info@leadera.co.il 077-3008614
  • דף הבית
  • אודות
  • הפתרונות שלנו
    • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
    • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
    • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
    • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
    • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • הלקוחות שלנו
  • לקוחות ממליצים
  • בלוג
  • צור קשר
  • עברית
  • English

לא חוסכים בחגיגות

HomeTag "ניהול פרויקטים"
לא חוסכים בחגיגות
ינואר 09 2018 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, PPM, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, העברה מפיתוח לייצור, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

לא חוסכים בחגיגות

http://www.freedigitalphotos.net/

מה חוגגים?

אצלנו בבית אומרים שבסיבות לחגוג לא מתקמצנים, כולם אוהבים לחגוג. סיבות טובות לחגיגה הם נצחון והשגת מטרות. בדרך כלל חוגגים חתונות, ימי הולדת, לידה, יציאה לגמלאות ועוד.
לא תמיד מקובל לחגוג סיום מוצלח של פרויקט שמביא ערך לארגון. זה מפתיע למרות שבברור זה מגיע לאנשים שלקחו בו חלק.

למה לא בעצם?

כשאני קצת בודקת עם מנהלי פרויקטים את הנושא, לפעמים נראה להם מיותר לחגוג שמישהו "פשוט עשה את העבודה שלו"; היה מי שחשש לפספס מישהו בהזמנה ולהיכנס ל"תקרית דיפלומטית"  שמישהו יעלב ששכחו אותו; לפעמים "שולפים" את כרטיס התקציב, כלומר-  אין לי כסף כדי להשקיע בחגיגה; והרבה פעמים הפרויקט לא באמת נגמר עם איזה "קאט" ברור (ראו את הפוסט שלנו על "פרויקט במרוץ שליחים" או "פרויקט בתחפושת")….

אבל האמת, שבדרך כלל פשוט לא חושבים על זה והנושא לא מרגיש מספיק חשוב. העיקר שסיימנו, השגנו (או לא) את המטרות, ואנחנו עמוק בריצה לתוך הפרויקט הבא…

צריך לחגוג סיום פרויקט!

אני טוענת שכמו בבית, כך גם בעבודה- לחגוג! לא להתקמצן בסיבות לחגיגות, הצרות באות מעצמן…

חגיגת הצלחה היא הדרך של הארגון להראות מה חשוב. היא הדרך לציין ביצועים יוצאי דופן, אישיים או פרויקטאליים. כשעושים זאת נכון, החגיגות מיצרות אנרגיה ומיקוד, "מיישרות" את הארגון על מה חשוב ומכוונות את כולם למטרות הארגוניות.

יתרה מכך, בעולם מטריציוני, שלמנהל פרויקט אין דרך כספית לתגמל את אנשי הצוות שעבדו בפרויקט, חגיגה היא דרך טובה למנהל הפרויקט להוקיר ולהראות הכרת טובה במאמצים ובהישגים של צוות הפרויקט.

כדי לעשות זאת נכון, החגיגות צריכות להיות חלק מהתרבות הארגונית, כלומר לתקצב אותן ולתכנן אותן. זו יכולה להיות יוזמה פרטית של מנהל פרויקט כזה או אחר, ויכולה להיות מנהג שמוטמע על ידי גוף PMO  או יחידת מש"א.
באחד הארגונים שעבדנו איתו, היה נהוג לעשות ארוחה משותפת לכל החברה בסיום פרויקט גדול ולבחור ארבעה חמישה מצטיינים ולתת להם פרס אישי בפני כל החברה. בסיום אחד הפרויקטים הייתה הרגשה שהפעם לא היו רק ארבעה חמישה מצטיינים אלא היה באמת מאמץ גדול של כל הארגון והתקציב הומר לכרטיס זוגי להופעה לכלל החברה.

איך לחגוג סיום פרויקט?

הנה מספר דגשים ורעיונות איך להטמיע את נושא חגיגת סיום פרויקט בארגון:

  1. תכננו מראש. כשאתם מתכננים את הפרויקט בתחילתו, קחו בחשבון את החגיגה שבסוף. זה כולל הגדרת תקציב, מדדים להצלחה ותוכנית ראשונית. קבלת אישור ההנהלה יכולה להוות מכשול אבל תכנון נכון והסבר על היתרונות יכול מאוד להקל על התהליך, ביחוד שיש מדדים ברורים להצלחה. אפשר גם להגדיר רמות של הצלחה ואיתם רמות של חגיגה. סיום בזמן והתכולה הנדרשת הוא הישג מבורך, הבאת תועלת ברורה לארגון (שלא תמיד קיימת גם אם סיימנו בזמן) חשובה עוד יותר.

    זו גם הסיבה שבחרתי בעיתוי הזה לפרסום הפוסט. לכאורה חגיגות סיום הוא פוסט לסוף שנה ולא להתחלה, אבל עכשיו, בתחילת שנה, כשהרבה פרויקטים מתחילים- זה הזמן לתכנן את החגיגה שבסוף, כולל התקציב הנדרש. שלא תגידו אחר כך שאין תקציב…

  2. צרו קשר ברור בין ההצלחה לחגיגה. לא הצלחנו, אין סיבה לחגוג, כן הצלחנו, בוא נחגוג ונזכור את זה לפעמים הבאות. ההבנה הזאת מייצרת מומנטום חיובי שצריך לקחת אותו גם לפרויקטים הבאים. שתפו את העובדים במצב הפרויקט ובכמה אתם קרובים להשגת היעד.

    אחד מלקוחותינו הנהיג את מסורת "הבקבוקים"- כל פעם שפרויקט הסתיים בהצלחה, פתחו בקבוק שמפניה בפגישת ההנהלה, אליה הוזמנו מנהל הפרויקט וחברי הצוות הרלבנטי, וכולם יחד ציינו את הפרויקט, הישגיו, והאנשים שהביאו להצלחתו. לכל בקבוק שכזה הוצמדה מדבקה עם שם הפרויקט והמועד- והוא הושם אחר כבוד על מדף שיועד למטרה זו. מיותר לציין שמדף הבקבוקים הוא משהו שכולם גאים בו, נהנים לעבור לידו ולראות "בעיניים" את כמות הבקבוקים שמסמלת את רשימת ההישגים ואת חלקם האישי בגאווה הקבוצתית. רעיון פשוט ומדליק בעיניי.

  3. גוונו בחגיגות. לא צריך תמיד לעשות אותו דבר, להפך, יש אין ספור אפשרויות, ארוחה, מסיבה, שוברים, אם/בלי בני זוג, טיול וכו'.

    באחד הפרויקטים החלטנו לחגוג על שפת הכנרת במנגל בשרים משובח. בעקבות סיפורים בלתי פוסקים  של אחד מחברי הצוות ששיגע אותנו במשך כל הפרויקט על יכולותיו ולהטוטיו בנפלאות המנגל. אז החלטנו שהגיע הזמן שיוכיח…
    פרויקט אחר הסתיים בדיוק בעיתוי של שבועות אז החלטנו על ארוחה חלבית שכל אחד מביא ממטעמי הבית האישי שלו (לפי מסורות, עדות, מומחיויות ועוד)
    בפרויקט אחר "חדר בריחה" היה האטקרציה.
    בקיצור- באמת שאין סוף ליצירתיות. גיוון יוצר עניין וסקרנות. אפשר גם מדי פעם לשלב את גורם ההפתעה.
    בכל המקרים צריך לשים לב גם לנקודה הבאה.

  4. "עשו מכל הלב או אל תעשו בכלל". הפחד הכי גדול הוא מאכזבה של הצוות, שיהיו ציפיות לחגיגה שלא ימומשו, או חלילה שיגידו שהתקמצנו.
    החגיגה חשובה מאוד אבל אם לא תשקיעו בה מכל הלב, זה עלול לגרום יותר נזק מתועלת. וכשאני אומרת "מכל הלב" הרעיון הוא להתכוון ולהתאמץ. נכון שתקציב מכובד בהחלט תורם, אבל הוא לא העיקר. העיקר זה "לראות את האנשים", להתאים להם פעילות שיאהבו, לחבר לאיזו דאחקה או בדיחה פרטית שנולדה במהלך הפרויקט וכד'.
    בזמנו הייתי שותפה לפרויקט ששילב צוות בישראל עם צוות בארה"ב. איכשהו הסתבר שכולם מאד אוהבים פיצה והיו דיוני "עומק" על התוספות המוצלחות ביותר לפיצה עם ויכוחים על התוספת המוצלחת ביותר. כשהגענו לסוף הפרויקט ומנהל הפרויקט  האמריקאי הבין שיהיה קשה לייצר חגיגה טראנסאטלנטית בתקציב מוגבל… הוא הפתיע בישיבת הפרויקט המסכמת עם פיצה לכולם כולל כל התוספות שנבחרו כמוצלחות ביותר. היופי ברעיון היה שהוא טרח ובירר מראש כמה ואיך קונים פיצה בישראל, ודאג שבמהלך הפגישה שהתבצעה ב video conference יגיעו מגשי הפיצה גם לחדרי הישיבות שבישראל. זו היתה מחווה קטנה אבל נוגעת ללב.

לסיום

אז כאמור, חוסר תקציב הוא לא שיקול- יש מספיק דרכים זולות לחגוג,
ואם הייתם חדי אבחנה ראיתם שהרבה מהדוגמאות שלי סובבות סביב אוכל…- אין ספק שזה משהו מחבר ומשותף לרבים … לא חייבים לקנות, אפשר שכל אחד יביא משהו, זה גם מקל תקציבית וגם מוסיף לאווירת הצוות.

כשאנחנו מסייעים לארגון להטמיע שיטות בניהול פרויקטים, שלב סיום הפרויקט מקבל תשומת לב ראויה.
ונכון שלתכנן ו"להפיק" חגיגה זה לא תמיד פשוט ודורש לפעמים מאמץ לא קטן להתמיד במסורת שכזאת, מה שברור, התועלת לעובדים, לפרויקט ולארגון היא ברורה  וגדולה, אל תוותרו עליה. ואגב, הניסיון שלי מראה שזה יעזור לכם בפרויקט הבא כשתגיעו לשלב הציוות. פתאום כולם ירצו להיות איתכם בפרויקט … כדאי

 

לסיום נאחל- לחיי הפרויקטים המצליחים והחגיגות שבדרך!

גם לכם יש רעיונות וסיפורים על חגיגות סיום פרויקט? שתפו אותנו.

 

בהצלחה!

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

 

 

 

More
3046 2
רגע, אז מי בכלל אחראי?
דצמבר 25 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, RACI, בקרת פרוייקטים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פרויקט, תקשורת בפרויקטים

רגע, אז מי בכלל אחראי?

איך מחלקים תפקידים ואחריות לבעלי הענין השונים בניהול פרויקטים? 

על מטריצת ה- RACI ואופן השימוש בה.

 

RACI בניהול פרויקטים

RACI בניהול פרויקטים

כשמסתכלים סביבנו על תפקיד מנהל פרויקט, רואים ערב רב של תפקידים וצורות יישום.

לחלק קוראים "מוביל פרויקט", לחלק "ראש פרויקט" ולרוב פשוט "מנהל פרויקטים", בכל מקום ובכל ארגןן ההגדרה משתנה: לפעמים פורמלי לפעמים לא פורמלי, לפעמים במשרה מלאה ולפעמים "בנוסף על תפקידו" (נע"ת), לפעמים תפקיד בכיר ולפעמים זוטר, לפעמים פרויקטי ענק ולפעמים משימות פשוטות.

אבל בכולם יש אותו רעיון, סט של משימות שצריך לבצע כדי להשיג יעד מסוים. ההגדרה למנהל פרויקט כפי שהיא מופיעה ב"גוף הידע בניהול פרויקטים", או בשמו המוכר, ה- PMBOK, מדברת על כך שמנהל הפרויקט הוא "האדם שנבחר ע"י הארגון להוביל את הפרויקט להשגת יעדיו".

ולכן מניסיוני כשמדברים על תפיסת תפקיד, יש מכנה משותף מאד ברור לכולם, וזוהי האחריות! מנהל פרויקט הוא האחראי להשגת יעדי הפרויקט. האחריות על הצלחת הפרויקט או כשלונו מוטלת על כתפיו של מנהל הפרויקט.

איפה זה מתחיל להסתבך? כשעושים את האבחנה בין אחריות לסמכות. אז רואים שבמבנה ארגוני מטריציוני, שבו אנשים שונים בארגון נותנים שירותים למנהל הפרויקט (שרותי תוכנה, בדיקות, ייצור, תפעול ועוד), אחריות אינה מלווה בסמכות, ויוצרת למנהל הפרויקט בעיה קשה כאשר עליו מוטלת האחריות להשיג את תוצאות הפרויקט, אך אין לו סמכות לדרוש ביצוע מאנשים שאינם כפיפים שלו… וזה מאתגר במיוחד.

אם נוסיף על זה את נושא הגיוון בצוות שדובר בפוסט הקודם, נראה שהמצב מורכב אף יותר- לא רק שאני כמנהל פרויקט אחראי על התוצאות מבלי להיות בעל סמכות על צוות הפרויקט, עכשיו נוסיף לזה צוות מגוון בהיבטי גיל, רקע מקצועי, דת, תרבות, לאום- והבלגן חוגג.

לגיוון שכזה יש הרבה יתרונות: קרקע פוריה ליצירתיות, רעיונות חדשים, מחשבה פורצת דרך, פתרון בעיות בצורה אחרת וכד'. מצד שני, גם ככה ככל שיש יותר אנשים יותר קשה להבין מי עושה מה, על אחת כמה וכמה כאשר יש אנשים שונים מה שבאופן טבעי מייצר יותר מקום לפרשנויות, אי הבנה, טעויות וחוסר סנכרון. אז איך מנצחים על כל התזמורת הזו?

 

חלוקת תפקידים ואחריות

אין פתרון קסם, וזה לא שמנהל הפרויקט פשוט יגיד- והכל יתבצע, כמו במשחק הילדים "הרצל אמר להרים ידיים"…

ממש לא, כולנו בני אדם ולכל אחד יש דיעה ורצון והבנה ופרשנות משלו, וצריך הרבה תקשורת, קשב, יכולות בינאישיות, פגישות ושיחות, כדי לסנכרן את כל העוסקים בפרויקט.

מה שכן, יש כלי פשוט למדיי, שמניסיוני יכול לעזור, ולכלי הזה קוראים RACI.

 

RACI

מודל RACI משמש להגדרת תחומי אחריות ומעורבות של הגורמים השונים בפרויקט.

לא משנה מה גודל הפרויקט, תמיד צריך להגדיר תפקידים, כולם צריכים לדעת מה הסמכויות שלהם ועל מה הם אחראים בפרויקט. דרך אחת להגדרת הסמכויות היא בעזרת מטריצת RACI. זו מטריצה שמראה עבור כל משימה מה התפקיד של כל שותף בפרויקט. השיטה מפחיתה בלבול ומגדירה ציפיות ולכן משפרת את היעילות בפרויקט. החלטות מתקבלות ביתר קלות, יש אחריות ברורה לכל משימה ועומס העבודה מחולק בצורה שווה.

ה- RACI מצוין ב PMBOK בפרק 9 של ניהול משאבי הפרויקט ונקרא "תרשים מטריצה", שם הוא מתואר כדרך טובה להקצות תפקידים, תחומי אחריות, ורמות סמכות לפעילויות מוגדרות.

אז בואו נסביר מה זה בדיוק:

RACI הם ראשי תיבות של

R – Responsible – אחראי לביצוע המשימה

A – Accountable – הנושא באחראיות להשלמת המשימה

C – Consulted – מי מתיעצים איתו לביצוע המשימה

I – Informed – מי שמיודע על פרטי המשימה

הרעיון הוא ליצר מטריצה שמגדירה עבור כל משימה מה סוג הסמכות שיש לכל עובד.

בואו נסתכל על דוגמא שתמחיש את הנושא:

יגאל מפתח את פיצ'ר X שיתממשק לפיצ'ר Y שמפתחת יעל. יוגב הוא מנהל הפרויקט ואירית היא מנהלת המרקטינג. עבור פיצ'ר X יגאל הוא -Responsible הוא זה שמבצע את העבודה, יעל היא Consulted כי הפיצ'ר שמפותח צריך להתממשק עם הפיצ'ר שהיא מפתחת, יוגב הוא Accountable כי הוא מנהל הפרויקט ואירית היא Informed כי היא רק צריכה לדעת שהפיצ'ר הסתיים. כך זה יראה בטבלה:

  יגאל יעל יוגב אירית
פיצ'ר X R C A I
פיצ'ר Y C R A I

 

מה הופך את RACI ליעיל?

השימוש במטריצה נותן למנהל הפרויקט ולצוות תמונה ברורה של מי אחראי על מה, ומבטיח תקשורת טובה יותר בין האנשים, עם האנשים הנכונים בזמן הנכון ובכך חוסך זמן לכולם.

בנוסף מנהל הפרויקט והארגון מקבלים תמונה של עומס העבודה וניתן לראות בבירור אם יש משאבים שלא מנוצלים או שכאלו שמועמסים בצורה חריגה כי הם מופיעים עם R יותר מדי פעמים.

 אז איך מנהלי פרויקטים משתמשים ב RACI?

יש שישה שלבים להגדרת המטריצה:

  1. הכנת רשימה של משימות הפרויקט
  2. זיהוי כל המעורבים בפרויקט
  3. זיהוי כל האחראים לביצוע (R) והאחראים למשימה (A)
  4. וידוא שיש רק A אחד לכל משימה
  5. הוספת כל המתיעצים (C) והמעורבים לידיעה (I)
  6. שיחה עם כל המעורבים בפרויקט ווידוא שכולם יודעים מה תפקידם

כללי "עשה ואל תעשה" לשימוש במטריצת RACI

  1. רק Accountable אחד! אם יש יותר מאיש זה כמו שיהיה יותר מנהג אחד באוטו….
  2. ודאו שהכמות הנכונה של אנשים הם Responsible. יותר מדי אנשים לאותה משימה זו דרך בטוחה לבזבוז זמן. אם המשימה קצרה ופשוטה ה A וה R יכולים להיות אותו אדם
  3. אל תשתמשו ביותר מדי Consultants. יותר מדי יועצים יאטו את המשימה ויגדמו לוויכוחים מיותרים ויותר מדי דעות
  4. שמרו על אנשים מיודעים, אולי לא צריך להתיעץ עם כולם, פשוט מספיק לידע אותם? שימו לב שיש אנשים בטור הזה, זה יחסוך אי נעימיות בהמשך הדרך.
  5. הפכו את ההכנה של המטריצה למשימה משותפת. כולם צריכים להרגיש בנוח עם התוצאות.

שימוש נכון במטריצת RACI יפשט את הסנכרון ויפחית תקשורת מיותרת, יפתור בעיות של מי צריך לעשות מה, יתן תמונה ברורה של עומס וכתובת ברורה לכל משימה. אין ספק שגם שביעות הרצון של המעורבים בפרויקט תגדל.

כנראה שה- RACI לא יבטיח שהעבודה תתבצע…, אבל לפחות כל אחד יודע מה חלקו במערכה, וזו כבר התחלה טובה-

בהצלחה!

 

ולקינוח סרטון קצר שמסביר מה זה RACI

More
8274 2
גיוון והכלה בניהול פרויקטים
דצמבר 11 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: גיוון והכלה, מחזור חיי פרויקט, מימשקים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, צוות הפרויקט

גיוון והכלה בניהול פרויקטים

לאחרונה נכחתי בכנס מרתק בנושא גיוון והכלה של נירם גיתן בהובלת ניל"י גולדפיין האחת והיחידה , סוגיה שרלבנטית לארגונים רבים.

גיוון והכלה בניהול פרויקטים

http://www.freedigitalphotos.net/

מה הכוונה בגיוון (Diversity) והכלה (Inclusion)?

הכוונה ליכולת של ארגון להכיל מגוון רחב ככל האפשר של בני אדם המגיעים מאוכלוסיות ומתרבויות שונות. דרך גמישות מחשבה, פתיחות ויצירת הזדמנויות לכמה שיותר אנשים לנוע "פנימה" אל תוך הארגון.

הגיוון הוא השונות בין האנשים, בין אם מגדרית (גברים- נשים); תרבותית (מדינות, עדות); גילאית (צעירים- ותיקים, דור Y, דור בייבי בומרס); דתית (חילוני- דתי); לאום (יהודים- ערבים) וכד'.

ההכלה היא היכולת להגיע לשיתוף מלא של כל אדם בעשייה, מתוך כבוד והערכה ותוך שמירה על זכותו למיצוי עצמי, להזדמנות שווה ולהתקדמות.

גיוון והכלה מאפשרים לקבוצות וקהילות שונות להתקרב לזרם המרכזי של החברה, ליהנות מהמשאבים, לתרום את חלקם, לקחת חלק בתהליכי קבלת ההחלטות ולהיות שותפים לאחריות ולתוצאות.

(מבוסס על הנאמר באתר של שטראוס)

 

אז למה זה נהיה טרנדי וחשוב פתאום?

בעיקר משום שהעולם משתנה, קצב ההתפתחויות והתקדמות הטכנולוגיה מחייבים את הארגונים להתקדם, ומהר. האימרה הידועה שאומרת ש"מי שלא הולך קדימה- הולך אחורה" נכונה מתמיד.

בעולם כזה התחרות מחריפה והשוני והבידול מגיעים מהיצירתיות והמהירות שהארגון מציע ללקוחותיו. אלו קשורים לגורם האנושי בארגון.

סיבה נוספת היא שהשינויים הדמוגרפיים והגלובליזציה משנים הלכה למעשה את היצע העובדים שעומד לרשות הארגון לגייס.

שני הגורמים האלו יחד, הצורך בכח אדם יצירתי ומהיר, לצד שינוי היצע העובדים- מייצרים מצב שבו גיוון והכלה של עובדים בארגון הוא הכרחי. כדי להתאים עצמך אתה צריך חדשנות וכדי לחדש אתה צריך גיוון, ולכן שילוב מוחות ותרבויות הוא מחוייב המציאות.
ההנחה, שעומדת בבסיס התפיסה וכבר הוכחה במחקרים, היא שגיוון ושונות מייצרים נקודות מבט רבות, מנעד רעיונות רחב, ולכן פוטנציאל פתרונות ותוצאות טוב יותר.  אלו מאפשרים התמודדות טובה יותר עם השינויים תוך מציאת פתרונות יצירתיים ומהירים.

אם אתה רוצה לשנות, אתה צריך אנשים אחרים. שהרי אם תעבוד עם אותם אנשים תגיע לאותם מקומות… מזכיר את האמירה של אלברט איינשטיין ש- "אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות."

 

האם ואיך זה קשור לניהול פרויקטים?

לדעתי גיוון והכלה קשורים לכל אספקט ארגוני, לא כל שכן לניהול פרויקטים.

פרויקטים שמטרתם פיתוח מוצר, צמיחה עסקית, הבאת תוצאה ללקוח ועוד- אם הם לא ייעשו במהירות וביצירתיות- הם לא רלבנטיים.

כולנו מכירים את מילת המפתח של השנים האחרונות- חדשנות, שלא לדבר על מילת המפתח "המתחרה" בה – Time to market. עושה רושם שגיוון והכלה של האנשים שמאיישים את צוותי הפרויקט- יכולים לסייע בהשגת שני אלו.

אז האמת שעקרון של גיוון והכלה כבר מובנה בחלק מהמתודות של ניהול פרויקטים:

למשל סקרי הסיכונים בפרויקטים. כבר שנים רבות טוענים שהדרך הטובה ביותר לזהות סיכונים היא בטכניקה של סיעור מוחות שבה יש חשיבות רבה למוזמנים לישיבה, שכן ככל שהמוזמנים מגוונים יותר- כך יש סיכוי לחשוב ולזהות סיכונים רבים ושונים יותר.

טכניקה נוספת היא ה IPT (Integrated Product Team) לבניית צוותי חשיבה וקבלת החלטות בפרויקט. IPT הוא צוות האחראי לפיתוח מוצר או תהליך, שעל פי הגדרתו מורכב מקבוצת אנשים מולטידיספלינרית. המהות מאחורי הטכניקה היא הבנה שאנשים שונים הם בעלי נקודות מבט שונות, ולכן צוות כזה בהכרח יהיה אפקטיבי יותר בהעלאת רעיונות, מציאת פתרונות וכד'.

כלומר שהיישום של גיוון ציוותי בעולם הפרויקטלי לא רק שלא זר, אלא למעשה קיים שנים רבות.

גיוון מקצועי או גיוון אנושי?

ועל אף האמור לעיל, שמתי לב שהטכניקות שמניתי לעיל ואחרות, הן בעיקרן מבוססות על גיוון מקצועי, כלומר ממספר תפקידים. למשל, בפרויקט פיתוח מוצר טכנולוגי יהיו אלו אנשי חומרה, תוכנה, מכניקה, ייצור ועוד, ופחות על גיוון אנושי של גיל, מגדר, ארץ מוצא וכו'.

אז רפרפתי  ב"אלבום הפרויקטים" שלי מהשנים האחרונות, כדי למצוא דוגמאות לחדשנות ופתרונות יצירתיים שהגיעו מגיוון אנושי בצוות הפרויקט. האמת- זה לא היה טריויאלי ושאלתי גם חברים וקולגות למקצוע.

המקרה הנפוץ יותר הוא של בעיה שמי שפותר אותה הוא אדם ותיק ומנוסה שמשתמש בלקחים שהפיק ומקרה שקרה לו בעבר על מנת לפתור את המקרה הנוכחי. מאידך, יש את הבעיה שדווקא בה תקועים ופתרונות מהעבר כבר לא עוזרים, וכאן, הצעיר והחדש והלא מנוסה מגיע עם הראייה הרעננה שמוציאה את כולם מה"תקיעות".

דוגמא נוספת שמתבקשת בעולם הפרויקטלי בייחוד בהי טק היא גיוון תרבויות, לא רק של צוות ישראלי מרובה עדות, אלא בעיקר של צוותים גלובליים עם אנשים מהודו, ארה"ב, מזרח אירופה וכד'. אז נכון שפה כולם נזכרים בפאדיחות שקרו להם על רקע שונות בינתרבותית, אבל אין ספק שיש לזה גם יתרונות. רק לאחרונה לקחתי חלק בישיבת צוות פרויקט גלובלי לבניית מתודה ארגונית, וכשהגענו לשלב של מציאת שם קליט לשם של שלב בפרויקט מיד הפעלנו את האמריקאים בחבורה שמונו להיות naming committee שבה חברים רק דוברי אנגלית כשפת אם. מיד הרעיונות לשמות החלו לזרום בשפע

גיוון מסוג אחר שמאד רלבנטי בארצנו הוא נושא של דת ושילוב חרדים. באחד הפרויקטים נבנתה מערכת לניהול מערכי טיפול לאחת מקופות החולים. שילוב של בחורות חרדיות שעברו הסבה, איפשר הנגשת השירות לציבור החרדי, דבר שלא חשבו עליו בתכנון המקורי.

בקיצור- גיוון והכלה נראים רלבנטיים גם לעולם הפרויקטלי.

 

מה אני עושה עם זה?

ההמלצה המתבקשת היא לאייש את צוות הפרויקט שלך בכח אדם מגוון ככל הניתן: נשים, גברים, צעירים- מבוגרים, חילונים- דתיים וכד'.

לצערנו בדרך כלל איוש הפרויקט אינו בסמכותנו כמנהלי פרויקטים ואנו לא בוחרים עם מי לעבוד, אלא מקבלים צוות שהארגון ממנה עבורנו.

ובכל זאת- כשהעיקרון של גיוון והכלה מנחה אותנו, יש עדיין חופש פעולה בניהול הפרויקט לייצר גיוון במסגרת פעולות פרויקטליות שונות, כגון:

את מי אני מזמין לישיבת ההתנעה; עם מי אני  מתייעץ בשלב זיהוי הסיכונים; מי אני בוחר ל"צוות אדום" שיאתגר אותי עם תוכנית הפרויקט; איזה צוות אני בוחר כאשר צריך לפתור קונפליקט, לנתח בעיה או לעשות אנליזה לשינוי תכן שהוגש; מי ייקח חלק בפגישת Design Review וכן הלאה וכן הלאה.

 

במילים אחרות- יש ביכולתנו לייצר גיוון והכלה בפרויקטים שלנו, ועל ידי כך לשפר את התוצאות.

זה מתחיל במודעות וערנות לנושא, ואני מקווה שלפוסט הזה יהיה חלק ביצירת אותה מודעות.

 

גם לכם יש סיפורים על גיוון בפרויקטים שסייעו? שתפו אותנו.

 

בהצלחה!

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

 

More
3729 1
הכנות לחורף הגשום
נובמבר 26 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PPM, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, דשבורד, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, פורטפוליו פרויקטים, פרויקט

הכנות לחורף הגשום

דשבורד ניהולי לשיקוף סטטוס פרויקט

דשבורד ניהולי

http://www.freedigitalphotos.net/

החלום של כל מנהל, בכל דרג בארגון, הוא לפתוח את יום העבודה שלו בלחיצה על "כפתור קסם" שיציג לו מידע עדכני ומדויק, תמונת מצב של התחום אותו הוא מנהל. המידע יכול להגיע בצורת דשבורד או דוח. ההבדל המרכזי בניהם הוא שדשבורד, בהגדרותו, הוא תצוגה ויזואלית של המידע המסכם, לרוב בעמוד אחד, לעומת דוח שיכול להגיע בתצורות שונות כמו טבלה, מלל, גרפים שונים ועוד ללא הגבלת תכולה או עמודים.

בניהול של פרוטפליו מרובה פרויקטים, פשוט או מורכב ככל שהיה, דשבורד ("לוח מחוונים" בעברית) שכזה הופך לכלי ניהולי-קריטי לקבלת החלטות שונות כולל ניוד משאבים ותקציבים – בזמן אמת. מנהלים כיום מוצפים במבול של מידע, נתונים, מדדים המופקים ממערכות שונות, הצורך בריכוז המידע לדשבורד מנהלים, ימנע הצפת מידע ויאפשר לארגון להתמודד ביעילות ולנקז את מבול המידע לכדי "מרזב" מרכזי אחד. לעיתים, כשמערכות המידע הארגוניות עדיין אינן מאפשרות זאת באופן אוטומטי, איסוף מידע ידני וארגונו בצורת דשבורד, יתן מענה פרקטי לצורך.

הדשבורד (לוח המחוונים) נותן למנהלים עסקיים יתרונות רבים, כולל:

נראות: לוח המחוונים מאפשר למנהל חשיפה, נראות ותובנה לביצועי הארגון/המחלקה, תוך הצגת מדדי הצלחה מרכזיים (KPIs) אחריהם בחר לעקוב. הלוח מאפשר למנהל למקד את תשומת הלב לאזורים שדורשים את התערבותו.

 

שיפורים שוטפים. אחד הציטוטים המפורסמים ביותר של פיטר דרוקר הוא: "אם אתה לא יכול למדוד את זה, אתה לא יכול לשפר את זה." לוח מחוונים מאפשר מעקב אחר הביצועים ובחינת מגמת השיפור לאורך זמן.

 

חיסכון בזמן: מנהלים רבים מבלים אינספור שעות כניסה למערכות עסקיות ולהפעלת דוחות. לעומת זאת, לוח מחוונים מציג תוצאות העדכניות בכל רגע נתון מה שחוסך שעות עבודה יקרות.

 

בקרת תוצאות אל מול התכנון: הרבה מנהלים משקיעים זמן רב בביניית תכניות עבודה. אז זהו רק השלב הראשון להצלחה. השלב השני הוא לוודא עמידה בתכניות. לוח המחוונים עושה בדיוק את זה. מאפשר לבחון תכנית מול ביצוע ולהתריע על

חריגות – בין אם מוצדקות או לא.

 

שיפורים בביצועי העובדים: מניסיוננו בארגונים שונים, כשמנהלים משקיעים את הזמן לעקוב אחר ביצועי הפרויקטים, עוקבים אחר מגמות ומנתחים פערי ביצוע בפועל אל מול תכניות – מושג שיפור משמעותי.

 

איך בונים את ה"מרזב" הזה נכון?

מטרת הדשבורד בסופו של דבר היא לתרגם נתונים גולמיים למידע שימושי, קריא ומובן. בניגוד לדוח השופך נתונים רבים ומאפשר חקירת עומק ועיון בנתונים המוצגים, הדשבורד אמור לתת מענה מהיר וקריא. ככל שזמן גיבוש התובנות של המנהל מתקצר, כך הדשבורד אפקטיבי ויעיל.  יש שלושה כללי ברזל ליצירת דשבורד אפקטיבי:

  1. בחירת ערכים (KPIs) להצגה – בכדי שהדשבורד יהיה אפקטיבי, חשוב להגדיר את הערכים המדויקים אותם נרצה למדוד ולהציג בכדי להשיג שיפור ארגוני משמעותי. לא נוכל לעקוב אחר כל המדדים הארגוניים ולכן חשוב לדייק מהם אותם נקודות בדיקה (checkpoint) קריטיים שישקפו את המצב בצורה המיטבית.
  2. אלמנטים ויזואלים – שימוש באלמנטים ויזואליים כמו גרפים, טבלות, חלוקה לריבועים, צבעים, גדלים וצורות – מה שנדרש כדי למנף תפיסה חזותית. במקביל יש להמנע מעודף צבעים או גרפים מתוחכמים מידי שיסיחו את הדעת מהמסר המרכזי. לרוב שימוש בצבעי הרמזור המוכרים (אדום, צהוב ירוק) מאפשרים למקד את תשומת הלב לאזורים "האדומים" לקבלת התייחסות.
  3. Less is More (פחות זה יותר) – אם הוא אינו מתאים לדף אחד, הוא אינו לוח מחוונים, זהו דוח! מתן תמונה עסקית מלאה על עמוד אחד (בהנחה שזה משקף בבהירות את תמונת המצב) מאפשר הבנה מהירה של במידע. מחקרים קוגניטיביים עסקו בשאלה כיצד המוח האנושי מעבד מידע והוכיחו כי היכולת לדמיין את כל מקורות המידע הקשורים זה בזה מעצימה את הקלות והבהירות בהבנת המשמעות הכוללת של מידע המוגדר ביתר דיוק.

השימוש בלוחות המחוונים בכלל ולפרויקטים בפרט, ממשיך להתרחב וחשיבותו גדלה ככל שהארגון מתמקצע בניהול פרויקטים. אז כאשר הארגון לומד להציב לעצמו יעדים ברורים ומדידים, הדשבורד  הופך לכלי מרכזי בקבלת החלטות אסטרטגיות וטקטיות אפקטיביות לנוכח הלחצים התחרותיים הגלובליים ההולכים וגדלים.

בהצלחה!

כאן בשבילך, גילית סגל, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
5211 1
האם רבין ניהל סיכונים בארוע הזה?
נובמבר 12 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, בקרת פרוייקטים, בקרת פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

האם רבין ניהל סיכונים בארוע הזה?

 האם רבין ניהל סיכונים בארוע הזה?

האם רבין ניהל סיכונים כשנערך לביקור חשוב בהיותו מפקד בצה"ל?

 

למי שעוקב אחרי הפוסטים שלנו, זוכר את הפוסט על "מפגש הפיסגה" של אמא שלי עם בן גוריון, גולדה ורבין.

נזכרתי החודש שוב ב"מעלליה" של אימי בעקבות יום האזכרה לציון רצח רבין.

הפוסט הפעם יעסוק בארוע איזוטרי ואנקדוטי על רבין, שבסופו של יום קשור לניהול סיכונים, וזה הולך ככה:

בשנות ה60 אמא שלי היתה חיילת צעירה בצה"ל ושירתה כמנהלת לשכה של ראש אג"ם מבצעים דאז. מתוקף תפקידה עבדה ופעלה עם רמי מעלה, ולא פעם נערכה ואירגנה את המשרד לפגישות חשובות עם גורמים רבים ובכירים ביותר.

אחת הפגישות הללו נועדו להערך במשרד, ומארגן הארוע היה רבין ששירת אז כראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל.

אמא שלי היתה אחראית על "חבילת העבודה" של הכנת המשרד לאירוח. חבילת עבודה זו כללה בין השאר גם את שטיפת המשרד וניקיונו. רבין, לעומת זאת, בתור מנהל הפרויקט והאחראי הכללי לארוע, רצה לוודא שהמשרד יהיה מוכן בזמן וייצוגי מספיק לגודל הארוע. לכן הוא בחר להגיע למשרד יום לפני הארוע ולבדוק את מצבו. הגיוני.

אמא שלי במקביל לקחה גם היא את תפקידה ברצינות, כשהיא לא מיודעת על "מסדר המפקד" המיועד לה.

כך יצא שרבין הגיע בדיוק כשהיא סיימה לשטוף את המשרד ויצאה החוצה לשפוך את המים המלוכלכים מהדלי.

אתם כבר מנחשים מה קרה?….

סוף טוב הכל טוב- היא נשארה בתפקידה, רבין המשיך לקרוא לה "הילדה", והארוע עבר בהצלחה.

איך זה קשור לניהול סיכונים בפרויקט?

החשש של רבין שהמשרד לא יהיה ייצוגי ו/או נקי לקראת הפגישה החשובה הוא למעשה בשפת ניהול הסיכונים "ארוע סיכון" (Risk Event ). פרושו שיש סבירות שארוע בעל השלכות שליליות על הפרויקט יקרה.

מלבד לזהות את ארוע הסיכון, רבין גם כימת את ציון הסיכון בעודו מחשב סבירות שהסיכון יקרה (Probability) כפול חומרת המצב במידה והסיכון יקרה (Impact), והגיע למסקנה שהסיכון דורש את טיפולו.

הטיפול בו רבין בחר הוא למעשה תוכנית תגובה, Risk response, מסוג תוכנית מניעה. כלומר- אני  אנקוט בפעולה שמטרתה להקטין את הסבירות שהסיכון יתממש.

מהו סיכון שניוני?

אבל, יש גם מושג שנקרא "סיכון שניוני" Secondary Risk. פרושו סיכון שנובע באופן ישיר מיישום מענה לסיכון. כלומר, עצם ביצוע פעולת התגובה לטיפול בסיכון שאותר, יוצרת למעשה סיכון חדש, כזה שלא היה קודם, וקיים עכשיו כתוצאה מיישום תוכנית התגובה.

במקרה דנן, הטיפול שרבין בחר לממש כדי לתת מענה לחשש שהמשרד לא יהיה נקי- היה ללכת לבקר במשרד ולוודא את ניקיונו. בעצם הביקור שהוא יזם הוא למעשה יצר לעצמו סיכון חדש, שבעת הביקור הוא יחטוף מקלחת לא נעימה… וזה הסיכון השניוני. לא בטוח שרבין לקח את הסיכון השניוני הזה בחשבון…

כדי להשלים את התמונה של ניהול סיכונים בפרויקטים, נרחיב ונספר שיש גם סיכון שיורי Residual Risk שהוא סיכון שנותר לאחר שיושם מענה לסיכון. כלומר, אם סיכון היה בציון גבוה וטיפלתי בו באופן כלשהו כך שהסיכון ירד אך לא נעלם, הרי מה שנשאר ממנו הוא הסיכון השיורי (מהמילה "שארית"). במקרה הנ"ל, אם הסיכון המקורי היה החשש שהמשרד לא יהיה ייצוגי ו/או נקי לקראת הפגישה החשובה, הרי שאחרי שרבין ביקר במשרד יום לפני, ווידא שהוא נקי ומוכן, הסיכון הנ"ל ירד למינימום ולכן הוא סיכון שיורי בסיכון נמוך מאד עד אפסי.

עדכון למתודת ניהול הסיכונים

זה המקום לעדכן של פי גוף הידע בניהול פרויקטים הידוע בכינויו ה PMBOK, בגרסה מספר 6, שיצאה ממש לאחרונה בספטמבר, הוסיפו עוד אסטרטגיה למגוון  תוכניות התגובה האפשרויות.

כאמור לעיל, לאחר זיהוי של סיכון, ודירוג של רמת המסוכנות שלו, השלב הבא הוא לבחור תוכנית תגובה איך לטפל בו, בהתאם לרמת המסוכנות שלו.

עד לאחרונה מנו 4 אסטרטגיות אפשריות לתוכנית תגובה והן:

  • * הימנעות Avoid- פעולה כדי לסלק את האיום או כדי להגן על הפרויקט מפני השפעתו. לרוב היא כרוכה בשינוי תוכנית ניהול הפרויקט שמטרתו לסלק את האיום כליל.
  • * העברה Transfer- פעולה שמטרתה הסטה של השפעת האיום ואת האחריות למענה עליו לצד שלישי. העברת סיכון למעשה מוסרת לצד אחר את האחריות לניהול הסיכון. ההעברה אינה מבטלת את הסיכון וגם אין משמעותה התנערות מאחריות. היא תמיד כרוכה בתשלום פרמיית סיכון לצד השלישי שנוטל על עצמו את הסיכון. כדוגמת שימוש בביטוח בחשיפה לסיכון פיננסי.
  • * שיכוך Mitigate- פעולה כדי לצמצם את ההסתברות להתממשות הסיכון או את ההשפעה שלו. באופן הזה משככים וממזערים את עוצמת הסיכון (זו האסטרטגיה בה נקט רבין בסיפור שלפנינו)
  • * קבלה Accept- החלטה של מנהל הפרויקט והצוות להכיר בעצם קיומו של הסיכון ולא לנקוט בשום פעולה אלא אם הסיכון מתממש. אסטרטגיה זו מתאימה רק במקרים שבהם לא ניתן או לא כלכלי להתייחס לסיכון הספציפי בדרך אחרת.

אסטרטגיית תגובה חדשה- הסלמה

  • העדכון הוא כאמור הוספה של אסטרטגיה חמישית, מסוג הסלמה Escalate. כאשר צוות הפרויקט מסכים יחד עם ספונסר הפרויקט, שהאיום המדובר הוא מחוץ לתכולת הפרויקט או כאשר התגובה הנדרשת היא לא בסמכות מנהל הפרויקט. במקרה כזה הטיפול בסיכון מועבר גורם בכיר בארגון, מחוץ לצוות הפרויקט, שמקבל על עצמו את האחריות לסיכון (ברמת התוכנית או הפורטפוליו). סיכון זה לא מנוהל יותר במסגרת הפרויקט (להבדיל מאסטרטגיית "העברה"), על אף שיכול להישאר מתועד ברשימת הסיכונים של הפרויקט.

אז מה זה אומר?

בין אם נרצה ובין אם לא, כולנו מנהלים סיכונים כל הזמן, וכיוון שניהול סיכונים נכון תורם באופן כל כך משמעותי להגדלת סיכויי הצלחת הפרויקט- הרי שההמלצה החד משמעית היא להתחיל לנהל סיכונים בפרויקטים שלכם (אם לא עשיתם את זה עד עכשיו…).

 

בהצלחה!

עוד על ניהול סיכונים את/ה מוזמנים לקרוא בפוסט " מנהל פרויקט, האם אתה עוזר למנכ"ל שלך לישון טוב בלילה?"

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
2961 1
"מד דופק" לניהול פרויקטים בארגון מצליח
אוקטובר 29 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, יעדי פרויקט, מדדים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים, ספונסר

מה אני יכול לעשות כמנהל על מנת שאחוזי הצלחת הפרויקטים בארגון שלי יגדל?

אז קודם כל- הנתונים מעודדים, אחרי לא מעט שנים שאחוזי הפרויקטים המצליחים היו בירידה (מבלי להכנס כרגע מי מודד ולפי איזה קריטריונים…), הרי שלאחרונה אנחנו מתבשרים שהמגמה משתנה ואחוזי הפרויקטים המצליחים בעליה.

יתרה מכך, במחקר עדכני של PMI (עמותה גלובלית מקצועית בתחום ניהול פרויקטים שמקום מושבה בארה"ב) חולקו הארגונים לכאלו שמצליחים- "אלופים", Champions, ולכאלו שמצליחים פחות- "לא מתפקדים", Underperformers.

האלופים הוגדרו ככאלו ש 80% או יותר מהיוזמות והפרויקטים שהם מבצעים עומדים ביעדי התקציב, הלו"ז והשגת מטרותיהם, והם בעלי בשלות במימוש התועלות העיסקיות שלהם. בעוד אצל הלא מתפקדים מדובר ב 60% או פחות. (לינק למחקר 2017 של העמותה).

על מנת להבהיר, מדובר בכל פעולה שהארגון יוזם על מנת לממש את האסטרטגיה שלו ומטרותיו, ולהוביל לשינוי, גם אם לא נקראת בשם המפורש "פרויקט". אם אני בעל חברה להפקת ארועים, כל ארוע שאני מפיק הוא פרויקט; אם אני מוביל שינוי ארגוני ו/או אסטרטגי, יישום האסטרטגיה החדשה היא באמצעות ניהול פרויקט; אם אני מנהל יחידה שמפתחת מוצרים ללקוחות, כל פיתוח מוצר הוא פרויקט; ואם אני מוביל סטארטאפ כנראה שאני מנהל פרויקט…

resource: PMBOK6 by PMI, Sep 2017

אז איך אני יכול להתקדם ולהשתייך ל"אלופים"?

באמצעות מקצוענות בניהול פרויקטים, והקניית מיומנויות ניהול פרויקטים לעובדים שלי:

  • שפה, טכניקות ושיטות-

  • לאפשר להם להכיר את שפת ניהול הפרויקטים.
    הנושא הזה יחסית קל, ריכזו עבורנו הכל בספר מתודי אחד שנקרא "גוף הידע בניהול פרויקטים" (PMBOK). רק לאחרונה יצאה גרסה חדשה ומעודכנת עליה תוכלו לקרוא בפוסט הזה. אז שילחו אותם לקורסים שמקנים מיומנויות בניהול פרויקטים, כנסים דוגמת הכנסים של PMI הישראלית, ימי עיון ופורומים מקצועיים, וכד'.

 

  • כישורים רלבנטיים-

  • הכישורים הנדרשים בתחום פרויקטים הם לא מעטים ודורשים ורסטליות ויכולות רבות. "רשימת המכולת" של כישורים אלו נמצאת ב"משולש הכישורים בניהול פרויקטים ". פה זה כבר יותר מורכב כי דורש לא רק ידע, אלא גם התנהגות והתנהלות מסוימת, ואלו לא נלמדים ולא נרכשים ביום אחד. יתרה מכך- קשה לעיתים לרכוש אותם כי הם דורשים להשתנות, לאמץ שיטות חדשות ולהפטר מהרגלים ישנים. אז תעזרו בפונקציית משאבי אנוש שלכם כדי לאתר פערים בכישורי העובדים ולבנות להם תוכנית פיתוח מקצועי רלבנטית. ניתן לתת מענה לפערים אלו בתוך הארגון באמצעות יועצים ארגוניים, תוכנית מנטורשיפ וכד', או בעזרה מבחוץ באמצעות ליווי פרטני, קורסים וסדנאות, ועוד.

 

  • דפוסי פעולה נדרשים-

  • נמצאו מספר דפוסי פעולה שמאפשרים פרויקטים מצליחים:
  • עובדים הפועלים כשותף אסטרטגי בארגון שלהם

    • מקפידים להיות מעודכנים ולעמוד בקצב השינויים שקורים, אם זה מבחינת התקדמות טכנולוגית, השינויים בעולם העבודה, או הציפיות הגבוהות של הלקוחות בעידן של רשתות חברתיות ועדכון קבוע.
    • מתחברים ומחברים בין הפרויקט שלהם לספונסרים בארגון ולפונקציית ה-PMO, אם קיימת. הם מהווים מבחינתך, כמנהל שלהם, את הכתובת לפנות אליה בכל מה שקשור לפרויקט שלהם.
  • עובדים המחברים בין האסטרטגיה לפעולותיהם

    • הם מכירים את האסטרטגיה הארגונית ואיך הפרויקט שלהם רלבנטי אליה. זה אומר בין השאר שהם יודעים מה התועלת שהפרויקט שלהם מייצר לארגון.
    • מגדירים יחד איתך ועם הנהלת הארגון דרישות ברורות ומטרות מוגדרות ומדידות לפרויקט, כך שלכולם מסביב ברור מה עושים ולמה זה טוב.
  • עובדים המאמצים גישות גמישות

    • הם מכירים במציאות הדינאמית והמשתנה, ומגלים גמישות בדרך בה פועלים תוך התאמת הגישה של ניהול הפרויקט לצרכים משתנים אלו.

כמנהל אני יכול להגדיר לאנשיי דפוסי פעולה אלו כנדרשים ומוערכים על ידי, במסגרת שיחות עבודה, תיאום ציפיות ופגישות הערכת ביצועים תקופתיות.

שורה תחתונה

על מנת לתרום להצלחת הארגון שלי בהשגת מטרותיו, יישום האסטרטגיה שנקבעה, מימוש התועלות העיסקיות והשתייכות לקבוצת ה"אלופים"- עליי לקדם הבנה ושפה של ניהול פרויקטים.
כיוון שבידיי האחריות לעובדים שלי, ועליי מוטלת האחריות לביצועים שלהם- הקניית יכולות בניהול פרויקטים תתרום לכל הנוגעים בדבר.

פעולות נוספות לטיפוח ושימור מנהלי פרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה ניתן לקרוא בפוסט זה.

 

מאחלים לך הצלחה רבה בתהליך ההתמקצעות! כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
2665 1
מה הפעיל את הצ'קלקה?
אוקטובר 16 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, PMO, PPM, בקרת פרוייקטים, מדדים, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים

מה הפעיל את הצָ'קָלָקָה באבחון?

אתגרים בהטמעת תהליכים בניהול פרויקטים  - PMO

אתגרים בהטמעת תהליכים בניהול פרויקטים- PMO

הקניית שיטות עבודה בניהול פרויקטים כחלק מתפקידו של גוף ה-PMO

חלק מתפקידו של PMO   בארגונים רבים הוא לבנות מתודולוגיה מתאימה, כלומר שיטת עבודה ארגונית לניהול פרויקטים, שתאפשר לייעל ולטייב את העבודה תוך שהיא מאפשרת גמישות ושיקול דעת בהתאם לצרכים השונים של הפרויקטים המגוונים. המטרה היא מצוינות בניהול פרויקטים כתהליך סיסטמטי ועיקבי.

בנקודה הזו אנו בלידרה "נקראים לדגל" מעת לעת, כדי לסייע בידי הארגון (לקוח) וה- PMO ולבנות את המתודולוגיה  , או לסייע בהטמעתה במידה והיא כבר קיימת. כשזה קורה, אנחנו, כמו יועצים בתחומים רבים, מתחילים עם אבחון בארגון, על מנת להציף את הפערים בין הרצוי למצוי ולהציע תכנית לסגירת הפער. עד כאן זה עניין שבשגרה.

לאחרונה נכנסנו לארגון, גלובלי, לא גדול, והתבקשנו לאתר פערים בניהול פרויקטי יישום פתרונות ללקוח. יצאנו לדרך והתחלנו כמובן במי שעומד בראש התהליך – מחלקת ה-PMO. ככל ששמענו, ראינו והתרשמנו, קיים בארגון תהליך ניהול פרויקטים מסודר, מתועד ומתודי באתר הפנימי של הארגון. לכולם יש גישה, הכל כתוב ואין שאלה בסגנון של "מה עושים מתי" שאין לה מענה. לכל הדעות מרשים ומפתיע בהינתן שמדובר בארגון לא גדול, שצמח במהירות וממוקם בקדמת הטכנולוגיה.

אז מה לא עובד?- אחרי האופוריה הופעלה הנורה האדומה

בתהליך האבחון נפגשנו עם גורמים רבים, כולל מנהלי פרויקטים, חברי צוות, מנהלים בדרגות שונות ומפונקציות שונות. שאלנו שאלות רבות שמאפשרות לנו לאסוף חלקיקי פאזל קטנים לכדי תמונה היקפית אחת.

לאט לאט התבהר לנו (ויש לציין שלא במפתיע כי זה מאד נפוץ) כי קיים בארגון פער בין עצם קיומה של המתודה לבין השימוש בה. העובדה שיש שיטות, כלים וגלופות, עדיין לא מבטיחה הטמעה, יישום ושיטה מובנית כהרגלי עבודה של המשתמשים.

לפער הזה יש סיבות מגוונות, וחשוב להבין את מקור הסיבה כדי לדעת במה לקדם. אז התחלנו לחפור…

בפגישה עם קבוצה גלובלית של מנהלי הפרויקטים, שנערכה ביום השני של האבחון, אחרי שכבר כמה רכיבי פאזל התחילו להתקבץ בפינה אחת של התמונה, הכריז אחד מהם שסגנון העבודה של מנהלי הפרויקטים בארגון הוא ריאקטיבי באפון גורף. הם מגיבים ולא יוזמים. בשלב הזה, נדלקה נורה האדומה והחלטנו לחפור לעומק האמירה. בתחילה היה חשוב לברר אם זו תחושה בודדת או שכולם שותפים לה. מיד ובאופן מאוד נחרץ, הסכימו כולם. בשלב הזה הנורה האדומה כבר הבהבה כמו צָ'קָלָקָה של רכב חרום – או כמו שקבעה האקדמיה ללשון עברית – הצְפִירור הופעל (צְפִירור = הלחמה של צפירה ואור). הנורה המשיכה להבהב כשהסתבר שאין באמת תכנית עבודה ברורה לכל פרויקט, אין סיכומי פגישה ומעקב אחר משימות לביצוע והחלטות, אין ניהול סיכונים וחשיבה קדימה – והרי זו המהות של עבודה פרואקטיבית. היכולת ליזום, לתכנן ולעקוב אחר הביצוע עד לסיום הפרויקט.

הטמעה- האם הימצאות סטנדרט ומתודה הופכים את מנהל הפרויקטים לפרואקטיבי? 

תפקידו של מנהל פרויקטים מכל סוג ובכל ארגון הוא להוביל את הצוות שאחראי להשגת יעדי הפרויקט. המילה הובלה היא המשמעותית בהגדרה והיא עומדת בסתירה לסגנון מגיב, ריאקטיבי. כך אחד הגורמים שנמצאים בליבת ההצלחה של תפקיד מנהל פרויקטים, עלו לדיון.

אחת האמירות שנאלצנו להתמודד עימה היתה – אם יהיו למנהלי הפרויקטים גלופות מתאימות לסיכום פגישה, להכנת תכנית וכו' – מידת הפרואקטיביות שלהם תעלה. האמנם? האם חזרנו אחורה לדור שדוגל בלומר לעובד מה לעשות וזה ייעשה? איפה ההעצמה? איפה פשוט לומר לעובד מה מצפים ממנו כהצלחה התפקיד ולתת לו את החופש ליזום ולהביא תוצאות? האם נכון לנו כמנהלים לתת מתכונים לעובדים ולצפות מהם לפעול על פי המתכון במדויק?

אין ספק שכבודן של המתודות והגלופות נמצא במקומן וחשיבותן רבה לשימור תהליך עקבי, מתודי וכלל ארגוני. אך חשוב שלא נצפה מהן שיהפכו את מנהלי הפרויקטים למקצוענים בתחום. מנהל פרויקט פרואקטיבי יודע כיצד להשתמש בגלופה, מתי להשתמש בה ואיך למצות ממנה את התועלות שיקדמו אותו בהובלת הפרויקט. מניסיוננו מנהל פרויקט שרק ממלא את הגלופה כי כך התבקש, לא יקדם את הפרויקט לכדי הצלחה.

כלומר, שסיבה מרכזית לחוסר השימוש במתודה ולפער המתואר, היא התנהלות ריאקטיבית של מנהלי הפרויקטים. על מנת לשנות ולשפר את המצב ולאפשר הטמעה של המתודה, כדאי להתחיל בשינוי סגנון העבודה וההתנהלות של מנהלי הפרויקטים לפרואקטיביים יותר.

לסיכום

ככל שהתארך האבחון באותו ארגון, זיהינו להפתעתנו עוד ועוד סימפטומים ותופעות שסייעו לנו לגבש ממצאים ותכנית פעולה מתאימה. מכניסה כל כך מפתיעה שמשדרת סדר וארגון בכל פרויקט כולל לוח זמנים ותכנון מפורט, האבחון הציף מספר אזורים בהם הומלץ לארגון להתמקד ולסגור פערים. חשוב לציין שעם מנהלת PMO  נמרצת, איכותית ופרואקטיבית כמו שפגשנו, השמיים הם הגבול ולא רחוק היום שהארגון יתקרב לשם.  אל תחששו לחפש את אותה צ'קלקה בארגון. איתור נכון שלה עשוי לרמז על אחד הגורמים המעכבים את הצלחתו.

 

בהצלחה! גילית סגל, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
3006 0
מה התחדש בגרסת PMBOK החדשה?
ספטמבר 27 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMBOK6, PMI, PMO, PMP, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים

PMBOK6, גוף הידע בניהול פרויקטים בגרסתו החדשה

PMBOK6

PMBOK6 by PMI

השנה העברית החדשה, שמסמלת התחלות חדשות, הביאה לנו במקרה לגמרי גם גרסה חדשה של גוף הידע הבינלאומי בניהול פרויקטים (על אף שבוועדה הפעם היתה גם נציגות ישראלית וזה מרשים כשלעצמו).

למי שלא מכיר, ספר ה- (PMBOK) Project Management Body Of Knowledge , ובעברית- גוף הידע בניהול פרויקטים,  נודע גם בכינויו "התנ"ך בניהול פרויקטים" ומכיל את כל ההגדרות, מינוחים, תהליכים וטכניקות הנדרשים לניהול הפרויקט. הספר הוא מטעם Project Management Institute (PMI), העמותה העולמית לניהול פרויקטים, ששוקדת על עדכונו והפצתו מידי מספר שנים.

הספר התעדכן עכשיו כדי לשקף את ההתפתחויות והשינויים בעולם ובסביבת הפרויקטים מאז הגרסה הקודמת שיצאה ב – 2013. בנוסף, כיוון שגוף הידע מהווה גם סטנדרט העומד בדרישות ה ANZI האמריקאי (מכון התקנים האמריקאי), הריהו מחויב בעדכון אחת לחמש שנים לפחות.

אז מה התחדש בורסיה הנוכחית?

האמת שכמי שמכירה את הספר על בוריו, גם כסגנית נשיא ב PMI ישראל,  וגם כמי שמלמדת אותו לבחינות ההסמכה של ה- PMP, הופתעתי מהיקף השינויים ביחס לגרסאות קודמות. מדובר בכמה שינויים עקרוניים תפיסתיים-

אג'יליות

לראשונה ב-PMI יש התייחסות איך ליישם את התפיסה של ניהול פרויקטים בסביבה משתנה/ אג'ילית, ובאופן כללי איך להתאים את המתודולוגיה לאילוצי הארגון, הסביבה וסוגי הפרויקטים. פרק שלם מבין הפרקים הפותחים, מתייחס לסביבת העבודה וההשפעות הפנימיות והחיצוניות לפרויקט. כמו כן כל תחום ידע מיוצג גם בפרויקטים שמנוהלים באופן איטרטיבי או אג'ילי. יתרה מכך, ספר ה- PMBOK פורסם בשילוב וביחד עם ה- Agile Practice Guide.

דגש על אסטרטגיה וידע עסקי

בחלק הפותח ניתן דגש לחיבור בין פרויקטים לאסטרטגיית הארגון והצד העסקי . אני חייבת לציין שאני אישית מאד מתחברת לנושא הזה שקשור לניהול פורטפוליו פרויקטים. זהו מניסיוני אחד המקומות שבהם PMO יכול לחולל שנוי ולייצר ערך מוסף גבוה לארגון. למשל כאשר צריך לתעדף פרויקטים, או כאשר יש מצוקת משאבים ונדרשת הסטה שלהם מפרויקט חשוב פחות לפרויקט חשוב יותר וכד'. המלצות לפעולות מסוג זה צריכות להנתן בהתבסס על ההבנה מהי אסטרטגיית הארגון ובאיזה אופן כל פרויקט תורם לה.

מבחינת מנהל הפרויקט המסר הוא להכיר, להבין ולהתייחס לפאן העסקי של הפרויקט. גם אם מנהל הפרויקט לא יצר ואינו אחראי לתוכנית העסקית שמצדיקה את מימושו של הפרויקט, הרי שבתור האיש האמון על העשייה והיצירה של התוצר או התוצאה- הוא/היא חייבים להכיר ולתת את הדעת על התועלת העיסקית שתצמח לארגון מהפרויקט. הבנה זו משפיעה על קבלת החלטות בפרויקט ומאפשרת למשל הצפה של סיכונים רלבנטיים להנהלה, כאלו שמסכנים את מיקסום התועלת מהפרויקט. שני מסמכים ספציפיים שרלבנטיים להבנה הזו הם: Business case, Benefit Realization Plan.

תפקידו של מנהל הפרויקט כמנהיג צוות הפרויקט

התייחסות נוספת ומשמעותית, ואולי החידוש המרגש ביותר, הוא פרק שלם וחדש על תפקיד מנהל הפרויקט. כידוע PMI  פרסמה לא מכבר את משולש הכישורים למנהל הפרויקט, וכעת היא מקדישה לנושא פרק שלם בספר החדש המתאר איך מנהל פרויקט יכול להוביל פרויקט באפקטיביות. ההרחבה היא בתחום המנהיגות, Leadership .
הפרק כולל תיאור תפקיד של מנהל פרויקט והשוואתו למנצח על תזמורת, התיחסות למעגל ההשפעה של מנהל פרויקט על בעלי ענין, וכאמור ציון משולש הכישורים תוך הרחבה על ההבדל בין ניהול למנהיגות, התייחסות לכח ארגוני ופוליטיקה, והסבר מפורט על משמעות האינטגרציה שמנהל פרויקט עושה ברמות השונות.

תחומי הידע, Knowledge Area

גם בעשרת תחומי הידע יש עדכונים. אמנם לא נוסף תחום ידע חדש אך שמות שונו כדי לחדד נושאים מסוימים, ותהליכים התווספו בהתאם לפרקטיקה המשתנה.

ניהול אינטגרציה- התווסף תהליך חדש שנקרא Manage Project Knowledge, שנותן את המקום החשוב כל כך, שהיה חסר עד כה, להפקת הלקחים ויישומם מפרויקט לפרויקט.

ניהול תכולה- יש התייחסות לממשק ולקשר בין מנהל הפרויקט ל- Business Analyst. PMI הוציאה לאחרונה את ה- Business Analysis Practice Guide וכעת היא מחברת ומתארת את המימשק בין שני התפקידים.

ניהול זמן- שינה שם והפך ל- Project Schedule Management. אולי עכשיו יהיה פחות בלבול בין "ניהול זמן"= איך אני קם בבוקר ומארגן את זמני על מנת להספיק את כל משימות היום, לבין "ניהול לו"ז"= שהוא לוח הזמנים של הפרויקט על שלל המשימות, אבני הדרך וחבילות העבודה שיש לממש.

ניהול איכות- Quality Assurance הוא ברוב המקומות מחלקה נפרדת וייעודית בארגון ולא חלק מהפרויקט, ולכן התהליך נקרא עכשיו Manage Quality  , שהוא כן חלק מתפקידו של מנהל הפרויקט, שאחראי על איכות הפרויקט אותו הוא מנהל.

ניהול משאבי כח אדם- שינה שם והפך ל- Project Resource Management כדי לכלול את כלל המשאבים של הפרויקט ולא רק כח האדם.

ניהול תקשורת- נעשתה אבחנה בין Communication שמתייחס לפעולת התקשורת בפרויקט, לבין Communications שמתייחס לתוצרי התקשורת: דהיינו מסמכים, ניירות, דו"חות ועוד.

ניהול סיכונים- בתחום ידע זה חלו כמה וכמה שינויים: התווסף תהליך חדש של Implement Risk Responses שבה ללמדנו שלתכנן סיכונים זה טוב וחשוב אבל לא מספיק וצריך גם ליישם את כל תוכניות התגובה היפות שכתבנו.

בנוסף, התווספה אסטרטגיית תגובה לארבע שהיו, והיא escalate. כלומר, להסלים ולהציף סיכונים משמעותיים ושאינם בשליטה של מנהל הפרויקט, להיררכיה גבוהה יותר שאמורה לטפל בהם.

ניהול רכש- הפרק עבר מטמורפוזה ושינוי כללי, והוא כעת בראייה יותר גלובלית.

ניהול בעלי ענין- מתייחס כעת פחות לניהול בעלי העניין ויותר ל- engagement, שכן פעמים רבות אי אפשר לשלוט בבעלי העניין אבל בהחלט ניתן להחליט איך מערבים אותם בפרויקט.

 

בנוסף, נושא ה- ITTO, כלומר Inputs, Tools &Technique, Outputs , נעשה פשוט יותר כאשר מסמכים דומים קובצו תחת כותרות משותפת. למשל- Project Management Plan שמהווה אינפוט אחד ומכיל בתוכו תוכנית לניהול לוח זמנים, תוכנית לניהול תכולה, הערכת עלויות ועוד.

 

שינויים אלו מתוארים בחלקם גם בוידאו באתר PMI.

 

איך זה משפיע על ההסמכה?

מי שכבר מוסמך PMP- זה לא באמת משפיע. מה שכן, כדאי להכיר, להתענין וליישם על מנת להיות רלבנטיים. ניתן לקרוא וללמוד על השינויים ולדווח על לימודים אלו לטובת נקודות PDU.

מי שרוצה להיות מוסמך PMP- השינוי ישפיע החל מ- 2018 אז תשתנה בחינת ההסמכה באופן שישקף את השינויים בספר. (זוהי תזכורת לכל תלמידיי בקורסי הכנה ל-PMP, שלמדנו עד כה את הספר בגרסה 5, לרוץ ולהבחן לפני השינויים… )

ולסיום

כמי שמאמינה שכל אחד צריך להיות עם אצבע על הדופק ולדאוג לפיתוח האישי והמקצועי שלו, הרי שחידושים בתחום הם סימן טוב לדינמיות ורלבנטיות. ולכן בהחלט הזדמנות טובה עבורנו אנשי המקצוע בניהול פרויקטים, לסמן לעצמנו מטרה לשנה החדשה ללמוד ולהתעדכן בשינויים אלו, בין אם באמצעות קורסים ובין אם באמצעים אחרים.

 

בהצלחה! גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

 

More
5127 1
שנה חדשה, פרויקט חדש, סטארט אפ
ספטמבר 20 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים, סטארטאפ, פרויקט

ראש השנה, זמן להתחלות חדשות

סטארט אפ בראש השנה

http://www.freedigitalphotos.net/

שנה חדשה מתחילה

ראש שנה הוא זמן מצוין להתחלות חדשות. מה יותר מסמל התחלה חדשה מחברת סטארטאפ, או חברת הזנק, חדשה? ההתרגשות האדירה הנובעת מיצירת דבר חדש והגשמת חלום, מהולה בתחושה של יזמות וחדשנות תודות לסיפורי הצלחה של חברות ישראליות אשר הצליחו וביצעו אקזיט בסכומי עתק . רבים שואפים להקים חברת סטארט אפ, אך לא תמיד יודעים במה הדבר כרוך.

לאחרונה פגשנו מספר חברות סטארט-אפ המתמודדות עם האתגר של הבאת מוצר או שרות לשוק. כל אחת נמצאת בשלב אחר במחזור החיים שלה אך רובן ככולם פועלות במודל זריז ורזה. חלקן עושות זאת מבחירה וחלקן עושות זאת מכורח המציאות. ניסינו לבדוק את מידת הצורך של ארגונים אלו בניהול פרויקטים הנתפס לעיתים כמשימה שמתאימה לארגונים גדולים, מורכבים, בירוקרטיים.

אתגרים של סטארט-אפים

בשיחות ומפגשים שערכנו, ראינו שלושה אתגרים מרכזיים שעולים וחוזרים:

  • הגדרת ערך עסקי חד וברור של הפרויקט ללקוח: היכולת לנסח באופן קצר וממצה את "מסר המעלית" ולענות בקצרה לשאלה "מה אנחנו עושים כאן?" או במילים אחרות "לשם מה התכנסנו?". לא במונחי פונקציונאליות ולא במונחים טכנולוגים אלא פשוט במונחי תועלת וערך ללקוח.
  • תיעדוף המשימות בפרויקט: היכולת להגדיר מהן המשימות ומה התעדוף בינהן. ארגונים שטוחים בדרך כלל לא נותנים למישהו ספציפי את הסמכות להחליט בבירור מה צריך לעשות קודם. מאחר וצוותי סטארט-אפ רבים נוצרים מקבוצת עמיתים, הם כמעט ולא יגידו זה לזה "לא" כדי להימנע מקונפליקט וכתוצאה מכך לא יהיה תאום בתיעדופים.
  • היקף העבודה בפרויקט: מה שמתחיל כרעיון ממוקד היטב למוצר או שרות יכול להפוך בקלות למפלצת בעלת תכונות רבות ומגוונות עם פונקציונאליות גדולה בהרבה ממה שהלקוח דימיין שאי פעם יצטרך.

ולמה ניהול פרויקטים קשור לסיפור?

מניסיוננו, הפתרון לאתגרים הללו בא למעשה מן השומר הותיק והטוב: ניהול פרויקטים: הגדרה ברורה של הצורך וההצדקה העיסקית, קביעת יעדים להשגה ומדדים למדידה, בחינת חלופות לפתרון, תכנון ובניית משימות ותעדופן על ציר זמן ((Backlog, חלוקת אחריות וקביעת בעלי תפקידים, ניהול סיכונים ועוד, תוך שמירה על גמישות. ומעל לכל דמות אחראית שמנווטת, ממקדת ומוודאה התקדמות לקראת המטרה.
לרוב סטארט-אפ לא יכול להרשות לעצמו להעסיק מנהל פרויקטים מקצועי במשרה מלאה. במקרים רבים נמצא מנכ"ל, מנהל פיתוח או חבר צוות אחר, מנוסה ומיומן בעקרונות הבסיסיים של ניהול פרויקטים שמשמש בפועל כמנהל פרויקטים של הצוות. ללא קשר באיזו גישה לניהול פרויקטים בחרו מסורתית waterfall או אג'ילית חדשנית. תמיד יימצא בעל תפקיד כלשהו שישמש כפרויקטור בפועל. יהיה זה מנהל פרויקט,  Product Owner ו/או Scrum Master מישהו יקח על עצמו את התפקיד שמקשר בין כל החלקים הנעים, שומר על מסגרת ופוקוס של כל חברי הצוות ומקבל החלטה לגבי מה חשוב יותר ממה. בעיקר מוודא שכולם נעים לקראת מטרה משותפת ולא מושכים לכיוונים שונים.

מנהל פרויקט בסטארט-אפ

מיומנויות ניהול פרויקטים מביאות בהירות, מיקוד ומבנה הנחוץ מאוד לתהליך הקמת הסטארטאפ. המצאות של מנהל הפרויקט "בפועל" מסייע להבהיר מטרות, לתעדף משימות ולהילחם בהיקף עבודה היוצא מכלל שליטה – שלושה דברים שכמעט כל סטארטאפ יכול להפיק תועלת מהם. ניהול פרויקטים משמש מעין מצפן עבור חברת סטארט-אפ ומאפשר לה לקדם את המטרות שלה בזריזות.

האם המסקנה המתבקשת היא שצריך להתחיל לחפור בלינקדאין כדי למצוא חדש במשרה מלאה מנהל הפרויקט? ברור שלא. אבל בעוד הפוזיציה עצמה עשויה לא להיות חיונית, הכישורים והטכניקות ממש כן. ישנן מספר דרכים שבהן ניתן לשלב ניהול הפרויקטים בסטארטאפ מבלי לשכור חבר צוות חדש:

  • בחירת מוביל: למרות שכולנו אוהבים את הרעיון של דמוקרטיה בארגונים קטנים, במציאות, זה מודל לא מאוד יעיל. ולכן ההמלצה היא לייעד מישהו בצוות – לעתים המנכ"ל, או מנהל פיתוח, אך לא תמיד – לשמש מנהל פרויקט בפועל עם סמכויות לתעדף משימות בתוך הצוותים וביניהם.
  • הכשרת חבר צוות: בחירת חבר צוות אחד והכשרתו כמנהל פרויקטים. רכישת מיומנות מתאימה לתוך תמהיל המיומנויות הקיים בצוות, תחזק את היכולת לנוע באופן מוכוון לעבר המטרה.

לסיכום

ארגונים מובנים יתר על המידה נכשלים לעיתים בגלל חוסר זריזות וקיבעון מחשבתי. לעומתם, ארגונים שטוחים וקטנים עלולים להיכשל כתוצאה מהעדר בהירות ומיקוד. בחירת מנהל פרוייקט בפועל ושילוב עקרונות בסיסיים בניהול הפרויקטים היא אסטרטגיה שמגנה על הארגון מפני "ניפוח" התכולה, מבהירה סדרי עדיפויות ארגוניים ומוודאת שהארגון נע בכיוון שתכננו מלכתחילה. ניהול פרויקטים לא סותר אג'יליות, זריזות ושינויי כיוון כמו שקורים תכופות בסטארט אפים, אלא תומך בהם שכן גם הם צריכים להיות מנוהלים ומבוקרים.  בתנאים שכאלו, ההצלחה קרובה מתמיד.

אז שתהיה לכולנו שנה טובה וחג שמח, ולחיי פרויקטים מוצלחים וארגונים משגשגים,

גילית סגל, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

More
3495 0
האם הרובוטים יחליפו את מנהלי הפרויקטים?
אוגוסט 14 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMI, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים

האם הרובוטים יחליפו את מנהלי פרויקטים?

 

גם אתם קוראים את הכתבות והידיעות שמדברות על הרובוטים שמחליפים אנשים? על אוטומציה שמייתרת עבודה אנושית? על מקצועות שנעלמים בקצב מסחרר ולעומתם תפקידים חדשים שלא ניתן היה לדמיין לפני כמה שנים?

קריירה בניהול פרויקטים?

 

אז איפה מנהלי הפרויקטים ביחס לכל הדינמיקה התוססת הזו?

דעתי האישית כבר מזה זמן מה, שאין למהפכה הזו השלכה ישירה על מנהלי הפרויקטים בתפקידם בזמן הקרוב. במובן שאין למנהל הפרויקט תחליף, שהרי העבודה היא רבגונית, ייחודית וחד פעמית ולכן לא ניתן או משתלם למכן אותה.

אין פרויקט אחד דומה למשנהו ולכן כל פרויקט דורש שימוש במיומנויות ניהול פרויקטים באופן קצת שונה. ההתמקצעות בתחום מאפשרת את הגמישות הזו. קשת כישורים רחבה מאפשרת למנהל הפרויקט להתאים את אופן הניהול וההתנהלות שלו למאפייני וצרכי הפרויקט.
ויותר מכך, ניהול פרויקט בסופו של דבר הוא ניהול של אנשים  (People to People), תחושות, רגשות, פרסונות, ניהול בעלי ענין ועוד, ולכן מקצוע שכאן כדי להישאר, לפחות לשנים הקרובות.

 

לשמחתי מחקר של  PMI נותן תוקף לאמירה בדבר מקומם של מנהלי פרויקטים, ואף מגדיר במספרים כמה ואיפה צריך.

במחקר שפורסם לאחרונה ונקרא " Project Management Job Growth and Talent Gap", נקבע בצורה חותכת שלא רק שהמקצוע לא נעלם, נהפוך הוא, הפער בין הצורך של מעסיקים במנהלי פרויקטים מיומנים לבין הזמינות של כאלו בשוק- רק מתרחב.

זה המשך של תופעה שנחשפה במחקרים דומים שהתקיימו ב 2008 ו- 2012.

ביקוש לתפקידים הדורשים מיומנויות ניהול פרויקטים

הסיבות לגדילה בביקוש למנהלי פרויקטים (הכוונה לתפקידים שבאופן מלא או חלקי דורשים אחריות של הובלת פרויקט, ולאו דווקא תפקיד פורמלי של מנהל פרויקט בארגון) על פי המחקר הן:

  1.  גידול דרמטי במשרות שדורשות מיומנויות בעלות אורינטציה של ניהול פרויקט. הכלכלה הגלובלית היא מרובת פרויקטים, ותעשיות שמסורתית היו פחות פרויקטליות הופכות גם כן לכאלו, דוגמת תחום הבריאות, הפרסום וה Professional Services
  2. סיבה נוספת היא שחיקה ומנהלי פרויקטים שפורשים ממעגל העבודה ומפנים מקום לחדשים
  3. ביקוש הולך וגדל בכלכלות צומחות, בייחוד בסין והודו

 

הקביעה היא שעד 2027 מעסיקים יזדקקו ל87.7  מיליון אינדיבידואלים שעובדים בתפקידים בעלי אורינטציה של ניהול פרויקטים. באיור מטה רואים את הסקטורים המובילים בביקוש.

נתונים על ביקוש מנהלי פרויקט

סקטורים מובילים בביקוש למנהלי פרויקטים

הטענה היא, שהביקוש העולמי לעובדים עם מיומנויות בעלות אורינטציה של ניהול פרויקטים, גדל מהר יותר מביקוש למקצועות אחרים. כל משימה בעלת יעדים, זמן מוגבל, ותכתיבים של אילוצים- דורשת יכולות של יישום, תכנון ומעקב. על כן מיומנויות ניהול פרויקטים הפכו למבוקשות כל כך. בניגוד לתחומים אחרים בהם ניתן למכן, להכניס רובוטים/ בינה מלאכותית ו/או אוטומציה, הובלה של פרויקטים אינה חוזרת על עצמה, כוללת היבטים ייחודיים וחדשניים, ראשוניים וחד פעמיים- ולכן, לפחות נכון להיום, לא ניתן וגם לא כלכלי למכן אותה.

ההערכה היא שבכל שנה מעכשיו עד 2027 יהיו 2.2 מיליון משרות חדשות באוריינטציה של ניהול פרויקטים.

כיוון שיש פער, ואין מספיק כאלו, זה מייצר פוטנציאל הפסד של 207.9 מיליון דולר  GDP  (תוצר מקומי גולמי, תמ"ג) ב11 הארצות שלקחו חלק במחקר. באיור להלן רואים את חלוקת התמ"ג שבסיכון לפי ארצות שהשתתפו במחקר.

תמ"ג בסיכון בחלוקה לפי ארצות

תמ"ג בסיכון בחלוקה לפי ארצות

קריירה בניהול פרויקטים

אז מה זה אומר?

שהזדמנויות הקריירה נוקשות בדלת!

ולענין השאלה בכותרת, האם הרובוטים עומדים להחליף את מנהלי הפרויקטים?- כנראה שלא, לפחות עד 2027 הרובוטים לא יחליפו את מנהלי הפרויקטים. נהפוך הוא.

אמנם ישראל אינה נכללת במחקר, יחד עם זאת אין סיבה להניח שהמצב אצלנו שונה.

אז אם גם אצלכם בארגון מורגש מחסור במיומנויות של ניהול פרויקטים, ויש צורך בהתמקצעות של מנהלי פרויקטים- אנחנו יכולים לעזור לכם.

לקריאת הדו"ח המלא של PMI-  לחץ על הלינק.

 

להשתמע בפוסט הבא,

גלית יסקרביץ-טיץ

נ.ב.- אם אתה רוצה להיות הראשון שמקבל עדכונים, אתה מוזמן להרשם לניוזלטר באתר.

More
2755 2
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 6
  • 7
  • 8
  • 9

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English

מאמרים מומלצים

  • מה זה PMO?
  • ניהול פורטפוליו פרויקטים – למה?
  • טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה
  • מנהל פרויקט- יש לך ספונסר?
  • English

קטגוריות נפוצות

  • ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים
  • הצצה לפרויקט
  • ללא קטגוריה
  • מאמרים
  • קצרצרון

פוסטים אחרונים

  • מה למדתי מאבא על ניהול עסק עצמאי
  • פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה
  • PMO בחברת מדיקל- איך זה נראה?
  • האם פרויקט בראשית הצליח?
  • רשמים מהכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2019

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English
Copyright © 2014 Leadera. All Rights Reserved.

ייעוץ ואסטרטגיה דיגיטלית – מיכאל פינגרוט | מיתוג ועיצוב – Nylon | פיתוח - Shmi Go La mobile