info@leadera.co.il 077-3008614
  • דף הבית
  • אודות
  • הפתרונות שלנו
    • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
    • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
    • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
    • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
    • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • הלקוחות שלנו
  • לקוחות ממליצים
  • בלוג
  • צור קשר
  • עברית
  • English

הכנות לחורף הגשום

HomeTag "מנהל פרויקט"
הכנות לחורף הגשום
נובמבר 26 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PPM, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, דשבורד, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פורטפוליו פרויקטים, פרויקט

הכנות לחורף הגשום

דשבורד ניהולי לשיקוף סטטוס פרויקט

דשבורד ניהולי

http://www.freedigitalphotos.net/

החלום של כל מנהל, בכל דרג בארגון, הוא לפתוח את יום העבודה שלו בלחיצה על "כפתור קסם" שיציג לו מידע עדכני ומדויק, תמונת מצב של התחום אותו הוא מנהל. המידע יכול להגיע בצורת דשבורד או דוח. ההבדל המרכזי בניהם הוא שדשבורד, בהגדרותו, הוא תצוגה ויזואלית של המידע המסכם, לרוב בעמוד אחד, לעומת דוח שיכול להגיע בתצורות שונות כמו טבלה, מלל, גרפים שונים ועוד ללא הגבלת תכולה או עמודים.

בניהול של פרוטפליו מרובה פרויקטים, פשוט או מורכב ככל שהיה, דשבורד ("לוח מחוונים" בעברית) שכזה הופך לכלי ניהולי-קריטי לקבלת החלטות שונות כולל ניוד משאבים ותקציבים – בזמן אמת. מנהלים כיום מוצפים במבול של מידע, נתונים, מדדים המופקים ממערכות שונות, הצורך בריכוז המידע לדשבורד מנהלים, ימנע הצפת מידע ויאפשר לארגון להתמודד ביעילות ולנקז את מבול המידע לכדי "מרזב" מרכזי אחד. לעיתים, כשמערכות המידע הארגוניות עדיין אינן מאפשרות זאת באופן אוטומטי, איסוף מידע ידני וארגונו בצורת דשבורד, יתן מענה פרקטי לצורך.

הדשבורד (לוח המחוונים) נותן למנהלים עסקיים יתרונות רבים, כולל:

נראות: לוח המחוונים מאפשר למנהל חשיפה, נראות ותובנה לביצועי הארגון/המחלקה, תוך הצגת מדדי הצלחה מרכזיים (KPIs) אחריהם בחר לעקוב. הלוח מאפשר למנהל למקד את תשומת הלב לאזורים שדורשים את התערבותו.

 

שיפורים שוטפים. אחד הציטוטים המפורסמים ביותר של פיטר דרוקר הוא: "אם אתה לא יכול למדוד את זה, אתה לא יכול לשפר את זה." לוח מחוונים מאפשר מעקב אחר הביצועים ובחינת מגמת השיפור לאורך זמן.

 

חיסכון בזמן: מנהלים רבים מבלים אינספור שעות כניסה למערכות עסקיות ולהפעלת דוחות. לעומת זאת, לוח מחוונים מציג תוצאות העדכניות בכל רגע נתון מה שחוסך שעות עבודה יקרות.

 

בקרת תוצאות אל מול התכנון: הרבה מנהלים משקיעים זמן רב בביניית תכניות עבודה. אז זהו רק השלב הראשון להצלחה. השלב השני הוא לוודא עמידה בתכניות. לוח המחוונים עושה בדיוק את זה. מאפשר לבחון תכנית מול ביצוע ולהתריע על

חריגות – בין אם מוצדקות או לא.

 

שיפורים בביצועי העובדים: מניסיוננו בארגונים שונים, כשמנהלים משקיעים את הזמן לעקוב אחר ביצועי הפרויקטים, עוקבים אחר מגמות ומנתחים פערי ביצוע בפועל אל מול תכניות – מושג שיפור משמעותי.

 

איך בונים את ה"מרזב" הזה נכון?

מטרת הדשבורד בסופו של דבר היא לתרגם נתונים גולמיים למידע שימושי, קריא ומובן. בניגוד לדוח השופך נתונים רבים ומאפשר חקירת עומק ועיון בנתונים המוצגים, הדשבורד אמור לתת מענה מהיר וקריא. ככל שזמן גיבוש התובנות של המנהל מתקצר, כך הדשבורד אפקטיבי ויעיל.  יש שלושה כללי ברזל ליצירת דשבורד אפקטיבי:

  1. בחירת ערכים (KPIs) להצגה – בכדי שהדשבורד יהיה אפקטיבי, חשוב להגדיר את הערכים המדויקים אותם נרצה למדוד ולהציג בכדי להשיג שיפור ארגוני משמעותי. לא נוכל לעקוב אחר כל המדדים הארגוניים ולכן חשוב לדייק מהם אותם נקודות בדיקה (checkpoint) קריטיים שישקפו את המצב בצורה המיטבית.
  2. אלמנטים ויזואלים – שימוש באלמנטים ויזואליים כמו גרפים, טבלות, חלוקה לריבועים, צבעים, גדלים וצורות – מה שנדרש כדי למנף תפיסה חזותית. במקביל יש להמנע מעודף צבעים או גרפים מתוחכמים מידי שיסיחו את הדעת מהמסר המרכזי. לרוב שימוש בצבעי הרמזור המוכרים (אדום, צהוב ירוק) מאפשרים למקד את תשומת הלב לאזורים "האדומים" לקבלת התייחסות.
  3. Less is More (פחות זה יותר) – אם הוא אינו מתאים לדף אחד, הוא אינו לוח מחוונים, זהו דוח! מתן תמונה עסקית מלאה על עמוד אחד (בהנחה שזה משקף בבהירות את תמונת המצב) מאפשר הבנה מהירה של במידע. מחקרים קוגניטיביים עסקו בשאלה כיצד המוח האנושי מעבד מידע והוכיחו כי היכולת לדמיין את כל מקורות המידע הקשורים זה בזה מעצימה את הקלות והבהירות בהבנת המשמעות הכוללת של מידע המוגדר ביתר דיוק.

השימוש בלוחות המחוונים בכלל ולפרויקטים בפרט, ממשיך להתרחב וחשיבותו גדלה ככל שהארגון מתמקצע בניהול פרויקטים. אז כאשר הארגון לומד להציב לעצמו יעדים ברורים ומדידים, הדשבורד  הופך לכלי מרכזי בקבלת החלטות אסטרטגיות וטקטיות אפקטיביות לנוכח הלחצים התחרותיים הגלובליים ההולכים וגדלים.

בהצלחה!

כאן בשבילך, גילית סגל, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
5269 1
האם רבין ניהל סיכונים בארוע הזה?
נובמבר 12 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

האם רבין ניהל סיכונים בארוע הזה?

 האם רבין ניהל סיכונים בארוע הזה?

האם רבין ניהל סיכונים כשנערך לביקור חשוב בהיותו מפקד בצה"ל?

 

למי שעוקב אחרי הפוסטים שלנו, זוכר את הפוסט על "מפגש הפיסגה" של אמא שלי עם בן גוריון, גולדה ורבין.

נזכרתי החודש שוב ב"מעלליה" של אימי בעקבות יום האזכרה לציון רצח רבין.

הפוסט הפעם יעסוק בארוע איזוטרי ואנקדוטי על רבין, שבסופו של יום קשור לניהול סיכונים, וזה הולך ככה:

בשנות ה60 אמא שלי היתה חיילת צעירה בצה"ל ושירתה כמנהלת לשכה של ראש אג"ם מבצעים דאז. מתוקף תפקידה עבדה ופעלה עם רמי מעלה, ולא פעם נערכה ואירגנה את המשרד לפגישות חשובות עם גורמים רבים ובכירים ביותר.

אחת הפגישות הללו נועדו להערך במשרד, ומארגן הארוע היה רבין ששירת אז כראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל.

אמא שלי היתה אחראית על "חבילת העבודה" של הכנת המשרד לאירוח. חבילת עבודה זו כללה בין השאר גם את שטיפת המשרד וניקיונו. רבין, לעומת זאת, בתור מנהל הפרויקט והאחראי הכללי לארוע, רצה לוודא שהמשרד יהיה מוכן בזמן וייצוגי מספיק לגודל הארוע. לכן הוא בחר להגיע למשרד יום לפני הארוע ולבדוק את מצבו. הגיוני.

אמא שלי במקביל לקחה גם היא את תפקידה ברצינות, כשהיא לא מיודעת על "מסדר המפקד" המיועד לה.

כך יצא שרבין הגיע בדיוק כשהיא סיימה לשטוף את המשרד ויצאה החוצה לשפוך את המים המלוכלכים מהדלי.

אתם כבר מנחשים מה קרה?….

סוף טוב הכל טוב- היא נשארה בתפקידה, רבין המשיך לקרוא לה "הילדה", והארוע עבר בהצלחה.

איך זה קשור לניהול סיכונים בפרויקט?

החשש של רבין שהמשרד לא יהיה ייצוגי ו/או נקי לקראת הפגישה החשובה הוא למעשה בשפת ניהול הסיכונים "ארוע סיכון" (Risk Event ). פרושו שיש סבירות שארוע בעל השלכות שליליות על הפרויקט יקרה.

מלבד לזהות את ארוע הסיכון, רבין גם כימת את ציון הסיכון בעודו מחשב סבירות שהסיכון יקרה (Probability) כפול חומרת המצב במידה והסיכון יקרה (Impact), והגיע למסקנה שהסיכון דורש את טיפולו.

הטיפול בו רבין בחר הוא למעשה תוכנית תגובה, Risk response, מסוג תוכנית מניעה. כלומר- אני  אנקוט בפעולה שמטרתה להקטין את הסבירות שהסיכון יתממש.

מהו סיכון שניוני?

אבל, יש גם מושג שנקרא "סיכון שניוני" Secondary Risk. פרושו סיכון שנובע באופן ישיר מיישום מענה לסיכון. כלומר, עצם ביצוע פעולת התגובה לטיפול בסיכון שאותר, יוצרת למעשה סיכון חדש, כזה שלא היה קודם, וקיים עכשיו כתוצאה מיישום תוכנית התגובה.

במקרה דנן, הטיפול שרבין בחר לממש כדי לתת מענה לחשש שהמשרד לא יהיה נקי- היה ללכת לבקר במשרד ולוודא את ניקיונו. בעצם הביקור שהוא יזם הוא למעשה יצר לעצמו סיכון חדש, שבעת הביקור הוא יחטוף מקלחת לא נעימה… וזה הסיכון השניוני. לא בטוח שרבין לקח את הסיכון השניוני הזה בחשבון…

כדי להשלים את התמונה של ניהול סיכונים בפרויקטים, נרחיב ונספר שיש גם סיכון שיורי Residual Risk שהוא סיכון שנותר לאחר שיושם מענה לסיכון. כלומר, אם סיכון היה בציון גבוה וטיפלתי בו באופן כלשהו כך שהסיכון ירד אך לא נעלם, הרי מה שנשאר ממנו הוא הסיכון השיורי (מהמילה "שארית"). במקרה הנ"ל, אם הסיכון המקורי היה החשש שהמשרד לא יהיה ייצוגי ו/או נקי לקראת הפגישה החשובה, הרי שאחרי שרבין ביקר במשרד יום לפני, ווידא שהוא נקי ומוכן, הסיכון הנ"ל ירד למינימום ולכן הוא סיכון שיורי בסיכון נמוך מאד עד אפסי.

עדכון למתודת ניהול הסיכונים

זה המקום לעדכן של פי גוף הידע בניהול פרויקטים הידוע בכינויו ה PMBOK, בגרסה מספר 6, שיצאה ממש לאחרונה בספטמבר, הוסיפו עוד אסטרטגיה למגוון  תוכניות התגובה האפשרויות.

כאמור לעיל, לאחר זיהוי של סיכון, ודירוג של רמת המסוכנות שלו, השלב הבא הוא לבחור תוכנית תגובה איך לטפל בו, בהתאם לרמת המסוכנות שלו.

עד לאחרונה מנו 4 אסטרטגיות אפשריות לתוכנית תגובה והן:

  • * הימנעות Avoid- פעולה כדי לסלק את האיום או כדי להגן על הפרויקט מפני השפעתו. לרוב היא כרוכה בשינוי תוכנית ניהול הפרויקט שמטרתו לסלק את האיום כליל.
  • * העברה Transfer- פעולה שמטרתה הסטה של השפעת האיום ואת האחריות למענה עליו לצד שלישי. העברת סיכון למעשה מוסרת לצד אחר את האחריות לניהול הסיכון. ההעברה אינה מבטלת את הסיכון וגם אין משמעותה התנערות מאחריות. היא תמיד כרוכה בתשלום פרמיית סיכון לצד השלישי שנוטל על עצמו את הסיכון. כדוגמת שימוש בביטוח בחשיפה לסיכון פיננסי.
  • * שיכוך Mitigate- פעולה כדי לצמצם את ההסתברות להתממשות הסיכון או את ההשפעה שלו. באופן הזה משככים וממזערים את עוצמת הסיכון (זו האסטרטגיה בה נקט רבין בסיפור שלפנינו)
  • * קבלה Accept- החלטה של מנהל הפרויקט והצוות להכיר בעצם קיומו של הסיכון ולא לנקוט בשום פעולה אלא אם הסיכון מתממש. אסטרטגיה זו מתאימה רק במקרים שבהם לא ניתן או לא כלכלי להתייחס לסיכון הספציפי בדרך אחרת.

אסטרטגיית תגובה חדשה- הסלמה

  • העדכון הוא כאמור הוספה של אסטרטגיה חמישית, מסוג הסלמה Escalate. כאשר צוות הפרויקט מסכים יחד עם ספונסר הפרויקט, שהאיום המדובר הוא מחוץ לתכולת הפרויקט או כאשר התגובה הנדרשת היא לא בסמכות מנהל הפרויקט. במקרה כזה הטיפול בסיכון מועבר גורם בכיר בארגון, מחוץ לצוות הפרויקט, שמקבל על עצמו את האחריות לסיכון (ברמת התוכנית או הפורטפוליו). סיכון זה לא מנוהל יותר במסגרת הפרויקט (להבדיל מאסטרטגיית "העברה"), על אף שיכול להישאר מתועד ברשימת הסיכונים של הפרויקט.

אז מה זה אומר?

בין אם נרצה ובין אם לא, כולנו מנהלים סיכונים כל הזמן, וכיוון שניהול סיכונים נכון תורם באופן כל כך משמעותי להגדלת סיכויי הצלחת הפרויקט- הרי שההמלצה החד משמעית היא להתחיל לנהל סיכונים בפרויקטים שלכם (אם לא עשיתם את זה עד עכשיו…).

 

בהצלחה!

עוד על ניהול סיכונים את/ה מוזמנים לקרוא בפוסט " מנהל פרויקט, האם אתה עוזר למנכ"ל שלך לישון טוב בלילה?"

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
3003 1
"מד דופק" לניהול פרויקטים בארגון מצליח
אוקטובר 29 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים, ספונסר

מה אני יכול לעשות כמנהל על מנת שאחוזי הצלחת הפרויקטים בארגון שלי יגדל?

אז קודם כל- הנתונים מעודדים, אחרי לא מעט שנים שאחוזי הפרויקטים המצליחים היו בירידה (מבלי להכנס כרגע מי מודד ולפי איזה קריטריונים…), הרי שלאחרונה אנחנו מתבשרים שהמגמה משתנה ואחוזי הפרויקטים המצליחים בעליה.

יתרה מכך, במחקר עדכני של PMI (עמותה גלובלית מקצועית בתחום ניהול פרויקטים שמקום מושבה בארה"ב) חולקו הארגונים לכאלו שמצליחים- "אלופים", Champions, ולכאלו שמצליחים פחות- "לא מתפקדים", Underperformers.

האלופים הוגדרו ככאלו ש 80% או יותר מהיוזמות והפרויקטים שהם מבצעים עומדים ביעדי התקציב, הלו"ז והשגת מטרותיהם, והם בעלי בשלות במימוש התועלות העיסקיות שלהם. בעוד אצל הלא מתפקדים מדובר ב 60% או פחות. (לינק למחקר 2017 של העמותה).

על מנת להבהיר, מדובר בכל פעולה שהארגון יוזם על מנת לממש את האסטרטגיה שלו ומטרותיו, ולהוביל לשינוי, גם אם לא נקראת בשם המפורש "פרויקט". אם אני בעל חברה להפקת ארועים, כל ארוע שאני מפיק הוא פרויקט; אם אני מוביל שינוי ארגוני ו/או אסטרטגי, יישום האסטרטגיה החדשה היא באמצעות ניהול פרויקט; אם אני מנהל יחידה שמפתחת מוצרים ללקוחות, כל פיתוח מוצר הוא פרויקט; ואם אני מוביל סטארטאפ כנראה שאני מנהל פרויקט…

resource: PMBOK6 by PMI, Sep 2017

אז איך אני יכול להתקדם ולהשתייך ל"אלופים"?

באמצעות מקצוענות בניהול פרויקטים, והקניית מיומנויות ניהול פרויקטים לעובדים שלי:

  • שפה, טכניקות ושיטות-

  • לאפשר להם להכיר את שפת ניהול הפרויקטים.
    הנושא הזה יחסית קל, ריכזו עבורנו הכל בספר מתודי אחד שנקרא "גוף הידע בניהול פרויקטים" (PMBOK). רק לאחרונה יצאה גרסה חדשה ומעודכנת עליה תוכלו לקרוא בפוסט הזה. אז שילחו אותם לקורסים שמקנים מיומנויות בניהול פרויקטים, כנסים דוגמת הכנסים של PMI הישראלית, ימי עיון ופורומים מקצועיים, וכד'.

 

  • כישורים רלבנטיים-

  • הכישורים הנדרשים בתחום פרויקטים הם לא מעטים ודורשים ורסטליות ויכולות רבות. "רשימת המכולת" של כישורים אלו נמצאת ב"משולש הכישורים בניהול פרויקטים ". פה זה כבר יותר מורכב כי דורש לא רק ידע, אלא גם התנהגות והתנהלות מסוימת, ואלו לא נלמדים ולא נרכשים ביום אחד. יתרה מכך- קשה לעיתים לרכוש אותם כי הם דורשים להשתנות, לאמץ שיטות חדשות ולהפטר מהרגלים ישנים. אז תעזרו בפונקציית משאבי אנוש שלכם כדי לאתר פערים בכישורי העובדים ולבנות להם תוכנית פיתוח מקצועי רלבנטית. ניתן לתת מענה לפערים אלו בתוך הארגון באמצעות יועצים ארגוניים, תוכנית מנטורשיפ וכד', או בעזרה מבחוץ באמצעות ליווי פרטני, קורסים וסדנאות, ועוד.

 

  • דפוסי פעולה נדרשים-

  • נמצאו מספר דפוסי פעולה שמאפשרים פרויקטים מצליחים:
  • עובדים הפועלים כשותף אסטרטגי בארגון שלהם

    • מקפידים להיות מעודכנים ולעמוד בקצב השינויים שקורים, אם זה מבחינת התקדמות טכנולוגית, השינויים בעולם העבודה, או הציפיות הגבוהות של הלקוחות בעידן של רשתות חברתיות ועדכון קבוע.
    • מתחברים ומחברים בין הפרויקט שלהם לספונסרים בארגון ולפונקציית ה-PMO, אם קיימת. הם מהווים מבחינתך, כמנהל שלהם, את הכתובת לפנות אליה בכל מה שקשור לפרויקט שלהם.
  • עובדים המחברים בין האסטרטגיה לפעולותיהם

    • הם מכירים את האסטרטגיה הארגונית ואיך הפרויקט שלהם רלבנטי אליה. זה אומר בין השאר שהם יודעים מה התועלת שהפרויקט שלהם מייצר לארגון.
    • מגדירים יחד איתך ועם הנהלת הארגון דרישות ברורות ומטרות מוגדרות ומדידות לפרויקט, כך שלכולם מסביב ברור מה עושים ולמה זה טוב.
  • עובדים המאמצים גישות גמישות

    • הם מכירים במציאות הדינאמית והמשתנה, ומגלים גמישות בדרך בה פועלים תוך התאמת הגישה של ניהול הפרויקט לצרכים משתנים אלו.

כמנהל אני יכול להגדיר לאנשיי דפוסי פעולה אלו כנדרשים ומוערכים על ידי, במסגרת שיחות עבודה, תיאום ציפיות ופגישות הערכת ביצועים תקופתיות.

שורה תחתונה

על מנת לתרום להצלחת הארגון שלי בהשגת מטרותיו, יישום האסטרטגיה שנקבעה, מימוש התועלות העיסקיות והשתייכות לקבוצת ה"אלופים"- עליי לקדם הבנה ושפה של ניהול פרויקטים.
כיוון שבידיי האחריות לעובדים שלי, ועליי מוטלת האחריות לביצועים שלהם- הקניית יכולות בניהול פרויקטים תתרום לכל הנוגעים בדבר.

פעולות נוספות לטיפוח ושימור מנהלי פרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה ניתן לקרוא בפוסט זה.

 

מאחלים לך הצלחה רבה בתהליך ההתמקצעות! כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
2715 1
מה התחדש בגרסת PMBOK החדשה?
ספטמבר 27 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMBOK6, PMI, PMO, PMP, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים

PMBOK6, גוף הידע בניהול פרויקטים בגרסתו החדשה

PMBOK6

PMBOK6 by PMI

השנה העברית החדשה, שמסמלת התחלות חדשות, הביאה לנו במקרה לגמרי גם גרסה חדשה של גוף הידע הבינלאומי בניהול פרויקטים (על אף שבוועדה הפעם היתה גם נציגות ישראלית וזה מרשים כשלעצמו).

למי שלא מכיר, ספר ה- (PMBOK) Project Management Body Of Knowledge , ובעברית- גוף הידע בניהול פרויקטים,  נודע גם בכינויו "התנ"ך בניהול פרויקטים" ומכיל את כל ההגדרות, מינוחים, תהליכים וטכניקות הנדרשים לניהול הפרויקט. הספר הוא מטעם Project Management Institute (PMI), העמותה העולמית לניהול פרויקטים, ששוקדת על עדכונו והפצתו מידי מספר שנים.

הספר התעדכן עכשיו כדי לשקף את ההתפתחויות והשינויים בעולם ובסביבת הפרויקטים מאז הגרסה הקודמת שיצאה ב – 2013. בנוסף, כיוון שגוף הידע מהווה גם סטנדרט העומד בדרישות ה ANZI האמריקאי (מכון התקנים האמריקאי), הריהו מחויב בעדכון אחת לחמש שנים לפחות.

אז מה התחדש בורסיה הנוכחית?

האמת שכמי שמכירה את הספר על בוריו, גם כסגנית נשיא ב PMI ישראל,  וגם כמי שמלמדת אותו לבחינות ההסמכה של ה- PMP, הופתעתי מהיקף השינויים ביחס לגרסאות קודמות. מדובר בכמה שינויים עקרוניים תפיסתיים-

אג'יליות

לראשונה ב-PMI יש התייחסות איך ליישם את התפיסה של ניהול פרויקטים בסביבה משתנה/ אג'ילית, ובאופן כללי איך להתאים את המתודולוגיה לאילוצי הארגון, הסביבה וסוגי הפרויקטים. פרק שלם מבין הפרקים הפותחים, מתייחס לסביבת העבודה וההשפעות הפנימיות והחיצוניות לפרויקט. כמו כן כל תחום ידע מיוצג גם בפרויקטים שמנוהלים באופן איטרטיבי או אג'ילי. יתרה מכך, ספר ה- PMBOK פורסם בשילוב וביחד עם ה- Agile Practice Guide.

דגש על אסטרטגיה וידע עסקי

בחלק הפותח ניתן דגש לחיבור בין פרויקטים לאסטרטגיית הארגון והצד העסקי . אני חייבת לציין שאני אישית מאד מתחברת לנושא הזה שקשור לניהול פורטפוליו פרויקטים. זהו מניסיוני אחד המקומות שבהם PMO יכול לחולל שנוי ולייצר ערך מוסף גבוה לארגון. למשל כאשר צריך לתעדף פרויקטים, או כאשר יש מצוקת משאבים ונדרשת הסטה שלהם מפרויקט חשוב פחות לפרויקט חשוב יותר וכד'. המלצות לפעולות מסוג זה צריכות להנתן בהתבסס על ההבנה מהי אסטרטגיית הארגון ובאיזה אופן כל פרויקט תורם לה.

מבחינת מנהל הפרויקט המסר הוא להכיר, להבין ולהתייחס לפאן העסקי של הפרויקט. גם אם מנהל הפרויקט לא יצר ואינו אחראי לתוכנית העסקית שמצדיקה את מימושו של הפרויקט, הרי שבתור האיש האמון על העשייה והיצירה של התוצר או התוצאה- הוא/היא חייבים להכיר ולתת את הדעת על התועלת העיסקית שתצמח לארגון מהפרויקט. הבנה זו משפיעה על קבלת החלטות בפרויקט ומאפשרת למשל הצפה של סיכונים רלבנטיים להנהלה, כאלו שמסכנים את מיקסום התועלת מהפרויקט. שני מסמכים ספציפיים שרלבנטיים להבנה הזו הם: Business case, Benefit Realization Plan.

תפקידו של מנהל הפרויקט כמנהיג צוות הפרויקט

התייחסות נוספת ומשמעותית, ואולי החידוש המרגש ביותר, הוא פרק שלם וחדש על תפקיד מנהל הפרויקט. כידוע PMI  פרסמה לא מכבר את משולש הכישורים למנהל הפרויקט, וכעת היא מקדישה לנושא פרק שלם בספר החדש המתאר איך מנהל פרויקט יכול להוביל פרויקט באפקטיביות. ההרחבה היא בתחום המנהיגות, Leadership .
הפרק כולל תיאור תפקיד של מנהל פרויקט והשוואתו למנצח על תזמורת, התיחסות למעגל ההשפעה של מנהל פרויקט על בעלי ענין, וכאמור ציון משולש הכישורים תוך הרחבה על ההבדל בין ניהול למנהיגות, התייחסות לכח ארגוני ופוליטיקה, והסבר מפורט על משמעות האינטגרציה שמנהל פרויקט עושה ברמות השונות.

תחומי הידע, Knowledge Area

גם בעשרת תחומי הידע יש עדכונים. אמנם לא נוסף תחום ידע חדש אך שמות שונו כדי לחדד נושאים מסוימים, ותהליכים התווספו בהתאם לפרקטיקה המשתנה.

ניהול אינטגרציה- התווסף תהליך חדש שנקרא Manage Project Knowledge, שנותן את המקום החשוב כל כך, שהיה חסר עד כה, להפקת הלקחים ויישומם מפרויקט לפרויקט.

ניהול תכולה- יש התייחסות לממשק ולקשר בין מנהל הפרויקט ל- Business Analyst. PMI הוציאה לאחרונה את ה- Business Analysis Practice Guide וכעת היא מחברת ומתארת את המימשק בין שני התפקידים.

ניהול זמן- שינה שם והפך ל- Project Schedule Management. אולי עכשיו יהיה פחות בלבול בין "ניהול זמן"= איך אני קם בבוקר ומארגן את זמני על מנת להספיק את כל משימות היום, לבין "ניהול לו"ז"= שהוא לוח הזמנים של הפרויקט על שלל המשימות, אבני הדרך וחבילות העבודה שיש לממש.

ניהול איכות- Quality Assurance הוא ברוב המקומות מחלקה נפרדת וייעודית בארגון ולא חלק מהפרויקט, ולכן התהליך נקרא עכשיו Manage Quality  , שהוא כן חלק מתפקידו של מנהל הפרויקט, שאחראי על איכות הפרויקט אותו הוא מנהל.

ניהול משאבי כח אדם- שינה שם והפך ל- Project Resource Management כדי לכלול את כלל המשאבים של הפרויקט ולא רק כח האדם.

ניהול תקשורת- נעשתה אבחנה בין Communication שמתייחס לפעולת התקשורת בפרויקט, לבין Communications שמתייחס לתוצרי התקשורת: דהיינו מסמכים, ניירות, דו"חות ועוד.

ניהול סיכונים- בתחום ידע זה חלו כמה וכמה שינויים: התווסף תהליך חדש של Implement Risk Responses שבה ללמדנו שלתכנן סיכונים זה טוב וחשוב אבל לא מספיק וצריך גם ליישם את כל תוכניות התגובה היפות שכתבנו.

בנוסף, התווספה אסטרטגיית תגובה לארבע שהיו, והיא escalate. כלומר, להסלים ולהציף סיכונים משמעותיים ושאינם בשליטה של מנהל הפרויקט, להיררכיה גבוהה יותר שאמורה לטפל בהם.

ניהול רכש- הפרק עבר מטמורפוזה ושינוי כללי, והוא כעת בראייה יותר גלובלית.

ניהול בעלי ענין- מתייחס כעת פחות לניהול בעלי העניין ויותר ל- engagement, שכן פעמים רבות אי אפשר לשלוט בבעלי העניין אבל בהחלט ניתן להחליט איך מערבים אותם בפרויקט.

 

בנוסף, נושא ה- ITTO, כלומר Inputs, Tools &Technique, Outputs , נעשה פשוט יותר כאשר מסמכים דומים קובצו תחת כותרות משותפת. למשל- Project Management Plan שמהווה אינפוט אחד ומכיל בתוכו תוכנית לניהול לוח זמנים, תוכנית לניהול תכולה, הערכת עלויות ועוד.

 

שינויים אלו מתוארים בחלקם גם בוידאו באתר PMI.

 

איך זה משפיע על ההסמכה?

מי שכבר מוסמך PMP- זה לא באמת משפיע. מה שכן, כדאי להכיר, להתענין וליישם על מנת להיות רלבנטיים. ניתן לקרוא וללמוד על השינויים ולדווח על לימודים אלו לטובת נקודות PDU.

מי שרוצה להיות מוסמך PMP- השינוי ישפיע החל מ- 2018 אז תשתנה בחינת ההסמכה באופן שישקף את השינויים בספר. (זוהי תזכורת לכל תלמידיי בקורסי הכנה ל-PMP, שלמדנו עד כה את הספר בגרסה 5, לרוץ ולהבחן לפני השינויים… )

ולסיום

כמי שמאמינה שכל אחד צריך להיות עם אצבע על הדופק ולדאוג לפיתוח האישי והמקצועי שלו, הרי שחידושים בתחום הם סימן טוב לדינמיות ורלבנטיות. ולכן בהחלט הזדמנות טובה עבורנו אנשי המקצוע בניהול פרויקטים, לסמן לעצמנו מטרה לשנה החדשה ללמוד ולהתעדכן בשינויים אלו, בין אם באמצעות קורסים ובין אם באמצעים אחרים.

 

בהצלחה! גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

 

More
5204 1
שנה חדשה, פרויקט חדש, סטארט אפ
ספטמבר 20 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים, סטארטאפ, פרויקט

ראש השנה, זמן להתחלות חדשות

סטארט אפ בראש השנה

http://www.freedigitalphotos.net/

שנה חדשה מתחילה

ראש שנה הוא זמן מצוין להתחלות חדשות. מה יותר מסמל התחלה חדשה מחברת סטארטאפ, או חברת הזנק, חדשה? ההתרגשות האדירה הנובעת מיצירת דבר חדש והגשמת חלום, מהולה בתחושה של יזמות וחדשנות תודות לסיפורי הצלחה של חברות ישראליות אשר הצליחו וביצעו אקזיט בסכומי עתק . רבים שואפים להקים חברת סטארט אפ, אך לא תמיד יודעים במה הדבר כרוך.

לאחרונה פגשנו מספר חברות סטארט-אפ המתמודדות עם האתגר של הבאת מוצר או שרות לשוק. כל אחת נמצאת בשלב אחר במחזור החיים שלה אך רובן ככולם פועלות במודל זריז ורזה. חלקן עושות זאת מבחירה וחלקן עושות זאת מכורח המציאות. ניסינו לבדוק את מידת הצורך של ארגונים אלו בניהול פרויקטים הנתפס לעיתים כמשימה שמתאימה לארגונים גדולים, מורכבים, בירוקרטיים.

אתגרים של סטארט-אפים

בשיחות ומפגשים שערכנו, ראינו שלושה אתגרים מרכזיים שעולים וחוזרים:

  • הגדרת ערך עסקי חד וברור של הפרויקט ללקוח: היכולת לנסח באופן קצר וממצה את "מסר המעלית" ולענות בקצרה לשאלה "מה אנחנו עושים כאן?" או במילים אחרות "לשם מה התכנסנו?". לא במונחי פונקציונאליות ולא במונחים טכנולוגים אלא פשוט במונחי תועלת וערך ללקוח.
  • תיעדוף המשימות בפרויקט: היכולת להגדיר מהן המשימות ומה התעדוף בינהן. ארגונים שטוחים בדרך כלל לא נותנים למישהו ספציפי את הסמכות להחליט בבירור מה צריך לעשות קודם. מאחר וצוותי סטארט-אפ רבים נוצרים מקבוצת עמיתים, הם כמעט ולא יגידו זה לזה "לא" כדי להימנע מקונפליקט וכתוצאה מכך לא יהיה תאום בתיעדופים.
  • היקף העבודה בפרויקט: מה שמתחיל כרעיון ממוקד היטב למוצר או שרות יכול להפוך בקלות למפלצת בעלת תכונות רבות ומגוונות עם פונקציונאליות גדולה בהרבה ממה שהלקוח דימיין שאי פעם יצטרך.

ולמה ניהול פרויקטים קשור לסיפור?

מניסיוננו, הפתרון לאתגרים הללו בא למעשה מן השומר הותיק והטוב: ניהול פרויקטים: הגדרה ברורה של הצורך וההצדקה העיסקית, קביעת יעדים להשגה ומדדים למדידה, בחינת חלופות לפתרון, תכנון ובניית משימות ותעדופן על ציר זמן ((Backlog, חלוקת אחריות וקביעת בעלי תפקידים, ניהול סיכונים ועוד, תוך שמירה על גמישות. ומעל לכל דמות אחראית שמנווטת, ממקדת ומוודאה התקדמות לקראת המטרה.
לרוב סטארט-אפ לא יכול להרשות לעצמו להעסיק מנהל פרויקטים מקצועי במשרה מלאה. במקרים רבים נמצא מנכ"ל, מנהל פיתוח או חבר צוות אחר, מנוסה ומיומן בעקרונות הבסיסיים של ניהול פרויקטים שמשמש בפועל כמנהל פרויקטים של הצוות. ללא קשר באיזו גישה לניהול פרויקטים בחרו מסורתית waterfall או אג'ילית חדשנית. תמיד יימצא בעל תפקיד כלשהו שישמש כפרויקטור בפועל. יהיה זה מנהל פרויקט,  Product Owner ו/או Scrum Master מישהו יקח על עצמו את התפקיד שמקשר בין כל החלקים הנעים, שומר על מסגרת ופוקוס של כל חברי הצוות ומקבל החלטה לגבי מה חשוב יותר ממה. בעיקר מוודא שכולם נעים לקראת מטרה משותפת ולא מושכים לכיוונים שונים.

מנהל פרויקט בסטארט-אפ

מיומנויות ניהול פרויקטים מביאות בהירות, מיקוד ומבנה הנחוץ מאוד לתהליך הקמת הסטארטאפ. המצאות של מנהל הפרויקט "בפועל" מסייע להבהיר מטרות, לתעדף משימות ולהילחם בהיקף עבודה היוצא מכלל שליטה – שלושה דברים שכמעט כל סטארטאפ יכול להפיק תועלת מהם. ניהול פרויקטים משמש מעין מצפן עבור חברת סטארט-אפ ומאפשר לה לקדם את המטרות שלה בזריזות.

האם המסקנה המתבקשת היא שצריך להתחיל לחפור בלינקדאין כדי למצוא חדש במשרה מלאה מנהל הפרויקט? ברור שלא. אבל בעוד הפוזיציה עצמה עשויה לא להיות חיונית, הכישורים והטכניקות ממש כן. ישנן מספר דרכים שבהן ניתן לשלב ניהול הפרויקטים בסטארטאפ מבלי לשכור חבר צוות חדש:

  • בחירת מוביל: למרות שכולנו אוהבים את הרעיון של דמוקרטיה בארגונים קטנים, במציאות, זה מודל לא מאוד יעיל. ולכן ההמלצה היא לייעד מישהו בצוות – לעתים המנכ"ל, או מנהל פיתוח, אך לא תמיד – לשמש מנהל פרויקט בפועל עם סמכויות לתעדף משימות בתוך הצוותים וביניהם.
  • הכשרת חבר צוות: בחירת חבר צוות אחד והכשרתו כמנהל פרויקטים. רכישת מיומנות מתאימה לתוך תמהיל המיומנויות הקיים בצוות, תחזק את היכולת לנוע באופן מוכוון לעבר המטרה.

לסיכום

ארגונים מובנים יתר על המידה נכשלים לעיתים בגלל חוסר זריזות וקיבעון מחשבתי. לעומתם, ארגונים שטוחים וקטנים עלולים להיכשל כתוצאה מהעדר בהירות ומיקוד. בחירת מנהל פרוייקט בפועל ושילוב עקרונות בסיסיים בניהול הפרויקטים היא אסטרטגיה שמגנה על הארגון מפני "ניפוח" התכולה, מבהירה סדרי עדיפויות ארגוניים ומוודאת שהארגון נע בכיוון שתכננו מלכתחילה. ניהול פרויקטים לא סותר אג'יליות, זריזות ושינויי כיוון כמו שקורים תכופות בסטארט אפים, אלא תומך בהם שכן גם הם צריכים להיות מנוהלים ומבוקרים.  בתנאים שכאלו, ההצלחה קרובה מתמיד.

אז שתהיה לכולנו שנה טובה וחג שמח, ולחיי פרויקטים מוצלחים וארגונים משגשגים,

גילית סגל, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

More
3543 0
כמה זמן לקח למלכת אנגליה להעביר מסר לנשיא ארה"ב?
אוגוסט 28 2017 Galit הצצה לפרויקט 0 comments Tags: מנהל פרויקט, פרויקט, תשתיות

הצצה לפרויקט- הנחת הכבל הטרנסאטלנטי הראשון

זה קרה בטיול באירלנד…

האי ולנשייה

האי ולנשייה, אירלנד

אם בפוסט הקודם כתבתי על עתיד מנהלי הפרויקטים, הרי שבפוסט הזה אני רוצה לכתוב על משהו מהעבר.

לאחרונה ביליתי עם משפחתי באירלנד (מקווה שגם אתם הייתם, או בדרך ל-חופשה כלשהי). מעבר לעובדה שמצאנו אי ירוק, עם טבע פראי ויפה, ומזג אוויר שכישראלים אפשר רק להתקנא, אני, כמו בכל טיול, מצאתי הקשר לניהול פרויקטים, איך לא :)
בטיול לנורבגיה למשל, זה היה הפרויקט של קון טיקי…

אז קודם כל, טיול באירלנד הוא מומלץ, בייחוד עכשיו כשיש טיסות ישירות. יש הרבה מה לראות, למי שאוהב טבע. במגבלת הזמן של שבוע אחד שהיתה לנו לטייל, נאלצנו לתעדף ולבחור מה לראות. אחד ממקומות החובה הוא אזור שנקרא "טבעת קרי", Ring of Kerry. זה מסלול מעגלי של הרים, כפרי דייגים, עיירות וחופים. ניתן לטייל בו ברכב, אופניים, טיולי הליכה ואפילו כרכרות בחלק מהמקומות. יש במהלכו נקודות ענין לעצירה, כמו חוף ים לרחצה (קפוא למדיי), צוק קרי המדהים, עיירה בשם Watreville בה אהב צ'ארלי צ'אפלין להתאכסן ועוד.

האי ולנשייה

אבל היתה נקודת ענין נוספת, כזו שלא ראינו בספר או באינטרנט, אלא, כמו הרבה דברים טובים, שמענו מישראלים מטיילים אותם פגשנו בדרך. המקום נקרא Valentia Island. זה אי קטן באורך 11 קילומטר, אליו מגיעים בנסיעה על גשר, שמהווה את הנקודה הדרום- מערבית ביותר באירלנד. יש בו מרכז אורקולי והליכה קצרה לתצפית של הים האטלנטי והצוקים שלחופיו. הנוף כל כך נרחב ומרשים, שעצרנו לפיקניק קטן של כריכים לצהריים. האי זרוע בנקודות עצירה ותצפיות, וכל מקום משולט עם נושא אחר:

– סיפורים מהמיתולוגיה האירית (ידעתם שיש דבר כזה?…),

פוקסיה

פרח הפוקסיה, אירלנד

הסברים על פרחים וציפורים נפוצות באזור (ככה התוודעתי שהפרח היפהפה בצבעי סגול ואדום עז הוא הוא הפוקסיה המדוברת),

-ו- הסברים על החיים סביב האיים.

שם, בין השלטים, מצאתי שלט שנושא את הכותרת The First Cable. עיון מעמיק יותר גילה לי, שזה המקום בו בוצע פרויקט טכנולוגי גלובלי עם הישג הנדסי אדיר של הנחת הכבל הטראנסאטלנטי הראשון בשנת 1858!

 

 

ישר הסתקרנתי וחקרתי, ולהלן מה שמצאתי:

פרויקט הנחת הכבל

פרויקט הכבל הראשון

פרויקט הכבל הראשון

מדובר בכבל שעובר במעמקי האוקינוס האטלנטי ושימש לתקשורת טלגרף. הכבל הראשון הונח בין Valentia Island, Ireland ל-   Newfoundland, Canada כאשר התקשרות הראשונה התבצעה ב 16 באוגוסט 1858 וקיצרה את זמן העברת המסר מצפון אמריקה לאירופה מעשרה ימים בספינה ל 17 שעות בלבד באמצעות הכבל. ברבות הימים כבלים אלו הוחלפו בקווי תקשורת מתקדמים.

רקע על הפרויקט והצורך בו

כבל תת ימי הוא כבל תקשורת המונח על קרקעית הים כדי לחבר בין שתי נקודות שאין בינהן חיבור אפשרי או נוח ביבשה. הנחת כבלי תקשורת תת ימים החלה עוד לפני החיבור בין אירופה לארה"ב, בחיבור איזורים קרובים יותר דוגמת חיבור אנגליה וצרפת. הדרך היחידה להעברת מסרים ללא הכבל הייתה בספינה. לספינה לקח 10 ימים ויותר, כתלות במצב הים. לכן נוצר צורך לחבר את היבשות על מנת לקצר זמן זה.
לאור ההצלחות בחיבורים הקצרים יותר החלו הכנות לפרויקט העצום הזה. בעוד הכבל בין אנגליה לצרפת, שהונח ב- 1850, כלל גיד אחד ומעטפת ונקרע על ידי סירת דייגים 3 ימים לאחר שהונח, הכבל התת ימי בפרויקט הנ"ל היה מורכב ממספר רב של שכבות והגיע למשקל של 550 ק"ג לק"מ. אגב, כיום השימוש הוא בסיבים אופטיים שמאפשרים מעבר כמות גדולה בהרבה של מידע ובאיכות טובה בהרבה מבחינת רעשי רקע ועוצמות שמע בלתי יציבות.

איתחול הפרויקט והשגת מימון

הפרויקט ממון ואושר על ידי ממשלות בריטניה וארה"ב, שם עברה ההחלטה על חודו של קול…
בצד המאמצים המדיניים- ניהוליים בוצעו גם פעולות הנדסיות- סקר ימי לאיתור מסלול הכבל וההיתכנות של הפרויקט, בוצע בהצלחה.
שתי חברות נבחרו לבצע את הפרויקט ועקב חוסר תאום הן הצליבו את הכבלים בצורה שונה… הפתרון של הבעיה היה פשוט להתאים את החיבורים בצורה נכונה אבל הנזק התדמיתי היה גדול.

ביצוע הפרויקט והאתגרים

הנחת הכבל לאורך 2,000 מייל, בוצעה על ידי שתי ספינות מלחמה שהוסבו לצורך המשימה. כל אחת הפליגה מצד אחר, ובוצע קישור בין הכבלים באמצע הדרך. קחו בחשבון שכל התיאומים וההחלטות הללו בוצעו ללא אמצעי תקשורת זמין בין הצדדים!
כשאנחנו מנהלים פרויקטים כיום, התקשורת כל כך זמינה וכוללת המון אמצעי תקשורת, כולל הווטסאפ המיידי. מייל שלא מקבל מענה תוך יום לכל היותר כבר נתפס כחשוד… אני לא מצליחה לדמיין איך זה לנהל פרויקט כשכל שאלה ותשובה היא במכתבים שלוקח להם מינימום 10 ימים להגיע….
הכבל נקרע מספר פעמים במהלך ניסיונות ההנחה שלו ורק בפעם השלישית שיצאו הספינות- הן הצליחו במשימה. גם לאחר ההצלחה נותר עדיין ויכוח גדול בין המהנדסים בשני הצדדים על שיטות השימוש בכבל (מתח גבוה או מתח נמוך), לפחות הפעם היתה להם דרך לתקשר…..

סיום הפרויקט כולל המסרים שהוחלפו בין מלכת אנגליה לנשיא ארה"ב

הפרויקט הסתיים בתחילת אוגוסט,  וב- 16 באוגוסט 1858 בוצעה התקשורת הראשונה. המסר הראשון שנשלח על ידי הטכנאים היה:

"Europe and America are united by telegraphy. Glory to God in the highest; on earth, peace and good will toward men,"

ולאחריו שלחה ויקטוריה, מלכת אגליה מסר לג'יימס ביוקנן, נשיא ארה"ב, ונענתה במסר חוזר. הפעם המסר עבר בכמה שעות ולא ב-10 ימים.

ההישג היה גדול והניב תוצאות בשטח, אך האיכות הטכנית קצת פחות- איכות הקו הלכה וירדה. הכבל החזיק רק שלושה שבועות, ואחריהם הפסיק לעבוד. לקח מספר שנים וכבל איכותי יותר החליף את הכבל הישן. למרות הכשלון, הפרויקט סלל את הדרך לתקשורת זמינה ומהירה בשנים שיבואו.

בנוסף הוא איפשר לאי הקטן באירלנד להפוך למרכז תקשורת עם הקמת Cable Station שהביאה שגשוג ויוקרה למקום בעיתות של עוני, ולמאה השנים הבאות.

ניתן לראות שכמו בכל פרויקט, גם בפרויקט זה אתגרים ניהוליים והנדסיים כאחד שדרשו מענה. מיומנויות של ניהול בעלי ענין, תקשורת בין חברי הצוות, ויכולת שכנוע והתמדה- היו אלו שסייעו בידי הצוות המוביל להשיג את מטרות הפרויקט.

לסיכום, עבר מפואר של פרויקטים ישנו שם בחוץ, חלק מהפרויקטים כולנו מכירים: פרמידות מצריים, החומה הסינית, פרויקט מנהטן, פרויקט אפולו ועוד, אבל חלקם מתגלים לנו בטעימות קטנות בביקורים בעולם ובהגעה לפינות חמד מסקרנות. כך שהעבר המפואר לרשותנו לחקור, העתיד המבטיח והמסעיר לפנינו, וזה זמן מצוין לאחל לכולנו שנה טובה ומסקרנת, עם פרויקטים מוצלחים והרבה בריאות. איחולי פתיחת שנת לימודים מוצלחת!

גלית יסקרביץ-טיץ

נ.ב.- אם אתה רוצה להיות הראשון שמקבל עדכונים, אתה מוזמן להרשם לניוזלטר באתר.

More
2548 1
האם הרובוטים יחליפו את מנהלי הפרויקטים?
אוגוסט 14 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMI, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים

האם הרובוטים יחליפו את מנהלי פרויקטים?

 

גם אתם קוראים את הכתבות והידיעות שמדברות על הרובוטים שמחליפים אנשים? על אוטומציה שמייתרת עבודה אנושית? על מקצועות שנעלמים בקצב מסחרר ולעומתם תפקידים חדשים שלא ניתן היה לדמיין לפני כמה שנים?

קריירה בניהול פרויקטים?

 

אז איפה מנהלי הפרויקטים ביחס לכל הדינמיקה התוססת הזו?

דעתי האישית כבר מזה זמן מה, שאין למהפכה הזו השלכה ישירה על מנהלי הפרויקטים בתפקידם בזמן הקרוב. במובן שאין למנהל הפרויקט תחליף, שהרי העבודה היא רבגונית, ייחודית וחד פעמית ולכן לא ניתן או משתלם למכן אותה.

אין פרויקט אחד דומה למשנהו ולכן כל פרויקט דורש שימוש במיומנויות ניהול פרויקטים באופן קצת שונה. ההתמקצעות בתחום מאפשרת את הגמישות הזו. קשת כישורים רחבה מאפשרת למנהל הפרויקט להתאים את אופן הניהול וההתנהלות שלו למאפייני וצרכי הפרויקט.
ויותר מכך, ניהול פרויקט בסופו של דבר הוא ניהול של אנשים  (People to People), תחושות, רגשות, פרסונות, ניהול בעלי ענין ועוד, ולכן מקצוע שכאן כדי להישאר, לפחות לשנים הקרובות.

 

לשמחתי מחקר של  PMI נותן תוקף לאמירה בדבר מקומם של מנהלי פרויקטים, ואף מגדיר במספרים כמה ואיפה צריך.

במחקר שפורסם לאחרונה ונקרא " Project Management Job Growth and Talent Gap", נקבע בצורה חותכת שלא רק שהמקצוע לא נעלם, נהפוך הוא, הפער בין הצורך של מעסיקים במנהלי פרויקטים מיומנים לבין הזמינות של כאלו בשוק- רק מתרחב.

זה המשך של תופעה שנחשפה במחקרים דומים שהתקיימו ב 2008 ו- 2012.

ביקוש לתפקידים הדורשים מיומנויות ניהול פרויקטים

הסיבות לגדילה בביקוש למנהלי פרויקטים (הכוונה לתפקידים שבאופן מלא או חלקי דורשים אחריות של הובלת פרויקט, ולאו דווקא תפקיד פורמלי של מנהל פרויקט בארגון) על פי המחקר הן:

  1.  גידול דרמטי במשרות שדורשות מיומנויות בעלות אורינטציה של ניהול פרויקט. הכלכלה הגלובלית היא מרובת פרויקטים, ותעשיות שמסורתית היו פחות פרויקטליות הופכות גם כן לכאלו, דוגמת תחום הבריאות, הפרסום וה Professional Services
  2. סיבה נוספת היא שחיקה ומנהלי פרויקטים שפורשים ממעגל העבודה ומפנים מקום לחדשים
  3. ביקוש הולך וגדל בכלכלות צומחות, בייחוד בסין והודו

 

הקביעה היא שעד 2027 מעסיקים יזדקקו ל87.7  מיליון אינדיבידואלים שעובדים בתפקידים בעלי אורינטציה של ניהול פרויקטים. באיור מטה רואים את הסקטורים המובילים בביקוש.

נתונים על ביקוש מנהלי פרויקט

סקטורים מובילים בביקוש למנהלי פרויקטים

הטענה היא, שהביקוש העולמי לעובדים עם מיומנויות בעלות אורינטציה של ניהול פרויקטים, גדל מהר יותר מביקוש למקצועות אחרים. כל משימה בעלת יעדים, זמן מוגבל, ותכתיבים של אילוצים- דורשת יכולות של יישום, תכנון ומעקב. על כן מיומנויות ניהול פרויקטים הפכו למבוקשות כל כך. בניגוד לתחומים אחרים בהם ניתן למכן, להכניס רובוטים/ בינה מלאכותית ו/או אוטומציה, הובלה של פרויקטים אינה חוזרת על עצמה, כוללת היבטים ייחודיים וחדשניים, ראשוניים וחד פעמיים- ולכן, לפחות נכון להיום, לא ניתן וגם לא כלכלי למכן אותה.

ההערכה היא שבכל שנה מעכשיו עד 2027 יהיו 2.2 מיליון משרות חדשות באוריינטציה של ניהול פרויקטים.

כיוון שיש פער, ואין מספיק כאלו, זה מייצר פוטנציאל הפסד של 207.9 מיליון דולר  GDP  (תוצר מקומי גולמי, תמ"ג) ב11 הארצות שלקחו חלק במחקר. באיור להלן רואים את חלוקת התמ"ג שבסיכון לפי ארצות שהשתתפו במחקר.

תמ"ג בסיכון בחלוקה לפי ארצות

תמ"ג בסיכון בחלוקה לפי ארצות

קריירה בניהול פרויקטים

אז מה זה אומר?

שהזדמנויות הקריירה נוקשות בדלת!

ולענין השאלה בכותרת, האם הרובוטים עומדים להחליף את מנהלי הפרויקטים?- כנראה שלא, לפחות עד 2027 הרובוטים לא יחליפו את מנהלי הפרויקטים. נהפוך הוא.

אמנם ישראל אינה נכללת במחקר, יחד עם זאת אין סיבה להניח שהמצב אצלנו שונה.

אז אם גם אצלכם בארגון מורגש מחסור במיומנויות של ניהול פרויקטים, ויש צורך בהתמקצעות של מנהלי פרויקטים- אנחנו יכולים לעזור לכם.

לקריאת הדו"ח המלא של PMI-  לחץ על הלינק.

 

להשתמע בפוסט הבא,

גלית יסקרביץ-טיץ

נ.ב.- אם אתה רוצה להיות הראשון שמקבל עדכונים, אתה מוזמן להרשם לניוזלטר באתר.

More
2814 2
איך לעשות כסף מזבל?
יולי 27 2017 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים, הצצה לפרויקט 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, איכות סביבה, אנרגיה, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, רגולציה, תשתיות

הקמת מפעל מיחזור RDF בחיריה

מבט אחר על חיריה

לשמחתי אני מזדמנת לסיורים רבים, כחלק מהסיורים של PMI ישראל, אותם אני מארגנת מתוקף תפקידי כסגנית נשיא בעמותה. הפעם הגענו, קבוצה של מנהלי פרויקטים, למפעל למיחזור RDF בחיריה, זאת ביוזמתו של דני בן יונס, מנהל פרויקט הקמת המפעל ומשתתף פעיל ב PMI.

הפרויקט והסיור מעניינים ומעשירים, גם ברמת ניהול הפרויקט אבל גם מהזווית הפרטית, שהרי כולנו זורקים זבל…

ברמה האישית הופתעתי לראות כמה ניתן ללמוד עלינו מהאשפה אותה אנו זורקים, שלא לדבר על היכולת לאפיין "אשפה ישראלית" ובתוכה אבחנה לפי אזורי מגורים/ ערים/ שכונות- מדהים.

 

רקע והצורך בפרויקט

מפעל המיחזור בחיריה הוא כיום המפעל הגדול במזרח התיכון מבין המפעלים הקיימים, כולל בארץ.
בעבר הוא שימש כאתר הטמנה לפסולת (הר חיריה המפורסם שנראה למרחוק), אך רשות שדות התעופה/ נתבג התלוננו על ציפורים וסכנה לטיסות. על כן התקבלה החלטת ממשלה להעביר את ההטמנה לאתר "דודאים" ולהשאיר בחיריה רק תחנת מעבר.
חשיבה ארוכת טווח ושיקולי קיימות ואיכות סביבה שינתה את התמונה, ועל העיריות הוטל לשלם אגרת הטמנה על הזבל שתושבי העיר מייצרים.
בנוסף, כמות הזבל רק עולה לאורך השנים. האתר משמש כיום את כל גוש דן: תל אביב, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון, אור יהודה וכו'. בעבר היו כלולות ערים נוספות כגון ראשלצ ורמה"ש, אך עקב כמויות הזבל הגדלות, ערים אלו ואחרות מקבלות כיום שירותי מיחזור והטמנה מאתרים אחרים. משקל הזבל מגוש דן מגיע כיום לכמות של מיליון טון בשנה, 200 מיליון שקל העלות של הזבל…

כך נולד צורך לצמצם את כמות הזבל המוטמנת ואיתה את אגרת ההטמנה. צמצום כמות הזבל המוטמנת יכולה להתקבל בין השאר על ידי מיחזור חלק ממנו.

גלית יסקרביץ טיץ ומנהל הפרויקט דני בן יונס

מפעל ה RDF- Refuse Derived Fuel

כמות הזבל המגיעה מגוש דן למפעל, שמשתרע על פני 22 דונם,  עומדת כאמור על כמיליון טון בשנה. חצי טון ממוחזר והשאר הולך להטמנה.

הלקוחות מהם מתקבל הזבל הן העיריות. הרעיון הוא להפיק כמה שיותר מכל טון זבל ולמכור הלאה כדי לייצר רווחיות. הלקוח המרכזי והיחיד לטובת חומר ה RDF המיוצר הוא מפעל נשר לייצור מלט, שמשתמש בחומר כדלק. החוזה בין נשר למפעל מיחזור הוא לתקופה של 10 שנים, כאשר ה- RDF שמשונע לנשר מהווה רק 10% מהדלקים הפוסיליים שהם צריכים והם היו שמחים לעוד. מפעל המיחזור מייצר חומרים נוספים מלבד RDF, למשל קומפוסט.

מיחזור הזבל מאפשר WIN-WIN לכמה גורמים: חברת המיחזור Veridis, שהיא חברה אמריקאית שמרוויחה מהכנסות המפעל; חברת נשר, כלקוח, חוסכת בהוצאות הדלק; העיריות שאמנם משלמות על מיחזור כמו הטמנה, אבל חוסכות את הוצאות השינוע לדודאים.

 

היעדים שהעמיד לעצמו המפעל הם:

  • הפחתה של שיעור הפסולת המוטמנת
  • הגדלה של שיעורי המחזור
  • הוזלת עלויות בטיפול בפסולת לאורך זמן
  • התאמה להפרדת פסולת במקור
  • ייצור אנרגיה חלופית מפסולת
  • הקטנת פליטות גזי חממה

הפסולת שמגיעה למפעל מגוונת וכוללת:

  • 40% חומר אורגני
  • 8% קרטון
  • 17% נייר
  • 4% טקסטיל
  • 13% פלסטיק
  • 5% חיתולים
  • אחר – מתכות, מוצרי חשמל ביתיים ועוד

כאשר הזבל מגיע למפעל, השלב הראשון הוא למיין.

את החיתולים למשל אין טעם למחזר (משיקולים מובנים…) ועל כן משאיות מאזורים מרובי ילדים וחיתולים הולכים הישר להטמנה…
פסולת פלסטיק, נייר וטקסטיל, לעומת זאת, נחשבים לבעלי ערך קלורי גבוה והם עוברים גריסה, בקרה וניפוי לשם הפיכת ל FDR שנמכר כדלק ירוק וידידותי לסביבה. כיום בגדים נזרקים הרבה יותר מבעבר וניתן למצוא אותם בפסולת שמגיעה בכמויות גדולות. נכון הדבר עוד יותר בחילופי עונות כשאנחנו מסדרים ארונות וזורקים מכל הבא ליד…
פלסטיק כמעט ואינו מתכלה בהטמנה, אבל כחומר דלק הוא בוער נהדר ולכן השימוש בפלסטיק לייצור RDF הוא רב הישגים: גם נחסכת ההטמנה, גם התוצר נמכר לנשר ומרוויחים כסף, וגם נחסכות הוצאות ההובלה לנגב להטמנה.
אגב, בקבוקי השתיה שנאספים בכלובים נפרדים אינם מגיעים למפעל המיחזור ונשלחים למקום אחר, שם ייעודם הוא בעיקר לבגדי פליס. חשבתם פעם כמה הבגדים שאנו לובשים דליקים?…
על פי מנהל המפעל, חוק "עשר אגורות" לשקיות הסופר, לא עשה אימפקט גדול עד כה, ולא ניכר כי כמות השקיות קטנה.
מהזבל האורגני מייצרים קומפוסט. לכן משאיות זבל שמגיעות מאזורי מסעדות בתל אביב, דוגמת הנמל, מופנות למיחזור קומפוסט.
כאב הראש הגדול של המיחזור היא הזכוכית כיוון שהיא נשברת. כשזה קורה, אין יכולת להפריד בין השברים לשאר הפסולת ולא ניתן להשתמש לזבל אורגני שמא השברים יגיעו דרך הדישון לפירות וירקות אותם אנו אוכלים.

המפעל כולל 3 קווי ייצור: 2 קווי פסולת ביתית וקו אחד תעשייתי, ועובד 24 שעות למעט ימי שבת.

המיון נעשה בשיטות מגוונות כגון מיון לפי גודל חור בתוף, מיון אופטי באמצעות החזר אור, מסרק אוויר, וכו', ללא מגע יד אדם. ועל אף זאת, כיוון שמדובר במיון סטטיסטי הרי שהוא לא מדויק (פחית קולה יכולה להתפס עם שקית למשל). ועל אף זאת המפעל נחשב הצלחה ואם ניתן היה להגדיל עוד יותר את היקף המיחזור- היה לכך ביקוש.

פרויקט הקמת מפעל RDF

פרויקט ההקמה

בשנת 2009 נחתם הסכם בין דן איגוד ערים (עיריית ת"א), לבין חברת נשר. נשר הביאה קבלן משנה בשם וייאוליה (כיום Veridis), שהביא איתו את הטכנולוגיה.

כמו הרבה פרויקטי בינוי בארץ, הפרויקט "בילה" שנתיים בבתי משפט, ובשנת 2011 התחיל התכנון עם מתכננים ישראלים. ב 2014 החל שלב הביצוע, שנמשך שנתיים וחצי, עם תקציב הקמה של 400 מיליון שקל. הפעלת המפעל תוכננה ליולי 2016.

מנהל הפרויקט הוא דני בן יונס, ומהנדס המפעל הוא מוטי ויינשטוק. למרבה ההפתעה לשניהם ניסיון כעובדי אינטל ב Clean room והנה עכשיו הם בפרויקט בחיריה.

הם וכלל צוות הפרויקט עמדו בכל היעדים, והעמידו מפעל בן 22 דונם, מתוכם 11 דונם שטח בנוי, הגדול באירופה בהיקף הזבל שממחזר. בנוסף עמדו בלוחות הזמנים ואף הקדימו בחודש וחצי.

לדבריהם ההצלחה נזקפת להכנה טובה, גם בהיבט ההנדסי וגם בהיבט הניהולי.

אתגרים ותובנות בניהול הפרויקט

  • הנדסי- תכנון תלת מימד חוסך זמן ומקדם משמעותית את הפרויקט בהיבטיו ההנדסיים. בפרויקט הנ"ל היה תכנון תלת מימד אך רק לציוד, ואם היה תכנון מלא- מעריכים שהיה נחסך זמן נוסף.
  • ניהולי- הפרויקט הזכיר את מגדל בבל- קבלן ישראלי, טכנולוגיה גרמנית, משפצים מכל העולם. צריך לדעת לעבוד בצוות מגוון ובינתרבותי שכזה.
  • ניהולי- תוכנית ההיתרים, שמהווה צוואר בקבוק בכל פרויקט תשתית, היתה כאן משמעותית אף יותר כיוון שדרשה התמודדות עם דברים שנעשים פעם ראשונה. למשל, כיבוי אש. אין עוד מפעלי מיחזור בסדר גודל הזה ולכן לנציגות כיבוי אש היה קושי להציב את דרישותיהם מהמפעל. ההתמודדות נעשתה באמצעות הזמנת נציגות מכבי אש לסיור במקום גם לפני וגם תוך כדי הקמה כדי ל"ראות בעיניים" ולהבין יחד מה הצרכים למניעת/ כיבוי שריפות. בסיור שלאחר מכן ראינו את תותחי הקצף המותקנים במקום, בייחוד באולם התוצר הסופי, ה- RDF, שהלוא הוא דלק לכל דבר. נפיץ ביותר.
  • ניהולי- הנהלת הפרויקט היתה שותפות המורכבת מאיגוד דן וויאוליה. מבחינה ניהולית זה אומר דיווח כפול והתנהלות בין שני גורמים, מה שמייצר מורכבות ועומס על מנהל הפרויקט. צריך לדעת להתנהל בתבונה. היה מעקב צמוד על לוח הזמנים של הפרויקט והנתיב הקריטי שלו, בעזרת PMO לפרויקט, שאיפשר לשקף להנהלה את הסטטוס וההתקדמות בכל רגע נתון.
  • הנדסי- תוכנית הביסוס היתה מאד מורכבת שהרי לא מדובר בקרקע יציבה, אלא בהר זבל (חיריה). כדי להתמודד עם אתגר זה הובאו 600 עמודים מוכנים מראש, שנדחפו לקרקע כשהם מוכנים, באמצעות מכונה שהובאה מספרד. חלק מהעמודים באורך 40 מטר… לפרויקט היו שני קבלני ביצוע, אחד לביסוס, שהיה מורכב, והקבלן השני לשאר. דרישה הנדסית נוספת היא לעגורנים ייחודיים לטיפול בזבל. הצורך הוא ברמת דיוק גבוהה במיוחד שלא בנמצא בארץ.
  • הנדסי- נפח המיחזור הגדול היווה אתגר לטכנולוגיה שלא התנסתה בהיקפים כאלו. יתרה מכך הטכנולוגיה גרמנית אבל האשפה ישראלית… מסתבר שההבדלים בין התרבויות ניכרים גם באשפה: בישראל זורקים לזבל כלי חשמל, מה שהטכנולוגים הגרמנים לא מכירים מהבית…, בנוסף יש באשפה כמות גדולה משמעותית של פירות וירקות, העונתיות מורגשת כאשר באפריל למשל יש עומס עקב ניקיונות הבית לקראת הפסח…וכד'.
    כדי להתמודד עם המאפיינים הייחודיים האלו הושקעה עבודת תכנון, ובוצע פיילוט לטכנולוגיה. לשלב הביצוע כבר הגיעו מנוסים.

וכמובן שתמיד יש מה עוד לשפר ואיך לייעל.

לאחר ההרצאה יצאנו למפעל לראות במו עיננו את תיפקוד המפעל. מלבד הניחוח ממנו קשה להתעלם… המראה מרשים ובאמת מלהיב לראות איך ניתן לעשות כסף מזבל.

תודה לדני ומוטי על האירוח המענין והמכבד. בהצלחה בפרויקטים הבאים!

אלו סרטונים המתארים את פעילות המפעל:

https://www.youtube.com/watch?v=PJ_a_WQVi8g
https://www.youtube.com/watch?v=7HqV9UmoE7g

 

 

להתראות,

גלית

 

More
4018 1
מה זה מסמך ייזום? ואיך הוא קשור ליציאה לחופשה?
יולי 13 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, יעדי פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מסמך ייזום, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

 

http://www.freedigitalphotos.net/

Project charter

מה זה מסמך ייזום?

את המונח מסמך ייזום כבר שמעתם? ואולי כתב אמנה? יש כאלה המכירים אותו בתור Project charter. אז על מה אנחנו מדברים פה בעצם?

לפי הגדרת ה PMBOK ורסיה 5, מסמך ייזום פרויקט הוא "מסמך המופק על ידי יוזם הפרויקט או נותן החסות, המאשר את קיומו של הפרויקט באופן רישמי ומספק למנהל הפרויקט את הסמכות להשתמש במשאבים ארגוניים עבור פעילויות הפרויקט."

זהו למעשה אחד המסמכים הראשונים בפרויקט ואחד החשובים שבהם, שמתעד פורמלית את ההחלטה להתקדם ולבצע את הפרויקט, תוך מינוי מנהל פרויקט אחראי.

 

מה כולל המסמך?

המסמך מתעד את הצרכים העיסקיים, את ההנחות, האילוצים, את הבנת צרכי הלקוח ודרישות העל ואת המוצר/ תוצאה שהפרויקט נועד לספק.

נושאים במסמך הם:

  • מטרת הפרויקט או הצדקתו
  • יעדי פרויקט מדידים וכיצד למדוד את הצלחתם
  • דרישות עיקריות
  • הנחות ואילוצים
  • תיאור כללי של הפרויקט וגבולותיו
  • סיכונים מרכזיים
  • אבני דרך מרכזיות בלוח הזמנים
  • תמצית התקציב
  • רשימת בעלי ענין
  • כיצד הפרויקט יאושר לסיום
  • מינוי מנהל פרויקט, אחריותו ורמת הסמכות שלו
  • שמו וסמכותו של נותן החסות שמאשר את מסמך הייזום

מסמך הייזום אינו מהווה את תוכנית הפרויקט המקיפה, שתבוא רק בשלב הבא, הלוא הוא שלב התכנון. כרגע, בשלב הייזום, אין עדיין מידע מלא ולכן כאן לא מדובר בלוח זמנים מקיף ומפורט, או בניתוח סיכונים שלם, אלא תכנון-על של הפרויקט על מנת לוודא שהוא ישים במסגרת הנתונה ותחת האילוצים המזוהים.

הרציונל בכתיבת מסמך הייזום, טרום הכנת תוכנית מלאה, הוא שבניית תוכנית פרויקט מקיפה, המכונה Project Management Plan (PMP) , דורשת משאבים רבים של זמן, כסף, אנשים, ואין טעם או אפשרות לצאת להשקעה הזו בתכנון, לפני שלא מאשרים פורמלית את הפרויקט בארגון.

את המסמך אמור לכתוב, או לפחות לחתום, הספונסר של הפרויקט, כחלק משלב ייזום הפרויקט.

 

למה זה חשוב לי כמנהלת הפרויקט?

מכמה וכמה סיבות.

ראשית כי המסמך מהווה את האישור הפורמלי לפרויקט בארגון, כלומר שבאופן תאורטי אם אין מסמך ייזום, אין לי פרויקט לנהל…

שנית, כי מסמך הייזום כולל את המינוי שלי להוביל את הפרויקט. בעולם המטריציוני של ימינו, בו אין לי כמנהלת פרויקט סמכות ישירה על צוות הביצוע, כתב המינוי הזה מהווה את הדבר הקרוב ביותר לסמכות שאקבל.

שלישית, מפני שבמסמך מוגדרת מהי הצלחת הפרויקט וכיצד תימדד, אז אם לא יהיה לי מסמך ייזום, איך אדע מהן מטרותיי ומה בעצם מאפשר לי להצליח בתפקידי?

בנוסף המסמך עושה סדר ומבהיר מידע נחוץ לתחילת הדרך.

לכן, גם אם אצלכם בארגון לא מונהג מסמך ייזום- כדאי ומומלץ לשאול ולאסוף את המידע, על מנת לצאת לדרך בצורה המיטבית כך שהמטרות ברורות לכולם.

 

אז מה הקשר ליציאה לחופשה?

רובנו, בעיתוי זה של השנה, מתחילים לחשוב על החופשה המשפחתית שתקרה איפשהו בחודשי הקיץ, אנחנו מקוות.

בהנחה שחופשה משפחתית היא פרויקט, כפי שכבר דיסקסנו בפוסט קודם, הרי שצריך להתחיל עם מסמך ייזום, כזה שיאפשר לנו להבין שהחופשה ישימה במסגרת הנתונה ותחת האילוצים המזוהים.

כשם שכל פרויקט שונה ממישנהו, עם מטרות שונות, בעלי ענין שונים וסיכונים אחרים, הרי שגם לכל משפחה יהיה פרויקט שונה ומסמך ייזום בהתאם. נראה שתי דוגמאות:

מסמך ייזום עוצרים בעין יהב

 

 

מסמך ייזום בראש שקט

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מה דעתכם? המסמך מבהיר, מסדר ומאפשר להתקדם לשלב התכנון המפורט?

אם מצאתם אותו ככזה, אתם מוזמנים ליצור אחד לפרויקט שלכם (ו/או עבור החופשה הפרטית שלכם ).

והכי חשוב- תבלו ותעשו חיים בחופשה!

 

להשתמע בפוסט הבא,

נטע קופלמן-הורביץ וגלית יסקרביץ-טיץ

נ.ב.- אם אתה רוצה להיות הראשון שמקבל עדכונים, אתה מוזמן להרשם לניוזלטר באתר.

 

More
9749 1
סקירת הכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2017
יוני 26 2017 Galit ללא קטגוריה 0 comments Tags: PMI, איכות סביבה, אנרגיה, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרויקט, מערכות מידע, משולש הכישורים, סולם קריירה בניהול פרויקטים
The New PM

The New PM

 

 

 

ב 14 ליוני התקיים כנס PMI השנתי לניהול פרויקטים במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב, בנושא "אסטרטגיה- חשיבה יוצרת ערך".

 

הכנס השנתי

כמו בכל שנה, גם הפעם גדשו את הכנס מעל אלף מנהלי פרויקטים ועוסקים בניהול פרויקטים מכלל התעשיות והמיגזרים, באים ללמוד כמו גם "להתמנגל". התוכנית המקיפה כללה הרצאות מליאה כמו גם מספר מושבים בנושאים שונים.

את הכנס פתח ד"ר טל אספיר, נשיא PMI ישראל החדש, שברך את המשתתפים וביאר את הקשר בין אסטרטגיה ארגונית לניהול פרויקטים. לדבריו כל ארגון וכל מנהל פרויקט בארגון נדרש לשאול את עצמו מהי האסטרטגיה הארגונית, ולאן הוא ולאן הארגון רוצים ונדרשים להגיע – על מנת ליצור ערך עסקי.

חשיבה עצמאית

לאחר מכן ניתנו מספר הרצאות מליאה. אחת מהן, הרצאה סוחפת, ניתנה ע"י ד"ר אייל דורון, הוא הדגיש והמחיש בהרצאתו את נושא החשיבה העצמאית, כמה היא נדרשת למנהלי פרויקטים ולכל אדם באשר הוא.
כדוגמא סיפר שהוא אינו מאפשר לילדיו להכין שיעורי בית לבית ספר שכן הנ"ל דוגלים רק בתשובה אחת נכונה לכל שאלה ואינם מאפשרים למעשה חשיבה עצמאית…
באותה נשימה הוא טען שכאשר עוסקים בנושאים מקצועיים אין משמעות לחוכמת ההמונים ויתרה מכך, היא שגויה ואינה מביאה לתובנות פורצות דרך. בעולם של ימינו אנחנו נדרשים, לדבריו, להמציא את עצמנו כל יום מחדש. בהחלט הרצאה מעוררת חשיבה…

 

ומי הזוכים בפרס פרויקט השנה?

תחרות פרס פרויקט השנה כללה גם השנה מספר פרסים בתחומים של אסטרטגיה ובטחון, טכנולוגיה- פרויקטים טכנולוגיים ומערכות מידע, וחינוך ו/או תרומה לקהילה.

אני גאה בלקוחותיי וחבריי בכך שזכו במספר פרסים בעבור ביצוע פרויקטים מרשימים, מעניינים, לפי מתודות ניהוליות, והשיגו את מטרותיהם.

פרס פרויקט השנה

הזוכים מכי"ל מערכות מידע

לדוגמא, פרס בתחום מערכות מידע ניתן לפרויקט מערכת למיכון תהליך דיווחי קיימות בכימיקלים לישראל.

מנהל הפרויקט מטעם מערכות מידע הוא דורון גל-עד, מנהל הפרויקט מטעם הביזנס הוא רועי וידברג בשיתוף עם סופיה מאר, PMO היא איזית בוסטין.

המערכת מיועדת לאסוף מידע מכלל אתרי כי"ל- 200 משתמשים, בכ- 50 חברות על פני 4 יבשות, בנוגע לדיווחי אקולוגיה, פליטות וכד', כל מה שנדרש לטובת הדיווח התאגידי של החברה.

טרום הפרויקט תהליך זה של איסוף נתוני קיימות היה לא יעיל והתנהל במספר מערכות ומקומות שונים. בניית המערכת ארכה 10 חודשים תוך התאמת מוצר מדף לצרכי כי"ל. לאחר מכן התבצעה הטמעה גלובלית.

הפרויקט הסתיים בהצלחה, תוך עמידה במשולש הזהב: תכולה, זמן, עלות והשגת היעדים העיסקיים עבור הלקוח הפנימי, הלוא הוא רפרנט דיווחי קיימות של החברה.

מובילי הפרויקט מעידים שגורם מרכזי בהצלחתו הוא שיתוף פעולה הדוק ומעולה עם הביזנס, בדגש על הגדרה מדויקת של הצרכים מהמערכת.

פרס פרויקט השנה 2017- הזוכים מחיל אוויר

הזוכים מחיל אוויר

בתחום האסטרטגיה והבטחון זכו מספר פרויקטים של חיל אוויר, כגון פיתוח מאמן למשימות טיסה במבנה, הקמת מעבדת אינטגרציה למסוקים, ופרויקט מודיעיני.

נברך אותם על זכייתם בפרס פרויקט השנה!

The new PM

בהמשך היום התפזרנו למסלולי המושבים שכללו השנה מסלול סייבר, חדשנות בניהול פרויקט, מיומנויות בינאישיות, כלים לניהול הפרויקט ומסלול פרויקטי השנה שזכו בפרסים.

אני הרציתי במסלול החדשנות, יחד עם עוד הרצאות מענינות ומעשירות. נושא ההרצאה היה "The new PM".  ההרצאה התייחסה למשולש הכישורים הנדרש ממנהל פרויקט, אותן 3 צלעות שמייצגות 3 סטים של כישורים שמנהל פרויקט נדרש להן: טכני, מנהיגותי, ועיסקי . מימוש 3 הצלעות האלו יקדם את הצלחת הפרויקט ובכך יגדיל את הערך שלך כמנהל הפרויקט עבור הארגון.
המסר הוא שתפקיד מנהל הפרויקט נמצא בטרנספורמציה, ויחד עם כל שוק העבודה שמשתנה- אנחנו מצופים לנהל את הקריירה של עצמנו. פה יש לנו מסגרת מכוונת של מה נדרש, אילו כישורים ומיומנויות רלבנטיים לתפקיד. זו הזדמנות מצוינת עבורנו לברר איפה הפערים האישיים שלנו, ואיפה אנחנו יכולים להשקיע כדי להתמקצע.

הזמנתי מנהלי פרויקטים לענות על שאלון "בחן את עצמך" שפיתחנו בלידרה, שמסייע במציאת אותם פערים ומקומות לחיזוק. אתה מעונין?/ את מעונינת?-  הצטרפו לניוזלטר שלנו כאן באתר ולאחר המענה על השאלות תקבלו במייל חוזר את תוצאות הפענוח.

מצגת ההרצאה כאן 

את הכנס סגרו שתי הרצאות מליאה נוספות, מפי המאמן פיני גרשון ולאחריו מנהל נתב"ג שמואל זכאי.

האחד דיבר על הצטיינות, מיקוד בדברים בהם אתה טוב, אימון והשקעה לטובת הצלחה. השני הסביר איך נתב"ג, שדה תעופה במדינה קטנה, הצליח להתרומם ו"לעלות ליגה" לליגה הבינלאומית בעזרת אסטרטגיה, חזון וביצוע פרויקטים מוצלחים.

 

אז זה היה הכנס של השנה, ועד לכנס של שנה הבאה, נאחל פרויקטים מוצלחים וקריירה מקצועית ומתפתחת!,

 

לאתר תוכניית הכנס השנתי: https://pmi-2017.events.co.il/home

לסיכום של היום על ידי אנשים ומחשבים : http://www.pc.co.il/news/243437/

 

בברכה,

גלית וצוות לידרה

More
2764 0
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 6
  • 7
  • 8

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English

מאמרים מומלצים

  • מה זה PMO?
  • ניהול פורטפוליו פרויקטים – למה?
  • טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה
  • מנהל פרויקט- יש לך ספונסר?
  • English

קטגוריות נפוצות

  • ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים
  • הצצה לפרויקט
  • ללא קטגוריה
  • מאמרים
  • קצרצרון

פוסטים אחרונים

  • מה למדתי מאבא על ניהול עסק עצמאי
  • פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה
  • PMO בחברת מדיקל- איך זה נראה?
  • האם פרויקט בראשית הצליח?
  • רשמים מהכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2019

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English
Copyright © 2014 Leadera. All Rights Reserved.

ייעוץ ואסטרטגיה דיגיטלית – מיכאל פינגרוט | מיתוג ועיצוב – Nylon | פיתוח - Shmi Go La mobile