגביל.

תוך כדי מנהלים שינויים וסיכונים. מזג האוויר למשל מחייב לשנות את התוכנית וביום גשום ללכת לברכה המקורה במקום לטיול באוויר הפתוח, שינוי מועד טיסת פנים יחייב התארגות ללילה נוסף במלון עד להגעת הטיסה הנוספת וכד'.

שלב הסגירה

גם דברים טובים מסתימים, ומהר מאד, מהר מידיי מסתימת החופשה.

אז צריך לסיים את הפרויקט, לפזר משאבים, להפיק לקחים (בפעם הבאה לא נוסעים בחברת התעופה הזו, וחלילה להקשיב להמלצות של השכן כי זו היתה ממש נפילה ומה שמתאים לו לא מתאים לנו); לתעד (ברור שבחופש הבא החברים ירצו לסוע בעקבותיך ויבקשו שמות, המלצות, מקומות, מלונות ובאופן כללי מה עשית כל יום וכל דקה).

יש הדוגלים בסקר שביעות רצון לקוח לסיכום הפרויקט. במקרה של חופשה סביר שנגלה שחזרנו תשושים מהריצות והמריבות בין הילדים, והמסקנה?…

שצריך לצאת לחופש מהחופש.

 

אז מה דעתכם- חופשה משפחתית היא פרויקט?

שתפו…

 

חופשה נעימה,

גלית

 

נ.ב.- אם אתה רוצה להיות הראשון שמקבל עדכונים, אתה מוזמן להרשם לניוזלטר באתר.

 

 

More
4932 2
מנהל פרויקט, יש לך ספונסר?
יוני 27 2015 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMI, יעדי פרויקט, מדדים, מימשקים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מערכות מידע, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, ספונסר, פורום בניהול פרויקטים, פרויקט, קבלני משנה

מנהל פרויקט, יש לך ספונסר?

מי מביננו מנהלי הפרויקטים לא היה רוצה שהפרויקט שלו יצליח?

ידעת שמינוי ספונסר בכיר יעלה משמעותית את הצלחת הפרויקט שלך?

ספונסר מקדם את הצלחת הפרויקט

קרדיט: www.freedigitalphotos.net

 

מחקרים רבים נעשו במהלך השנים כדי לבחון מהם גורמי ההצלחה הקריטיים לפרויקטים (Critical Success factors).

אחד מגורמי ההצלחה שמופיע במרבית ממחקרים אלו מתיחס לתמיכת ההנהלה הבכירה. כאשר מדובר ביוזמות ארגוניות הכרוכות בשינוי, כמו גם בפרויקטים להטמעת תוכנה בארגון, גורם זה מדורג הגבוה ביותר.
אחד הביטויים של תמיכת הנהלה הוא מינוי ספונסר בכיר לפרויקט.

 

אז מיהו הספונסר?

לרוב, ספונסרים הם המנהלים הבכירים ביותר בארגון. למשל, סמנכ"ל, מנכ"ל, מנהל אגף וכדומה, להם יש  את הסמכות לפנות לגורמים הנדרשים על מנת לקדם את הפרויקט ולהביא להצלחתו. במציאות הנוכחית בה בדרך כלל מנהלי הפרויקטים פועלים בסביבה מטריציונית והם בעלי אחריות לפרויקט אך נעדרי סמכות, קיומו של ספונסר מסוג זה מהווה תמיכה משמעותית. הספונסר הוא מעין אב רוחני לפרויקט/ Champion.

 

מה תפקידו של הספונסר?

מה אמור ספונסר לעשות במסגרת תפקידו?

 

מרכיב משמעותי בתפקיד הספונסר הוא יצירת תמיכה בקרב ההנהלה הבכירה. ידוע כיום שתשומת לב ניהולית היא משאב בחוסר, ועל כן ספונסר שידע לקדם את הפרויקט, "לשווק" אותו בתוך הארגון ולהשיג מודעות ו"מיתוג" פנימי בארגון- יסייע משמעותית להצלחת הפרויקט.

מרכיב נוסף בתפקידו של הספונסר הוא הסרת מכשולים. כמעט כל פרויקט מתעכב בגלל מחסור באישורים; התקשרות רכש שנמשכת זמן רב; קליטה של עובד חדש לצוות הפרויקט וכד'. אלו מכשולים שהספונסר- במסגרת מעמדו בארגון- יכול לזרז, לפשט ולקדם.

לעיתים נדרש לסייע, להתערב ולקדם נושאים בשלבי הסלמה (אסקלציה). למשל, פרויקט שנקלע למצוקה וכח אדם נוסף לפרויקט יכול להאיץ את התקדמותו ולאפשר עמידה בלוחות זמנים, או שפרויקט נדרש לתקציב נוסף או שחרור בצ"מ (בלתי צפוי מראש). החלטה מסוג זה על הוספת משאבים, או תגבור הצוות באנשים קיימים מתוך הארגון על חשבון פרויקטים אחרים היא  לרוב אינה בסמכותו של מנהל הפרויקט. ספונסר, מתוקף מיקומו הארגוני, יכול לשנות תעדופים ולפנות ישירות לדרגים גבוהים אחרים בארגון מה שמביא לפתרון הבעיה בזמן קצר יחסית.

כמו כן פרויקט שנקלע לצומת דרכים או שמתעוררת תהייה לגבי נחיצותו/ תיעדופו על פני פרויקטים אחרים, ספונסר יכול "להגן" על האינטרסים הפרויקטליים.

 

לדוגמא, פרויקט להכנסת מערכת מידע חדשה לארגון. באופן טבעי למשתמשים אין אינטרס להחליף מערכת קיימת/ להתחיל לעבוד במערכת חדשה. רובנו לא אוהבים שינויים אז למה לשנות? בפרויקט כזה צריך להלהיב את האנשים להשתמש במערכת החדשה מצד אחד, ולרתום את הבכירים בארגון לחייב שימוש של אנשיהם במערכת מצד שני- אחרת סביר שהפרויקט לא יתקדם. האתגרים יכולים לבוא לידי ביטוי בכך שהתוכנה החדשה לא תאופיין כראוי ולא יהיה שיתוף של המשתמשים בתהליך. במקרה כזה אפשר גם להניח שהתוכנה לא תיבדק בדיקות לקוח מקיפות והמשתמשים לא יתפנו כדי להשקיע זמן ואנרגיה בבדיקות. סיומו של פרויקט כזה יהיה כפי הנראה עם תוכנה שיכולה להיות מצוינת אבל לא יעשה בה שימוש ויש חשש אפילו שתוגדר כ- "פיל לבן".

במקרה כזה ספונסר בכיר יכול וצריך לסייע למנהל הפרויקט באמצעות השפעה על ההנהלה לתמוך בפרויקט; באמצעות שיחות עם המקבילים לו לגרום להקצאת משאבים של משתמשים כדי לקחת חלק בביצוע פעולות של איפיון, בדיקות, השתתפות בהדרכות וכד'; לדרוש שימוש של משתמשי קצה בארגון בתוכנה החדשה או השתתפות בפיילוט, ובאופן כללי – להפנות לפרויקט תשומת לב ומיקוד של הארגון בו.

 

מה הכישורים המרכזיים הדרושים לספונסר מוצלח?

על פי סקר שערכה PMI, יש מאפיינים ויכולות מסוימות שכדאי שיהיו לאותם ספונסרים נבחרים, כדי להצליח בתפקידם ולקדם את הפרויקטים.

מהם כישורים ויכולות אלו?

 

חלק מתפקיד הספונסר הוא להשפיע על בעלי הענין בפרויקט על מנת שיתמכו בפרויקט. בחלק מהמקרים תמיכה מההנהלה הבכירה חשובה ביותר להצלחת הפרויקטים, שכן אם ההנהלה הבכירה לא רואה צורך בפרויקט היא תכשיל אותו (גם אם לא במתכוון) ע"י קיצוץ בתקציב, קיצוץ בכ"א וכדומה. במקרים אחרים, כגון זה שתואר מעלה, דווקא המשתמשים צריכים להיות "מגוייסים". ועל כן יכולת שכנוע והשפעה משמעותית בתפקיד.

 

היכולת לשכנע היא טובה אך לא מספיקה, כיוון שבפרויקטים מורכבים יש לרוב מגוון בעלי ענין וצריך לדעת לפעול בקרב בעלי ענין שונים ולשכנע כל אחד על פי דרכו.

אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות היכולת למצוא פתרונות שמקובלים על כולם, מה שנהוג לקרוא פתרונות win-win, שכולם קיבלו את מה שרצו, או לפחות בתחושה כזו…

כישור נדרש נוסף הוא מנהיגות, עליה נכתבו ספרים שלמים ויש האומרים שהיא התכונה החשובה ביותר (ואגב, לא רק לספונסר אלא גם למנהל פרויקט).

 

תקשורת אפקטיבית סוגרת את הרשימה ובחינה מדודקת יותר תראה שבלעדיה לא ניתן להשיג אף אחד מהכישורים האחרים, דהיינו- היכולת להשפיע על בעלי ענין, היכולת לפעול בקרב בעלי ענין שונים, יכולת גישור ומנהיגות.

 

חלק מכישורים אלו תלויים בפוזיציה של הספונסר ורמת הבכירות, וחלק קשורים לנתוני אופי ואישיות.

 

ובהמשך לדוגמא שהוצגה לעיל, פרויקט להכנסת מערכת מידע חדשה לארגון, הפרויקט זכה לספונשרשיפ של הסמנ"כלית בכבודה ובעצמה, הוכנס לתוכנית העבודה השנתית של הארגון ותוקשר לכולם. לפרויקט הוגדרו אבני דרך ולוחות זמנים אשר זכו למעקב צמוד של הסמנכ"לית שאף התיחסה בישיבות ההנהלה לסטטוס הפרויקט.

כמובן שלכולם היה אינטרס "לישר קו" ולהשתמש במערכת וכך ההטמעה היתה גבוהה ביותר.

 

אז כנראה שכדאי לנו שיהיה לנו ספונסר לפרויקט.

מצד שני,  הניסיון מראה שלא כל כך פשוט למצוא מישהו כזה…

 

שיהיה בהצלחה!,

גלית

נ.ב.- אם אתה רוצה להיות הראשון לקבל עידכונים, אתה מוזמן להרשם לניוזלטר באתר.

 

More
6354 2
ראיון ב"אנשים ומחשבים" לקראת הכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים בישראל
מאי 01 2015 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMI, PMO, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פורום בניהול פרויקטים, תשתיות

להלן ראיון איתי, שפורסם ב- 29 לאפריל 2015 ב"אנשים ומחשבים":

"אנו רוצים לחזק את הקשר בין PMI סניף ישראל לתעשייה ולגורמי ממשל בישראל, על מנת לקדם את הערך שניהול פרויקטים, תוכניות ופורטפוליו נותן להשגת תוצאות עסקיות ומאפשר לחברות להיות בעלות ביצועים גבוהים, שאחוז הפרויקטים המצליחים בהן גבוה", כך אמרה גלית יסקרביץ'-טיץ, סגנית נשיא לקשרי תעשייה וממשל ב-PMI.

יסקרביץ'-טיץ התראיינה לקראת הכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, יתקיים ביום ד', 3 ביוני, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

לקריאת הראיון המלא:

www.pc.co.il/general/183801

 

More
2886 1
איך לבקר את הפרויקט בדרך יעילה?
מרץ 25 2015 Galit מאמרים 2 comments Tags: PMBOK, PMO, יעדי פרויקט, מדדים, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

בפוסט קודם התיחסנו לבקרת פרויקט ומדדי ביצוע, יתרונות וחסרונות. תיארנו איך למעשה בקרת פרויקט היא מחויבת המציאות ויחד עם זאת כרוכה בלא מעט חסרונות וקשיים.

ולכן נשאלת השאלה איך ניתן לבקר פרויקט בצורה שתאפשר מימוש יתרונות הבקרה ומיזעור חסרונותיה?

ניהול פרוייקטים- בקרת פרויקט

קרדיט: http://www.freedigitalphotos.net/

 

להלן ההמלצות הבאות:

לקבוע תדירות בקרה מתאימה

להגדיר מדדים לבקרה

לייצר גם תחזיות ולא רק דיווח סטטוס נוכחי

לייצר דו"ח אמין, פשוט ורצוי שיהיה קל להפקה

לבנות דו"ח שמותאם לקהל היעד

 

 

 

לקבוע תדירות בקרה מתאימה

"מתאימה" פרושו לא יותר מידיי ולא פחות מידיי.

כאמור, יש למדוד ולנתח את ביצועי הפרויקט בפרקי זמן קבועים וקצרים לשם זיהוי פערים בין תכנון לביצוע מתוך מטרה לסגור את אותם פערים ולהשיב את הפרויקט למסלולו. מהם אותם "קבועי זמן"?
בפרויקט שנמשך שנים אין טעם לקיים בקרה יומית. לעומת זאת בפרויקט לחוץ, בקרה של פעם בחודשיים סביר שתהיה נמוכה מידיי ולא אפקטיבית. כלומר שיש קשר בין משך הפרויקט, השלב בו נמצא הפרויקט ורמת הקריטיות והחשיבות האסטרגית של הפרויקט בארגון , לבין תדירות הבקרה. פעם בשבוע/ פעם בחודש/ פעם ברבעון וכד'.

כאשר מצליחים למצוא את האיזון הנכון בתדירות הבקרה היא תורמת ומספקת תובנות חשובות ולא נתפסת כמעיקה וחסרת תועלת.

 

להגדיר מדדים לבקרה

לבחון מה חשוב לנו להשיג, מה הם ה- Key Performance Index (KPI) המשמעותיים עבורנו ובהם להתמקד. ציינו שמדידה כרוכה בעלות ולא כל מדד מצדיק את העלויות הכרוכות בהפקתו. מיקוד במדדים שחשובים לפרויקט ומסייעים לנו בקבלת החלטות הוא כזה שיצדיק את ההשקעה במדידה.
מומלץ להעזר בפרטו ולמדוד את הדברים המשמעותיים ביותר, אין טעם למדוד הכל בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". כלומר- הרבה מדדים הם לאו דוקא לטובה!
כאשר נאסוף מידע רק לגבי מדדים משמעותיים, הזמן הדרוש לאיסוף זה יהיה פרופורציונלי לתובנות שיופקו ממנו ויצדיק את זמן איסופו.
למשל בפרויקט מרובה מימשקים יש משמעות לבקרה אחר הקשר וטבעו בין המימשקים לאורך הפרויקט, דוגמת ניתוח בעלי ענין שיאפשר לזהות בעיות בפוטנציה;
או בפרויקט שנעשה בעיקר אל מול קבלני משנה נרצה באופן טבעי לבקר סטטוס הזמנה פתוחה אל מול עבודה שבוצעה על ידי הקבלן כדי לראות שהתקציב או כמות השעות שנשארו מאפשרות את סיום כל התכולה הנדרשת ובזמן, וכד'.

לייצר גם תחזיות ולא רק דיווח סטטוס נוכחי

הסטטוס הנוכחי מציג תמונת מצב קפואה בזמן ואינו מספק כשלעצמו משום שאינו כולל מידע לגבי ההמשך ומה צפוי הלאה בפרויקט.

האם הנתונים העכשוויים מעידים על המשך מגמה גם הלאה או שמדובר במצב נקודתי שישתנה בהמשך?

למשל, האם קצב התקדמות איטי בעבודה הוא כיוון שהפרויקט רק התחיל ונמצא בשלבים ראשונים בעקומת הלימוד של הצוות ולכן צפוי להשתפר?, או שאולי מדובר בהערכת זמנים שגויה מלכתחילה ולכן הקצב הזה ימשך?

על מנת לוודא שהדיווח שלנו נותן מענה לסוגיות הנ"ל מומלץ לדווח לא רק סטטוס מתכונן אל מול בפועל אלא גם סטטוס חזוי. לדוגמא:

עמידה בתאריך אבן דרך X: תאריך מתוכנן; תאריך בפועל/ חזוי.

עמידה בתקציב: מתוכנן; בפועל עד ליום הדיווח; תקציב חזוי בתום הפרויקט.

 

לייצר דו"ח אמין, פשוט ורצוי שיהיה קל להפקה

הדו"ח שמופץ בתדירות המתאימה, כולל את המדדים הנדרשים ומתיחס לתחזיות וצפי, צריך להיות אמין. זה נשמע ברור מאליו אך לא כל כך קל ליישום בייחוד כאשר מספר המעורבים רב ותהליך איסוף האינפורמציה ארוך ומורכב. רבים מכירים את תופעת ה Garbage In Garbage Out הידועה בקיצורה GIGO. הכוונה שכאשר הדיווחים המגיעים למנהל הפרויקט אינם מדויקים בוודאי שדו"ח הסטטוס שיפיץ, שמבוסס על נתונים אלו, יהיה גם כן לא מדויק. ואם על סמך דו"ח זה יש מי שמקבל החלטות, הרי שהמצב לא טוב וטיב ואיכות ההחלטות מוטל בספק.

צריך לנסות ליצור דו"ח קצר, פשוט, ברור, שיתן מענה לצרכים של מקבל הדו"ח ויעבור כמה שפחות איטרציות ו"ידיים" בדרך ליעד. כלומר שישלח ישירות לגורם הנדרש ולא יעבור דרך המנהל שישנה ומשם למנהל הבא בהיררכיה שיוסיף/ יגרע גם כן קצת וכן הלאה. המטרה היא לדיווח כמה שיותר ישיר, מה שמונע עיוותים שמקורם לרוב ברצון טוב אבל השפעתם עלולה להיות חמורה.

באם יש בארגון כלים אוטומטיים לאיסוף הנתונים והפקת הדו"ח הרי זה משובח. זה מקל ומפשט את עבודת הבקרה.

 

לבנות דו"ח שמותאם לקהל היעד

המידע לגבי ביצועי הפרויקט הוא אחיד. חשוב לדעת "לארוז" אותו בעטיפות שונות לקהלים שונים. דיווח להנהלה בכירה אינו דומה בהיקפו ובכמות המידע שלו לדו"ח סטטוס לצוות הפרויקט או ללקוח. כלומר- את איסוף המידע לגבי ביצועי הפרויקט אוספים פעם אחת, ואז מאותו מידע ורצף נתונים יש לבחור ולדווח לכל בעל ענין את מה שרלבנטי אליו וברזולוציה שמתאימה לו. מתבקש שדיווח להנהלה יהיה קצר ותמציתי ככל הניתן ויתמקד במדדים שההנהלה מעונינת לעקוב אחריהם, לעומת דיווח לצוות שצריך להיות מפורט ולהבהיר לכל אחד מה משימותיו הקרובות ומה הבעיות הפוטנציאליות.

שימוש במערכת מידע לניהול הפרויקט מקל את התהליך ומאפשר להגדיר במערכת דו"חות להפקה במספר תצורות כך שלכל בעל ענין יופק הדו"ח המותאם לצרכיו.

 

הניסיון מראה שבקרה הפועלת על פי עקרונות אלו היא אפקטיבית, יעילה ומאפשרת תובנות לגבי התקדמות נאותה של הפרויקט תוך זיהוי פערים שדורשים טיפול.

כמו כן, היא נתפסת ככזו שהיחס בין העלות להפקתה לתועלת שהיא מאפשרת בדבר קבלת החלטות לניהול הפרויקט הוא יחס נכון וחיובי. לכן היא זוכה לשיתוף פעולה של הדרגים השונים בפרויקט, החל מאנשי הצוות והשטח שנדרשים לספק נתונים ומידע וכלה בהנהלה שקוראת ומגיבה לדו"חות כי למדה שהם אכן מאפשרים לה ניהול יעיל.

במצב זה יתרונות הבקרה ונחיצותה גוברים על חסרונותיה וזוכים לשיתוף פעולה מכלל בעלי הענין.

צאו לדרך ובהצלחה!,

גלית

 

More
7960 0
בקרת פרויקט – יתרונות ונקודות חשובות
מרץ 11 2015 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

 

מכירים את הבדיחה על סמנכ"ל פרויקטים ששואל את מנהל הפרויקט שלו מה מצב הפרויקט; שואל אותו מנהל הפרויקט כמה מילים הוא מקציב לו לדיווח: כי אם ההקצבה היא למילה אחת הרי שהמצב "טוב" ואם ההקצבה היא לשתי מילים הרי שמצב הפרויקט "לא טוב"….

 בקרת פרוייקטים ככלי למנהל הפרוייקט

http://www.freedigitalphotos.net/

 

אני מניחה שרובכם מכירים את המצב בו כמנהלי פרויקטים אנחנו מחוייבים לדעת את מצב הפרויקטים, ההנהלה דורשת לדעת סטטוס והאם יש דגלים או בעיות אבל אנחנו נתקלים בקשיים לאסוף את המידע הדרוש: מי עשה מה, אילו משימות טרם הושלמו, מה מהרכש כבר בוצע ויתרה מכך מה כבר שולם בהתחשב בתנאי התשלום שנסגרו עם הספק.

במילים אחרות- על מנת להוציא דו"ח סטטוס אמין ומתומצת נדרשת עבודה רבה.

זכור לי במיוחד פרויקט פיתוח מוצר אותו ניהלתי שכלל כמה עשרות מהנדסים מתחומי הנדסה מגוונים. על מנת להבין מה קורה בפרויקט והאם נדרשות החלטות ניהוליות שישנו את הפרויקט ויחזירו אותו למסלולו, נדרשה עבודת צוות רבה שנמשכה על פני שבוע שלם על מנת להוציא בסוף כל שבוע דיווח תקין.

אז למה בעצם נדרשת כל ההשקעה הזו? מה היתרונות, וגם מה חשוב לקחת בחשבון בעת בקרה ומעקב אחרי פרויקט?

 

מהי בקרה?

ראשית נגדיר מהי בקרת פרויקט:

"תהליכים הדרושים לשם מעקב, סקירה והסדרה של התקדמות הפרויקט וביצועיו, זיהוי תחומים שבהם יש לערוך שינויים בתוכנית והתנעת השינויים המתאימים." (PMBOKת ורסיה 5, PMI)

 

פרושו, שביצועי הפרויקט נמדדים ומנותחים בפרקי זמן קבועים וקצרים לשם זיהוי פערים בין תכנון לביצוע מתוך מטרה לסגור את אותם פערים ולהשיב את הפרויקט למסלולו.

 

הנחת הבסיס בבואנו לבקר פרויקט, היא שקיימת תוכנית עבודה מסודרת המפרטת את המשימות, סדר הפעולות, משך כל משימה, תאריכי ביצוע וחלוקת תפקידים ואחריות. תוכנית זו היא המתווה שצוות הפרויקט תכנון ובנה מתוך אמונה שזו תאפשר את השגת יעדי הפרויקט.

תוכנית כזו, לאחר אישור, נקראת "תוכנית בסיס"(Baseline) והיא הכרחית לפעולת הבקרה שכן היא מספקת את הנתונים למה נדרש לעשות ומאפשרת לבצע השוואת תכנון מול ביצוע, והבנה של הפעולות המתקנות הנדרשות.

 

 

הצורך בבקרת פרויקט

מצד אחד, קיים צורך ברור במעקב מסודר אחר פרויקטים .

 

מבחינת מנהל הפרויקט וצוות הפרויקט, מעקב שכזה יאפשר לצוות לדעת להעריך ולכמת את העבודה שבוצעה עד כה ולקבל החלטות לגבי המשך העבודה, פעולות מתקנות, תחזיות וכד'. המעקב מעניק תובנות לגבי התקדמות נאותה של הפרויקט ומזהה פערים שדורשים טיפול.

מבחינת ההנהלה, המעקב מייצר שקיפות מידע ותמונת מצב היכן הדברים עומדים.

העדר מידע בנוגע למדדים יוצר סינדרום קלאסי בו חדשות רעות אינן מדווחות להנהלה.

באופן טבעי אף אחד לא ניגש להנהלה ביוזמתו לדווח על בעיות וחוסר התקדמות. כך ההנהלה משוכנעת שהכל כרגיל בעוד למטה בהיררכיה הצוות מודע למצב האמיתי.

מבחינת הלקוח, הבקרה והדיווח מאפשרים למעשה תיאום ציפיות מתמשך ומונעים מצב בו בסוף הפרויקט מגלים בהפתעה שזה לא מה שהלקוח רצה…

 

מדידה ובקרה שוטפים מונעים מצב זה, ויוצרים בהירות לגבי מצב הפרויקט, לטוב או לרע.

 

יתרונות הבקרה

איתור מהיר של חריגות בלו"ז ותקציב, וכשמאתרים מהר- קל וזול יותר לתקן. למשל פיגור בשבוע קל יותר להשלים מפיגור בחודש. לכן בקרה שוטפת מאפשרת להגיב מהר לתרחישים אפשריים;

  • לוודא עמידה ביעדים. בסופו של יום פרויקט נולד כדי להשיג מטרות מסוימות והן לא יושגו מעצמן. צריך לעקוב ולוודא שמתקדמים בכיוון הנכון אל עבר השגת היעדים;
  • ממקד, מונע שאננות. בקרת פרויקט מחייבת אותנו לבדוק איפה הפרויקט עומד ולהיות מודעים ולכן ממקדת.
  • מאפשרת פרספקטיבה רחבה יותר. הבקרה עוקבת אחר מאמץ הפרויקט כולו ולכן בעלת היבט מתכלל שמאפשר לראות השלכות של אלמנט מסוים על אלמנטים אחרים. למשל, חריגה בסיום פעולה מסוימת יכולה להשפיע גם על עיכוב בפעולה אחרת אבל גם על חריגה בתקציב.
  • וכאמור- מאפשרת תקשורת בין בעלי ענין בפרויקט. תיעוד, הפקה והפצה מסודרת של דו"ח סטטוס כחלק מתהליך בקרה, מייצרים בהירות וסנכרון של הגורמים הרלבנטיים לגבי מצב הפרויקט.

 

>> היתרונות ברורים.

 

חשוב לקחת בחשבון

יחד עם זאת יש מספר נקודות שחשוב להיות מודעים להן.

  • בקרה דורשת זמן רב, (עד כדי התשה…) כדי לברר את כל הפרטים, לקרוא את כל המידע, לאסוף את הנתונים, לנתח אותם וכו'. עלולה להיווצר גלישה לרזולציה רבה ולמידע מיותר;
  • הבקרה משקפת נתונים ומדדים בראייה לאחור ולא לעתיד. לכן צריך להפעיל שיקול דעת בהבנת הנתונים והשפעתם על המשך הפרויקט. כאן נכנסת לפעולה מקצועיות מנהל הפרויקט והצוות;
  • בקרה כרוכה בעלות ולא כל נתון  מצדיק את העלויות הכרוכות בהפקתו;
  • הדיווח לא תמיד משקף את המציאות, בייחוד אם עובר "הרבה ידיים" מהשטח עד להנהלה הבכירה לפעמים יוצא מהקשרו ופרויקט שסה"כ מתנהל בסדר הופך ללא טוב ולהפך;
  • ואחרון – לא מומלץ לקשר בין תוצאות הבקרה ליכולות של מנהל הפרויקט והצוות…

 

היתרונות וההכרח בבקרת פרויקט ברורים, ולכן צריך לודא שאנו מבקרים את הפרויקט שלנו בדרך יעילה וידידותית שמנצלת את היתרונות ומקטינה את החסרונות.

איך עושים את זה?- על כך בפוסט הבא.

 

 

בהצלחה!

 

 

More
7869 0
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English

מאמרים מומלצים

  • מה זה PMO?
  • ניהול פורטפוליו פרויקטים – למה?
  • טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה
  • מנהל פרויקט- יש לך ספונסר?
  • English

קטגוריות נפוצות

  • ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים
  • הצצה לפרויקט
  • ללא קטגוריה
  • מאמרים
  • קצרצרון

פוסטים אחרונים

  • מה למדתי מאבא על ניהול עסק עצמאי
  • פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה
  • PMO בחברת מדיקל- איך זה נראה?
  • האם פרויקט בראשית הצליח?
  • רשמים מהכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2019

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English
Copyright © 2014 Leadera. All Rights Reserved.

ייעוץ ואסטרטגיה דיגיטלית – מיכאל פינגרוט | מיתוג ועיצוב – Nylon | פיתוח - Shmi Go La mobile