info@leadera.co.il 077-3008614
  • דף הבית
  • אודות
  • הפתרונות שלנו
    • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
    • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
    • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
    • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
    • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • הלקוחות שלנו
  • לקוחות ממליצים
  • בלוג
  • צור קשר
  • עברית
  • English

ענווה בניהול פרויקטים?

HomeTag "קורסים בניהול פרויקטים"
ענווה בניהול פרויקטים?
דצמבר 16 2018 Galit קצרצרון 0 comments Tags: מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מנהל פרויקטים, מנהלי פרויקטים, מערכות מידע, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים

מישהו עוד זוכר את התכונה ענווה? עוד מעולמו של מנהל פרויקט

 

בלידרה אנחנו מעבירים המון קורסים והכשרות ללקוחות, במגוון ארגונים, תחומים ואוכלוסיות.

ולכל קורס יש גם סיום קורס . קורסים שמסתיימים, מבחינתי כמנחה או מנחה מלווה, זה תענוג: תובנות שמחלחלות, סיכומים מעוררי מחשבה, החלטות לגבי ההמשך. למעשה זה התוצר והתוצאה של מה שסיפקנו ללקוח שלנו.

בכל סיכום קורס כזה אני שמחה לגלות, שמעבר ללומדים שמועשרים ומתפתחים מקצועית, גם אני מקבלת משהו לעצמי, רעיון או הבנה שמתחדדת ומפקסת. בפוסט "ברבור, סרטן וזאב מים" שיתפתי במשל של קרילוב שלמדתי מאחד ממשתתפי הקורס, והתרגשתי לראות איך בעניינים שבין בני אדם- גם נמשלים מהמאה ה-18 עדיין רלבנטיים…

בקורס שהסתיים לאחרונה, בקרב קבוצה של מערכות מידע, קיימנו דיון עם המנמ"ר (מנהל מערכות מידע של הארגון ומנהל הקבוצה הלומדת) מה נדרש מבחינתם על מנת ליישם את הטכניקות לניהול פרויקטים שנלמדו בקורס.

התפתח דיון ער לגבי היכולת של מנהל הפרויקט ליישם את הטכניקות שלמד כתלות בסמכות שלו בארגון. כיוון שגם בארגון זה, כמו בארגונים רבים כיום במשק, למנהל פרויקט ניתנת האחריות לתוצאות הפרויקט, אך לאו דווקא הסמכות הניהולית- הדיון, כצפוי, לא היה פשוט:

האם הסמכות היא תולדה של התרבות הארגונית? ואולי האתגר נעוץ בכך שמנהל פרויקט במערכות מידע עומד מול הלקוח העסקי שלו בתוך הארגון ולאו דווקא מול המשתמש הסופי? ואולי אם היה עומד מול מנהל הפרויקט מטעם מערכות מידע, מנהל פרויקט מטעם הלקוח הפנים-ארגוני זה היה פשוט יותר? ומי בכלל כלול ב"צוות הפרויקט" בארגון? ומה לגבי קבלן המשנה שמבצע את העבודה והופך את מנהל הפרויקט במערכות מידע לסוג של "מתווך" בין הקבלן ללקוח?

שאלות רבות וטובות (שהאמת היא שהן רלבנטיות כמעט לכל ארגון)  ולכן הוחלט להקדיש להן מחשבה ולנסות לייצר הסדרה על מנת לאפשר למנהל הפרויקט, אם לא תשובות פשוטות (שלא קיימות…), אז לפחות סנכרון לגבי מה מצופה ממנו.

בשלב הזה העיר המנמ"ר שמבחינתו הדרך הטובה ביותר לנהל את הפרויקט ולהתמודד עם האתגר של ניהול ללא סמכות קשורה לענווה!

אתר גודי'ז

https://www.goodiz.tv/ramon-crater-roundtrip/

הוא סיפר שבקריירה העניפה שלו, כל הפרויקטים המוצלחים בהם נתקל נוהלו, על ידי מנהלי פרויקטים ענווים.
שהרי על מנת לתכלל, להוביל, להצליח להביא את כולם לשולחן הדיונים, לנהל את הדיון  אבל לאפשר לכל אחד לקבל את ההחלטות בתחום התמחותו- את זה אי אפשר לעשות ללא ענווה, צניעות.

השתרר שקט בחדר…

כולם פתאום היו עסוקים בלבדוק מה דעתם ביחס לאמירה הזו, שלא לאמר לבחון את עצמם ואת העמידה שלהם במאפיין המדובר.

גם אני מצאתי את עצמי סוקרת את עצמי, פרויקטים שונים, ובעיקר מנהלי פרויקטים בהם נתקלתי ועבדתי במהלך 20 פלוס שנותיי בתחום, וואללה- אני מסכימה עם המנמ"ר.

נכון שבדרך כלל מתיחסים ל"אגו", או יותר נכון לאמר "נטול אגו", מאשר לתכונה "ענווה", אבל זה זה.

אז הלכתי ובדקתי את הפירוש בוויקפדיה:

"עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא תכונת נפש או רגש שבו האדם מחשיב עצמו כשווה בין שווים, ואינו מרגיש כחשוב ונישא מאחרים מכל סיבה שתהיה. מי שיודע את ערכו ומכיר בכישוריו היתרים, אך לא שם את עצמו במרכז, ולא מבקש לעצמו תהילה וכבוד מהעולם, אלא מבקש לעשות את המעשים הראויים והרצויים.

בדתות ובחברות רבות נחשבת תכונה זו לתכונה חיובית ונעלה, שרק רמי המעלה הצליחו להקנות לעצמם, והיא קרובה לתכונת הצניעות, שבה האדם מצניע את כישוריו ומעשיו הטובים ואינו מבליט את עצמו. תכונת הענווה היא מידה ממוצעת שבין השפלות לגאווה ויהירות."

 

לדעתי זה רלבנטי עוד יותר במקרים בהם מנהל הפרויקט עוסק בתחום שהוא לא מעולם התוכן שלו, בין אם בפרויקטים מולטי דיספלינריים שבהכרח מתכללים תחומים רבים ומנהל פרויקט אחד מן הסתם צמח בתחום תוכן מסוים אחד, ובין אם מישהו שקיבל משימת הובלת פרויקט חדשה שלא בתחום שלו. כך או כך, מוצא את עצמו מנהל הפרויקט מתעסק בנושאים שהוא לא מומחה בהם. במקרים כאלו, אדם ללא ענווה יקטין משמעותית את סיכוייו להצליח בהובלת הפרויקט. ענווה מאפשרת לשאול שאלות ולהיות קשוב לתשובות, וזה מקדם את ההצלחה.

אז אני השתכנעתי, ומה אתם אומרים?

הנה עוד קורס שהסתיים והשאיר גם אותי עם תובנות, ובשאיפה גם את משתתפי הקורס

 

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

More
2476 0
ברבור, סרטן וזאב מים
אוגוסט 27 2018 Galit קצרצרון 0 comments Tags: בעלי ענין, מיומנויות בניהול פרויקטים, מימשקים, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מנהל פרויקטים, מנהלי פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים

ברבור, סרטן וזאב מים

רק עכשיו שיתפתי את המחקר החדש שפורסם ב World Economic Forum וסוקר את המיומנויות שידרשו ב- 2020 לעומת 2015.
על פי המחקר ניהול אנשים (People management)  ותיאום עם אחרים (Coordination with others) יורד בחשיבותו ממקומות 2-3 בשנת 2015 למקומות 4-5 בשנת 2020, שזה האמת הפתיע אותי. יורד?

https://www.weforum.org/agenda/2018/08/here-s-how-vulnerable-to-automation-your-job-is/

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כי בעולם ניהול הפרויקטים, לתחושתי ומנסיוני- הצורך במיומנויות אלו רק הולך וגדל. מורכבות הפרויקטים, הגיוון בצוות, ריבוי בעלי הענין, שלא לדבר על הרב תרבותיות- כל אלו דורשים ממנהל הפרויקט ממש להיות להטוטן ביחסי אנוש… מצד שני נוספה האינטליגנציה הרגשית ובאופן כללי לא מעט מ-10 המיומנויות שמצוינות ברשימה, סובבות סביב הבנה של אנשים.

 

וזה מזכיר לי משל של קרילוב, שהכיר לי דימה, מנהל פרויקטים שלשמחתי זכיתי להכיר באחד הקורסים שהעברתי. וכמו שהמשל היה רלבנטי במאה ה-18 כשנכתב ברוסיה, כך הוא רלבנטי גם היום.

עילית נר, מצגת משרד החינוך למשל קרילוב

עילית נר, מצגת משרד החינוך למשל קרילוב

מדובר במשל בשם "ברבור, סרטן וזאב המים" (ידעתם שיש חיה כזו זאב מים?!…)

המשל מספר על שלושתם, ברבור, סרטן וזאב המים, שהיו אמורים למשוך עגלת מטען, והם אכן התאמצו מאד ומשכו במלוא כוחם- ובכל זאת העגלה לא זזה. וזאת למה? כי הברבור מושך לשמים, זאב המים לכיוון המים והסרטן- הולך אחורה….

והנמשל, לפי קרילוב, "אם אין בין שותפים אחדות במפעלם- הם לא יצליחו לעולם וישבעו כולם מרור- מרורתיים".

אז אם מנהל הפרויקט לא רוצה לאכול מרור (שלא בפסח), כדאי שימצא דרך לייצר שותפות אחדות בין בעלי ענין…

 

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

More
3022 4
פיצוח אגוזים
יוני 23 2018 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMI, אחריות ללא סמכות, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מנהל פרויקטים, מנהלי פרויקטים, ניהול בעלי ענין, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים

פיצוח אגוזים

כדי להיות יעיל בארגונים היום, חייבים להשפיע על אנשים. היכולת להשפיע ולייצר תוצאות באמצעות אחרים היא אחד האתגרים המרכזיים כיום מה שהופך את תפקידו של מנהל פרויקטים, הנדרש להשפיע על בעלי עניין רבים בארגון ומחוצה לו, למאתגר. הגדרת התפקיד של מנהל הפרויקט לכשעצמה עשויה להיות שונה מארגון לארגון אבל הצורך להשפיע עובר כחוט השני בכל ארגון, קטן כגדול, מקומי או גלובלי, מגזר עסקי או מגזר שלישי. במפגשי קורס רבים, אנחנו כמעט תמיד מתבקשים לתת מתכון מוכח לאיך משפיעים על בעלי עניין. ניתוח בעלי עניין ומיפוים זה יופי, אבל אחרי שזיהינו את הקבוצה המאתגרת, זו שהמוטיבציה שלה נמוכה אבל ההשפעה שלה גבוהה, מה עושים? איך רותמים את האנשים האלו? איך מפצחים את האגוזים הקשים לפיצוח?

החדשות הרעות הן שאין נוסחה אחת מנצחת לרתימת בעלי עניין. החדשות הטובות הן שיש הרבה דרכים, די פשוטות, שניתן לאמץ ולפעול בהן כדי שייצר שותפות ורתימה.

כמה טיפים לפיצוח האגוזים:

בנה קשרים

אחת הסיבות שאנשים עושים עבורנו דברים – תמיכה ברעיון או אישור תקציב – זה בגלל שהם מחבבים אותנו. אין צורך להיות אדם מדהים או כריזמטי במיוחד, אלא רק לייצר יחסים טובים עם עמיתים. זה לא יתורגם ישירות להשפעה כמובן, אבל סביר יותר להניח שיקשיבו לנו. המלצה ראשונה היא לעבוד על טיפוח קשרים אישיים עם עמיתים ולאפשר להם להכיר אותך. בדרך זו, הם יזהו אותך עם כוונות חיוביות. ארוחת צהריים, קפה של בוקר או אחה"צ – שיח במסגרת א-פורמלית רק כדי להכיר אחד את השני.

תקשיב לפני שתנסה לשכנע

הדרך הטובה ביותר לוודא שעמיתיך יגבו אותך ואת האג'נדה שלך היא לגרום להם להרגיש מושמעים. החל במתן תשומת לב מוחלטת במצבי אחד על אחד. רובנו מסתובבים עם רשימה ארוכה של מטלות בראש, אנחנו נרגזים, טרודים, או זמינים לקפוץ ולענות לסלולרי. חלק גדול של טינה במקום העבודה הוא שאנשים מרגישים שלא מכבדים אותם כי קולם לא נשמע, כי לא מקשיבים להם, כי עונים לשיחה טלפונית באמצע שיחה בין אישית. חשוב לתרגל משמעת של מיקוד. להפנות את הגוף שלך כלפי האדם השני ופשוט להקשיב.

זכור את שפת הגוף שלך (ואת הטון שלך)

אנשים כל הזמן נוטים לבחון האם בוטחים בהם או לא. האם יש אמון מהצד השני או לא. קשה לשאול את השאלה, האם האדם הזה הוא ידיד או אויב? האם האדם הזה מנסה לערער אותי, או שאנחנו נמצאים באותו צד? שפת הגוף הופכת להיות קריטית להעברת המסר הנכון. עמידה זקופה ויציבה – עוזרת להראות בטוח וסמכותי; עמידה שמוטה ומבט לרגלים – מסמל השפעה הפוכה. לקראת פגישה עם עמית שאתה לא מכיר היטב מחטיבה אחרת בארגון, תאותת לו שאתה חבר ע"י הקפדה על ידיים לא משולבות אלא לצידי הגוף וגופך פונה אל האדם האחר. שמור על קול קצת נמוך יותר ממה שאתה עושה בדרך כלל כדי לרמוז כוח (בניגוד לטון גבוה שמשדר עצבנות).

לפתח מומחיות

דרך נוספת להגביר את השפעתך במקום עבודה היא להיתפס כמומחה מוכר בתעשייה או בארגון שלך. זה לא יקרה בן לילה, אבל אתה יכול לנקוט צעדים לפתח מומחיות עסקית. השתתפות קבועה בכנסים בתעשייה, תוכנית הסמכה מיוחדת, או תפקיד הובלה בתחום מקצועי רלוונטי בארגון. אלה סימנים גלויים לעין. אל תשמור את הידע שלך מתחת לעטיפות. בלוגים על הנושא ב- LinkedIn או על ידיעון החברה שלך היא דרך נוספת להראות את מה שאתה יודע.

תן לאנשים מה שהם רוצים

ניתן להגדיל את ההשפעה על נושא מסוים על ידי מסגור אותנטי של התועלת לאנשים אותם רוצים לרתום. שקול את כל הצרכים של בעלי העניין והפרספקטיבות השונות. בחן וגלה מה הם צריכים לשמוע ומה ילכוד את תשומת הלב שלהם. עבור כל אדם, ודא שאתה עונה על השאלה: What's in it for me? או בעברית, "אמיל"י" – אני מה יוצא לי מזה? כשתציג רעיון, דבר על טובת הארגון כולו ממנו, השתמש במילה "אנחנו", כמו ב'אנחנו נראה ערך', ברור שאם הרעיון הוא עניין של קידום אישי, אנשים לא יעמדו בתור…

הכי חשוב – מפה אסטרטגיה

כאשר מגיע הזמן למנף את ההשפעה שבנית כדי לקדם פרויקט, יוזמה מסוימת או רעיון, חשוב אסטרטגיה. צור מפת כוח, תרשים ארגוני של מקבלי החלטות הרלוונטים. כאשר אתה מנתח את המיפוי, שאל את עצמך,"האם אני יכול להשפיע ישירות על אדם זה? אם לא, במי אני יכול להעזר שישפיע על אותו אדם? בחן מי עלול להיות מאוים על ידי התוכניות שלך, ואיך אתה יכול להביא אותם לצד שלך? תכנן את צעדיך האסטרטגיים בקפידה.

 

לסיכום

ליכולת להשפיע על אחרים במקום העבודה יש ערך ברור! אפשר באמצעותה להביא לתוצאות טובות יותר ולהוביל פרויקטים רבים יותר להצלחה. כתוצאה מכך, סביר להניח שמנהל הפרויקט יבלוט כביצועיסט בארגון, ויתקדם הן בדירוג התפקיד והן בשכר ובתגמולים. אולם, בסביבת העבודה המודרנית קשה יותר מתמיד להשפיע על אחרים. עומס המידע וקצב החיים הדיגיטליים מובילים לקשב קצר. עם זאת, יש לחץ מוגבר על השגת תוצאות. אין מתכון ברור על איך רותמים ספקים לפרויקט, איך רותמים מחלקות אחרות בארגון (לרוב מחלקות שירות שונות), איך רותמים פס ייצור לייצר מוצר חדש שגורם להם לשנות את כל שיטת העבודה בפס. אז לפעמים זה עניין של בונוס כזה או אחר, לפעמים זה עניין של שיתוף מוקדם בתהליך ולפעמים זה פשוט קשרים, הקשבה, אמון, מומחיות או מענה לצרכים השונים של בעלי העניין השונים. העיקר להיות קשוב ולפעול בשיתוף פעולה.

לכן כשמדברים על מקצוענות* בניהול פרויקטים, מתייחסים למגוון כישורים רחב שחלק ניכר ממנו  קשור למנהיגות, מיומנויות בינאישיות והיכולת לרתום אחרים (משולש הכישורים בניהול פרויקטים).

צריך לזכור שאין דרך אחת לפצח אגוזים, כל אגוז הוא שונה בצבע, בערכים התזונתיים ובעובי קליפתו.

בהצלחה!

גילית סגל, מנהלת פרויקטים ויועצת בכירה Leadera

מומחית למצוינות וניהול פרויקטים בפריסה גלובלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

 

* מקצוענות קשורה להתנהלויות ותכונות שלנו כבעלי מקצוע מעבר לידע המקצועי (מקצועיות קשורה לידע המקצועי של כל אחד ואחד בתחומם העיסוק שלו).

More
2649 3
מה זה גריט?
מאי 25 2018 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, יעדי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מנהל פרויקטים, מנהלי פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים, ספונסר, קורסים בניהול פרויקטים

גריט וניהול פרויקטים

לאחרונה נתקלתי במונח "גריט" שהיה חדש לי ולא מוכר. חיפוש מהיר בגוגל גילה שזה סוג של תכונה חדשה שתועיל מן הסתם לכל אחד, אבל לי נראית ממש חובה למי שמנהל פרויקטים.

 

http://www.freedigitalphotos.net/

http://www.freedigitalphotos.net/

מה זה גריט?

"מאחורי הצלחה יש שילוב שקט וחמקמק בין להט להתמדה, תכונה ייחודית שמצמיחה אנשים שלעולם לא מרימים ידיים ומסתערים על המטרות שלהם בתשוקה סוערת ובלי לראות בעיניים. פרופ' אנג'לה דאקוורת חקרה את ה"גריט", הבינה למה היא הכרחית למצוינות, בדקה את הקשר שלה לשביעות רצון מהחיים וסיכמה הכל בספר שמסביר איך לפתח את התבלין הסודי הזה בכל ילד ובכל מבוגר." ככה נפתחת כתבה מצוינת במוסף כלכליסט.

 

הפרופסור חקרה צוערים בווסט פוינט (האקדמיה הצבאית האמריקאית).  הם היו מוכשרים בתחומם וגם היה להם מזל, אבל מה שמשך את תשומת לבה בעיקר היה שהאנשים האלה מעולם לא הרימו ידיים; מבחינתם לוותר זו לא אופציה. הם ידעו מה הם רוצים, היו מוכנים לעבוד קשה כדי להשיג את זה, להתמודד לעתים עם שעמום או תסכול, והיה להם החוסן הנפשי שנחוץ להליכה בדרך.
לתכונה הזאת קוראים Grit , שילוב של להט והתמדה.

לדבריה, שלושת המאפיינים העיקריים של מצליחני גריט הם:

  • 1- תשוקה גדולה למה שהם עושים,
  • 2- תקווה, התעקשות לא להרים ידיים אף פעם ולהמשיך למצוא דרכים להיות טובים יותר (גם כשהם כבר טובים),
  • 3- ויכולת להציב לעצמם יעדים קטנים וברורים בדרך ליעד הגדול.

למה זה נראה לי רלבנטי למנהלי פרויקטים?

אומרים ש"האדם עושה את התפקיד". ובכל מקצוע, לא רק בניהול פרויקטים, מחפשים את האדם עם הכישורים (Skills) המתאימים ביותר. לא מזמן PMI יצאה עם מודל "משולש הכישורים למנהל הפרויקט" וב- PMBOKהחדש (גוף הידע בניהול פרויקטים) אף הקדישה פרק שלם לתפקיד מנהל הפרויקט.

פערים וכישורים שחסרים ליחידים- משלימים בארגון באמצעות הכשרות וקורסים.

כשאנחנו נערכים להעברת קורסים בניהול פרויקטים אצל לקוח, כיוון שהקורסים שלנו אינם "קורסי מדף" והם תמיד מותאמים לצרכי הלקוח המדויקים, אז התהליך מתחיל בהיכרות עם הארגון ומאפייניו תוך כדי שיחות עם בעלי ענין רלבנטיים.
אחת מהשיחות האלו היא עם ספונסר הקורס, איש מקצוע בכיר שנושא ניהול הפרויקטים קרוב לליבו והוא/ היא דוחפים את היוזמה בארגון לייצר כזה קורס.

בשיחות האלה לא פעם ולא פעמיים אנחנו שומעים את השאיפה שמנהלי הפרויקטים "יתאבדו על המשימה"; "Will make it Happen"; "ידלברו" (מלשון Delivery); "יביאו תוצאות" ועוד שלל ביטויים שאומרים כולם אותו דבר- כשאני ממנה מנהל פרויקט להוביל משימה בארגון לטובת השגת יעדים, אני מצפה ממנו להצליח בה ולהשיג את היעדים! כמה פשוט- ככה קשה…

לאחרונה ליווינו מנהלת תפעול בארגון גלובאלי גדול שמתאפיין, כמו הרבה מקומות היום, בעומס עבודה, אינטנסיביות וקפיצה מנושא לנושא. היא ציינה שאחת הבעיות שיש בצוות שלה היא שהם דווקא מתחילים את הפרויקט בהתלהבות והסתערות, אבל מהר מאד זה "בורח" להם, מתמסמס, השגרה שואבת וה"שוטף" משתלט. הם לא מצליחים לשמר את הקצב.

ואז כשגיליתי את הגריט הזה, אמרתי לעצמי שזה בדיוק זה, זה מה שיתן מענה לציפיות של הספונסרים ש-

  • תשוקה, "אש בעיניים", "סכין בין השיניים", לאהוב את מה שאתה עושה, להיות מלא באנרגיות ולהט לפרויקט וליעדיו. לרצות לממש ולבצע כי אתה רוצה ולא כי "הפילו" עליך או שהציבו בפניך כיעד רבעוני שמתנה את קבלת בונוס (על אף שאין ספק שגם זה מייצר להט )
  • בנוסף, אורך רוח והתמדה. אתגרים, בלת"מים ובעיות יש בשפע, מכל הסוגים: מיבניים וארגוניים, אנושיים ואישיים, גורמים שאינם בשליטתנו ועוד. אם אין בך אורך רוח וסבלנות – מן הסתם תתייאש מהר מאד. זה מזכיר לי מנהל פרויקט שליוויתי לפני מספר שנים, שאמר לי שכל בוקר הוא קם, לובש את השכפ"צ ויוצא להלחם במסגרת הפרויקט. שאלתי אותו אם הוא אוהב להלחם? והוא ענה שלא…
  • ואחרון חביב, היכולת לתכנן קדימה ולהבין מה נדרש לעשות היום, מחר ובעוד יומיים, כדי להשיג את יעדי הפרויקט ולסיים אותו בהצלחה. לקחת את הפרויקט ארוך הטווח והגדול הזה, ולשבור אותו לחלקים קטנים יותר כדי להצליח לנהל אותם ולדעת מתי השלמת חלק אחד ואפשר לעבור לבא בתור.

כלי ניהול פרויקטים שמסייעים לגריט

האמת שיש כמה טכניקות וכלים בניהול פרויקטים שתומכים במאפיינים האלו:

  • ניהול סיכונים למשל, יכול מאד להועיל להתמודד את האתגרים ולא להרים ידיים, לחזות מראש כמה שיותר ולתכנן תוכניות שיאפשרו למנוע את התממשות הסיכונים, ולהיערך טוב יותר מראש במקרה של סיכונים שקורים.
  • גם בניית תוכנית פרויקט בה מוגדרות אבני דרך תסייע מו הסתם לעקוב ולהשיג את היעדים הקטנים בדרך אך היעד הגדול.
  • כמובן שתהליכי ניטור ובקרה שהם חלק אינהרנטי מניהול פרויקט. מטרתם לוודא שהדרך ליעד מתקדמת כמצופה וניתן להשתמש בהם כדי לשמר את הערנות והמעורבות של הצוות.

טכניקות וכלים מהסוג שמצוין לעיל ניתן ללמוד, יחד עם זאת, עוד לא נמצא הכלי שבונה תשוקה…

עצם קיומה של תוכנית פרויקט עם אבני דרך או תוכנית לניהול סיכונים, עוד לא אומר שהיא גם תמומש… כידוע- כלים הם מעולים רק כשמישהו עושה בהם שימוש …

ולכן מנהל פרויקט בעל גריט, בשילוב כלים לניהול פרויקטים- הוא/ היא פשוט הצלחה מובטחת,
וזו כבר עבודה פרטנית של כל אחד ואחת מאיתנו (ואולי זה בכלל בגנים?…)

אם את/ה רוצה לדעת אם יש לך את הגריט – את/ה מוזמן/ת למלא את השאלון שמופיע גם הוא בכתבה של כלכליסט שבתחילת הפוסט.

בהצלחה!

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
5974 1
תחת אבטחה
מרץ 25 2018 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMO, אבטחת מידע, יעדי פרויקט, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרויקט, מערכות מידע, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול סיכונים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, קורסים בניהול פרויקטים, רגולציה, תשתיות

אבטחת מידע בניהול פרויקטים

אבטחת מידע כצוואר בקבוק בפרויקט

 

במהלך קורס ניהול פרויקטים שקיימנו לאחרונה אצל אחד מלקוחותינו, קיימנו מפגש בנושא ניהול סיכונים פרויקטליים. התירגול והדיונים בהם ניתחנו את הפרויקטים של משתתפי הקורס והסיכונים בהם, העלה בצורה מאד ברורה שגורם אבטחת מידע הוא בעל ענין משמעותי וקריטי לפרויקטים.

למה זה?- כי מחד דרישות אבטחת מידע הן מחייבות ומחמירות, ומאידך- חוסר זמינות של צוות אבטחת המידע בארגון לתמוך בפרויקט (עקב עומס ועבודה מרובה בכל הפרויקטים), לא מאפשר למנהל הפרויקט להתקדם כראוי ובקצב הנדרש.http://www.freedigitalphotos.net/

אמנם מדובר בקורס ניהול פרויקטים בתחום מערכות מידע, יחד עם זאת, התופעה של הדומיננטיות של אבטחת מידע אינה מאפיינת רק פרויקטי מערכות מידע, אלא רלבנטית לכל פרויקט שמערב טכנולוגיה ומבוסס על מערכת נשלטת מחשב. אתגרי הסייבר גדלים, מלחמת העתיד היא קיברנטית/ מקוונת, "לוחמת מידע", ומנהל פרויקט חייב להיות מודע למשמעות ולהשלכות של אבטחת מידע על הפרויקט שלו.

יותר מכך, כיוון שעולם הסייבר הוא דינאמי ומשתנה כל כך, ההיכרות של מנהל פרויקט עם דרישות אבטחת המידע צריכה להיות קבועה ותמידית. כלומר- גם אם מנהל פרויקט כבר מכיר את הנושא מפרויקט קודם שביצע, זה לא פותר אותו מלבדוק מחדש כשמתחיל פרויקט חדש.

מה זה אבטחת מידע ואיך היא קשורה לפרויקט?

אבטחת מידע (information security ) על פי וויקפדיה היא הענף העוסק בהגנה מפני גישה, שימוש, חשיפה , ציתות,  שיבוש, העתקה או השמדה של מידע ומערכות מידע מצד גורמים שאינם מורשים או זדוניים, ולספק סודיות, שלמות וזמינות של המידע ללא תלות בסוג המידע או בצורת האחסון, פיזית או אלקטרונית.

התכונות של פעילות מערכות מידע מייצרות פגיעות שלהן. תכונות אלו כוללות:

אחסון מרוכז של מידע ונתונים; מהירות גישה; שידור מידע באופן שכיח; ויכולת מוגברת של מערכות אלו לכוון פעולות באופן עצמאי.

על כן שלושת היעדים העיקריים של אבטחת מידע הם שלמות (הגנה מפני שינוי זדוני של המידע או השמדתו); סודיות ( הגנה על פרטיות וזכויות קניניות); זמינות (שמירה על זמינות ויעילות הגישה אל המידע בכל זמן נתון).

כולנו שומעים חדשות לבקרים על גניבת זהויות מאתר כזה או אחר, זליגת נתונים, החששות מפני מאגר ביומטרי בישראל, "התקפות כופר" שהפכו להיות פופולריות יותר ויותר, כמובן- הפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית בעיצומו של קמפיין הבחירות לנשיאות הילרי- טראמפ,  וכד'. אחת לכמה זמן מתפרסמת ידיעה שמתקפת סייבר עולמית נגד ישראל מתחילה. וניתן למצוא כתבות עם כותרות של "מסכמים את 2017: מתקפות הסייבר הבולטות של השנה" או " הפריצות, ההדלפות ומתקפות הסייבר הגדולות של 2016".

(כנגדם אגב מתפתח תחום חדש יחסית של ביטוחי סייבר…)

ולכן כל פרויקט עם גישה למחשבים המאפשרים כניסת נתונים מחוץ לארגון, או עבודה עם "ענן" -   נדרש לאבטחת מידע. כזו שתבטיח הגנה מקסימלית מפני חדירות סייבר, שיבוש פעולת המערכת, וגניבה או נזק למידע :

  • - פרויקטים בתחום מערכות מידע (IT), הכוללים התקנה או שידרוג של מערכות המיחשוב שמאפשרות לעסק לפעול- קרי התקנה של מערכות Enterprise resource planning (ERP)  או Customer relationship management (CRM) בארגון, משאבי אנוש, מערכות פיננסיות וחיובי לקוחות, מערכות ייצור והפצה ועוד; תשתיות מיחשוב של מחשבים, שרתים, ניידים, מערכת דוא"ל, תקשורת לחדרי ועידות וכו.
    לדוגמא מערכת לשינוע חומרי גלם וסחורות ללקוחות בעולם, שמחוברת למערכות של ספקי משלוחים באוניות ואלו מזינים למערכת נתוני מיקום GPS, זמני הגעה ועוד
  • - פרויקטי פיתוח מוצר, הכוללים מוצרים טכנולוגים פיסיים (חומרה) או אפליקטיביים (תוכנה), דוגמת טלפונים ניידים, אוזניות, אפליקציות, שירותי אונליין ועוד.
    לדוגמא, פיתוח תוכנה לניטור ביצועי תחנות קצה של משתמשים, שכיוון שמחזיקה מידע של ועל משתמשים, מחייבת לבצע ולהציג סקר סיכוני אבטחת מידע של המשתמשים.
    סקר זה אגב, בוצע ע"י חברה חיצונית כדי לקבל אישור להתקין את המוצר אצל הלקוח, מה שהוסיף עוד גורם שצריך לתאם איתו ועוד תוספת זמן משמעותית לפרויקט (הסקר יכול להתבצע רק בסוף וצריך להשאיר זמן לתיקונים).
  • - פרויקטים הנדסיים של הקמת מיבנים, אתרים ומפעלים, הכוללים מערכות שליטה ובקרה (במידה והללו מאפשרים כניסת נתונים מבחוץ ואין הפרדה בין רשת פנים לרשת חוץ): דוגמת מערכות שליטה במשאיות תובלה, בניית מבנים עם מנגנוני בקרה מרחוק, הקמת קווי ייצור נשלטי מחשב ועוד.
    למשל, הקמת תחנת כח, שכיוון שעוסקת בייצור אנרגיה היא נמצאת תחת רגולציה של אבטחת מידע תחת רא"מ (רשות אבטחת מידע).

בקיצור- כמעט כל הפרויקטים…

ולכן כל פרויקט צריך לקחת בחשבון כיצד מונעים חדירות והתקפות שכאלו.
הענין הוא שהתחום נהיה מורכב, יותר ויותר איומים חיצוניים, יחד עם רגולציה שהולכת ומתגבשת, מחייבת את מנהל הפרויקט להכיר ולהבין את דרישות אבטחת המידע מהמערכת שלו.

למשל, רגולציית ה-(GPDR) General Data Protection Regulation (EU), שתכנס לתוקף במאי 2018, היא אירופאית ומגיעה כחוק עם אכיפה ושיניים חזקים ביותר. החוק מטיל אחריות אישית על הארגון ומנהליו ולא מאפשר להעביר אחריות לגורם מיקור חוץ שביצע את הפרויקט. במקרה של הפרה, קנסות יכולים להגיע גם ל4% מהמחזור השנתי של החברה המפרה…

כדוגמא אם אני ארגון של מאות עובדים, שעובד עם מערכת משאבי אנוש כלשהי (למשל Success factor), שמחזיקה מידע על עובדי החברה (פרטים אישיים, נתוני עובד, שכר, קורסים והכשרות שביצע וכד) ויש לי שני עובדים אירופאיים- אני צריך עכשיו שכלל המערכת עם כל עובדי החברה תעמוד בחוק החדש.

אז מה עושים? מימשק מנהל פרויקט- מומחה אבטחת מידע

ההנחה היא שמנהל הפרויקט אינו מומחה אבטחת מידע שבקיא בכל הפרטים ומעודכן לגבי החוקים האחרונים, וגם אינו צריך להיות כזה. מה שכן, הוא  מחויב לעבוד עם מומחה אבטחת מידע.

מה כולל המימשק הזה של מנהל פרויקט- מומחה אבטחת מידע?:

  1. להתיחס לאיש אבטחת מידע כבעל ענין מרכזי בפרויקט ולשלב אותו מוקדם בפרויקט כדי להיערך נכון למגמות, טכנולוגיות ורגולציות רלבנטיות
  2. לכלול במסמך האיפיון דרישות מתאימות לאבטחת מידע, כולל ובייחוד כאשר העבודה מבוצעת על ידי קבלני מישנה וספקים חיצוניים
  3. להתיחס לסיכוני אבטחת מידע כאשר מנהלים את סיכוני הפרויקט. סיכונים שקשורים לחדירות, גניבת מידע, הפרעה לתפעול התקין של המערכת ועוד. ולתת להם מענה בדמות זיהוי חשיפות, מבדקי חדירה וכד'
  4. לודא תאימות של המערכת החדשה או המשודרגת עם כלל מערכות החברה הקיימות.

 

וחזרה ללקוח שלנו ולחשיבות שיש לגורם אבטחת מידע בפרויקטים-

שם כאמור מצד אחד חייבים לשתף אותו ומאידך הוא עמוס והופך להיות צוואר בקבוק בפרויקט.

  • כדי לפתור את הבעיה הוגדר בצורה פורמלית המימשק בין מנהל הפרויקט לגורם אבטחת מידע באופן שברור מתי ואיך בתהליך הפרויקטלי מנהל הפרויקט פונה לאבטחת מידע. למשל- מסמך האפיון יאושר וייחתם בין השאר גם על ידי אבטחת מידע. באופן הזה מובטח שפרויקט לא יתקדם ללא התייחסות לדרישות ולחוקים של אבטחת מידע.
  • בנוסף, גוף אבטחת מידע נמצא בקשר קבוע עם גוף ה-PMO ומקבל ממנו את תוכנית הפרויקטים הצפויים לתקופה הקרובה. כך הוא יודע איזה פרויקטים מתוכננים וכמה עבודה של תמיכה בפרויקטים צפויה לו.
  • ואחרון חביב, הוגדר "מחירון" של תמיכת אבטחת מידע בפרויקטים: למשל בפרויקט קטן נדרשות 50 שעות ליווי ויעוץ של איש אבטחת מידע, בפרויקט בינוני 100 שעות וכך הלאה. מחירון זה, ביחד עם תוכנית העבודה השנתית לפרויקטים, מאפשרים למנהל יחידת אבטחת מידע לצפות עומסים ולתכנן את כמות כח -האדם הנדרשת לו כדי להיות מסוגל לספק שירות נאות למנהלי הפרויקטים בהם הוא תומך.

 

 

אז קדימה- בואו נאבטח את הפרויקטים שלנו. בהצלחה!

תודה לאייל, דורון ואיזית על ההכוונה.

כאן בשבילך, גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

More
3371 2
מה התחדש בגרסת PMBOK החדשה?
ספטמבר 27 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMBOK6, PMI, PMO, PMP, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים

PMBOK6, גוף הידע בניהול פרויקטים בגרסתו החדשה

PMBOK6

PMBOK6 by PMI

השנה העברית החדשה, שמסמלת התחלות חדשות, הביאה לנו במקרה לגמרי גם גרסה חדשה של גוף הידע הבינלאומי בניהול פרויקטים (על אף שבוועדה הפעם היתה גם נציגות ישראלית וזה מרשים כשלעצמו).

למי שלא מכיר, ספר ה- (PMBOK) Project Management Body Of Knowledge , ובעברית- גוף הידע בניהול פרויקטים,  נודע גם בכינויו "התנ"ך בניהול פרויקטים" ומכיל את כל ההגדרות, מינוחים, תהליכים וטכניקות הנדרשים לניהול הפרויקט. הספר הוא מטעם Project Management Institute (PMI), העמותה העולמית לניהול פרויקטים, ששוקדת על עדכונו והפצתו מידי מספר שנים.

הספר התעדכן עכשיו כדי לשקף את ההתפתחויות והשינויים בעולם ובסביבת הפרויקטים מאז הגרסה הקודמת שיצאה ב – 2013. בנוסף, כיוון שגוף הידע מהווה גם סטנדרט העומד בדרישות ה ANZI האמריקאי (מכון התקנים האמריקאי), הריהו מחויב בעדכון אחת לחמש שנים לפחות.

אז מה התחדש בורסיה הנוכחית?

האמת שכמי שמכירה את הספר על בוריו, גם כסגנית נשיא ב PMI ישראל,  וגם כמי שמלמדת אותו לבחינות ההסמכה של ה- PMP, הופתעתי מהיקף השינויים ביחס לגרסאות קודמות. מדובר בכמה שינויים עקרוניים תפיסתיים-

אג'יליות

לראשונה ב-PMI יש התייחסות איך ליישם את התפיסה של ניהול פרויקטים בסביבה משתנה/ אג'ילית, ובאופן כללי איך להתאים את המתודולוגיה לאילוצי הארגון, הסביבה וסוגי הפרויקטים. פרק שלם מבין הפרקים הפותחים, מתייחס לסביבת העבודה וההשפעות הפנימיות והחיצוניות לפרויקט. כמו כן כל תחום ידע מיוצג גם בפרויקטים שמנוהלים באופן איטרטיבי או אג'ילי. יתרה מכך, ספר ה- PMBOK פורסם בשילוב וביחד עם ה- Agile Practice Guide.

דגש על אסטרטגיה וידע עסקי

בחלק הפותח ניתן דגש לחיבור בין פרויקטים לאסטרטגיית הארגון והצד העסקי . אני חייבת לציין שאני אישית מאד מתחברת לנושא הזה שקשור לניהול פורטפוליו פרויקטים. זהו מניסיוני אחד המקומות שבהם PMO יכול לחולל שנוי ולייצר ערך מוסף גבוה לארגון. למשל כאשר צריך לתעדף פרויקטים, או כאשר יש מצוקת משאבים ונדרשת הסטה שלהם מפרויקט חשוב פחות לפרויקט חשוב יותר וכד'. המלצות לפעולות מסוג זה צריכות להנתן בהתבסס על ההבנה מהי אסטרטגיית הארגון ובאיזה אופן כל פרויקט תורם לה.

מבחינת מנהל הפרויקט המסר הוא להכיר, להבין ולהתייחס לפאן העסקי של הפרויקט. גם אם מנהל הפרויקט לא יצר ואינו אחראי לתוכנית העסקית שמצדיקה את מימושו של הפרויקט, הרי שבתור האיש האמון על העשייה והיצירה של התוצר או התוצאה- הוא/היא חייבים להכיר ולתת את הדעת על התועלת העיסקית שתצמח לארגון מהפרויקט. הבנה זו משפיעה על קבלת החלטות בפרויקט ומאפשרת למשל הצפה של סיכונים רלבנטיים להנהלה, כאלו שמסכנים את מיקסום התועלת מהפרויקט. שני מסמכים ספציפיים שרלבנטיים להבנה הזו הם: Business case, Benefit Realization Plan.

תפקידו של מנהל הפרויקט כמנהיג צוות הפרויקט

התייחסות נוספת ומשמעותית, ואולי החידוש המרגש ביותר, הוא פרק שלם וחדש על תפקיד מנהל הפרויקט. כידוע PMI  פרסמה לא מכבר את משולש הכישורים למנהל הפרויקט, וכעת היא מקדישה לנושא פרק שלם בספר החדש המתאר איך מנהל פרויקט יכול להוביל פרויקט באפקטיביות. ההרחבה היא בתחום המנהיגות, Leadership .
הפרק כולל תיאור תפקיד של מנהל פרויקט והשוואתו למנצח על תזמורת, התיחסות למעגל ההשפעה של מנהל פרויקט על בעלי ענין, וכאמור ציון משולש הכישורים תוך הרחבה על ההבדל בין ניהול למנהיגות, התייחסות לכח ארגוני ופוליטיקה, והסבר מפורט על משמעות האינטגרציה שמנהל פרויקט עושה ברמות השונות.

תחומי הידע, Knowledge Area

גם בעשרת תחומי הידע יש עדכונים. אמנם לא נוסף תחום ידע חדש אך שמות שונו כדי לחדד נושאים מסוימים, ותהליכים התווספו בהתאם לפרקטיקה המשתנה.

ניהול אינטגרציה- התווסף תהליך חדש שנקרא Manage Project Knowledge, שנותן את המקום החשוב כל כך, שהיה חסר עד כה, להפקת הלקחים ויישומם מפרויקט לפרויקט.

ניהול תכולה- יש התייחסות לממשק ולקשר בין מנהל הפרויקט ל- Business Analyst. PMI הוציאה לאחרונה את ה- Business Analysis Practice Guide וכעת היא מחברת ומתארת את המימשק בין שני התפקידים.

ניהול זמן- שינה שם והפך ל- Project Schedule Management. אולי עכשיו יהיה פחות בלבול בין "ניהול זמן"= איך אני קם בבוקר ומארגן את זמני על מנת להספיק את כל משימות היום, לבין "ניהול לו"ז"= שהוא לוח הזמנים של הפרויקט על שלל המשימות, אבני הדרך וחבילות העבודה שיש לממש.

ניהול איכות- Quality Assurance הוא ברוב המקומות מחלקה נפרדת וייעודית בארגון ולא חלק מהפרויקט, ולכן התהליך נקרא עכשיו Manage Quality  , שהוא כן חלק מתפקידו של מנהל הפרויקט, שאחראי על איכות הפרויקט אותו הוא מנהל.

ניהול משאבי כח אדם- שינה שם והפך ל- Project Resource Management כדי לכלול את כלל המשאבים של הפרויקט ולא רק כח האדם.

ניהול תקשורת- נעשתה אבחנה בין Communication שמתייחס לפעולת התקשורת בפרויקט, לבין Communications שמתייחס לתוצרי התקשורת: דהיינו מסמכים, ניירות, דו"חות ועוד.

ניהול סיכונים- בתחום ידע זה חלו כמה וכמה שינויים: התווסף תהליך חדש של Implement Risk Responses שבה ללמדנו שלתכנן סיכונים זה טוב וחשוב אבל לא מספיק וצריך גם ליישם את כל תוכניות התגובה היפות שכתבנו.

בנוסף, התווספה אסטרטגיית תגובה לארבע שהיו, והיא escalate. כלומר, להסלים ולהציף סיכונים משמעותיים ושאינם בשליטה של מנהל הפרויקט, להיררכיה גבוהה יותר שאמורה לטפל בהם.

ניהול רכש- הפרק עבר מטמורפוזה ושינוי כללי, והוא כעת בראייה יותר גלובלית.

ניהול בעלי ענין- מתייחס כעת פחות לניהול בעלי העניין ויותר ל- engagement, שכן פעמים רבות אי אפשר לשלוט בבעלי העניין אבל בהחלט ניתן להחליט איך מערבים אותם בפרויקט.

 

בנוסף, נושא ה- ITTO, כלומר Inputs, Tools &Technique, Outputs , נעשה פשוט יותר כאשר מסמכים דומים קובצו תחת כותרות משותפת. למשל- Project Management Plan שמהווה אינפוט אחד ומכיל בתוכו תוכנית לניהול לוח זמנים, תוכנית לניהול תכולה, הערכת עלויות ועוד.

 

שינויים אלו מתוארים בחלקם גם בוידאו באתר PMI.

 

איך זה משפיע על ההסמכה?

מי שכבר מוסמך PMP- זה לא באמת משפיע. מה שכן, כדאי להכיר, להתענין וליישם על מנת להיות רלבנטיים. ניתן לקרוא וללמוד על השינויים ולדווח על לימודים אלו לטובת נקודות PDU.

מי שרוצה להיות מוסמך PMP- השינוי ישפיע החל מ- 2018 אז תשתנה בחינת ההסמכה באופן שישקף את השינויים בספר. (זוהי תזכורת לכל תלמידיי בקורסי הכנה ל-PMP, שלמדנו עד כה את הספר בגרסה 5, לרוץ ולהבחן לפני השינויים… )

ולסיום

כמי שמאמינה שכל אחד צריך להיות עם אצבע על הדופק ולדאוג לפיתוח האישי והמקצועי שלו, הרי שחידושים בתחום הם סימן טוב לדינמיות ורלבנטיות. ולכן בהחלט הזדמנות טובה עבורנו אנשי המקצוע בניהול פרויקטים, לסמן לעצמנו מטרה לשנה החדשה ללמוד ולהתעדכן בשינויים אלו, בין אם באמצעות קורסים ובין אם באמצעים אחרים.

 

בהצלחה! גלית יסקרביץ- טיץ, וצוות Leadera

נ.ב.- אם את/ה רוצה להיות הראשון/ה שמקבל/ת עדכונים, את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר.

 

More
5081 1
פרויקט במרוץ שליחים
אפריל 19 2017 Galit ללא קטגוריה 0 comments Tags: העברה מפיתוח לייצור, מחזור חיי פרויקט, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, מתודולוגיה לניהול פרויקטים, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים
http://www.freedigitalphotos.net/

קורס בניהול פרויקטים

העברת מקל בפרויקט

שוב אנו מתכוננים לקורס נוסף בניהול פרויקטים, וכהכנה לקורס נפגשנו עם מספר בעלי תפקיד בארגון כדי ללמוד ולאתר דגשים לקורס. כבר במפגשי הכנה הבנו את מה שהתבהר לנו מאוחר יותר במסגרת הקורס, והוא שהתהליך הארגוני מתנהל כמרוץ שליחים, בו המקל נופל בין שליח לשליח, ולא תמיד יש זמן ואנרגיה להרים את המקל ולהשלים את ההעברה המסודרת.

"מה עושים" שאלו אותנו. והתשובה? "מעבירים מקל מסודר בדיוק כמו במרוץ שליחים"! כל ארגון והתהליך הארגוני שלו, כל ארגון והעברות המקל שלו. אחד הנפוצים הוא העברת המקל מארגון המחקר והפיתוח לארגון התפעול והייצור. בארגונים יצרניים שונים, הפרויקט מתחיל את דרכו בשלב הייזום במחלקת מחקר ופיתוח ועובר למחלקת התפעול והייצור בהמשך דרכו. בארגונים אחרים המקל עובר מהקמה לתחזוקה, יש כאלו בהם המקל עובר מיישום לשירות וכד'. בכל מקרה מדובר בתום הפרויקט ומעבר לשלב הבא כחלק מה- Life Cycle Cost (LCC).

פעמים רבות המבנה הארגוני מחלק את האחריות בין מחלקות שונות בארגון, כך שממונה "אחראי" פרויקט במחלקת המחקר והפיתוח/הקמה/יישום ו"אחראי" אחר במחלקת הייצור והתפעול/תחזוקה/שירות.

שתי מחלקות, שני אחראים שונים (לפעמים יותר) ופרויקט אחד – איך מביאים אותו לסיום המוצלח?

אז המקל נפל – מה הבעיה?

אחת הבעיות הנפוצות בהפלת המקל הוא חוסר זרימת הידע והמידע הרלוונטי לפרויקט. צד א' חוגג את סיומו המוצלח של שלב המחקר והפיתוח וצד ב' יוצא לדרך חתחתים רצופת קשיים, סיכונים שמתממשים, בדיקות שלא מצליחות, עלויות בלתי צפויות. איבוד המידע הכל כך קריטי בשלב הזה, יפגע בתוצאות בטווח הקצר בוודאות אך גם בטווח הארוך. בניתוח לאחר מעשה נגלה שכל אחראי, מכל צד של הארגון, עשה את המיטב ובמקצועיות רבה ובכל זאת, משהו לא צלח.
הבעיה הזו, שנגרמת עקב אינטרסים שונים של שני הצדדים, היא כה נפוצה, שזכתה לכינוי- לזרוק את הפרויקט "מעבר לחומה".

שאלה חשובה בהקשר זה היא סביב "גבולות הגזרה" של מנהל הפרויקט. איפה זה מתחיל, איפה זה מסתיים ומה חלקו בהצלחת הפרויקט. לפעמים השאלה הזו מסתכמת בשאלה סמנטית לכאורה, והיא- האם נקרא להעברת המקל בשם "מסירה" או "קבלה"?… שאלה סמנטית לכאורה אך למעשה עקרונית ביותר- האם אני כמנהל פרויקט מוסר ולא ברור או אכפת במיוחד מה קורה בצד השני, כלומר- מקל נופל; או שאולי אני מוודא קבלה של הצד השני, שמבין, הסכים וקיבל, ולמעשה מאשר לי שקיבל את המקל בהצלחה?

הדיון בקורס היה סוער והפעם עם מחלקת התפעול. בשלב כלשהו בתהליך, "נזרק אליהם" המקל ממחלקת המחקר והפיתוח וכשהפרויקט מגיע אליהם, הוא כבר בשלבים מתקדמים, ההנהלה ממתינה בקוצר רוח להכנסות המובטחות והלקוח כבר ממתין בקוצר רוח למוצר המופלא שייתן מענה לכל צרותיו. בתווך, מחלקת התפעול שאמורה לקחת את הדגם שפותח ולהפוך אותו למוצר נמכר. הדיונים בקורס הבהירו למשתתפים ממחלקת הייצור את החשיבות בהשתלבות בצוות המוביל של הפרויקט עוד משחר ילדותו במחלקת המחקר והפיתוח, ועד להבשלתו למוצר הנמכר ללקוח.

והפתרון?

בדיונים שנערכו בקורס, בהשתתפות מנהל מחלקת התפעול, עלה הצורך למנות מנהל פרויקט שילווה אותו מא' ועד ת' – ובמילה אחת – יקח אחריות על ניהול התהליך כולו, במקום להעביר את המקל בין תחנות שונות בתקווה שלא ייפול בדרך.
פתרון נוסף שעלה לדיון היה להמשיך את מרוץ השליחים הארגוני תוך מתן דגש להעברת העברת המקל (דגש על תיעוד, הקצאת זמן להעברת מידע, בדיקות מוקדמות ועוד). לא עוזבים את המקל עד שהמקבל לא תופס אותו! במילים אחרות, מגדירים בתהליך המתודולוגיה הארגונית לניהול פרויקטים את שם השלב הזה כ-"קבלת הפרויקט", ומגדירים במדויק מה הוא כולל בהתאם לצרכי המחלקה המקבלת.

לסיכום

מנהל פרויקט פרואקטיבי, יכול לייעל את תהליכי העברות המקל. הארגון המדובר בחר בפתרון האולטימטיבי. הפחתת הסיכון שבנפילות המקל ומינוי מנהל פרויקט שיבקר ויבטיח העברת מקל מסודרת ויפחית את הסיכון שבנפילת המקל. על הדרך הרווחנו גם הבנה טובה יותר של תפקיד מנהל הפרויקט וגם ניהול סיכונים אפקטיבי! לכולם כבר היה ברור שנדרש שינוי לקראת תרבות ניהולית אחרת במחלקה, והקורס היווה את יריית הפתיחה.

אנחנו מזמינים גם אתכם להגדיר ולוודא שהמקל בפרויקטים שלכם לא נופל, להיות מקצוענים ולהצליח במרוץ השליחים.

 

גילית סגל, מנהלת פרויקטים ויועצת בכירה Leadera

מומחית למצוינות וניהול פרויקטים בפריסה גלובלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

More
5325 0
משולש הכישורים בניהול פרויקטים
מרץ 18 2017 Galit מאמרים 0 comments Tags: PMBOK, PMI, Talent, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, סולם קריירה בניהול פרויקטים, קורסים בניהול פרויקטים

מקצוען בניהול פרויקטים?

פיתוח ארגוני בניהול פרויקטים

PMI Project Manager Talent triangle

את את/ה מנהל פרויקטים, איך אתה יודע מה אתה צריך לדעת, או לחילופין מה פערי הידע שכדאי להשלים?

ואם את/ה מנהל של מנהלי פרויקטים (סמנכ"ל פיתוח, סמנכ"ל תפעול), איך תדע מה צריכים האנשים שלך לדעת, או איזה מנהלי פרויקטים אתה מחפש לגייס?

ואם את/ה בתפקיד שמכשיר מנהלי פרויקטים אצלכם בארגון (כגון מנהל הדרכה), בטח מצאת את עצמך שואל מה צריך לדעת מנהל פרויקט, איזה סט של כישורים צריך להיות לו?
אני זוכרת בבירור רב את היום שבו חבר טוב הציע לי לקחת תפקיד חדש של מנהלת פרויקטים. ואני, שלא הייתי מנהלת פרויקטים עד אז, לא הצלחתי להבין במה מדובר ומה התפקיד דורש ממני. "אבל מה אני צריכה לדעת?" הקשיתי ושאלתי, ובתמורה קיבלתי הררי מידע והגדרות תפקיד. אני חייבת לציין שזה לא ממש עזר לי להבין. אם יש משהו אחד שלגביו אין ויכוח, זה שמנהל פרויקטים צריך לדעת לבנות ולנהל גאנטים (לוחות זמנים של הפרויקט). האם בזה זה מסתכם?

ברור שלא. מספיק להסתכל על המגוון העצום של מטאפורות שהתפקיד הזה מעורר במנהלי פרויקטים בהתיחס לעצמם, כפי שהתיחסתי בפוסטים קודמים, כדי להבין כמה התפקיד מגוון, מאתגר, ושונה מפרויקט לפרויקט, ועל כן מן הסתם נדרשים לא מעט כישורים על מנת להצליח, שלא לאמר להיות סופרמן…

כיום, מעל 15 שנה מאז שאותו חבר עם כישורי שכנוע בלתי רגילים, שכנע אותי לקחת את התפקיד, למרות שלא ידעתי מה נדרש- ואני כבר עם מושג קצת יותר טוב על מה הכישורים שמנהל פרויקט צריך.

ועדיין,
כש PMI (Project Management Institute), העמותה לניהול פרויקטים, פרסמה לא מזמן את "משולש הכישורים למנהל הפרויקט"/ PM skills Talent Triangle, הרגשתי שזה חשוב ו"עושה סדר".

אז מה צריך לדעת מנהל פרויקט?

מסתבר שמנהל פרויקט צריך לדעת הרבה דברים…

המודל כולל 3 אשכולות של תחומים נדרשים:

  1. מיומנויות טכניות של ניהול פרויקטים-
    מיומנויות, כשירויות ויכולות הקשורות לביצוע העבודה הספציפית לניהול הפרויקט באמצעות ידע וטכניקות בתחומים כגון: איסוף דרישות, פעולות תכנון ובקרה, ניהול סיכונים, טכניקות חדשניות כגון אג'ייל ועוד
  2. יכולת מנהיגות ומיומנויות בינאישיות-
    היכולת להמחיש באופן רהוט חזון ולהשפיע על אחרים להתגייס להשגת החזון והיעדים.
    מיומנויות רלבנטיות בהקשר זה הן תקשורת, משא ומתן, הנעה, בניית צוות, ניהול קונפליקטים ועוד
  3. הבנה עיסקית ואסטרטגית-
    הכוונה להבנה וידע כלליים בעולם העיסקי, ליכולת לחבר את הנקודות ולראות את הקשר בין העבודה שהיחיד מבצע לתמונה הרחבה יותר בה הפרויקט פועל. ידע כללי זה נוגע לנושאים כגון מונחים פיננסיים, היכרות עם עולם השיווק, חוזים והתקשרויות ועוד.

כישורים אלו הם בנוסף להבנה או היכרות עם עולם התוכן הספציפי לפרויקט מסוים כגון הנדסה, טכנולוגיה, מערכות מידע וכד'.

 

מחקר שבוצע על ידי PMI  בקרב ארגונים והתפרסם תחת השם  "Building High-Performance Project Talent " ,

העלה שהכישורים הטכניים הם אלו שקשה למצוא בקרב מנהלי הפרויקטים אך מאידך אפשר ללמד; לעומת כישורי המנהיגות עליהם אמרו 66% מהארגונים שקשה ללמד אך הם יותר חיוניים להצלחת הפרויקט.

במחקר אחר , שפורסם ב PMI Pulse of the Profession, 2016, נראה כי ארגונים שמתמקדים ב-3 קבוצות הכישורים הנ"ל גם יחד, משפרים ב 40% את העמידה ביעדי הפרויקטים וכוונתם העיסקית!

ולכן, אם את/ה מנהל פרויקט ו/או מנהל של מנהלי פרויקטים ו/או מנהל הדרכה העוסק בפיתוח ניהולי של מנהלי פרויקטים, מודל זה יכול לשמש אותך.

מה אני עושה עם זה?

אני מוצאת את המודל פשוט ושימושי כשאנחנו מלווים מנהלי פרויקטים ונותנים מענה אישי וייעודי, וגם כשאנחנו מכינים הכשרה ארגונית למנהלי פרויקטים.  אנחנו נעזרים במודל כדי למפות ולאתר פערים.

למשל יש מנהלת פרויקט אותה אנו מלווים, שחזקה ביחסים בינאישיים אבל פחות מחוברת למתודה.  יש לה חושים חריפים ונכונים אבל חוסר קשב וסדר הנדרשים לניהול מסודר ושיטתי. איתה אנחנו עובדים על טכניקות לניהול הפרויקט, תכנון ובקרה, על פי השלבים במחזור חיי הפרויקט.

מנהל פרויקט אחר אותו אנו מלווים, הוא טוב וחזק אבל צעיר בעולם העבודה ולא בקיא בהיבטים עיסקיים ובהשלכות משפטיות שיש לפעולות שהוא מבצע מול קבלן המשנה. איתו אנחנו עובדים על  היכרות עם הנושא, והעלאת המודעות והסדרת העבודה מול הקבלן.

מנהל פרויקטים שלישי הוא מהנדס מחונן אך מתקשה להתמודד עם טיפוסים שונים ומשונים בפרויקט שלו. המימשקים רבים ולא עם כולם העבודה נוחה וחלקה.  איתו אנחנו מנתחים וממפים בעלי ענין, מתכוננים ועושים סימולציות לשיחות עם מימשקים מורכבים.

וכן הלאה.

במילים אחרות, המודל מסייע לנו למפות את הכישורים הנדרשים, בין אם ברמה הפרטנית ובין אם לקראת הכנת הדרכה מותאמת לצרכי הארגון, על מנת לאפשר מקצוענות בניהול פרויקטים. כל אחד מקבל את המענה המותאם לצרכיו.

 

אני מזמינה גם אתכם להשתמש במודל ולהתמקצע בניהול הפרויקטים שלכם!

מוזמנים לשתף,  גלית

אם את/ה רוצה להיות בטוח/ה שתקבל/י את הפוסט הבא,

את/ה מוזמן/ת להרשם לניוזלטר באתר Leadera.

אם אהבת את המאמר וברצונך לקבל תכנים נוספים בנושא ניהול פרויקטים, אני מזמינה אותך לעשות לייק לדף הפייסבוק של לידרה – שם אני משתפת תכנים מעניינים על התחום

More
5520 1
פרויקט בתחפושת
מרץ 04 2017 Galit ללא קטגוריה 0 comments Tags: PMBOK, PMI, העברה מפיתוח לייצור, מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, קבלני משנה, קורסים בניהול פרויקטים

פרויקט בתחפושת- תובנות מקורס…

קורס ניהול פרויקטים
התחלנו קורס בניהול פרויקטים, קבוצה גדולה ומגוונת של משתתפים ישבה מסביב לשולחן. רובם ככולם ותיקים בארגון, רובם מנהלים ו/או בתפקידי ניהול בכירים במחלקת התפעול, שמחים ומתרגשים על ההזדמנות שניתנה להם להעשיר את הידע בניהול פרויקטים. סבב ההכרות היה מרתק לכשעצמו, הקבוצה מלאת שונות וכמהה ללמידה. מה תפקידך במחלקה? והתשובה מגיעה ברצף של משפטים המתארים את העיסוק המורכב, כפיפות ואחריות. מה הציפיות שלך מהקורס? ורובם מחזירים: "אין לי ציפיות, באתי ללמוד" והשאלה הבאה הייתה הקשה מכל. איזה פרויקט אתה מוביל? התשובות נעו בין "אני לא מוביל" לבין "זו העבודה היומיומית שלי, זה לא ממש פרויקט"….

 

פרויקט שמתחפש לשוטף!

לעיתים קרובות ומסיבות מאוד מוצדקות, אנו נתקלים בקושי להבחין בין המשימות השוטפות לבין פעילות פרויקטלית. העומס והדינמיקה היומיומית שואב אותנו לתוך אוסף המשימות הדחופות והחשובות והאתגר העיקרי הוא לשמור את הראש מחוץ למים ולא לטבוע.

פרויקט לפי הגדרת ה- PMBOK  -" הינו מאמץ זמני שנעשה במטרה ליצור מוצר, שרות או תוצאה ייחודיים."
אז נכון שהרבה פעמים ההחלטה האם פעילות מסוימת היא פרויקט או לא היא החלטה אישית, שמושפעת לפעמים מהשאלה האם אני מבצע את הפעילות בפעם הראשונה או שאני כבר מנוסה. אך בנוסף יש עוד פרמטרים שיעזרו לנו לקבוע האם מדובר בפרויקט, פרמטרים כמו מספר בעלי הענין המעורבים, עד כמה דרישות הפרויקט ברורות או עמומות, מה מעורבות המנהל, כמה אי וודאות וסיכונים יש וכד'. כל אלו מגלים לנו שזהו למעשה פרויקט בתחפושת.

הפעילות הפרויקטלית, לעומת השוטף, היא פעילות מורכבת יותר המצריכה תכנון, ניהול סיכונים, מערבת גורמים שונים בארגון, יש לעקוב ולבצע בקרה אחר התכנון, לקבוע מדדי הצלחה לפרויקט וכמובן, לדווח להנהלה לאורך כל הדרך. ככזאת, היא דורשת מאמץ בניהול יזום ופרואקטיבי ומוציאה רבים מאתנו מאזור הנוחות לאזור לא מוכר.

 

ובחזרה לקורס- המשתתפים התייחסו להחלפת קבלני משנה כמשימה שוטפת. כשפרקנו את המשימה הזו לתכולת העבודה, התברר להם עד כמה המשימה מורכבת, מכילה מספר רב של חבילות עבודה עם תלויות וניהול סיכונים מסוגים שונים. פונקציות ארגוניות שונות ובעלי ענין מעורבים באיתור, בחירה ופיתוח קבלן משנה – חדש או אלטרנטיבי לקיים – תוך הקפדה על מדדי איכות ועלויות נדרשות. כל זאת, צריך להתבצע בשקיפות מלאה ללקוח.

בתום הקורס, היה כבר ברור לכולם שזהו פרויקט. זוהי משימה מורכבת, הדורשת הגדרת מטרה ומדדי הצלחה, תכנון ובקרה לאורך כל הדרך.

אנחנו נתקלים בתופעה הזו כמעט בכל ארגון: לא קוראים להם מנהלי פרויקטים, התחלת הפרויקט היא לא פורמלית או מוכרזת, אין ישיבת התנעה… ובכל זאת מסתבר שמדובר בפרויקטים.

 

גם במסגרת העבודה השוטפת, מסתתרים להם פרויקטים, המחופשים למשימות שוטפות. סוד ההצלחה של אותם פרויקטים "בתחפושת" טמון ביכולת לזהות אותם מוקדם בשלבים מוקדמים ולנהל אותם ולא להתנהל על ידם.

 

ולסיום

סבב סיכום הקורס היה שונה לחלוטין מסבב הפתיחה. כולם כבר דיברו על הצורך בתכנון מראש ובבקרה על הביצוע; השתמשו בשפה וכלים משותפים. לכולם כבר היה ברור שהקורס הוא רק תחילת המסע לתרבות ניהולית אחרת במחלקה.
קורסים בניהול פרויקטים הם דבר שבשגרה אצלנו. מפתיע כל פעם מחדש לראות שהמשתתפים הם אלו שנותנים לקורס את הפרשנות הייחודית של ואין קורס אחד דומה למשנהו.

אנחנו מזמינים אותך לגלות את הפרויקטים המחופשים שלך ולנהל אותם כהלכה.

 

פורים שמח!

גילית סגל, מנהלת פרויקטים ויועצת בכירה Leadera

מומחית למצוינות וניהול פרויקטים בפריסה גלובלית

אם אתם רוצים להיות בטוחים שתקבלו את הפוסט הבא, אתם מוזמנים להרשם לניוזלטר כאן באתר Leadera.

 

More
3331 3
ניהול פרויקטים בשלט רחוק
דצמבר 31 2016 Galit ללא קטגוריה 0 comments Tags: מנהל פרוייקטים, מנהל פרויקט, ניהול פרוייקטים, ניהול פרויקטים, ניהול פרויקטים גלובלי, קורסים בניהול פרויקטים

עולם הפרויקטים הופך למורכב הרבה יותר במקרים בהם צוותי הפרויקט מבוזרים בין מדינות שונות והמבנה המטריציוני מורכב.  או- אז נדרש ניהול פרויקטים גלובלי.
חוקרים משווים באופן כללי התנהלות גלובלית כדומה לספורט אתגרי, כזה שמשלב רמה גבוהה של סיכון, מהירות, גובה, מאמץ פיזי ודורש לעיתים אף ציוד מיוחד. פעילויות מסוג זה דורשות רמה גבוהה ושונה של ניסיון מצטבר ותעוזה, כאלה שלא ניתן למצוא עבורם הנחיות בזק באינטרנט.

 

ניהול פרויקטים גלובליים

http://www.freedigitalphotos.net/

 גלובלי, מקומי – מה ההבדל?

ניהול פרויקטים גלובלי מחייב בראש ובראשונה ידע נרחב חוצה פונקציות וגבולות לאומיים, יכולת להבין מגוון רחב יותר של בעלי עניין בעת קבלת החלטות, הבנה תרבותית במגוון רחב יותר, קבלת השונה באופן גורף, עמימות גוברת סביב החלטות והשלכותיהן והתמודדות עם דילמות אתיות הנובעות מעצם הגלובליזציה. ארגונים נוטים להזניח את הבנת ההשלכות הנובעות מהמעבר למשימות חוצות-גבולות ומצפים מהמיומנויות והמתודולוגיות המקומיות להצליח בכל מצב. האמת היא, שנדרשים צעדים טקטיים משמעותיים כדי להבטיח הצלחה בפרויקטים גלובליים. לדוגמא, פיתוח תרבות פרויקטלית של שקיפות במידע מאלצת למצוא פתרונות יצירתיים כמו שיחות טלפון, וידאו, ועידה ושימוש בטכנולוגיות מקשרות נוספות שיאפשרו תקשורת אפקטיבית. בנוסף, בהירות מקסימלית בתפקידים ותחומי אחריות תאפשר זרימת תכני בקרה ותקשורת אקטיביות וממוקדת לבעלי העניין הרלוונטיים. ארגונים נוטים להשקיע את מיטב כספם ומשאביהם בפריצה מהירה לשווקים חדשים אך נוטים להזניח את ההון האנושי ולהאמין שהמיומנויות הנדרשות תירכשנה מעצמן לאורך הזמן. אך למי מאיתנו יש את התקציב, אורך הרוח והזמן להמתין? למי מאתנו יש "תקציב טעויות" בלתי מוגבל?

אנגלית ברמה גבוהה זה מספיק?

הכשרת מנהלי פרויקטים לנהל פרויקטים גלובליים אינה נפוצה. ברוב המקרים, הנחת העבודה היא שמנהל הדובר אנגלית ברמה טובה יוכל לנהל פרויקטים חוצי גבולות. ידיעת השפה האנגלית הופכת להיות שאלה משמעותית בתהליך ההשמה לתפקיד מנהל פרויקטים גלובלי אך האם היא באמת תצליח לחזות הצלחה?  לא כל שכן, מנהלים צעירים שאך זה עתה הגיעו לתפקידם הראשון, והם נדרשים להתמודד לראשונה עם משימות ניהול בסיסיות, הנעת עובדים וביצוע משימות, מוצאים עצמם מנהלים פרויקטים בצוותים מבוזרים במצבים מורכבים ביותר .

המיומנויות האישיות הנדרשות מכל מנהל פרויקטים הן רבות ומגוונות אך התמקדות בארבעה אזורים מרכזיים תסייע לכל מנהל פרויקטים להצליח גם בעולם הגלובלי:

  •  מודעות תרבותית

    – תרבות היא משתנה מפתח המשפיע על קשר מקצועי, שכן היא ממקדת אליה דעות, תחושות, התנסויות, וגם דעות קדומות כלפי קבוצות תרבותיות מסוימות. ראוי לפתח מודעות לסוגיה זו כדי לאפשר קשר מקצועי אמפתי, לא שיפוטי, שאינו מאוים על ידי תרבות כלשהי.

 

  •  תקשורת

    – פיתוח ערוצי תקשורת אפקטיביים בין חברי צוות ובין הצוות לבעלי העניין הוא תנאי הכרחי להצלחה. העולם הגלובלי מחייב אותנו להקפיד על העברת מסרים פשוטה, ברורה וממוקדת כדי לוודא שמה שנאמר אכן נשמע והובן כפי שמעביר המסר התכוון.

 

  •  בקרה וניהול סיכונים

    – תפקידו המרכזי של מנהל פרויקטים סובב סביב טכניקות בקרה לכל אורך הפרויקט. גישה מקסימלית לפרטי הפרויקט, תאום במקום שליטה, משוב במקום עצה, קבלת החלטות מוסכמת כל אלו הופכים למאתגרים אך הכרחיים להצלחה בסביבה גלובלית. אך המפתח המרכזי להצלחה טמון ביכולת לנתח הזדמנויות ואיומים לכל רוחב היריעה ולהעריך נכונה את סיכוני הפרויקט. זוהי המשימה המרכזית והמורכבת ביותר העומדת בפתחו של מנהל פרויקטים גלובלי.

 

  •  הובלת צוותים וירטואליים

    – יצירת גאוות יחידה בצוות מבוזר, פתרון קונפליקטים, סנכרון בין חברי צוות בהינתן הבדלי זמן בין מדינות, פערי שפה, גורמים מניעים שונים ומגוונים הנובעים מצרכים שונים – כל אלו ועוד רבים נוספים מוסיפים אתגרים משמעותיים בניהול הפרויקט הגלובלי.

 

לסיכום מיומנויות בסיסיות נרכשות לרוב במגרש הביתי והנוח. מאוחר יותר, הן הופכות למורכבות יותר עם היציאה מהמגרש הביתי למשחקי חוץ בסביבה הגלובלית. מנהל פרויקטים גלובלי יצליח בתפקידו אם תהיה לו את היכולת לראות למרחק, לראות למרחב, להסתגל ולהוביל לשינויים תוך כדי תנועה. ביצועים טובים בזירה הגלובלית, כמו גם בזירה המקומית, הן תוצר של תהליך התפתחותי שעובר כל בעל תפקיד בארגונים המעודדים למידה מתמדת. חשוב לזכור, אף אחד לא נולד מנהל פרויקטים גלובלי מנוסה. ללא ספק זוהי מיומנות נרכשת ונלמדת.

 

גילית סגל, מנהלת פרויקטים ויועצת בכירה , Leadera

More
2918 1
  • 1
  • 2

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English

מאמרים מומלצים

  • מה זה PMO?
  • ניהול פורטפוליו פרויקטים – למה?
  • טיפוח ושימור מנהלי הפרויקטים לשם הגדלת ריווחיות החברה
  • מנהל פרויקט- יש לך ספונסר?
  • English

קטגוריות נפוצות

  • ביקורים- ניהול פרויקטים בארגונים
  • הצצה לפרויקט
  • ללא קטגוריה
  • מאמרים
  • קצרצרון

פוסטים אחרונים

  • מה למדתי מאבא על ניהול עסק עצמאי
  • פרויקטים שמתקדמים בימי קורונה
  • PMO בחברת מדיקל- איך זה נראה?
  • האם פרויקט בראשית הצליח?
  • רשמים מהכנס השנתי לניהול פרויקטים של PMI ישראל, יוני 2019

נשמח לעמוד לרשותכם

ניוזלטר

הירשמו בחינם לניוזלטר שלנו ותהיו הראשונים לקבל את כל המאמרים החדשים והעדכונים שלנו

הפתרונות שלנו

  • גיבוש תפיסה, הקמת ואיוש PMO
  • בניית קורסים מותאמים לצרכי הלקוח ומסלולי הכשרה וקריירה בניהול פרויקטים
  • פיתוח, שיפור והטמעת תהליכי עבודה ומתודולוגיה ארגונית בניהול פרויקטים
  • בניית מנגנון ייזום דרישות וניהול פורטפוליו פרויקטים
  • תכנון תכנית עבודה לפרויקט ובקרתו
  • English
Copyright © 2014 Leadera. All Rights Reserved.

ייעוץ ואסטרטגיה דיגיטלית – מיכאל פינגרוט | מיתוג ועיצוב – Nylon | פיתוח - Shmi Go La mobile

תנאי שימוש | מדיניות פרטיות