info@leadera.co.il 077-3008614
  • דף הבית
  • אודות
  • הפתרונות שלנו
    • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
    • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
    • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
    • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
    • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • הלקוחות שלנו
  • לקוחות ממליצים
  • בלוג
  • צור קשר
  • עברית
  • English

מה הפעיל את הצ'קלקה?

HomeTag "PMBOK"
מה הפעיל את הצ'קלקה?
אוקטובר 16 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, PPM, בקרת פרוייקטים, מדדים, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

מה הפעיל את הצָ'קָלָקָה באבחון?

אתגרים בהטמעת תהליכים בניהול פרויקטים  - PMO

אתגרים בהטמעת תהליכים בניהול פרויקטים- PMO

הקניית שיטות עבודה בניהול פרויקטים כחלק מתפקידו של גוף ה-PMO

חלק מתפקידו של PMO   בארגונים רבים הוא לבנות מתודולוגיה מתאימה, כלומר שיטת עבודה ארגונית לניהול פרויקטים, שתאפשר לייעל ולטייב את העבודה תוך שהיא מאפשרת גמישות ושיקול דעת בהתאם לצרכים השונים של הפרויקטים המגוונים. המטרה היא מצוינות בניהול פרויקטים כתהליך סיסטמטי ועיקבי.

בנקודה הזו אנו בלידרה "נקראים לדגל" מעת לעת, כדי לסייע בידי הארגון (לקוח) וה- PMO ולבנות את המתודולוגיה  , או לסייע בהטמעתה במידה והיא כבר קיימת. כשזה קורה, אנחנו, כמו יועצים בתחומים רבים, מתחילים עם אבחון בארגון, על מנת להציף את הפערים בין הרצוי למצוי ולהציע תכנית לסגירת הפער. עד כאן זה עניין שבשגרה.

לאחרונה נכנסנו לארגון, גלובלי, לא גדול, והתבקשנו לאתר פערים בניהול פרויקטי יישום פתרונות ללקוח. יצאנו לדרך והתחלנו כמובן במי שעומד בראש התהליך – מחלקת ה-PMO. ככל ששמענו, ראינו והתרשמנו, קיים בארגון תהליך ניהול פרויקטים מסודר, מתועד ומתודי באתר הפנימי של הארגון. לכולם יש גישה, הכל כתוב ואין שאלה בסגנון של "מה עושים מתי" שאין לה מענה. לכל הדעות מרשים ומפתיע בהינתן שמדובר בארגון לא גדול, שצמח במהירות וממוקם בקדמת הטכנולוגיה.

אז מה לא עובד?- אחרי האופוריה הופעלה הנורה האדומה

בתהליך האבחון נפגשנו עם גורמים רבים, כולל מנהלי פרויקטים, חברי צוות, מנהלים בדרגות שונות ומפונקציות שונות. שאלנו שאלות רבות שמאפשרות לנו לאסוף חלקיקי פאזל קטנים לכדי תמונה היקפית אחת.

לאט לאט התבהר לנו (ויש לציין שלא במפתיע כי זה מאד נפוץ) כי קיים בארגון פער בין עצם קיומה של המתודה לבין השימוש בה. העובדה שיש שיטות, כלים וגלופות, עדיין לא מבטיחה הטמעה, יישום ושיטה מובנית כהרגלי עבודה של המשתמשים.

לפער הזה יש סיבות מגוונות, וחשוב להבין את מקור הסיבה כדי לדעת במה לקדם. אז התחלנו לחפור…

בפגישה עם קבוצה גלובלית של מנהלי הפרויקטים, שנערכה ביום השני של האבחון, אחרי שכבר כמה רכיבי פאזל התחילו להתקבץ בפינה אחת של התמונה, הכריז אחד מהם שסגנון העבודה של מנהלי הפרויקטים בארגון הוא ריאקטיבי באפון גורף. הם מגיבים ולא יוזמים. בשלב הזה, נדלקה נורה האדומה והחלטנו לחפור לעומק האמירה. בתחילה היה חשוב לברר אם זו תחושה בודדת או שכולם שותפים לה. מיד ובאופן מאוד נחרץ, הסכימו כולם. בשלב הזה הנורה האדומה כבר הבהבה כמו צָ'קָלָקָה של רכב חרום – או כמו שקבעה האקדמיה ללשון עברית – הצְפִירור הופעל (צְפִירור = הלחמה של צפירה ואור). הנורה המשיכה להבהב כשהסתבר שאין באמת תכנית עבודה ברורה לכל פרויקט, אין סיכומי פגישה ומעקב אחר משימות לביצוע והחלטות, אין ניהול סיכונים וחשיבה קדימה – והרי זו המהות של עבודה פרואקטיבית. היכולת ליזום, לתכנן ולעקוב אחר הביצוע עד לסיום הפרויקט.

הטמעה- האם הימצאות סטנדרט ומתודה הופכים את מנהל הפרויקטים לפרואקטיבי? 

תפקידו של מנהל פרויקטים מכל סוג ובכל ארגון הוא להוביל את הצוות שאחראי להשגת יעדי הפרויקט. המילה הובלה היא המשמעותית בהגדרה והיא עומדת בסתירה לסגנון מגיב, ריאקטיבי. כך אחד הגורמים שנמצאים בליבת ההצלחה של תפקיד מנהל פרויקטים, עלו לדיון.

אחת האמירות שנאלצנו להתמודד עימה היתה – אם יהיו למנהלי הפרויקטים גלופות מתאימות לסיכום פגישה, להכנת תכנית וכו' – מידת הפרואקטיביות שלהם תעלה. האמנם? האם חזרנו אחורה לדור שדוגל בלומר לעובד מה לעשות וזה ייעשה? איפה ההעצמה? איפה פשוט לומר לעובד מה מצפים ממנו כהצלחה התפקיד ולתת לו את החופש ליזום ולהביא תוצאות? האם נכון לנו כמנהלים לתת מתכונים לעובדים ולצפות מהם לפעול על פי המתכון במדויק?

אין ספק שכבודן של המתודות והגלופות נמצא במקומן וחשיבותן רבה לשימור תהליך עקבי, מתודי וכלל ארגוני. אך חשוב שלא נצפה מהן שיהפכו את מנהלי הפרויקטים למקצוענים בתחום. מנהל פרויקט פרואקטיבי יודע כיצד להשתמש בגלופה, מתי להשתמש בה ואיך למצות ממנה את התועלות שיקדמו אותו בהובלת הפרויקט. מניסיוננו מנהל פרויקט שרק ממלא את הגלופה כי כך התבקש, לא יקדם את הפרויקט לכדי הצלחה.

כלומר, שסיבה מרכזית לחוסר השימוש במתודה ולפער המתואר, היא התנהלות ריאקטיבית של מנהלי הפרויקטים. על מנת לשנות ולשפר את המצב ולאפשר הטמעה של המתודה, כדאי להתחיל בשינוי סגנון העבודה וההתנהלות של מנהלי הפרויקטים לפרואקטיביים יותר.

לסיכום

ככל שהתארך האבחון באותו ארגון, זיהינו להפתעתנו עוד ועוד סימפטומים ותופעות שסייעו לנו לגבש ממצאים ותכנית פעולה מתאימה. מכניסה כל כך מפתיעה שמשדרת סדר וארגון בכל פרויקט כולל לוח זמנים ותכנון מפורט, האבחון הציף מספר אזורים בהם הומלץ לארגון להתמקד ולסגור פערים. חשוב לציין שעם מנהלת PMO  נמרצת, איכותית ופרואקטיבית כמו שפגשנו, השמיים הם הגבול ולא רחוק היום שהארגון יתקרב לשם.  אל תחששו לחפש את אותה צ'קלקה בארגון. איתור נכון שלה עשוי לרמז על אחד הגורמים המעכבים את הצלחתו.

 

בהצלחה! גילית סגל, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
3079 0
מה התחדש בגרסת PMBOK החדשה?
ספטמבר 27 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMBOK6, PMI, PMO, PMP, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים

PMBOK6, גוף הידע בניהול פרויקטים בגרסתו החדשה

PMBOK6

PMBOK6 by PMI

השנה העברית החדשה, שמסמלת התחלות חדשות, הביאה לנו במקרה לגמרי גם גרסה חדשה של גוף הידע הבינלאומי בניהול פרויקטים (על אף שבוועדה הפעם היתה גם נציגות ישראלית וזה מרשים כשלעצמו).

למי שלא מכיר, ספר ה- (PMBOK) Project Management Body Of Knowledge , ובעברית- גוף הידע בניהול פרויקטים,  נודע גם בכינויו "התנ"ך בניהול פרויקטים" ומכיל את כל ההגדרות, מינוחים, תהליכים וטכניקות הנדרשים לניהול הפרויקט. הספר הוא מטעם Project Management Institute (PMI), העמותה העולמית לניהול פרויקטים, ששוקדת על עדכונו והפצתו מידי מספר שנים.

הספר התעדכן עכשיו כדי לשקף את ההתפתחויות והשינויים בעולם ובסביבת הפרויקטים מאז הגרסה הקודמת שיצאה ב – 2013. בנוסף, כיוון שגוף הידע מהווה גם סטנדרט העומד בדרישות ה ANZI האמריקאי (מכון התקנים האמריקאי), הריהו מחויב בעדכון אחת לחמש שנים לפחות.

אז מה התחדש בורסיה הנוכחית?

האמת שכמי שמכירה את הספר על בוריו, גם כסגנית נשיא ב PMI ישראל,  וגם כמי שמלמדת אותו לבחינות ההסמכה של ה- PMP, הופתעתי מהיקף השינויים ביחס לגרסאות קודמות. מדובר בכמה שינויים עקרוניים תפיסתיים-

אג'יליות

לראשונה ב-PMI יש התייחסות איך ליישם את התפיסה של ניהול פרויקטים בסביבה משתנה/ אג'ילית, ובאופן כללי איך להתאים את המתודולוגיה לאילוצי הארגון, הסביבה וסוגי הפרויקטים. פרק שלם מבין הפרקים הפותחים, מתייחס לסביבת העבודה וההשפעות הפנימיות והחיצוניות לפרויקט. כמו כן כל תחום ידע מיוצג גם בפרויקטים שמנוהלים באופן איטרטיבי או אג'ילי. יתרה מכך, ספר ה- PMBOK פורסם בשילוב וביחד עם ה- Agile Practice Guide.

דגש על אסטרטגיה וידע עסקי

בחלק הפותח ניתן דגש לחיבור בין פרויקטים לאסטרטגיית הארגון והצד העסקי . אני חייבת לציין שאני אישית מאד מתחברת לנושא הזה שקשור לניהול פורטפוליו פרויקטים. זהו מניסיוני אחד המקומות שבהם PMO יכול לחולל שנוי ולייצר ערך מוסף גבוה לארגון. למשל כאשר צריך לתעדף פרויקטים, או כאשר יש מצוקת משאבים ונדרשת הסטה שלהם מפרויקט חשוב פחות לפרויקט חשוב יותר וכד'. המלצות לפעולות מסוג זה צריכות להנתן בהתבסס על ההבנה מהי אסטרטגיית הארגון ובאיזה אופן כל פרויקט תורם לה.

מבחינת מנהל הפרויקט המסר הוא להכיר, להבין ולהתייחס לפאן העסקי של הפרויקט. גם אם מנהל הפרויקט לא יצר ואינו אחראי לתוכנית העסקית שמצדיקה את מימושו של הפרויקט, הרי שבתור האיש האמון על העשייה והיצירה של התוצר או התוצאה- הוא/היא חייבים להכיר ולתת את הדעת על התועלת העיסקית שתצמח לארגון מהפרויקט. הבנה זו משפיעה על קבלת החלטות בפרויקט ומאפשרת למשל הצפה של סיכונים רלבנטיים להנהלה, כאלו שמסכנים את מיקסום התועלת מהפרויקט. שני מסמכים ספציפיים שרלבנטיים להבנה הזו הם: Business case, Benefit Realization Plan.

תפקידו של מנהל הפרויקט כמנהיג צוות הפרויקט

התייחסות נוספת ומשמעותית, ואולי החידוש המרגש ביותר, הוא פרק שלם וחדש על תפקיד מנהל הפרויקט. כידוע PMI  פרסמה לא מכבר את משולש הכישורים למנהל הפרויקט, וכעת היא מקדישה לנושא פרק שלם בספר החדש המתאר איך מנהל פרויקט יכול להוביל פרויקט באפקטיביות. ההרחבה היא בתחום המנהיגות, Leadership .
הפרק כולל תיאור תפקיד של מנהל פרויקט והשוואתו למנצח על תזמורת, התיחסות למעגל ההשפעה של מנהל פרויקט על בעלי ענין, וכאמור ציון משולש הכישורים תוך הרחבה על ההבדל בין ניהול למנהיגות, התייחסות לכח ארגוני ופוליטיקה, והסבר מפורט על משמעות האינטגרציה שמנהל פרויקט עושה ברמות השונות.

תחומי הידע, Knowledge Area

גם בעשרת תחומי הידע יש עדכונים. אמנם לא נוסף תחום ידע חדש אך שמות שונו כדי לחדד נושאים מסוימים, ותהליכים התווספו בהתאם לפרקטיקה המשתנה.

ניהול אינטגרציה- התווסף תהליך חדש שנקרא Manage Project Knowledge, שנותן את המקום החשוב כל כך, שהיה חסר עד כה, להפקת הלקחים ויישומם מפרויקט לפרויקט.

ניהול תכולה- יש התייחסות לממשק ולקשר בין מנהל הפרויקט ל- Business Analyst. PMI הוציאה לאחרונה את ה- Business Analysis Practice Guide וכעת היא מחברת ומתארת את המימשק בין שני התפקידים.

ניהול זמן- שינה שם והפך ל- Project Schedule Management. אולי עכשיו יהיה פחות בלבול בין "ניהול זמן"= איך אני קם בבוקר ומארגן את זמני על מנת להספיק את כל משימות היום, לבין "ניהול לו"ז"= שהוא לוח הזמנים של הפרויקט על שלל המשימות, אבני הדרך וחבילות העבודה שיש לממש.

ניהול איכות- Quality Assurance הוא ברוב המקומות מחלקה נפרדת וייעודית בארגון ולא חלק מהפרויקט, ולכן התהליך נקרא עכשיו Manage Quality  , שהוא כן חלק מתפקידו של מנהל הפרויקט, שאחראי על איכות הפרויקט אותו הוא מנהל.

ניהול משאבי כח אדם- שינה שם והפך ל- Project Resource Management כדי לכלול את כלל המשאבים של הפרויקט ולא רק כח האדם.

ניהול תקשורת- נעשתה אבחנה בין Communication שמתייחס לפעולת התקשורת בפרויקט, לבין Communications שמתייחס לתוצרי התקשורת: דהיינו מסמכים, ניירות, דו"חות ועוד.

ניהול סיכונים- בתחום ידע זה חלו כמה וכמה שינויים: התווסף תהליך חדש של Implement Risk Responses שבה ללמדנו שלתכנן סיכונים זה טוב וחשוב אבל לא מספיק וצריך גם ליישם את כל תוכניות התגובה היפות שכתבנו.

בנוסף, התווספה אסטרטגיית תגובה לארבע שהיו, והיא escalate. כלומר, להסלים ולהציף סיכונים משמעותיים ושאינם בשליטה של מנהל הפרויקט, להיררכיה גבוהה יותר שאמורה לטפל בהם.

ניהול רכש- הפרק עבר מטמורפוזה ושינוי כללי, והוא כעת בראייה יותר גלובלית.

ניהול בעלי ענין- מתייחס כעת פחות לניהול בעלי העניין ויותר ל- engagement, שכן פעמים רבות אי אפשר לשלוט בבעלי העניין אבל בהחלט ניתן להחליט איך מערבים אותם בפרויקט.

 

בנוסף, נושא ה- ITTO, כלומר Inputs, Tools &Technique, Outputs , נעשה פשוט יותר כאשר מסמכים דומים קובצו תחת כותרות משותפת. למשל- Project Management Plan שמהווה אינפוט אחד ומכיל בתוכו תוכנית לניהול לוח זמנים, תוכנית לניהול תכולה, הערכת עלויות ועוד.

 

שינויים אלו מתוארים בחלקם גם בוידאו באתר PMI.

 

איך זה משפיע על ההסמכה?

מי שכבר מוסמך PMP- זה לא באמת משפיע. מה שכן, כדאי להכיר, להתענין וליישם על מנת להיות רלבנטיים. ניתן לקרוא וללמוד על השינויים ולדווח על לימודים אלו לטובת נקודות PDU.

מי שרוצה להיות מוסמך PMP- השינוי ישפיע החל מ- 2018 אז תשתנה בחינת ההסמכה באופן שישקף את השינויים בספר. (זוהי תזכורת לכל תלמידיי בקורסי הכנה ל-PMP, שלמדנו עד כה את הספר בגרסה 5, לרוץ ולהבחן לפני השינויים… )

ולסיום

כמי שמאמינה שכל אחד צריך להיות עם אצבע על הדופק ולדאוג לפיתוח האישי והמקצועי שלו, הרי שחידושים בתחום הם סימן טוב לדינמיות ורלבנטיות. ולכן בהחלט הזדמנות טובה עבורנו אנשי המקצוע בניהול פרויקטים, לסמן לעצמנו מטרה לשנה החדשה ללמוד ולהתעדכן בשינויים אלו, בין אם באמצעות קורסים ובין אם באמצעים אחרים.

 

בהצלחה! גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

 

More
5206 1
איך לעשות כסף מזבל?
יולי 27 2017 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים, הצצה לפרויקט 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, איכות סביבה, אנרגיה, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, רגולציה, תשתיות

הקמת מפעל מיחזור RDF בחיריה

מבט אחר על חיריה

לשמחתי אני מזדמנת לסיורים רבים, כחלק מהסיורים של PMI ישראל, אותם אני מארגנת מתוקף תפקידי כסגנית נשיא בעמותה. הפעם הגענו, קבוצה של מנהלי פרויקטים, למפעל למיחזור RDF בחיריה, זאת ביוזמתו של דני בן יונס, מנהל פרויקט הקמת המפעל ומשתתף פעיל ב PMI.

הפרויקט והסיור מעניינים ומעשירים, גם ברמת ניהול הפרויקט אבל גם מהזווית הפרטית, שהרי כולנו זורקים זבל…

ברמה האישית הופתעתי לראות כמה ניתן ללמוד עלינו מהאשפה אותה אנו זורקים, שלא לדבר על היכולת לאפיין "אשפה ישראלית" ובתוכה אבחנה לפי אזורי מגורים/ ערים/ שכונות- מדהים.

 

רקע והצורך בפרויקט

מפעל המיחזור בחיריה הוא כיום המפעל הגדול במזרח התיכון מבין המפעלים הקיימים, כולל בארץ.
בעבר הוא שימש כאתר הטמנה לפסולת (הר חיריה המפורסם שנראה למרחוק), אך רשות שדות התעופה/ נתבג התלוננו על ציפורים וסכנה לטיסות. על כן התקבלה החלטת ממשלה להעביר את ההטמנה לאתר "דודאים" ולהשאיר בחיריה רק תחנת מעבר.
חשיבה ארוכת טווח ושיקולי קיימות ואיכות סביבה שינתה את התמונה, ועל העיריות הוטל לשלם אגרת הטמנה על הזבל שתושבי העיר מייצרים.
בנוסף, כמות הזבל רק עולה לאורך השנים. האתר משמש כיום את כל גוש דן: תל אביב, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון, אור יהודה וכו'. בעבר היו כלולות ערים נוספות כגון ראשלצ ורמה"ש, אך עקב כמויות הזבל הגדלות, ערים אלו ואחרות מקבלות כיום שירותי מיחזור והטמנה מאתרים אחרים. משקל הזבל מגוש דן מגיע כיום לכמות של מיליון טון בשנה, 200 מיליון שקל העלות של הזבל…

כך נולד צורך לצמצם את כמות הזבל המוטמנת ואיתה את אגרת ההטמנה. צמצום כמות הזבל המוטמנת יכולה להתקבל בין השאר על ידי מיחזור חלק ממנו.

גלית יסקרביץ טיץ ומנהל הפרויקט דני בן יונס

מפעל ה RDF- Refuse Derived Fuel

כמות הזבל המגיעה מגוש דן למפעל, שמשתרע על פני 22 דונם,  עומדת כאמור על כמיליון טון בשנה. חצי טון ממוחזר והשאר הולך להטמנה.

הלקוחות מהם מתקבל הזבל הן העיריות. הרעיון הוא להפיק כמה שיותר מכל טון זבל ולמכור הלאה כדי לייצר רווחיות. הלקוח המרכזי והיחיד לטובת חומר ה RDF המיוצר הוא מפעל נשר לייצור מלט, שמשתמש בחומר כדלק. החוזה בין נשר למפעל מיחזור הוא לתקופה של 10 שנים, כאשר ה- RDF שמשונע לנשר מהווה רק 10% מהדלקים הפוסיליים שהם צריכים והם היו שמחים לעוד. מפעל המיחזור מייצר חומרים נוספים מלבד RDF, למשל קומפוסט.

מיחזור הזבל מאפשר WIN-WIN לכמה גורמים: חברת המיחזור Veridis, שהיא חברה אמריקאית שמרוויחה מהכנסות המפעל; חברת נשר, כלקוח, חוסכת בהוצאות הדלק; העיריות שאמנם משלמות על מיחזור כמו הטמנה, אבל חוסכות את הוצאות השינוע לדודאים.

 

היעדים שהעמיד לעצמו המפעל הם:

  • הפחתה של שיעור הפסולת המוטמנת
  • הגדלה של שיעורי המחזור
  • הוזלת עלויות בטיפול בפסולת לאורך זמן
  • התאמה להפרדת פסולת במקור
  • ייצור אנרגיה חלופית מפסולת
  • הקטנת פליטות גזי חממה

הפסולת שמגיעה למפעל מגוונת וכוללת:

  • 40% חומר אורגני
  • 8% קרטון
  • 17% נייר
  • 4% טקסטיל
  • 13% פלסטיק
  • 5% חיתולים
  • אחר – מתכות, מוצרי חשמל ביתיים ועוד

כאשר הזבל מגיע למפעל, השלב הראשון הוא למיין.

את החיתולים למשל אין טעם למחזר (משיקולים מובנים…) ועל כן משאיות מאזורים מרובי ילדים וחיתולים הולכים הישר להטמנה…
פסולת פלסטיק, נייר וטקסטיל, לעומת זאת, נחשבים לבעלי ערך קלורי גבוה והם עוברים גריסה, בקרה וניפוי לשם הפיכת ל FDR שנמכר כדלק ירוק וידידותי לסביבה. כיום בגדים נזרקים הרבה יותר מבעבר וניתן למצוא אותם בפסולת שמגיעה בכמויות גדולות. נכון הדבר עוד יותר בחילופי עונות כשאנחנו מסדרים ארונות וזורקים מכל הבא ליד…
פלסטיק כמעט ואינו מתכלה בהטמנה, אבל כחומר דלק הוא בוער נהדר ולכן השימוש בפלסטיק לייצור RDF הוא רב הישגים: גם נחסכת ההטמנה, גם התוצר נמכר לנשר ומרוויחים כסף, וגם נחסכות הוצאות ההובלה לנגב להטמנה.
אגב, בקבוקי השתיה שנאספים בכלובים נפרדים אינם מגיעים למפעל המיחזור ונשלחים למקום אחר, שם ייעודם הוא בעיקר לבגדי פליס. חשבתם פעם כמה הבגדים שאנו לובשים דליקים?…
על פי מנהל המפעל, חוק "עשר אגורות" לשקיות הסופר, לא עשה אימפקט גדול עד כה, ולא ניכר כי כמות השקיות קטנה.
מהזבל האורגני מייצרים קומפוסט. לכן משאיות זבל שמגיעות מאזורי מסעדות בתל אביב, דוגמת הנמל, מופנות למיחזור קומפוסט.
כאב הראש הגדול של המיחזור היא הזכוכית כיוון שהיא נשברת. כשזה קורה, אין יכולת להפריד בין השברים לשאר הפסולת ולא ניתן להשתמש לזבל אורגני שמא השברים יגיעו דרך הדישון לפירות וירקות אותם אנו אוכלים.

המפעל כולל 3 קווי ייצור: 2 קווי פסולת ביתית וקו אחד תעשייתי, ועובד 24 שעות למעט ימי שבת.

המיון נעשה בשיטות מגוונות כגון מיון לפי גודל חור בתוף, מיון אופטי באמצעות החזר אור, מסרק אוויר, וכו', ללא מגע יד אדם. ועל אף זאת, כיוון שמדובר במיון סטטיסטי הרי שהוא לא מדויק (פחית קולה יכולה להתפס עם שקית למשל). ועל אף זאת המפעל נחשב הצלחה ואם ניתן היה להגדיל עוד יותר את היקף המיחזור- היה לכך ביקוש.

פרויקט הקמת מפעל RDF

פרויקט ההקמה

בשנת 2009 נחתם הסכם בין דן איגוד ערים (עיריית ת"א), לבין חברת נשר. נשר הביאה קבלן משנה בשם וייאוליה (כיום Veridis), שהביא איתו את הטכנולוגיה.

כמו הרבה פרויקטי בינוי בארץ, הפרויקט "בילה" שנתיים בבתי משפט, ובשנת 2011 התחיל התכנון עם מתכננים ישראלים. ב 2014 החל שלב הביצוע, שנמשך שנתיים וחצי, עם תקציב הקמה של 400 מיליון שקל. הפעלת המפעל תוכננה ליולי 2016.

מנהל הפרויקט הוא דני בן יונס, ומהנדס המפעל הוא מוטי ויינשטוק. למרבה ההפתעה לשניהם ניסיון כעובדי אינטל ב Clean room והנה עכשיו הם בפרויקט בחיריה.

הם וכלל צוות הפרויקט עמדו בכל היעדים, והעמידו מפעל בן 22 דונם, מתוכם 11 דונם שטח בנוי, הגדול באירופה בהיקף הזבל שממחזר. בנוסף עמדו בלוחות הזמנים ואף הקדימו בחודש וחצי.

לדבריהם ההצלחה נזקפת להכנה טובה, גם בהיבט ההנדסי וגם בהיבט הניהולי.

אתגרים ותובנות בניהול הפרויקט

  • הנדסי- תכנון תלת מימד חוסך זמן ומקדם משמעותית את הפרויקט בהיבטיו ההנדסיים. בפרויקט הנ"ל היה תכנון תלת מימד אך רק לציוד, ואם היה תכנון מלא- מעריכים שהיה נחסך זמן נוסף.
  • ניהולי- הפרויקט הזכיר את מגדל בבל- קבלן ישראלי, טכנולוגיה גרמנית, משפצים מכל העולם. צריך לדעת לעבוד בצוות מגוון ובינתרבותי שכזה.
  • ניהולי- תוכנית ההיתרים, שמהווה צוואר בקבוק בכל פרויקט תשתית, היתה כאן משמעותית אף יותר כיוון שדרשה התמודדות עם דברים שנעשים פעם ראשונה. למשל, כיבוי אש. אין עוד מפעלי מיחזור בסדר גודל הזה ולכן לנציגות כיבוי אש היה קושי להציב את דרישותיהם מהמפעל. ההתמודדות נעשתה באמצעות הזמנת נציגות מכבי אש לסיור במקום גם לפני וגם תוך כדי הקמה כדי ל"ראות בעיניים" ולהבין יחד מה הצרכים למניעת/ כיבוי שריפות. בסיור שלאחר מכן ראינו את תותחי הקצף המותקנים במקום, בייחוד באולם התוצר הסופי, ה- RDF, שהלוא הוא דלק לכל דבר. נפיץ ביותר.
  • ניהולי- הנהלת הפרויקט היתה שותפות המורכבת מאיגוד דן וויאוליה. מבחינה ניהולית זה אומר דיווח כפול והתנהלות בין שני גורמים, מה שמייצר מורכבות ועומס על מנהל הפרויקט. צריך לדעת להתנהל בתבונה. היה מעקב צמוד על לוח הזמנים של הפרויקט והנתיב הקריטי שלו, בעזרת PMO לפרויקט, שאיפשר לשקף להנהלה את הסטטוס וההתקדמות בכל רגע נתון.
  • הנדסי- תוכנית הביסוס היתה מאד מורכבת שהרי לא מדובר בקרקע יציבה, אלא בהר זבל (חיריה). כדי להתמודד עם אתגר זה הובאו 600 עמודים מוכנים מראש, שנדחפו לקרקע כשהם מוכנים, באמצעות מכונה שהובאה מספרד. חלק מהעמודים באורך 40 מטר… לפרויקט היו שני קבלני ביצוע, אחד לביסוס, שהיה מורכב, והקבלן השני לשאר. דרישה הנדסית נוספת היא לעגורנים ייחודיים לטיפול בזבל. הצורך הוא ברמת דיוק גבוהה במיוחד שלא בנמצא בארץ.
  • הנדסי- נפח המיחזור הגדול היווה אתגר לטכנולוגיה שלא התנסתה בהיקפים כאלו. יתרה מכך הטכנולוגיה גרמנית אבל האשפה ישראלית… מסתבר שההבדלים בין התרבויות ניכרים גם באשפה: בישראל זורקים לזבל כלי חשמל, מה שהטכנולוגים הגרמנים לא מכירים מהבית…, בנוסף יש באשפה כמות גדולה משמעותית של פירות וירקות, העונתיות מורגשת כאשר באפריל למשל יש עומס עקב ניקיונות הבית לקראת הפסח…וכד'.
    כדי להתמודד עם המאפיינים הייחודיים האלו הושקעה עבודת תכנון, ובוצע פיילוט לטכנולוגיה. לשלב הביצוע כבר הגיעו מנוסים.

וכמובן שתמיד יש מה עוד לשפר ואיך לייעל.

לאחר ההרצאה יצאנו למפעל לראות במו עיננו את תיפקוד המפעל. מלבד הניחוח ממנו קשה להתעלם… המראה מרשים ובאמת מלהיב לראות איך ניתן לעשות כסף מזבל.

תודה לדני ומוטי על האירוח המענין והמכבד. בהצלחה בפרויקטים הבאים!

אלו סרטונים המתארים את פעילות המפעל:

https://www.youtube.com/watch?v=PJ_a_WQVi8g
https://www.youtube.com/watch?v=7HqV9UmoE7g

 

 

להתראות,

גלית

 

More
4020 1
מה זה מסמך ייזום? ואיך הוא קשור ליציאה לחופשה?
יולי 13 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, יעדי פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מסמך ייזום, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

 

http://www.freedigitalphotos.net/

Project charter

מה זה מסמך ייזום?

את המונח מסמך ייזום כבר שמעתם? ואולי כתב אמנה? יש כאלה המכירים אותו בתור Project charter. אז על מה אנחנו מדברים פה בעצם?

לפי הגדרת ה PMBOK ורסיה 5, מסמך ייזום פרויקט הוא "מסמך המופק על ידי יוזם הפרויקט או נותן החסות, המאשר את קיומו של הפרויקט באופן רישמי ומספק למנהל הפרויקט את הסמכות להשתמש במשאבים ארגוניים עבור פעילויות הפרויקט."

זהו למעשה אחד המסמכים הראשונים בפרויקט ואחד החשובים שבהם, שמתעד פורמלית את ההחלטה להתקדם ולבצע את הפרויקט, תוך מינוי מנהל פרויקט אחראי.

 

מה כולל המסמך?

המסמך מתעד את הצרכים העיסקיים, את ההנחות, האילוצים, את הבנת צרכי הלקוח ודרישות העל ואת המוצר/ תוצאה שהפרויקט נועד לספק.

נושאים במסמך הם:

  • מטרת הפרויקט או הצדקתו
  • יעדי פרויקט מדידים וכיצד למדוד את הצלחתם
  • דרישות עיקריות
  • הנחות ואילוצים
  • תיאור כללי של הפרויקט וגבולותיו
  • סיכונים מרכזיים
  • אבני דרך מרכזיות בלוח הזמנים
  • תמצית התקציב
  • רשימת בעלי ענין
  • כיצד הפרויקט יאושר לסיום
  • מינוי מנהל פרויקט, אחריותו ורמת הסמכות שלו
  • שמו וסמכותו של נותן החסות שמאשר את מסמך הייזום

מסמך הייזום אינו מהווה את תוכנית הפרויקט המקיפה, שתבוא רק בשלב הבא, הלוא הוא שלב התכנון. כרגע, בשלב הייזום, אין עדיין מידע מלא ולכן כאן לא מדובר בלוח זמנים מקיף ומפורט, או בניתוח סיכונים שלם, אלא תכנון-על של הפרויקט על מנת לוודא שהוא ישים במסגרת הנתונה ותחת האילוצים המזוהים.

הרציונל בכתיבת מסמך הייזום, טרום הכנת תוכנית מלאה, הוא שבניית תוכנית פרויקט מקיפה, המכונה Project Management Plan (PMP) , דורשת משאבים רבים של זמן, כסף, אנשים, ואין טעם או אפשרות לצאת להשקעה הזו בתכנון, לפני שלא מאשרים פורמלית את הפרויקט בארגון.

את המסמך אמור לכתוב, או לפחות לחתום, הספונסר של הפרויקט, כחלק משלב ייזום הפרויקט.

 

למה זה חשוב לי כמנהלת הפרויקט?

מכמה וכמה סיבות.

ראשית כי המסמך מהווה את האישור הפורמלי לפרויקט בארגון, כלומר שבאופן תאורטי אם אין מסמך ייזום, אין לי פרויקט לנהל…

שנית, כי מסמך הייזום כולל את המינוי שלי להוביל את הפרויקט. בעולם המטריציוני של ימינו, בו אין לי כמנהלת פרויקט סמכות ישירה על צוות הביצוע, כתב המינוי הזה מהווה את הדבר הקרוב ביותר לסמכות שאקבל.

שלישית, מפני שבמסמך מוגדרת מהי הצלחת הפרויקט וכיצד תימדד, אז אם לא יהיה לי מסמך ייזום, איך אדע מהן מטרותיי ומה בעצם מאפשר לי להצליח בתפקידי?

בנוסף המסמך עושה סדר ומבהיר מידע נחוץ לתחילת הדרך.

לכן, גם אם אצלכם בארגון לא מונהג מסמך ייזום- כדאי ומומלץ לשאול ולאסוף את המידע, על מנת לצאת לדרך בצורה המיטבית כך שהמטרות ברורות לכולם.

 

אז מה הקשר ליציאה לחופשה?

רובנו, בעיתוי זה של השנה, מתחילים לחשוב על החופשה המשפחתית שתקרה איפשהו בחודשי הקיץ, אנחנו מקוות.

בהנחה שחופשה משפחתית היא פרויקט, כפי שכבר דיסקסנו בפוסט קודם, הרי שצריך להתחיל עם מסמך ייזום, כזה שיאפשר לנו להבין שהחופשה ישימה במסגרת הנתונה ותחת האילוצים המזוהים.

כשם שכל פרויקט שונה ממישנהו, עם מטרות שונות, בעלי ענין שונים וסיכונים אחרים, הרי שגם לכל משפחה יהיה פרויקט שונה ומסמך ייזום בהתאם. נראה שתי דוגמאות:

מסמך ייזום עוצרים בעין יהב

 

 

מסמך ייזום בראש שקט

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מה דעתכם? המסמך מבהיר, מסדר ומאפשר להתקדם לשלב התכנון המפורט?

אם מצאתם אותו ככזה, אתם מוזמנים ליצור אחד לפרויקט שלכם (ו/או עבור החופשה הפרטית שלכם ).

והכי חשוב- תבלו ותעשו חיים בחופשה!

 

להשתמע בפוסט הבא,

נטע קופלמן-הורביץ וגלית יסקרביץ-טיץ

נ.ב.- אם אתה רוצה להיות הראשון שמקבל עדכונים, אתה מוזמן להרשם לניוזלטר באתר.

 

More
9750 1
מנהל פרויקט, האם אתה עוזר למנכ"ל שלך לישון טוב בלילה?
אפריל 27 2017 Galit מאמרים 1 comments Tags: PMBOK, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, ספונסר
ניהול סיכונים בניהול פרויקטים

http://www.freedigitalphotos.net

 

שאלתם את עצמכם פעם, מה יאפשר למנהל שלכם לישון בלילה? להיות רגוע? לתת בכם אמון?…

 

בזמנו עבדתי עם מנהל בכיר מאד במערכת שהגדיר את קבוצת הפרויקטים האסטרטגיים מבחינתו לאותה תקופה, וביקש לעקוב אחריהם באופן אישי. הוא מיסד פגישות אחת לשבועיים עם מנהלי .אותם פרויקטים, ואני ביניהם, ואנו הגענו אליו לסקירה אחידה של הפרויקט לפי פרמטרים שהגדיר מראש כמעניינים מבחינתו, כחלק מתהליך של בקרת פרויקטים.

חלק מהמדדים היו הבסיסיים של "משולש הזהב" והתייחסו לתכולה, זמן ותקציב. אחרים התייחסו לתוצאות בדיקות המוצר, לעלות חומרי הגלם ועוד.

אחד אחד היינו מציגים, לפי הסדר, את הפרויקטים שלנו, והיה מתקיים דיון בנאמר. הפגישות איתו לא תמיד היו נעימות, במיוחד לא כשהיינו צריכים לדווח על חוסר עמידה בתכנון המקורי…

לאחר זמן מה, במהלך פגישת סטטוס שכזו של פרויקט מרכזי, הסתבר שיש בעיה, בעיה חמורה שיצרה מהומה רבתי והצריכה משאבים רבים כדי להתגבר עליה. בעיה, שזוהתה לפני כן כסיכון לפרויקט. תהה המנהל כיצד הגענו למצב שהבעיה "מתפוצצת בפנינו" כשידענו עליה לפני חודשים, ויכולנו והיינו אמורים לטפל בה. גמגמנו.

כמו מנהלי פרויקטים רבים הצגנו את תוכנית הסיכונים בישיבת התנעה של הפרויקט, "עשינו וי" על המשימה וקברנו את תוכנית הסיכונים במגירה ושכחנו ממנה.

המנהל הבהיר לנו אז באותו מעמד, מה מבחינתו נוטע בו אמון שאנו מנהלים את הפרויקט והוא יכול להירגע. הוא אמר אז "אם אתם לא מתכוונים לנהל באמת את הפרויקט ואת הסיכונים, אני מעדיף שלא תתחילו בכלל ואז אני אדע שאני צריך לדאוג בעצמי"….

המשפט הזה נחרת בזיכרוני, אבל מאז שמעתי אותו מהרבה מנהלים שאמרו לי בתמציתיות: אנחנו מצפים ממנהלי הפרויקטים שלנו לקחת אחריות, לנהל, להוביל. נשמח שייצרו לנו שקט תעשייתי ולא יטרידו אותנו בזוטות. ויחד עם זאת, כאשר דברים מסתבכים, עלולים להשתבש, נהיים בעייתיים- אנו מצפים לשמוע על כך, לקבל התרעה והרמה של דגלים אדומים.

כפי הנראה זו התחושה שאתם תקרינו שאומרת "אני על זה". אבל לא ממקום של בטחון עצמי מופרז אלא ממקום של לקיחת אחריות, של מקצועיות, של מסר שאומר- אני מכיר את הפרויקט שלי על בוריו, חרשתי אותו מכל הכיוונים ואני יודע מה עליי לעשות בכל תרחיש.

יותר מזה- אני שקוף איתך המנהל ואם יהיה משהו- אתה תדע, אני לא עומד להפתיע אותך בהפתעות לא נעימות.

 

כלומר, שבסופו של דבר הכלי שמאפשר לנו "להרגיע" את המנהל ו/או את הלקוח של הפרויקט שלנו, הוא הכלי של ניהול סיכונים.

מטרת ניהול סיכונים בפרויקט, על פי ה PMBOK , היא להגדיל את ההסתברות להתרחשות אירועים חיוביים ואת השפעתם, ולהקטין את הסתברותם של אירועים שליליים בפרויקט ואת השפעתם. כלומר- לבוא ולבחון את כל הארועים שעשויים או עלולים לקרות ולשבש לנו את היכולת לעמוד ביעדי הפרויקט.

בעזרת ניהול הסיכונים נוכל, מצד אחד אכן לשים את הבעיות הפוטנציאליות "על השולחן" ולא להתנהג כאילו הן לא קיימות, ומצד שני, לשים כנגדן תכניות מניעה ותגובה שיפחיתו את הסבירות לפגיעה בפרויקט במידה ויתממשו.

מניסיוני כדאי גם להקפיד על האופן בו אנחנו שמים את הבעיות "על השולחן". למה הכוונה? אף מנהל לא אוהב שבאים אליו עם צרות ובעיות, זה נתפס כטרוניות. לכן צריך להציף את הסיכון אבל יחד איתו גם את האלטרנטיבות לפתרון, שנקראת בשפת ניהול הסיכונים- תוכניות גידור/ הפחתה/ מניעה/ מגירה.

באותו פרויקט שמסופר מעלה, היו צריכות להגיע יחידות מוצרים שיועדו לסביבת הבדיקות. מסתבר שהיה עיכוב רציני בהגעת מוצרים אלו, שעיכבו את הקמת סביבת הבדיקות, שעיכבו את התחלת הבדיקות ואיתן את סיום הפרויקט.
הסיכון של אי הגעת היחידות הללו בזמן, דווקא זוהה ואף ניתנה לו תוכנית הפחתה. כך שהבעיה לא היתה באי זיהוי הסיכון ואף לא באי ניתוח שלו, אלא בכך שלא נוהל לאחר שכבר זוהה ונותח. בכך שלא היה מעקב אחר מימוש תוכנית ההפחתה ווידוא שרמת הסיכון יורדת לאורך הזמן. בת'כלס הציוד לא הגיע בזמן ולא שמנו לב, הרי יכולנו להפעיל בזמן את תוכנית ההפחתה ולהשיג את הציוד מפרויקט מקביל, מה שהיה נותן מענה חלקי.

נכון שניהול סיכונים במהותו מושפע מאופי המעריך, הטיות (Bias), סובייקטיביות, תפיסת סיכון, ועוד כהנה וכהנה גורמים, ועדיין, הוא מאפשר איזושהי בחינה ריאלית של המצב תוך התייחסות לבעיות צפויות ולא התעלמות מהן בבחינת הטמנת הראש בחול שאם לא נראה אותן- הן לא יקרו. אנו מצופים לנהל סיכונים בפרויקט, ואם יש סיכונים חמורים, בעלי סיכון גבוה וסימון "אדום" במניפת צבעי הרמזור אדום- צהוב- ירוק, אותם יש להציף כלפי ההנהלה מעלה כ"דגלים אדומים".

כדי לאפשר למנהל שלנו לישון טוב בלילה, אנחנו צריכים לנהל את הסיכונים בשוטף, ביומיום, ולא רק מסקר סיכונים אחד למישנהו, ולודא שכל פעם שיש סיכון חמור/ אדום- אנחנו מיידעים את המנהל שלנו ומביאים לו יחד את האלטרנטיבות להפחתת הסיכון. בדרך זו נמנע מהמנהל להיות מופתע לרעה, ונאפשר לו לישון טוב יותר בלילה.

 

אם אתם רוצים סיוע בהבניית תהליכי ניהול סיכונים פרויקטליים, או ליווי בניהול סיכוני הפרויקט שלכם- פנו אלינו.

מוזמנים לשתף,  גלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא,

אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר

More
4002 0
משולש הכישורים בניהול פרויקטים
מרץ 18 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, Talent, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים

מקצוען בניהול פרויקטים?

פיתוח ארגוני בניהול פרויקטים

PMI Project Manager Talent triangle

את את/ה מנהל פרויקטים, איך אתה יודע מה אתה צריך לדעת, או לחילופין מה פערי הידע שכדאי להשלים?

ואם את/ה מנהל של מנהלי פרויקטים (סמנכ"ל פיתוח, סמנכ"ל תפעול), איך תדע מה צריכים האנשים שלך לדעת, או איזה מנהלי פרויקטים אתה מחפש לגייס?

ואם את/ה בתפקיד שמכשיר מנהלי פרויקטים אצלכם בארגון (כגון מנהל הדרכה), בטח מצאת את עצמך שואל מה צריך לדעת מנהל פרויקט, איזה סט של כישורים צריך להיות לו?
אני זוכרת בבירור רב את היום שבו חבר טוב הציע לי לקחת תפקיד חדש של מנהלת פרויקטים. ואני, שלא הייתי מנהלת פרויקטים עד אז, לא הצלחתי להבין במה מדובר ומה התפקיד דורש ממני. "אבל מה אני צריכה לדעת?" הקשיתי ושאלתי, ובתמורה קיבלתי הררי מידע והגדרות תפקיד. אני חייבת לציין שזה לא ממש עזר לי להבין. אם יש משהו אחד שלגביו אין ויכוח, זה שמנהל פרויקטים צריך לדעת לבנות ולנהל גאנטים (לוחות זמנים של הפרויקט). האם בזה זה מסתכם?

ברור שלא. מספיק להסתכל על המגוון העצום של מטאפורות שהתפקיד הזה מעורר במנהלי פרויקטים בהתיחס לעצמם, כפי שהתיחסתי בפוסטים קודמים, כדי להבין כמה התפקיד מגוון, מאתגר, ושונה מפרויקט לפרויקט, ועל כן מן הסתם נדרשים לא מעט כישורים על מנת להצליח, שלא לאמר להיות סופרמן…

כיום, מעל 15 שנה מאז שאותו חבר עם כישורי שכנוע בלתי רגילים, שכנע אותי לקחת את התפקיד, למרות שלא ידעתי מה נדרש- ואני כבר עם מושג קצת יותר טוב על מה הכישורים שמנהל פרויקט צריך.

ועדיין,
כש PMI (Project Management Institute), העמותה לניהול פרויקטים, פרסמה לא מזמן את "משולש הכישורים למנהל הפרויקט"/ PM skills Talent Triangle, הרגשתי שזה חשוב ו"עושה סדר".

אז מה צריך לדעת מנהל פרויקט?

מסתבר שמנהל פרויקט צריך לדעת הרבה דברים…

המודל כולל 3 אשכולות של תחומים נדרשים:

  1. מיומנויות טכניות של ניהול פרויקטים-
    מיומנויות, כשירויות ויכולות הקשורות לביצוע העבודה הספציפית לניהול הפרויקט באמצעות ידע וטכניקות בתחומים כגון: איסוף דרישות, פעולות תכנון ובקרה, ניהול סיכונים, טכניקות חדשניות כגון אג'ייל ועוד
  2. יכולת מנהיגות ומיומנויות בינאישיות-
    היכולת להמחיש באופן רהוט חזון ולהשפיע על אחרים להתגייס להשגת החזון והיעדים.
    מיומנויות רלבנטיות בהקשר זה הן תקשורת, משא ומתן, הנעה, בניית צוות, ניהול קונפליקטים ועוד
  3. הבנה עיסקית ואסטרטגית-
    הכוונה להבנה וידע כלליים בעולם העיסקי, ליכולת לחבר את הנקודות ולראות את הקשר בין העבודה שהיחיד מבצע לתמונה הרחבה יותר בה הפרויקט פועל. ידע כללי זה נוגע לנושאים כגון מונחים פיננסיים, היכרות עם עולם השיווק, חוזים והתקשרויות ועוד.

כישורים אלו הם בנוסף להבנה או היכרות עם עולם התוכן הספציפי לפרויקט מסוים כגון הנדסה, טכנולוגיה, מערכות מידע וכד'.

 

מחקר שבוצע על ידי PMI  בקרב ארגונים והתפרסם תחת השם  "Building High-Performance Project Talent " ,

העלה שהכישורים הטכניים הם אלו שקשה למצוא בקרב מנהלי הפרויקטים אך מאידך אפשר ללמד; לעומת כישורי המנהיגות עליהם אמרו 66% מהארגונים שקשה ללמד אך הם יותר חיוניים להצלחת הפרויקט.

במחקר אחר , שפורסם ב PMI Pulse of the Profession, 2016, נראה כי ארגונים שמתמקדים ב-3 קבוצות הכישורים הנ"ל גם יחד, משפרים ב 40% את העמידה ביעדי הפרויקטים וכוונתם העיסקית!

ולכן, אם את/ה מנהל פרויקט ו/או מנהל של מנהלי פרויקטים ו/או מנהל הדרכה העוסק בפיתוח ניהולי של מנהלי פרויקטים, מודל זה יכול לשמש אותך.

מה אני עושה עם זה?

אני מוצאת את המודל פשוט ושימושי כשאנחנו מלווים מנהלי פרויקטים ונותנים מענה אישי וייעודי, וגם כשאנחנו מכינים הכשרה ארגונית למנהלי פרויקטים.  אנחנו נעזרים במודל כדי למפות ולאתר פערים.

למשל יש מנהלת פרויקט אותה אנו מלווים, שחזקה ביחסים בינאישיים אבל פחות מחוברת למתודה.  יש לה חושים חריפים ונכונים אבל חוסר קשב וסדר הנדרשים לניהול מסודר ושיטתי. איתה אנחנו עובדים על טכניקות לניהול הפרויקט, תכנון ובקרה, על פי השלבים במחזור חיי הפרויקט.

מנהל פרויקט אחר אותו אנו מלווים, הוא טוב וחזק אבל צעיר בעולם העבודה ולא בקיא בהיבטים עיסקיים ובהשלכות משפטיות שיש לפעולות שהוא מבצע מול קבלן המשנה. איתו אנחנו עובדים על  היכרות עם הנושא, והעלאת המודעות והסדרת העבודה מול הקבלן.

מנהל פרויקטים שלישי הוא מהנדס מחונן אך מתקשה להתמודד עם טיפוסים שונים ומשונים בפרויקט שלו. המימשקים רבים ולא עם כולם העבודה נוחה וחלקה.  איתו אנחנו מנתחים וממפים בעלי ענין, מתכוננים ועושים סימולציות לשיחות עם מימשקים מורכבים.

וכן הלאה.

במילים אחרות, המודל מסייע לנו למפות את הכישורים הנדרשים, בין אם ברמה הפרטנית ובין אם לקראת הכנת הדרכה מותאמת לצרכי הארגון, על מנת לאפשר מקצוענות בניהול פרויקטים. כל אחד מקבל את המענה המותאם לצרכיו.

 

אני מזמינה גם אתכם להשתמש במודל ולהתמקצע בניהול הפרויקטים שלכם!

מוזמנים לשתף,  גלית

אם את/ה רוצה להיות בטוח/ה שתקבל/י את הפוסט הבא,

את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר Leadera.

אם אהבת את המאמר וברצונך לקבל תכנים נוספים בנושא ניהול פרויקטים, אני מזמינה אותך לעשות לייק לדף הפייסבוק של לידרה – שם אני משתפת תכנים מעניינים על התחום

More
5649 1
פרויקט בתחפושת
מרץ 04 2017 Galit ללא קטגוריה 0 comments Tags: PMBOK, PMI, העברה מפיתוח לייצור, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, קורסים בניהול פרויקטים

פרויקט בתחפושת- תובנות מקורס…

קורס ניהול פרויקטים
התחלנו קורס בניהול פרויקטים, קבוצה גדולה ומגוונת של משתתפים ישבה מסביב לשולחן. רובם ככולם ותיקים בארגון, רובם מנהלים ו/או בתפקידי ניהול בכירים במחלקת התפעול, שמחים ומתרגשים על ההזדמנות שניתנה להם להעשיר את הידע בניהול פרויקטים. סבב ההכרות היה מרתק לכשעצמו, הקבוצה מלאת שונות וכמהה ללמידה. מה תפקידך במחלקה? והתשובה מגיעה ברצף של משפטים המתארים את העיסוק המורכב, כפיפות ואחריות. מה הציפיות שלך מהקורס? ורובם מחזירים: "אין לי ציפיות, באתי ללמוד" והשאלה הבאה הייתה הקשה מכל. איזה פרויקט אתה מוביל? התשובות נעו בין "אני לא מוביל" לבין "זו העבודה היומיומית שלי, זה לא ממש פרויקט"….

 

פרויקט שמתחפש לשוטף!

לעיתים קרובות ומסיבות מאוד מוצדקות, אנו נתקלים בקושי להבחין בין המשימות השוטפות לבין פעילות פרויקטלית. העומס והדינמיקה היומיומית שואב אותנו לתוך אוסף המשימות הדחופות והחשובות והאתגר העיקרי הוא לשמור את הראש מחוץ למים ולא לטבוע.

פרויקט לפי הגדרת ה- PMBOK  -" הינו מאמץ זמני שנעשה במטרה ליצור מוצר, שרות או תוצאה ייחודיים."
אז נכון שהרבה פעמים ההחלטה האם פעילות מסוימת היא פרויקט או לא היא החלטה אישית, שמושפעת לפעמים מהשאלה האם אני מבצע את הפעילות בפעם הראשונה או שאני כבר מנוסה. אך בנוסף יש עוד פרמטרים שיעזרו לנו לקבוע האם מדובר בפרויקט, פרמטרים כמו מספר בעלי הענין המעורבים, עד כמה דרישות הפרויקט ברורות או עמומות, מה מעורבות המנהל, כמה אי וודאות וסיכונים יש וכד'. כל אלו מגלים לנו שזהו למעשה פרויקט בתחפושת.

הפעילות הפרויקטלית, לעומת השוטף, היא פעילות מורכבת יותר המצריכה תכנון, ניהול סיכונים, מערבת גורמים שונים בארגון, יש לעקוב ולבצע בקרה אחר התכנון, לקבוע מדדי הצלחה לפרויקט וכמובן, לדווח להנהלה לאורך כל הדרך. ככזאת, היא דורשת מאמץ בניהול יזום ופרואקטיבי ומוציאה רבים מאתנו מאזור הנוחות לאזור לא מוכר.

 

ובחזרה לקורס- המשתתפים התייחסו להחלפת קבלני משנה כמשימה שוטפת. כשפרקנו את המשימה הזו לתכולת העבודה, התברר להם עד כמה המשימה מורכבת, מכילה מספר רב של חבילות עבודה עם תלויות וניהול סיכונים מסוגים שונים. פונקציות ארגוניות שונות ובעלי ענין מעורבים באיתור, בחירה ופיתוח קבלן משנה – חדש או אלטרנטיבי לקיים – תוך הקפדה על מדדי איכות ועלויות נדרשות. כל זאת, צריך להתבצע בשקיפות מלאה ללקוח.

בתום הקורס, היה כבר ברור לכולם שזהו פרויקט. זוהי משימה מורכבת, הדורשת הגדרת מטרה ומדדי הצלחה, תכנון ובקרה לאורך כל הדרך.

אנחנו נתקלים בתופעה הזו כמעט בכל ארגון: לא קוראים להם מנהלי פרויקטים, התחלת הפרויקט היא לא פורמלית או מוכרזת, אין ישיבת התנעה… ובכל זאת מסתבר שמדובר בפרויקטים.

 

גם במסגרת העבודה השוטפת, מסתתרים להם פרויקטים, המחופשים למשימות שוטפות. סוד ההצלחה של אותם פרויקטים "בתחפושת" טמון ביכולת לזהות אותם מוקדם בשלבים מוקדמים ולנהל אותם ולא להתנהל על ידם.

 

ולסיום

סבב סיכום הקורס היה שונה לחלוטין מסבב הפתיחה. כולם כבר דיברו על הצורך בתכנון מראש ובבקרה על הביצוע; השתמשו בשפה וכלים משותפים. לכולם כבר היה ברור שהקורס הוא רק תחילת המסע לתרבות ניהולית אחרת במחלקה.
קורסים בניהול פרויקטים הם דבר שבשגרה אצלנו. מפתיע כל פעם מחדש לראות שהמשתתפים הם אלו שנותנים לקורס את הפרשנות הייחודית של ואין קורס אחד דומה למשנהו.

אנחנו מזמינים אותך לגלות את הפרויקטים המחופשים שלך ולנהל אותם כהלכה.

 

פורים שמח!

גילית סגל, מנהלת פרויקטים ויועצת בכירה Leadera

מומחית למצוינות וניהול פרויקטים בפריסה גלובלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

 

More
3446 3
אוי לו לאידיאל שהצטמצם בפרשת ההגשמה
פברואר 18 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, ניהול קונפליקטים

 

 

בן גוריון, גולדה וניהול פרויקטים…

בטח גם במשפחה שלכם יש סיפורים כאלו, שרצים כבר שנים רבות, מסופרים שוב ושוב, וכל בני המשפחה מכירים בעל- פה, נכון?

אז גם אצלי במשפחה יש כאלו, והרבה. באחד כזה, סיפור משעשע ואמיתי, נזכרתי שוב לאחרונה, וככה הוא הולך:

אמא שלי, כיום פנסיונרית נמרצת, שירתה בצה"ל בימים בהם גדולי האומה פעלו. באחד הימים היה צורך לכנס לדיון את גולדה מאיר, דוד בן גורין, יצחק רבין ועוד כמה "סלבס". הוחלט שהדיון יתקיים בחדרה של אימי, שכן הוא היה יפה, מסודר ומקושט.
בין שאר הקישוטים התנוסס על הקיר המשפט "אוי לו לאידיאל שהצטמצם בפרשת ההגשמה". הדיון החל (אמא שלי לא נכחה בחדר), וויכוח החל בין גולדה ובן גוריון לגבי משמעותו של המשפט. זה אומר ככה וזה ככה, זו אומרת א' והשני ב'. ואין הסכמה. יצחק רבין אמר" בואו נקרא לילדה, שתסביר". קראו לאמא שלי, שהסבירה את פרשנותה. ואז נשמעה גולדה אומרת:" אתה רואה דוד, אני צדקתי!"…. :)

אז למה נזכרתי בסיפור הזה?ניהול קונפליקטים

כי נתקלתי בקונפליקט בפרויקט.
מדובר בפרויקט שנדרש להקים מתקן בשטח ציבורי בעל מאפיינים מוגנים. המתקן נדרש לטובת המשך פעילות האתר, ומיקומו מחייב הצבה באזור הספציפי הזה. לכן עמדתו של מנהל הפרויקט בדבר הקמת המתקן במיקום הזה- מובנת.
מצד שני, רשויות החוק באות להגן על האינטרס הציבורי והשטחים הטבעיים, וגם זה ברור ומובן.
והרי לפנינו קונפליקט, דוגמתו אנו נתקלים בפרויקטים רבים ועל בסיס קבוע כמנהלי פרויקטים. לזה חשוב המיקום, התקנה מהירה במינימום מאמץ, בעלויות לא גבוהות, ניצול מקסימלי של היכולות במקום, ופעילות הנדסית אופטימלית. לשני חשוב מינימום פגיעה בשטח, אי הפרעה לבעלי החיים והצמחיה הטבעית באזור, זמן בניה קצר ככל האפשר, וניטור מתמשך לאחר הבניה כדי לודא המשך מהלך טבעי של החיים באזור.  מנהל הפרויקט צריך היתר ואישור לפעול במקום, והרשות- לא נעתרת בקלות> קונפליקט.

אני מחייכת לעצמי כשאני חושבת איזה כיף זה היה אם בכל פעם שצץ קונפליקט אפשר היה "לקרוא לילדה" ולקבל הכרעה. כמה חבל שזה לא כזה פשוט.

נכון שלפעמים אפשר לנקוט בצעדי הסלמה/ אסקלציה ולעלות לדרג בכיר יותר כדי להכריע. ניתן לעיתים גם להעזר בספונסר הפרויקט, במידה ויש כזה. אבל שיטות אלו יעילות בדרך כלל כאשר המחלוקת היא בין שני צדדים מאותו ארגון ולהם מנהל משותף.

כאשר מדובר בשני גורמים בלתי תלויים, שלא מאותו ארגון, ה"לוקסוס" הזה לא קיים. כמו בפרויקט המדובר- מנהל פרויקט מארגון עיסקי  אל מול גורמי חוק מרשות ממשלתית.

מה עושים אז?

אמורים לפעול על פי האסטרטגיות השונות לניהול קונפליקטים, המוזכרות גם ב- PMBOK, גוף הידע בניהול פרויקטים, בפרק 9 שעוסק בניהול משאבי האנוש בפרויקט. האסטרטגיות נקראות "5 שיטות כלליות לפתרון מחלוקות", ועליהן נימנות:

  • הימנעות – נסוגים ממצב של מחלוקת פוטנציאלית, דוחים את הסוגיה. דחיה יכולה להיות כדי להתכונן ולהגיע מאוחר יותר ערוך טוב יותר, או כדי "לפנות את הבמה" לאחרים שיעשו את העבודה. טקטיקה זו יכולה לעיתים להתאים, כמו במיקרים שהנושא לא מספיק חשוב וכדאי לשמור כוחות ו"תחמושת" למחלוקת הבאה. אבל כעקרון זה לא באמת פתרון.
  • התאמה/ ויתור- מדגישים את תחומי ההסכמה במקום את נקודות השוני. מוותרים על העמדה שלי לטובת צרכים של האחר ומתוך רצון לשמור על יחסים תקינים. גישה שמבקשת לשמור על מערכת הרמונית גם אם במחיר התעלמות מהבדלים. יכולה להתאים אם באמת תחרות מזיקה ושיתוף פעולה נחוץ, אבל שוב- אלו מיקרים מסוימים בלבד.
  • פשרה- מחפשים פתרון שמשביע באופן חלקי את רצון כל הצדדים. מתוך רצון להגיע להסכמה כלשהי, מחפשים פתרון ביניים, מסוג "חצי- חצי". יחד עם זאת חשוב לשים לב שפתרון מסוג פשרה, גם אם לעיתים הוא הטוב ביותר אותו אפשר להשיג, הוא עדיין loose-loose בו בעצם שום צד לא קיבל את מה שרצה…
  • כפייה/ השגיות- דוחפים לעבר נקודת מבט אחת על פני השניה. עמדה זו כרוכה בעמדת כח שמופעלת מצד אחד על הצד השני. גם לטכניקה זו יש מיקרים בהם היא מתאימה, כגון מצב חרום בו חייבים לקחת החלטה גם אם אינה "פופולרית", אך ברור שהצד השני לא ירגיש שהוא חלק מההחלטה ולמעשה אין פה פתרון בהסכמה.
  • שיתוף פעולה/ ליבון- מדסקסים את נקודות המחלוקת ומחפשים פתרון שישלב מגוון השקפות ותובנות מנקודות מבט שונות. דורש פתיחות ושיתוף ופעולה של שני הצדדים. באופן טבעי לוקח זמן ארוך יותר להגיע לפתרון, יחד עם זאת הפתרון לרוב מאריך ימים יותר מאחרים.

השיטות השונות נבחנות על פני הרצף של WIN-WIN, WIN-LOOSE, LOOSE-LOOSE. מן הסתם השיטות שמקדמות פתרון Win-win הן אלו שייצרו מחויבות, הסכמה, רצון של שני הצדדים, ובהתאם גם ישרדו זמן רב יותר.

יחד עם זאת, כל השיטות לגיטימיות ולכל אחת הזמן והמקום המתאים.

מן הסתם גם גיבור הפוסט שלהלן, מנהל הפרויקט, ידרש לנקוט באחת מן השיטות:

הימנעות לא תעזור לו, הוא צריך הסכמה של הרשות והיתר ממנה.

ויתור גם לא בדיוק מתאים פה, כי אם יוותר על דרישותיו, איך יוכל להתקדם? יתכן ואם לא תהיה ברירה, יסכים לוותר על חלק מהדרישות לטובת אחרות, וזוהי למעשה פשרה. כאמור לעיתים היא דרך נכונה וטובה לסיים מחלוקת אך כעקרון נחשבת ל loose- loose, בו אף אחד מהצדדים לא מקבל את מה שביקש.

כפיה בוודאי שלא מתאימה פה, ראשית כי אין לו סמכויות לעשות זאת, הוא זה שצריך את הסכמת הרשות. שנית כי סביר שבעתיד יצטרך שוב את שיתוף הפעולה של הרשות וכדאי לשמור על היחסים…

וכך הגענו ל"שיתוף פעולה/ ליבון", הדרך המומלצת. מנהל הפרויקט שלנו נדרש לצאת לדיונים ממושכים, בהם כל צד יפרט את הדרישות שחשובות לו, אמון יצטרך להתבסס בין הצדדים, וליבון ממושך תוך שיחות רתימה- יהיה זה שיאפשר הגעה לפתרון.

נאחל לו בהצלחה בפתרון הקונפליקט!

ולמי שרוצה להציע פרשנות למשפט שבראש הפוסט- יותר ממוזמן לכתוב לנו תגובה. מצפים לכם.

גלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא,

אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר באתר Leadera.

More
3338 7
להצמיח מתודולוגיה לניהול פרויקטים
פברואר 07 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

מה אפשר ללמוד מהשתיל הקטן?

solution-3

מחקרים רבים עוסקים בפערי דורות ובוחנים לעומק במה שונה דור המילניום, ילידי 1984 ואילך, מקודמיו. רבות דובר על הטכנולוגיה ששינתה לנו את החיים, הפלאפונים, הפייסבוק והאינסטוש – יתרונותיהם וחסרונותיהם, רבות גם דובר על הקושי שביצירת מערכות יחסים עמוקות שכן הכל הפך מבוסס טכנולוגיה. שולחים הודעות, מקבלים הודעות, יחידים וקבוצות, עם אימוג'י או בלי… אבל אחד המאפיינים הבולטים, שמאפיינים מאוד את עולם העבודה, הוא ללא ספק חוסר הסבלנות. הכל הרי בא לנו די מהר ובקלות. כבר לא צריך לשלוח בדואר הודעה לחבר שגר בחו"ל ולהמתין שבועיים שיגיע – שולפים את הטלפון, משגרים אימייל או שולחים סמס והופ – ההודעה הגיעה ליעדה. מחפשים מידע על נושא כזה או אחר? גיגול מהיר יתן לנו את כל התשובות כולל אלא שלא רצינו לדעת. כך, עם השנים, התרגלנו שהכל קורה כאן ועכשיו. אבל מה לעשות שיש תהליכים במציאות שלוקחים יותר זמן? וצריך לתת להם את הזמן להתפתח, לנבוט ולהצמיח שורשים?

לנטוע שתיל…

בארגונים רבים עולה הצורך ארגוני להטמיע בשיח הארגוני חשיבה פרויקטלית ולגבות אותה במתודולוגיה מתאימה לניהול פרויקטים. אך רבים מהארגונים אינם לוקחים בחשבון את הזמן והסבלנות הנדרשים להצמחת שינוי שכזה בתרבות הארגונית. שכן מה הבעיה? אינטרנט יש והוא זמין, חיפוש מהיר בגוגל יעלה כמה רעיונות נחמדים למתודולוגיה ואולי קצת כלים ודוגמאות. בלי שנרגיש – הופ! הנה לנו הטמעה זריזה של מתודולוגית ניהול פרויקטים. ארגונים אחרים בוחרים לבצע פעולות נקודתיות כמו יעוץ קצר מועד או קורס בן כמה ימים והופ! הנה לנו ניהול פרויקטים. לא מפתיע הוא שאם נחזור לאחר זמן מה לארגונים אלו נגלה שהעבודה לא הושלמה. קריאה, חיפוש מידע ואפילו קורס – הם תמיד טובים ומבורכים אבל הם מהווים רק את השלב הראשון והראשוני בתהליך. למעשה, הם מהווים את השתיל הקטן שיגדל ויצמח לעץ אם ורק אם, יקבל את התנאים הסביבתיים הדרושים לו.

ואז יצמח העץ…

ניהול פרויקטים הוא מקצוע. ככזה לוקח זמן ללמוד, להבין, להפנים וליישם. אין קיצורי דרך כמו שאין קיצורי דרך בתהליכים אחרים בחיים. יצירת מערכות יחסים הם תהליכים איטיים הדורשים טיפוח והעמקה רבת שנים, חינוך ילדים גם הוא אינו קורה בן רגע. מדובר בהשקעה יומיומית רבת שנים. אפשר אולי להשתתף בקורס להורות מודרנית או לקרוא ספרים אבל… בואו נודה: זה לא שנקריא לילדים והנה לחצנו על כפתור והם מחונכים. כאמור יש תהליכים שלא ניתן לזרז. הטמעה של מתודולוגיית ניהול פרויקטים המכילה תהליכים, נהלים וכלים המותאמים לצרכי הארגון דורשת זמן, הפנמה, חינוך, רכישת "שפה", שינוי הרגלים, בניית מיומנויות מתאימות ותמיכת הנהלה. ו.. ממש כמו בניית מערכות יחסים וממש כמו חינוך ילדים. ארגונים רבים נוטים לאבד סבלנות כי הציפיה היא שמיד אחרי קורס בן יומיים-שלושה ימים הכל יסתדר… שתלנו שתיל קטן שיצמח לעץ.

 

טו בשבט הגיע!

ניהול פרויקטים לאורך זמן יבטיח הצלחה העסקית מתמשכת ושיטתית ולא איים של הצלחות מזדמנות וחד פעמיות. יישום של מתודולוגית ניהול פרויקטים כולל בראש ובראשונה הטמעת כישורים ומיומנויות שיאפשרו לכל העוסקים בדבר שימוש נאות באותה מתודולוגיה. חשוב לנטוע את השתילים כי בלעדיהם לא יצמח העץ. אבל חשוב לא פחות לתת לשתילים את הזמן ואת התנאים הסביבתיים הנדרשים כדי לצמוח בנחת ובסבלנות, שלב אחרי שלב. ורק כך, יוכל השתיל להצמיח שורשים ולהיאחז בהם גם בימים של גשם וסופה. חג האילנות הוא הזדמנות מצוינת לצאת אל הטבע, לנשום אוויר, להריח את הפריחה ולהתבונן בשתיל הקטן ולזכור שיש לנו מה ללמוד ממנו….

חג שמח מצוות Leadera!,

גילית סגל, מנהלת פרויקטים ויועצת בכירה Leadera

מומחית למצוינות וניהול פרויקטים בפריסה גלובלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

More
2792 1
איכות בינלאומית בניהול פרויקטים
אוקטובר 23 2015 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, בקרת פרוייקטים, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול איכות, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, ניהול תהליכים, פרויקט, רגולציה

כמי שחיה את עולם ניהול הפרויקטים מעל ל15 שנה והתוודעה לתחום ולמקצוע כמנהלת פרויקטים בחברת מוטורולה, כמו גם חברת עמותה, מוסמכת PMP  וסגנית נשיא ב -PMI , העמותה לניהול פרויקטים בישראל, הרי שהכותרת "איכות בינלאומית בניהול פרויקטים" מהווה מבחינתי מציאות שרירה וקיימת.

למה הכוונה ב"איכות בינלאומית בניהול פרויקטים"?

ניהול תהליכים פרויקטליים

מאז שנות השישים של המאה הקודמת, אז הוקמה Project Management Institute- PMI , החלו לאסוף את המידע והידע הקיימים והמצטברים בתחום ניהול הפרויקטים ולאגד אותם בגוף הידע בניהול פרויקטים, הלוא הוא ה- Project Management Body of Knowledge- PMBOK.

ספר זה, המתורגם גם לעברית, מספק הנחיות לניהול פרויקטים ומגדיר מושגים הקשורים לניהול פרויקטים. המדריך מתאר את מחזור חיי הפרויקט, את התהליכים המתייחסים אליו, שיטות ופרקטיקות המוגדרות כ- best practice.

בכך הפרקטיקות וה"תורות שבעל פה" המתהוות מזה שנים, הפכו להיות מתועדות ושיטתיות ועל ידי כך התאפשר תהליך של שיפור מתמיד שהוא לב ליבה של איכות באשר היא.

בנוסף, בהיותו של ספר זה נפוץ כל כך בעולם כולו, הוא איפשר ומאפשר דה פקטו שפה משותפת וגלובלית לכלל העוסקים בניהול פרויקטים (מעל 5 מיליון ספרים נמכרו עד כה בעולם).

 

לאחרונה, שפה זו מקבלת ביטוי גם בתקני ISO רלבנטיים:
בשנת 2012 פורסם תקן בינלאומי שמספרו 21500 וכל כולו עוסק בניהול פרויקטים. הדימיון בינו לבין ה-PMBOK  רב . תקן זה אומץ ב-2014 בישראל כתקן ישראלי (ת"י) 21500 של מכון התקנים הישראלי. ממש לאחרונה הצטרף תקן חדש למשפחת תקני ניהול הפרויקטים עם הפצתו של התקן הבינלאומי 21504 ISO והוא מיועד לניהול פורטפוליו*.

 

התובנה שעולה מהדברים היא שתחום ניהול הפרויקטים ממוסד, מובנה, ו"ממוקצע" ובכך מאפשר איכות המקדמת מצוינות ושיפור בניהול פרויקטים. בנוסף, הוא בינלאומי כיוון שתקנים ושיטות כגון ה  PMBOK וה-  ISO הם בינלאומיים, מקובלים ומהווים אורים ותומים בעולם כולו.

 איך זה בא לידיי ביטוי בארגונים?

 

לרוב מדובר בארגונים שמסיבות מגוונות מגיעים למסקנה שיש מקום וצורך לשפר את אופן ניהול הפרויקטים בחברה.

– יתכן שזה משום שהלקוח דורש.

לדוגמה משרד ממשלתי שדורש מספקים העובדים עימו לתת מענה למכרזיו עם התיחסות משמעותית להיבטים של ניהול הפרויקט על פי מתודת ה- PMBOK;

– סיבה נוספת היא שהארגון נתקל ב"פרויקטים מדממים" המחייבים אותו ל"חישוב מסלול מחדש" על האופן והשיטה בה מנוהלים הפרויקטים על מנת לשפר ביצועים ולמנוע דימום נוסף בהמשך.

למשל פרויקט גדול ומשמעותי לארגון שלא עומד בלוחות זמנים ומפסיד מסירה ללקוח חשוב, או חורג משמעותית מהתקציב שהוגדר לו ובכך פוגע בריווחיות שלו;

– סיבה נפוצה אחרת היא גידול במספר הפרויקטים המורכבים בארגון שדורשים באופן טבעי שילוב של מספר מחלקות בארגון ומהווים "פרויקטים רוחביים" שלא ברורה הדרך או הגוף הנכון שיוביל אותם.

דוגמת פרויקטים אסטרטגיים שמייצרים שינוי בארגון ודורשים מעורבות של רוב המחלקות, ואז לא ברורה השיטה לניהולם שכן לכל מחלקה השיטה שלה; ועוד.

 

 פיתוח מתודולוגיה פנים ארגונית

 

במקרים דנן הארגון מחליט לייצר את המתודולוגיה הפנים ארגונית שמתאימה לצרכיו ולסוגי הפרויקטים המתקיימים אצלו, זאת בהלימה לשיטות המוכרות והמקובלות בעולם, דוגמת ה PMBOK וה-ISO.

מתודולוגיה כזו קובעת את התהליך והשלבים שפרויקט בארגון עובר, את התשומות והתפוקות לכל שלב ואת צמתי ההחלטה והשערים הנדרשים על מנת לוודא התקדמות נאותה ועמידה ביעדים. מתודולוגיה טובה מהווה בראש ובראשונה שפה אחידה בארגון המאפשרת תקשורת, תיאום וסנכרון בין הגופים הפועלים בפרויקט. בנוסף, המתודולוגיה היא בסיס לבקרה איכותית של הפרויקטים בהיבטי לוחות-זמנים, תקציב ואיכות.

 

 הקמת PMO 

 

מזה יותר מעשור ניכרת תופעה בה ארגונים שמחליטים לייצר את המתודולוגיה והשיטתיות לניהול פרויקטים, בוחרים לעשות זאת באמצעות הקמת גוף האמון על משימה זו והוא המשרד לניהול פרויקטים, המוכר יותר בשמו Project Management Office- PMO.

 

PMO כפי שמוגדר ב- PMBOK  גרסה 5 הוא " גוף או ישות ארגונית שמייצר אחידות בכל מה שקשור לתהליכי מימשל פרויקטים, מתודולוגיות, כלים וטכניקות,  ומאפשר חלוקה של משאבי הארגון.
אחריות של PMO יכולה לנוע החל ממתן תמיכה ניהולית למנהל הפרויקט ועד לאחריות מלאה על ניהול ישיר של פרויקט אחד או יותר".

 

ל-PMO  כפי שהשתרש בתעשיה, בארץ כמו גם בחו"ל, יש פונקציות מגוונות ולמעשה הגדרת התפקיד ותכולת העבודה של ה-PMO  משתנה מארגון לארגון.

יחד עם זאת, ברוב המקרים גוף זה הוא זה שאחראי בארגון על בניית והטמעת המתודולוגיה, פיתוח הכלים ותהליכי העבודה.

החל מהבנת הצרכים וסוגי הפרויקטים בארגון, דרך מיסוד תהליכים חזקים ומוכחים שעובדים בארגון והוספת תהליכים חדשים שאינם קיימים בארגון עד לרגע התהוות המתודולוגיה, ממשיך בליווי וסיוע למנהלי הפרויקטים להכיר את השיטה החדשה וליישם אותה, וכלה בשמירה או אכיפה שהשיטות החדשות מיושמות ואפקטיביות.

 

בניה והטמעה של מתודולוגיה כרוכה בשינוי שיטות עבודה והרגלים, ובאופן טבעי לוקחת זמן וכרוכה באתגרים. בכל אופן, לאחר שההטמעה מושגת, התהליכים הופכים לברורים מעליהם ולעבודה יומיומית ומתבקשת, שאף אחד לא מבין איך עבדו קודם אחרת…

כמובן שצריך לוודא כל הזמן שהמתודולוגיה ממשיכה להיות רלבנטית לצרכי הארגון המשתנים, ולרענן אותה מעת לעת.

 

או- אז האיכות בפרויקטים עולה, והאחידות המתקבלת מאפשרת גם שיפור מתמיד אך לא פחות חשוב- היא מאפשרת ניהול פרויקטים מיטבי בחברות גדולות ו/או גלובליות המבקשות לייצר פרויקטים טובים בכל יחידותיהן ולא רק באופן נקודתי או חד פעמי.

 

 

 

ב- 16 בנובמבר 2015  התקיים הכינוס הלאומי ה13 של האיגוד הישראלי לאיכות, במסגרתו נתתי הרצאה על "איכות בינלאומית בניהול פרויקטים" ועל הנושאים המופיעים בסקירה שלעיל.

לחץ לצפיה בתוכנית הכנס

 

 

גלית

 

 

 

*פורטפוליו מוגדר בתקן כאוסף של מרכיבים המקובצים יחדיו על מנת לאפשר את ניהולם במטרה לממש באופן חלקי או מלא את מטרותיו האסטרטגיות של הארגון. אותם מרכיבים יכולים להיות פרויקטים, תוכניות, תיקי פרויקט או כל עבודה קשורה אחרת.

 

More
4140 0
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English

מאמרים מומלצים

  • מה זה PMO?
  • ניהול פורטפוליו פרויקטים – למה?
  • טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה
  • מנהל פרויקט- יש לך ספונסר?
  • English

קטגוריות נפוצות

  • ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים
  • הצצה לפרויקט
  • ללא קטגוריה
  • מאמרים
  • קצרצרון

פוסטים אחרונים

  • מה למדתי מאבא על ניהול עסק עצמאי
  • פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה
  • PMO בחברת מדיקל- איך זה נראה?
  • האם פרויקט בראשית הצליח?
  • רשמים מהכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2019

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English
Copyright © 2014 Leadera. All Rights Reserved.

ייעוץ ואסטרטגיה דיגיטלית – מיכאל פינגרוט | מיתוג ועיצוב – Nylon | פיתוח - Shmi Go La mobile