info@leadera.co.il 077-3008614
  • דף הבית
  • אודות
  • הפתרונות שלנו
    • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
    • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
    • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
    • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
    • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • הלקוחות שלנו
  • לקוחות ממליצים
  • בלוג
  • צור קשר
  • עברית
  • English

סקירת הכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2017

HomeTag "PMI"
סקירת הכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2017
יוני 26 2017 Galit ללא קטגוריה 0 comments Tags: PMI, איכות סביבה, אנרגיה, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרויקט, מערכות מידע, משולש הכישורים, סולם קריירה בניהול פרויקטים
The New PM

The New PM

 

 

 

ב 14 ליוני התקיים כנס PMI השנתי לניהול פרויקטים במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב, בנושא "אסטרטגיה- חשיבה יוצרת ערך".

 

הכנס השנתי

כמו בכל שנה, גם הפעם גדשו את הכנס מעל אלף מנהלי פרויקטים ועוסקים בניהול פרויקטים מכלל התעשיות והמיגזרים, באים ללמוד כמו גם "להתמנגל". התוכנית המקיפה כללה הרצאות מליאה כמו גם מספר מושבים בנושאים שונים.

את הכנס פתח ד"ר טל אספיר, נשיא PMI ישראל החדש, שברך את המשתתפים וביאר את הקשר בין אסטרטגיה ארגונית לניהול פרויקטים. לדבריו כל ארגון וכל מנהל פרויקט בארגון נדרש לשאול את עצמו מהי האסטרטגיה הארגונית, ולאן הוא ולאן הארגון רוצים ונדרשים להגיע – על מנת ליצור ערך עסקי.

חשיבה עצמאית

לאחר מכן ניתנו מספר הרצאות מליאה. אחת מהן, הרצאה סוחפת, ניתנה ע"י ד"ר אייל דורון, הוא הדגיש והמחיש בהרצאתו את נושא החשיבה העצמאית, כמה היא נדרשת למנהלי פרויקטים ולכל אדם באשר הוא.
כדוגמא סיפר שהוא אינו מאפשר לילדיו להכין שיעורי בית לבית ספר שכן הנ"ל דוגלים רק בתשובה אחת נכונה לכל שאלה ואינם מאפשרים למעשה חשיבה עצמאית…
באותה נשימה הוא טען שכאשר עוסקים בנושאים מקצועיים אין משמעות לחוכמת ההמונים ויתרה מכך, היא שגויה ואינה מביאה לתובנות פורצות דרך. בעולם של ימינו אנחנו נדרשים, לדבריו, להמציא את עצמנו כל יום מחדש. בהחלט הרצאה מעוררת חשיבה…

 

ומי הזוכים בפרס פרויקט השנה?

תחרות פרס פרויקט השנה כללה גם השנה מספר פרסים בתחומים של אסטרטגיה ובטחון, טכנולוגיה- פרויקטים טכנולוגיים ומערכות מידע, וחינוך ו/או תרומה לקהילה.

אני גאה בלקוחותיי וחבריי בכך שזכו במספר פרסים בעבור ביצוע פרויקטים מרשימים, מעניינים, לפי מתודות ניהוליות, והשיגו את מטרותיהם.

פרס פרויקט השנה

הזוכים מכי"ל מערכות מידע

לדוגמא, פרס בתחום מערכות מידע ניתן לפרויקט מערכת למיכון תהליך דיווחי קיימות בכימיקלים לישראל.

מנהל הפרויקט מטעם מערכות מידע הוא דורון גל-עד, מנהל הפרויקט מטעם הביזנס הוא רועי וידברג בשיתוף עם סופיה מאר, PMO היא איזית בוסטין.

המערכת מיועדת לאסוף מידע מכלל אתרי כי"ל- 200 משתמשים, בכ- 50 חברות על פני 4 יבשות, בנוגע לדיווחי אקולוגיה, פליטות וכד', כל מה שנדרש לטובת הדיווח התאגידי של החברה.

טרום הפרויקט תהליך זה של איסוף נתוני קיימות היה לא יעיל והתנהל במספר מערכות ומקומות שונים. בניית המערכת ארכה 10 חודשים תוך התאמת מוצר מדף לצרכי כי"ל. לאחר מכן התבצעה הטמעה גלובלית.

הפרויקט הסתיים בהצלחה, תוך עמידה במשולש הזהב: תכולה, זמן, עלות והשגת היעדים העיסקיים עבור הלקוח הפנימי, הלוא הוא רפרנט דיווחי קיימות של החברה.

מובילי הפרויקט מעידים שגורם מרכזי בהצלחתו הוא שיתוף פעולה הדוק ומעולה עם הביזנס, בדגש על הגדרה מדויקת של הצרכים מהמערכת.

פרס פרויקט השנה 2017- הזוכים מחיל אוויר

הזוכים מחיל אוויר

בתחום האסטרטגיה והבטחון זכו מספר פרויקטים של חיל אוויר, כגון פיתוח מאמן למשימות טיסה במבנה, הקמת מעבדת אינטגרציה למסוקים, ופרויקט מודיעיני.

נברך אותם על זכייתם בפרס פרויקט השנה!

The new PM

בהמשך היום התפזרנו למסלולי המושבים שכללו השנה מסלול סייבר, חדשנות בניהול פרויקט, מיומנויות בינאישיות, כלים לניהול הפרויקט ומסלול פרויקטי השנה שזכו בפרסים.

אני הרציתי במסלול החדשנות, יחד עם עוד הרצאות מענינות ומעשירות. נושא ההרצאה היה "The new PM".  ההרצאה התייחסה למשולש הכישורים הנדרש ממנהל פרויקט, אותן 3 צלעות שמייצגות 3 סטים של כישורים שמנהל פרויקט נדרש להן: טכני, מנהיגותי, ועיסקי . מימוש 3 הצלעות האלו יקדם את הצלחת הפרויקט ובכך יגדיל את הערך שלך כמנהל הפרויקט עבור הארגון.
המסר הוא שתפקיד מנהל הפרויקט נמצא בטרנספורמציה, ויחד עם כל שוק העבודה שמשתנה- אנחנו מצופים לנהל את הקריירה של עצמנו. פה יש לנו מסגרת מכוונת של מה נדרש, אילו כישורים ומיומנויות רלבנטיים לתפקיד. זו הזדמנות מצוינת עבורנו לברר איפה הפערים האישיים שלנו, ואיפה אנחנו יכולים להשקיע כדי להתמקצע.

הזמנתי מנהלי פרויקטים לענות על שאלון "בחן את עצמך" שפיתחנו בלידרה, שמסייע במציאת אותם פערים ומקומות לחיזוק. אתה מעונין?/ את מעונינת?-  הצטרפו לניוזלטר שלנו כאן באתר ולאחר המענה על השאלות תקבלו במייל חוזר את תוצאות הפענוח.

מצגת ההרצאה כאן 

את הכנס סגרו שתי הרצאות מליאה נוספות, מפי המאמן פיני גרשון ולאחריו מנהל נתב"ג שמואל זכאי.

האחד דיבר על הצטיינות, מיקוד בדברים בהם אתה טוב, אימון והשקעה לטובת הצלחה. השני הסביר איך נתב"ג, שדה תעופה במדינה קטנה, הצליח להתרומם ו"לעלות ליגה" לליגה הבינלאומית בעזרת אסטרטגיה, חזון וביצוע פרויקטים מוצלחים.

 

אז זה היה הכנס של השנה, ועד לכנס של שנה הבאה, נאחל פרויקטים מוצלחים וקריירה מקצועית ומתפתחת!,

 

לאתר תוכניית הכנס השנתי: https://pmi-2017.events.co.il/home

לסיכום של היום על ידי אנשים ומחשבים : http://www.pc.co.il/news/243437/

 

בברכה,

גלית וצוות לידרה

More
2765 0
סיור בקיסריה ההרודיאנית
יוני 09 2017 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים, הצצה לפרויקט 0 comments Tags: PMI, TOC, איכות סביבה, מנהל פרויקט, תורת האילוצים, תשתיות

רקע

קיסריה מנקודת מבט של ניהול פרויקטים

לואיס

לואיס טריגר, מנהל פרויקטים מנוסה ומורה דרך,  פיתח סיור מיוחד במינו, המשלב טיול עם תובנות בניהול פרויקטים.

מתכונת משולבת זו משמשת אותו בקיסריה בפעם השנייה, אחרי שסיורים דומים על ידי PMI ישראל התקיימו בהצלחה מרובה בירושלים.

הסיור הנוכחי מתקיים בקיסריה העתיקה, ומתמקד בהורדוס ופועלו הרב באזור. מסתבר שהורדוס ניהל פרויקטים רבים ותוכניות, על מנת לתת מענה לצרכים אסטרטגיים פוליטיים וכלכליים. הסיור בוחן את פורטפוליו הפרויקטים האלו מנקודת מבט של ניהול מודרני.

 

 

מהלך הסיור

 

System of systems

הסיור התחיל בתוך התאטרון הרומי הגדול ביותר בארץ.  משורות הישיבה העליונות, צפינו על השרידים של קיסריה ההרודיאנית שמהווה תוכנית בנייה מושלמת של System of Systems . הרבה מומנטים ומרכיבים שמתחברים לעיר אחת ולמערך אחד: ארמון, אמפיתאטרון, היפודרום, נמל, מיבנים מינהלתיים- ממשלתיים, ועוד.

כמו כל פרויקט גם הפרויקט של הורדוס התחיל עם  צורך.  אחד הצרכים המרכזיים היה צורך פוליטי.  העיר נקראה על שם הקיסר אוגוסטוס, פטרונו של הורדוס, ראשון הקיסרים של האימפריה הרומית.

Re-use ורידוד תכולה

קיסריה מנקודת מבט של ניהול פרויקטים

עמודי השייש דוגמא לצמצום עלויות

צמוד לתאטרון יש גן של עמודי שיש וגרניט שמשדרים את היופי והעושר שהקיף כל פינה של העיר היפיפייה הזאת.   כל הבסיס של  התכנון של הורדוס שירת את קיסריה  קרוב ל1300 שנה.
הורדוס הצליח  לצמצם עלויות ולעמוד בתקציב ולו"ז ע"י מניעת אפיון יתר שבא בביטוי בעיצוב חכם של עמודי קיסריה ההרודיאנית. הוא עשה זאת על ידי שימוש בעמודים מקומיים, קיימים, אותם לקח וציפה  בשייש מבחוץ, על מנת למקסם ניצול משאבים ולחסוך בעלויות.

 

 

 

TOC- תורת האילוצים

21_ארמון הורדוס

ארמון הורדוס ותורת האילוצים

לאחר מכן המשכנו צפונה צמוד לחוף, וצפינו על האזור של הארמון המפואר של הורדוס. ארמון זה הוא בדיוק כמו הארמון הצפוני במצדה, שניהם מהווים דוגמה של הבלתי אפשרי מבחינת הבנייה הארכיטקטונית שלהם.  הורדוס תמיד היה איש של חזון והארמון שלו שהיה בנוי על הים מבטא את זה.

בנוסף מדובר על יישום של אחד מעקרונות היסוד של חשיבה יצירתית, ותורת האילוצים, שאומר שאתה לוקח את המכשול ואתה הופך אותו לנכס, לוקח את האילוץ וממקסם אותו.  כך עשה הורדוס. הוא לקח את המכשול של הים והפך אותו לנכס בעיצוב הארמון שלו. מינוף האילוץ של הים לבניית הארמון על הים כעדות לחשיבה יצירתית ועשיית הבלתי אפשרי.

 

 

 

מימשק משתמש

בבמת ההיפוסטודיום, שמוקמה בפינה למעלה ביחס להיפודרום, ניתן לראות הנדסת אנוש בפעולה. המשתמש המרכזי, הלוא הוא הורדוס, רצה להנות מכל הטוב שהיה למופעים להציע. הוא הזמין קהל ומקורבים שיהנו גם, אך לעצמו שמר את המקום הטוב ביותר ממנו רואים את כל האקשן, וגם "על הדרך",

באמצעות ממשק משתמש, דאג להוכיח מי שולט וקובע. מרוצי מרכבות הסוסים הסתיימו ממש בקו עם הבמה הגבוהה עליה ישב הורדוס, שזו כאמור הנקודה הטובה ביותר לתצפית.

 

חדשנות טכנולוגית וניהול סיכונים

לכל פינה שהגענו נהננו, לא רק מהיופי של העיר אלא גם מהחשיבה המתוחכמת שניכרת בכל פינה ובכל אתר.  חשיבה זו באה לידי ביטוי בהיפודרום, באזור הווילות, בבריכות הציבוריות , במקדש אוגסטוס שבנוי על ההר שצופה על כל העיר, ובנמל.

הנמל בתקופתו של הורדוס  היה גדול פי 5 מהנמל של היום.  מדובר על הנמל השלישי בגודלו באימפריה הרומית והגדול ביותר באימפריה שנבנה בצורה מלאכותית באותה תקופה.  בפרויקט האדיר הזה של פיתוח ובניית הנמל יש "ים" של תובנות ניהוליות.  התחלנו עם  הצורך הכלכלי,  מדובר בפיתוח עסקי מתוחכם ביותר של הורדוס.   המלך ניצל עד הסוף הזדמנות עסקית בתחום של סחר ששינה לטובה את כל המשק הכלכלי של האזור.  את מה שהמלך הורדוס עשה ניתן להשוות למה שהונג קונג עשתה עבור האימפריה הבריטית מלפני 150 שנה.  בביצוע פרויקט הנמל ישנם  אלמנטים  של חדשנות טכנולוגית וגם של  ניהול סיכונים.  בניית הנמל נעשתה בשיטות חדשניות של שיקוע סלעים ואבנים בארגזי עץ לתוך המים לבניית שובר הגלים. על מנת להתמודד עם הסיכון שמא חול יסתום את המערכת, תכננו בקירות מנהרות פנימיות כדי שהחול יסחף עם הזרמים ולא יגרום לסתימה.

21_אני בקיסריה

מבחינה ארגונית הפועלים עבדו כמו בכל הפרויקטים האחרים בקיסריה, במבנה פרויקטאלי  ובסביבה רב פרויקטאלית.

גם האלמנט של הנדסת מערכת נכנס לעניין,  איך?, שובר הגלים הדרומי שיצא כחצי קילומטר לכיוון הים הוא זה שאיפשר את בניית החוף הדרומי על ידי הפניית כוחות הטבע של זרימת חול הים.  כתוצאה מכך ניתן היה לבנות את ההיפודרום שנמצא דרומית לנמל.

 

 

 

הסיור הסתיים בצל של בריכה רומאית ציבורית בכיוון היציאה של השער הצלבני המערבי של העיר, כאשר לואיס מסכם את שלל התובנות הניהוליות שלמדנו במשך היום הייחודי הזה.

סיכום התובנות בניהול פרויקטים

  • System of Systems – סינרגיה. הרבה מומנטים שמתחברים לעיר אחת: ארמון, אמפיתאטרון, היפודרום, נמל, מיבנים מינהלתיים- ממשלתיים, ועוד.
  • עקרונות של Re-use- שימוש בעמודים מקומיים קיימים תוך ציפויים בשייש, על מנת למקסם ניצול משאבים ולחסוך בעלויות.
  • רידוד תכולה- רידוד מפרט ומניעת איפיון יתר מסיבות תקציביות ועל מנת לעמוד במשולש האילוצים.
  • TOC, תורת האילוצים- מינוף האילוץ של הים לבניית הארמון על הים כעדות לחשיבה יצירתית ועשיית הבלתי אפשרי.
  • עקרונות של הנדסת אנוש עבור המשתמש הסופי- במקרה הזה הורדוס כמשתמש, שקיבל את המקום הטוב ביותר לצפייה בהיפודרום.
  • חדשנות טכנולוגית וניהול סיכונים- בניית הנמל נעשתה בשיטות חדשניות של שיקוע סלעים ואבנים בארגזי עץ לתוך המים לבניית שובר הגלים. על מנת להתמודד עם הסיכון שמא חול יסתום את המערכת, תכננו בקירות מנהרות פנימיות כדי שהחול יסחף עם הזרמים ולא יגרום לסתימה.
  • ועוד

הסיור היה מרתק ולואיס מעניין ומצחיק כתמיד. אין ספק שלראות את ההיסטוריה דרך פריזמה של ניהול מודרני זה מרענן ומעשיר.

כן ירבו הסיורים,

גלית

More
3632 0
ראיון לקראת כנס PMI ביוני 2017
מאי 24 2017 Galit ללא קטגוריה 0 comments Tags: PMI, אסטרטגיה, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים
27_ראיון לקראת הכנס השנתי

Strategy

לקראת אירוע – PMI – אסטרטגיה חשיבה יוצרת ערך, יום ד' 14 ביוני, מלון דייויד אינטרקונטיננטל, תל-אביב

"ניהול פרויקטים ותוכניות – מרכיב הכרחי במימוש אסטרטגיית הארגון"

פורסם ב-14 במאי 2017  באתר "אנשים ומחשבים"

כתב: הילל יוסף

"לתפיסתי, כל הנושא של ניהול פרויקטים וניהול תוכניות הוא הכרחי למימוש האסטרטגיה הארגונית, על מנת לאפשר את ההשגה של היעדים העסקיים שלו", כך אמרה גלית יסקרביץ'-טיץ, סגנית נשיא לקשרי תעשייה וממשל, PMI ישראל, העמותה לניהול פרויקטים.

יסקרביץ'-טיץ התראיינה לקראת הכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, יתקיים ביום ד', 14 ביוני השנה, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. לצד פעילותה בעמותה, בהתנדבות, יסקרביץ'-טיץ מנהלת את Leadera, העוסקת בייעוץ מתודולוגי והדרכות לניהול פרויקטים.

ניהול פרויקטים ככלי למימוש אסטרטגיה

לדברי יסקרביץ'-טיץ, "ניהול פרויקטים כמימוש אסטרטיית הארגון הוא תחום אשר מגובה במחקרים אותם עורכת PMI העולמית. מנכ"לים וסמנכ"לים בארגונים עוסקים, במסגרת תפקידם, בחיבור בין התוויית האסטרטגייה הארגונית – ובהוצאתה לפועל. הפרויקטים הם התשובה, הם הכלי אשר מאפשר את מימוש האסטרטגיה".

"אם הפרויקט מוצא לפועל בהצלחה – אז מושגות התוצאות האסטרטגיות המיוחלות", אמרה יסקרביץ'-טיץ. "פרויקט אשר לא מביא ערך והוא לא מתואם עם האסטרטגיה הארגונית – אל לו לצאת לפועל. על מנת לממש את התפיסה הזו, מנהלי פרויקטים נדרשים להשיא ערך, וכדי לעשות זאת, עליהם להבין ולהכיר את האסטרטגיה של הארגון בו הם עובדים".

היחידה לקשרי תעשיה ומימשל בPMI ישראל

"היחידה שאני עומדת בראשה ב-PMI ישראל, קשרי מימשל ותעשיה", אמרה, "הוקמה לפני שלוש שנים ומטרתה היא חיזוק המקצועיות של מנהלי פרויקטים. התחום שאני אמונה עליו אחראי לממשק עם אנשי פרויקטים בארגונים".

"אנחנו מציעים לחברי העמותה כמה יוזמות. האחת, פורומים מקצועיים, מפגשים המתקיימים סביב תחום מסוים, ואשר מאפשרים שיתוף של ניסיון בארגונים שונים, בד בבד להרחבת מעגל ההיכרויות והרישות החברתי (נטוורקינג)".

"פורום אחד נקרא 'ניהול פרויקטי בינוי תשתיות, אותו מובילים אוריאל פליס, מנכ"ל שער ניהול פרויקטים ומכרזים, לצד אבי גרוסמן, חבר הוועד המנהל ב-PMI ישראל, ומנהל יחידת הפרויקטים במקורות. ככה אנו מייצרים עבור החברים קידום ערכים החשובים להם. הם נפגשים לאחר מכן גם מעבר למפגשים הפורמליים".

קהל היעד של הפורומים הוא העוסקים בניהול פרויקטים וגורמי ניהול פרויקטים, העובדים לצד או בהתממשקות למנהלי הפרויקטים. "בכוונתנו להשיק פורומים נוספים. אני מזמינה את חברי העמותה להוביל פורומים בתחומים המעניינים אותם".

"יוזמה נוספת היא סיורים לימודיים שאנו עושים בארגונים ממגוון מגזרי המשק, ולומדים על פרויקטים ושיטות עבודה שנעשו באותו ארגון על המאפיינים אותו ומהם האתגרים הייחודיים לו". כך, אמרה יסקרביץ'-טיץ, "את הסיור האחרון ערכנו באיקאה (IKEAA), למדנו על מערכות המידע של החברה ועל האופן בו הם פרסו את תשתיות ה-ITT בסניף החדש של ענקית הריהוט השבדית בקרית-אתא".

_E8A9855

גלית יסקרביץ- טיץ

להשתלב בעולם ניהול הפרויקטים החדש

יסקרביץ'-טיץ תרצה בכנס על "מנהל הפרויקט החדש – ועל מה שמצופה ממנו, היכן פוגש התפקיד כל אחד מהעובדים סביבו וכיצד מנהל הפרויקט החדש יכול לחשוב על התפקיד ועל הערך במקום בו הוא עובד".

לדבריה, "בדרך כלל, מנהלי פרויקטים צומחים מעולם תוכן ספציפי, וקיימת מוסכמה לפיה זו התמחותם הבלעדית. אם אתה תוכניתן – לך תהא מנהל פרויקט פיתוח תוכנה. אם אתה מנתח מערכות – לך תהא מנהל פרויקט IT. אלא שזה כמה שנים, מתחולל שינוי".

"באחרונה הנפיקה PMI העולמית את מודל משולש הכישורים, ואני אציג בהרצאתי את המודל החדש. מה שהיה נכון בעבר כבר אינו מספק כיום. מנהלי הפרויקטים נדרשים לשאול את עצמם איזה פיתוח אישי ומקצועי עליהם לעשות על מנת להשתלב בעולם ניהול הפרויקטים החדש".

לאתר הכנס השנתי:

https://pmi-2017.events.co.il/home

 

More
2570 0
חמישים גוונים של אדום
מאי 10 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMI, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים
http://www.freedigitalphotos.net

ניהול סיכונים בפרויקטים

המצוי והרצוי בניהול סיכונים בפרויקטים

בבלוג הקודם עסקנו בחשיבות העצומה שבניהול סיכונים פרויקטלים כמתכון בטוח לשינה ערבה של המנהל/ת בלילה. אם ננהל סיכונים בשוטף, ביומיום, ולא רק מסקר סיכונים אחד למשנהו, ונוודא שכל פעם כשיש סיכון חמור/ אדום – אנחנו מיידעים את המנהל/ת שלנו ומביאים את האלטרנטיבות להפחתת הסיכון – נצליח למנוע הפתעה לרעה ונאפשר לו/לה לישון טוב יותר בלילה.

אבל מה קורה אם התרבות הארגונית לא מעודדת איתור סיכונים? לא מורגלת בהערכת סיכונים? חוששת מסיכונים משמעותיים/אדומים?

למה בכלל  צריך להתעסק עם משהו שאולי לא יקרה?

מה קורה כשמנהל חושש מסיכונים? אינו מעוניין לראות סיכונים "אדומים"? או לא מעוניין לעסוק באירועים  שאולי לעולם לא יקרו?

שאלות אלה ואחרות הופנו אלינו ע"י צוות מנהלי הפרויקטים באחד מתהליכי הייעוץ שערכנו. השאלות עוררו אצלנו תמיהה במיוחד לאור מפגש האבחון שערכנו בתחילת הדרך עם מנהל החטיבה שהדגיש את החשיבות העצומה בניהול סיכונים לאור מרבית הפרויקטים אצלו המאופיינים בסיכון גבוה . מסוג הפערים שנראים פשוטים לגישור אבל מסתבכים תודות לתרבות ארגונית רבת שנים שקיבעה דפוסי חשיבה מסוימים.

מנהלי הפרויקטים עסוקים בפרויקטים ארוכי טווח, פרויקטים מורכבים מכל בחינה שהיא, אין סוף בעיות ותקלות שצצות ודורשות תשומת לב כאן ועכשיו, לאן מכניסים ניהול סיכונים? הרי כולם כל כך עסוקים בפתרון בעיות שכבר נמצאות לפתחנו ומעמידות בסכנה את המשך הפרויקט…

כי אפשר לנסוע ממטולה לאילת עם סיכון לפנצ'ר בגלגל ולהגיע בשלום!

כשיצאנו לדרך הערכנו שהשאלות נובעות מתוך החשש מתרבות ארגונים רבת שנים שמעדיפה לעסוק בהצלחות ולדחוף קדימה לחדשנות בכל מחיר. שינוי דורש זמן.

בתחילת המסע, פגישות הסטטוס עם ההנהלה היו די מתוחות. המשתתפים היו מורגלים לראות בעיות חמורות (מהסוג שעוצרות את הפרויקט) בצבע אדום ולצלול לדיון טכני, עמוק וארוך על דרכי פעולה אפשריים. כשמנהל הפרויקט הציג את מפת הסיכונים ומספר סיכונים הופיעו בריבועים האדומים, התחילה מהומה.

מנהל הפרויקט ניסה להסביר כי סיכון אדום הוא אירוע הנמצא בסיכוי גבוה להתממש ואם זה אכן יקרה, תהיה לו השפעה משמעותית על הפרויקט. הוא עדיין סיכון ועדיין לא התממש ויש סיכוי שהפרויקט כולו יסתיים בהצלחה והסיכון לעולם לא יתממש.

ההנהלה מצידה קפצה ואמרה כי לא יתכן שדין בעיה אדומה כדין סיכון אדום. עד שהסיכון לא יתממש, אפשר להשתמש בצבע פחות מאיים כמו כתום או ירוק אבל בטח לא אדום. הצבע מסית את הדיון כולו למשהו לא חשוב כרגע, שאולי מעולם לא יתממש.

מנהל הפרויקט, בהכוונתנו, חזר והדגיש כי הצורך לעסוק בסיכונים הוא עדיין הכרחי וסיכונים אדומים יהיו בפרויקט כמו גם צהובים וירוקים. כשנוסעים לאילת ברכב, קיים סיכון לפנצ'ר באחד או יותר מגלגלי הרכב. הסיכון הוא חמור/אדום שכן אם יתממש לא ניתן יהיה להמשיך בנסיעה. הרוב המכריע של הנוסעים, מגיע לאילת מבלי שהסיכון התממש אבל לא כולם. וכשזה קורה, כדאי ורצוי שיהיה זמין ברכב או קצף למילוי הגלגל ו/או גלגל רזרבי תקין וכן כלי עבודה מתאימים וכמובן את הידע הנדרש לבצע או לחילופין מספר טלפון זמין של שירותי דרך לעזרה. בכל מקרה, נהג שנכנס לרכב ויוצא לנסיעה ארוכה כדאי שידע מראש מה תכנית הפעולה שלו ויוודא שכל מה שנדרש לצורך זה, נמצא זמין.

אז באיזה צבע הסיכון?

ברור לכולם שהצבע הוא לא העניין ולכן כל פשרה שעסקה בצבע אחר או גוון אחר לא הייתה רלוונטית. עלו הצעות כמו אדום בהיר יותר לסיכון וכהה יותר לבעיה או אולי לנהל סיכונים ללא צבעים בכלל. אך האם באמת הצבע הוא העניין? ברור שלא. הוויכוח עסק ביכולת הארגונית להבחין בין בעיות לסיכונים. ביכולת הארגונית לזהות סיכונים לפני שיתממשו ולהגדיר דרכי פעולה אפשריים במטרה למנוע משבר.

חשוב לזכור – סיכון שלא אותר מראש אך התממש הופך לבעיה ורבות מהבעיות שנתקלים בהם יהפכו לסיכונים בפרויקטים הבאים. זו למידה ארגונית.

ניהול סיכונים ככלי לניהול הפרויקט

שמעתי בעבר הרצאה של סמנכ"ל בכיר מאוד מחברה גדולה במשק הישראלי שהסביר שמבחינתו ניהול סיכוני נמצא בליבת התפקיד של כל מנהל בכל ארגון ובכל דרגה שהיא. הוא סיפר על תהליכי איתור סיכונים, הערכת סיכונים וניהול סיכונים שמתבצעים בארגונו באופן שוטף אחת לתקופה ומהווים כלי ניהולי קריטי למנכ"ל ולמועצת המנהלים. "מנהל שאינו מנהל סיכונים בצורה שיטתית חוטא לתפקידו".

בדיוק כאן, בנקודה הזו, נכנסת המקצועיות של מנהל הפרויקטים. היכולת שלו להסתכל למציאות בעיניים ביקורתיות, לעודד איתור סיכונים ויצירת אלטרנטיבות כחלק מהפעילות השוטפת של הפרויקט.

 

במהלך המסע שעשינו עם הארגון שחשש מגווני האדום, הספיק סיכון משמעותי אחד שאותר ונוהל כהלכה, כדי שאופי הדיון בישיבות סטטוס ההנהלה יקבל תפנית. סיכון אחד שהתממש, ותכנית המגירה נתנה מענה, ומנעה משבר משמעותי שהעמיד בסכנה את הפרויקט כולו. אז, במקרה כזה, החשיבות והמשמעות של ניהול סיכונים ככלי ניהולי מקבלת משנה תוקף והתועלת שבו מתחדדת.
מניסיוננו הרב, אין מנוס מניהול סיכונים כי אם לא נאתר וננהל אותם – הם ינהלו אותנו.

אם גם אתם רוצים להפוך את ניהול הסיכונים לחלק אינטגרלי מהשיח הפרויקטלי, פנו אלינו.

מוזמנים לשתף,

גילית סגל, מנהלת פרויקטים ויועצת בכירה Leadera

מומחית למצוינות וניהול פרויקטים בפריסה גלובלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא,

אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר באתר Leadera.

More
3265 1
משולש הכישורים בניהול פרויקטים
מרץ 18 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, Talent, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים

מקצוען בניהול פרויקטים?

פיתוח ארגוני בניהול פרויקטים

PMI Project Manager Talent triangle

את את/ה מנהל פרויקטים, איך אתה יודע מה אתה צריך לדעת, או לחילופין מה פערי הידע שכדאי להשלים?

ואם את/ה מנהל של מנהלי פרויקטים (סמנכ"ל פיתוח, סמנכ"ל תפעול), איך תדע מה צריכים האנשים שלך לדעת, או איזה מנהלי פרויקטים אתה מחפש לגייס?

ואם את/ה בתפקיד שמכשיר מנהלי פרויקטים אצלכם בארגון (כגון מנהל הדרכה), בטח מצאת את עצמך שואל מה צריך לדעת מנהל פרויקט, איזה סט של כישורים צריך להיות לו?
אני זוכרת בבירור רב את היום שבו חבר טוב הציע לי לקחת תפקיד חדש של מנהלת פרויקטים. ואני, שלא הייתי מנהלת פרויקטים עד אז, לא הצלחתי להבין במה מדובר ומה התפקיד דורש ממני. "אבל מה אני צריכה לדעת?" הקשיתי ושאלתי, ובתמורה קיבלתי הררי מידע והגדרות תפקיד. אני חייבת לציין שזה לא ממש עזר לי להבין. אם יש משהו אחד שלגביו אין ויכוח, זה שמנהל פרויקטים צריך לדעת לבנות ולנהל גאנטים (לוחות זמנים של הפרויקט). האם בזה זה מסתכם?

ברור שלא. מספיק להסתכל על המגוון העצום של מטאפורות שהתפקיד הזה מעורר במנהלי פרויקטים בהתיחס לעצמם, כפי שהתיחסתי בפוסטים קודמים, כדי להבין כמה התפקיד מגוון, מאתגר, ושונה מפרויקט לפרויקט, ועל כן מן הסתם נדרשים לא מעט כישורים על מנת להצליח, שלא לאמר להיות סופרמן…

כיום, מעל 15 שנה מאז שאותו חבר עם כישורי שכנוע בלתי רגילים, שכנע אותי לקחת את התפקיד, למרות שלא ידעתי מה נדרש- ואני כבר עם מושג קצת יותר טוב על מה הכישורים שמנהל פרויקט צריך.

ועדיין,
כש PMI (Project Management Institute), העמותה לניהול פרויקטים, פרסמה לא מזמן את "משולש הכישורים למנהל הפרויקט"/ PM skills Talent Triangle, הרגשתי שזה חשוב ו"עושה סדר".

אז מה צריך לדעת מנהל פרויקט?

מסתבר שמנהל פרויקט צריך לדעת הרבה דברים…

המודל כולל 3 אשכולות של תחומים נדרשים:

  1. מיומנויות טכניות של ניהול פרויקטים-
    מיומנויות, כשירויות ויכולות הקשורות לביצוע העבודה הספציפית לניהול הפרויקט באמצעות ידע וטכניקות בתחומים כגון: איסוף דרישות, פעולות תכנון ובקרה, ניהול סיכונים, טכניקות חדשניות כגון אג'ייל ועוד
  2. יכולת מנהיגות ומיומנויות בינאישיות-
    היכולת להמחיש באופן רהוט חזון ולהשפיע על אחרים להתגייס להשגת החזון והיעדים.
    מיומנויות רלבנטיות בהקשר זה הן תקשורת, משא ומתן, הנעה, בניית צוות, ניהול קונפליקטים ועוד
  3. הבנה עיסקית ואסטרטגית-
    הכוונה להבנה וידע כלליים בעולם העיסקי, ליכולת לחבר את הנקודות ולראות את הקשר בין העבודה שהיחיד מבצע לתמונה הרחבה יותר בה הפרויקט פועל. ידע כללי זה נוגע לנושאים כגון מונחים פיננסיים, היכרות עם עולם השיווק, חוזים והתקשרויות ועוד.

כישורים אלו הם בנוסף להבנה או היכרות עם עולם התוכן הספציפי לפרויקט מסוים כגון הנדסה, טכנולוגיה, מערכות מידע וכד'.

 

מחקר שבוצע על ידי PMI  בקרב ארגונים והתפרסם תחת השם  "Building High-Performance Project Talent " ,

העלה שהכישורים הטכניים הם אלו שקשה למצוא בקרב מנהלי הפרויקטים אך מאידך אפשר ללמד; לעומת כישורי המנהיגות עליהם אמרו 66% מהארגונים שקשה ללמד אך הם יותר חיוניים להצלחת הפרויקט.

במחקר אחר , שפורסם ב PMI Pulse of the Profession, 2016, נראה כי ארגונים שמתמקדים ב-3 קבוצות הכישורים הנ"ל גם יחד, משפרים ב 40% את העמידה ביעדי הפרויקטים וכוונתם העיסקית!

ולכן, אם את/ה מנהל פרויקט ו/או מנהל של מנהלי פרויקטים ו/או מנהל הדרכה העוסק בפיתוח ניהולי של מנהלי פרויקטים, מודל זה יכול לשמש אותך.

מה אני עושה עם זה?

אני מוצאת את המודל פשוט ושימושי כשאנחנו מלווים מנהלי פרויקטים ונותנים מענה אישי וייעודי, וגם כשאנחנו מכינים הכשרה ארגונית למנהלי פרויקטים.  אנחנו נעזרים במודל כדי למפות ולאתר פערים.

למשל יש מנהלת פרויקט אותה אנו מלווים, שחזקה ביחסים בינאישיים אבל פחות מחוברת למתודה.  יש לה חושים חריפים ונכונים אבל חוסר קשב וסדר הנדרשים לניהול מסודר ושיטתי. איתה אנחנו עובדים על טכניקות לניהול הפרויקט, תכנון ובקרה, על פי השלבים במחזור חיי הפרויקט.

מנהל פרויקט אחר אותו אנו מלווים, הוא טוב וחזק אבל צעיר בעולם העבודה ולא בקיא בהיבטים עיסקיים ובהשלכות משפטיות שיש לפעולות שהוא מבצע מול קבלן המשנה. איתו אנחנו עובדים על  היכרות עם הנושא, והעלאת המודעות והסדרת העבודה מול הקבלן.

מנהל פרויקטים שלישי הוא מהנדס מחונן אך מתקשה להתמודד עם טיפוסים שונים ומשונים בפרויקט שלו. המימשקים רבים ולא עם כולם העבודה נוחה וחלקה.  איתו אנחנו מנתחים וממפים בעלי ענין, מתכוננים ועושים סימולציות לשיחות עם מימשקים מורכבים.

וכן הלאה.

במילים אחרות, המודל מסייע לנו למפות את הכישורים הנדרשים, בין אם ברמה הפרטנית ובין אם לקראת הכנת הדרכה מותאמת לצרכי הארגון, על מנת לאפשר מקצוענות בניהול פרויקטים. כל אחד מקבל את המענה המותאם לצרכיו.

 

אני מזמינה גם אתכם להשתמש במודל ולהתמקצע בניהול הפרויקטים שלכם!

מוזמנים לשתף,  גלית

אם את/ה רוצה להיות בטוח/ה שתקבל/י את הפוסט הבא,

את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר Leadera.

אם אהבת את המאמר וברצונך לקבל תכנים נוספים בנושא ניהול פרויקטים, אני מזמינה אותך לעשות לייק לדף הפייסבוק של לידרה – שם אני משתפת תכנים מעניינים על התחום

More
5648 1
פרויקט בתחפושת
מרץ 04 2017 Galit ללא קטגוריה 0 comments Tags: PMBOK, PMI, העברה מפיתוח לייצור, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, קורסים בניהול פרויקטים

פרויקט בתחפושת- תובנות מקורס…

קורס ניהול פרויקטים
התחלנו קורס בניהול פרויקטים, קבוצה גדולה ומגוונת של משתתפים ישבה מסביב לשולחן. רובם ככולם ותיקים בארגון, רובם מנהלים ו/או בתפקידי ניהול בכירים במחלקת התפעול, שמחים ומתרגשים על ההזדמנות שניתנה להם להעשיר את הידע בניהול פרויקטים. סבב ההכרות היה מרתק לכשעצמו, הקבוצה מלאת שונות וכמהה ללמידה. מה תפקידך במחלקה? והתשובה מגיעה ברצף של משפטים המתארים את העיסוק המורכב, כפיפות ואחריות. מה הציפיות שלך מהקורס? ורובם מחזירים: "אין לי ציפיות, באתי ללמוד" והשאלה הבאה הייתה הקשה מכל. איזה פרויקט אתה מוביל? התשובות נעו בין "אני לא מוביל" לבין "זו העבודה היומיומית שלי, זה לא ממש פרויקט"….

 

פרויקט שמתחפש לשוטף!

לעיתים קרובות ומסיבות מאוד מוצדקות, אנו נתקלים בקושי להבחין בין המשימות השוטפות לבין פעילות פרויקטלית. העומס והדינמיקה היומיומית שואב אותנו לתוך אוסף המשימות הדחופות והחשובות והאתגר העיקרי הוא לשמור את הראש מחוץ למים ולא לטבוע.

פרויקט לפי הגדרת ה- PMBOK  -" הינו מאמץ זמני שנעשה במטרה ליצור מוצר, שרות או תוצאה ייחודיים."
אז נכון שהרבה פעמים ההחלטה האם פעילות מסוימת היא פרויקט או לא היא החלטה אישית, שמושפעת לפעמים מהשאלה האם אני מבצע את הפעילות בפעם הראשונה או שאני כבר מנוסה. אך בנוסף יש עוד פרמטרים שיעזרו לנו לקבוע האם מדובר בפרויקט, פרמטרים כמו מספר בעלי הענין המעורבים, עד כמה דרישות הפרויקט ברורות או עמומות, מה מעורבות המנהל, כמה אי וודאות וסיכונים יש וכד'. כל אלו מגלים לנו שזהו למעשה פרויקט בתחפושת.

הפעילות הפרויקטלית, לעומת השוטף, היא פעילות מורכבת יותר המצריכה תכנון, ניהול סיכונים, מערבת גורמים שונים בארגון, יש לעקוב ולבצע בקרה אחר התכנון, לקבוע מדדי הצלחה לפרויקט וכמובן, לדווח להנהלה לאורך כל הדרך. ככזאת, היא דורשת מאמץ בניהול יזום ופרואקטיבי ומוציאה רבים מאתנו מאזור הנוחות לאזור לא מוכר.

 

ובחזרה לקורס- המשתתפים התייחסו להחלפת קבלני משנה כמשימה שוטפת. כשפרקנו את המשימה הזו לתכולת העבודה, התברר להם עד כמה המשימה מורכבת, מכילה מספר רב של חבילות עבודה עם תלויות וניהול סיכונים מסוגים שונים. פונקציות ארגוניות שונות ובעלי ענין מעורבים באיתור, בחירה ופיתוח קבלן משנה – חדש או אלטרנטיבי לקיים – תוך הקפדה על מדדי איכות ועלויות נדרשות. כל זאת, צריך להתבצע בשקיפות מלאה ללקוח.

בתום הקורס, היה כבר ברור לכולם שזהו פרויקט. זוהי משימה מורכבת, הדורשת הגדרת מטרה ומדדי הצלחה, תכנון ובקרה לאורך כל הדרך.

אנחנו נתקלים בתופעה הזו כמעט בכל ארגון: לא קוראים להם מנהלי פרויקטים, התחלת הפרויקט היא לא פורמלית או מוכרזת, אין ישיבת התנעה… ובכל זאת מסתבר שמדובר בפרויקטים.

 

גם במסגרת העבודה השוטפת, מסתתרים להם פרויקטים, המחופשים למשימות שוטפות. סוד ההצלחה של אותם פרויקטים "בתחפושת" טמון ביכולת לזהות אותם מוקדם בשלבים מוקדמים ולנהל אותם ולא להתנהל על ידם.

 

ולסיום

סבב סיכום הקורס היה שונה לחלוטין מסבב הפתיחה. כולם כבר דיברו על הצורך בתכנון מראש ובבקרה על הביצוע; השתמשו בשפה וכלים משותפים. לכולם כבר היה ברור שהקורס הוא רק תחילת המסע לתרבות ניהולית אחרת במחלקה.
קורסים בניהול פרויקטים הם דבר שבשגרה אצלנו. מפתיע כל פעם מחדש לראות שהמשתתפים הם אלו שנותנים לקורס את הפרשנות הייחודית של ואין קורס אחד דומה למשנהו.

אנחנו מזמינים אותך לגלות את הפרויקטים המחופשים שלך ולנהל אותם כהלכה.

 

פורים שמח!

גילית סגל, מנהלת פרויקטים ויועצת בכירה Leadera

מומחית למצוינות וניהול פרויקטים בפריסה גלובלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

 

More
3445 3
אוי לו לאידיאל שהצטמצם בפרשת ההגשמה
פברואר 18 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, ניהול קונפליקטים

 

 

בן גוריון, גולדה וניהול פרויקטים…

בטח גם במשפחה שלכם יש סיפורים כאלו, שרצים כבר שנים רבות, מסופרים שוב ושוב, וכל בני המשפחה מכירים בעל- פה, נכון?

אז גם אצלי במשפחה יש כאלו, והרבה. באחד כזה, סיפור משעשע ואמיתי, נזכרתי שוב לאחרונה, וככה הוא הולך:

אמא שלי, כיום פנסיונרית נמרצת, שירתה בצה"ל בימים בהם גדולי האומה פעלו. באחד הימים היה צורך לכנס לדיון את גולדה מאיר, דוד בן גורין, יצחק רבין ועוד כמה "סלבס". הוחלט שהדיון יתקיים בחדרה של אימי, שכן הוא היה יפה, מסודר ומקושט.
בין שאר הקישוטים התנוסס על הקיר המשפט "אוי לו לאידיאל שהצטמצם בפרשת ההגשמה". הדיון החל (אמא שלי לא נכחה בחדר), וויכוח החל בין גולדה ובן גוריון לגבי משמעותו של המשפט. זה אומר ככה וזה ככה, זו אומרת א' והשני ב'. ואין הסכמה. יצחק רבין אמר" בואו נקרא לילדה, שתסביר". קראו לאמא שלי, שהסבירה את פרשנותה. ואז נשמעה גולדה אומרת:" אתה רואה דוד, אני צדקתי!"…. :)

אז למה נזכרתי בסיפור הזה?ניהול קונפליקטים

כי נתקלתי בקונפליקט בפרויקט.
מדובר בפרויקט שנדרש להקים מתקן בשטח ציבורי בעל מאפיינים מוגנים. המתקן נדרש לטובת המשך פעילות האתר, ומיקומו מחייב הצבה באזור הספציפי הזה. לכן עמדתו של מנהל הפרויקט בדבר הקמת המתקן במיקום הזה- מובנת.
מצד שני, רשויות החוק באות להגן על האינטרס הציבורי והשטחים הטבעיים, וגם זה ברור ומובן.
והרי לפנינו קונפליקט, דוגמתו אנו נתקלים בפרויקטים רבים ועל בסיס קבוע כמנהלי פרויקטים. לזה חשוב המיקום, התקנה מהירה במינימום מאמץ, בעלויות לא גבוהות, ניצול מקסימלי של היכולות במקום, ופעילות הנדסית אופטימלית. לשני חשוב מינימום פגיעה בשטח, אי הפרעה לבעלי החיים והצמחיה הטבעית באזור, זמן בניה קצר ככל האפשר, וניטור מתמשך לאחר הבניה כדי לודא המשך מהלך טבעי של החיים באזור.  מנהל הפרויקט צריך היתר ואישור לפעול במקום, והרשות- לא נעתרת בקלות> קונפליקט.

אני מחייכת לעצמי כשאני חושבת איזה כיף זה היה אם בכל פעם שצץ קונפליקט אפשר היה "לקרוא לילדה" ולקבל הכרעה. כמה חבל שזה לא כזה פשוט.

נכון שלפעמים אפשר לנקוט בצעדי הסלמה/ אסקלציה ולעלות לדרג בכיר יותר כדי להכריע. ניתן לעיתים גם להעזר בספונסר הפרויקט, במידה ויש כזה. אבל שיטות אלו יעילות בדרך כלל כאשר המחלוקת היא בין שני צדדים מאותו ארגון ולהם מנהל משותף.

כאשר מדובר בשני גורמים בלתי תלויים, שלא מאותו ארגון, ה"לוקסוס" הזה לא קיים. כמו בפרויקט המדובר- מנהל פרויקט מארגון עיסקי  אל מול גורמי חוק מרשות ממשלתית.

מה עושים אז?

אמורים לפעול על פי האסטרטגיות השונות לניהול קונפליקטים, המוזכרות גם ב- PMBOK, גוף הידע בניהול פרויקטים, בפרק 9 שעוסק בניהול משאבי האנוש בפרויקט. האסטרטגיות נקראות "5 שיטות כלליות לפתרון מחלוקות", ועליהן נימנות:

  • הימנעות – נסוגים ממצב של מחלוקת פוטנציאלית, דוחים את הסוגיה. דחיה יכולה להיות כדי להתכונן ולהגיע מאוחר יותר ערוך טוב יותר, או כדי "לפנות את הבמה" לאחרים שיעשו את העבודה. טקטיקה זו יכולה לעיתים להתאים, כמו במיקרים שהנושא לא מספיק חשוב וכדאי לשמור כוחות ו"תחמושת" למחלוקת הבאה. אבל כעקרון זה לא באמת פתרון.
  • התאמה/ ויתור- מדגישים את תחומי ההסכמה במקום את נקודות השוני. מוותרים על העמדה שלי לטובת צרכים של האחר ומתוך רצון לשמור על יחסים תקינים. גישה שמבקשת לשמור על מערכת הרמונית גם אם במחיר התעלמות מהבדלים. יכולה להתאים אם באמת תחרות מזיקה ושיתוף פעולה נחוץ, אבל שוב- אלו מיקרים מסוימים בלבד.
  • פשרה- מחפשים פתרון שמשביע באופן חלקי את רצון כל הצדדים. מתוך רצון להגיע להסכמה כלשהי, מחפשים פתרון ביניים, מסוג "חצי- חצי". יחד עם זאת חשוב לשים לב שפתרון מסוג פשרה, גם אם לעיתים הוא הטוב ביותר אותו אפשר להשיג, הוא עדיין loose-loose בו בעצם שום צד לא קיבל את מה שרצה…
  • כפייה/ השגיות- דוחפים לעבר נקודת מבט אחת על פני השניה. עמדה זו כרוכה בעמדת כח שמופעלת מצד אחד על הצד השני. גם לטכניקה זו יש מיקרים בהם היא מתאימה, כגון מצב חרום בו חייבים לקחת החלטה גם אם אינה "פופולרית", אך ברור שהצד השני לא ירגיש שהוא חלק מההחלטה ולמעשה אין פה פתרון בהסכמה.
  • שיתוף פעולה/ ליבון- מדסקסים את נקודות המחלוקת ומחפשים פתרון שישלב מגוון השקפות ותובנות מנקודות מבט שונות. דורש פתיחות ושיתוף ופעולה של שני הצדדים. באופן טבעי לוקח זמן ארוך יותר להגיע לפתרון, יחד עם זאת הפתרון לרוב מאריך ימים יותר מאחרים.

השיטות השונות נבחנות על פני הרצף של WIN-WIN, WIN-LOOSE, LOOSE-LOOSE. מן הסתם השיטות שמקדמות פתרון Win-win הן אלו שייצרו מחויבות, הסכמה, רצון של שני הצדדים, ובהתאם גם ישרדו זמן רב יותר.

יחד עם זאת, כל השיטות לגיטימיות ולכל אחת הזמן והמקום המתאים.

מן הסתם גם גיבור הפוסט שלהלן, מנהל הפרויקט, ידרש לנקוט באחת מן השיטות:

הימנעות לא תעזור לו, הוא צריך הסכמה של הרשות והיתר ממנה.

ויתור גם לא בדיוק מתאים פה, כי אם יוותר על דרישותיו, איך יוכל להתקדם? יתכן ואם לא תהיה ברירה, יסכים לוותר על חלק מהדרישות לטובת אחרות, וזוהי למעשה פשרה. כאמור לעיתים היא דרך נכונה וטובה לסיים מחלוקת אך כעקרון נחשבת ל loose- loose, בו אף אחד מהצדדים לא מקבל את מה שביקש.

כפיה בוודאי שלא מתאימה פה, ראשית כי אין לו סמכויות לעשות זאת, הוא זה שצריך את הסכמת הרשות. שנית כי סביר שבעתיד יצטרך שוב את שיתוף הפעולה של הרשות וכדאי לשמור על היחסים…

וכך הגענו ל"שיתוף פעולה/ ליבון", הדרך המומלצת. מנהל הפרויקט שלנו נדרש לצאת לדיונים ממושכים, בהם כל צד יפרט את הדרישות שחשובות לו, אמון יצטרך להתבסס בין הצדדים, וליבון ממושך תוך שיחות רתימה- יהיה זה שיאפשר הגעה לפתרון.

נאחל לו בהצלחה בפתרון הקונפליקט!

ולמי שרוצה להציע פרשנות למשפט שבראש הפוסט- יותר ממוזמן לכתוב לנו תגובה. מצפים לכם.

גלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא,

אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר באתר Leadera.

More
3337 7
עשרת הדיברות למנהל פרויקט מערכות מידע באיקאה
ינואר 19 2017 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, איקאה, בקרת פרוייקטים, מנהל פרויקט, מערכות מידע, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פורום בניהול פרויקטים, תשתיות

סיור  במטה איקאה ישראל בנתניה

דצמבר   2016

 תמונת קופה איקאה_1

מנסיוני כמנהלת פרויקטים, וכיועצת לארגונים בהבניית שיטות עבודה בניהול פרויקטים, אני יודעת שביקורים וסיורים בחברות אחרות, והתרשמות בלתי אמצעית מהאופן בו הם מנהלים פרויקטים, הם מקור מידע והשראה בלתי יסולא בפז, מה שאוהבים לכנות Benchmark .

לכן, אני מקפידה בתפקידי כסגנית נשיא בהתנדבות לקשרי תעשיה ומימשל ב- PMI   ישראל, לייצר ביקורים כאלו אצל ארגונים ולקוחות שמוכנים לשתף ולספר איך מתנהלים הפרויקטים אצלם.

הביקור הפעם היה במטה איקאה ישראל שבנתניה. הביקור כלל הסבר מפי יסף בורשן, מנהל תשתיות IT  ואחראי אבטחת מידע באיקאה ישראל, על האופן בו מנהלים פרויקטי מערכות מידע במטה איקאה ישראל. לאחר מכן קיבלנו סיור מודרך בחנות איקאה נתניה על ידי ענבר אדדי מנהלת החנות.

 

על איקאה

 

איקאה היא חברה גלובלית למוצרי ריהוט לבית, הפועלת תחת קונצפט של "עיצוב דמוקרטי", דהיינו עיצוב שהוא שילוב בין צורה, פונקציה, איכות, קיימות ומחיר נמוך, מתוך אמונה כי ריהוט איכותי לבית צריך להיות נגיש לכולם .

לאיקאה 390 חנויות ב- 48 מדינות (נכון ל-31 באוקטובר, 2016.)

איקאה ישראל פועלת בזכיינות ולה 4 אתרים: קרית אתא, נתניה חנות +מטה, ראשל"צ.

עתידים להפתח סניפים בבאר שבע ובירושלים.

החברה פועלת בהתאם לערכים מסוימים ושאיפתה "חיי יומיום טובים יותר לאנשים רבים ככל האפשר".

 

 

ניהול פרוייקטים במערכות מידע באיקאה

יסף בורשן, מנהל תשתיות  IT ואחראי אבטחת מידע, מוסמך  PMP ועובד איקאה מעל 5 שנים, חלק איתנו כיצד מתנהלים הפרויקטים במערכות מידע.

על המחלקה חולשת אורית מאורי, סמנכ"לית מ"מ, ואיתה 19 איש.

יסף, כמנהל התשתיות ואבטחת מידע אחראי על 4 מנהלי רשת. צוות מצומצם שמטפל בכ-70 מערכות שונות: מערכות תומכות; מערכות תשתית מערכות מידע (מ"מ); ומערכות ליבה.

התפיסה האיקאית הינה שכל סניף מהווה כיחידה עיסקית בפני עצמה. המשמעות מבחינת מ"מ היא שמערכות המכר והלוגיסטיקה, שהן קריטיות לתפעול החנות,  מנוהלות עצמאית על ידי כל סניף. החלטה זו הוכחה כנכונה בעת השריפה בסניף נתניה, שלא השפיע על סניף ראשון לציון, המהווה את הסניף הגדול של איקאה בארץ, גם מבחינת שטח וגם מבחינת תנועת קונים. סניף ראשון לציון נפתח כבר בערב השריפה ותיפקד ללא דופי.

פרמטר נוסף שמשפיע על אופן התנהלות מערכות מידע ברשת הוא האבחנה בין מערכות מידע שמוכתבות על ידי איקאה העולמית, כגון מחסן, מלאי, בינה עיסקית ועוד, לבין מערכות עצמאיות בהחלטה מקומית, כגון CRM  וטלפוניה. ככלל הרשת עובדת באופן מאסיבי עם מערכות של מיקרוסופט וסיסקו.

שיטת העבודה היא מילוי צרכי המשתמשים, פנימיים וחיצוניים, באמצעות ספקים חיצוניים. מנהלי הפרויקטים במחלקה אמונים בעיקר על איסוף דרישות מלקוחותיהם, וניהול אופן המימוש של דרישות אלו באמצעות ספקים חיצוניים. במחלקת מערכות מידע עצמה לא נכתב קוד בכלל.

מנהלי הפרויקטים מהווים Second level לטיפול בקריאות שירות, מדובר ב 300 קריאות שירות בשבוע, כאשר 50% מהקריאות מסתימות במוקד הפנימי ( First level).

עשרת הדיברות למנהל פרויקט מערכות מידע באיקאה

אז מה חשוב למנהל פרויקט תשתיותIT   באיקאה ישראל?

 

 

1. להתמנות לנהל את הפרויקט

ראשית לכל פרויקט מוגדרים שני מנהלים: מנהל פרויקט עיסקי מטעם המחלקה הרלבנטית, ומנהל פרויקט מטעם מערכות מידע. זאת על מנת לוודא שהמענה הטכנולוגי פוגש את הצורך העיסקי באופן המיטבי. מטרת העל היא "חיי יומיום טובים יותר לאנשים רבים ככל האפשר", ומערכות המידע נועדו לאפשר למטרה הזו להתממש.

 

2. לנהל בעלי ענין בפרויקט

אחד העקרונות החשובים ביותר למנהל הפרויקט מטעם מ"מ הוא לזהות ולנהל בעלי ענין. בעלי הענין הם רבים וכוללים לדוגמא את הקופאי (זמן תגובה מהיר כדי לא לייצר תורים והמתנה ארוכה של לקוחות בקופה), מתאם ההובלה וההרכבה (מידע ברור ומקיף של כל המידע הנדרש למשימה), ההנהלה (מעקב ביצועים ואינטרוול תדירות העדכון) וכמובן הלקוח הסופי (כמה מיסרוני עדכון הוא מקבל, למשל).
כך למשל, לקופאי חשוב שכל אביזרי העבודה שלו יותקנו בעמדה באופן יעיל – ולכן בתכנון העמדה שותפים אנשי קופות, תפעול, עיצוב ומחשוב גם יחד על מנת לתת לקופאי את הפתרון המתאים ביותר לצרכיו, על מנת שיוכל לספק שירות יעיל ללקוח.

 

3. לנהל ספקים עפ"י ערכי איקאה

עקרון נוסף הוא לבחור לעבוד עם ספקים שחולקים את סולם הערכים של איקאה. למשל הנושא של "עיצוב דמוקרטי" שדוגל שריהוט איכותי לבית צריך להיות נגיש לכולם. או ה"קונצפט האיקאי" ששואל האם ישנה דרך טובה יותר?
הערך המוערך והנדרש ביותר מספקי איקאה הוא אמינות ושקיפות בעת תקלות, הבאה לידי ביטוי בתקשורת רציפה, גם ודוקא בעת בעיה.

4. להבין שפרויקט מ"מ כרוך בהובלת שינוי

מנהל פרויקט באיקאה נדרש להבין שפרויקט IT  כרוך בשינוי ולכן לתת מקום לשינוי הזה ולנהל אותו. למשל באמצעות הקפדה על תיעוד ועל הדרכת משתמשים כחלק מהפרויקט. באחד השידרוגים שנעשו המערכות, חיכו למשתמשים למחרת בבוקר כוסות קפה עם הכיתוב "השתדרגתי".

 

5. לתקשר

התרבות הארגונית באיקאה דוגלת בתיקשור, אתיקה ושקיפות. מנהל פרויקט הפועל בסביבה ארגונית זו נדרש בהתאם לתקשור רציף, אמין ומדויק.
למשל, כאשר התקינו את המערכות בחנות החדשה שהוקמה בקרית אתא, הפעילות תועדה ותוקשרה לכלל העובדים כחלק אינטגרלי מניהול התקשור בפרויקט ומתוך הבנה שתקשור, הוא הרבה יותר מתקשור סטטוס משימות, תקלות ושו"שים.
אירועים חריגים מתוחקרים, סיכומים והמלצות מתוקשרים בערוצים המתאימים לבעלי העניין הרלוונטיים במסגרת הפקת לקחים.

 

6. לעמוד בהתחיבויות

מצופה ממנהל הפרויקט לעמוד בהבטחות ולהתעלות עליהן (גם אם מקובל להתנגד ל gold plating…)
למשל קיצור לוחות זמנים, או הוספת שירותים ותכולה אשר יש לה הצדקה וצורך עסקי, גם אם לא הייתה כלולה בתכולת הפרויקט.

7. לחשוב על המשתמשים

Fit to purpose בדגש על המשתמש: בסורק, בקופה, בטלפון, באתר. קיימת הבנה שאם המערכת לא תתאים למשתמש, זה יחזור כבומרנג על ידי תקלה למוקד השירות או למוקד IT ובסופו של דבר יפגע בחוויית השירות ללקוח.
לכן מקפידים על שילוב משתמשי הקצה כבר בשלב האפיון – למשל, בבחירת סוג הסורק בו יהיה שימוש בעמדת הקופה, עיצוב ומיקום שדות במערכת קופה או CRM וכו'.

 

8. לנהל סיכונים

לנהל סיכונים כל הזמן וזאת על ידי שתשים את עצמך בכסא הנהג ותראה את המשימה מנקודת מבטו.
למשל כאשר נדרשו להעביר חדר שרתים, באמצעות ניהול סיכונים הצליחו להבין שיש לתאם את כניסת הצוות לאתר עם הקב"ט ולקבל תדריך בטחוני של 55 דקות מראש ובכך מנעו עיכוב של קרוב לשעה אצל הש"ג בכניסה שהיה גוזל מהם שעות יקרות של יום שמתחיל בבוקר ומסתיים אי שם באמצע הלילה.

 

9. לחגוג בסיום !

לדעת לחגוג כהלכה פרויקטים שמגיעים לסיומם המוצלח.
למשל העברת השרתים שתוארה לעיל, הסתימה בהצלחה בשתיים בלילה, וכל הצוות הלך לסעוד את ליבו בחגיגה משמחת ומשותפת במסעדת המבורגרים משובחת!

 

10. להמשיך לתחזק את המערכת בגמר הפרויקט

לא לשכוח שאחרי שפרויקט  מסתיים יש להמשיך לתחזק את המערכת, על אף ירידת המתח הטבעית. לעדכן תוכניות עבודה, להשלים משימות בהתאם ללו"ז המשתנה, לתעדף מחדש ולגלות גמישות.

 

ואם עד עכשיו לא השתכנעתם שלנהל פרויקט באיקאה זה מענין, שימו לב לפרט הבא- כל פתיחת סניף באיקאה מלווה בטקס מסורתי שנקרא "יום משפחות" וכולל הזמנת כל העובדים ובני משפחותיהם ליום קניות, יום לפני פתיחת החנות לכלל הלקוחות, עם הילולה, בלונים והחשוב מכל- 20% הנחה!…

 

תודה למארחינו ובראשם יסף, ואיחולי הצלחה לכל מנהלי הפרויקטים,

גלית

More
3603 0
קו הרכבת המהיר תל אביב- ירושלים
נובמבר 04 2015 Galit ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים 0 comments Tags: PMI, איכות סביבה, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, יעדי פרויקט, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פרויקט, קבלני משנה, רגולציה, תחבורה, תשתיות

סיור במרכז המבקרים של קו הרכבת המהיר ת"א- ירושלים לחברי PMI ישראל  

אוקטובר  2015

 

הסיור התקיים במרכז המבקרים של מינהלת קו הרכבת המהיר ת"א- ירושלים וכלל הרצאות מפי מנהלת מרכז המבקרים, בת שבע שגב, ואמיר אמסלם – ממונה בקרת איכות מנהלת הקו המהיר לירושלים. לאחר מכן סיור באוטובוס לאורך חלק מתוואי הרכבת המיועד, כולל צפיה בגשרים ונסיעה בתוך המנהרה.

 

ייזום הפרויקט:

הכל התחיל ב 2003 כאשר אריק שרון כראש ממשלה קידם החלטת ממשלה לבנות קו מהיר מתל אביב לירושלים, שיקח 30 דקות נסיעה לכל היותר!

התפיסה המנחה היא ש: "היכן שיש רכבת- יש אנשים".

לפיכך הפרויקט נקבע כהחלטת ממשלה, פרויקט לאומי עם תקציב ממשלתי של 7 מיליארד ש"ח.

תכולת הפרויקט-  הקמת מסילה כפולה באורך של 57 קילומטר, מת"א ההגנה ועד הכניסה לירושלים, סמוך לבנייני האומה.

הפרויקט כולל חמש מנהרות באורך כולל העומד על כ-20 קילומטרים וכן 8 גשרים באורך כולל של כשלושה וחצי קילומטרים, כאשר כל התוואי הוא נתיב כפול, שתי מנהרות/ שני גשרים בכל מקום.

לו"ז- הרכבת תהיה מוכנה לנסיעה ב-2018.

 

מספר החלטות משמעותיות התקבלו בפרויקט:

  • עקב התוואי הגאוגרפי של הרים וגאיות תבנה הרכבת ב"מינהור- גישור", דהיינו גשרים בעמקים ומנהרות בהרים.
  • בנוסף, הרכבת תיבנה בטכנולוגיית חישמול (רכבת הנוסעת על חשמל), וכיוון שחלק מהמסילה עובר על תשתית קיימת הרי שהחלטה זו השפיעה למעשה על כלל תנועת הרכבות בארץ שעוברות בימים אלו גם כן לטכנולוגיית חישמול בפרויקט "חישמול הרכבת".
  • החלטה נוספת התיחסה לשיטת ביצוע הפרויקט כאשר הוחלט שהפרויקט יבוצע על ידי גורמים ישראלים בשיתוף (joint venture) עם חברות בינלאומיות מנוסות בשוק. המשמעות של החלטה זו היא בניית ידע ויכולת בישראל שלא היתה קודם כאשר הפרויקטים עד כה בוצעו בידי גורמי חוץ. כך התקבל פרויקט בו מעורבות כ-20 מדינות…

אתגרים בניהול הפרויקט:

האתגר הטכנולוגי:

המרחק בין ת"א לירושלים עומד על 57 ק"מ, אך תל אביב שוכנת לחוף הים ועל מנת להגיע לירושלים ההררית נדרש לטפס כ-800 מ"ר. יתרה מכך, השיפוע המשמעותי מתחיל רק מאזור ענבה, מה שמותיר מרחק קצר עוד יותר לטיפוס הרכבת.

שיפוע של רכבת לא יעלה על 3% על מנת לאפשר נסיעה ובטוחה ועצירות. חישוב מתמטי פשוט יראה שלא ניתן לטפס בזווית הזו את המרחק הזה ולהגיע לגובה המתאים. אז מה הפתרון?

  • תחנת רכבת תת קרקעית, הנמצאת כ-80 מטר מתחת לבנייני האומה בירושלים, אחת התחנות העמוקות בעולם!

 

מבחינת שיטות החפירה, הפרויקט נעזר במספר שיטות: NATM: פיצוץ, פינוי ודיפון המנהרה;

גם Cut & cover, כריה וכירוי: חפירת תעלה אליה יוצקים קרום ומכסים באדמה;

וגולת הכותרת היא חפירה באמצעות מכונת ה TBM:

https://www.youtube.com/watch?v=EVwen-YGvus

 

האתגר ה"ירוק":

תוואי הרכבת עובר באזורי טבע יפים ומטוילים ולכן נדרש לתכנן את הרכבת כך שהפגיעה בטבע תהיה מינימלית.

למשל באזור נחל יתלה ועל מנת לא לפגוע בערכי הטבע ולא להפריע את תנועת המטיילים, נבנה גשר שאורכו 155 מטרים והוא עומד על ניצב אחד בלבד. הגשר נבנה בשיטת היציקה המאוזנת/ שיטת הזיז המאוזן.

דוגמא אחרת היא שבכל מנהרה, לאחר סיום החפירה, מבצעים שיקום נופי מלא. פרושו שטרם תחילת העבודות צילמו את כל האתרים הרלבנטיים, אז שמרו כל אבן וסלע, ולאחר סיום העבודה מחזירים את האבנים והסלעים שנשמרו בחזרה למקום. בתום שנת השמיטה גם העצים נשתלים מחדש.

בהתחשב בכך שרכבת חשמלית היא שקטה משמעותית ביחס לרכבת הקיימת, הרי שמדובר ביתרון ירוק נוסף.

 

האתגר האנושי:

כמובן שבפרויקט לאומי רבים הם בעלי הענין. כלל אזרחי המדינה מושפעים, ובוודאי ששרי הממשלה וחברי הכנסת רואים עצמם כבעלי ענין.

להוסיף על כך את 20 המדינות המשתתפות בפרויקט והרי אתגר ניהולי הדורש מיומנות רבה ומבנה ארגוני ייחודי.

ואכן בפרויקט נבנתה מינהלת עם כל הפונקציות הניהוליות הרלבנטיות:

חברות ניהול לכל מקטע בפרויקט; קבלנים לביצוע; חברות אבטחת איכות וחברות בקרת איכות; מעבדות שמופעלות עבור הקבלנים; תכנון על ידי מתכננים מהארץ ומחו"ל; בקרת תכנון על ידי יועצים מהארץ ומחו"ל; יועצי לו"ז בכל אחת מחברות הקבלנים ועוד.

מערכות המידע התומכות בניהול הן SAP  לכספים ו MS project לניהול לוחות זמנים.

כראוי לפרויקט בעל השפעה כה רבה, מושקעת גם מחשבה ומשאבים בתקשור הפרויקט לאוכלוסיה ולהלן סרט המחשה:

https://www.youtube.com/watch?v=LG1fvagSlyg

סטטוס הפרויקט:

עד סוף 2015 מרבית קבלני התשתיות אמורים לסיים את עבודתם, במקביל להמשך הקמת מערכות החשמול, המערכות האלקטרו-מכאניות ומיסעות הבטון.

אזרחי ישראל צפויים ליסוע ברכבת בשנת 2018.

בסיום הפרויקט, זמן הנסיעה מתל אביב יעמוד על 28 דקות בלבד, כאשר מהירות התכן תעמוד על 160 קמ"ש. בשנה הראשונה לפעילותה, תפעיל הרכבת בין תל אביב לירושלים ארבע רכבות בשעה לכל כיוון, בשעות השיא, ותבצע כארבע מיליון נסיעות בשנה.

 

גלית

More
4718 0
איכות בינלאומית בניהול פרויקטים
אוקטובר 23 2015 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, בקרת פרוייקטים, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול איכות, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, ניהול תהליכים, פרויקט, רגולציה

כמי שחיה את עולם ניהול הפרויקטים מעל ל15 שנה והתוודעה לתחום ולמקצוע כמנהלת פרויקטים בחברת מוטורולה, כמו גם חברת עמותה, מוסמכת PMP  וסגנית נשיא ב -PMI , העמותה לניהול פרויקטים בישראל, הרי שהכותרת "איכות בינלאומית בניהול פרויקטים" מהווה מבחינתי מציאות שרירה וקיימת.

למה הכוונה ב"איכות בינלאומית בניהול פרויקטים"?

ניהול תהליכים פרויקטליים

מאז שנות השישים של המאה הקודמת, אז הוקמה Project Management Institute- PMI , החלו לאסוף את המידע והידע הקיימים והמצטברים בתחום ניהול הפרויקטים ולאגד אותם בגוף הידע בניהול פרויקטים, הלוא הוא ה- Project Management Body of Knowledge- PMBOK.

ספר זה, המתורגם גם לעברית, מספק הנחיות לניהול פרויקטים ומגדיר מושגים הקשורים לניהול פרויקטים. המדריך מתאר את מחזור חיי הפרויקט, את התהליכים המתייחסים אליו, שיטות ופרקטיקות המוגדרות כ- best practice.

בכך הפרקטיקות וה"תורות שבעל פה" המתהוות מזה שנים, הפכו להיות מתועדות ושיטתיות ועל ידי כך התאפשר תהליך של שיפור מתמיד שהוא לב ליבה של איכות באשר היא.

בנוסף, בהיותו של ספר זה נפוץ כל כך בעולם כולו, הוא איפשר ומאפשר דה פקטו שפה משותפת וגלובלית לכלל העוסקים בניהול פרויקטים (מעל 5 מיליון ספרים נמכרו עד כה בעולם).

 

לאחרונה, שפה זו מקבלת ביטוי גם בתקני ISO רלבנטיים:
בשנת 2012 פורסם תקן בינלאומי שמספרו 21500 וכל כולו עוסק בניהול פרויקטים. הדימיון בינו לבין ה-PMBOK  רב . תקן זה אומץ ב-2014 בישראל כתקן ישראלי (ת"י) 21500 של מכון התקנים הישראלי. ממש לאחרונה הצטרף תקן חדש למשפחת תקני ניהול הפרויקטים עם הפצתו של התקן הבינלאומי 21504 ISO והוא מיועד לניהול פורטפוליו*.

 

התובנה שעולה מהדברים היא שתחום ניהול הפרויקטים ממוסד, מובנה, ו"ממוקצע" ובכך מאפשר איכות המקדמת מצוינות ושיפור בניהול פרויקטים. בנוסף, הוא בינלאומי כיוון שתקנים ושיטות כגון ה  PMBOK וה-  ISO הם בינלאומיים, מקובלים ומהווים אורים ותומים בעולם כולו.

 איך זה בא לידיי ביטוי בארגונים?

 

לרוב מדובר בארגונים שמסיבות מגוונות מגיעים למסקנה שיש מקום וצורך לשפר את אופן ניהול הפרויקטים בחברה.

– יתכן שזה משום שהלקוח דורש.

לדוגמה משרד ממשלתי שדורש מספקים העובדים עימו לתת מענה למכרזיו עם התיחסות משמעותית להיבטים של ניהול הפרויקט על פי מתודת ה- PMBOK;

– סיבה נוספת היא שהארגון נתקל ב"פרויקטים מדממים" המחייבים אותו ל"חישוב מסלול מחדש" על האופן והשיטה בה מנוהלים הפרויקטים על מנת לשפר ביצועים ולמנוע דימום נוסף בהמשך.

למשל פרויקט גדול ומשמעותי לארגון שלא עומד בלוחות זמנים ומפסיד מסירה ללקוח חשוב, או חורג משמעותית מהתקציב שהוגדר לו ובכך פוגע בריווחיות שלו;

– סיבה נפוצה אחרת היא גידול במספר הפרויקטים המורכבים בארגון שדורשים באופן טבעי שילוב של מספר מחלקות בארגון ומהווים "פרויקטים רוחביים" שלא ברורה הדרך או הגוף הנכון שיוביל אותם.

דוגמת פרויקטים אסטרטגיים שמייצרים שינוי בארגון ודורשים מעורבות של רוב המחלקות, ואז לא ברורה השיטה לניהולם שכן לכל מחלקה השיטה שלה; ועוד.

 

 פיתוח מתודולוגיה פנים ארגונית

 

במקרים דנן הארגון מחליט לייצר את המתודולוגיה הפנים ארגונית שמתאימה לצרכיו ולסוגי הפרויקטים המתקיימים אצלו, זאת בהלימה לשיטות המוכרות והמקובלות בעולם, דוגמת ה PMBOK וה-ISO.

מתודולוגיה כזו קובעת את התהליך והשלבים שפרויקט בארגון עובר, את התשומות והתפוקות לכל שלב ואת צמתי ההחלטה והשערים הנדרשים על מנת לוודא התקדמות נאותה ועמידה ביעדים. מתודולוגיה טובה מהווה בראש ובראשונה שפה אחידה בארגון המאפשרת תקשורת, תיאום וסנכרון בין הגופים הפועלים בפרויקט. בנוסף, המתודולוגיה היא בסיס לבקרה איכותית של הפרויקטים בהיבטי לוחות-זמנים, תקציב ואיכות.

 

 הקמת PMO 

 

מזה יותר מעשור ניכרת תופעה בה ארגונים שמחליטים לייצר את המתודולוגיה והשיטתיות לניהול פרויקטים, בוחרים לעשות זאת באמצעות הקמת גוף האמון על משימה זו והוא המשרד לניהול פרויקטים, המוכר יותר בשמו Project Management Office- PMO.

 

PMO כפי שמוגדר ב- PMBOK  גרסה 5 הוא " גוף או ישות ארגונית שמייצר אחידות בכל מה שקשור לתהליכי מימשל פרויקטים, מתודולוגיות, כלים וטכניקות,  ומאפשר חלוקה של משאבי הארגון.
אחריות של PMO יכולה לנוע החל ממתן תמיכה ניהולית למנהל הפרויקט ועד לאחריות מלאה על ניהול ישיר של פרויקט אחד או יותר".

 

ל-PMO  כפי שהשתרש בתעשיה, בארץ כמו גם בחו"ל, יש פונקציות מגוונות ולמעשה הגדרת התפקיד ותכולת העבודה של ה-PMO  משתנה מארגון לארגון.

יחד עם זאת, ברוב המקרים גוף זה הוא זה שאחראי בארגון על בניית והטמעת המתודולוגיה, פיתוח הכלים ותהליכי העבודה.

החל מהבנת הצרכים וסוגי הפרויקטים בארגון, דרך מיסוד תהליכים חזקים ומוכחים שעובדים בארגון והוספת תהליכים חדשים שאינם קיימים בארגון עד לרגע התהוות המתודולוגיה, ממשיך בליווי וסיוע למנהלי הפרויקטים להכיר את השיטה החדשה וליישם אותה, וכלה בשמירה או אכיפה שהשיטות החדשות מיושמות ואפקטיביות.

 

בניה והטמעה של מתודולוגיה כרוכה בשינוי שיטות עבודה והרגלים, ובאופן טבעי לוקחת זמן וכרוכה באתגרים. בכל אופן, לאחר שההטמעה מושגת, התהליכים הופכים לברורים מעליהם ולעבודה יומיומית ומתבקשת, שאף אחד לא מבין איך עבדו קודם אחרת…

כמובן שצריך לוודא כל הזמן שהמתודולוגיה ממשיכה להיות רלבנטית לצרכי הארגון המשתנים, ולרענן אותה מעת לעת.

 

או- אז האיכות בפרויקטים עולה, והאחידות המתקבלת מאפשרת גם שיפור מתמיד אך לא פחות חשוב- היא מאפשרת ניהול פרויקטים מיטבי בחברות גדולות ו/או גלובליות המבקשות לייצר פרויקטים טובים בכל יחידותיהן ולא רק באופן נקודתי או חד פעמי.

 

 

 

ב- 16 בנובמבר 2015  התקיים הכינוס הלאומי ה13 של האיגוד הישראלי לאיכות, במסגרתו נתתי הרצאה על "איכות בינלאומית בניהול פרויקטים" ועל הנושאים המופיעים בסקירה שלעיל.

לחץ לצפיה בתוכנית הכנס

 

 

גלית

 

 

 

*פורטפוליו מוגדר בתקן כאוסף של מרכיבים המקובצים יחדיו על מנת לאפשר את ניהולם במטרה לממש באופן חלקי או מלא את מטרותיו האסטרטגיות של הארגון. אותם מרכיבים יכולים להיות פרויקטים, תוכניות, תיקי פרויקט או כל עבודה קשורה אחרת.

 

More
4138 0
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 6

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English

מאמרים מומלצים

  • מה זה PMO?
  • ניהול פורטפוליו פרויקטים – למה?
  • טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה
  • מנהל פרויקט- יש לך ספונסר?
  • English

קטגוריות נפוצות

  • ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים
  • הצצה לפרויקט
  • ללא קטגוריה
  • מאמרים
  • קצרצרון

פוסטים אחרונים

  • מה למדתי מאבא על ניהול עסק עצמאי
  • פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה
  • PMO בחברת מדיקל- איך זה נראה?
  • האם פרויקט בראשית הצליח?
  • רשמים מהכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2019

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English
Copyright © 2014 Leadera. All Rights Reserved.

ייעוץ ואסטרטגיה דיגיטלית – מיכאל פינגרוט | מיתוג ועיצוב – Nylon | פיתוח - Shmi Go La mobile