info@leadera.co.il 077-3008614
  • דף הבית
  • אודות
  • הפתרונות שלנו
    • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
    • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
    • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
    • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
    • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • הלקוחות שלנו
  • לקוחות ממליצים
  • בלוג
  • צור קשר
  • עברית
  • English

אסטרטגיית רכש בפרויקט- חלק א'

HomeTag "PMBOK"
אסטרטגיית רכש בפרויקט- חלק א'
נובמבר 14 2018 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, יעדי פרויקט, מימשקים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מנהל פרויקטים, מנהלי פרויקטים, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פרויקט, קבלני משנה, תשתיות

למה הכוונה אסטרטגיית רכש בפרויקט?, ולמה זה קשור אליי כמנהלת פרויקט?

https://www.schmalz.com/en/services/procurement/

רכש בפרויקטים

כמי שצמחה בניהול פרויקטי פיתוח בהי- טק, נושא רכש והצטיידות היה קצת מרוחק ממני. רוב תקציב הפרויקט היה מורכב מכח אדם, יותר נכון אומדן ומעקב אחר מספר "חודשי/ שנות פיתוח" (מה שבעבר נקרא men month והיום מטעמי פוליטקלי קורקט נקרא staff month). מעבר לזה היו קצת תשלומים ליועצים, רכש רכיבים לטובת ייצור מעגלים חשמליים לפיילוטים ולבדיקות ועוד, אבל בקטנה.

מאוחר יותר נחשפתי לעולם העשיר ולמקום המשמעותי של הרכש בפרויקטים כמו פרויקטי בינוי, פרויקטים הנדסיים של בניית מתקנים או הכנסות ציוד לקווי ייצור, או פרויקטי פיתוח של מוצרים מורכבים יותר בהם הרכש משמעותי לא רק בהצטיידות של חומרי גלם, אלא בעיקר בהתקשרויות עם קבלני ייצור או חברות תכנון ופיתוח. עד כדי כך המקום של הרכש משמעותי, שמוגדר על ידי הרבה מנהלי פרויקטים כמימשק החשוב ביותר מבחינתם בפרויקט, ויש מי שאומרים, שלא לציטוט, "גורם עוין"…

מה זה "אסטרטגיית רכש"?

על פי ה-PMBOK, גוף הידע בניהול פרויקטים, מבית PMI, ניהול רכש בפרויקט, שנדון בפרק 12 שבספר, מוגדר כ: "כל התהליכים הנדרשים בשביל לרכוש או להשיג מוצרים, שירותים או תוצאות מהסביבה החיצונית עבור צוות הפרויקט. כולל את תהליכי ניהול החוזים ובקרת השינויים הנדרשים עבור הכנת חוזים וניהולם, או הזמנות רכש שהנפיקו אנשי צוות פרויקט מוסמכים."

ניהול הרכש כולל 4 תהליכים כאשר הפעם נתרכז בראשון מבינהם שהוא תכנון ניהול הרכש (תהליך 12.1). תהליך שמטרתו תיעוד החלטות רכש של הפרויקט ובראשן החלטת קנה-יצר (Make or Buy)- האם לקנות חלק מהמוצרים או השירותים מחוץ לפרויקט או לעשות ייצור עצמי. בנוסף תהליך זה כולל פירוט הגישה וזיהוי ספקים אפשריים. במסגרת תכנון ניהול הרכש, מומלץ לבנות את אסטרטגיית רכש (שזה אגב, חידוש שלא היה בוורסיה 5 והתווסף בגרסה הנוכחית של הספר, גרסה 6).

אסטרטגיית הרכש (Procurement strategy ) היא אוסף ההחלטות הנדרשות לגבי אופן ביצוע הרכש וההתקשרויות. החלטות אלו כוללות:

  1. גישות האספקה/ שיטת ההתקשרות-
    הכוונה מי "השחקנים" במגרש הפרויקטלי ומה חלוקת העבודה ביניהם, בדגש על חלוקת האחריות בינהם-
    האם העבודה מתבצעת על ידי ספק אחד או יותר?; האם לספק יש ספק משנה?; מה "גבולות הגזרה"? מי אחראי על התכנון, מי על הביצוע ומי על הביצועים? מתי מסתיימת האחריות? וכד.

פעמים רבות ההחלטה הזו נובעת מהשאלה למי הידע הנדרש ומה זכויות הידע הזה (Intellectual property -IP). לדוגמא, אם יש לי את הידע המלא, אני אעשה את התכנון ואקח עליי את האחריות לביצועים, תוך שאני מעבירה לספק את אחריות הביצוע בלבד. אם אין לי מספיק ידע בתחום ואין לי משאבים, אעביר לספק גם את התכנון וגם את הביצוע וכו.

יש כמובן הרבה סוגים של שיטות התקשרות* וצריך לבחור את המתאימה מבינהן.

כמה דוגמאות:

  • - למשל, הקמת כביש 6 בוצעה על ידי חברת דרך ארץ, שהיא זכיינית שנבחרה על ידי המדינה, והגישה הייתה Build-Operate-Transfer (BOT) בנה-הפעל-העבר, שפרושו שדרך ארץ הקימה את הכביש, מימנה את הקמתו, ומתפעלת אותו למשך תקופה קבועה מראש, שבסיומה יעבור הכביש לידי מדינת ישראל.
  • - או- הקמת מפעל כימי – את בניית החצרות והשלד אתן למתכנן חיצוני, שיקח אחריות תכנון וביצוע ועמידות של המבנה לדרישות שלי, אבל את תכנון המערך הכימי באם זה IP שלי, אני אהיה אחראית על התכנון ואתן לקבלן לבצע את ההקמה (ביצוע).
  • - פרויקטי תשתית במדינה בוצעו שנים רבות בגישת מכרזי ביצוע, כלומר שהסקטור הציבורי אחראי על התכנון המפורט של הפרויקט ומוציא מכרז לבחירת גורם מבצע ופיקוח על הביצוע. הגורם המבצע עוסק בתהליך ההקמה ובסיומו הוא מוסר את הפרויקט לגורם הציבורי המזמין שמתפעל אותו.
  • - בשנים האחרונות הוכנסה גם שיטה של Design-Build (DB) תכנון- ביצוע, לפיה הגורם הציבורי מבצע תכנון ראשוני בלבד ומעביר את האחריות לתכנון מפורט + לביצוע אל הסקטור הפרטי.
    וכן הלאה.

כל אחת מגישות אלו משפיעה באופן משמעותי על ניהול הפרויקט ועל האחריות עליו ועל תוצריו.

כש"הצצנו" לדוגמא על פרויקט חישמול הרכבת, שמענו ממנהל הפרויקט על האתגרים הניהוליים ששיטת ההתקשרות שנבחרה העמידה בפניו כמנהל.

  1. סוג החוזה והתמריצים/ שיטת התשלום –
    בנוסף ובהתאמה לגישת האספקה הרלבנטית, יש לקבוע את סוג החוזה, התמריצים ושיטת התשלום.

גם פה יש מספר סוגים של שיטות תשלום** וצריך לבחור את המתאימה לסיטואציה. הבחירה משתנה אם מדובר ברכישת מוצר או שירות, מה מקובל באותו סקטור תעשייתי, ובעיקר- מה רמת אי הוודאות. כאשר סוג החוזה שיבחר בסוף ישפיע על רמת המאמץ שידרש ממני כמנהלת הפרויקט להשקיע בניהול הספק.

למשל כשאני מזמינה שירותי הובלת תכולת דירה ומקבלת מחיר קבוע וידוע מראש (חוזה Fixed price), לעומת כשאני מזמינה אינסטלטור לתיקון בעיה בצנרת והמחיר יקבע תוך כדי השירות ולאחר שתובן מה הבעיה ומה אופן הפתרון הנדרש (חוזה (Cost plus.

  1. שלבי הרכש ומעבר משלב לשלב-
    מה השלבים השונים של הרכש ומה קורה בכל שלב, איזה אבני דרך ישמשו לבקרה, מה הקריטריונים לעבור משלב לשלב וכד'.

 

זוהי אסטרטגיית רכש לפרויקט.

למה היא חשובה ואיך זה קשור אליי כמנהלת פרויקט?- על זה בפוסט המשך. הרשמו לניוזלטר שלנו (בחלק החתון של הדף) כדי לקבל את חלק ב'.

 

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

*כשמדובר בפרויקט הקמה או בינוי, צריך להחליט האם הגישה היא turnkey, design build (DB), Design build operate (DBO), build own operate transfer (BOOT)  וכו'
**סוגי חוזים מקובלים הם: fixed price, cost plus, time and material ועוד.

More
3690 0
מה זה פרה- מורטם?
ספטמבר 01 2018 Galit קצרצרון 0 comments Tags: PMBOK, PMI, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מנהל פרויקטים, מנהלי פרויקטים, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

טוב, מי שקורא את הבלוג שלנו בקביעות, יודע שאנחנו ב- Leadera מאמינים מאד בניהול סיכונים ובחשיבות של תחום הידע הזה בניהול הפרויקט. למעשה, ללא ניהול סיכונים, הסיכוי של פרויקט להסתיים בהצלחה הוא קלוש ביותר.

ולכן כבר כתבנו לא מעט פוסטים בנושא:

  • מנהל פרויקט, האם אתה עוזר למנכ"ל שלך לישון טוב בלילה?
  • חמישים גוונים של אדום
  • האם רבין ניהל סיכונים בארוע הזה?

פרה- מורטם

יש כמה טכניקות לנהל סיכונים, למרות שכולן בסוף סובבות סביב אותו עקרון שמפורט ב- PMBOK, גוף הידע בניהול פרויקטים.
העקרון בכמה שלבים הוא:

– לזהות את הסיכונים הפוטנציאליים;

– לתת להם ציון שמבוסס על הסבירות להתממשות הסיכון כפול חומרת הסיכון במידה ויתממש;

– ציון זה שמתקבל מהמכפלה מאפשר לדרג את הסיכונים על פי חומרתם ולפי זה לתעדף במה להתמקד בניסיון למזער את הנזק ו/ או להמנע מהתממשות הסיכון;

– ואז כמובן לעסוק בניהול שוטף של הסיכונים, שמוודא את יישום תוכניות המענה וזיהוי של סיכונים חדשים שצצים חדשות לבקרים.

 

אחת הטכניקות הפופולריות בימים אלו נקראת Pre Mortem, או בעברית "פרה מורטם" :)

למה הכוונה? ניתוח פוסט מורטם הוא ניתוח הגופה שלאחר המוות, או במילים אחרות התחקיר והפקת הלקחים שנעשים לפרויקט עם סיומו.

פרה- מורטם, הכוונה לניתוח רעיוני של הפרויקט לפני התחלתו. כלומר- בעודנו בתחילת הפרויקט בואו נדמיין שאנחנו בסופו והוא לא הצליח/ השתבש/ "עלה על מוקש"- ונחשוב יחד, בטכניקה של סיעור מוחות, למה זה קרה? מה גרם לפרויקט להשתבש?

דיון זה יעלה רעיונות וכיווני מחשבה שהם למעשה סיכונים פוטנציאליים. כל סיכון כזה במידה ויקבל תוכנית מענה שתאפשר למזער אותו או למנוע אותו, הרי שניהלנו סיכונים והגדלנו את סיכויי הצלחת הפרויקט.

וזוהי טכניקת הפרה- מורטם.

נחמד, יצירתי ובעיקר יעיל. ולכן אנחנו משתמשים בטכניקה זו אצל לקוחותינו בהנחייה של מפגשי פרה מורטם בתחילת פרויקטים, ובלימוד הטכניקה ויישומה בקרב מנהלי פרויקטים. תמיד עולים בדיונים הללו נושאים משמעותיים, נקודות להחלטה, ותובנות מעוררות השראה. לעיתים עד כדי מחשבה האם האופן שבו חשבנו לממש את הפרויקט הוא אכן הדרך הנכונה או שרצוי לשנות את השיטה.

לאחרונה נתקלנו אצל אחד הלקוחות ביישום הטכניקה אבל בשימוש בשם אחר. במקום לקרוא לדיון הזה פרה מורטם, הם קוראים לו "תחקיר וירטואלי". כלומר- תחקיר של סוף פרויקט אבל שנעשה בתחילתו באופן וירטואלי. נחמד וראוי לאימוץ.

 

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

More
4338 0
איך נאס"א מנהלת את תוכנית הפרויקטים השנתית
יולי 11 2018 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, PPM, ארגון ושיטות, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מנהל פרויקטים, מנהלי פרויקטים, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פורטפוליו פרויקטים

איך נאס"א* מנהלת את תוכנית הפרויקטים השנתית

http://leadera.co.il/

http://leadera.co.il/

תכנון שנתי

כולנו צריכים לבצע תכנון שנתי, לא משנה אם אנחנו ארגון קטן או גדול, תוכנה חומרה או משולב, אג'ילי יותר או פחות כדאי שנדע את התוכניות (או יותר נכון התוצרים) שנקבל במהלך השנה.

כל ארגון נערך לתכוניות השנתיות באופן קצת שונה ובעיתוי קצת אחר. אנחנו עכשיו ביולי, ויש ארגונים שזה הזמן בו הם מתחילים את איסוף הדרישות באופן שיאפשר להם "לגזור" את הפרויקטים הנחוצים ולתת מענה למגוון הדרישות הארגוניות.

לתוכנית יש השלכות (ויש שיגידו שבעצם היא נובעת) על תקציב, מכירות, יצור ועוד. בארגונים קטנים שאנחנו פוגשים התהליך בדרך כלל יותר פשוט וכמובן גם מהיר יותר. כשיש לך מוצר אחד, התכנון בעיקר מבוסס על יכולת היצור שלך והשנה נבנית סביב גרסאות המוצר בהתחשבות בתקציב (האם אפשר להגדיל את כמות כ"א).

אבל מה קורה בארגונים גדולים? הפעם בחרנו להסתמך על דעת גדולים ולתאר את התהליך כמו שהוא מבוצע בנאס"א. כבר שנים רבות נאס"א משמשת כקטר מוביל בתחומים של ניהול פרויקטים. בין אם זה בשימוש ב-WBS, הפקות לקחים וטכניקות מוכרות נוספות בניהול פרויקטים. בעבר כבר התיחסנו לדברים שניתן ללמוד מנאס'"א, בפוסט שנקרא "מת האדם האחרון שהלך על הירח".
על התהליך שמפורט להלן, של ניהול תוכנית פרויקטים שנתי, שמענו בפודקאסט של PM Podcast"".

אני מניחה שבשלב זה אתם אומרים לעצמכם שאתם לא נאס"א, אל דאגה, ניתן ללמוד הרבה על איך ליישם את התהליך גם בחברות קטנות מתוך הבנת השלבים בנאס"א. יותר מכך, זה למעשה ניהול פורטפוליו פרויקטים, כפי שחלקנו מכירים מהארגונים שלנו.

תוכנית ששת השלבים של נאס"א

כדי ליצר תוכנית שנתית שתהיה מקובלת על כלל האוכלוסייה שלהם החליטו בנאס"א על בניית תוכנית שנתית בשישה שלבים

  1. בניית תוכנית אסטרטגית
  2. קריאה להצעות
  3. ציונים ועדיפויות
  4. איחוד
  5. התכנסות
  6. תכנית שנתית

לפני שנצלול להבין את השלבים נזכור שחלק מהפרויקטים של נאס"א לוקחים יותר משנה וכל שנה הם נבחנים מחדש כחלק מהתהליך. חלק מהבדיקה היא לבדוק אם צריך להמשיך בפרויקט או לסגור אותו אפילו אם הושקעו בו מיליונים רבים.

1. בניית תכנית אסטרטגית

התכנית האסטרטגית מבוססת על החלטות הנהלה ועל הפרויקטים הראשיים שאמורים להתבצע השנה. כל מחלקה שמבצעת את התכנית השנתית (למשל גוף ה IT) "מתרגמת" חלק מהפרויקטים לפרויקטים ספציפיים של המחלקה שנדרשים כדי לתמוך בפרויקטים הראשיים. למשל מחלקת ה- IT יכולה ליצר פרויקט של שדרוג קווי תקשורת כדי להתמודד עם צפי לעליה בצרכי התקשורת של פרויקטים אחרים. בבניית התכנית משתתפים גופים רבים, ארכיטקטים, פיתוח, הנהלה, PMO, ניהול סיכונים, תפעול ועוד.  התהליך מתבצע לקראת סוף השנה התקציבית, פעם בשנה.

2. קריאה להצעות

הרעיון שמאחורי שלב זה הוא שתמיד יש מישהו נוסף שיכול לספק עוד אינפורמציה וידע לגבי הפרויקטים המוצעים. אחרי שהתכנית מוכנה, היא מופצת לכל הגורמים הרלוונטיים שמשתפים אותה עם הארגונים שלהם והמטרה לבדוק אם לאותם גורמים יש רעיונות לפרויקטים שיותר חשובים (לדעתם) ויוכלו לעזור לארגון לעמוד במטרות שלו בצורה טובה יותר. הגופים מכינים רשימה עם פרטים על אותם פרויקטים, כמו שם, מטרה, תיאור קצר, כמה יעלה, מי ישתתף וכולי. במסגרת השלב גורמי התכנון חוזרים אל האנשים שהעלו רעיונות ועוזרים להם ליצור תכנית טובה יותר עבור הרעיון שלהם כדי שלא יפסל בגלל חוסר אינפורמציה או חוסר יכולת של בעל הרעיון להציג אותו כראוי.

3. ציונים והעדפות

כדי למיין ולבחור אילו פרויקטים חדשים יכנסו לתכנית ואילו יצאו ממיינים את הפרויקטים לפי מספר קטגוריות:

  • Compliance: אליו פרויקטים שהארגון מחויב אליו על פי דרישות רגולציה
  • חזון: פרויקטים שיעזרו לארגון לעמוד במטרות ארוכות הטווח שלו
  • חדשנות: רעיונות שאף אחד לא עשה קודם
  • יכולות חדשות: פרויקטים שיכניסו יכולות חדשות לארגון
  • שימור של יכולות: פרויקטים שנדרשים כדי לשמר יכולות קיימות (למשל שדרוג גרסה למוצר לפני End of life)

ואז מתחיל תהליך ההערכה. מספר קבוצות בודקות כל אחת את התחום שלה:

  • אסטרטגיה – האם הפרויקט בהלימה עם האסטרטגיה הארגונית
  • ערך לחברה – האם יוסיף ערך לחברה
  • כספים – האם יש כסף, כמה יעלה, איך ימומן
  • טכנולוגיה – האם זה משהו חדש, מוכר, האם "ממציאים את הגלגל"
  • בטחון – מה הביטחון שלנו ביכולת לעמוד ביעד (בהיפוך למה הסיכון שבפרויקט)

כל קבוצה נותנת ציון התחום שלה לכל הפרויקטים והחיבור ביחד נותן את הציון המשוקלל של הפרויקט.

מענין לראות את התחומים שנבדקים. למשל מה הבטחון לעמוד ביעד. הקו המנחה בדרך כלל בשלב הזה הוא מינונים: שחלק מהפרויקטים יהיו חדשניים וחלק ישמרו קיים, שחלק יהיו עם בטחון גבוה וחלק מסוכנים יותר, וכד'.

4. איחוד

בשלב הזה חוזרים לחלק מהגורמים וכחלק מהתשובה מראים להם שיש כבר פרויקט כזה דומה אצל מישהו אחר ובעצם מגשרים על פערי תקשורת ולפעמים מצליחים לאחד פרויקטים שיועדו עבור מחלקה אחת לכזה שחוצה מספר מחלקות.

5. התכנסות

זהו שלב בוא כל הגורמים הארגוניים מתכנסים יחדיו ועוברים על כל הפרויקטים שנשארו בתוכנית ועוברים של כל הפרויקטים ואיך הם משרתים את הארגונים השונים. למשל גוף ה IT יכול להראות איך פרויקט שדרוג הרשת יעזור לשאר הגורמים להוריד כמויות מידע גדולות יותר מהר יותר.

6. תכנית שנתית

בשלב זה מפרסמים את התכנית לקהל הרחב. הפרסום  הוא לפי העדיפות שכל פרויקט קיבל. כדי לא ליצר מתח מיותר לא מפורסם הדירוג המלא אלא חלוקה לשליש עליון, אמצעי ותחתון.

מה הלאה

התכנית עוברת בקרה שוטפת ודוחות מופקים להנהלה כל הזמן. כל רבעון עוברים מחדש על התכנית ומוודאים שהתכנית עדיין רלבנטית ושעדיין עומדים ביעדים, ומבצעים את השינויים הנדרשים.

בגוף הידע בניהול פרויקטים, ה-PMBOK יש תרשים שמתאר את מעגל ה- Organizational Project Management בצורה פשוטה:

Figure 1-4. PMBOM ver 6, PMI

Figure 1-4. PMBOM ver 6, PMI

לסיום

נשמע הגיוני ומוכר?

גם אם המציאות דינאמית, תכנון קדימה נחוץ לארגון כדי להיערך. ואם כבר תכנון- אז שווה להשוות וללמוד מאחרים, ונאס"א היא תמיד דוגמא מעניינת.  חשוב להיות מודעים שתוכנית שנתית אין פרושה קבעון, נהפוך הוא, כל תוכנית היא בסיס לשינויים והתאמות תוך כדי פעולה.

בארגונים לא מעטים בימים אלו גוף ה-PMO, בעיקר EPMO מסייע, מתכלל ומנגיש מידע שרלבנטי ומאפשר את תהליך בניית התוכנית כפי שמתואר לעיל, כול התיקוף הרבעוני/ עיתי הנדרש. תפקיד מענין ובעל השפעה.

בהצלחה גם לכם בתהליך בניית תוכנית הפרויקטים השנתית.
ואם גם אצלכם מצליחים לממש רק חלק ממה שתוכנן- רק תדעו שאתם לא לבד…

בהצלחה!

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

*

נאס"א- מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי

NASA= National Aeronautics and Space Administration:

 

 

More
3582 0
מה זה גריט?
מאי 25 2018 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, יעדי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מנהל פרויקטים, מנהלי פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים, ספונסר, קורסים בניהול פרויקטים

גריט וניהול פרויקטים

לאחרונה נתקלתי במונח "גריט" שהיה חדש לי ולא מוכר. חיפוש מהיר בגוגל גילה שזה סוג של תכונה חדשה שתועיל מן הסתם לכל אחד, אבל לי נראית ממש חובה למי שמנהל פרויקטים.

 

http://www.freedigitalphotos.net/

http://www.freedigitalphotos.net/

מה זה גריט?

"מאחורי הצלחה יש שילוב שקט וחמקמק בין להט להתמדה, תכונה ייחודית שמצמיחה אנשים שלעולם לא מרימים ידיים ומסתערים על המטרות שלהם בתשוקה סוערת ובלי לראות בעיניים. פרופ' אנג'לה דאקוורת חקרה את ה"גריט", הבינה למה היא הכרחית למצוינות, בדקה את הקשר שלה לשביעות רצון מהחיים וסיכמה הכל בספר שמסביר איך לפתח את התבלין הסודי הזה בכל ילד ובכל מבוגר." ככה נפתחת כתבה מצוינת במוסף כלכליסט.

 

הפרופסור חקרה צוערים בווסט פוינט (האקדמיה הצבאית האמריקאית).  הם היו מוכשרים בתחומם וגם היה להם מזל, אבל מה שמשך את תשומת לבה בעיקר היה שהאנשים האלה מעולם לא הרימו ידיים; מבחינתם לוותר זו לא אופציה. הם ידעו מה הם רוצים, היו מוכנים לעבוד קשה כדי להשיג את זה, להתמודד לעתים עם שעמום או תסכול, והיה להם החוסן הנפשי שנחוץ להליכה בדרך.
לתכונה הזאת קוראים Grit , שילוב של להט והתמדה.

לדבריה, שלושת המאפיינים העיקריים של מצליחני גריט הם:

  • 1- תשוקה גדולה למה שהם עושים,
  • 2- תקווה, התעקשות לא להרים ידיים אף פעם ולהמשיך למצוא דרכים להיות טובים יותר (גם כשהם כבר טובים),
  • 3- ויכולת להציב לעצמם יעדים קטנים וברורים בדרך ליעד הגדול.

למה זה נראה לי רלבנטי למנהלי פרויקטים?

אומרים ש"האדם עושה את התפקיד". ובכל מקצוע, לא רק בניהול פרויקטים, מחפשים את האדם עם הכישורים (Skills) המתאימים ביותר. לא מזמן PMI יצאה עם מודל "משולש הכישורים למנהל הפרויקט" וב- PMBOKהחדש (גוף הידע בניהול פרויקטים) אף הקדישה פרק שלם לתפקיד מנהל הפרויקט.

פערים וכישורים שחסרים ליחידים- משלימים בארגון באמצעות הכשרות וקורסים.

כשאנחנו נערכים להעברת קורסים בניהול פרויקטים אצל לקוח, כיוון שהקורסים שלנו אינם "קורסי מדף" והם תמיד מותאמים לצרכי הלקוח המדויקים, אז התהליך מתחיל בהיכרות עם הארגון ומאפייניו תוך כדי שיחות עם בעלי ענין רלבנטיים.
אחת מהשיחות האלו היא עם ספונסר הקורס, איש מקצוע בכיר שנושא ניהול הפרויקטים קרוב לליבו והוא/ היא דוחפים את היוזמה בארגון לייצר כזה קורס.

בשיחות האלה לא פעם ולא פעמיים אנחנו שומעים את השאיפה שמנהלי הפרויקטים "יתאבדו על המשימה"; "Will make it Happen"; "ידלברו" (מלשון Delivery); "יביאו תוצאות" ועוד שלל ביטויים שאומרים כולם אותו דבר- כשאני ממנה מנהל פרויקט להוביל משימה בארגון לטובת השגת יעדים, אני מצפה ממנו להצליח בה ולהשיג את היעדים! כמה פשוט- ככה קשה…

לאחרונה ליווינו מנהלת תפעול בארגון גלובאלי גדול שמתאפיין, כמו הרבה מקומות היום, בעומס עבודה, אינטנסיביות וקפיצה מנושא לנושא. היא ציינה שאחת הבעיות שיש בצוות שלה היא שהם דווקא מתחילים את הפרויקט בהתלהבות והסתערות, אבל מהר מאד זה "בורח" להם, מתמסמס, השגרה שואבת וה"שוטף" משתלט. הם לא מצליחים לשמר את הקצב.

ואז כשגיליתי את הגריט הזה, אמרתי לעצמי שזה בדיוק זה, זה מה שיתן מענה לציפיות של הספונסרים ש-

  • תשוקה, "אש בעיניים", "סכין בין השיניים", לאהוב את מה שאתה עושה, להיות מלא באנרגיות ולהט לפרויקט וליעדיו. לרצות לממש ולבצע כי אתה רוצה ולא כי "הפילו" עליך או שהציבו בפניך כיעד רבעוני שמתנה את קבלת בונוס (על אף שאין ספק שגם זה מייצר להט )
  • בנוסף, אורך רוח והתמדה. אתגרים, בלת"מים ובעיות יש בשפע, מכל הסוגים: מיבניים וארגוניים, אנושיים ואישיים, גורמים שאינם בשליטתנו ועוד. אם אין בך אורך רוח וסבלנות – מן הסתם תתייאש מהר מאד. זה מזכיר לי מנהל פרויקט שליוויתי לפני מספר שנים, שאמר לי שכל בוקר הוא קם, לובש את השכפ"צ ויוצא להלחם במסגרת הפרויקט. שאלתי אותו אם הוא אוהב להלחם? והוא ענה שלא…
  • ואחרון חביב, היכולת לתכנן קדימה ולהבין מה נדרש לעשות היום, מחר ובעוד יומיים, כדי להשיג את יעדי הפרויקט ולסיים אותו בהצלחה. לקחת את הפרויקט ארוך הטווח והגדול הזה, ולשבור אותו לחלקים קטנים יותר כדי להצליח לנהל אותם ולדעת מתי השלמת חלק אחד ואפשר לעבור לבא בתור.

כלי ניהול פרויקטים שמסייעים לגריט

האמת שיש כמה טכניקות וכלים בניהול פרויקטים שתומכים במאפיינים האלו:

  • ניהול סיכונים למשל, יכול מאד להועיל להתמודד את האתגרים ולא להרים ידיים, לחזות מראש כמה שיותר ולתכנן תוכניות שיאפשרו למנוע את התממשות הסיכונים, ולהיערך טוב יותר מראש במקרה של סיכונים שקורים.
  • גם בניית תוכנית פרויקט בה מוגדרות אבני דרך תסייע מו הסתם לעקוב ולהשיג את היעדים הקטנים בדרך אך היעד הגדול.
  • כמובן שתהליכי ניטור ובקרה שהם חלק אינהרנטי מניהול פרויקט. מטרתם לוודא שהדרך ליעד מתקדמת כמצופה וניתן להשתמש בהם כדי לשמר את הערנות והמעורבות של הצוות.

טכניקות וכלים מהסוג שמצוין לעיל ניתן ללמוד, יחד עם זאת, עוד לא נמצא הכלי שבונה תשוקה…

עצם קיומה של תוכנית פרויקט עם אבני דרך או תוכנית לניהול סיכונים, עוד לא אומר שהיא גם תמומש… כידוע- כלים הם מעולים רק כשמישהו עושה בהם שימוש …

ולכן מנהל פרויקט בעל גריט, בשילוב כלים לניהול פרויקטים- הוא/ היא פשוט הצלחה מובטחת,
וזו כבר עבודה פרטנית של כל אחד ואחת מאיתנו (ואולי זה בכלל בגנים?…)

אם את/ה רוצה לדעת אם יש לך את הגריט – את/ה מוזמן/ת למלא את השאלון שמופיע גם הוא בכתבה של כלכליסט שבתחילת הפוסט.

בהצלחה!

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
6122 1
ראיון עם ג'ים שניידר, מייסד PMI
דצמבר 05 2014 Galit ללא קטגוריה 0 comments Tags: PMBOK, PMI, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פורום בניהול פרויקטים

איך ארגון ה-PMI התחיל?

שאלתם את עצמכם פעם איך התחיל ארגון ה PMI ?

של מי היה הרעיון לקבץ את כל השיטות המוכחות במקום אחד לטובת הכלל?

אז מסתבר שזו היתה חבורה של חמישה אמריקאים, בואו תשמעו את הסיפור…

 

בכנס  PMI העולמי האחרון , בפניקס אריזונה, זכיתי לפגוש את ג'ים שניידר, מייסד PMI.

ג'ים היה תוכניתן בחברת IBM בימים שעוד היו למחשבים 2K זכרון (כיום לשעון סטנדרטי יש יותר מזה… )

אי שם בשנות השישים של המאה הקודמת עבר ג'ים לעבוד בתחום המחשבים operation research  וקיבל לידיו ביצוע פרויקט תשתית. הבוס שלו אמר לו שיש משהו חדש שנקרא CPM (Critical Path Method)  וביקש ממנו ללמוד את הנושא. ג'ים חקר את הנושא ונחשף לטכניקת ה Critical Path Method  וה PERT. השיטה מצאה חן בעיניו והוא העמיק לחקור בה, הפך אותה לקורס על תכנון פרויקטים והחל לעבוד וללמד אותה בחברות שונות.

ג'ים שניידר ממייסדי PMI

בחברות הללו אהבו גם כן את הטכניקה החדשה. מדובר בחברות:

AT& T

Booz, Allen & Hamilton

Brown & Root

McDonnell

Georgia Tech University

 

חברו אליו בעלי מקצוע נוספים מחברות אלו, שדיברו בינהם על הצורך לחלוק אינפורמציה על טכניקות חדשות ולדסקס בעיות משותפות עם קולגות. בתחילת 1969, במסעדה קטנה בפילדלפיה הם החליטו להקים את ארגון ה PMI  כדי לתת מענה לצרכים אלו.

חמשת המייסדים הרשמיים של PMI העולמית הם:

James R. Snyder, שמכונה ה" אבא של הארגון" ואותו ראיינתי

Dr. J Gordon Davis, שהפך את ניהול הפרויקטים למקצוע profession ויצר את החיבור לאקדמיה

Ned Engman, שהיה זה שהוציא את הזימון לפגישה של חמשת המייסדים שהתחילה את הפעילות

Eric Jenett, מוסמך ה PMP  הראשון בעולם

Sue Gallagher , שעבדה עם ג'ים והיתה שותפה לרעיון שיתוף האינפורמציה.

 

לינק לסרטון על המייסדים

 

כמו כל סטארט אפ טוב הם החלו את הפעילות ממחסן בביתו של ג'ים. ב15 שנים הראשונות הארגון היה קטן וכלל בעיקר כנסים, סימפוזיונים וארועי החלפת מידע.

אבל אז החלה בשוק דרישה וצורך להסמכה מקצועית בתחום ניהול פרויקטים. ב-board של PMI  התקבלה החלטה ליצור את הסמכת ה Project Management  profession (PMP). ההסמכה מבוססת על ספר ה PMBOK שכולל את המידע, התהליכים והכלים שנדרשים לניהול פרויקט, good practices. בימים אלו ממש הסמכה זו חוגגת ומציינת 30 שנה להיווסדה.

כיום ארגון ה PMI  הוא ארגון גלובאלי בינלאומי שכולל מאות סניפים בכל העולם ומיליוני חברים ומוסמכים.

 

שאלתי את ג'ים מה ה" אני מאמין" שלו

והוא אמר שהוא מאמין בכל ליבו שניהול פרויקטים הא life skill דהיינו מיומנות נדרשת לא רק בחיים העסקיים אלא בחיים בכלל. זו דרך חיים לדבריו: היכולת לתכנן, לנהל סיכונים, לדעת לבנות את הדרך שתוביל אותך להשגת היעדים שהצבת לעצמך. באופן כללי מדובר ביכולת לארגן את המחשבות.

לכן כיום, כשארגון ה- PMI ממוסד, פועל במלוא המרץ ומורכב ממיליוני מתנדבים שמתפעלים אותו, ג'ים חש סיפוק ומרגיש שהוא יכול להקדיש את זמנו לאתגר הבא. אתגר זה כרוך בקניית הידע הנצבר לתלמידים במסגרת היות ניהול פרויקטים מיומנות לחיים. ג'ים היום שותף בעמותת בת של PMI  שנקראת  PMIEF (Project Management Education Foundation). מטרתה… הרעיון הוא להנחיל את מיומנויות החיים הללו לתלמידי תיכון ויסודי, על מנת שיסייעו להם בקולג' ובעולם העסקי ובחיים בכלל.

גם בסניף ישראל חברנו למטרה נעלה זו ויזמנו מול משרד החינוך מהלך ללימוד תורת ניהול הפרויקטים וה PMBOK למורי כיתות י"ג י"ד שמלמדים את מערכי השיעור לתלמידים. לתלמידים המצטיינים מוצעת מילגה לבחינת ההסמכה CAPM. את הפעילות בסניף PMI ישראל מובילה ד"ר סיגל קורדובה.

מסר למנהלי פרויקטים בישראל

לסיום שאלתי את ג'ים מה המסר שלו למנהלי פרויקטים בישראל

והוא ענה:

"it's not about using tools but use philosophy to make work done!"

 

וברוח אקטיבית ואופטימית זו סיימנו את הראיון תוך שג'ים מאחל לנו פרויקטים מוצלחים !

נהנתה לראיין, גלית יסקרביץ טיץ

 

More
2434 0
האם יש עתיד לPMO?, מהו ה-PMO העכשווי?
אפריל 28 2018 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, ארגון ושיטות, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, יעדי פרויקט, מה זה PMO, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול ידע, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פורטפוליו פרויקטים, שינוי ארגוני

PMO היא פונקציה ארגונית פופולרית למדי בארגונים בימים אלו, ויחד עם זאת נמצאת באופן קבוע תחת סימן שאלה לעצם קיומה.

מי שלא הולך קדימה הולך אחורה

מיכאל גורבצ'וב אמר ש"מי שלא צועד קדימה במוקדם או במאוחר ימצא את עצמו צועד אחורה". כמו בכל מקצוע, גם ה- PMO (Project Management Office)  צריך להתקדם ולהתאים את עצמו לדרישות העדכניות של הארגון שלו והשוק בכללותו. בימים אלו, כשמדברים על "עולם בהפרעה" (Disruptive world)- הדבר נכון פי כמה וכמה.

יש הרבה יישומים של PMO

במחקר גלובלי של Project Management Solutions נאמר שב-2016 ל-85% מהחברות יש גוף PMO  פעיל!, ואחוז זה עולה ככל שהארגון גדול יותר. זה מספר עצום ביחס לתפקיד שעד לפני כמה עשרות שנים לא היה קיים בכלל.
גיל ממוצע של גוף PMO  הוא 5 שנים, כאשר חלק ניכר מה-PMO  מתמודדים עם האתגר של להוכיח את ערכם על בסיס קבוע. אתגר נפוץ נוסף הוא להתמודד עם התפיסה של העובדים בארגון שתהליכי עבודה בניהול פרויקטים נתפסים כבירוקרטיה ותקורה מיותרת.

יש הרבה מודלים ויישומים של PMO  (Project Management Office), שמתורגם בעברית ל"משרד לניהול פרויקטים". בLeadera- אנחנו מסייעים ללקוחותינו להקים ו/או לשדרג גופי PMO, ואצל כל לקוח אנחנו רואים הגדרות ויישומים שונים של התפקיד.

ב PMBOK מבחינים בין סוגים שונים של מבני PMO בהתאם לדרגת השליטה וההשפעה על הפרויקטים: תומך; שולט; ומנחה. חיפוש בגוגל על תפקיד ה- PMO מעלה מודלים שונים ורבים, חלקם הגדרות דומות כמו "מרכז ידע", "שיפור תהליכים" אבל חלקם הגדרות שונות ולפעמים אף חוסר הסכמה לגבי המודלים של ה PMO; שיחות עם אנשים שהגדרת התפקיד שלהם היא PMO מעלות שכל אחד עושה דברים אחרים…

הסיבה לכך היא שלכל ארגון אתגרים שונים וצרכים שונים והארגון מתאים את הגדרת התפקיד לצורכי המערכת. וזה נכון, זה מה שצריך לעשות כדי "לצעוד קדימה" ולהיות רלבנטיים בעולם של הפרעה. צריך כל הזמן לחפש איזה ערך אני יכול לתת לארגון שלי ובהתאם לכך להתאים את עצמי ואת התפקיד.

PMO שמשתנה בתדירות גבוהה, לא רק שזה לא "לא טוב" אלא להפך- זה נדרש. בסופו של דבר לכל ארגון, בכל עיתוי- מתאים תפקיד אחר.

יחד עם זאת, אם נסתכל רוחבית, ניתן למצוא כמה תחומים משותפים, מגמות מסוימות, שמבחינים בהן כבר זמן מה, ובחינה שלהם עשויה לסייע גם לכם להבין איפה ואיך להביא ערך בתפקיד ה-PMO.

להלן שני תחומים שכאלו.

http://www.freedigitalphotos.net/

http://www.freedigitalphotos.net/

התפתחויות המשפיעות על ה- PMO

חיבור לביזנס באמצעות מנגנוני PPM- Project Portfolio Management-

ניהול פורטפוליו פרויקטים, PPM (Project Portfolio Management ), פרושו הסתכלות רוחבית על סך הפרויקטים והתוכניות המתקיימים בארגון ברגע נתון. המטרה היא לוודא שמשאבי הארגון אכן מכוונים להשיג את מלוא הפוטנציאל העסקי הניתן באמצעותם.

אחד השינויים הבולטים שתופס יותר ויותר הוא צרוף משימות של ניהול פורטפוליו פרויקטים, לאחריות של ה- PMO. תפקיד ה PMO מתרחב ומכיל יותר ויותר פעולות שקשורות לעולם ה- PPM והשפעתו על הביזנס.

זה עדיין לא אומר שכל ארגון וכל PMO יטפל ב PPM אבל בהסתכלות קדימה יותר ויותר ארגונים יפתחו מודלים של PPM ויערבו את מודל ה PMO בנושא. המשמעות היא שאזורי הפוקוס של ה PMO יצטרכו להתרחב לאזורי הביזנס ולא רק ברמת הפרויקט. הפעילויות המסורתיות של ה PMO צריכות להיות מתואמות עם פעולות ה PPM והמטרות של הארגון. זאת בנוסף ומבלי לפגוע בפעילות התמיכה בפרויקט ספציפי, בין אם בשלב בניית תוכנית הפרויקט ובין אם בהקשר של בקרת התקציב או הלוז. על מנת לא לבלבל יש שקוראים לתפקיד זה PO- Project Office  ולא PMO כדי לייצר אבחנה.

בשעה שהתפקיד המסורתי של ה PMO קשור לתהליכים, מתודולוגיות ושגרות ביצוע, ה- PMO יצטרך למצוא את הדרך להשתמש באותם כלים לא רק לפתור בעיות פרויקטליות אלא גם אתגרים ארגוניים ולהביא תוצאות עסקיות:

סוגיות כמו חלוקת משאבים טובה יותר בין הפרויקטים; תעדוף של פרויקטים וסינון שלהם לפורטפוליו על פי רמת התרומה שלהם לאסטרטגיה העיסקית; שיקולים של Time to Market; קבלת החלטות על פתיחת ו/או סגירת פרויקטים בראייה ארגונית כוללת; בניית תוכניות עבודה שנתיות או תקופתיות;  ועוד.

התאמה לסביבה פרויקטלית דינאמית-

סביבת העבודה משתנה חדשות לבקרים, לקוחות, מתחרים, טכנולוגיות, חוקים, ושיטות העבודה בארגון משתנות בהתאם. ה-PMO יצטרך להכיר ולדעת לתמוך בכל מגוון הצרכים הארגוני הזה.

כבר כיום רואים בארגונים ערב רב של שיטות וסוגי ניהול. בעוד ה- Agile תופס כל חלקה טובה בפרויקטי פיתוח תוכנה, הרי שבפרויקטים המערבים דיספלינות נוספות רואים גיוון ושונות בשיטות ניהול הפרויקט. בחלק מהמקומות פרויקטים מסוימים עובדים אג'ילי וחלק אחר Waterfall . ב-PMBOK  האחרון, ורסיה 6, יש פירוט של מגוון השיטות שניתן למצוא כיום- אג'ייל, מחזורי Iterative)), מסתגל (Adaptive) או היברידי.

כדי להיות מחוברים, להשפיע ולתת ערך, גוף ה-PMO יצטרך למצוא מה תפקידו ואיזו תמיכה יכול לתת לארגון ולפרויקטים בסיטואציה כזו.

אחד הכיוונים הוא שהתמיכה של ה PMO תצטרך להשתנות ולהיבנות יותר כגוף מייעץ ומכוון מאשר מכתיב וקובע תהליכים ודרישות. ברגע שהארגון מנסה להיות יותר אג'ילי ולזוז מהר יותר, גם ה- PMO יצטרך להתאים את עצמו ולמצוא דרכים "לעגל" פינות. כדי להשיג זאת ה-PMO  יצטרך להציג עצמו הרבה יותר כיועץ/ עוזר/ מנטור ולא כאיזושהי סמכות עליונה.

 

PMO- "איך" יותר מ"מה"

דרך אחרת להציג את השינוי שעובר על ה PMO היא הצורך של ה-PMO  להתרכז ב "איך" ולא ב"מה". במקום "מה לעשות", כלומר להכתיב ולקבוע מדיניות, יותר להתרכז ב "איך", כלומר לייעץ ולעזור להשיג את היעדים. אם פעם מדדי פרויקט היו ה"דבר" שצריך לשים לב אליהם והשליטה בהם הייתה של ה PMO, הרי יותר ויותר ארגונים מבינים את הצורך בלמדוד את התרומה לארגון ומה הערך שמביא הפרויקט, ופה ה- PMO צריך ליצר שותפות עם מנהלי הפרויקטים כדי להגיע ביחד לתוצאות הנדרשות. זה לא אומר שאין יותר צורך בתפקידי ה PMO המסורתיים, להפך, אם למשל מנהל פרויקט רוצה לקצר תהליך כדי להשיג תוצאות יותר מהר והוא ירגיש שיש לו שותף (ה PMO) אז התייעצות בן השניים היא הדבר הנכון כדי לוודא שבקיצור שכזה לא נוצרת בעיה ארגונית שמנהל הפרויקט לא מגיע אליה וה- PMO כן.

סיכום

אז מהו עתיד ה-PMO? תפקיד שדווקא צריך יותר ויותר ככל שהסביבה הארגונית נהית דינאמית יותר ותחרותית יותר. חיפוש מהיר במודעות דרושים מעלה עשרות ואף מאות משרות PMO ברגע נתון.

אך כיוון שהעולם משתנה- כך גם תפקידו של ה PMO. כל ארגון יעשה את זה בקצב שלו ובכיוון שלו, וכל PMO ימצא את עצמו במקום אחר אבל לא משנה איך, PMO שלא יתקדם, שלא יבין שהתפקיד שלו הוא לתמוך בארגון ולא בפרויקט, להיות שותף ומנטור- פשוט ילך אחורה ולא קדימה…

בהצלחה!

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

 

 

More
8146 0
לא חוסכים בחגיגות
ינואר 09 2018 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, PPM, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, העברה מפיתוח לייצור, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

לא חוסכים בחגיגות

http://www.freedigitalphotos.net/

מה חוגגים?

אצלנו בבית אומרים שבסיבות לחגוג לא מתקמצנים, כולם אוהבים לחגוג. סיבות טובות לחגיגה הם נצחון והשגת מטרות. בדרך כלל חוגגים חתונות, ימי הולדת, לידה, יציאה לגמלאות ועוד.
לא תמיד מקובל לחגוג סיום מוצלח של פרויקט שמביא ערך לארגון. זה מפתיע למרות שבברור זה מגיע לאנשים שלקחו בו חלק.

למה לא בעצם?

כשאני קצת בודקת עם מנהלי פרויקטים את הנושא, לפעמים נראה להם מיותר לחגוג שמישהו "פשוט עשה את העבודה שלו"; היה מי שחשש לפספס מישהו בהזמנה ולהיכנס ל"תקרית דיפלומטית"  שמישהו יעלב ששכחו אותו; לפעמים "שולפים" את כרטיס התקציב, כלומר-  אין לי כסף כדי להשקיע בחגיגה; והרבה פעמים הפרויקט לא באמת נגמר עם איזה "קאט" ברור (ראו את הפוסט שלנו על "פרויקט במרוץ שליחים" או "פרויקט בתחפושת")….

אבל האמת, שבדרך כלל פשוט לא חושבים על זה והנושא לא מרגיש מספיק חשוב. העיקר שסיימנו, השגנו (או לא) את המטרות, ואנחנו עמוק בריצה לתוך הפרויקט הבא…

צריך לחגוג סיום פרויקט!

אני טוענת שכמו בבית, כך גם בעבודה- לחגוג! לא להתקמצן בסיבות לחגיגות, הצרות באות מעצמן…

חגיגת הצלחה היא הדרך של הארגון להראות מה חשוב. היא הדרך לציין ביצועים יוצאי דופן, אישיים או פרויקטאליים. כשעושים זאת נכון, החגיגות מיצרות אנרגיה ומיקוד, "מיישרות" את הארגון על מה חשוב ומכוונות את כולם למטרות הארגוניות.

יתרה מכך, בעולם מטריציוני, שלמנהל פרויקט אין דרך כספית לתגמל את אנשי הצוות שעבדו בפרויקט, חגיגה היא דרך טובה למנהל הפרויקט להוקיר ולהראות הכרת טובה במאמצים ובהישגים של צוות הפרויקט.

כדי לעשות זאת נכון, החגיגות צריכות להיות חלק מהתרבות הארגונית, כלומר לתקצב אותן ולתכנן אותן. זו יכולה להיות יוזמה פרטית של מנהל פרויקט כזה או אחר, ויכולה להיות מנהג שמוטמע על ידי גוף PMO  או יחידת מש"א.
באחד הארגונים שעבדנו איתו, היה נהוג לעשות ארוחה משותפת לכל החברה בסיום פרויקט גדול ולבחור ארבעה חמישה מצטיינים ולתת להם פרס אישי בפני כל החברה. בסיום אחד הפרויקטים הייתה הרגשה שהפעם לא היו רק ארבעה חמישה מצטיינים אלא היה באמת מאמץ גדול של כל הארגון והתקציב הומר לכרטיס זוגי להופעה לכלל החברה.

איך לחגוג סיום פרויקט?

הנה מספר דגשים ורעיונות איך להטמיע את נושא חגיגת סיום פרויקט בארגון:

  1. תכננו מראש. כשאתם מתכננים את הפרויקט בתחילתו, קחו בחשבון את החגיגה שבסוף. זה כולל הגדרת תקציב, מדדים להצלחה ותוכנית ראשונית. קבלת אישור ההנהלה יכולה להוות מכשול אבל תכנון נכון והסבר על היתרונות יכול מאוד להקל על התהליך, ביחוד שיש מדדים ברורים להצלחה. אפשר גם להגדיר רמות של הצלחה ואיתם רמות של חגיגה. סיום בזמן והתכולה הנדרשת הוא הישג מבורך, הבאת תועלת ברורה לארגון (שלא תמיד קיימת גם אם סיימנו בזמן) חשובה עוד יותר.

    זו גם הסיבה שבחרתי בעיתוי הזה לפרסום הפוסט. לכאורה חגיגות סיום הוא פוסט לסוף שנה ולא להתחלה, אבל עכשיו, בתחילת שנה, כשהרבה פרויקטים מתחילים- זה הזמן לתכנן את החגיגה שבסוף, כולל התקציב הנדרש. שלא תגידו אחר כך שאין תקציב…

  2. צרו קשר ברור בין ההצלחה לחגיגה. לא הצלחנו, אין סיבה לחגוג, כן הצלחנו, בוא נחגוג ונזכור את זה לפעמים הבאות. ההבנה הזאת מייצרת מומנטום חיובי שצריך לקחת אותו גם לפרויקטים הבאים. שתפו את העובדים במצב הפרויקט ובכמה אתם קרובים להשגת היעד.

    אחד מלקוחותינו הנהיג את מסורת "הבקבוקים"- כל פעם שפרויקט הסתיים בהצלחה, פתחו בקבוק שמפניה בפגישת ההנהלה, אליה הוזמנו מנהל הפרויקט וחברי הצוות הרלבנטי, וכולם יחד ציינו את הפרויקט, הישגיו, והאנשים שהביאו להצלחתו. לכל בקבוק שכזה הוצמדה מדבקה עם שם הפרויקט והמועד- והוא הושם אחר כבוד על מדף שיועד למטרה זו. מיותר לציין שמדף הבקבוקים הוא משהו שכולם גאים בו, נהנים לעבור לידו ולראות "בעיניים" את כמות הבקבוקים שמסמלת את רשימת ההישגים ואת חלקם האישי בגאווה הקבוצתית. רעיון פשוט ומדליק בעיניי.

  3. גוונו בחגיגות. לא צריך תמיד לעשות אותו דבר, להפך, יש אין ספור אפשרויות, ארוחה, מסיבה, שוברים, אם/בלי בני זוג, טיול וכו'.

    באחד הפרויקטים החלטנו לחגוג על שפת הכנרת במנגל בשרים משובח. בעקבות סיפורים בלתי פוסקים  של אחד מחברי הצוות ששיגע אותנו במשך כל הפרויקט על יכולותיו ולהטוטיו בנפלאות המנגל. אז החלטנו שהגיע הזמן שיוכיח…
    פרויקט אחר הסתיים בדיוק בעיתוי של שבועות אז החלטנו על ארוחה חלבית שכל אחד מביא ממטעמי הבית האישי שלו (לפי מסורות, עדות, מומחיויות ועוד)
    בפרויקט אחר "חדר בריחה" היה האטקרציה.
    בקיצור- באמת שאין סוף ליצירתיות. גיוון יוצר עניין וסקרנות. אפשר גם מדי פעם לשלב את גורם ההפתעה.
    בכל המקרים צריך לשים לב גם לנקודה הבאה.

  4. "עשו מכל הלב או אל תעשו בכלל". הפחד הכי גדול הוא מאכזבה של הצוות, שיהיו ציפיות לחגיגה שלא ימומשו, או חלילה שיגידו שהתקמצנו.
    החגיגה חשובה מאוד אבל אם לא תשקיעו בה מכל הלב, זה עלול לגרום יותר נזק מתועלת. וכשאני אומרת "מכל הלב" הרעיון הוא להתכוון ולהתאמץ. נכון שתקציב מכובד בהחלט תורם, אבל הוא לא העיקר. העיקר זה "לראות את האנשים", להתאים להם פעילות שיאהבו, לחבר לאיזו דאחקה או בדיחה פרטית שנולדה במהלך הפרויקט וכד'.
    בזמנו הייתי שותפה לפרויקט ששילב צוות בישראל עם צוות בארה"ב. איכשהו הסתבר שכולם מאד אוהבים פיצה והיו דיוני "עומק" על התוספות המוצלחות ביותר לפיצה עם ויכוחים על התוספת המוצלחת ביותר. כשהגענו לסוף הפרויקט ומנהל הפרויקט  האמריקאי הבין שיהיה קשה לייצר חגיגה טראנסאטלנטית בתקציב מוגבל… הוא הפתיע בישיבת הפרויקט המסכמת עם פיצה לכולם כולל כל התוספות שנבחרו כמוצלחות ביותר. היופי ברעיון היה שהוא טרח ובירר מראש כמה ואיך קונים פיצה בישראל, ודאג שבמהלך הפגישה שהתבצעה ב video conference יגיעו מגשי הפיצה גם לחדרי הישיבות שבישראל. זו היתה מחווה קטנה אבל נוגעת ללב.

לסיום

אז כאמור, חוסר תקציב הוא לא שיקול- יש מספיק דרכים זולות לחגוג,
ואם הייתם חדי אבחנה ראיתם שהרבה מהדוגמאות שלי סובבות סביב אוכל…- אין ספק שזה משהו מחבר ומשותף לרבים … לא חייבים לקנות, אפשר שכל אחד יביא משהו, זה גם מקל תקציבית וגם מוסיף לאווירת הצוות.

כשאנחנו מסייעים לארגון להטמיע שיטות בניהול פרויקטים, שלב סיום הפרויקט מקבל תשומת לב ראויה.
ונכון שלתכנן ו"להפיק" חגיגה זה לא תמיד פשוט ודורש לפעמים מאמץ לא קטן להתמיד במסורת שכזאת, מה שברור, התועלת לעובדים, לפרויקט ולארגון היא ברורה  וגדולה, אל תוותרו עליה. ואגב, הניסיון שלי מראה שזה יעזור לכם בפרויקט הבא כשתגיעו לשלב הציוות. פתאום כולם ירצו להיות איתכם בפרויקט … כדאי

 

לסיום נאחל- לחיי הפרויקטים המצליחים והחגיגות שבדרך!

גם לכם יש רעיונות וסיפורים על חגיגות סיום פרויקט? שתפו אותנו.

 

בהצלחה!

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

 

 

 

More
3102 2
רגע, אז מי בכלל אחראי?
דצמבר 25 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, RACI, בקרת פרוייקטים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פרויקט, תקשורת בפרויקטים

רגע, אז מי בכלל אחראי?

איך מחלקים תפקידים ואחריות לבעלי הענין השונים בניהול פרויקטים? 

על מטריצת ה- RACI ואופן השימוש בה.

 

RACI בניהול פרויקטים

RACI בניהול פרויקטים

כשמסתכלים סביבנו על תפקיד מנהל פרויקט, רואים ערב רב של תפקידים וצורות יישום.

לחלק קוראים "מוביל פרויקט", לחלק "ראש פרויקט" ולרוב פשוט "מנהל פרויקטים", בכל מקום ובכל ארגןן ההגדרה משתנה: לפעמים פורמלי לפעמים לא פורמלי, לפעמים במשרה מלאה ולפעמים "בנוסף על תפקידו" (נע"ת), לפעמים תפקיד בכיר ולפעמים זוטר, לפעמים פרויקטי ענק ולפעמים משימות פשוטות.

אבל בכולם יש אותו רעיון, סט של משימות שצריך לבצע כדי להשיג יעד מסוים. ההגדרה למנהל פרויקט כפי שהיא מופיעה ב"גוף הידע בניהול פרויקטים", או בשמו המוכר, ה- PMBOK, מדברת על כך שמנהל הפרויקט הוא "האדם שנבחר ע"י הארגון להוביל את הפרויקט להשגת יעדיו".

ולכן מניסיוני כשמדברים על תפיסת תפקיד, יש מכנה משותף מאד ברור לכולם, וזוהי האחריות! מנהל פרויקט הוא האחראי להשגת יעדי הפרויקט. האחריות על הצלחת הפרויקט או כשלונו מוטלת על כתפיו של מנהל הפרויקט.

איפה זה מתחיל להסתבך? כשעושים את האבחנה בין אחריות לסמכות. אז רואים שבמבנה ארגוני מטריציוני, שבו אנשים שונים בארגון נותנים שירותים למנהל הפרויקט (שרותי תוכנה, בדיקות, ייצור, תפעול ועוד), אחריות אינה מלווה בסמכות, ויוצרת למנהל הפרויקט בעיה קשה כאשר עליו מוטלת האחריות להשיג את תוצאות הפרויקט, אך אין לו סמכות לדרוש ביצוע מאנשים שאינם כפיפים שלו… וזה מאתגר במיוחד.

אם נוסיף על זה את נושא הגיוון בצוות שדובר בפוסט הקודם, נראה שהמצב מורכב אף יותר- לא רק שאני כמנהל פרויקט אחראי על התוצאות מבלי להיות בעל סמכות על צוות הפרויקט, עכשיו נוסיף לזה צוות מגוון בהיבטי גיל, רקע מקצועי, דת, תרבות, לאום- והבלגן חוגג.

לגיוון שכזה יש הרבה יתרונות: קרקע פוריה ליצירתיות, רעיונות חדשים, מחשבה פורצת דרך, פתרון בעיות בצורה אחרת וכד'. מצד שני, גם ככה ככל שיש יותר אנשים יותר קשה להבין מי עושה מה, על אחת כמה וכמה כאשר יש אנשים שונים מה שבאופן טבעי מייצר יותר מקום לפרשנויות, אי הבנה, טעויות וחוסר סנכרון. אז איך מנצחים על כל התזמורת הזו?

 

חלוקת תפקידים ואחריות

אין פתרון קסם, וזה לא שמנהל הפרויקט פשוט יגיד- והכל יתבצע, כמו במשחק הילדים "הרצל אמר להרים ידיים"…

ממש לא, כולנו בני אדם ולכל אחד יש דיעה ורצון והבנה ופרשנות משלו, וצריך הרבה תקשורת, קשב, יכולות בינאישיות, פגישות ושיחות, כדי לסנכרן את כל העוסקים בפרויקט.

מה שכן, יש כלי פשוט למדיי, שמניסיוני יכול לעזור, ולכלי הזה קוראים RACI.

 

RACI

מודל RACI משמש להגדרת תחומי אחריות ומעורבות של הגורמים השונים בפרויקט.

לא משנה מה גודל הפרויקט, תמיד צריך להגדיר תפקידים, כולם צריכים לדעת מה הסמכויות שלהם ועל מה הם אחראים בפרויקט. דרך אחת להגדרת הסמכויות היא בעזרת מטריצת RACI. זו מטריצה שמראה עבור כל משימה מה התפקיד של כל שותף בפרויקט. השיטה מפחיתה בלבול ומגדירה ציפיות ולכן משפרת את היעילות בפרויקט. החלטות מתקבלות ביתר קלות, יש אחריות ברורה לכל משימה ועומס העבודה מחולק בצורה שווה.

ה- RACI מצוין ב PMBOK בפרק 9 של ניהול משאבי הפרויקט ונקרא "תרשים מטריצה", שם הוא מתואר כדרך טובה להקצות תפקידים, תחומי אחריות, ורמות סמכות לפעילויות מוגדרות.

אז בואו נסביר מה זה בדיוק:

RACI הם ראשי תיבות של

R – Responsible – אחראי לביצוע המשימה

A – Accountable – הנושא באחראיות להשלמת המשימה

C – Consulted – מי מתיעצים איתו לביצוע המשימה

I – Informed – מי שמיודע על פרטי המשימה

הרעיון הוא ליצר מטריצה שמגדירה עבור כל משימה מה סוג הסמכות שיש לכל עובד.

בואו נסתכל על דוגמא שתמחיש את הנושא:

יגאל מפתח את פיצ'ר X שיתממשק לפיצ'ר Y שמפתחת יעל. יוגב הוא מנהל הפרויקט ואירית היא מנהלת המרקטינג. עבור פיצ'ר X יגאל הוא -Responsible הוא זה שמבצע את העבודה, יעל היא Consulted כי הפיצ'ר שמפותח צריך להתממשק עם הפיצ'ר שהיא מפתחת, יוגב הוא Accountable כי הוא מנהל הפרויקט ואירית היא Informed כי היא רק צריכה לדעת שהפיצ'ר הסתיים. כך זה יראה בטבלה:

  יגאל יעל יוגב אירית
פיצ'ר X R C A I
פיצ'ר Y C R A I

 

מה הופך את RACI ליעיל?

השימוש במטריצה נותן למנהל הפרויקט ולצוות תמונה ברורה של מי אחראי על מה, ומבטיח תקשורת טובה יותר בין האנשים, עם האנשים הנכונים בזמן הנכון ובכך חוסך זמן לכולם.

בנוסף מנהל הפרויקט והארגון מקבלים תמונה של עומס העבודה וניתן לראות בבירור אם יש משאבים שלא מנוצלים או שכאלו שמועמסים בצורה חריגה כי הם מופיעים עם R יותר מדי פעמים.

 אז איך מנהלי פרויקטים משתמשים ב RACI?

יש שישה שלבים להגדרת המטריצה:

  1. הכנת רשימה של משימות הפרויקט
  2. זיהוי כל המעורבים בפרויקט
  3. זיהוי כל האחראים לביצוע (R) והאחראים למשימה (A)
  4. וידוא שיש רק A אחד לכל משימה
  5. הוספת כל המתיעצים (C) והמעורבים לידיעה (I)
  6. שיחה עם כל המעורבים בפרויקט ווידוא שכולם יודעים מה תפקידם

כללי "עשה ואל תעשה" לשימוש במטריצת RACI

  1. רק Accountable אחד! אם יש יותר מאיש זה כמו שיהיה יותר מנהג אחד באוטו….
  2. ודאו שהכמות הנכונה של אנשים הם Responsible. יותר מדי אנשים לאותה משימה זו דרך בטוחה לבזבוז זמן. אם המשימה קצרה ופשוטה ה A וה R יכולים להיות אותו אדם
  3. אל תשתמשו ביותר מדי Consultants. יותר מדי יועצים יאטו את המשימה ויגדמו לוויכוחים מיותרים ויותר מדי דעות
  4. שמרו על אנשים מיודעים, אולי לא צריך להתיעץ עם כולם, פשוט מספיק לידע אותם? שימו לב שיש אנשים בטור הזה, זה יחסוך אי נעימיות בהמשך הדרך.
  5. הפכו את ההכנה של המטריצה למשימה משותפת. כולם צריכים להרגיש בנוח עם התוצאות.

שימוש נכון במטריצת RACI יפשט את הסנכרון ויפחית תקשורת מיותרת, יפתור בעיות של מי צריך לעשות מה, יתן תמונה ברורה של עומס וכתובת ברורה לכל משימה. אין ספק שגם שביעות הרצון של המעורבים בפרויקט תגדל.

כנראה שה- RACI לא יבטיח שהעבודה תתבצע…, אבל לפחות כל אחד יודע מה חלקו במערכה, וזו כבר התחלה טובה-

בהצלחה!

 

ולקינוח סרטון קצר שמסביר מה זה RACI

More
8352 2
האם רבין ניהל סיכונים בארוע הזה?
נובמבר 12 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

האם רבין ניהל סיכונים בארוע הזה?

 האם רבין ניהל סיכונים בארוע הזה?

האם רבין ניהל סיכונים כשנערך לביקור חשוב בהיותו מפקד בצה"ל?

 

למי שעוקב אחרי הפוסטים שלנו, זוכר את הפוסט על "מפגש הפיסגה" של אמא שלי עם בן גוריון, גולדה ורבין.

נזכרתי החודש שוב ב"מעלליה" של אימי בעקבות יום האזכרה לציון רצח רבין.

הפוסט הפעם יעסוק בארוע איזוטרי ואנקדוטי על רבין, שבסופו של יום קשור לניהול סיכונים, וזה הולך ככה:

בשנות ה60 אמא שלי היתה חיילת צעירה בצה"ל ושירתה כמנהלת לשכה של ראש אג"ם מבצעים דאז. מתוקף תפקידה עבדה ופעלה עם רמי מעלה, ולא פעם נערכה ואירגנה את המשרד לפגישות חשובות עם גורמים רבים ובכירים ביותר.

אחת הפגישות הללו נועדו להערך במשרד, ומארגן הארוע היה רבין ששירת אז כראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל.

אמא שלי היתה אחראית על "חבילת העבודה" של הכנת המשרד לאירוח. חבילת עבודה זו כללה בין השאר גם את שטיפת המשרד וניקיונו. רבין, לעומת זאת, בתור מנהל הפרויקט והאחראי הכללי לארוע, רצה לוודא שהמשרד יהיה מוכן בזמן וייצוגי מספיק לגודל הארוע. לכן הוא בחר להגיע למשרד יום לפני הארוע ולבדוק את מצבו. הגיוני.

אמא שלי במקביל לקחה גם היא את תפקידה ברצינות, כשהיא לא מיודעת על "מסדר המפקד" המיועד לה.

כך יצא שרבין הגיע בדיוק כשהיא סיימה לשטוף את המשרד ויצאה החוצה לשפוך את המים המלוכלכים מהדלי.

אתם כבר מנחשים מה קרה?….

סוף טוב הכל טוב- היא נשארה בתפקידה, רבין המשיך לקרוא לה "הילדה", והארוע עבר בהצלחה.

איך זה קשור לניהול סיכונים בפרויקט?

החשש של רבין שהמשרד לא יהיה ייצוגי ו/או נקי לקראת הפגישה החשובה הוא למעשה בשפת ניהול הסיכונים "ארוע סיכון" (Risk Event ). פרושו שיש סבירות שארוע בעל השלכות שליליות על הפרויקט יקרה.

מלבד לזהות את ארוע הסיכון, רבין גם כימת את ציון הסיכון בעודו מחשב סבירות שהסיכון יקרה (Probability) כפול חומרת המצב במידה והסיכון יקרה (Impact), והגיע למסקנה שהסיכון דורש את טיפולו.

הטיפול בו רבין בחר הוא למעשה תוכנית תגובה, Risk response, מסוג תוכנית מניעה. כלומר- אני  אנקוט בפעולה שמטרתה להקטין את הסבירות שהסיכון יתממש.

מהו סיכון שניוני?

אבל, יש גם מושג שנקרא "סיכון שניוני" Secondary Risk. פרושו סיכון שנובע באופן ישיר מיישום מענה לסיכון. כלומר, עצם ביצוע פעולת התגובה לטיפול בסיכון שאותר, יוצרת למעשה סיכון חדש, כזה שלא היה קודם, וקיים עכשיו כתוצאה מיישום תוכנית התגובה.

במקרה דנן, הטיפול שרבין בחר לממש כדי לתת מענה לחשש שהמשרד לא יהיה נקי- היה ללכת לבקר במשרד ולוודא את ניקיונו. בעצם הביקור שהוא יזם הוא למעשה יצר לעצמו סיכון חדש, שבעת הביקור הוא יחטוף מקלחת לא נעימה… וזה הסיכון השניוני. לא בטוח שרבין לקח את הסיכון השניוני הזה בחשבון…

כדי להשלים את התמונה של ניהול סיכונים בפרויקטים, נרחיב ונספר שיש גם סיכון שיורי Residual Risk שהוא סיכון שנותר לאחר שיושם מענה לסיכון. כלומר, אם סיכון היה בציון גבוה וטיפלתי בו באופן כלשהו כך שהסיכון ירד אך לא נעלם, הרי מה שנשאר ממנו הוא הסיכון השיורי (מהמילה "שארית"). במקרה הנ"ל, אם הסיכון המקורי היה החשש שהמשרד לא יהיה ייצוגי ו/או נקי לקראת הפגישה החשובה, הרי שאחרי שרבין ביקר במשרד יום לפני, ווידא שהוא נקי ומוכן, הסיכון הנ"ל ירד למינימום ולכן הוא סיכון שיורי בסיכון נמוך מאד עד אפסי.

עדכון למתודת ניהול הסיכונים

זה המקום לעדכן של פי גוף הידע בניהול פרויקטים הידוע בכינויו ה PMBOK, בגרסה מספר 6, שיצאה ממש לאחרונה בספטמבר, הוסיפו עוד אסטרטגיה למגוון  תוכניות התגובה האפשרויות.

כאמור לעיל, לאחר זיהוי של סיכון, ודירוג של רמת המסוכנות שלו, השלב הבא הוא לבחור תוכנית תגובה איך לטפל בו, בהתאם לרמת המסוכנות שלו.

עד לאחרונה מנו 4 אסטרטגיות אפשריות לתוכנית תגובה והן:

  • * הימנעות Avoid- פעולה כדי לסלק את האיום או כדי להגן על הפרויקט מפני השפעתו. לרוב היא כרוכה בשינוי תוכנית ניהול הפרויקט שמטרתו לסלק את האיום כליל.
  • * העברה Transfer- פעולה שמטרתה הסטה של השפעת האיום ואת האחריות למענה עליו לצד שלישי. העברת סיכון למעשה מוסרת לצד אחר את האחריות לניהול הסיכון. ההעברה אינה מבטלת את הסיכון וגם אין משמעותה התנערות מאחריות. היא תמיד כרוכה בתשלום פרמיית סיכון לצד השלישי שנוטל על עצמו את הסיכון. כדוגמת שימוש בביטוח בחשיפה לסיכון פיננסי.
  • * שיכוך Mitigate- פעולה כדי לצמצם את ההסתברות להתממשות הסיכון או את ההשפעה שלו. באופן הזה משככים וממזערים את עוצמת הסיכון (זו האסטרטגיה בה נקט רבין בסיפור שלפנינו)
  • * קבלה Accept- החלטה של מנהל הפרויקט והצוות להכיר בעצם קיומו של הסיכון ולא לנקוט בשום פעולה אלא אם הסיכון מתממש. אסטרטגיה זו מתאימה רק במקרים שבהם לא ניתן או לא כלכלי להתייחס לסיכון הספציפי בדרך אחרת.

אסטרטגיית תגובה חדשה- הסלמה

  • העדכון הוא כאמור הוספה של אסטרטגיה חמישית, מסוג הסלמה Escalate. כאשר צוות הפרויקט מסכים יחד עם ספונסר הפרויקט, שהאיום המדובר הוא מחוץ לתכולת הפרויקט או כאשר התגובה הנדרשת היא לא בסמכות מנהל הפרויקט. במקרה כזה הטיפול בסיכון מועבר גורם בכיר בארגון, מחוץ לצוות הפרויקט, שמקבל על עצמו את האחריות לסיכון (ברמת התוכנית או הפורטפוליו). סיכון זה לא מנוהל יותר במסגרת הפרויקט (להבדיל מאסטרטגיית "העברה"), על אף שיכול להישאר מתועד ברשימת הסיכונים של הפרויקט.

אז מה זה אומר?

בין אם נרצה ובין אם לא, כולנו מנהלים סיכונים כל הזמן, וכיוון שניהול סיכונים נכון תורם באופן כל כך משמעותי להגדלת סיכויי הצלחת הפרויקט- הרי שההמלצה החד משמעית היא להתחיל לנהל סיכונים בפרויקטים שלכם (אם לא עשיתם את זה עד עכשיו…).

 

בהצלחה!

עוד על ניהול סיכונים את/ה מוזמנים לקרוא בפוסט " מנהל פרויקט, האם אתה עוזר למנכ"ל שלך לישון טוב בלילה?"

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
3005 1
"מד דופק" לניהול פרויקטים בארגון מצליח
אוקטובר 29 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים, ספונסר

מה אני יכול לעשות כמנהל על מנת שאחוזי הצלחת הפרויקטים בארגון שלי יגדל?

אז קודם כל- הנתונים מעודדים, אחרי לא מעט שנים שאחוזי הפרויקטים המצליחים היו בירידה (מבלי להכנס כרגע מי מודד ולפי איזה קריטריונים…), הרי שלאחרונה אנחנו מתבשרים שהמגמה משתנה ואחוזי הפרויקטים המצליחים בעליה.

יתרה מכך, במחקר עדכני של PMI (עמותה גלובלית מקצועית בתחום ניהול פרויקטים שמקום מושבה בארה"ב) חולקו הארגונים לכאלו שמצליחים- "אלופים", Champions, ולכאלו שמצליחים פחות- "לא מתפקדים", Underperformers.

האלופים הוגדרו ככאלו ש 80% או יותר מהיוזמות והפרויקטים שהם מבצעים עומדים ביעדי התקציב, הלו"ז והשגת מטרותיהם, והם בעלי בשלות במימוש התועלות העיסקיות שלהם. בעוד אצל הלא מתפקדים מדובר ב 60% או פחות. (לינק למחקר 2017 של העמותה).

על מנת להבהיר, מדובר בכל פעולה שהארגון יוזם על מנת לממש את האסטרטגיה שלו ומטרותיו, ולהוביל לשינוי, גם אם לא נקראת בשם המפורש "פרויקט". אם אני בעל חברה להפקת ארועים, כל ארוע שאני מפיק הוא פרויקט; אם אני מוביל שינוי ארגוני ו/או אסטרטגי, יישום האסטרטגיה החדשה היא באמצעות ניהול פרויקט; אם אני מנהל יחידה שמפתחת מוצרים ללקוחות, כל פיתוח מוצר הוא פרויקט; ואם אני מוביל סטארטאפ כנראה שאני מנהל פרויקט…

resource: PMBOK6 by PMI, Sep 2017

אז איך אני יכול להתקדם ולהשתייך ל"אלופים"?

באמצעות מקצוענות בניהול פרויקטים, והקניית מיומנויות ניהול פרויקטים לעובדים שלי:

  • שפה, טכניקות ושיטות-

  • לאפשר להם להכיר את שפת ניהול הפרויקטים.
    הנושא הזה יחסית קל, ריכזו עבורנו הכל בספר מתודי אחד שנקרא "גוף הידע בניהול פרויקטים" (PMBOK). רק לאחרונה יצאה גרסה חדשה ומעודכנת עליה תוכלו לקרוא בפוסט הזה. אז שילחו אותם לקורסים שמקנים מיומנויות בניהול פרויקטים, כנסים דוגמת הכנסים של PMI הישראלית, ימי עיון ופורומים מקצועיים, וכד'.

 

  • כישורים רלבנטיים-

  • הכישורים הנדרשים בתחום פרויקטים הם לא מעטים ודורשים ורסטליות ויכולות רבות. "רשימת המכולת" של כישורים אלו נמצאת ב"משולש הכישורים בניהול פרויקטים ". פה זה כבר יותר מורכב כי דורש לא רק ידע, אלא גם התנהגות והתנהלות מסוימת, ואלו לא נלמדים ולא נרכשים ביום אחד. יתרה מכך- קשה לעיתים לרכוש אותם כי הם דורשים להשתנות, לאמץ שיטות חדשות ולהפטר מהרגלים ישנים. אז תעזרו בפונקציית משאבי אנוש שלכם כדי לאתר פערים בכישורי העובדים ולבנות להם תוכנית פיתוח מקצועי רלבנטית. ניתן לתת מענה לפערים אלו בתוך הארגון באמצעות יועצים ארגוניים, תוכנית מנטורשיפ וכד', או בעזרה מבחוץ באמצעות ליווי פרטני, קורסים וסדנאות, ועוד.

 

  • דפוסי פעולה נדרשים-

  • נמצאו מספר דפוסי פעולה שמאפשרים פרויקטים מצליחים:
  • עובדים הפועלים כשותף אסטרטגי בארגון שלהם

    • מקפידים להיות מעודכנים ולעמוד בקצב השינויים שקורים, אם זה מבחינת התקדמות טכנולוגית, השינויים בעולם העבודה, או הציפיות הגבוהות של הלקוחות בעידן של רשתות חברתיות ועדכון קבוע.
    • מתחברים ומחברים בין הפרויקט שלהם לספונסרים בארגון ולפונקציית ה-PMO, אם קיימת. הם מהווים מבחינתך, כמנהל שלהם, את הכתובת לפנות אליה בכל מה שקשור לפרויקט שלהם.
  • עובדים המחברים בין האסטרטגיה לפעולותיהם

    • הם מכירים את האסטרטגיה הארגונית ואיך הפרויקט שלהם רלבנטי אליה. זה אומר בין השאר שהם יודעים מה התועלת שהפרויקט שלהם מייצר לארגון.
    • מגדירים יחד איתך ועם הנהלת הארגון דרישות ברורות ומטרות מוגדרות ומדידות לפרויקט, כך שלכולם מסביב ברור מה עושים ולמה זה טוב.
  • עובדים המאמצים גישות גמישות

    • הם מכירים במציאות הדינאמית והמשתנה, ומגלים גמישות בדרך בה פועלים תוך התאמת הגישה של ניהול הפרויקט לצרכים משתנים אלו.

כמנהל אני יכול להגדיר לאנשיי דפוסי פעולה אלו כנדרשים ומוערכים על ידי, במסגרת שיחות עבודה, תיאום ציפיות ופגישות הערכת ביצועים תקופתיות.

שורה תחתונה

על מנת לתרום להצלחת הארגון שלי בהשגת מטרותיו, יישום האסטרטגיה שנקבעה, מימוש התועלות העיסקיות והשתייכות לקבוצת ה"אלופים"- עליי לקדם הבנה ושפה של ניהול פרויקטים.
כיוון שבידיי האחריות לעובדים שלי, ועליי מוטלת האחריות לביצועים שלהם- הקניית יכולות בניהול פרויקטים תתרום לכל הנוגעים בדבר.

פעולות נוספות לטיפוח ושימור מנהלי פרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה ניתן לקרוא בפוסט זה.

 

מאחלים לך הצלחה רבה בתהליך ההתמקצעות! כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
2716 1
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English

מאמרים מומלצים

  • מה זה PMO?
  • ניהול פורטפוליו פרויקטים – למה?
  • טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה
  • מנהל פרויקט- יש לך ספונסר?
  • English

קטגוריות נפוצות

  • ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים
  • הצצה לפרויקט
  • ללא קטגוריה
  • מאמרים
  • קצרצרון

פוסטים אחרונים

  • מה למדתי מאבא על ניהול עסק עצמאי
  • פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה
  • PMO בחברת מדיקל- איך זה נראה?
  • האם פרויקט בראשית הצליח?
  • רשמים מהכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2019

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English
Copyright © 2014 Leadera. All Rights Reserved.

ייעוץ ואסטרטגיה דיגיטלית – מיכאל פינגרוט | מיתוג ועיצוב – Nylon | פיתוח - Shmi Go La mobile