info@leadera.co.il 077-3008614
  • דף הבית
  • אודות
  • הפתרונות שלנו
    • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
    • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
    • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
    • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
    • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • הלקוחות שלנו
  • לקוחות ממליצים
  • בלוג
  • צור קשר
  • עברית
  • English

האם פרויקט בראשית הצליח?

HomeTag "מדדים"
האם פרויקט בראשית הצליח?
יולי 20 2019 Galit הצצה לפרויקט 0 comments Tags: PMBOK, PMI, הצלחת פרויקטים, יעדי פרויקט, מדדים, מהו פרויקט מצליח, מערכות מידע, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

החללית בראשית לא הצליחה לנחות על הירח ועוררה את הדיון האם פרויקט בראשית הצליח, ואיך מודדים הצלחת פרויקט? 

הירח

האם פרויקט בראשית הצליח?

כפי שסקרתי בפוסט הקודם את כנס PMI שהתקיים לאחרונה ביוני 2019, פרויקט "בראשית" של עמותת SpaceIL  זכה בפרס פרויקט השנה. הזכייה עוררה דיון שכן החללית בראשית לא הצליחה לנחות על הירח, ועם ישראל, שעקב אחריה בהתרגשות שיא במהלך השידור החי ב- 11 באפריל 2019, התאכזב קשות כאשר אבד הקשר עם החללית והסתבר שהיא התרסקה.

אז האם פרויקט בראשית הצליח על אף שהחללית לא הגיעה לירח?!

קודם כל, ולמען הסר ספק, לדעתי האישית- פרויקט בראשית הצליח ובגדול, אבל זה לא כזה ברור ולא כולם חושבים כמוני.

נתחיל רגע במהו פרויקט "בראשית", לטובת מי שלא היה כאן בכמה חודשים האחרונים:

הכל התחיל מפוסט בפייסבוק…

בסוף שנת 2010 שלושה יזמים צעירים- כפיר דמרי, יהונתן וינטראוב ויריב בש, החליטו להרשם לתחרות בינלאומית בשם Google Lunar X Prize, שהכריזה על מרוץ בינלאומי מודרני להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח.

שלושת היזמים הקימו את עמותת SpaceIL  במטרה להיות אלו שינחיתו את החללית הישראלית הראשונה על הירח.

SpaceIL היא הקבוצה ה-33 והאחרונה שהצטרפה לתחרות- כשנה וחצי אחרי פתיחת ההרשמה ורגע לפני סגירתה.

אז מה התחרות כללה?

  1. לשגר חללית לירח כאשר על החללית לנחות נחיתה על הירח,
  2. לנוע למרחק של 500 מטר,
  3. ולשלוח תמונות ווידאו מהירח לכדור הארץ.

התחרות הסתיימה במרץ 2018 ללא מנצחים אבל ב-SpaceIL הוחלט להמשיך במשימה.

משהתחרות הפסיקה, המרוץ לירח של  SpaceIL אינו הסתכם רק בהשתתפות בתחרות הבינלאומית, ו-  SpaceIL  לקחה על עצמה משימה לאומית כשהיא מתכוונת להשתמש בסיפור מעורר ההשראה של החללית, כדי להשיג השפעה חינוכית בקרב הדור הבא, ולקדם את תעשיית החלל בישראל.

אז האם הפרויקט הצליח?

איך מודדים הצלחת פרויקט?

או, שאלה טובה, ומסתבר שהתשובה לא כזו פשוטה.
יש דיון ער בתעשיה איך נכון למדוד הצלחת פרויקטים. הסוגיה מורכבת בין השאר כי תלוי מי מודד ובאיזה נקודת זמן. למה הכוונה?

האם מנהל הפרויקט מודד או הלקוח שמקבל לידיו את הפרויקט בסיומו, והאם זה נעשה מיד בתום הפרויקט ועם המסירה, או תקופת זמן לאחר מכן?

אחת הדוגמאות המפורסמות שמרבים לציין בהקשר הזה היא פרויקט הקמת בית האופרה בסידני. ביום סיום הפרויקט, ניהול הפרויקט היה כושל ביותר- תוכנן שבנייתו תמשך 5 שנים, והוא פתח את דלתותיו לציבור רק כעבור 16 שנים!; עלותו היתה אמורה להיות 7 מיליון דולר אוסטרלי כאשר עלותו הסופית היתה יותר מ 100 מיליון דולר…

אבל אם מסתכלים על בנין האופרה כיום, הוא סמל לאומי שמביא תהילה לאוסטרליה בכלל וסידני בפרט, ומבקרים בו מיליוני תיירים ומבקרים בשנה מה שמאפשר זרם הכנסות מרשים ומתמשך.

 

אז האם הפרויקט הצליח או לא? כאמור- אין דיעה אחת.

מה שכן מקובל הוא להפריד בין בדיקת ההצלחה על אופן ניהול הפרויקט, לבין בדיקת השגת התוצאות שלשמן הפרויקט נועד מלכתחילה.

בדיקת ניהול הפרויקט יכולה להעשות מיד בתום הפרויקט בהשוואת תכנון מול ביצוע בהיבטי "המשולש הפרויקטלי" של תכולה, זמן ועלות, ולראות האם הפרויקט עמד ביעדיו אלו. כלומר- האם הפרויקט הסתיים ללא חריגות בזמן ותקציב, תוך השלמת התכולה הנדרשת. קוראים לזה "יעילות פרויקטלית".

בדיקת השגת התוצאות נעשית כמעט תמיד תקופה מסוימת לאחר סיום הפרויקט כאשר ניתן לבחון האם התוצר בשימוש, והאם הוא השיג תוצאות נדרשות, ריווחיות, מכירות וכד'.

 

בדוגמת בית האופרה בסידני, הפרויקט ללא עוררין נפל בהיבט היעילות הפרויקטלית תוך שהוא חורג בחריגות מטורפות מהמתוכנן, אבל נחשב כיום להצלחה מסחררת ולסמל אוסטרלי לאומי.

דוגמא אחרת, הפוכה, היא של בניית מערכת מידע לארגון, שעמדה ביעדי התקציב, לו"ז, תכולה, אבל כעבור שנה הסתבר שאף אחד לא משתמש במערכת, היא לא מופעלת, ועובדי החברה ממשיכים להשתמש בתוכנה הקודמת לה הם רגילים ומורגלים…

בואו נחזור לבראשית

התעשיה האווירית

https://www.israeldefense.co.il/he/node/37490

מסעה של החללית הישראלית ארך קרוב לחודשיים, כשהיא גומעת 6.5 מיליון ק"מ- המסלול הארוך ביותר בהיסטוריה של משימות חקר לירח- וזאת במטרה לחסוך בדלק על ידי הקפות הולכות וגדלות של כדור הארץ.

אם בוחנים את הפרויקט בהיבטי יעילות פרויקטלית-

  1. לוז- הוא לא עמד במועד התחרות המקורית,
  2. תקציב- על אף שאין לי נתונים אם היה תקציב מקורי ומה היתה העלות הסופית, אין ספק שהתקציב היה נמוך משמעותית משיגור של חלליות אחרות לירח.
  3. תכולה- אבל הכי חשוב- החללית לא נחתה על הירח ולא נעה 500 מטר…

 

יחד עם זאת, אם מסתכלים על ההשפעה של הפרויקט לטווח הארוך, וכנגד המטרות הנוספות שהעמותה שמה לנגד עיניה כשהחליטה להמשיך למרות סיום התחרות של גוגל, והן:

  • להשיג השפעה חינוכית בקרב הדור הבא,
  • ולקדם את תעשיית החלל בישראל.

או, אז התמונה נראית אחרת, וכנגד מטרות אלו ההצלחה היא ענקית!.

ישראל הצטרפה למועדון מכובד מאד והיא המדינה השביעית בעולם שהגיעה לירח, גם אם לא בנחיתה רכה כפי שתוכנן (שהרי אז היינו המדינה הרביעית, אחרי בריה"מ, ארה"ב וסין). כך או כך, מדובר בהישג בקנה מידה עולמי.

אבל ההישגים של בראשית אינם רק תוספת ישראלית למורשת המכובדת של משימות לירח. הם הוכחת יכולת מהפכנית לתעשיות החלל בעולם – ולתכניות להגיע לירח בעתיד. בראשית היא החללית הלא-ממשלתית הראשונה בהיסטוריה, וכמובן החללית הישראלית הראשונה בהיסטוריה שהשתחררה מבאר הכבידה של כדור הארץ – נכנסה למסלול סביב עולם אחר. ולהישגים אלה יש השלכות דרמטיות על פתיחת החלל ליזמים.

אחת המטרות המוצהרות של העמותה כאמור היתה חינוכית. לעורר השראה לדור הצעיר- ליזום, ללמוד, ולדחוף קדימה. הכוונה היתה לשחזר את מה שנודע לימים כ"אפקט אפולו" כאשר אחרי הנחיתה המפורסמת של החללית האמריקאית "אפולו" על הירח על הירח ב- 1969, הייתה נסיקה בהרשמה למקצועות מדעיים. "אנו רוצים לשכפל את אפקט אפולו: עידוד לימודי מדעים והנדסה", אמר מוריס קאהן, המממן העיקרי של פרויקט בראשית ונשיא Space IL.

המשימה החינוכית הוגדרה:

  • לעודד את התלמידים לבחור במקצועות ה-STEM
  • לגרום לתלמידים לחשוב אחרת על התחומים האלה
  • לייצר תחושות של יכולת
  • לאפשר לתלמידים לחלום חלומות גדולים גם במדינה הקטנה שלנו

כדי לממש מטרה זו התגיסו למשימה כ-400 מתנדבים בהעברת שיעורים לאלפי תלמידים. מתנדבים אלו העבירו פעילויות חינוכיות בבתי ספר והרצאות, במהלכן הובא סיפורה של העמותה במטרה לעורר השראה.

העמותה מדווחת שהגיעה ללמעלה מ-1,000,000 תלמידות ותלמידים בישראל!

והתוצאות? מספיק היה להסתכל הכמות הילדים שהגיעה לתעשיה האווירית בליל הנחיתה כדי להבין את האימקפט. אני חוויתי את זה אישית אצלנו בבית עם הילדים הפרטיים שלי.

בראשית ציור ילדים בראשית ברכה ילדים

בראשית תעודת הוקרה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לענין קידום תעשיית החלל בישראל- כפי שד"ר ענתבי, מנכ"ל SpaceIL, סיפר במהלך הרצאתו בטקס קבלת הפרס בכנס PMI, כבר במהלך הפרויקט נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, מיהרה וחתמה על הסכם שיתוף פעולה עם ישראל. הסכם שנחתם במהירות שיא של חודשיים, תוך ההבנה שלהישגים האלה יש השלכות דרמטיות על פתיחת החלל ליזמים, ועל האופן שבו ישוגרו חלליות לחלל מהיום ואילך.

שותפה מרכזית בפרויקט, התעשיה האווירית, זכתה גם היא מהתובנות של הפרויקט, שקידמו אותה משמעותית ביכולות חדשות למרוץ לחלל. מנהל מפעל החלל של התעשייה האווירית, עופר דורון, אמר: "יכול להיות שייצאו לנו עסקאות מפרויקט בראשית. השיגור שם על המפה את פעילות החלל האזרחית בארץ. קיבלנו מהעולם תגובות מפרגנות למרות חוסר ההצלחה בנחיתה, אני מאמין שנצליח למכור חלליות נוספות מהסוג הזה".

אז כנראה שגם המטרה הזו הושגה.

מה הלאה?

נראה שמבחינת Space IL ההצלחה כל כך גדולה, שעל אף שהוכרז שתהיה גם "בראשית 2", העמותה פרסמה בפייסבוק ש- "חזרה על מסע דומה אינה מציבה רף הנדרש ממשימות פורצות דרך. על כן הוחלט לחפש אתגר משמעותי אחר"…

בראשית ההמשך

אז מסתבר שהשמיים הם כבר לא הגבול… ושכדי להגשים צריך קודם כל לחלום…

אני מאחלת לכם חלומות נעימים!,

ותודה לאריק קליין על המידע שסייע בכתיבת הפוסט.

 

נ.ב.- בפברואר 2020 התפרסם ב-Ynet תחקיר על הכשלים שהובילו להתרסקות של בראשית, אותו ניתן לראות בלינק הבא.

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera
אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

More
5400 0
מהי נקודת סיום פרויקט?
ינואר 30 2019 Galit מאמרים 0 comments Tags: יעדי פרויקט, מדדים, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מנהל פרויקטים, מנהלי פרויקטים, מערכות מידע, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פרויקט, תשתיות

מתי פרויקט מסתיים ואיך יודעים שהגענו לקו הסיום? 

קו סיום

בפוסט האחרון התייחסתי למתי עוצרים ומבטלים פרויקט: מפסיקים את הפעילות שלו, את הקצאת המשאבים אליו, ומוציאים אותו מתוכנית העבודה.

סוגיה דומה אך שונה היא- מתי מסיימים פרויקט? כלומר- לא מפסיקים אותו בעודו באיבו, אלא מחליטים שהוא הסתיים והגיע הזמן לסגור אותו בצורה מסודרת?

זה אמור להיות קל, שהרי פרויקט מוגדר כ"מאמץ זמני" עם התחלה וסוף, ולכל פרויקט אמורה להיות נקודת סיום. אבל בפרקטיקה ההחלטה לא תמיד פשוטה כמו שזה נראה, והקו לסיום לא תמיד ברור.

למשל בעולם מערכות המידע, מתי פרויקט התקנת המערכת מסתים אם בכלל? הרי נקודת ה"עליה לאוויר" היא בהחלט משמחת ומהווה ציון דרך, אך האם היא מסמלת את סיום הפרויקט?- לא בהכרח.

ובעולם פיתוח המוצרים שבתום הפיתוח עוברים לייצור, שם בכלל הנושא כואב והתחום של העברה מפיתוח לייצור (NPI- New Product Indtroduction) לא תמיד מפותח, שלא לאמר שבחלק מהמקרים כלל אינו קיים.

ובעולם ההקמות, הלקוח לרוב לא מעוניין לקבל בעלות על המבנה כי מאד נוח לו שהאחריות עדיין בצד המבצע, שעומד לרשותו לכל תקלה או בעיה, שלא לדבר על הצורך לשלם למבצע ברגע שהפרויקט אכן מסתיים ונמסר לו…

התייחסנו לסוגיה זו בעבר בפוסט של "מרוץ שליחים", בו כתבנו על העברת מקל מסודרת מגורם אחראי על הפרויקט לגורם האחראי על התפעול השוטף.

הגדרה חשבונאית לסיום פרויקט

לא מזמן התגלה לי שיש הגדרה חשבונאית למתי מסתיים פרויקט, הגדרה "מהספר", שמהווה עקרון מנחה ולפיה: "כעקרון מנחה- הכרה בעלויות של פריט השקעה נפסקת כאשר הוא הגיע למיקום ולמצב הדרושים על מנת שיוכל לפעול באופן שהתכוונה ההנהלה". וואלה.

אמנם לא נטול פרשנות, ובהחלט אני יכולה לדמיין את הוויכוחים הסוערים לגבי מה זה האופן שהתכוונה ההנהלה… ובכל זאת- נותן סוג של כיוון וקו מנחה.

אתן דוגמא-

בזמנו התחבטנו עם אחד הלקוחות שלנו מהי נקודת סיום הפרויקטים אצלו בארגון. הסוגיה עלתה בעקבות ויכוחים חוזרים ונישנים עם הלקוחות שלו על האם ומתי הפרויקט נגמר ולפיכך האם ומתי לסיים את התשלומים?

מדובר בבית תוכנה שעוסק בישום מערכות מידע אצל לקוחות ארגוניים חיצוניים. כלומר, לוקח מערכת מדף ומתאים אותה לצרכי הלקוח על פי איפיון ששני הגורמים מבצעים יחד.
מבחינת שלבי פרויקט מדובר ב:מכירה> איפיון המערכת> יישום ו"קיסטום" המערכת לפי האיפיון> בדיקות>  עליה לאוויר> ו-??…

היה ויכוח על נקודת הסיום. האם בזמן עליה לאוויר? האם שבוע אחרי? ואולי חודשיים אחרי?

בית התוכנה היה להוט לסיים, לקבל את התשלום המגיע לו ולהפנות את משאבי כח-האדם לטפל בלקוחות ובפרויקטים אחרים. הלקוחות, לעומת זאת, ציפו לקבל את המיטב עבור הכסף שמשלמים, ולוודא שאכן מקבלים את כל הנדרש להם על מנת להשתמש במערכת וזה אומר לא רק עליה לאוויר, אלא גם וידוא שהמערכת יציבה ולא קורסת כל רגע, שאין בה באגים ותקלות משמעותיים, שאנשיה יודעים לתפעל את המערכת, ובאופן כללי- שהיא נותנת מענה לצורך העיסקי שלשמה נקנתה.

כפי שניתן לראות היה חוסר תיאום ציפיות בין בית התוכנה לבין לקוחותיו על נקודת סיום הפרויקט והעברת האחריות מבית התוכנה/ הספק, לארגון המשתמש/ הלקוח, ויכוח שבה לידי ביטוי בחוסר נכונות הלקוח לשלם ובחוסר שביעות רצונו מהפרויקט. ניחא אם זה היה קורה במקרים בודדים, ניתן היה לשייך את המקרים לפרסונה כזו או אחרת. אבל כשהמקרים נישנו ונהיו תכופים, היה ברור שיש פה בעיה של הגדרת "המיקום והמצב הדרושים על מנת שיוכל לפעול באופן שהתכוונה ההנהלה" (הנהלת הלקוח במקרה זה) לפי ההגדרה החשבונאית. החלטנו להגדיר זאת בצורה ברורה יותר ולהכניס את ההגדרה להיות חלק מתהליך המכירה והחוזה עם הלקוח.

כיוון שמדובר במערכת פיננסית, שמופעלת אחת לחודש וקשורה למה שנקרא "סגירת חודש" חשבונאית, החלטנו לקבוע את נקודת סיום הפרויקט כ- "חודשיים של עבודה תקינה מתום עליה לאוויר". כלומר- הרצה של שתי תקופות סגירת חודש שיעבדו באופן תקין, יתנו מענה לצורך הראשוני של הלקוח במערכת. באגים ובקשות לשינוים ושיפורים (שו"שים) יהיו תמיד, ואלו יטופלו במסגרת של פרויקט המשך או תחת חוזה תחזוקה עם הלקוח.
ובא לציון גואל.

הגדרה זו של נקודת סיום פרויקט הוכנסה כחלק מהחוזה עם הלקוחות, היוותה תיאום ציפיות, ושימשה כאבן דרך לקבלת תשלום אחרון עבור הפרויקט. ברגע שההגדרה היתה קיימת, גם אם נתונה למשא ןמתן כזה או אחר מצד הלקוחות, מהווה עדיין תיאום ציפיות וסנכרון פעולות וככזו- היא מגדילה שביעות רצון של כל הצדדים המעורבים.

הזמנה להגדרת נקודת סיום והעברת מקל

אני מזמינה גם אתכם, מנהלי פרויקטים שלקחו אחריות על ניהול פרויקט מסוים, לוודא שאתם יודעים בבירור מהו קו הסיום, מתי הפרויקט שלכם מסתיים ומהי נקודת "העברת מקל האחריות" לגורם שימשיך את הטיפול במערכת/ מוצר/ מבנה, אחריכם.

הדיון שמתבקש בנקודת הסיום לגבי הצלחת הפרויקט והאם הוא עמד ביעדיו או לא, היא כבר דיון לפוסט  אחר…

בהצלחה!, ואם תרצו סיוע- נשמח לעמוד לרשותכם בלידרה להגדיר את התהליך.

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera
אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

 

More
3878 0
פורים בונציה
מרץ 03 2018 Galit הצצה לפרויקט 0 comments Tags: איכות סביבה, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

חג פורים

ממש לאחרונה חגגנו את פורים. כמו הרבה מנהגים ומסורות, אנחנו לא היחידים שחוגגים בלהתחפש, בין אם זה "ליל כל הקדושים" בארה"ב, הקרנבל בברזיל, וגם- קרנבל המסיכות בונציה.

לשמחתי השנה נסעתי לונציה לבלות בפסטיבל, שמתקיים ממש בסמוך לפורים שלנו. מלבד הקור העז, בין 2-7 מעלות, מצאתי ארוע משמח והמוני. בניגוד לארצינו, בה מתחפשים בעיקר הילדים, שם להיפך- ככל שאתה יותר מבוגר כך סביר יותר שתתחפש באופן מושקע.  סיבוב אקראי ברחובות הצרים והכיכרות רחבות הידיים מגלה תחפושות צבעוניות, אותנטיות ויפות.

ניהול פרויקטים בונציהניהול פרויקטים בונציהניהול פרויקטים בונציה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פסטיבל המסיכות בונציה

קרנבל המסכות בוונציה הוא מסורת ארוכת שנים. כבר בימי הביניים לבשו אנשי ונציה תחפושות, יצאו לרחובות ופרקו עול בחסות האנונימיות. בזמנו היו מוכרות מספר סוגי מסיכות כמו ה – Bauta, וה- Medico Della Peste, כל אחת ומטרתה:

מסיכות בונציה

 

הבאוטה בנויה באופן שמאפשר ללובש אותה לדבר ולאכול מבלי להסירה, ובאופן כזה לשמור על אנונימיות מוחלטת. לפיכך זו מסיכה ששימשה באופן פורמלי במהלך ארועים פוליטיים מסוימים, או להבדיל -בקזינו…

מסיכת הרופא בעלת אף ארוך, שכן שימשה רופאים בעיקר בתקופת מחלת הדבר במאה ה -17, אז היו שמים בה חומרים ריחניים שהיו אמורים לרכך את הריח הנורא שעלה מהחולים והגופות, וקיוו שהיא תעזור במניעת הדבקה.

כיום כבר יש אינסוף לצורות ולצבעים, ואומני המסיכות בונציה פעילים במשך כל השנה ולא רק במהלך הקרנבל.

 

 

מעוף המלאך, THE “FLIGHT”of the Angle

"מעוף המלאך" הוא אחד מהאירועים המרכזיים בקרנבל. במהלכו דמות מלאך "עפה" ממרומי מגדל הפעמון בגובה של מעל 90 מטר, ועד למטה לכיכר סן- מרקו הגדולה.

זו הגרסה המודרנית של האירוע המקורי שנקרא בזמנו Flight of the Turk, איפשהו במאה ה-16. אז אקרובט תורכי צעיר הצליח להלך על חבל שהיה קשור בין סירה עוגנת למגדל.

מאז המאורע זכה לגרסאות מגוונות במהלך השנים, פעם הליכה על חבל, פעם שימוש בסוס, הדמייה של תעופה באמצעות כנפיים ועוד.

באחת הפעמים המופיע התרסק על הקהל- ומאז שונו "כללי המשחק", והמעופף קשור ומעוגן בחבלים עליהם הוא פשוט משתלשל למטה. ועדיין זה מרשים לראות אותו בין שמיים לארץ, המגדל גבוה, המסע לאורך החבל לא קצר, והנחיתה בכיכר זוכה לתשואות הקהל.

 

Do it right the first time

בפסטיבל 2018

Do it right the first time, או – איפה נכנס פה ניהול הפרויקטים?

יש עקרון מוכר בעולם הניהול והאיכות, שמדבר על הצלחה בפעם הראשונה. מאחורי העיקרון עומד הרעיון שהצלחה "במכה ראשונה" חוסכת זמן וכסף של עבודה חוזרת, ומאפשרת שביעות רצון לקוח.

כלומר- ככל שהמוצר המשוחרר לשוק יהיה יותר איכותי ועם פחות בעיות- הרי שיהיו פחות תופעות של עבודה חוזרת (rework), בקשות לשינויים, החזרת מוצר (recall) ועוד, והלקוח יהיה מרוצה יותר.

לחלופין, מוצר לא איכותי, עם בעיות מרובות, שדורש להשקיע בתיקון הבעיות והתקלות, דורש השקעה גדולה של זמן וכסף על מנת לתקן את התקלות ולהשביע את רצון הלקוח, שלא לדבר על מוניטין החברה שנפגע.

 

ואיך עושים את זה?- משקיעים בפרויקט פיתוח המוצר בשלב התכנון, הפיתוח והבדיקות על מנת לודא איכות גבוהה של המוצר.

ההנחה אומרת שככל שתיטיב לתכנן את המוצר שלך ולבדוק אותו בטרם יצא את שערי המפעל- כך תגדיל את הסיכויים שיהיו פחות בעיות, ופחות בעיות שווה לקוח יותר מרוצה.

 

כשעבדתי כמנהלת פרויקטי פיתוח מוצר במוטורולה זה היה עקרון מוביל לפיו נדרשנו לתכנן פרויקטים ואף נמדדנו על פיו. אחד המדדים נקרא Cost of Quality, שבוחן את עלות ההשקעה בבניית האיכות, ביחס לעלות הכסף שיוצא על תיקון ה"אי-איכות" בדיעבד, כאשר התקלות מתגלות.

 

כדאי לציין שיש החולקים על עקרון זה וטוענים שדוקא הניסוי וטעיה הם הם המפתח להצלחה. שפעילות תכנון ופיתוח ממושכים הם טעות בעולם שמשתנה תדיר, וצריך לנסות ולבדוק את המוצר בצורה תדירה יותר. תפיסת האג'ייל תואמת עקרון זה.

 

כך או כך, חשבתי על זה בעודי צופה במלאכית שמשייטת לה ממרומי המגדל. לא בכל מקרה ניתן לבצע בדיקות או פיילוט נרחב. בפרויקטים של פיצוצי מבנים או יירוט טילים ועוד- עושים הרבה בדיקות וסימולציות אבל את האירוע עצמו אפשר לקיים רק ברגע האמת.
תהיתי האם "המלאך המעופף" ביצעה "פיילוט" וכמה פעמים, אם בכלל, היא התאמנה על המעוף הזה, כדי להבטיח שברגע האמת, כשעשרות אלפים צופים בה (המשטרה מגבילה את כניסת הקהל לכיכר ל20,000 איש)- היא תצליח?…

אז השנה- היא הצליחה!

עוד על הקשר בין איכות לניהול פרויקטים- בפוסט הזה

ועל "פרויקט בתחפושת"- בפוסט הזה.

 

איחולי פרויקטים איכותיים!

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
2319 1
לא חוסכים בחגיגות
ינואר 09 2018 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, PPM, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, העברה מפיתוח לייצור, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

לא חוסכים בחגיגות

http://www.freedigitalphotos.net/

מה חוגגים?

אצלנו בבית אומרים שבסיבות לחגוג לא מתקמצנים, כולם אוהבים לחגוג. סיבות טובות לחגיגה הם נצחון והשגת מטרות. בדרך כלל חוגגים חתונות, ימי הולדת, לידה, יציאה לגמלאות ועוד.
לא תמיד מקובל לחגוג סיום מוצלח של פרויקט שמביא ערך לארגון. זה מפתיע למרות שבברור זה מגיע לאנשים שלקחו בו חלק.

למה לא בעצם?

כשאני קצת בודקת עם מנהלי פרויקטים את הנושא, לפעמים נראה להם מיותר לחגוג שמישהו "פשוט עשה את העבודה שלו"; היה מי שחשש לפספס מישהו בהזמנה ולהיכנס ל"תקרית דיפלומטית"  שמישהו יעלב ששכחו אותו; לפעמים "שולפים" את כרטיס התקציב, כלומר-  אין לי כסף כדי להשקיע בחגיגה; והרבה פעמים הפרויקט לא באמת נגמר עם איזה "קאט" ברור (ראו את הפוסט שלנו על "פרויקט במרוץ שליחים" או "פרויקט בתחפושת")….

אבל האמת, שבדרך כלל פשוט לא חושבים על זה והנושא לא מרגיש מספיק חשוב. העיקר שסיימנו, השגנו (או לא) את המטרות, ואנחנו עמוק בריצה לתוך הפרויקט הבא…

צריך לחגוג סיום פרויקט!

אני טוענת שכמו בבית, כך גם בעבודה- לחגוג! לא להתקמצן בסיבות לחגיגות, הצרות באות מעצמן…

חגיגת הצלחה היא הדרך של הארגון להראות מה חשוב. היא הדרך לציין ביצועים יוצאי דופן, אישיים או פרויקטאליים. כשעושים זאת נכון, החגיגות מיצרות אנרגיה ומיקוד, "מיישרות" את הארגון על מה חשוב ומכוונות את כולם למטרות הארגוניות.

יתרה מכך, בעולם מטריציוני, שלמנהל פרויקט אין דרך כספית לתגמל את אנשי הצוות שעבדו בפרויקט, חגיגה היא דרך טובה למנהל הפרויקט להוקיר ולהראות הכרת טובה במאמצים ובהישגים של צוות הפרויקט.

כדי לעשות זאת נכון, החגיגות צריכות להיות חלק מהתרבות הארגונית, כלומר לתקצב אותן ולתכנן אותן. זו יכולה להיות יוזמה פרטית של מנהל פרויקט כזה או אחר, ויכולה להיות מנהג שמוטמע על ידי גוף PMO  או יחידת מש"א.
באחד הארגונים שעבדנו איתו, היה נהוג לעשות ארוחה משותפת לכל החברה בסיום פרויקט גדול ולבחור ארבעה חמישה מצטיינים ולתת להם פרס אישי בפני כל החברה. בסיום אחד הפרויקטים הייתה הרגשה שהפעם לא היו רק ארבעה חמישה מצטיינים אלא היה באמת מאמץ גדול של כל הארגון והתקציב הומר לכרטיס זוגי להופעה לכלל החברה.

איך לחגוג סיום פרויקט?

הנה מספר דגשים ורעיונות איך להטמיע את נושא חגיגת סיום פרויקט בארגון:

  1. תכננו מראש. כשאתם מתכננים את הפרויקט בתחילתו, קחו בחשבון את החגיגה שבסוף. זה כולל הגדרת תקציב, מדדים להצלחה ותוכנית ראשונית. קבלת אישור ההנהלה יכולה להוות מכשול אבל תכנון נכון והסבר על היתרונות יכול מאוד להקל על התהליך, ביחוד שיש מדדים ברורים להצלחה. אפשר גם להגדיר רמות של הצלחה ואיתם רמות של חגיגה. סיום בזמן והתכולה הנדרשת הוא הישג מבורך, הבאת תועלת ברורה לארגון (שלא תמיד קיימת גם אם סיימנו בזמן) חשובה עוד יותר.

    זו גם הסיבה שבחרתי בעיתוי הזה לפרסום הפוסט. לכאורה חגיגות סיום הוא פוסט לסוף שנה ולא להתחלה, אבל עכשיו, בתחילת שנה, כשהרבה פרויקטים מתחילים- זה הזמן לתכנן את החגיגה שבסוף, כולל התקציב הנדרש. שלא תגידו אחר כך שאין תקציב…

  2. צרו קשר ברור בין ההצלחה לחגיגה. לא הצלחנו, אין סיבה לחגוג, כן הצלחנו, בוא נחגוג ונזכור את זה לפעמים הבאות. ההבנה הזאת מייצרת מומנטום חיובי שצריך לקחת אותו גם לפרויקטים הבאים. שתפו את העובדים במצב הפרויקט ובכמה אתם קרובים להשגת היעד.

    אחד מלקוחותינו הנהיג את מסורת "הבקבוקים"- כל פעם שפרויקט הסתיים בהצלחה, פתחו בקבוק שמפניה בפגישת ההנהלה, אליה הוזמנו מנהל הפרויקט וחברי הצוות הרלבנטי, וכולם יחד ציינו את הפרויקט, הישגיו, והאנשים שהביאו להצלחתו. לכל בקבוק שכזה הוצמדה מדבקה עם שם הפרויקט והמועד- והוא הושם אחר כבוד על מדף שיועד למטרה זו. מיותר לציין שמדף הבקבוקים הוא משהו שכולם גאים בו, נהנים לעבור לידו ולראות "בעיניים" את כמות הבקבוקים שמסמלת את רשימת ההישגים ואת חלקם האישי בגאווה הקבוצתית. רעיון פשוט ומדליק בעיניי.

  3. גוונו בחגיגות. לא צריך תמיד לעשות אותו דבר, להפך, יש אין ספור אפשרויות, ארוחה, מסיבה, שוברים, אם/בלי בני זוג, טיול וכו'.

    באחד הפרויקטים החלטנו לחגוג על שפת הכנרת במנגל בשרים משובח. בעקבות סיפורים בלתי פוסקים  של אחד מחברי הצוות ששיגע אותנו במשך כל הפרויקט על יכולותיו ולהטוטיו בנפלאות המנגל. אז החלטנו שהגיע הזמן שיוכיח…
    פרויקט אחר הסתיים בדיוק בעיתוי של שבועות אז החלטנו על ארוחה חלבית שכל אחד מביא ממטעמי הבית האישי שלו (לפי מסורות, עדות, מומחיויות ועוד)
    בפרויקט אחר "חדר בריחה" היה האטקרציה.
    בקיצור- באמת שאין סוף ליצירתיות. גיוון יוצר עניין וסקרנות. אפשר גם מדי פעם לשלב את גורם ההפתעה.
    בכל המקרים צריך לשים לב גם לנקודה הבאה.

  4. "עשו מכל הלב או אל תעשו בכלל". הפחד הכי גדול הוא מאכזבה של הצוות, שיהיו ציפיות לחגיגה שלא ימומשו, או חלילה שיגידו שהתקמצנו.
    החגיגה חשובה מאוד אבל אם לא תשקיעו בה מכל הלב, זה עלול לגרום יותר נזק מתועלת. וכשאני אומרת "מכל הלב" הרעיון הוא להתכוון ולהתאמץ. נכון שתקציב מכובד בהחלט תורם, אבל הוא לא העיקר. העיקר זה "לראות את האנשים", להתאים להם פעילות שיאהבו, לחבר לאיזו דאחקה או בדיחה פרטית שנולדה במהלך הפרויקט וכד'.
    בזמנו הייתי שותפה לפרויקט ששילב צוות בישראל עם צוות בארה"ב. איכשהו הסתבר שכולם מאד אוהבים פיצה והיו דיוני "עומק" על התוספות המוצלחות ביותר לפיצה עם ויכוחים על התוספת המוצלחת ביותר. כשהגענו לסוף הפרויקט ומנהל הפרויקט  האמריקאי הבין שיהיה קשה לייצר חגיגה טראנסאטלנטית בתקציב מוגבל… הוא הפתיע בישיבת הפרויקט המסכמת עם פיצה לכולם כולל כל התוספות שנבחרו כמוצלחות ביותר. היופי ברעיון היה שהוא טרח ובירר מראש כמה ואיך קונים פיצה בישראל, ודאג שבמהלך הפגישה שהתבצעה ב video conference יגיעו מגשי הפיצה גם לחדרי הישיבות שבישראל. זו היתה מחווה קטנה אבל נוגעת ללב.

לסיום

אז כאמור, חוסר תקציב הוא לא שיקול- יש מספיק דרכים זולות לחגוג,
ואם הייתם חדי אבחנה ראיתם שהרבה מהדוגמאות שלי סובבות סביב אוכל…- אין ספק שזה משהו מחבר ומשותף לרבים … לא חייבים לקנות, אפשר שכל אחד יביא משהו, זה גם מקל תקציבית וגם מוסיף לאווירת הצוות.

כשאנחנו מסייעים לארגון להטמיע שיטות בניהול פרויקטים, שלב סיום הפרויקט מקבל תשומת לב ראויה.
ונכון שלתכנן ו"להפיק" חגיגה זה לא תמיד פשוט ודורש לפעמים מאמץ לא קטן להתמיד במסורת שכזאת, מה שברור, התועלת לעובדים, לפרויקט ולארגון היא ברורה  וגדולה, אל תוותרו עליה. ואגב, הניסיון שלי מראה שזה יעזור לכם בפרויקט הבא כשתגיעו לשלב הציוות. פתאום כולם ירצו להיות איתכם בפרויקט … כדאי

 

לסיום נאחל- לחיי הפרויקטים המצליחים והחגיגות שבדרך!

גם לכם יש רעיונות וסיפורים על חגיגות סיום פרויקט? שתפו אותנו.

 

בהצלחה!

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

 

 

 

More
3010 2
הכנות לחורף הגשום
נובמבר 26 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PPM, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, דשבורד, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פורטפוליו פרויקטים, פרויקט

הכנות לחורף הגשום

דשבורד ניהולי לשיקוף סטטוס פרויקט

דשבורד ניהולי

http://www.freedigitalphotos.net/

החלום של כל מנהל, בכל דרג בארגון, הוא לפתוח את יום העבודה שלו בלחיצה על "כפתור קסם" שיציג לו מידע עדכני ומדויק, תמונת מצב של התחום אותו הוא מנהל. המידע יכול להגיע בצורת דשבורד או דוח. ההבדל המרכזי בניהם הוא שדשבורד, בהגדרותו, הוא תצוגה ויזואלית של המידע המסכם, לרוב בעמוד אחד, לעומת דוח שיכול להגיע בתצורות שונות כמו טבלה, מלל, גרפים שונים ועוד ללא הגבלת תכולה או עמודים.

בניהול של פרוטפליו מרובה פרויקטים, פשוט או מורכב ככל שהיה, דשבורד ("לוח מחוונים" בעברית) שכזה הופך לכלי ניהולי-קריטי לקבלת החלטות שונות כולל ניוד משאבים ותקציבים – בזמן אמת. מנהלים כיום מוצפים במבול של מידע, נתונים, מדדים המופקים ממערכות שונות, הצורך בריכוז המידע לדשבורד מנהלים, ימנע הצפת מידע ויאפשר לארגון להתמודד ביעילות ולנקז את מבול המידע לכדי "מרזב" מרכזי אחד. לעיתים, כשמערכות המידע הארגוניות עדיין אינן מאפשרות זאת באופן אוטומטי, איסוף מידע ידני וארגונו בצורת דשבורד, יתן מענה פרקטי לצורך.

הדשבורד (לוח המחוונים) נותן למנהלים עסקיים יתרונות רבים, כולל:

נראות: לוח המחוונים מאפשר למנהל חשיפה, נראות ותובנה לביצועי הארגון/המחלקה, תוך הצגת מדדי הצלחה מרכזיים (KPIs) אחריהם בחר לעקוב. הלוח מאפשר למנהל למקד את תשומת הלב לאזורים שדורשים את התערבותו.

 

שיפורים שוטפים. אחד הציטוטים המפורסמים ביותר של פיטר דרוקר הוא: "אם אתה לא יכול למדוד את זה, אתה לא יכול לשפר את זה." לוח מחוונים מאפשר מעקב אחר הביצועים ובחינת מגמת השיפור לאורך זמן.

 

חיסכון בזמן: מנהלים רבים מבלים אינספור שעות כניסה למערכות עסקיות ולהפעלת דוחות. לעומת זאת, לוח מחוונים מציג תוצאות העדכניות בכל רגע נתון מה שחוסך שעות עבודה יקרות.

 

בקרת תוצאות אל מול התכנון: הרבה מנהלים משקיעים זמן רב בביניית תכניות עבודה. אז זהו רק השלב הראשון להצלחה. השלב השני הוא לוודא עמידה בתכניות. לוח המחוונים עושה בדיוק את זה. מאפשר לבחון תכנית מול ביצוע ולהתריע על

חריגות – בין אם מוצדקות או לא.

 

שיפורים בביצועי העובדים: מניסיוננו בארגונים שונים, כשמנהלים משקיעים את הזמן לעקוב אחר ביצועי הפרויקטים, עוקבים אחר מגמות ומנתחים פערי ביצוע בפועל אל מול תכניות – מושג שיפור משמעותי.

 

איך בונים את ה"מרזב" הזה נכון?

מטרת הדשבורד בסופו של דבר היא לתרגם נתונים גולמיים למידע שימושי, קריא ומובן. בניגוד לדוח השופך נתונים רבים ומאפשר חקירת עומק ועיון בנתונים המוצגים, הדשבורד אמור לתת מענה מהיר וקריא. ככל שזמן גיבוש התובנות של המנהל מתקצר, כך הדשבורד אפקטיבי ויעיל.  יש שלושה כללי ברזל ליצירת דשבורד אפקטיבי:

  1. בחירת ערכים (KPIs) להצגה – בכדי שהדשבורד יהיה אפקטיבי, חשוב להגדיר את הערכים המדויקים אותם נרצה למדוד ולהציג בכדי להשיג שיפור ארגוני משמעותי. לא נוכל לעקוב אחר כל המדדים הארגוניים ולכן חשוב לדייק מהם אותם נקודות בדיקה (checkpoint) קריטיים שישקפו את המצב בצורה המיטבית.
  2. אלמנטים ויזואלים – שימוש באלמנטים ויזואליים כמו גרפים, טבלות, חלוקה לריבועים, צבעים, גדלים וצורות – מה שנדרש כדי למנף תפיסה חזותית. במקביל יש להמנע מעודף צבעים או גרפים מתוחכמים מידי שיסיחו את הדעת מהמסר המרכזי. לרוב שימוש בצבעי הרמזור המוכרים (אדום, צהוב ירוק) מאפשרים למקד את תשומת הלב לאזורים "האדומים" לקבלת התייחסות.
  3. Less is More (פחות זה יותר) – אם הוא אינו מתאים לדף אחד, הוא אינו לוח מחוונים, זהו דוח! מתן תמונה עסקית מלאה על עמוד אחד (בהנחה שזה משקף בבהירות את תמונת המצב) מאפשר הבנה מהירה של במידע. מחקרים קוגניטיביים עסקו בשאלה כיצד המוח האנושי מעבד מידע והוכיחו כי היכולת לדמיין את כל מקורות המידע הקשורים זה בזה מעצימה את הקלות והבהירות בהבנת המשמעות הכוללת של מידע המוגדר ביתר דיוק.

השימוש בלוחות המחוונים בכלל ולפרויקטים בפרט, ממשיך להתרחב וחשיבותו גדלה ככל שהארגון מתמקצע בניהול פרויקטים. אז כאשר הארגון לומד להציב לעצמו יעדים ברורים ומדידים, הדשבורד  הופך לכלי מרכזי בקבלת החלטות אסטרטגיות וטקטיות אפקטיביות לנוכח הלחצים התחרותיים הגלובליים ההולכים וגדלים.

בהצלחה!

כאן בשבילך, גילית סגל, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
5149 1
"מד דופק" לניהול פרויקטים בארגון מצליח
אוקטובר 29 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים, ספונסר

מה אני יכול לעשות כמנהל על מנת שאחוזי הצלחת הפרויקטים בארגון שלי יגדל?

אז קודם כל- הנתונים מעודדים, אחרי לא מעט שנים שאחוזי הפרויקטים המצליחים היו בירידה (מבלי להכנס כרגע מי מודד ולפי איזה קריטריונים…), הרי שלאחרונה אנחנו מתבשרים שהמגמה משתנה ואחוזי הפרויקטים המצליחים בעליה.

יתרה מכך, במחקר עדכני של PMI (עמותה גלובלית מקצועית בתחום ניהול פרויקטים שמקום מושבה בארה"ב) חולקו הארגונים לכאלו שמצליחים- "אלופים", Champions, ולכאלו שמצליחים פחות- "לא מתפקדים", Underperformers.

האלופים הוגדרו ככאלו ש 80% או יותר מהיוזמות והפרויקטים שהם מבצעים עומדים ביעדי התקציב, הלו"ז והשגת מטרותיהם, והם בעלי בשלות במימוש התועלות העיסקיות שלהם. בעוד אצל הלא מתפקדים מדובר ב 60% או פחות. (לינק למחקר 2017 של העמותה).

על מנת להבהיר, מדובר בכל פעולה שהארגון יוזם על מנת לממש את האסטרטגיה שלו ומטרותיו, ולהוביל לשינוי, גם אם לא נקראת בשם המפורש "פרויקט". אם אני בעל חברה להפקת ארועים, כל ארוע שאני מפיק הוא פרויקט; אם אני מוביל שינוי ארגוני ו/או אסטרטגי, יישום האסטרטגיה החדשה היא באמצעות ניהול פרויקט; אם אני מנהל יחידה שמפתחת מוצרים ללקוחות, כל פיתוח מוצר הוא פרויקט; ואם אני מוביל סטארטאפ כנראה שאני מנהל פרויקט…

resource: PMBOK6 by PMI, Sep 2017

אז איך אני יכול להתקדם ולהשתייך ל"אלופים"?

באמצעות מקצוענות בניהול פרויקטים, והקניית מיומנויות ניהול פרויקטים לעובדים שלי:

  • שפה, טכניקות ושיטות-

  • לאפשר להם להכיר את שפת ניהול הפרויקטים.
    הנושא הזה יחסית קל, ריכזו עבורנו הכל בספר מתודי אחד שנקרא "גוף הידע בניהול פרויקטים" (PMBOK). רק לאחרונה יצאה גרסה חדשה ומעודכנת עליה תוכלו לקרוא בפוסט הזה. אז שילחו אותם לקורסים שמקנים מיומנויות בניהול פרויקטים, כנסים דוגמת הכנסים של PMI הישראלית, ימי עיון ופורומים מקצועיים, וכד'.

 

  • כישורים רלבנטיים-

  • הכישורים הנדרשים בתחום פרויקטים הם לא מעטים ודורשים ורסטליות ויכולות רבות. "רשימת המכולת" של כישורים אלו נמצאת ב"משולש הכישורים בניהול פרויקטים ". פה זה כבר יותר מורכב כי דורש לא רק ידע, אלא גם התנהגות והתנהלות מסוימת, ואלו לא נלמדים ולא נרכשים ביום אחד. יתרה מכך- קשה לעיתים לרכוש אותם כי הם דורשים להשתנות, לאמץ שיטות חדשות ולהפטר מהרגלים ישנים. אז תעזרו בפונקציית משאבי אנוש שלכם כדי לאתר פערים בכישורי העובדים ולבנות להם תוכנית פיתוח מקצועי רלבנטית. ניתן לתת מענה לפערים אלו בתוך הארגון באמצעות יועצים ארגוניים, תוכנית מנטורשיפ וכד', או בעזרה מבחוץ באמצעות ליווי פרטני, קורסים וסדנאות, ועוד.

 

  • דפוסי פעולה נדרשים-

  • נמצאו מספר דפוסי פעולה שמאפשרים פרויקטים מצליחים:
  • עובדים הפועלים כשותף אסטרטגי בארגון שלהם

    • מקפידים להיות מעודכנים ולעמוד בקצב השינויים שקורים, אם זה מבחינת התקדמות טכנולוגית, השינויים בעולם העבודה, או הציפיות הגבוהות של הלקוחות בעידן של רשתות חברתיות ועדכון קבוע.
    • מתחברים ומחברים בין הפרויקט שלהם לספונסרים בארגון ולפונקציית ה-PMO, אם קיימת. הם מהווים מבחינתך, כמנהל שלהם, את הכתובת לפנות אליה בכל מה שקשור לפרויקט שלהם.
  • עובדים המחברים בין האסטרטגיה לפעולותיהם

    • הם מכירים את האסטרטגיה הארגונית ואיך הפרויקט שלהם רלבנטי אליה. זה אומר בין השאר שהם יודעים מה התועלת שהפרויקט שלהם מייצר לארגון.
    • מגדירים יחד איתך ועם הנהלת הארגון דרישות ברורות ומטרות מוגדרות ומדידות לפרויקט, כך שלכולם מסביב ברור מה עושים ולמה זה טוב.
  • עובדים המאמצים גישות גמישות

    • הם מכירים במציאות הדינאמית והמשתנה, ומגלים גמישות בדרך בה פועלים תוך התאמת הגישה של ניהול הפרויקט לצרכים משתנים אלו.

כמנהל אני יכול להגדיר לאנשיי דפוסי פעולה אלו כנדרשים ומוערכים על ידי, במסגרת שיחות עבודה, תיאום ציפיות ופגישות הערכת ביצועים תקופתיות.

שורה תחתונה

על מנת לתרום להצלחת הארגון שלי בהשגת מטרותיו, יישום האסטרטגיה שנקבעה, מימוש התועלות העיסקיות והשתייכות לקבוצת ה"אלופים"- עליי לקדם הבנה ושפה של ניהול פרויקטים.
כיוון שבידיי האחריות לעובדים שלי, ועליי מוטלת האחריות לביצועים שלהם- הקניית יכולות בניהול פרויקטים תתרום לכל הנוגעים בדבר.

פעולות נוספות לטיפוח ושימור מנהלי פרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה ניתן לקרוא בפוסט זה.

 

מאחלים לך הצלחה רבה בתהליך ההתמקצעות! כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
2638 1
מה הפעיל את הצ'קלקה?
אוקטובר 16 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, PPM, בקרת פרוייקטים, מדדים, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

מה הפעיל את הצָ'קָלָקָה באבחון?

אתגרים בהטמעת תהליכים בניהול פרויקטים  - PMO

אתגרים בהטמעת תהליכים בניהול פרויקטים- PMO

הקניית שיטות עבודה בניהול פרויקטים כחלק מתפקידו של גוף ה-PMO

חלק מתפקידו של PMO   בארגונים רבים הוא לבנות מתודולוגיה מתאימה, כלומר שיטת עבודה ארגונית לניהול פרויקטים, שתאפשר לייעל ולטייב את העבודה תוך שהיא מאפשרת גמישות ושיקול דעת בהתאם לצרכים השונים של הפרויקטים המגוונים. המטרה היא מצוינות בניהול פרויקטים כתהליך סיסטמטי ועיקבי.

בנקודה הזו אנו בלידרה "נקראים לדגל" מעת לעת, כדי לסייע בידי הארגון (לקוח) וה- PMO ולבנות את המתודולוגיה  , או לסייע בהטמעתה במידה והיא כבר קיימת. כשזה קורה, אנחנו, כמו יועצים בתחומים רבים, מתחילים עם אבחון בארגון, על מנת להציף את הפערים בין הרצוי למצוי ולהציע תכנית לסגירת הפער. עד כאן זה עניין שבשגרה.

לאחרונה נכנסנו לארגון, גלובלי, לא גדול, והתבקשנו לאתר פערים בניהול פרויקטי יישום פתרונות ללקוח. יצאנו לדרך והתחלנו כמובן במי שעומד בראש התהליך – מחלקת ה-PMO. ככל ששמענו, ראינו והתרשמנו, קיים בארגון תהליך ניהול פרויקטים מסודר, מתועד ומתודי באתר הפנימי של הארגון. לכולם יש גישה, הכל כתוב ואין שאלה בסגנון של "מה עושים מתי" שאין לה מענה. לכל הדעות מרשים ומפתיע בהינתן שמדובר בארגון לא גדול, שצמח במהירות וממוקם בקדמת הטכנולוגיה.

אז מה לא עובד?- אחרי האופוריה הופעלה הנורה האדומה

בתהליך האבחון נפגשנו עם גורמים רבים, כולל מנהלי פרויקטים, חברי צוות, מנהלים בדרגות שונות ומפונקציות שונות. שאלנו שאלות רבות שמאפשרות לנו לאסוף חלקיקי פאזל קטנים לכדי תמונה היקפית אחת.

לאט לאט התבהר לנו (ויש לציין שלא במפתיע כי זה מאד נפוץ) כי קיים בארגון פער בין עצם קיומה של המתודה לבין השימוש בה. העובדה שיש שיטות, כלים וגלופות, עדיין לא מבטיחה הטמעה, יישום ושיטה מובנית כהרגלי עבודה של המשתמשים.

לפער הזה יש סיבות מגוונות, וחשוב להבין את מקור הסיבה כדי לדעת במה לקדם. אז התחלנו לחפור…

בפגישה עם קבוצה גלובלית של מנהלי הפרויקטים, שנערכה ביום השני של האבחון, אחרי שכבר כמה רכיבי פאזל התחילו להתקבץ בפינה אחת של התמונה, הכריז אחד מהם שסגנון העבודה של מנהלי הפרויקטים בארגון הוא ריאקטיבי באפון גורף. הם מגיבים ולא יוזמים. בשלב הזה, נדלקה נורה האדומה והחלטנו לחפור לעומק האמירה. בתחילה היה חשוב לברר אם זו תחושה בודדת או שכולם שותפים לה. מיד ובאופן מאוד נחרץ, הסכימו כולם. בשלב הזה הנורה האדומה כבר הבהבה כמו צָ'קָלָקָה של רכב חרום – או כמו שקבעה האקדמיה ללשון עברית – הצְפִירור הופעל (צְפִירור = הלחמה של צפירה ואור). הנורה המשיכה להבהב כשהסתבר שאין באמת תכנית עבודה ברורה לכל פרויקט, אין סיכומי פגישה ומעקב אחר משימות לביצוע והחלטות, אין ניהול סיכונים וחשיבה קדימה – והרי זו המהות של עבודה פרואקטיבית. היכולת ליזום, לתכנן ולעקוב אחר הביצוע עד לסיום הפרויקט.

הטמעה- האם הימצאות סטנדרט ומתודה הופכים את מנהל הפרויקטים לפרואקטיבי? 

תפקידו של מנהל פרויקטים מכל סוג ובכל ארגון הוא להוביל את הצוות שאחראי להשגת יעדי הפרויקט. המילה הובלה היא המשמעותית בהגדרה והיא עומדת בסתירה לסגנון מגיב, ריאקטיבי. כך אחד הגורמים שנמצאים בליבת ההצלחה של תפקיד מנהל פרויקטים, עלו לדיון.

אחת האמירות שנאלצנו להתמודד עימה היתה – אם יהיו למנהלי הפרויקטים גלופות מתאימות לסיכום פגישה, להכנת תכנית וכו' – מידת הפרואקטיביות שלהם תעלה. האמנם? האם חזרנו אחורה לדור שדוגל בלומר לעובד מה לעשות וזה ייעשה? איפה ההעצמה? איפה פשוט לומר לעובד מה מצפים ממנו כהצלחה התפקיד ולתת לו את החופש ליזום ולהביא תוצאות? האם נכון לנו כמנהלים לתת מתכונים לעובדים ולצפות מהם לפעול על פי המתכון במדויק?

אין ספק שכבודן של המתודות והגלופות נמצא במקומן וחשיבותן רבה לשימור תהליך עקבי, מתודי וכלל ארגוני. אך חשוב שלא נצפה מהן שיהפכו את מנהלי הפרויקטים למקצוענים בתחום. מנהל פרויקט פרואקטיבי יודע כיצד להשתמש בגלופה, מתי להשתמש בה ואיך למצות ממנה את התועלות שיקדמו אותו בהובלת הפרויקט. מניסיוננו מנהל פרויקט שרק ממלא את הגלופה כי כך התבקש, לא יקדם את הפרויקט לכדי הצלחה.

כלומר, שסיבה מרכזית לחוסר השימוש במתודה ולפער המתואר, היא התנהלות ריאקטיבית של מנהלי הפרויקטים. על מנת לשנות ולשפר את המצב ולאפשר הטמעה של המתודה, כדאי להתחיל בשינוי סגנון העבודה וההתנהלות של מנהלי הפרויקטים לפרואקטיביים יותר.

לסיכום

ככל שהתארך האבחון באותו ארגון, זיהינו להפתעתנו עוד ועוד סימפטומים ותופעות שסייעו לנו לגבש ממצאים ותכנית פעולה מתאימה. מכניסה כל כך מפתיעה שמשדרת סדר וארגון בכל פרויקט כולל לוח זמנים ותכנון מפורט, האבחון הציף מספר אזורים בהם הומלץ לארגון להתמקד ולסגור פערים. חשוב לציין שעם מנהלת PMO  נמרצת, איכותית ופרואקטיבית כמו שפגשנו, השמיים הם הגבול ולא רחוק היום שהארגון יתקרב לשם.  אל תחששו לחפש את אותה צ'קלקה בארגון. איתור נכון שלה עשוי לרמז על אחד הגורמים המעכבים את הצלחתו.

 

בהצלחה! גילית סגל, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
2967 0
איך לעשות כסף מזבל?
יולי 27 2017 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים, הצצה לפרויקט 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, איכות סביבה, אנרגיה, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, רגולציה, תשתיות

הקמת מפעל מיחזור RDF בחיריה

מבט אחר על חיריה

לשמחתי אני מזדמנת לסיורים רבים, כחלק מהסיורים של PMI ישראל, אותם אני מארגנת מתוקף תפקידי כסגנית נשיא בעמותה. הפעם הגענו, קבוצה של מנהלי פרויקטים, למפעל למיחזור RDF בחיריה, זאת ביוזמתו של דני בן יונס, מנהל פרויקט הקמת המפעל ומשתתף פעיל ב PMI.

הפרויקט והסיור מעניינים ומעשירים, גם ברמת ניהול הפרויקט אבל גם מהזווית הפרטית, שהרי כולנו זורקים זבל…

ברמה האישית הופתעתי לראות כמה ניתן ללמוד עלינו מהאשפה אותה אנו זורקים, שלא לדבר על היכולת לאפיין "אשפה ישראלית" ובתוכה אבחנה לפי אזורי מגורים/ ערים/ שכונות- מדהים.

 

רקע והצורך בפרויקט

מפעל המיחזור בחיריה הוא כיום המפעל הגדול במזרח התיכון מבין המפעלים הקיימים, כולל בארץ.
בעבר הוא שימש כאתר הטמנה לפסולת (הר חיריה המפורסם שנראה למרחוק), אך רשות שדות התעופה/ נתבג התלוננו על ציפורים וסכנה לטיסות. על כן התקבלה החלטת ממשלה להעביר את ההטמנה לאתר "דודאים" ולהשאיר בחיריה רק תחנת מעבר.
חשיבה ארוכת טווח ושיקולי קיימות ואיכות סביבה שינתה את התמונה, ועל העיריות הוטל לשלם אגרת הטמנה על הזבל שתושבי העיר מייצרים.
בנוסף, כמות הזבל רק עולה לאורך השנים. האתר משמש כיום את כל גוש דן: תל אביב, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון, אור יהודה וכו'. בעבר היו כלולות ערים נוספות כגון ראשלצ ורמה"ש, אך עקב כמויות הזבל הגדלות, ערים אלו ואחרות מקבלות כיום שירותי מיחזור והטמנה מאתרים אחרים. משקל הזבל מגוש דן מגיע כיום לכמות של מיליון טון בשנה, 200 מיליון שקל העלות של הזבל…

כך נולד צורך לצמצם את כמות הזבל המוטמנת ואיתה את אגרת ההטמנה. צמצום כמות הזבל המוטמנת יכולה להתקבל בין השאר על ידי מיחזור חלק ממנו.

גלית יסקרביץ טיץ ומנהל הפרויקט דני בן יונס

מפעל ה RDF- Refuse Derived Fuel

כמות הזבל המגיעה מגוש דן למפעל, שמשתרע על פני 22 דונם,  עומדת כאמור על כמיליון טון בשנה. חצי טון ממוחזר והשאר הולך להטמנה.

הלקוחות מהם מתקבל הזבל הן העיריות. הרעיון הוא להפיק כמה שיותר מכל טון זבל ולמכור הלאה כדי לייצר רווחיות. הלקוח המרכזי והיחיד לטובת חומר ה RDF המיוצר הוא מפעל נשר לייצור מלט, שמשתמש בחומר כדלק. החוזה בין נשר למפעל מיחזור הוא לתקופה של 10 שנים, כאשר ה- RDF שמשונע לנשר מהווה רק 10% מהדלקים הפוסיליים שהם צריכים והם היו שמחים לעוד. מפעל המיחזור מייצר חומרים נוספים מלבד RDF, למשל קומפוסט.

מיחזור הזבל מאפשר WIN-WIN לכמה גורמים: חברת המיחזור Veridis, שהיא חברה אמריקאית שמרוויחה מהכנסות המפעל; חברת נשר, כלקוח, חוסכת בהוצאות הדלק; העיריות שאמנם משלמות על מיחזור כמו הטמנה, אבל חוסכות את הוצאות השינוע לדודאים.

 

היעדים שהעמיד לעצמו המפעל הם:

  • הפחתה של שיעור הפסולת המוטמנת
  • הגדלה של שיעורי המחזור
  • הוזלת עלויות בטיפול בפסולת לאורך זמן
  • התאמה להפרדת פסולת במקור
  • ייצור אנרגיה חלופית מפסולת
  • הקטנת פליטות גזי חממה

הפסולת שמגיעה למפעל מגוונת וכוללת:

  • 40% חומר אורגני
  • 8% קרטון
  • 17% נייר
  • 4% טקסטיל
  • 13% פלסטיק
  • 5% חיתולים
  • אחר – מתכות, מוצרי חשמל ביתיים ועוד

כאשר הזבל מגיע למפעל, השלב הראשון הוא למיין.

את החיתולים למשל אין טעם למחזר (משיקולים מובנים…) ועל כן משאיות מאזורים מרובי ילדים וחיתולים הולכים הישר להטמנה…
פסולת פלסטיק, נייר וטקסטיל, לעומת זאת, נחשבים לבעלי ערך קלורי גבוה והם עוברים גריסה, בקרה וניפוי לשם הפיכת ל FDR שנמכר כדלק ירוק וידידותי לסביבה. כיום בגדים נזרקים הרבה יותר מבעבר וניתן למצוא אותם בפסולת שמגיעה בכמויות גדולות. נכון הדבר עוד יותר בחילופי עונות כשאנחנו מסדרים ארונות וזורקים מכל הבא ליד…
פלסטיק כמעט ואינו מתכלה בהטמנה, אבל כחומר דלק הוא בוער נהדר ולכן השימוש בפלסטיק לייצור RDF הוא רב הישגים: גם נחסכת ההטמנה, גם התוצר נמכר לנשר ומרוויחים כסף, וגם נחסכות הוצאות ההובלה לנגב להטמנה.
אגב, בקבוקי השתיה שנאספים בכלובים נפרדים אינם מגיעים למפעל המיחזור ונשלחים למקום אחר, שם ייעודם הוא בעיקר לבגדי פליס. חשבתם פעם כמה הבגדים שאנו לובשים דליקים?…
על פי מנהל המפעל, חוק "עשר אגורות" לשקיות הסופר, לא עשה אימפקט גדול עד כה, ולא ניכר כי כמות השקיות קטנה.
מהזבל האורגני מייצרים קומפוסט. לכן משאיות זבל שמגיעות מאזורי מסעדות בתל אביב, דוגמת הנמל, מופנות למיחזור קומפוסט.
כאב הראש הגדול של המיחזור היא הזכוכית כיוון שהיא נשברת. כשזה קורה, אין יכולת להפריד בין השברים לשאר הפסולת ולא ניתן להשתמש לזבל אורגני שמא השברים יגיעו דרך הדישון לפירות וירקות אותם אנו אוכלים.

המפעל כולל 3 קווי ייצור: 2 קווי פסולת ביתית וקו אחד תעשייתי, ועובד 24 שעות למעט ימי שבת.

המיון נעשה בשיטות מגוונות כגון מיון לפי גודל חור בתוף, מיון אופטי באמצעות החזר אור, מסרק אוויר, וכו', ללא מגע יד אדם. ועל אף זאת, כיוון שמדובר במיון סטטיסטי הרי שהוא לא מדויק (פחית קולה יכולה להתפס עם שקית למשל). ועל אף זאת המפעל נחשב הצלחה ואם ניתן היה להגדיל עוד יותר את היקף המיחזור- היה לכך ביקוש.

פרויקט הקמת מפעל RDF

פרויקט ההקמה

בשנת 2009 נחתם הסכם בין דן איגוד ערים (עיריית ת"א), לבין חברת נשר. נשר הביאה קבלן משנה בשם וייאוליה (כיום Veridis), שהביא איתו את הטכנולוגיה.

כמו הרבה פרויקטי בינוי בארץ, הפרויקט "בילה" שנתיים בבתי משפט, ובשנת 2011 התחיל התכנון עם מתכננים ישראלים. ב 2014 החל שלב הביצוע, שנמשך שנתיים וחצי, עם תקציב הקמה של 400 מיליון שקל. הפעלת המפעל תוכננה ליולי 2016.

מנהל הפרויקט הוא דני בן יונס, ומהנדס המפעל הוא מוטי ויינשטוק. למרבה ההפתעה לשניהם ניסיון כעובדי אינטל ב Clean room והנה עכשיו הם בפרויקט בחיריה.

הם וכלל צוות הפרויקט עמדו בכל היעדים, והעמידו מפעל בן 22 דונם, מתוכם 11 דונם שטח בנוי, הגדול באירופה בהיקף הזבל שממחזר. בנוסף עמדו בלוחות הזמנים ואף הקדימו בחודש וחצי.

לדבריהם ההצלחה נזקפת להכנה טובה, גם בהיבט ההנדסי וגם בהיבט הניהולי.

אתגרים ותובנות בניהול הפרויקט

  • הנדסי- תכנון תלת מימד חוסך זמן ומקדם משמעותית את הפרויקט בהיבטיו ההנדסיים. בפרויקט הנ"ל היה תכנון תלת מימד אך רק לציוד, ואם היה תכנון מלא- מעריכים שהיה נחסך זמן נוסף.
  • ניהולי- הפרויקט הזכיר את מגדל בבל- קבלן ישראלי, טכנולוגיה גרמנית, משפצים מכל העולם. צריך לדעת לעבוד בצוות מגוון ובינתרבותי שכזה.
  • ניהולי- תוכנית ההיתרים, שמהווה צוואר בקבוק בכל פרויקט תשתית, היתה כאן משמעותית אף יותר כיוון שדרשה התמודדות עם דברים שנעשים פעם ראשונה. למשל, כיבוי אש. אין עוד מפעלי מיחזור בסדר גודל הזה ולכן לנציגות כיבוי אש היה קושי להציב את דרישותיהם מהמפעל. ההתמודדות נעשתה באמצעות הזמנת נציגות מכבי אש לסיור במקום גם לפני וגם תוך כדי הקמה כדי ל"ראות בעיניים" ולהבין יחד מה הצרכים למניעת/ כיבוי שריפות. בסיור שלאחר מכן ראינו את תותחי הקצף המותקנים במקום, בייחוד באולם התוצר הסופי, ה- RDF, שהלוא הוא דלק לכל דבר. נפיץ ביותר.
  • ניהולי- הנהלת הפרויקט היתה שותפות המורכבת מאיגוד דן וויאוליה. מבחינה ניהולית זה אומר דיווח כפול והתנהלות בין שני גורמים, מה שמייצר מורכבות ועומס על מנהל הפרויקט. צריך לדעת להתנהל בתבונה. היה מעקב צמוד על לוח הזמנים של הפרויקט והנתיב הקריטי שלו, בעזרת PMO לפרויקט, שאיפשר לשקף להנהלה את הסטטוס וההתקדמות בכל רגע נתון.
  • הנדסי- תוכנית הביסוס היתה מאד מורכבת שהרי לא מדובר בקרקע יציבה, אלא בהר זבל (חיריה). כדי להתמודד עם אתגר זה הובאו 600 עמודים מוכנים מראש, שנדחפו לקרקע כשהם מוכנים, באמצעות מכונה שהובאה מספרד. חלק מהעמודים באורך 40 מטר… לפרויקט היו שני קבלני ביצוע, אחד לביסוס, שהיה מורכב, והקבלן השני לשאר. דרישה הנדסית נוספת היא לעגורנים ייחודיים לטיפול בזבל. הצורך הוא ברמת דיוק גבוהה במיוחד שלא בנמצא בארץ.
  • הנדסי- נפח המיחזור הגדול היווה אתגר לטכנולוגיה שלא התנסתה בהיקפים כאלו. יתרה מכך הטכנולוגיה גרמנית אבל האשפה ישראלית… מסתבר שההבדלים בין התרבויות ניכרים גם באשפה: בישראל זורקים לזבל כלי חשמל, מה שהטכנולוגים הגרמנים לא מכירים מהבית…, בנוסף יש באשפה כמות גדולה משמעותית של פירות וירקות, העונתיות מורגשת כאשר באפריל למשל יש עומס עקב ניקיונות הבית לקראת הפסח…וכד'.
    כדי להתמודד עם המאפיינים הייחודיים האלו הושקעה עבודת תכנון, ובוצע פיילוט לטכנולוגיה. לשלב הביצוע כבר הגיעו מנוסים.

וכמובן שתמיד יש מה עוד לשפר ואיך לייעל.

לאחר ההרצאה יצאנו למפעל לראות במו עיננו את תיפקוד המפעל. מלבד הניחוח ממנו קשה להתעלם… המראה מרשים ובאמת מלהיב לראות איך ניתן לעשות כסף מזבל.

תודה לדני ומוטי על האירוח המענין והמכבד. בהצלחה בפרויקטים הבאים!

אלו סרטונים המתארים את פעילות המפעל:

https://www.youtube.com/watch?v=PJ_a_WQVi8g
https://www.youtube.com/watch?v=7HqV9UmoE7g

 

 

להתראות,

גלית

 

More
3903 1
סקירת הכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2017
יוני 26 2017 Galit ללא קטגוריה 0 comments Tags: PMI, איכות סביבה, אנרגיה, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרויקט, מערכות מידע, משולש הכישורים, סולם קריירה בניהול פרויקטים
The New PM

The New PM

 

 

 

ב 14 ליוני התקיים כנס PMI השנתי לניהול פרויקטים במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב, בנושא "אסטרטגיה- חשיבה יוצרת ערך".

 

הכנס השנתי

כמו בכל שנה, גם הפעם גדשו את הכנס מעל אלף מנהלי פרויקטים ועוסקים בניהול פרויקטים מכלל התעשיות והמיגזרים, באים ללמוד כמו גם "להתמנגל". התוכנית המקיפה כללה הרצאות מליאה כמו גם מספר מושבים בנושאים שונים.

את הכנס פתח ד"ר טל אספיר, נשיא PMI ישראל החדש, שברך את המשתתפים וביאר את הקשר בין אסטרטגיה ארגונית לניהול פרויקטים. לדבריו כל ארגון וכל מנהל פרויקט בארגון נדרש לשאול את עצמו מהי האסטרטגיה הארגונית, ולאן הוא ולאן הארגון רוצים ונדרשים להגיע – על מנת ליצור ערך עסקי.

חשיבה עצמאית

לאחר מכן ניתנו מספר הרצאות מליאה. אחת מהן, הרצאה סוחפת, ניתנה ע"י ד"ר אייל דורון, הוא הדגיש והמחיש בהרצאתו את נושא החשיבה העצמאית, כמה היא נדרשת למנהלי פרויקטים ולכל אדם באשר הוא.
כדוגמא סיפר שהוא אינו מאפשר לילדיו להכין שיעורי בית לבית ספר שכן הנ"ל דוגלים רק בתשובה אחת נכונה לכל שאלה ואינם מאפשרים למעשה חשיבה עצמאית…
באותה נשימה הוא טען שכאשר עוסקים בנושאים מקצועיים אין משמעות לחוכמת ההמונים ויתרה מכך, היא שגויה ואינה מביאה לתובנות פורצות דרך. בעולם של ימינו אנחנו נדרשים, לדבריו, להמציא את עצמנו כל יום מחדש. בהחלט הרצאה מעוררת חשיבה…

 

ומי הזוכים בפרס פרויקט השנה?

תחרות פרס פרויקט השנה כללה גם השנה מספר פרסים בתחומים של אסטרטגיה ובטחון, טכנולוגיה- פרויקטים טכנולוגיים ומערכות מידע, וחינוך ו/או תרומה לקהילה.

אני גאה בלקוחותיי וחבריי בכך שזכו במספר פרסים בעבור ביצוע פרויקטים מרשימים, מעניינים, לפי מתודות ניהוליות, והשיגו את מטרותיהם.

פרס פרויקט השנה

הזוכים מכי"ל מערכות מידע

לדוגמא, פרס בתחום מערכות מידע ניתן לפרויקט מערכת למיכון תהליך דיווחי קיימות בכימיקלים לישראל.

מנהל הפרויקט מטעם מערכות מידע הוא דורון גל-עד, מנהל הפרויקט מטעם הביזנס הוא רועי וידברג בשיתוף עם סופיה מאר, PMO היא איזית בוסטין.

המערכת מיועדת לאסוף מידע מכלל אתרי כי"ל- 200 משתמשים, בכ- 50 חברות על פני 4 יבשות, בנוגע לדיווחי אקולוגיה, פליטות וכד', כל מה שנדרש לטובת הדיווח התאגידי של החברה.

טרום הפרויקט תהליך זה של איסוף נתוני קיימות היה לא יעיל והתנהל במספר מערכות ומקומות שונים. בניית המערכת ארכה 10 חודשים תוך התאמת מוצר מדף לצרכי כי"ל. לאחר מכן התבצעה הטמעה גלובלית.

הפרויקט הסתיים בהצלחה, תוך עמידה במשולש הזהב: תכולה, זמן, עלות והשגת היעדים העיסקיים עבור הלקוח הפנימי, הלוא הוא רפרנט דיווחי קיימות של החברה.

מובילי הפרויקט מעידים שגורם מרכזי בהצלחתו הוא שיתוף פעולה הדוק ומעולה עם הביזנס, בדגש על הגדרה מדויקת של הצרכים מהמערכת.

פרס פרויקט השנה 2017- הזוכים מחיל אוויר

הזוכים מחיל אוויר

בתחום האסטרטגיה והבטחון זכו מספר פרויקטים של חיל אוויר, כגון פיתוח מאמן למשימות טיסה במבנה, הקמת מעבדת אינטגרציה למסוקים, ופרויקט מודיעיני.

נברך אותם על זכייתם בפרס פרויקט השנה!

The new PM

בהמשך היום התפזרנו למסלולי המושבים שכללו השנה מסלול סייבר, חדשנות בניהול פרויקט, מיומנויות בינאישיות, כלים לניהול הפרויקט ומסלול פרויקטי השנה שזכו בפרסים.

אני הרציתי במסלול החדשנות, יחד עם עוד הרצאות מענינות ומעשירות. נושא ההרצאה היה "The new PM".  ההרצאה התייחסה למשולש הכישורים הנדרש ממנהל פרויקט, אותן 3 צלעות שמייצגות 3 סטים של כישורים שמנהל פרויקט נדרש להן: טכני, מנהיגותי, ועיסקי . מימוש 3 הצלעות האלו יקדם את הצלחת הפרויקט ובכך יגדיל את הערך שלך כמנהל הפרויקט עבור הארגון.
המסר הוא שתפקיד מנהל הפרויקט נמצא בטרנספורמציה, ויחד עם כל שוק העבודה שמשתנה- אנחנו מצופים לנהל את הקריירה של עצמנו. פה יש לנו מסגרת מכוונת של מה נדרש, אילו כישורים ומיומנויות רלבנטיים לתפקיד. זו הזדמנות מצוינת עבורנו לברר איפה הפערים האישיים שלנו, ואיפה אנחנו יכולים להשקיע כדי להתמקצע.

הזמנתי מנהלי פרויקטים לענות על שאלון "בחן את עצמך" שפיתחנו בלידרה, שמסייע במציאת אותם פערים ומקומות לחיזוק. אתה מעונין?/ את מעונינת?-  הצטרפו לניוזלטר שלנו כאן באתר ולאחר המענה על השאלות תקבלו במייל חוזר את תוצאות הפענוח.

מצגת ההרצאה כאן 

את הכנס סגרו שתי הרצאות מליאה נוספות, מפי המאמן פיני גרשון ולאחריו מנהל נתב"ג שמואל זכאי.

האחד דיבר על הצטיינות, מיקוד בדברים בהם אתה טוב, אימון והשקעה לטובת הצלחה. השני הסביר איך נתב"ג, שדה תעופה במדינה קטנה, הצליח להתרומם ו"לעלות ליגה" לליגה הבינלאומית בעזרת אסטרטגיה, חזון וביצוע פרויקטים מוצלחים.

 

אז זה היה הכנס של השנה, ועד לכנס של שנה הבאה, נאחל פרויקטים מוצלחים וקריירה מקצועית ומתפתחת!,

 

לאתר תוכניית הכנס השנתי: https://pmi-2017.events.co.il/home

לסיכום של היום על ידי אנשים ומחשבים : http://www.pc.co.il/news/243437/

 

בברכה,

גלית וצוות לידרה

More
2692 0
חמישים גוונים של אדום
מאי 10 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMI, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים
http://www.freedigitalphotos.net

ניהול סיכונים בפרויקטים

המצוי והרצוי בניהול סיכונים בפרויקטים

בבלוג הקודם עסקנו בחשיבות העצומה שבניהול סיכונים פרויקטלים כמתכון בטוח לשינה ערבה של המנהל/ת בלילה. אם ננהל סיכונים בשוטף, ביומיום, ולא רק מסקר סיכונים אחד למשנהו, ונוודא שכל פעם כשיש סיכון חמור/ אדום – אנחנו מיידעים את המנהל/ת שלנו ומביאים את האלטרנטיבות להפחתת הסיכון – נצליח למנוע הפתעה לרעה ונאפשר לו/לה לישון טוב יותר בלילה.

אבל מה קורה אם התרבות הארגונית לא מעודדת איתור סיכונים? לא מורגלת בהערכת סיכונים? חוששת מסיכונים משמעותיים/אדומים?

למה בכלל  צריך להתעסק עם משהו שאולי לא יקרה?

מה קורה כשמנהל חושש מסיכונים? אינו מעוניין לראות סיכונים "אדומים"? או לא מעוניין לעסוק באירועים  שאולי לעולם לא יקרו?

שאלות אלה ואחרות הופנו אלינו ע"י צוות מנהלי הפרויקטים באחד מתהליכי הייעוץ שערכנו. השאלות עוררו אצלנו תמיהה במיוחד לאור מפגש האבחון שערכנו בתחילת הדרך עם מנהל החטיבה שהדגיש את החשיבות העצומה בניהול סיכונים לאור מרבית הפרויקטים אצלו המאופיינים בסיכון גבוה . מסוג הפערים שנראים פשוטים לגישור אבל מסתבכים תודות לתרבות ארגונית רבת שנים שקיבעה דפוסי חשיבה מסוימים.

מנהלי הפרויקטים עסוקים בפרויקטים ארוכי טווח, פרויקטים מורכבים מכל בחינה שהיא, אין סוף בעיות ותקלות שצצות ודורשות תשומת לב כאן ועכשיו, לאן מכניסים ניהול סיכונים? הרי כולם כל כך עסוקים בפתרון בעיות שכבר נמצאות לפתחנו ומעמידות בסכנה את המשך הפרויקט…

כי אפשר לנסוע ממטולה לאילת עם סיכון לפנצ'ר בגלגל ולהגיע בשלום!

כשיצאנו לדרך הערכנו שהשאלות נובעות מתוך החשש מתרבות ארגונים רבת שנים שמעדיפה לעסוק בהצלחות ולדחוף קדימה לחדשנות בכל מחיר. שינוי דורש זמן.

בתחילת המסע, פגישות הסטטוס עם ההנהלה היו די מתוחות. המשתתפים היו מורגלים לראות בעיות חמורות (מהסוג שעוצרות את הפרויקט) בצבע אדום ולצלול לדיון טכני, עמוק וארוך על דרכי פעולה אפשריים. כשמנהל הפרויקט הציג את מפת הסיכונים ומספר סיכונים הופיעו בריבועים האדומים, התחילה מהומה.

מנהל הפרויקט ניסה להסביר כי סיכון אדום הוא אירוע הנמצא בסיכוי גבוה להתממש ואם זה אכן יקרה, תהיה לו השפעה משמעותית על הפרויקט. הוא עדיין סיכון ועדיין לא התממש ויש סיכוי שהפרויקט כולו יסתיים בהצלחה והסיכון לעולם לא יתממש.

ההנהלה מצידה קפצה ואמרה כי לא יתכן שדין בעיה אדומה כדין סיכון אדום. עד שהסיכון לא יתממש, אפשר להשתמש בצבע פחות מאיים כמו כתום או ירוק אבל בטח לא אדום. הצבע מסית את הדיון כולו למשהו לא חשוב כרגע, שאולי מעולם לא יתממש.

מנהל הפרויקט, בהכוונתנו, חזר והדגיש כי הצורך לעסוק בסיכונים הוא עדיין הכרחי וסיכונים אדומים יהיו בפרויקט כמו גם צהובים וירוקים. כשנוסעים לאילת ברכב, קיים סיכון לפנצ'ר באחד או יותר מגלגלי הרכב. הסיכון הוא חמור/אדום שכן אם יתממש לא ניתן יהיה להמשיך בנסיעה. הרוב המכריע של הנוסעים, מגיע לאילת מבלי שהסיכון התממש אבל לא כולם. וכשזה קורה, כדאי ורצוי שיהיה זמין ברכב או קצף למילוי הגלגל ו/או גלגל רזרבי תקין וכן כלי עבודה מתאימים וכמובן את הידע הנדרש לבצע או לחילופין מספר טלפון זמין של שירותי דרך לעזרה. בכל מקרה, נהג שנכנס לרכב ויוצא לנסיעה ארוכה כדאי שידע מראש מה תכנית הפעולה שלו ויוודא שכל מה שנדרש לצורך זה, נמצא זמין.

אז באיזה צבע הסיכון?

ברור לכולם שהצבע הוא לא העניין ולכן כל פשרה שעסקה בצבע אחר או גוון אחר לא הייתה רלוונטית. עלו הצעות כמו אדום בהיר יותר לסיכון וכהה יותר לבעיה או אולי לנהל סיכונים ללא צבעים בכלל. אך האם באמת הצבע הוא העניין? ברור שלא. הוויכוח עסק ביכולת הארגונית להבחין בין בעיות לסיכונים. ביכולת הארגונית לזהות סיכונים לפני שיתממשו ולהגדיר דרכי פעולה אפשריים במטרה למנוע משבר.

חשוב לזכור – סיכון שלא אותר מראש אך התממש הופך לבעיה ורבות מהבעיות שנתקלים בהם יהפכו לסיכונים בפרויקטים הבאים. זו למידה ארגונית.

ניהול סיכונים ככלי לניהול הפרויקט

שמעתי בעבר הרצאה של סמנכ"ל בכיר מאוד מחברה גדולה במשק הישראלי שהסביר שמבחינתו ניהול סיכוני נמצא בליבת התפקיד של כל מנהל בכל ארגון ובכל דרגה שהיא. הוא סיפר על תהליכי איתור סיכונים, הערכת סיכונים וניהול סיכונים שמתבצעים בארגונו באופן שוטף אחת לתקופה ומהווים כלי ניהולי קריטי למנכ"ל ולמועצת המנהלים. "מנהל שאינו מנהל סיכונים בצורה שיטתית חוטא לתפקידו".

בדיוק כאן, בנקודה הזו, נכנסת המקצועיות של מנהל הפרויקטים. היכולת שלו להסתכל למציאות בעיניים ביקורתיות, לעודד איתור סיכונים ויצירת אלטרנטיבות כחלק מהפעילות השוטפת של הפרויקט.

 

במהלך המסע שעשינו עם הארגון שחשש מגווני האדום, הספיק סיכון משמעותי אחד שאותר ונוהל כהלכה, כדי שאופי הדיון בישיבות סטטוס ההנהלה יקבל תפנית. סיכון אחד שהתממש, ותכנית המגירה נתנה מענה, ומנעה משבר משמעותי שהעמיד בסכנה את הפרויקט כולו. אז, במקרה כזה, החשיבות והמשמעות של ניהול סיכונים ככלי ניהולי מקבלת משנה תוקף והתועלת שבו מתחדדת.
מניסיוננו הרב, אין מנוס מניהול סיכונים כי אם לא נאתר וננהל אותם – הם ינהלו אותנו.

אם גם אתם רוצים להפוך את ניהול הסיכונים לחלק אינטגרלי מהשיח הפרויקטלי, פנו אלינו.

מוזמנים לשתף,

גילית סגל, מנהלת פרויקטים ויועצת בכירה Leadera

מומחית למצוינות וניהול פרויקטים בפריסה גלובלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא,

אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר באתר Leadera.

More
3178 1
  • 1
  • 2
  • 3

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English

מאמרים מומלצים

  • מה זה PMO?
  • ניהול פורטפוליו פרויקטים – למה?
  • טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה
  • מנהל פרויקט- יש לך ספונסר?
  • English

קטגוריות נפוצות

  • ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים
  • הצצה לפרויקט
  • ללא קטגוריה
  • מאמרים
  • קצרצרון

פוסטים אחרונים

  • מה למדתי מאבא על ניהול עסק עצמאי
  • פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה
  • PMO בחברת מדיקל- איך זה נראה?
  • האם פרויקט בראשית הצליח?
  • רשמים מהכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2019

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English
Copyright © 2014 Leadera. All Rights Reserved.

ייעוץ ואסטרטגיה דיגיטלית – מיכאל פינגרוט | מיתוג ועיצוב – Nylon | פיתוח - Shmi Go La mobile

תנאי שימוש | מדיניות פרטיות